הפרדה בין יהודים ולא יהודים: באזורי מגורים, במוסדות להשכלה, בחופי רחצה וכדומה; דרישה לאסור בחוק קיומם של יחסי מין בין יהודים וגויים (העונש – מאסר).
שלילת מעמדו של היהודי החילוני, השמאלני או הליברלי; זיהויו כ"מתיוון" שאינו שותף למדינה יהודית. יש שהדברים מגיעים עד להתרת דמם של מנהיגי שמאל חילוניים.
שלילת המשטר הדמוקרטי
הכהניזם דוגל במדינת הלכה ותאוקרטיה-יהודית, ושואף שמדינת ישראל תהיה כפופה להלכה ולמשפט העברי. כהנא טען כי הדמוקרטיה היא תפיסה זרה ואנטי-יהודית המנוגדת לתורה. "לפי תרבות הנכרים אין אליל יותר נשגב ואין עגל יותר זהוב מזה של הדמוקרטיה [...] הדמוקרטיה ניתנה לחברות ולמדינות שאין להן האמת, ושעבורן כל סיעות השקר שוות הן".[9]
כהנא הציע שבמדינת ההלכה העתידת יהיו לאזרח הלא-יהודי שלוש ברירות:
להישאר במעמד "תושב זר" ללא זכויות, בדומה למעמד של עבד מקראי, על פי תנאים "שבקבלתם הוא מכריז ומודה שהארץ אינה שלו ושאין לו בעלות וחלק בה. תנאים אלה הם: מיסים, עבדות, כפירה בע"ז וקבלת כל ז' מצוות בני נח".[10]
טרנספר: אדם לא-יהודי שגר בישראל ולא יהיה מוכן לקבל מעמד של תושב חסר זכויות ייגורש מהמדינה, תחילה בעידוד כספי.
מי שימאן לעזוב בתנאים אלו יסולק באלימות או יהרג. "ואלה שנמצאו לאחר מכן, הברירה בידיהם או לברוח או למות, ומי שנשאר בארץ מהעמים האלה ומסרב לצאת ודאי בר קטלא הוא".[11]
גזענות ושנאת זרים
הפרדה גזעית: לפי הכהניזם צריך לאסור בחוק המדינה על התבוללות, נישואי תערובת וקיום יחסי אישות בין יהודים ללא יהודים. "מה שלא הצליחו לעשות הכנסייה, הקוזאקים ואושוויץ - מצליחה לעשות ההתבוללות המתוקה. [...] לו הייתי ראש הממשלה, הייתי מקדים לכך הפסקה מיידית של חילול ה' ועמו על ידי איסור מגע מיני בין יהודי לגוי, על ידי הוצאת כל החיילים הזרים, כולל כוחות או"ם, מן הארץ".[12]
התנגדות להתבוללת כחלק מהנצחת השואה: כהנא הרגיש שיש ללמד את ההיסטוריה של השואה לבני הנוער ולקשור בה נרטיב של מאבק בהתבוללות, את הצורך להגן פיזית על העם היהודי ולהשאיר מאחור כל היבט של "הגלות".
אורתודוקסיה בלבד: הכהניזם שולל את הלגיטימיות של כל זרם ביהדות שאינו אורתודוקסי כביטוי למינות. כהנא סבר כי התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות הן הגורמים העיקריים להתבוללות בשל אי-האמונה בהתגלות המונית כאבן הפינה של התאולוגיה היהודית. יתרה מזאת, כל זרם יהודי לא דתי נשלל לחלוטין. "המאבק האמיתי היום הוא המאבק בין היהודים האמיתיים לבין המתייוונים. האויב האמיתי שיביא חס ושלום, לחורבן המדינה הזאת, הוא ההתייוונות וההתגויות, הכפירה והאפיקורסות של יהודים".[13]
התנגדות לחילוניות, לשמאלנות ולליברליות: כהנא התנגד לכל גרסה חילונית של היהדות, לרבות סובלנות והענקת זכויות ליברליות ללהט"ב. כמו כן שלל את הלגיטימיות של עמדות שמאל פוליטיות או ליברליות כחוסר אותנטיות ביחס ליהדות.
משיחיות רדיקלית
הכהניזם אוחז בתפיסה משיחית רדיקלית לפיה צפויה בקרוב מלחמת גוג ומגוג בין היהודים לבין הגויים והמתיוונים שבה ניצחון היהודים יוכרע אחת ולתמיד. "התמוטטות העולם והמלחמות שתהיינה בו בתקופת הגאולה האחרונה תיצורנה תמונה איומה ומזעזעת [...] הממלכות והארצות יתגרו זו בזו במלחמות קשות - רומי ופרס והישמעאלים, זו נגד זו וכולם נגד א"י".[14] בחוברת "ארבעים שנה" שחיבר כהנא בשנות ה-80 נטען כי "הגאולה" תוכל להגיע בעוד ארבעים שנה, בתנאי שהיהודים ידבקו בתורה כפי שכהנא מפרשה, אך הזמן הולך ואוזל והספירה לאחור החלה.[15]
קבוצות
כהניסטים מגדפים את מוחמד בליווי דרבוקה, 23 ביולי 2014
במאמרו "בנגביריזם אינו כהניזם-לייט" סיכם חוקר הדת תומר פרסיקו את עיקרי הכהניזם כתורה מבוססת על "גזענות ממארת [...] שנאה לשמאל, דחיית הלגיטימיות של המסגרת הדמוקרטית, שאיפה להפיכת ישראל למדינת הלכה, וכן, רצון עמוק לנקמה קטלנית בגויים".[16]
^"A: Any non-Jew, including the Arabs, can have the status of a foreign resident in Israel if he accepts the law of the Halacha. I don’t differentiate between Arabs and non-Arabs. The only difference I make is between Jews and non-Jews. If a non-Jew wants to live here, he must agree to be a foreign resident, be he Arab or not. He does not have and cannot have national rights in Israel. "
"God's Law: an Interview with Rabbi Meir Kahane". Archived from the original on February 19, 2009
.jpg)
