בפברואר 2013 שקע קטע כביש באורך 50 מטרים כ-40 קילומטרים דרומית לפייג' כתוצאה ממפולת, והכביש נסגר לתנועה. נכון לסוף 2013 קטע כביש זה סגור והנהגים נאלצים לנסוע בדרכים חלופיות על מנת להגיע לפייג'.[1] כתחליף חלקי נסלל כביש 89T תוך 79 ימים דרך שמורת הנוואחו.[2]
יוטה
קנאב היא היישוב הראשון על הכביש ביוטה. מכאן הכביש פונה צפונה ומוביל דרך הפארק הלאומי ציון והפארק הלאומי ברייס קניון. בהמשך עובר הכביש את עיירת הרפאים תיסטל (Thistle) שנחרבה במפולת אדמה ב-1983. מרחק קצר משם מגיע הכביש לחזית ווסאץ' (Wasatch Front), כינוי לשרשרת הערים הגדולות של יוטה המשתרעות למרגלות רכס ווסאץ' (Wasatch Range), בהן בירת יוטה סולט לייק סיטי, שבהם מתגוררים כ-80% מאוכלוסיית המדינה. הכביש עובר דרך אוגדן (Ogden) ובו הוא קרוי שדרות וושינגטון, ודרך לוגן (Logan) שבה הוא הרחוב הראשי שבו נמצאת גם אוניברסיטת המדינה של יוטה (Utah State University). הדרך ממשיכה צפונה ויוצאת מיוטה בסמוך לאגם הדובים (Bear Lake).
איידהו
הכביש עוקף את אגם הדובים. בעיירה מונטפיליור[3] (Montpelier) חוצה הכביש את כביש 30 (כביש המחבר בין פילדלפיה במזרח לפורטלנד במערב). מרחק קצר משם חוצה הכביש את הגבול למדינת ויומינג.
ויומינג
בוויומינג חוצה הכביש את עמק סטאר (Star Valley) ואת הקניון הגדול של הנהר סנייק בפארק הלאומי גרנד טיטון, הוא עובר בעמק ג'קסון הול (Jackson Hole). הכביש עובר דרך פארק ידוע פחות (John D. Rockefeller, Jr. Memorial Parkway) לפני שהוא נכנס לכניסה הדרומית של פארק הלאומי ילוסטון. קטע כביש בתוך הפארק שאיננו ממוספר מחבר בין הקטע בכניסה הדרומית של כביש 89 לפארק לכניסה הצפונית מהפארק במדינת מונטנה.
מונטנה
כביש 89 נכנס למונטנה בכניסה הצפונית לפארק ילוסטון, סמוך לעיירה גרדינר (Gardiner). הוא חוצה את המדינה לרוחבה בטרם הוא מתקרב לפארק הלאומי גליישר. כביש הגישה לפארק הקרוי "דרך ההולכים אל השמש" יוצא מכביש 89 בעיירה סיינט מרי (St. Mary, Montana). ממשיך הכביש וחוצה את הגבול לקנדה סמוך ליישוב באב (Babb). המשך הכביש בקנדה קרוי הכביש המהיר מספר 2 של אלברטה (Alberta Highway 2).