ישיבת ההסדר מאיר הראל

ישיבת ההסדר מאיר הראל
לוגו הישיבה
לוגו הישיבה
לוגו הישיבה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
ישיבת הסדר
השתייכות ציונות דתית, ישיבות הסדר
תקופת הפעילות ה'תשס"ה (2005) – הווה
מייסדים הרב אליעזר שנוולד
בעלי תפקידים
מנהל גדי צדוק
ראש ישיבת ההסדר הרב אליעזר שנוולד
תלמידים
כ-100
מיקום
מיקום

מודיעין-מכבים-רעות
שלוחות:

מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°54′51″N 34°59′59″E / 31.914166666667°N 34.999611111111°E / 31.914166666667; 34.999611111111
www.meirharel.org.il//
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישיבת ההסדר "מאיר הראל" במודיעין, בראשות הרב אליעזר שנוולד היא ישיבה הפועלת במתכונת מסלולי ישיבה גבוהה ומסלול ההסדר.

היסטוריה

ישיבת "מאיר הראל" במודיעין הוקמה בשנת התשס"ו לאחר ההתנתקות. הרב שנוולד שימש עד אז כר"מ בישיבת הגולן בחיספין. הישיבה הוקמה דווקא בעיר שממוקמת בגבול הקו הירוק כדי להדגיש את ערך השילוב בחברה בישראל. ההחלטה על הקמת הישיבה במודיעין נתקבלה בהתייעצות עם רבו של הרב אליעזר שנוולד, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ובברכת הראשון לציון הרב מרדכי אליהו.

להקמת הישיבה התלוו קשיים רבים ובהם התנגדות מצד חלק מתושבי העיר. בשם הישיבה ביקש הרב שנוולד להצניח את זכר אחיו, סמ"ר מאיר שנוולד, שנהרג בשנת 1995 בכפר דרום ואת זכר תלמידו סגן הראל שרם שנהרג בשנת 1993 במוצב טייבה-שומריה.

בשנת התשע"א הוקמה בישיבה ספרייה תורנית המיועדת לשימוש בני הישיבה והקהילה במודיעין לזכרו של סא"ל אבנר גולדמן, תושב העיר אשר נהרג בהתרסקות מסוק היסעור ברומניה בט"ו באב התש"ע. את הספרייה הקימו הוריו ומשפחתו.

בשנת תשע"ט הפעילה הישיבה פרויקט התרמה גדול למימון מתחם הישיבה ובית המדרש החדש הנבנה בסמוך למתחם הזמני. הבנייה כוללת מגורי תלמידים, ספרייה תורנית וחדר אוכל שיפעיל קייטרינג למוסדות נוספים בסביבת העיר מודיעין.

בשנת התשפ"א השתתפו תלמידי הישיבה, המשתתפים במסלול הפרמדיקים, במסגרת מבצע "לתת כתף" בתקופת מגפת הקורונה, וחיסנו מאות קשישים במודיעין.

בהמשכה של השנה, בעת דעיכת מגפת הקורונה, הפעילה הישיבה פרויקט נוסף, "השלם זה הבניין", במטרה להשלים הכנסות שהתבטלו בעקבות המגפה ובכך להשים סופית את בניית בית המדרש. בפרויקט נאספו למעלה משישה מיליון שקלים[1].

מסלול הלימוד והשירות הצבאי בישיבה

הישיבה פועלת במסלול מיוחד שבו מוארך הן השירות הצבאי (בכחצי שנה) והן הלימודים בישיבה. במסגרת זו מוצעים שני מסלולים:

  • מסלול צבאי רגיל - שנה וחצי של לימוד בישיבה (עד אדר של שנה ב'), עשרה חודשים בפלוגת מסלול (עד חודש שבט של שנה ג'), עשרה חודשים נוספים בישיבה (עד אמצע חודש חשוון של שנה ד'), שנה נוספת בפלוגה לוחמת (עד חודש חשוון של שנה ה') ולאחר מכן שנה בישיבה.
  • מסלול פיקודי - שנה וחצי של לימוד בישיבה (עד אדר של שנה ב'), אחד-עשר חודשים בפלוגת מסלול כולל קורס מ"כים (עד חודש שבט של שנה ג'), עשרה חודשים נוספים בישיבה (עד אמצע חודש חשוון של שנה ד'), שנה וחצי של שירות צבאי הכוללת שירות כמפקד כיתה, קורס קצינים ושירות כמפקד מחלקה (עד סמוך לשבועות של שנה ה') ולאחר מכן לימוד בישיבה.
  • מסלול פרמדיקים - במסלול זה משרתים התלמידים כפרמדיקים צבאיים ביחידות קרביות. מבנה המסלול דומה למסלול הפיקוד כאשר קורס הפרמדיקים נעשה בזמן השירות הראשון.

"שחק לבני המצווה" וקשר עם הקהילה

הישיבה מקיימת קשר הדוק עם הקהילה במודיעין. היא מקיימת בית מדרש קהילתי עבור תושבי העיר וגם תוכנית לגמלאים ומחזיקה גרעין תורני המורכב גם מאברכי ורבני הישיבה.

הישיבה מפעילה את פרויקט "שחק לבני המצווה", לזכרו של רא"ל אמנון ליפקין-שחק, שהיה שותף פעיל בהקמת הישיבה. הפרויקט קם ביוזמתו והוא כולל שיעורי הכנה לעלייה לתורה הניתנים על ידי תלמידי הישיבה, וכן שיעורים קבוצתיים על זהות יהודית, ערכים יהודיים, היסטוריה יהודית, התנדבות ועוד. בסוף מחזור יוצאים חניכי הפרויקט, עם הוריהם, החונכים והמדריכים, לסיור ברובע היהודי בירושלים ועלייה לתורה קבוצתית (בנוסף לזו הפרטית) וסעודה חגיגית לכבודם של בני המצווה. בשנת תשע"ט הגיע סך כל החניכים שעברו את הפרויקט לכאלף וחמש מאות חניכים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים