בכ"ו בתשריה'תש"ט נכבש הכפר מירון על ידי גדוד 79 של חטיבה 7 במהלך מבצע חירם. זמן קצר לאחר הכיבוש, ערכו לוחמי הגדוד "שבת הודיה", שאליה הצטרף הרב משה צבי נריה[2], וכבר במהלכה הגה הרב נריה את הרעיון להקים מחדש את הישיבה במירון. בין יוצאי הגדוד התארגן הגרעין שייסד יחד עם קבוצת עולים מהונגריה את מושב מירון של הפועל המזרחי.
הקמת הישיבה
כאמור, את הקמת הישיבה יזם הרב משה צבי נריה, יחד עם רב מושב מירון מרדכי צ'קינובסקי[3]. הרב נריה ראה במירון מקום אידיאלי להקמת ישיבת בני עקיבא, בזכות היותה מושב המושתת של ערכי "תורה ועבודה". כמו כן, נערי מושבי העולים והמעברות באזור נשלחו ללמוד במוסדות של זרם העובדים, עובדה שדרבנה את הרב נריה להקים מוסד תורני אזורי. הישיבה הוקמה ב-1951[4], על ידי גרעין של כעשרה תלמידים מישיבת כפר הרא"ה (בני שבט איתנים) עם הר"מ שלהם הרב משה הורביץ[5]. הגרעין נשאר במירון למשך כשנה על מנת לבסס את הישיבה, מודל שחזר על עצמו בהמשך בהקמת ישיבות בני עקיבא נוספות. הישיבה פעלה במבנה נטוש סמוך למתחם הקבר. התלמידים מכפר הרא"ה סייעו אף בהוראה בישיבה לתלמידים העולים החדשים[4]. בין מקימי הישיבה היה הרב פרופ' משה גולדברג (לימים, מייסד ישיבת נתיב מאיר)[6].
בשנת הלימודים ה'תשי"ג, לאחר שהגרעין המייסד עזב והישיבה הידלדלה ועמדה על סף פירוק, הועמד בראשות הישיבה הרב משה ברגמן שהחל בהליך שיקום הישיבה. הרב ברגמן כיתת רגליו במעברות ובמושבי העולים בסביבה וגייס תלמידים לישיבה מבני העולים בעלייה ההמונית, ובייחוד מיוצאי תימן[4]. לאחר שהתרבו התלמידים והמבנה הישן היה צר מלהכילם, פנה לגבאים של "ישיבת בר יוחאי" החרבה וקיבל מהם רשות להשתמש בהריסות מבנה הישיבה. הוא גייס כספים ממשרדי הממשלה, מעמותות וארגונים ומהג'וינט, ובל"ג בעומרה'תשי"דהונחה אבן הפינה למבני הקבע של הישיבה בנוכחות השר יוסף בורג, הרב משה צבי נריה, יעקב דרורי ואישים נוספים[7]. הוא אף דאג להזנת התלמידים ולרווחתם החומרית, ובפרט דאג לתלמידים יתומים. לטובת תלמידים ממשפחות מעוטות יכולת, הכניס הרב ברגמן לישיבה לימודים מקצועיים ככתיבת סת"ם, שחיטה[8], חשמלאות וטבחות. הרב ברגמן עמד בראשות הישיבה עד שנת ה'תשכ"ו. לצידו עמד בראשות הישיבה הרב יצחק קוביצקי מבני ברק[8]. הישיבה לקחה חלק מרכזי בהילולת רבי שמעון בר יוחאי, וב"הדלקה" שלה היו משתתפים אישים ידועי שם[9]. מדי יום שישי היו קוראים תלמידי הישיבה שיר השירים בציונו של רבי יוחנן הסנדלר, ולאחר מכן מתפללים קבלת שבת בציון רשב"י. את ההבדלה היו עורכים ליד ציונו רבי אלעזר בן רבי שמעון.
ישיבה טכנולוגית-עיונית
בשנת הלימודים ה'תשכ"ז, בעקבות דרישות מהשטח נפתחה בישיבה מגמה מקצועית בשיתוף רשת אורט (ישיבת בני עקיבא היחידה באותה עת שבה פעלה מגמה מקצועית), וכן נעשו שינויים בהנהלת הישיבה[10][11]. בשנה זו עזב הרב ברגמן את הישיבה, והחליפו הרב ד"ר משה פיליפ.
בשנת ה'תשנ"ג הוקמה חטיבת ביניים עיונית, שלימים המשיכה גם למגמה עיונית בתיכון.
בשנת ה'תשע"ד נפתח בישיבה מסלול "כנפי שחר" המכשיר תלמידים למקצועות הטכניים של חיל האוויר. החל מ-2019 מתאפשר לתלמידים במגמות הטכנולוגיות לצבור נקודות זכות אקדמיות בשיתוף עם המרכז האקדמי לב בירושלים[12].
בעבר פעל בישיבה כולל אברכים בראשותו של הרב אברהם יצחק נריה (בנו של הרב משה צבי נריה).
הישיבה כיום
בישיבה לומדים כמאה תלמידים, ויש בה שני מסלולי לימוד: מסלול חקלאי-סביבתי, ומסלול טכנולוגי, עם אפשרות ללמוד במסלול הכשרה למקצועות הטכנולוגיים בחיל האוויר "כנפי שחר".
במתחם הישיבה מתקיימת ה"הדלקה" של הציונות הדתית בהילולת רשב"י, כאשר ראש הישיבה נמנה עם המדליקים[13]. כמו כן, תלמידי הישיבה לקחו חלק בשיפוץ המתחם[14].
ועדת מירון
לאחר אסון הר מירון ב-2021, העלתה ועדת החקירה הממלכתית כי הישיבה השכירה לגורמים שונים (בהם זרועת שלטון כמשטרת ישראל) שטחים, שאותם חכרה מרשות מקרקעי ישראל ללא תשלום, ורווחיה מהשכרות אלו הסתכמו בכשני מיליוני שקלים בשנה. אחת מהמלצות הוועדה הייתה להעתיק את הישיבה ממקומה, כדי להשתמש בשטחה לצורך הרחבת מתחם ציון רשב"י, המלצה שלא יושמה עד כה[15].
