בהגיעם לאלכסנדריה השתכנה המשפחה במחנה הפליטים אבארי[3]. שבילי החל לטפל בסוסים של חטיבת פרשים אוסטרלית שחנתה בסמוך למחנה הפליטים. הנער התחבב על החיילים ובסיועו של מפקדם, בריגדיר הורזוולט, התקבל ללימודים בפנימיה צבאית. בפנימיה התמחה ברכיבה ובטיפול בסוסים, השתתף במרוצי סוסים וזכה במדליות. עם סיום המלחמה שבו אמו ואחיו לירושלים, אך שבילי נשאר במצרים והמשיך לעבוד עם סוסיהן של משפחות יהודיות מצריות עשירות.
השירות במשטרת המנדט
ב-1925 חזר שבילי לארץ וגויס למשטרת המנדט כפרש[4]. בתחילת דרכו עסק במרדפים אחרי גנבים ומבריחים באזור ירושלים תוך שהוא מנצל את הידע שלו בעברית, אנגלית וערבית. במהלך שירותו השתתף בתחרויות רכיבה ואף זכה בפרסים ומדליות[5].
ב-1928 הוצב לשירות במשטרת עקבה שם שירת תשעה חודשים שבסופם חזר לירושלים.
ב-1939, לאחר שקודם לדרגת סרג'נט (סמל), מינוהו הבריטים למפקד תחנת המשטרה בנהלל[6]. התחנה הוקמה ב-1936 בתחילת המרד הערבי הגדול והייתה אחת מעשרות תחנות משטרה ושלטון שהקימו הבריטים, באותה תקופה, ברחבי הארץ[7]. מטרת התחנה הייתה לשמור על ביטחון תושבי היישובים היהודים והערבים בסביבה. עם הגיעו לתחנה שיפרו השלטונות הבריטים את המיגון בה על ידי עיבוי הקירות, הקמת 2 מצדיות עם חרכי ירי ובניית חומת מגן הקפית. שבילי גר בתחנה וב-1940 הצטרפה אליו משפחתו. תחת פיקודו שירתו שוטרים יהודים וערבים, פרשים ויחידה רכובה על טנדרים.
בנוסף לפעילות המשטרתית הרשמית, עסקו השוטרים היהודים של התחנה (ושבילי בראשם) בסיוע לארגון ההגנה בפעולות ביטחוניות שונות באזור הצפון[8].
בתקופת שרותו כונה על ידי ערביי הסביבה "אבו חאדר" על שם בנו אליהו.
לאחר הקמת המדינה
לאחר הקמת המדינה המשיך את שירותו במשטרת ישראל וב-1949 הועבר לשרת במשטרת עכו. כמו כן עסק בתפקידים מיוחדים הקשורים לערביי ישראל. פרש ב-1965 לגמלאות לאחר 40 שנות שירות[9].
חייו האישיים
שבילי נשא לאישה את אסתר ונולדו להם 2 ילדים. בנו אליהו נקרא על שם אביו של שבילי ועבד כמדען ברשות לפיתוח אמצעי לחימה[10]. בנו השני אברהם (רמי) שירת כראש אגף חקירות בשב"כ (נולד ב-1939 ונפטר ב-2007). יצחק שבילי נפטר ב-1976.
