משנת 1993 עבדה בן דויד כמורה לחינוך גופני בירוחם, ולאחר מכן בקריית גת. בהמשך, במקביל להוראה, פתחה חברה לכח אדם.[3] התקדמה עד לכהונה כמנהלת אגף הספורט בעיריית ירוחם. בשנת 2001 נבחרה לתפקיד יו"ר סניף הסתדרות המורים בעיירה. משנת 2005 שימשה במגוון תפקידים בהנהגת הסתדרות המורים, אשר הבכיר שבהם היה סגנית מזכ"ל הארגון.
בשנת 2008התמודדה על ראשות עיריית קריית גת מול ראש העיר אבירם דהרי ושלושה מועמדים נוספים. היא זכתה ל-10.56% מהקולות ורשימתה לא נבחרה למועצת העיר.[4]
עם התפטרותו של מזכ"ל סיעת אמ"י בהסתדרות המורים, יוסי וסרמן,[5] בשל האשמתו בפלילים, נבחרה בן דויד ליו"ר הסיעה. בן דויד מוזכרת בכתב האישום נגדו כקורבן עבירה של פגיעה בפרטיות, בשל העובדה שווסרמן הזמין פלט שיחות טלפון שערכה בן דויד, אשר נתפסה כיריבתו הפוליטית.[6]
בשלהי 2016 נבחרה לכהן בתפקיד מזכ"לית הסתדרות המורים,[7] ובכך הפכה לאישה הראשונה שנבחרה לעמוד כמנהיגת הסתדרות המורים מאז הקמתה בשנת 1903.[2] בסמוך לכניסתה לכהונה, בראשית שנת 2017, הובילה לשינוי הסכם שנחתם על ידי המזכ"ל הקודם ולחתימת הסכמים קיבוציים חדשים, ובכללם הסכם שכר חדש.[8]
בן דויד ייצגה את המורות והגננות כנגד עתירה לבג"ץ שהגישה חברת הכנסת איילת נחמיאס-ורבין,[9] אשר קראה לשינוי לוח החופשות בבתי הספר הייסודיים, וכן בוועדת המשנה לקיצור החופש הגדול בראשות חבר ועדת החינוך, חבר הכנסת עודד פורר.[10]
בסוף אפריל 2020, בעת שמשרד האוצר ניסה לפגוע בתנאיהם של המורות והגננות ולהימנע מתשלום שכר מלא עבור עבודתם, בן דויד רואיינה על ידי יונית לוי וקרן מרציאנו מחדשות ערוץ 12. בראיון טענה כי "המורים היו הראשונים שנכנסו מתחת לאלונקה", והוסיפה כי לא תוותר על אף זכות מזכויות העובדות והעובדים שהיא מייצגת. בפרט, היא הביעה התנגדות נחרצת להצעה כי המורים יעבדו, ללא תוספת שכר במהלך חופשת הקיץ, יותר מתשעה ימים להם כבר הסכימו.[11] ראיון זה עורר תגובות מעורבות בקרב הציבור,[12] ובעקבותיו, דמותה של בן דויד זכתה לחיקוי בתוכנית "ארץ נהדרת".[1]
בשנת 2021 מיד לאחר תום משבר הקורונה, התמודדה לכהונה שנייה כמזכ"לית הסתדרות המורים, והיא וסיעתה נבחרו ברוב של 54%, ובפער גדול משאר הסיעות שהתמודדו.[13]
בשנת 2020 נבחרה לאחת מ-10 הנשים המשפיעות בישראל של ירחון פורבס,[14] ונכללה ברשימת 100 המשפיעים של עיתון כלכליסט.[15] בשנת 2021 נבחרה לאחת מ-50 הנשים המשפיעות של עיתון גלובס.[1]
במהלך שנת 2022 הובילה בן דויד מאבק לחידוש ההסכם הקיבוצי של עובדי ההוראה. במאי אותה שנה הוכרז סכסוך עבודה לאחר שלטענת הסתדרות המורים המדינה נקטה גרירת רגליים במשא ומתן[16] בסוף אותו חודש התקיימה הפגנה בתל אביב בהשתתפות 20 אלף עובדות הוראה. ביוני נקטה הסתדרות המורים בהובלתה שורה של עיצומים חלקיים אשר החריפו עד לכדי שביתה מלאה על רקע טענות להתנהלות האוצר במשא ומתן.
במהלך חופשת הקיץ התקיים משא ומתן בין הצדדים שהבשיל לכדי הבנות ב-31 באוגוסט רק לאחר איום בהשבתת תחילת הלימודים, כשעיקר המחלוקת נסובה סביב היקף תוספות השכר בדגש על המורים הוותיקים. במסגרת ההסכמות נקבע כי שכרו של עובד הוראה מתחיל יעמוד על 9,000 שקלים, וכן נקבע כי כלל המורים יקבלו תוספות שכר שיחלו מ-1,100 שקלים בתקופת ההסכם, עד סוף שנת 2026. לצד זאת כלל ההסכם לראשונה הסכמה להעסקת שיעור מסוים של עובדים בחוזים אישיים, על ייעול תהליכי הפיטורין של מורים והארכת תקופת האכשרה לקביעות משנתיים לשלוש, וכן על המרת ימי החופשה למורים באיסרו חג לימי גשר בין יום כיפור לסוכות וביטול הלימודים בל"ג בעומר תוך קביעת שני ימי חופשה גמישים בשנה לבחירת המורים.[17]
ביולי 2022, בעקבות ביקורת ציבורית ששכרה עומד על כ-90 אלף ש"ח ברוטו, טענה בן דויד כי שכר הנטו שלה עומד על כ-19 אלף ש"ח בלבד.[18]
במרץ 2023, העבירה בן דויד החלטה במועצת ההסתדרות כי שכרה שהוצמד לשכר מנכ"ל משרד ממשלתי, יוצמד כעת לשכר שר, ובכך יעלה מ-46 אלף שקלים ל-53 אלף שקלים. כמו כן, ההצמדה שונתה רטרואקטיבית כולל התוספות הנלוות למשכורת שר החל משנת 2022. ההעלאה זו עוררה ביקורת ציבורית לאור שכר המורים הנמוך ובמיוחד לאחר שהתברר כי אישור ההעלאה הועבר באופן חד צדדי ללא הסבר מספק לחברי ההנהלה טרם ההצבעה וזאת בהסתמך על חוות דעתו של ירון זליכה שהייתה חוות דעת פנימית ולא חיצונית ובלתי תלויה.[19]
במאי 2024, חשף תחקיר כאן 11 כי קבלן ששיפץ את ביתה של בן דויד וביתם של בני משפחתה, שיפץ גם את לשכתה ומשרדים נוספים בהסתדרות, ללא מכרז מסודר ועל אף איסור הקשר בין העבודות הפרטיות לציבוריות.[20]
חיים אישיים
נשואה למשה בן דויד, אם לארבעה וסבתא. מתגוררת בקריית גת.[1]