יעקב ברונר (1908 - ו' בסיוון תשמ"ז, 3 ביוני 1987) היה עסקן דתי ישראלי, מראשי פועלי אגודת ישראל. עיתונאי, מזכיר הוועד הפועל של המפלגה ועורכו של היומון שלה, "שערים"^[1].

נולד בפולין למשפחה של חסידות גור. בצעירותו עברה המשפחה לאנטוורפן. חניך ישיבת הרב רוטנברג שבאנטוורפן, וכמו כן בעל השכלה תיכונית.

בשנת 1945, לאחר מלחמת העולם השנייה עלה מבלגיה לישראל. היה מנהל המרכז הרוחני של פא"י ויו"ר 'יד בנימין', ועשה בשליחות התנועה בחו"ל. נמנה עם מייסדי פא"י בשווייץ. במשך שנים ערך את ביטאון התנועה "שערים".

נמנה בין המועמדים הראשונים ברשימות פא"י לכנסת. מאז 1965 הוצב כאחרון ברשימה לכנסת. בבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984, שבה שולבה פא"י ברשימת מורשה, היה ברונר אחד האישים הסמליים שנעלו את הרשימה יחד עם יוסף שפירא והרב משה צבי נריה.

התגורר בבני ברק, נפטר בחג השבועות תשמ"ז. הובא למנוחות בבית העלמין של מושב יסודות , השייך לתנועת פועלי אגודת ישראל . בן אחיו הוא הזמר החסידי שמואל ברונר.

בנו ברוך מבני ברק היה אחד מראשי התובעים אשר הובילו לפירוק הסתדרות פועלי אגודת ישראל.

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.