יעקב ברונובסקי

יעקב ברונובסקי
Jacob Bronowski
לידה 18 בינואר 1908
לודז', פולין הקונגרסאית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באוגוסט 1974 (בגיל 66)
איסט המפטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה, ביולוגיה, היסטוריה של המדע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הייגייט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ה. פ. בייקר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
בן או בת זוג Rita Bronowski (1941–22 באוגוסט 1974) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ליסה ג'רדין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב בּרוֹנוֹבסקי (בפולנית: Jacob Bronowski;‏ 18 בינואר 1908 – 22 באוגוסט 1974) היה מתמטיקאי, ביולוג והיסטוריון של המדע, בריטי ממוצא יהודי-פולני. התפרסם כמגיש סדרת הטלוויזיה התיעודית ב-BBC, "מותר האדם" (The Ascent of Man).

ביוגרפיה

ברונובסקי נולד ב-1908 בעיר לודז' שבפולין הרוסית. משפחתו עברה לגרמניה במהלך מלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן לממלכה המאוחדת בשנת 1920. הוא למד מתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג' ובמקביל ערך כתב-עת ספרותי, היה שחמטאי מוביל וכתב מאמרים עבור מגזין השחמט הבריטי בין השנים 1926–1970. הוא קיבל תואר דוקטור במתמטיקה בשנת 1935, על כתיבת מחקר בגאומטריה אלגברית. מ-1934 עד 1942 לימד מתמטיקה באוניברסיטת הול[1].

במהלך מלחמת העולם השנייה עבד ברונובסקי עבור מחלקת חקר ביצועים של בריטניה, שם פיתח גישות מתמטיות לאסטרטגיות של הפצצות חיל האוויר המלכותי. בסוף המלחמה, היה ברונובסקי חלק מהצוות הבריטי אשר ביקר ביפן כדי לתעד את ההשפעות של הטלת הפצצה הגרעינית על הירושימה ועל נגסאקי[2].

לאחר שראה את תופעות הלוואי של הפצצות נגסאקי והירושימה, הוא הפסיק את עבודתו במחקר צבאי ופנה לביולוגיה, בדומה לחברו לאו סילארד, ופיזיקאים רבים אחרים באותה תקופה, זאת כדי לחקור ולהבין טוב יותר את מהות האלימות. לאחר מכן הוא מונה למנהל מחקר של מועצת הפחם הלאומית הבריטית, ומנהל עמית של מכון סאלק משנת 1964.

בשנת 1950 קיבל ברונובסקי את גולגולת הילד מטאונג (אוסטרלופיתקוס אפריקנוס), והוא התבקש לנסות להשתמש בכישוריו הסטטיסטיים ליצור מדד לגודל שיני הגולגולת, כדי להשוות אותם לשיני הקופים. העבודה על פרויקט זה הפנתה את תחום המחקר שלו לביולוגיה של האינטליגנציה.

בשנת 1960 כתב ספר ביחד עם ברוס מאזליש את הספר "Western Intellectual Tradition" שתורגם למספר שפות, ומשמש כספר לימוד באוניברסיטאות.

בשנת 1967 העביר ברונובסקי שש הרצאות זיכרון לסילימן (Silliman Memorial Lectures) באוניברסיטת ייל, ובחר כנושא שלו את תפקיד הדמיון והשפה הסימבולית בהתקדמות הידע המדעי. תמלילי ההרצאות פורסמו לאחר מותו בשנת 1978 באנגלית, ובתרגום לעברית בשנת 1981[3].

ברונובסקי התפרסם בציבור בעיקר בזכות סדרת הטלוויזיה התיעודית שהפיק ה-BBC בשנת 1973, "מותר האדם" (The Ascent of Man), על תולדות האדם והעשייה המדעית. הפרויקט היה המשך לסדרה של היסטוריון האמנות קנת' קלארק "ציוויליזציה" (1969), שעסקה בהיסטוריה של התרבות. הסדרה שודרה בטלוויזיה הישראלית בסוף 1974[4]. במהלך עשיית הסדרה "מותר האדם" התראיין ברונובסקי בתוכנית האירוח הבריטית "פרקינסון". מאוחר יותר סיפר המארח מייקל פרקינסון כי תיאורו של ברונובסקי על ביקור באושוויץ, שם איבד רבים מבני משפחתו במהלך השואה, היה אחד הראיונות הזכורים ביותר שלו[5].

חיים אישיים

ברונובסקי התחתן עם ריטה קובובלנץ בשנת 1941. לבני הזוג נולדו ארבע בנות, הבכורה היא האקדמאית הבריטית ליסה ג'רדין ואחרת הייתה הקולנוענית ג'ודית ברונובסקי. הוא נפטר בשנת 1974 מהתקף לב באיסט המפטון, ניו יורק, שנה לאחר סיום צילומי הסדרה "מותר האדם". ריטה ברונובסקי נפטרה בקליפורניה בספטמבר 2010, בת 92.

ספריו

  • The Poet's Defence (1939)
  • William Blake: A Man Without a Mask (1943)
  • The Common Sense of Science (1951)
  • The Face of Violence (1954)
  • Science and Human Values. New York: Julian Messner, Inc. 1965 [1956].
  • William Blake: The Penguin Poets Series (1958)
  • The Western Intellectual Tradition, From Leonardo to Hegel (1960) – with Bruce Mazlish
  • Biography of an Atom (1963) – with Millicent Selsam
  • Insight (1964)
  • The Identity of Man. Garden City: The Natural History Press. 1965.
  • Nature and Knowledge: The Philosophy of Contemporary Science (1969)
  • Atomic Fusion, illustrated by Bartley Powell. Published by Newman Neame Take Home Books Ltd.
  • William Blake and the Age of Revolution (1972)
  • The Ascent of Man (1974)
  • A Sense of the Future (1977)
  • Magic, Science & Civilisation (1978)
  • The Origins of Knowledge and Imagination (1978)
  • The Visionary Eye: Essays in the Arts, Literature and Science (1979) – edited by Piero Ariotti and Rita Bronowski.

בתרגום עברי

  • מותר האדם; תרגום: מ. וורמברנד; עריכה מדעית: זאב בכלר, רמת גן: מסדה, 1978.
  • מקורות הידיעה והדמיון: וכן כשפים, מדע ותרבות: שני מחזורי הרצאות; תרגמה מאנגלית: שרה ירצקי-קהנסקי, תל אביב: עם עובד ('ספרית אופקים'), 1981.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב ברונובסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ New Scientist profile 23 November 1961 p 483
  2. ^ אחרי פצצות הגרעין – ג׳ונגל מדענים בריטיים ואמריקאים מתארים השואה שלאחר מלחמה גרעינית, הארץ, 16 בפברואר 1962
  3. ^ רות בונדי, המדען כאדם, דבר, 2 בינואר 1981
  4. ^ מרדכי בוסק, "מותר האדם" - סדרה חדשה בטלוויזיה, דבר, 15 באוקטובר 1974
    עדית זרטל, "מותר האדם" והטלוויזיה, דבר, 15 בנובמבר 1974
    נעמי גל, נגמר המותר, מעריב, 6 באפריל 1975
  5. ^ Bronowski, Jacob (8 בפברואר 1974). "Dr. Jacob Bronowski". Parkinson (ראיון). Interviewed by Michael Parkinson. BBC Television. נבדק ב-2014-02-03. {{cite interview}}: (עזרה)