יעקב אלפרון (18 בפברואר 1955 – 17 בנובמבר 2008) היה עבריין ישראלי, שניהל יחד עם אחיו ניסים את עסקיה של משפחת אלפרון, אשר נחשבה למשפחת הפשע המרכזית והמוכרת בישראל משנות השבעים של המאה ה-20 ועד לעשור השני של המאה ה-21[1][2]. נרצח באמצעות פיצוץ מטען חבלה שהוצמד למכוניתו.
ביוגרפיה
אלפרון נולד בגבעת שמואל[3], כבנם השישי של חיים וקמילה אלפרון, הורים קשי יום שעלו ממצרים[4]. הוא הורשע בפלילים עוד בהיותו נער. בשנותיו האחרונות התגורר ברעננה, עם אשתו אהובה. לבני הזוג נולדו שבעה ילדים.
מעורבות בפשיעה
אלפרון הורשע בהזדמנויות שונות בעבירות של אלימות, סחיטה ואיומים, וריצה עונשי מאסר בגינן. שניים מאחיו, נסים וזלמן, הורשעו אף הם בעבר, וריצו עונשי מאסר. בעשור האחרון לחייו נקשר שמו בסכסוכים עם עבריינים, בהם יצחק אברג'יל ועמיר מולנר[5]. במהלך הפגישה עם מולנר במלון בהרצליה בינואר 2006, דקר אלפרון את מולנר בצווארו, ונמלט במשך חודשיים עד שהסגיר עצמו למשטרה. פגישה מקרית נוספת ביניהם במסעדת "מפגש הסטייק" בסוף שנת 2006, הסתיימה בשליפת סכינים ואקדחים, ללא נפגעים. בתחילת 2007, בפגישה שנערכה עם אנשי יצחק אברג'יל בנושא עסק מיחזור הבקבוקים, הכה אלפרון את אנשי אברג'יל, וייתכן שאף הכה אישית את יצחק אברג'יל[2].
היסטוריה של אלימות
בשנות העשרים לחייו, סוף שנות השבעים, התעמתה המשטרה עם אלפרון במקרים שונים, כמו חיפוש סמים, והוא הואשם מספר פעמים בעבירות קלות. בשנים אלו הפעיל שירותי הימורים, סחר בסמים[6] והפעלת זונות באזור כביש גהה[7]. על עברות אלו נידון אלפרון למאסר. בשנת 1978, בעת שאלפרון ישב בכלא כפר יונה, נרצח באגף טעוני ההגנה בכלא שאטה יפת נגר, בעל מועדון לילה שהיה מסוכסך עם אחיו של יעקב, מוסא אלפרון. לאחר שהעיד נגד משפחת אלפרון בענייני סחיטה וגביית דמי חסות. יעקב שלח מסר למנהיגים בכלא שטה (סמי אלקיים ותומי קיש) שהפעילו כפופים - ביימו קטטה בחדר האוכל. הסוהרים נכנסו ואז כלאו אותם. חוליה אחרת נכנסה לאגף טעוני ההגנה וחיסלה בתאו את יפת נגר, בעודו יושב (כל המעורבים נעצרו וחלקם הורשעו). אלפרון זוכה. פעולה זו העלתה את קרנו בעיני עולם הפשע[7].
לאחר שחרורו מהכלא בגיל 24, עבר להתגורר עם סמדר קילצ'ינסקי, שהייתה אז בת 15 וחי עמה במשך כשנתיים[8]. באותה תקופה, מקורות הכנסותיו העיקריים של אלפרון היו גביית דמי חסות מסוחרי סמים והפעלת שידורי טלוויזיה פיראטית בכבלים[9]. בשנת 1989 החלה המשטרה לקיים מעקב צמוד אחר תנועותיו של אלפרון. הממצאים הובילו להגשת כתב אישום בשנת 1993, בו אלפרון הועמד לדין יחד עם פושעים נוספים (בהם העיתונאי לענייני פלילים יוסי היימן)[10], ונידון למאסר של ארבע שנים וחצי בגין סחיטה. במסגרת המשפט, חשפה המשטרה את שיטות העבודה של אלפרון, הן בהשתלטות על עסקים כמו מסעדות ואולמות אירועים, והן דרך הפעלת חברת גבייה. הוא ריצה את עונשו במשך כשנה וחצי.
בשנת 1997, הקים את חברת "האחים אלפרון - חברה לניהול וקידום עסקים בע"מ". בשנת 1998 נחשד עמיר מולנר בקשר לרצח או לארגון רציחות, לפי דרישות אלפרון ומשפחת הררי. מולנר ברח למקסיקו, בעוד שנסים ימין, עד מדינה שהיה אמור להעיד נגד מולנר, נרצח. במאי 2000 ניצל אלפרון מהתנקשות בחייו, אלמוני פתח לעברו באש בעת שהגיע לאירוע בהרצליה, ופצע אותו באורח קל. במאי 2003, בעקבות תלונה של משווק פרחים מצמתים באזור פתח תקווה[11], נעצר אלפרון בחשד לעבירת סחיטה.
עסק מיחזור הבקבוקים
לאחר חקיקת חוק הפיקדון, השתלט עולם הפשע, ובתוכו יעקב אלפרון, על עסקי איסוף הפחיות ובקבוקי השתייה על מנת לגבות את דמי הפקדון שלהם (המאבק על אזורי האיסוף הוביל לסכסוכים בין משפחות הפשע)[12]. אלפרון ואנשיו החלו, על פי החשד, לאיים על בעלי מסעדות כדי שימסרו להם את הבקבוקים הריקים[13]. על פי החשד, הם השתמשו בעסק זה על מנת להלבין כספים שהגיעו מן העסקים האחרים שלהם, שהיו לא חוקיים[2].
הרצח
ב-17 בנובמבר 2008 הגיע אלפרון לבית המשפט כדי לצפות בדיון בעניין בנו דרור, שנגדו הוגש כתב אישום בגין סחיטה באיומים ותקיפת שוטר. לאחר תום הדיון, כאשר שב לרכבו, נהרג כתוצאה מפיצוץ מטען חבלה שהוצמד למכוניתו והופעל מרחוק. יעקב אלפרון מת במקום בגיל 53.
ניסיונות להתנקש בו היו ידועים למשטרה מאז שנת 2001 לפחות; העבריין זאב רוזנשטיין הודה בחקירתו כי הזמין התנקשות באלפרון באותה שנה, אך חזר בו לפני הביצוע. בנובמבר 2003 נעצרה חוליית רוצחים מבלארוס, שחבריה נחשדו בכוונה לרצוח את אלפרון. המשטרה הזהירה את אלפרון בכמה הזדמנויות בדבר כוונות לרצוח אותו, על-פי מידע מודיעיני שאספה.
למרות האזהרות שקיבל מהמשטרה על כוונות יריביו לחסלו, למרות האיומים הרבים על חייו והניסיונות ההתנקשות החוזרים בחייו, יעקב אלפרון כמו שאר אחיו, נהג להסתובב ללא מאבטחים. לשאלת עיתונאים לאחר פרשת חשיפת חוליית המחסלים מבלארוס שנשכרה כדי לחסלו, בשנת 2004, אמר אלפרון: "אנחנו מתפללים יותר וערניים יותר. אני לא פוחד ולא צריך לפחד כי גם בן אדם שחוצה את הרחוב יכול להיהרג". לשאלה אם הוא מכיר את המחסלים, השיב: "אני לא מכיר אותם. אין להם שום סיבה לנסות לפגוע בי כי לא לקחתי אף נשמה. יש תורת ישראל ומי שמשחק באש צריך לדעת להישרף ממנה".
אשתו אהובה אלפרון חשפה בריאיון לערוץ 10 כי שלושה ימים לפני הירצחו ב-14 בנובמבר 2008 הוא רכש פוליסת ביטוח חיים, הודות לעובדה שבתעודת הזהות שלו שמו היה רשום יעקב אלפרין ולא "אלפרון", כפי שנהוג לכנותו.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שמעון איפרגן, האלפרון האחרון, באתר מאקו, 26 בנובמבר 2015
- ^ 1 2 3 שירות "הארץ", אלפרון צבר לעצמו אויבים רבים, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2008
- ^ ורד לוביץ', אלפרון קיבל על-תנאי ושינה את שמו לאלפרין, באתר ynet, 2 ביולי 2008
- ^ אילן לוקאץ', קים אלפרון חוזרת לארץ: "ברחתי למקום שבו לא ארגיש מסומנת", באתר מאקו, 27 בפברואר 2015
- ^ אבי כהן, הותר לפרסום: יעקב אלפרון חשוד שהוא הדוקר מהרצליה, באתר ynet, 17 בינואר 2006
- ^ במקורות שונים מדגישים את התרחקותו מהרואין וסמים קשים, ועסקו בחשיש וסמים קלים בלבד.
- ^ 1 2 אמיר זוהר, זה התחיל בחוב של 600 אלף שקל, באתר הארץ, 23 בינואר 2006
- ^ אמיר זוהר, סמדר קילצ'ינסקי מתכננת ספר על הרומן שלה עם יעקב אלפרון, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2008
- ^ אלפרון: מעבריין צעצוע - לראש משפחת פשע, באתר חדשות ערוץ 2.
- ^ תקציר פסק הדין במאגר 'נבו'
- ^ אבי כהן, הוארך מעצרו של יעקב אלפרון החשוד בסחיטה, באתר ynet, 20 במאי 2003
- ^ רוני זינגר-חרותי, יעקב אלפרון ובנו נעצרו בעקבות הקטטה ברמת גן, באתר הארץ, 10 בינואר 2007
- ^ אבי כהן, יעקב אלפרון נעצר בחשד למעורבות בקטטה, באתר ynet, 5 בינואר 2007
