היא זוכת פרס קיפר של קרן וולף לשנת 2017, ופרס קשת לשנת 2019. השתתפה בתוכנית הרזידנסי של ארטפורט בשנת 2019[3].
אמנות
פרנק היא יוצרת רב-מדיומלית שעובדת בווידאו, מיצב, סאונד, פיסול ועבודות מותאמות חלל. היא יוצרת סביבות המאופיינות בשיבושים, טעויות מכוונות, ועיוותים בלתי פתורים. פרנק משתמשת בכלים אלו על מנת לחשוף את הפוליטיקה של מבני כוח, מערכי ידע והיסטוריה המובילים לחוסר-ודאות וקיום עמוס סתירות.[1] הטלת ספק זו מערערת דעות ואמונות חזקות המאפיינות את מערכי הפצת הידע וכינונו של קאנון תרבותי, חברתי, מגדרי וכלכלי.
פרנק משתמשת באמצעים אנלוגיים הומוריסטיים כדי להאיר את הקשר שבין סמכות לאושר.[3] היא משתמש בפוטנציאל הפרפורמטיבי הטמון ברדי-מיידים איזוטריים, ומקצינה אותו כדי ליצור את מערכות היחסים בינן ובין הצופה. היא מייצרת בדיחות שבורות - דימויים טקסטואליים בעלי נוכחות הומוריסטית חזקה, המעוותים עד לנקודה בה הם הופכים ללא מצחיקים. העדר הפאנצ׳ליין הופך אותן מאירוע חד פעמי ללופ הולך ומצטבר של חוסר מנוחה פוליטי ופואטי.
היצירה של פרנק נעה בין ריאליזם ציני ופוסט-אירוניות, דרכם היא מנפצת טאבואים ומעבירה ביקורת על הקיום האנושי.
קרן וולף נימקה את הענקת פרס בכמן ע"ש אנסלם קיפר לשנת 2018 ליעל פרנק: "על ביקורתה האפקטיבית ויכולתה לערער את התשתית החברתית המשרתת תכופות את הפוליטיזציה של המוות ופרקטיקת מתן התוקף לתהליכי חיברות הנתונים למנגנוני כוח ומישטור נארטיבים היסטוריים".[1]
