יחסיות תרבותית^[1] (באנגלית: Cultural Relativism) היא גישה הטוענת כי על-מנת להבין תרבות אחרת, יש להימנע משיפוט. כל תרבות מתאימה למאפיינים של חבריה. אין להעריך תרבות כטובה יותר או פחות מהאחרת, אלא יש ללמוד ולהבין תרבות על פי אמות המידה שלה עצמה.

לפי גישה זו אפשר להתייחס לתרבות על פי הבנת הצרכים של אותה תרבות, ועל-פי הכרת מערכת המשמעויות שחברי התרבות עצמם נותנים למרכיבי תרבותם, ולא גורמים חיצוניים.

גישת של היחסיות התרבותית תורמת לסובלנות כלפי אורחות חיים שונים ומעודדת את הבנתם.

הסוציולוג ויליאם סאמנר ביטא השקפה זו באומרו: "המנהגים השוררים בזמן ובמקום כלשהם, ימצאו או לא ימצאו צידוקם ביחס לאותו זמן ולאותו מקום. מנהגים טובים הם אלה המתאימים היטב למצב. מנהגים רעים הם אלא שאינם מותאמים. תרבויות מתפתחות בתנאים הייחודיים לחברה נתונה: תנאי אקלים, משאבים טבעיים, פוליטיקה, כלכלה והיסטוריה, משום כך יימצאו הבדלים בין תרבויות."

אחד המאמרים החשובים בתחום היחסיות התרבותית הוא פולחן הגוף של ה"יאקירמא" של הורס מינר.

• אתנוצנטריות

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.