הרב ד"ר יחיאל צבי מושקוביץ (4 בינואר 1917 – 24 באוקטובר 1999, ה'תש"ס) היה איש חינוך ופרשן מקרא ישראלי, ממחברי סדרת "דעת מקרא".
תולדות חייו
בהונגריה
נולד לשלמה ושרה ברוסקובה שבמחוז מרמורש בטרנסילבניה (אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, אך כשנתיים אחרי זה חלק מרומניה) בשנת 1917, למשפחת סוחרים ציונית. בנערותו למד בישיבת "תורת א"ש" בעיר הולדתו, בראשות הרב המקומי אברהם שלמה כ"ץ. בגיל 17 החל ללמוד בבית המדרש לרבנים בבודפשט והוסמך לרבנות, ובמקביל למד פילולוגיה באוניברסיטת בודפשט. קיבל תואר ד"ר בשנת 1943. היה פעיל בתנועת בני עקיבא בבודפשט. עם פרוץ שואת יהודי הונגריה גורשו רוב בני משפחתו לאושוויץ, שם נרצחו. הוא גורש למחנה עבודה, והצליח לברוח ממנו. במהלך המלחמה נישא לחנה היילברון, שאותה הכיר בפעילותם בבני עקיבא. חתונתם התקיימה תחת הפגזות של בעלות הברית. לבני הזוג היו תעודות חסות שווייצריות, והם שהו ב"בית הזכוכית". הם עזרו לפליטים ששהו שם, ובעיקר סייעו להם לזייף תעודות שאיפשרו להם לברוח. לאחר המלחמה הקים בית יתומים עבור ילדים ניצולים, ובהמשך התמנה למנהל המשרד הארצישראלי בבודפשט.
בישראל
בשנת 1949 עלו בני הזוג לישראל עם בנם התינוק, והתיישבו בתחילה בפתח תקווה, שם החל ללמד בתיכון ישורון. כשנה לאחר מכן עברו לבני ברק, שם היה מורה לתנ"ך בבית הספר התיכון העירוני הדתי בני ברק. יצא לשליחות בצרפת ומרכז אירופה מטעם המחלקה לתרבות תורנית במשרד החינוך והתרבות, לצורך ארגון חינוך יהודי באזורים אלו. לאחר כשלוש שנים שב לארץ, והתמנה למנהל בית הספר שבו לימד בבני ברק. בהמשך, יצא לשליחות חינוכית נוספת בטהרן שלפני המהפכה. ב-1964 הפך למפקח על לימוד התנ"ך בחינוך הדתי, עד צאתו לגמלאות. לאחר פרישתו יצא לשליחות של מספר שנים מטעם ארגון הג'וינט בבודפשט אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי, ופעל לשיקום החינוך היהודי בהונגריה.
במקביל, היה חבר במערכת "דעת מקרא", ואף חיבר את הפירוש לחומש במדבר, לספר יחזקאל ולמגילת איכה. היה ממגישי השיחות בתוכנית "פרקי היום בתנ"ך" ב"קול ישראל", והיה מורה בכיר בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן[1].
היה ממייסדי בית העדות להנחלת זיכרון השואה בניר גלים[2]. לאחר פטירתו נקרא על שמו ועל שם אשתו מפעל "תיק לכל ותיק" בארכיון בית העדות, שבמסגרתו מוקם מאגר מידע על הפעילות והפעילים של בני עקיבא ושל תנועות נוער ציוניות דתיות נוספות[3].
נפטר ב-24 באוקטובר 1999, י"ד בחשוון ה'תש"ס, ונקבר בבית הקברות סגולה.
בנו הוא ד"ר חגי משגב.
חיבוריו
- במסגרת סדרת "דעת מקרא" (בהוצאת מוסד הרב קוק):
- פירוש לספר במדבר (תשמ"ט)
- פירוש לספר יחזקאל (תשמ"ה)
- פירוש למגילת איכה (בתוך כרך חמש מגילות, תש"ן)
- וכן פרסם מאמר, "דעת מקרא" כספר עזר בהוראה, הוראת המקרא, מעינות; מאסף לענייני חינוך והוראה יא, המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תשמ"ו/ 1985, עמ' 352
- פרקי מבוא למקרא א (עם חיים חמיאל), הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1987.
- פרשנות המקרא לדורותיה, בהוצאת משרד החינוך, התרבות והספורט, 1998.
- ספר לזיכרון קדושי רוסקובה וזובלס מחוז מרמרוש, שנספו על ידי הצורר הנאצי ועוזריו ההונגאריים בשנות השואה ת"ש-תש"ה, (עורך), תל אביב, תשכ"ט.
- תרגם מהונגרית (עם אחרים) את הספר "תפילות ופיוטים בארמית בסדר התפילה" מאת נפתלי נתן ברגר (בני ברק, תשל"ג)[4].
מלבד זאת, חיבר מאמרים בכתבי עת שונים בנושאי תנ"ך ויהדות הונגריה.
קישורים חיצוניים
- מאמריו באתר התנ"ך
- ר' דוד צבי הופמן - רד"צ, פרק מתוך הספר "פרשנות המקרא לדורותיה", אתר "דעת".
- ר' מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייסר - המלבי"ם, פרק מתוך הספר "פרשנות המקרא לדורותיה", אתר "דעת".
- פרשנות המקרא בימינו, פרק מתוך הספר "פרשנות המקרא לדורותיה", אתר "דעת".
- החינוך היהודי בהונגריה, "בשדה חמ"ד" גיליון ט-י, תשנ"ד. אתר "דעת".
- חכמות חיצוניות בפירושו של הרמב"ן לתורה, שמעתין 131, תשנ"ז, עמ' 16 - 33.
- סיפור חייו של ד"ר צבי מושקוביץ, פוסט מאת בתו אסתר אדמנית בעמוד הפייסבוק "בני ברק של פעם והיום", 20 בנובמבר 2020.
- הקבר של ד"ר יחיאל צבי מושקוביץ בבית הקברות סגולה, באתר BillionGraves
יחיאל צבי מושקוביץ (1917-1999), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
