PROFILPELAJAR.COM

יורם כהן
לידה	1968 (בן 56 בערך)
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
מנחה לדוקטורט	פיוטר שטיינקלר
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב
	אתר רשמי

ערך זה עוסק בהיסטוריון ישראלי. אם התכוונתם לראש השב"כ, ראו יורם כהן; אם התכוונתם לרופא, ראו יורם כהן (רופא).

יורם (יורי) כהן (נולד ב-1968) הוא פרופסור חבר בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.

חייו ופועלו

יורם כהן נולד וגדל בתל אביב, למד בבית הספר היסודי א.ד. גורדון ובבית הספר תיכון עירוני ה'. עשה את חוק לימודיו לתואר הראשון בחוג ללימודים קלאסיים והחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ותואר שני בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, שניהם באוניברסיטת תל אביב, בשנים 1997-1992. עבודת המאסטר נכתבה בהדרכת פרופסור איתמר זינגר ונושאה הוא תועבות ואיסורים אחרים בארץ חתי: ביאור הביטוי החיתי natta ara שיצא אחרי כן בתור ספר. עשה דוקטורט בשנים 1997 עד 2003 באוניברסיטת הרווארד. נושא עבודת הדוקטורט הוא המסירה והקבלה של טקסטים מסופוטמיים בעיר אמר בסוף תקופת הברונזה (1200-1500 לפנה"ס). כהן מרצה מאז שנת 2003 בחוג לארכאולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב. בשנת 2008 מונה למרצה בכיר עם קביעות. הרצה במוזיאון ארצות המקרא בירושלים, במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב וביד יצחק בן-צבי.

מחקריו

תחומי עיסוקו העיקריים של יורם כהן הם אשורולוגיה וההיסטוריה והתרבות של המזרח הקדום בעיקר סביב האלף השני לפני הספירה. תחום מחקרו העיקרי הוא עולמם של הסופרים בעולם הקדום. בשנים האחרונות עוסק כהן בחקר בית הספר לסופרים בעיר אימר, שם הוא שיחזר את חיי הסופרים, המורים והתלמידים אשר למדו בבית הספר לכתב היתדות וחקר את תוכנית הלימודים של הסופרים העתיקים בתקופת הברונזה המאוחרת 1200-1400 לפנה"ס. כמו כן עסק בהתפשטות של תרבות כתב היתדות מארץ מכורתה מסופוטמיה למערב של המזרח הקדום באתרים חתושה (בירת החיתים), העיר אוגרית שבסוריה ואתרי מפתח שבארץ ישראל כגון מגידו וחצור. בבסיס מחקרו עומדת השאלה איזו השפעה יש לחומר הלימוד על אופיים של אלו העושים בו שימוש. במילים אחרות, הנחת העבודה הייתה ש"הינך מה שאתה קורא". כהן ניסה אם כך לבדוק איזה משמעות יש למדף הספרים העתיק בכינון זהות ועיצוב "העצמי", בין אם של הכלל או הפרט. נושא מחקרו שאב והושפע ממחקרים של חוקרים כגון ג'ק גודי (Jack Goody), ולטר אונג (Walter Ong), ובנדיקט אנדרסון (Benedict Anderson), אשר עוסקים בשאלות של אוריינות (literacy), קריאה, והשפעת המילה הכתובה על עיצוב הזהות. מאמריו האחרונים של כהן עוסקים בכרונולוגיה של סוף תקופת הברונזה המאוחרת (יחד עם פרופסור איתמר זינגר), בפולחן העממי של העיר אימר. כמו כן הוא תרגם טקסטים היסטוריים עבור ספר מקורות של הוצאת בלאקוול.

ספרו ”סופרים ומלומדים בעיר אימר בתקופת הברונזה המאוחרת", ראה אור בסדרה Harvard Semitic Series בהוצאת אוניברסיטת הרווארד בשנת 2009. כרך בעריכתו ובעריכת לורנצו ד'אלפונסו ודיטריך סורנהאגן מאוניברסיטת קונסטנץ שבגרמניה בשם: "אימר בין המעצמות", שהם דברי הכינוס שנתקיים בקונסטנץ באפריל 2006 יצא לאור ב-2008.

Taboos and Prohibitions in Hittite Society, A Study of the Hittite Expression natta ara

עבודת המאסטר פרי עטו התפרסמה כספר בהוצאת הספרים קרל וינטר של אוניברסיטת היידלברג בשנת 2002. בספר חקר כהן את הביטוי natta ara (נטה ארה)^[1] בקרב החיתים אשר ישבו באנטוליה (טורקיה הקדומה) בין 2000 ל-1200 לפני הספירה. הוא הדגים כיצד למעשה הביטוי natta ara משמש לאסור התנהגויות חברתיות שונות כגון: גילוי עריות, רצח, התנהגות פולחנית ודתית ועיוות הדין. כהן הראה כיצד איסורים חברתיים, דתיים, ומיניים מעצבים זהות על ידי יצירת שיח של אחרות (Alterity). להבדיל מן השיח של אחרות הנפוץ בימינו אשר נסמך על הבדלים דתיים, אתנים או לאומיים, הרי שבקרב החיתים התנהגות חברתית פסולה, דהיינו שהיא natta ara, אסורה או דבר תועבה, היא שהכתיבה את מידת השתייכות הפרט לחברה, מבלי קשר למוצאו האתני, שפתו, או דתו.

ביבליוגרפיה

ספרים

2002, Taboos and Prohibitions in Hittite Society, A Study of the Hittite Expression natta ara. (Texte der Hethiter, Heft 24). Heidelberg: Carl Winter – Universitätsverlag..
2008, (co-editors Lorenzo d'Alfonso and Dietrich Surenhagen). Emar among the Late Bronze age Empires: Chronology, Environment, Society: Proceedings of the Konstanz-Emar Conference, 25-6 April 2006, Munster : Ugarit-Verlag.
2009, The Scribes and Scholars of Emar and North Syria during the Late Bronze Age. Harvard Semitic Series, Eisenbrauns, Winona Lake, Indiana.
2010, Y. Cohen, A. Gilan and J. Miller (eds.) Pax Hethitica: Studies on the Hittites and their Neighbours in Honour of Itamar Singer. Studien zu den Bogazkoy-Texten Band 52. Weisbaden: Harrassowitz.
2013, Wisdom from the Late Bronze Age. (Writing from the Ancient World 29). Atlanta: SBL

מאמרים

2004, 'Kidin-Gula—The Foreign Teacher at the Emar Scribal School.' Revue d'Assyriologie 97, pp. 81-100.
2006, 'Near Eastern Treaties' and 'Legal Documents from the City of Emar'. In: Textual Sources for the Study of the Ancient Near East, Edited by M. Chavalas. Oxford: Blackwell Publishers, pp. 174-175, 237-239, 242-246.
2006, (co-author, Itamar Singer), 'A Late Synchronism between Ugarit and Emar'. In: Essays on Ancient Israel in its Near Eastern Context: A Tribute of Nadav Na'aman, Edited by Y. Amit, E. Ben Zvi, I. Finkelstein, and O. Lipschits. Winona Lake, Indiana : Eisenbrauns, pp. 123-139.
2007, 'Public Religious Sentiment and Personal Piety in the Ancient Near Eastern City of Emar during the Late Bronze Age', Religion Compass 1 (3), pp. 329–340.
2007, 'Akkadian Omens from Hattua and Emar: The shumma immeru and shumma alu omens. Zeitschrift für Assyriologie 97, pp. 1-19.
2007, Review of Wayne Horowitz and Takayoshi Oshima, 'Cuneiform in Canaan: Cuneiform Sources from the Land of Israel in Ancient Times,' Israel Exploration Society, 2006. Bulletin of the American Schools of Oriental Research.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של יורם כהן
מדריך מידע על המזרח הקדום
קורפוס הספרות השומרית
אתר החברה לאשורולוגיה
מאמרים של יורם כהן(הקישור אינו פעיל)
יורם כהן (1968-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ארה – נגזר מתוך השורש הפרוטו-הודי-אירופאי *אר שמשמעותו תקין, מקובל. מקבילות בשפות הודו-אירופאיות אחרות הן אריה arya "משלנו" (Vedic), ומכאן "ארי" (Aryan) ושמה של אירן (Iran). בקרב החברות הקדומות אין המונח זהה במשמעותו לזה שקיבל בעקבות תורת הגזע של המאות ה-19 וראשית ה-20, ואין בו לרמוז על עליונות גזעית או תרבותית, אלא על השתייכות קבוצתית והתנהגות נאותה בקבוצה.