נולד בתוניס[2] בשנת 1861 או 1868 (תחילת שנת ה'תרכ"ט) לאמו רחל סעדה ואביו רבי חיים דוד גז, רב ודיין בתוניס ומחבר הספר "חיים לישראל" על הש"ס ובנו של רבי יוסף גג' (הראשון) (בעל "פי המדבר" ו"זר זהב"). למד מפי אביו. נשא את רחל דיין באלג'יר.
יגן ה' - שו"ת ודרושים. שריד מחיבור גדול ורחב שכלל תשובות רבות, חידושים על הש"ס ודרשות, שאבד בימי מלחמת העולם השנייה. יצא לאור בידי "מכון מורשת תוניסיה" בשנת ה'תשס"ט.
יקרא דשכבי - כתב יד - דרשות על נפטרים שכתב בתקופת כהונתו בערים מהדיא וסוסא בשנים התרס"ג-התרס"ח. כתב היד נמצא כיום בספריה הלאומית[6].
כמו כן, הערות ממנו מופיעות במספר מקומות בספרו של אביו "חיים לישראל" ופסקי הלכה ממנו מופיעים בכתב היד של פנקס בית הדין של העיר סוסה בתוניסיה מהשנים תרס"ז-תרפ"ז[8].