ולאשצ'יק נולד בצ'נסטוחובה למשפחה אמידה. אמו הייתה אחות, ואביו היה עיתונאי. בשנת 1927 נפטר אביו במהלך ביקור בארצות הברית, ובעקבות מותו מצבה הכלכלי של המשפחה החמיר.[5] האם והילדים עברו מוורשה, שם התגוררו, לרילסק, שם היה בן דודה לודוויק אוקצקי, בעל אחוזה ובית חרושת לקמח תפוחי אדמה. ולאשצ'יק המשיך את לימודיו בצ'נסטוכובה, אלכסנדרוב קויאבסקי, לוביץ' ופיוטרקוב טריבונלסקי.[6] הוא סיים את בית הספר התיכון למסחר בוורשה. לאחר סיום לימודיו התגורר בדירת סטודיו ברחוב קרוצ'ה 34, שם עסק במסחר.[7] את חופשותיו בילה בעיירה רילסק, שם למד לנהל את האחוזה.[8] בשנת 1938 הצטרף למפלגה הלאומית, אותה עזב בגלל גילויי אנטישמיות.[9]
מלחמת העולם השנייה
רילסק
לאחר פלישת הנאצים לפולין ב-1 בספטמבר1939 גויס ולאשצ'יק ונשלח לעיר ברסט שבמזרח פולין. בספטמבר חזר לרילסק.[10] בזכות ידיעותיו בשפה הגרמנית, הוא מונה למנהל המפעל וכמנהל האחוזה ברילסק. האחוזה העסיקה 200 עובדים. בשנת 1941 ביקש ממנו אחד מחבריו להעסיק ארבעים יהודים מהגטו ברווה מזובייצקה. הוא נאלץ לשחד את ראש ארגון העבודה המקומי על מנת להעסיק שלושים יהודים. ואלאשצ'יק נדרש לשחד את הפקידות אחת לשבועיים. עם זאת, לאחר שנה, ראש ארגון העבודה משך את הסכמתו, וולאשצ'יק ביקש מעובדיו להסתיר את עובדיו היהודים במקרה שהגרמנים יופיעו. כשהיה בדרכו למשרדו, הופיעו באחוזה קצינים גרמנים עם משאיות. זוג יהודים שלא הסתתרו נעצרו והועברו לגטו לודז'. השאר הוסתרו ושרדו את המלחמה.[8]
ורשה
הבית ברחוב אמילי פלטר 17
בשנת 1940[4] או באביב 1941[11] הציל ולאשצ'יק את אהובתו, אירנה פרונט, שהייתה יהודייה. לאחר שכמעט נתפסו בחדרם במלון. הוא שיכן אותה בדירתו ברחוב קרוצ'ה והם ארגנו חתונה מזויפת.[12] בסוף אוקטובר 1941[13] נעצרה פרונט יחד עם קבוצה של 20 מכרים יהודים. הוא שיחד את השוטרים ושחרר את העצורים.[8] ולאשצ'יק מכר את דירתו לאחר שהבין כי היא לא מקום בטוח למסתור, וקנה דירה נוספת ברחוב אמילי פלאטר 17. מלבד פרונט, הסתתרו בדירה שתי נשים נוספות.
ולאשצ'יק שיתף פעולה גם עם תנועת ההתנגדות הפולנית ועזר לחבריו היהודים החיים בגטו ורשה. הוא סיפק להם מזון, תרופות ומסמכים מזויפים.[14]
כשפרץ מרד ורשה ב-1944, הצליח ולאשצ'יק להעביר את פרונט ואת שתי הנשים אל מחוץ לוורשה.[15] בינואר 1945 הוא ופרונט חזרו לוורשה ושהו שם עד סוף המלחמה.[8]
לאחר המלחמה
שלט בית המלאכה לשעבר של ולאשצ'יק ברחוב יאן סובייצקי
ולאשצ'יק ופרונט עברו לקרקוב, שם הקים עסקים חדשים, כולל קו היסעים מקרקוב לקטוביץ. למרות שהם נפרדו,[4] פרונט וולאשצ'יק נשארו ביחסים טובים.[8]
בסביבות 1950 התחתן ולאשצ'יק עם אליסיה יאסטרז'בסקה, אותה הכיר בקרקוב. בשנת 1951 היא ילדה את בנם רישארד. לאחר גירושיו נישא ולאשצ'יק לברברה ונולד להם בן, סלובומיר.[16]
בשנת 2002,[17] בהמלצת פרונט, האישה שהציל, הוענקה לו על ידי יד ושם מדליית חסיד אומות העולם.[8] הוא היה פעיל בהתאחדות חסידי אומות העולם מפולין מאז אוגוסט 2008 ועד למותו וכיהן כסגן נשיא הארגון.[18] בשנת 2009 הוא היה בין נציגי חסידי אומות עולם מפולין שביקרו בארצות הברית, ונפגשו עם הנשיאברק אובמה.[19] באותה שנה התפרסמו זיכרונותיו "Przywracanie pamięci" ("שחזור זיכרון").[20]
