יוהאן כריסטיאן פבריציוס (בדנית: Johann Christian Fabricius; 7 בינואר1745 – 3 במרץ1808) היה אנטומולוגדני המתמחה בחרקים, שכללו באותה תקופה את כל פרוקי הרגל: חרקים, ארכנידים, סרטנים ואחרים. הוא היה תלמידו של קרל לינאוס, ונחשב לאחד האנטומולוגים החשובים ביותר של המאה ה-18, לאחר שתיאר כמעט 10,000 מינים של בעלי חיים, וביסס את הבסיס לסיווג המודרני של החרקים.
הרעיונות האבולוציוניים של פבריציוס אינם ידועים. הוא האמין שמקור האדם בקופים הגדולים ומינים חדשים יכולים להיווצר על ידי הכלאה של מינים קיימים.[1] הוא גם נקרא "אבי לאמארקיזם" מאחר שהאמין כי מינים חדשים יכולים להיווצר מהסתגלות מורפולוגית.[2] פברוסיוס כתב על השפעת הסביבה על התפתחות המינים ותופעות ברירה זוויגית (נקבות שמעדיפות את הזכרים החזקים ביותר).[3]
עבודתו
פברוסיוס נחשב לאחד האנטומולוגים הגדולים של המאה ה-18.[4] הייתה לו יכולת מופלאה להתבונן בחרקים ובכך התעלה על מורו קרל לינאוס שנטה לצד הבוטני. פבוטיוסיוס תיאר 9,776 מינים של חרקים, בהשוואה לכ-3,000 שתיאר לינאוס.[3] הטקסונים שתוארו על ידי פבריציוס מסומנים בקיצור F.,Fab. או Fabr.
פברוסיוס הוסיף שני תחומים חדשים למערכת הסיווג. הוא החשיב מאפיינים מלאכותיים וטבעיים כאחד. מאפיינים מלאכותיים מאפשרים קביעת המין, ותכונות טבעיות מאפשרות את הקשר בין סוגים וזנים אחרים.[3]
בניגוד למערכת סיווג החרקים של לינאוס, שהתבססה בעיקר על מספר הכנפיים, וצורתם, השתמש פביציוס בצורת חלקי הפה כדי להגדיר מחלקה.[3] הוא הצהיר כי "אלה שניזונים באותה צורה ובעלי ביולוגיה זהה, חייבים להיות שייכים לאותו סוג".[5] המערכת של פברוסיוס נותרה כיום בסיס לסיווג חרקים, אף כי השמות שהציע השתנו. למשל השם שנתן לסדרת החיפושיות היה "Eleutherata", ולא "Coleoptera", והוא השתמש ב-"Piezata" עבור דבוראים שהיום מכונים Hymenoptera. פברוסיוס גם צפה כי איברי המין הזכריים יספקו מאפיינים שימושיים לסיווג, אך לא יכול היה ליישם את התובנה הזו בעצמו והיא אכן הוכחה כנכונה רק עם התפתחות המקרוסקופיים מאוחר יותר.
פברוסיוס כתב גם כמה עבודות על כלכלה, אם כי אלה חשובות הרבה פחות מיצירותיו הזואולוגיות. הם כוללים Begyndelsesgrundene i de økonomiske Videnskaber (1773), Polizeischriften (1786–1790) Von der Volksvermehrung, insonderheit in Dänemark (1781).[8]
^Complete Dictionary of Scientific Biography. Vol. 4. Detroit: Charles Scribner's Sons, 2008. 512-513.
^Kragh, Helge; Nielsen, Henry. (2008). Science in Denmark: A Thousand-year History. Aarhus University Press. p. 210. ISBN 978-8779343177 "Some historians of science have pointed out so many similarities between Fabricius and Lamarck that they find it possible the Frenchman in Paris was inspired by the Dane, implying that the latter was, in reality, "the father of Lamarckism".