יובל ארנון-אוחנה

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בין השאר, חסרה האינטראקציה בין המקורות לבין גוף הערך – אין הערות שוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בין השאר, חסרה האינטראקציה בין המקורות לבין גוף הערך – אין הערות שוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יובל ארנון-אוחנה

יובל ארנון-אוחנה (19422019) היה מזרחן ישראלי. שרת במוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים בתפקידים מחקריים ומבצעיים. עבד כחוקר ומרצה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת אריאל בשומרון. תחומי מחקריו וספריו כוללים את הסכסוך הישראלי-ערבי, המרד הערבי הגדול, אש"ף, וכן עליית ביתא ישראל - יהדות אתיופיה, ומובלעת הר הצופים. ממייסדי כוכב יאיר.

ביוגרפיה

יובל ארנון-אוחנה נולד בתל אביב בשנת 1942, בנם של נצחיה ואליהו אוחנה, ונכדו של הרב הראשי בקהיר ומאוחר יותר בחיפה, הרב נסים אוחנה.

למד בתיכון הגמנסיה העברית הרצליה בתל אביב במגמת מזרחנות. בשנת 1960 התגייס לצה"ל לנח"ל המוצנח, במסגרתו שירת ועבד בקיבוץ שדה-בוקר, שם התוודע ליהושע כהן, אז מאבטחו האישי של דוד בן-גוריון בקיבוץ. בשנת 1961 שירת יובל כ"שוטר"-חייל במובלעת הר-הצופים.

עם שחרורו מצה"ל בשנת 1963 פנה ללימודי מזרחנות באוניברסיטת תל אביב, והצטרף כחוקר במכון שילוח לחקר המזרח-התיכון ואפריקה.

בשנת 1968 יצאו יובל וחיים אפרת, עובדי מכון שילוח, לבצע מחקר שטח בקרב תושבי מחנה הפליטים ג'לזון מצפון לרמאללה. תוצאותיו פורסמו בעברית ובאנגלית - "סקר העמדות הפוליטיות של תושבי מחנות הפליטים בגדה המערבית" (וראו ברשימת הפרסומים).

את התואר השני סיים בשנת 1970 באוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחייתו של פרופ' גבריאל בר, ומחקרו "פלאחים במרד הערבי בארץ-ישראל 1936-1939" מתאר את החברה הערבית הכפרית והכנופיות בתקופת המרד הערבי הגדול. המחקר ראה אור כספר ב-1978.

את התואר השלישי בנושא "המאבק הפוליטי הפנימי בחברה הפלסטינית 1929-1939", כתב בהנחייתו של פרופ' שמעון שמיר באוניברסיטת תל אביב, ולצורך המחקר יצא בשנת 1973 ללימודים בלונדון ב־SOAS-School of Oriental & African Studies בהנחייתו של פרופ' P.M.Holt (Peter Holt).

בשנת 1974 גויס למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, למחלקת המחקר, בראשותו של יצחק אורון. מחלקה זו הוקמה כחלק ממסקנות ועדת אגרנט, בעקבות מלחמת יום-הכיפורים. לאחר כשלוש שנים עזב לצורך השלמת הדוקטורט שהוגש ב-1978, וב-1981 ראה מחקרו אור כספר תחת הכותרת "חרב מבית" (1981).

במקביל להשלמת הדוקטורט הוזמן ארנון-אוחנה לעבוד כמרצה באוניברסיטת חיפה על ידי פרופ' גדי גילבר, שכיהן כראש החוג ללימודי המזרח התיכון. ב-1981 פרסם באנגלית את הספר PLO-Strategy and Tactics אותו כתב יחד עם אריה יודפת. הספר תורגם לעברית וראה אור ב-1985 בשם "אש"ף – דיוקנו של ארגון".

בשנת 1981 חזר ל"מוסד", שם פעל רבות והגיע לתפקיד ראש חטיבה. במהלך שנות עבודתו מילא תפקידים שונים, חלקם תפקידי מחקר וחלקם תפקידי שטח מבצעיים. כמו-כן לקח חלק בהדרכה, ובהרצאות במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה של צה"ל (פו"ם). בשנת 1999 פרש לגמלאות מ"המוסד".

לאחר פרישתו, הצטרף לסגל המרצים במכללת יהודה ושומרון באריאל, שהפכה לימים לאוניברסיטת אריאל, וסייע להקמת המחלקה ללימודי המזרח התיכון. כן לימד במכללת רייכמן (כיום אוניברסיטת רייכמן).

בשנת 2000 הוסמך כמורה דרך מטעם משרד התיירות, דרך אוניברסיטת בר-אילן. באותה תקופה גם לימד במכינה קדם-צבאית "אדרת" שעורים בנושאי ארץ-ישראל והמזרח-התיכון.

ארנון-אוחנה נפטר ב-2019.[1]

מחקרו האחרון - קו החריש והאש

ספרו המקיף ביותר של יובל אודות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובו סקירה מפורטת על הסכסוך בממדיו השונים. החל מהממדים ההיקפיים – החברה, המשפט הבין-לאומי, הדמוגרפיה, התרבות, וההקשר למיעוט הערבי בישראל; עבור לממדים המרכזיים – המימד המדיני (מהתקופה העות'מאנית אל קום המדינה, תקופת אש"ף, אוסלו וההתנתקות), ניתוח הסכמי השלום שלא צלחו, וחוזי השלום שעודם עומדים; המימד האסלאמי (תפיסת המלחמה והשלום באסלאם, מאפייני הג'האד), המקומות הקדושים, והמימד הצבאי; וכלה בממדים המהווים את ליבת הסכסוך – הקרקע, ההבדל בין מישור החוף לבין ההר, ונושא הפליטים הפלסטיניים ו"זכות השיבה". הספר כולל סקירה היסטורית אודות המפגש בין התנועה הציונית לתנועה הלאומית הפלסטינית. בסוף הספר מציג יובל הצעה לפתרון אפשרי לסכסוך – "שלום המחרשה", באמצעות ריבונות פסיפס, כדרך לדו קיום אפשרי.

חיים אישיים

יובל ארנון-אוחנה, היה נכדו של הרב נסים אוחנה, ששימש כרב ראשי בקהיר ובחיפה. היה נשוי לחמדה, ולהם ארבעה ילדים. יחד היו ממייסדי היישוב כוכב יאיר, כביטוי לתפיסת עולמם שייחסה חשיבות רבה לקשר האדם לקרקע.

פרסומים

ספרים

  • קו החריש והאש, מאה שנות סכסוך על ארץ ישראל, 1860–2010, הוצאת אחיאסף, נתניה, 2013.
  • מרד ערבי בארץ ישראל 1936 – 1939, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 2013. (הרחבה בת חמישה פרקים של ספר מס' 6, ראו להלן).
  • על משמר הר הצופים, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 2008.
  • הגדת יציאת אתיופיה, הנה קם עם ומתחיל ללכת, עדויות של ילדים ובני נוער הכותבים את קורות מסעם הרגלי במדבר דרך סודאן לירושלים, הוצאת המרכז למורשת המודיעין, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 2005.
  • .JEWIS EXODUS FROM ETHIOPIA, Children describe their journey from Ethiopia to Jerusalem through Sudan,WITH ALEC BRAIZBLATT (ED'S), Ariel University Center and Intelligence Heritage And Commemoration Center, 2010. (עריכה מחדש, תוספות ותרגום של ספר מס' 4).
  • פלאחים במרד הערבי בארץ-ישראל 1936 – 1939, הוצאת מכון שילוח, אוניברסיטת תל אביב, מהדורה ראשונה 1978, מהדורה שנייה 1982.
  • חרב מבית – המאבק הפוליטי הפנימי בתנועה הלאומית הפלסטינית 1929 – 1939, הוצאת הדר ומכון שילוח, אוניברסיטת תל אביב, מהדורה ראשונה 1981, מהדורה שנייה 1982.
  • P.L.O. STRATEGY AND TACTICS, Croom Helm Ltd. London and New York, with Dr. ARIE YODFAT, 1981.
  • אש"ף – דיוקנו של ארגון, הוצאת ספריית מעריב, תל אביב 1985, עם ד"ר אריה יודפת.
  • כוכב-יאיר – ההתחלה: 30 שנה ליישוב, 35 שנה לעלייה על הקרקע, 2017.

מאמרים

  • סקר העמדות הפוליטיות של תושבי מחנות הפליטים בגדה המערבית, ערכו יובל ארנון וחיים אפרת, בתוך שמעון שמיר, עמנואל מרקס ויואל בן-פורת, ג'לזון – מחנה פליטים בגדה המערבית, הוגש למכון ראנד, 1968.
  • "זכות השיבה", בתוך יוסף אחימאיר (עורך), האומה – במה למחשבה לאומית, גיליון מס' 141, סתיו תשס"א, 2000.
  • ישראל מול החמא"ס, בתוך יוסי אחימאיר (עורך), האומה, גיליון מס' 163, אביב תשס"ו, אפריל 2006.
  • BANDS IN THE PALESTINIAN ARAB REVOLT BETWEEN 1936 AND 1939, ;of The ISRAEL ORIENTAL SOCIETY, Vol. 15, Number 2, Jerusalem, July 1981. .
  • אש"ף – הארגון ומטרותיו, בתוך סקירה חודשית, הוצאת מערכות, חוברת 12, דצמבר 1979.
  • פסיפס, הצעה להסדר קרקעי ביהודה ושומרון, מרכז אריאל למחקרי מדיניות, נייר עמדה מס' 145, אדר ב' תשס"ג, מארס 2003.
  • · SAUDI ARABIA IN 1967, IN DANIEL DISHON (ED.) MIDDLE EAST RECORD 1967, Tel Aviv University, The SHILOAH Center For Middle east Studies, Jerusalem, 1971.
  • · AL-FATH, THE PALESTINIAN ORGANIZATIONS, IN 1968, IN DANIEL DISHON (ED.) MIDDLE EAST RECORD 1968, Tel Aviv University, The SHILOAH Center For Middle East Studies, Jerusalem, 1973.
  • · THE PEOPLE'S REPUBLIC OF SOUTH YEMEN IN 1968, IN DANIEL DISHON (ED.) THE MIDDLE EAST RECORD 1968, Tel Aviv University, The SHILOAH Center For Middle East Studies, Jerusalem, 1973.
  • · SAUDI ARABIA IN 1968, IN DANIEL DISHON (ED.) MIDDLE EAST RECORD 1968, Tel Aviv University, The SHILOAH Center For Middle East Studies, Jerusalem,1973
  • SURVEY OF POLITICAL ATTITUDS IN THE REFUGEE CAMPS OF THE WEST BANK, JALAZUN – A WEST BANK REFUGEE CAMP, PRESENTED TO THE RAND CORPORATION, 1968
  • Bands In The Palestinian Arab Revolt Between 1936 and 1939, Structure and Organization,  In: Asian and African Studies, Journal of the Israel Oriental Society, Vol. 15, Number 2, Jerusalem,  July 1981.

במכון שילח פרסם ארנון-אוחנה במסגרת השנתון The Middle East Record, את הערכים על סעודיה, מדינות המפרץ והרפובליקה של דרום תימן, שבהמשך ראו אור במסגרת האנציקלופדיה העברית.

קישורים חיצוניים

בנובמבר 2020 נערך יום עיון לזכר פעלו של יובל, בו נשאו דברים אישים מהמוסד ומהאקדמיה, לצידם עבד (שבתי שביט, אפרים הלוי, עו"ד אורי סלונים, פרופ' גדי גילבר, דני לימור, אלק ברייזבלט, פרופ' אשר ססר, ד'ר דן שיפטן, פרופ' יואב גלבר, ופרופ' רונן א. כהן). הרצאותיהם צולמו על ידי יוצרת סרטי הדוקו יסמין נובק, וזמינות לצפייה ביו-טיוב: דברי שבתי שביט, דברי אפרים הלוי, דברי אורי סלונים, דברי גדי גילבר, דברי דני לימור, דברי אלק ברייזבלט, דברי אשר ססר, דברי דן שיפטן, דברי יואב גלבר, דברי רונן כהן.

ראיון עם ירון לונדון ומוטי קירשנבוים, בתוכניתם 'לונדון את קירשנבוים', 2014

ראיון בערוץ הכנסת, בנושא יחסי פת"ח וחמאס, 2014

הרצאה בנושא "חמולות הר חברון – זהות, מוצא, פריסה והשפעות חברתיות ופוליטיות" - במסגרת יום העיון 'בעקבות מאורעות תרפ'ט', מדרשת הר חברון (ארגן ד"ר יורם אלמכיאס), 2012

דף אישי במרכז משה דיין (לשעבר מכון שילוח)

"המחנה הערבי במאורעות 1939-1936", בתוך צבא המדינה שבדרך – פרקים בתולדות כח המגן העברי, הוצאת משרד הביטחון 1988. לטקסט המלא

הגדת יציאת אתיופיה, לדף הספר במרכז למורשת יהודי אתיופיה

חמולות הר חברון – הטקסט המלא

יש"ע - ריבונות פסיפס – הצעה להסדרת יחסי ישראל-פלסטינים לטקסט המלא באתר מרכז אריאל למחקרי מדיניות

על משמר הר הצופים, מכון ישראלי לארכאולוגיה

סקירה על הספר 'קו החריש והאש'

הערות שוליים

  1. ^ האומה, 1 באוגוסט 2019.