נולד בתוניס לאביו רבי יעקב. למד אצל רבי אברהם כייאט. וכן תלמיד חבר של רבי יוסף זרקא, ושל רבי יצחק לומברוזו. לימים כיהן כחבר בבית דינו של גיסו רבי יצחק טייב. עסק גם בתורת הקבלה.[1] תקופה קצרה התפרנס מחנות שניהל יחד עם עמיתו הרב יצחק טייב, ולאחר מכן מכר את חנותו, ונתמך על ידי הגביר ישועה נטף.[2] ככל הנראה, רבי יהודה שימש כר"מ בישיבה בתוניס,[3] ובין תלמידיו נמנה ר' שלמה שמאמא.[4] לצד עיונו בלימודו, ניכרת מידת בקיאותו, עד שהעיר על מפרשי הגמרא האחרונים שנעלם מהם גמרא מפורשת או מדרש מפורש.[5] נשא ונתן בהלכה עם הרב חיד"א.[6]
חיבר ספרים רבים. ספריו נלמדו בקרב חכמי תוניס עוד בחייו, והרב קיבל הערות מחביריו על מה שהדפיס בספריו, ולעיתים חזר בו.[7] עסק בהגהה וסייע בהוצאת ספרים רבים[8] כמו כן הסכים לספרים רבים בשנת תקצ"ב חתום על פסק דין.[9] נפטר בסביבות שנת ה'תקצ"ה.
שבחיו
רבי חיים פלאג'י מכנהו: ”ועיין להרב מופת דורנו מוהרי"ן נר"ו בספרו הנורא למודי ה” (נפש חיים, מערכת ת, סט) ובמקום אחר קורא לו ”יאודאי גאון” (מי החסד, אזמיר תרמ"א, דף צ"ב ע"א). גם רבי חיים בנימין פונטרימולי מכנהו בתואר הרב המפורסם.[10]
משפחתו
נישא לבתו של רבי יצחק טייב. בנו היה ר' יעקב. הוא מביא חידושים רבים בספרו מאחיו, ר' שמואל.
לימודי ה' (ליוורנו תקמ"ז) הכולל 240 מערכות של עיון ופלפול למדני. הספר נדפס פעמים רבות, בלמברג ה'תרמ"א, למברג ה'תרנ"ט ועוד כמה פעמים בדפוס צילום. נדפס ב-2021 על ידי מכון זכרון אהרן
