בחר לכהן ברבנות העיירה סייני, הקטנה יחסית, בשל הזמן הרב יותר שהותירה לו עובדה זו ללימודיו.
נישא לרייזיל (תקל"ו, 1776 - כ"ג באייר תרכ"ג, 1863) בת הגביר ישראל בוריונר. לפי המסורת שירתה את הגאון מווילנה כשהתארח בבית הוריה בהיותה בת שש וזכתה לברכתו.
הרב בכרך התפרסם בעיקר מהגהותיו לתלמוד הבבלי שנדפסו בשלהי ש"ס וילנא ובכל מהדורות הש"ס המבוססות על מהדורה זו, בשם נימוקי הגרי"ב והגהות הגרי"ב.
לפי עדות שמיעה שהביא הרב רפאל נתן נטע רבינוביץ במאמרו על הדפסת התלמוד[2] היה ברשותו עותק של התלמוד בדפוס בנבנשתי שהיה בשימושו של הגאון מווילנה ועליו הגהות בכתב ידו שונות מאלו שנדפסו על דפי התלמוד כ"הגהות הגר"א" מאז דפוס וינה (תקס"ו-תקע"ו).
בנו, הרב משה בכרך, נישא לשיינא בת רבי יעקב משצ'וצ'ין בפולין. בנם היה החוקר התורני ר' יעקב בכרך הידוע בשל סדרת "מאמרי יעקב הבכרכי" והגהותיו על ארבעה טורים.
בנו, הרב חנוך העניך בכרך, מהעיר סובאלק. התפרסם כתלמיד חכם, חלק מחידושיו נדפסו בספרי בני דורו. נפטר בגרודנו בחודש ניסן תרכ"ג, כשבא לעיר לרגל נישואי בנו יצחק אייזיק.
בתו, רוחמה, התגוררה בסופוטקין כנראה נישאה לרב חיים שלמה קולצקי (קאלעטסקי) מבריסק.
קישורים חיצוניים
ישראל טוביה איזנשטט, דעת קדושים, פטרבורג תרנ"ז-נ"ח, עמ' 38–39, באתר היברובוקס
