הקהילה היהודית בדוונטר קיימת לסירוגין מהמחצית השנייה של ימי הביניים ועד ימינו. הקהילה נפגעה במגפה באמצע המאה ה-14 והתחדשה שוב בסוף המאה. במהלך השואה הקהילה הצטמצמה, אחר שמרבית חבריה נרצחו, והיא שבה לפעול לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, עם מספר של עשרות חברים. כיום הקהילה היא מסורתית.
ימי הביניים
הקהילה היהודית בדוונטר נוסדה במהלך המחצית השנייה של ימי הביניים, עם שגשוג העיר והפיכתה לעיר נמל ומסחר. אזכורה הראשון הוא משנת ה'ק"ט (1349), בעת שפרצה בעיר מגפה שכילתה את הקהילה היהודית, וזו חדלה מלהתקיים בעיר למעלה מ-400 שנה.
בשנת ה'ת"ש (1940) מנתה הקהילה 590 חברים, ובקיץ של ה'תש"ב (1942) החלו להישלח למחנות השמדה. בין יהודי העיר, אתי הילסום, המשוררת והכותבת היהודיה, חיה בדוונטר במהלך המלחמה עד אשר גורשה לאושוויץ. 401 מחברי הקהילה נרצחו במהלך השואה. לאחר תום המלחמה התקיימה בעיר קהילה יהודית מצומצמת מתוך אלו ששרדו את השואה. בשנת ה'תש"ז (1947), שופץ בית הכנסת הגדול מנזקיו והוא שב לתפקד כבית כנסת במשך כחמש שנים עבור הקהילה המקומית. מבנה בית הכנסת היה גדול מדי עבור הקהילה הקטנה שנותרה, והיא מכרה אותו לכנסייה הרפורמית הנוצרית בהולנד (אנ').
בסביבות שנת ה'תש"ס (2000) התאגדו הקהילות היהודיות של אפלדורן, זוטפן (Zutphen) ודוונטר והן יצרו יחד את NIG De Stedendriehoek. התפילות נערכו בבית הכנסת של זוטפן, ומדי פעם בבית הכנסת באפלדורן.
בשנת ה'תש"ע (2010) נוסדה בעיר מחדש קהילה יהודית מקומית בשם "בית שושנה", מבנה בית הכנסת הגדול הושכר לקהילה היהודית. הקהילה מונה כמה עשרות חברים. בשנת ה'תשע"ד (2013) חגגו לראשונה בקהילה היהודית החדשה את חגיגות החנוכה. בסוף חורף ה'תשע"ו (מרץ2016) הפכה הקהילה לקהילה מסורתית[דרושה הבהרה]. בחורף של שנת ה'תשע"ח (ראשית 2018) נמכר בית הכנסת על ידי בעליו הכנסייה המאוחדת ליזםטורקי, ובהמשך, בכ' באב ה'תשע"ח (1 באוגוסט 2018), פונתה הקהילה היהודית, כשהיא נוטלת עמה את ספר התורה ותשמישי הקדושה שבבית הכנסת, ועוברת לבית הכנסת לשעבר של ראלטה[1].
