PROFILPELAJAR.COM

טרנסלוקציה כרומוזומלית או התקה כרומוזומלית^[1] (Chromosomal Translocation) היא החלפה של מידע גנטי בין כרומוזומים שונים (לא הומולוגיים). ניתן לאבחן תופעה זו באמצעות בדיקת קריוטיפ. טרנסלוקציה היא סוג של מוטציה והיא מהחריגות הכרומוזומליות הנפוצות ביותר בקרב בני אדם. יש הטוענים כי אחד מכל 600 אנשים הוא נשא של טרנסלוקציה כלשהי. ישנן גם טרנסלוקציות שנוצרות באדם בוגר או כחלק מתופעת פסיפס.

ישנם שני סוגים של טרנסלוקציה: הדדית / רציפרוקאלית (Reciprocal) בה המעבר בין הכרומוזומים מתבצע באמצעם וטרנסלוקציה רוברטסונית (Robertsonian) בה המעבר נעשה בנקודה המרכזית של הכרומוזום (צנטרומר) ולמעשה כרומוזום שלם "נדבק" לכרומוזום אחר. טראנסלוקציות יכולות להיות מאוזנות, כלומר שכמות החומר הגנטי נשארת זהה במהלך ההחלפה או לא מאוזנות, כלומר שכמות החומר הגנטי גדלה או קטנה כתוצאה מההחלפה.

במהלך תקופת ההריון ניתן לגלות תופעה זו על ידי בדיקת מי השפיר או בדיקת סיסי שליה שבמסגרתן נעשה קריוטיפ לעובר. אם מתגלה טרנסלוקציה בעובר, מבצעים גם להורים קריוטיפ כדי לבדוק אם אחד מהם הוא נשא של טרנסלוקציה. אם הטרנסלוקציה התקבלה בתורשה מאחד ההורים, והורה זה בריא, גם הצאצא צפוי להיות בריא.

נשאים של טרנסלוקציה הם בעלי סיכוי יותר גבוה ללדת ילדים בעלי פגם גנטי משמעותי. מסיבה זו עליהם לעבור תהליך של ייעוץ גנטי לפני ההריון. במקרים מסוימים ניתן לאבחן גנטית פגמים אלו בעובר עוד טרם השרשתו ברחם באמצעות טכניקות אבחון גנטי טרם השרשה (PGD - Preimplantation Genetic Diagnosis).

טרנסלוקציה רוברטסונית

טרנסלוקציה רוברטסונית יכולה להתרחש רק בכרומוזומים 13, 14, 15, 21 ו-22. ייחודם של כרומוזומים אלו הוא בכך שיש להם רק "זרוע אחת" בניגוד לשאר הכרומוזומים שמורכבים מזרוע קצרה וזרוע ארוכה. כאשר טרנסלוקציה כזו מתרחשת, אחד מהכרומוזומים הללו "נדבק" לכרומוזום אחר וכך נוצר כרומוזום שמכיל את החומר הגנטי של שני כרומוזומים אצל אדם תקין. לנשאים של טרנסלוקציה רוברטסונית יש למעשה רק 45 כרומוזומים, כרומוזום אחד פחות משאר האוכלוסייה.

כשלעצמה, טרנסלוקציה רוברטסונית בדרך כלל אינה מסוכנת לנשא שלה, בייחוד כאשר היא התקבלה בתורשה מאחד מההורים. אולם, שתי תופעות עלולות להתרחש אצל נשאים:

דיזומיה חד הורית (UPD - Uniparental Disomy) כאשר שני עותקים של החומר הגנטי מגיעים מאותו הורה. במצב זה גנים מסוימים יכולים לא להתבטא או להתבטא יתר על המידה. בכרומוזומים מסוימים תורשה חד הורית גורמת למחלות כגון תסמונת אנגלמן ותסמונת פראדר וילי (שניהם כתוצאה מ-UPD בכרומוזום 15).
כאשר אחד מההורים הוא נשא של טרנסלוקציה כרומוזומלית, יש סיכוי של 50% לפגמים גנטיים (טריזומיה ומונוזומיה) בעובר, ב-25% העובר יהיה גם הוא נשא וב-25% העובר לא יהיה נשא. תסמונת דאון עלולה להתרחש כאשר אחד ההורים הוא נשא של טרנסלוקציה רוברטסיאנית בה מעורב כרומוזום 21.

במקרים רבים אין כל משמעות מעשית לנשאות של טרנסלוקציה רוברטסיאנית. אחד מכל 1,300 אנשים הוא נשא של טרנסלוקציה רוברטסיאנית בכרומוזומים 13 ו-14. שכיחות זו הופכת את התופעה לאחד מהפגמים הכרומוזומליים הנפוצים ביותר. לסוג כזה של טרנסלוקציה יש מעט מאוד תופעות UPD וכאשר נגרמים פגמים גנטיים בכרומוזומים אלו, מתרחשת הפלה בשלב מאוד מוקדם של ההריון (לפני השרשתו ברחם).

טרנסלוקציה רציפרוקאלית / התקה הדדית

טרנסלוקציה רציפרוקאלית או התקה הדדית היא מעבר של חומר גנטי בין כרומוזומים לא הומולוגיים). מחקרים שונים מצביעים על שכיחות של אחד לבין 600 ל-900 אנשים באוכלוסייה הכללית. בדרך כלל מדובר בתופעה לא מזיקה אולם לעיתים ההעתקה גורמת לשינוי הרצף הגנטי. צאצאיהם של נשאים של טרנסלוקציה רציפרוקאלית הם בעלי סיכון יותר גבוה לפגמים גנטיים ולכן הנשאים נדרשים לייעוץ גנטי לפני כניסה להריון.

בניגוד לטרנסלוקציה הרוברטסיאנית שהיא בדרך כלל תורשתית, הטרנסלוקציה הרציפרוקאלית נוצרת בדרך כלל באופן ספונטני בעת ההתעברות.

כתיבה

ישנה מוסכמה לגבי דרך הכתיבה לתיאור טרנסלוקציה. בכתיבה זו נעשה שימוש בצורת התיאור הבאה: t(A;B)(p1;q2) כאשר A,B הם מספרי הכרומוזומים שבהם בוצעה הטרנסלוקציה ו-p1 ו-q2 מייצגים את המיקומים על גבי הכרומוזום בהם קרתה ההעתקה. המיקומים מובאים במרחקי סנטימורגן על גבי זרוע הכרומוזום. לצד סימון זה מופיע בדרך כלל מספר הכרומוזומים (46 באופן תקין ו-45 לטרנסלוקציה רוברטסיאנית) ומין העובר (XY - זכר, XX - נקבה). לעיתים מוחלפת ה-t ב-dic לציון טרנסלוקציה רוברטסיאנית דיסנטרית.

לדוגמה: 45,XX,t(13;14)(p10;p10) מציין טרנסלוקציה רוברטסיאנית מאוזנת בין כרומוזום 13 ל-14 אצל נקבה. ואילו 46,XY,t(5;8)(q31.1;p23.1) מציין טרנסלוקציה רציפרוקאלית בין כרומוזומים 5 ו-8 אצל זכר.