טיסה 522 של הליוס איירווייז (HCY 522 או ZU522) הייתה טיסה מסחרית וסדירה של חברת התעופה הקפריסאית הליוס איירווייז (אנ'). ב-14 באוגוסט2005 בשעה 12:05 מטוס הבואינג 737-31S שהפעיל את הטיסה התרסק בהרים שמצפון לעיר מרתון שביוון; צוותי החילוץ איתרו את השברים ליד גראמטיקו, קהילה הנמצאת כ-40 קילומטרים מצפון מזרח לאתונה. כל 121 הנוסעים ואנשי הצוות נספו.
ההתרסקות
הטיסה עזבה כמתוכנן את נמל התעופה הבינלאומי בלרנקה, קפריסין, ב-09:07 (שעון מקומי) בדרכה לעצירה בנמל התעופה הבינלאומי אתונה-אלפתריוס וניזלוס בדרך לפראג שבצ'כיה. לאחר שצוות הטיסה לא יצר קשר עם פיקוח התעופה היווניות בכניסה למרחב האווירי של המדינה, הוזנקו לעבר הטיסה שני מטוסי F-16 של חיל האוויר היווני. על פי הנהלים, שהוקשחו בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, יש לשקול יירוט של המטוס בטרם יתרסק על אזורים מאוכלסים בצפיפות. טייסי הקרב ציינו כי נדמה כי המטוס נשלט על ידי טייס אוטומטי. בהתקרבם למרחק של כמאה מטרים מהמטוס, הבחינו כי המטוס אינו בשליטה. טייס המשנה שוכב חסר תנועה על ההגאים, ואילו הקברניט אינו במקומו. מסכות חמצן נראו משתלשלות מתקרת תא הנוסעים. לאחר מספר רגעים, טייסי הקרב הבחינו בדמות שנכנסה לתא והתיישבה מול ההגאים ונראה כי ניסה להשיב את השליטה על המטוס. בתוך מספר דקות אזל הדלק ושני מנועי המטוס כבו בזה אחר זה. המטוס איבד גובה במהירות והתרסק אל תוך גבעה. הוא התפרק ופרצה בו שריפה. במטוס היו 121 נוסעים ואנשי צוות בזמן ההתרסקות, ביניהם 6 אנשי צוות ו-115 נוסעים, ביניהם 22 ילדים. יעדם של 67 נוסעים היה אתונה ושל כל השאר פראג.
החקירה
הדמיה של המטוס לפני ההתרסקות, כאשר שני מטוסי הקרב מקיפים אותו
חקירת ההתרסקות העלתה כי בבוקר שקדם לטיסה בדקו מהנדסים את אטימות אחת הדלתות. לשם כך הם נאלצו לנתק את בורר לחץ האוויר האוטומטי בתא הטייס ולהעבירו למצב ידני. בעת ההכנות להמראה על ידי הקברניט הגרמני וטייס המשנה הקפריסאי, לא יוחסה חשיבות לכפתור, שלא היה במצב תקין. דקות ספורות לאחר ההמראה החלו להידלק מספר נורת אזהרה על "תצורת המראה" בתא הטייס. התראות אלו אמורות להופיע רק כאשר המטוס על הקרקע. בתא הטייס, בשונה מתא הנוסעים, מסכות החמצן אינן נפתחות באופן אוטומטי. עקב כך, צוות הטיסה לא הבין את פשר האיתות, ולא ידע מה מצבו החמור של המטוס.
בתא הנוסעים, מסכות החמצן הורדו. המסכות אפשרו לנוסעים מעט זמן נשימה, ולאחר מכן איבדו רוב הנוסעים את הכרתם אך נשארו בחיים כתוצאה מהיפוקסיה. מסכות החמצן במטוס מיועדות לפעול כאשר לחץ האוויר יורד בתא הנוסעים והן מתוכננות לספק חמצן במשך 12 דקות, מספיק זמן כדי שצוות הטיסה ינמיך לגובה בו יש מספיק חמצן. אחד הדיילים, צעיר בן 25, שהיה גם טייס חובב והיה בעברו חייל בכוח מיוחד של צבא קפריסין, ניצל את ארבעת מכלי החמצן הגדולים שנועדו לשמש את הדיילים כדי לעזור לנוסעים בשעת חירום והשתמש בהם במשך כשלוש שעות עד להתרסקות המטוס.
כאשר נכנס המטוס לשטחה האווירי של יוון, ומשלא נענה לקריאות במערכת הקשר, הוזנקו לעברו מטוסי קרב של חיל האוויר היווני אשר חשש כי מדובר במטוס חטוף שבכוונתו להתרסק על העיר אתונה. בינתיים הצליח הדייל להיכנס לתא הטייס. במהלך החקירה, התעורר דיון לגבי זהותו ומטרתו של הדייל: האם הדייל ניסה מלכתחילה לחבל במטוס? האם הכל קרה בתכנונו? האם אחד הנוסעים איים על הדייל כך שיחבל במטוס? אולם במהלך שחזור הטיסה ומציאת הקופסה השחורה, נשמע כי ניסה ליצור קשר עם מטוסי הקרב בשארית כוחותיו. הוכחה זו אישרה סופית את כוונתו של הדייל. כאשר הדייל ניסה הדייל ליצר קשר עם מטוסי הקרב, תדר מכשיר הקשר שבו השתמש היה מכוון על תדר לרנקה שבקפריסין ולכן איש לא שמע אותו. טייסי הקרב דיווחו כי מולם מטוס רפאים בו אין שום תנועה עד אשר נכנס הדייל אל תא הטייס, וניסה להחיות את טייס המשנה וליצור קשר עם מגדל הפיקוח ועם טייסי הקרב. כאשר הגיע המטוס לאזור שדה התעופה של אתונה הוא נכנס למצב "המתנה" על ידי הטייס האוטומטי. כעבור כשלוש שעות, בעוד מנסה הדייל בתא הטייס לזעוק לעזרה ואולי אף להנחית את המטוס, אזל למטוס הנוסעים הדלק. על פי הדו"ח הסופי, התאונה התרחשה בשל רצף של טעויות ואי הבנות קטנות אשר היו עשויות להימנע בבדיקה יסודית יותר של הטכנאים ושל צוות הטיסה.
