טיזר (מאנגלית: "teaser"; בעברית: גַּרְיָן[1]) הוא אמצעי בתחום הפרסום, לרוב בתחילת מסע הפרסום הנועד להשיג את תשומת לבו של הצרכן ולייצר אצלו סקרנות כלפי המוצר המפורסם.
זהו אמצעי בתחום הפרסום אשר מופיע באמצעי המדיה השונים. טיזר הוא פרסומת או סדרת פרסומות אשר בהם מוצגת אמירה פרובוקטיבית, כותרת, סיסמה או תמונה שאינם חושפים מהו המוצר המפורסם או מיהו יוצר הפרסומת, ורק כעבור זמן מה מוצג החלק השני של הפרסומת, והנחשפים לפרסום יכולים לקשר בין הפרסום הראשוני החלקי לפרסום המלא שבא לאחריו. כוונת המפרסמים היא ליצור סקרנות בקרב הצופה, וכך לגרום לזכירת הפרסומת, לאור העובדה שצרכנים בעידן המודרני נחשפים למסרים פרסומיים רבים.
מסעות פרסום המלווים בטיזר מקדם יכולים להתאים ליצרן חדש בשוק, היוצר סקרנות בקרב קהל הצרכנים, או עבור יצרנים ותיקים המשווקים מוצר חדש. טיזרים מתאימים למותגים במעורבות נמוכה אשר הצרכן אינו עורך חיפושים רבים ומתעניין רבות לפני הרכישה, והעלות הכספית שלהם נמוכה באופן יחסי. בכך שנוצרת אצל הצופים בפרסומת סקרנות, הם יזכרו יותר את המותג המפורסם שלפני כן לא הקדישו לו תשומת לב. על מנת ליצור טיזר יעיל יש לדאוג שמשך הזמן בין הופעת שני החלקים של הפרסומת לא יהיה גדול מדי.
על סמך סקירת הספרות האקדמית בנושא טיזרים, שעוסקת באפקטיביות הפרסומית שלהם ניתן לזהות כמה מאפיינים שמגבירים את יעילות הטיזר. ראשית, יש להבטיח שהטיזר מתכתב ישירות עם המותג ועם רכיבים אחרים של הקמפיין שמקדם את המותג. בנוסף, לפני הפקת הטיזר יש להכיר את קהל היעד ולהתאים את המסר לרגישויות התרבותיות של אותו קהל. לבסוף, הפצה חוזרת של הטיזר בפלטפורמות שונות כדי להבטיח חשיפה חוזרת של הקהל גם היא מגבירה את יעילותו[2].
בתעשיית הקולנוע, "טיזר" הוא קטע הקצר יותר מקדימון, המופץ עוד קודם לפרסומם של קדימונים לסרטים. מטרתו של הטיזר לבשר לצופה בו על כך שסרט עתיד לצאת לאקרנים וליצור ציפייה אצל הצופה לקראת הסרט, מבלי לספק פרטים רבים[3].
