כוחות ויחידות נוספים במיאנמר כוללים את כח המשטרה, אנשי המיליציה של יחידות העם, ועד 2013 כוחות הגבול, הידועים בכינוי "נה סה קהא".
בעשור השני של המאה ה-21, לא מתקיים גיוס חובה. לפיכך, כל אנשי השירות הם מתנדבים לכאורה, עם זאת החוק מאפשר גיוס חובה אם הדבר נדרש לדעת הנשיא. בפועל, נטען כי הטטמדאו מגייס מבוגרים וילדים[1] ומשתמש באזרחים לעבודה בכפייה.
מאז עצמאות מיאנמר מבריטניה בשנת 1948, מתקיימים קרבות עקובים מדם מול ארגוני מורדים וצבאות קטנים של מיעוטים, כגון ארגוני טרור דוגמת ARSA של בני הרוהינגיה.
למרות הדיווחים השונים על שימוש באזרחים בכפייה, סקר שנערך ב-2014 על ידי המכון הרפובליקני הבינלאומי בכל רחבי מיאנמר מראה כי הצבא זכה במקום הראשון ונתפס כמוסד החיובי ביותר עם 84% מהנשאלים האומרים שהוא "חיובי מאוד" או "חיובי" לפני התקשורת, הממשלה הבורמזית והאופוזיציה.[2]
_of_Myanmar.svg)
