מנהיג הצבא היווני של פיליקי אטריה, אלכסנדר איפסילנטי, ששהה בבוקרשט, תבע מוולדימירסקו לפעול יחד איתו, תחת פיקודו. ולדימירסקו דחה את הצעת איפסילנטי ונימק זאת באינטרסים שונים של הרומנים ושל היוונים - לדברי ולדימירסקו הרומנים רצו להנהיג את עצמם, לא להיות מונהגים על ידי שליטים פנריוטים (ממוצא יווני). איפסילנטי עזב עם צבאו ועבר לטרגובישטה ומשם שלח שליחים, שחטפו את ולדימירסקו מקרב צבאו והביאו אותו לטרגובישטה, שם נרצח בידי אנשיו של איפסילנטי. צבאו של ולדימירסקו, שנשאר ללא מנהיג התפרק והתפזר[1].
ניסיון ההפיכה של ולדימירסקו נכשל, אך היווה, במידה מסוימת, את הבסיס לדרישות לאומיות של הרומנים בעתיד, ועורר את רגשי הלאומיות הרומנית בתושבים הרומניים של האזור.
ניקולאה יורגה כתב מחזה היסטורי בשם "טודור ולדימירסקו".
במחוזות הרומניים טולצ'ה, טלאורמן, אולט, יאשי, גאלאץ, קונסטנצה, קלראש ובראילה יש בכל אחד מהם יישוב הנושא את השם "טודור ולדימירסקו" ובמחוז בוטושאן יש שני יישובים בשם זה, האחד במועצה האזורית אלבשט והשני במועצה המקומית אברמן. במחוז ארד יש מועצה אזורית וכפר בשם "ולדימירסקו".