טוביה קרופיק

טוביה קרופיק

טוביה קרופיק (1864 גרודנו, האימפריה הרוסית - 13 במאי 1924 זכרון יעקב) היה מראשוני קבלני הבניין בארץ ישראל. תושב זכרון יעקב. פעל בשירותה של יק"א (ובהמשך של פיק"א) לבניית המושבות החקלאיות בארץ עבור אנשי העלייה הראשונה והעלייה השנייה.

ביוגרפיה

טוביה קרופיק נולד ב-1864 בגרודנו שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) להוריו בנימין ורצה קרופיק. השלים את לימודיו בחדר ובישיבה וב-1880 עלתה המשפחה ארצה. בשנתיים הראשונות גרו ביפו שם למד קרופיק את מלאכת הבניה תוך כדי עבודתו עם פועלי הבניין הערבים בעיר. ב-1882, כשהוקמה המושבה זכרון יעקב, עברה המשפחה לשם. במושבה השלים קרופיק את חוק לימודיו והרחיבם ללימודי חקלאות ב"ארבייטער שולה"[1]. עם סיום הלימודים הקצתה לו יק"א נחלה ליד המושבה וכן בקרבת גבעת עדה.

על אף עיסוקו של קרופיק בעיבוד אדמותיו הפך לקבלן המועדף על יק"א (ובהמשך פיק"א) לבצוע פרויקטי בנייה ברחבי הארץ. לאחר מספר שנים מסר את נחלתו לילדיו והתמסר לעבודת הבניה[2].

קרופיק נשא לאישה את חסיה הירשנזון (גרושתו של משה רוזנצוויג)[3][4]. לזוג נולדו 4 בנים ו-3 בנות. משפחתו חוותה שתי טרגדיות כשב-2 במאי 1920 נרצח בנו בנימין קרופיק על ידי ערבים מכפר מרח (היא גבעת עדה) וב-24 ביוני 1938 נחטף ונרצח נכדו, יצחק קרופיק (בנו של בנימין), על ידי חברי כנופיה ערבית[5].

נפטר ב-1924 בזכרון יעקב והובא לקבורה בהר הזיתים. חסיה, אשתו, נפטרה ב-1930 ונקברה בבית הקברות בזכרון יעקב.

פרויקטים

פרויקטים במושבות:

פרויקטים הנדסיים:

לקריאה נוספת

  • אריה סמסונוב, הקבלן שהקים את המושבות הראשונות, ביטאון "הקבלן והבונה", גיליון 142, ספט'-אוק' 1967

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הארבייטער שולה היה בית ספר ללימודי חקלאות שהקימו פקידי הברון כדי להכשיר את צעירי המושבה לעסוק בחקלאות
  2. ^ תקופה מסוימת החזיק קרופיק חנות לחומרי בניין בתחומי ה"דפו" שהייתה חנות כלבו שנוסדה על ידי פקיד הברון בן שימול על שטח ה"ארבייטערשולע" לשעבר
  3. ^ אוכלוסיית זכרון יעקב שרובה הייתה ממוצא רומני התנגדה לישיבת יוצא רוסיה ביניהם ורק נישואיו לבת העדה "המתאימה" הביאו לקבלתו למקום
  4. ^ שתיים מאחיותיה של חסיה התחתנו גם הן עם מייסדי זכרון יעקב: דבורה התחתנה עם יחיאל דיאמנט ואסתר התחתנה עם יעקב כהן-קיטרר
  5. ^ יחד עם יצחק קרופיק נחטפו ונרצחו גם חבריו דוד אוורבוך ודוד פרנק
  6. ^ אחוזת לונדון באתר "מקום שמור"