טוביאש (טוביה) לעף או לב או לוב (בהונגרית: Lőw Tóbiás; נג'קניז'ה, 5 ביוני 1844 – בודפשט, 7 ביוני 1880)[1][2] היה עורך דין, מומחה בתחום המשפט, עיתונאי יהודי-הונגרי. אֶחַיו היו ויליאם לוב. עורך דין אמריקאי, עיתונאי, וכן שמואל לעף רופא בלנאולוג וכן הוא אחיו למחצה של הרב הראשי עמנואל לעף. טוביאש לעף הוא אביו של טיבור לעף שהיה נשיא מועצת בית משפט לערעורים (ערכאת ערעור, יושבת ופוסקת בערכאה שנייה או שלישית במסגרת הרשות השופטת בהונגריה), סופר משפטי.
ביוגרפיה
טוביאש לעף הוא בנו הבכור מתוך שבעה ילדיהם של לאופולד לעף שהיה רבה הראשי של סגד ושל אשתו הראשונה לאונטין שוואב בתקופה 1842−1851 (אשתו השנייה מ-1953 הייתה בבט רדליך ממנה נולדו לו שבעה ילדים נוספים). אחרי סיום לימודי המשפטים עבד טוביאש לעף משנת 1867 במחלקה להכנה חוקים במשרד המשפטים. בשנת 1871 הציג בישיבת החוק ההונגרי הראשונה את נושא הנישואים האזרחיים. מ-1872 עד 1880 היה סגן התובע הכללי המלכותי של ממלכת הונגריה (במסגרת האימפריה האוסטרו הונגרית). ככותב ספרי משפט עסק לעף בעיקר במשפט הפלילי, ומגיל צעיר עבד גם כעיתונאי פוליטי. הוא היה אחד המייסדים והעורך של כתב העת "המשפט ההונגרי" עד מותו המוקדם. הוא היה עמית בפשטי נפלו, ה"רפורמה" (Reform), "חדשות סגד" (Szegedi Híradó), "שומר הלשון ההונגרית" (Magyar Nyelvőr) וכ בפסטר לויד. הוא תרגם להונגרית מספר יצירות מרכזיות כגון ספר הלימוד של המשפט הרומי של פרדיננד מקלדי (Ferdinand Mackeldey), האנציקלופדיה למדע המדינה של רוברט מוהל (Robert Mohl). עבודתו העיקרית הייתה העריכה לדפוס של אוסף החומרים הקשורים לחוק העונשין ההונגרי (משנת 1878). קברו נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני.
חייו הפרטיים
אשתו הייתה אמה הירש, אותה נשא לאישה בבודפשט ב-23 בפברואר 1873.[3]
ילדיהם:
- טיבור לעף (1873–1941) היה שופט בית המשפט. אשתו הייתה אלזה נתן.[4]
- אנדור לעף (1875–1924)[5] רואה חשבון וחשב ראשי. אשתו הייתה אנה טרנאי.
- לוראנט לעף (1879–1944)[6] עורך דין, ניספה בשואה. אשתו הייתה אילונה גאלושי.
עבודותיו העיקריות
- האנציקלופדיה למדע המדינה. תרגם אותו על פי רוברט מוהל. בודפשט, 1866. (מהדורה שנייה. בודפשט, 1871)
- אמיל רצ'י: המשפט הציבורי של הונגריה. מהדורה שנייה, מורחבת על ידי טוביאש לעף. פשט, 1869 (מהדורה שלישית, מתוקנת, בודפשט, 1871)
- נישואים אזרחיים (בודפשט, 1871)
- חוק העונשין ההונגרי על פשעים ועוולות והאוסף המלא שלו (בודפשט, 1880)
מאמריו
ב"כתב עת למדעי משפט"
- הרפורמה בבתי הכלא האנגלים (1866)
- תיקים פליליים (1866)
- על עונש המוות (1867)
ב"סקירה של בודפשט"
משפט הונגרי
- I. ממון רע, שרות מתן צדק טוב, הצעות חוק שיפוטיות בפני הפרלמנט, על הלגיטימיות של כוח רשמי (1874)
- II. הגשת הצעת החוק העונשין ההונגרי (1874)
- III. המשפט שלנו בשנת 1874 (1875)
- V. על ארגון הרשות השופטת
- VI. תוספת עונש והתוצאה המשפטית
- X. הרפורמה במשפט העונשין שלנו וסוגיית העיתונות
- XI. על מערכת המשפט שלנו, מתי מתחילה החסינות הפרלמנטרית?
- XIII. על הרפורמה בהליך העונשין, טיוטת חוק העונשין הקרואטי וסקירות ספרים
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
