רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך זה עוסק בFOMO. אם התכוונתם לערוץ טלוויזיה ישראלי, ראו FOMO (ערוץ).
סמארטפונים מאפשרים לאנשים להישאר בקשר עם הרשת החברתית והמקצועית שלהם באופן רציף. הדבר עלול לגרום לבדיקה כפייתית של עדכוני סטטוס והודעות, מחשש להחמצת הזדמנות.
חרדת החמצה (באנגלית: Fear of Missing Out ובקיצור FOMO) היא מצב בו אדם חושש להחמיץ חוויות מהנות שאחרים חווים. חרדה זו מאופיינת ברצון לשמור על קשר רציף עם אחרים ודאגה כפייתית מהחשש להחמיץ הזדמנות לאינטראקציה חברתית, רומנטית, עסקית או אירוע מספק אחר.
מנקודת המבט של הצרכים הפסיכולוגיים, חרדת החמצה נובעת מרמות נמוכות של סיפוק צרכים. לפי תאוריית ההגדרה העצמית, התחברות עם אחרים היא צורך פסיכולוגי מרכזי, המשפיע על הבריאות הנפשית. חוקרים המצדדים בתאוריה זו, מצאו שחרדת ההחמצה הייתה נפוצה במיוחד אצל אנשים בעלי צרכים פסיכולוגיים לא מסופקים, כמו הרצון להיות אהוב או מכובד.
עם התפתחותה של הטכנולוגיה, חוויות חברתיות ותקשורתיות הורחבו ממפגשים פנים אל פנים לאינטראקציות באינטרנט. מצד אחד, טכנולוגיות מודרניות כמו רשתות חברתיות וטלפונים חכמים מאפשרים לאנשים להיות מעורבים חברתית בקלות, אך מצד שני מצב זה יוצר תלות פסיכולוגית באינטרנט, העלולה לגרום לחרדה כאשר אדם מרגיש מנותק. לחרדת ההחמצה השפעות שליליות על הבריאות הנפשית של האדם והיא עלולה לגרום למצבי רוח שליליים ולהרגשת דיכאון.
הבעיה יכולה להשפיע גם על עסקים. הייפ וטרנדים יכולים להוביל מנהיגים עסקיים להשקיע בהתבסס על תפיסות של מה שאחרים עושים, במקום על האסטרטגיה העסקית שלהם[1]. זה גם הרעיון של אפקט העגלה, שבו אדם אחד יכול לראות קבוצת אנשים אחרים עושה משהו והוא מושפע בקבלת ההחלטה שלו מהרוב. גם אם הוא לא יסכים או יבין למה הוא בחר כך, הלחץ החברתי הסמוי והחלטת הרוב משפיעה עליו[2].
התופעה זוהתה לראשונה ב-1996 על ידי אסטרטג השיווק ד"ר דן הרמן, שערך מחקר ופרסם את המאמר האקדמי הראשון בנושא בשנת 2000 ב"כתב העת לניהול מותגים" (The Journal of Brand Management)[3]. הרמן מאמין שהמושג התפתח להתפשטות רחבה יותר באמצעות שימוש בטלפונים ניידים, הודעות טקסט ומדיה חברתית ועזר להגדיר את הרעיון של הפחד להחמיץ - להמונים[4]. לפני התפשטות האינטרנט, התמודדות עם הבעיה נגמרה במנוסה נרחבת. FOMO הכליל והעצים את החוויה הזו מכיוון שכל כך הרבה יותר מחייהם של אנשים הפכו להיות מתועדים בפומבי ונגישים בקלות. יתרה מכך, נטייה נפוצה היא לפרסם חוויות חיוביות (כגון בילוי במסעדה נהדרת) ולא על חוויות שליליות (כגון דייט ראשון גרוע). מחקרים מצאו כי הסבירות לחוות פחד מהחמצה קשורה לחרדה או לדיכאון[5][6].
הסופר פטריק ג'יי מקגיניס טבע את המונח FOMO[7] והפך אותו לפופולרי במאמר מאמר משנת 2004 ב-"The Harbus", המגזין של בית הספר לעסקים של הרווארד. המאמר נקרא "McGinnis' Two FOs: Social Theory at HBS" (שני ה-FOs של מקגיניס: תיאוריה חברתית ב-HBS), והתייחס גם למצב קשור אחר - "פחד מאופציה טובה יותר" (Fear of a Better Option,FOBO), ולתפקידם בחיי החברה של בית הספר[8][4][9]. מקורו של FOMO נמצא גם במאמר "הארבוס" משנת 2004 מאת האקדמאי ג'וזף ריגל[10]. נכון לעכשיו, המונח שימש כהאשטאג במדיה החברתית והוא הוזכר במאות כתבות חדשותיות, ממקורות מקוונים כמו Salon.com ועד לעיתונים מודפסים כמו הניו יורק טיימס[4].
תיאור חרדת ההחמצה
חרדת החמצה היא הפחד "לא לדעת שמשהו קורה", או החשש מחוסר קשר עם אירועים, חוויות ואינטראקציות חברתיות. אנשים, הלוקים בחרדת החמצה לא יודעים בדיוק מה הם מחמיצים ובכל זאת יש בהם תחושה חזקה של פחד מכך שאחרים מבלים טוב יותר בזמנם הפנוי. חרדת החמצה עשויה לנבוע ממגוון רחב של פעילויות חברתיות שאדם נעדר מהן, כגון פגישה חברתית, צפייה בתוכנית טלוויזיה, חתונה, מסיבה, או מסעדה טובה.
לחרדת החמצה יכולות להתלוות תגובות פיזיות שונות, כמו הזעה או שינויי התנהגות בעולם האמיתי. על פי סקר, שנערך בארצות הברית ובבריטניה, רוב בוגרי דור ה-Y (ילידי שנות ה-80 עד שנות ה-90) נענים בחיוב לכל הצעה כי הם חוששים להחמיץ דבר-מה. כמחצית מהנשאלים אמרו כי התנהגות זו גרמה להם לאבד עניין בנושאים ותחומי עניין חדשים. יתרה מזו, חרדת ההחמצה משמשת כתירוץ לשימוש מוגבר ברשתות החברתיות והדבר עלול לגרום להסחת דעת מדברים נצרכים. בנוסף לכך, התנהגות כפייתית כגון בדיקה תכופה של עדכונים ברשתות החברתיות עלולה לפגוע במיומנויות חברתיות ובקשרים חברתיים בעולם האמיתי.
גורמים ותופעות לוואי
מנקודת המבט של הצרכים הפסיכולוגיים, חרדת החמצה נובעת מרמות נמוכות של סיפוק צרכים. אנשים הופכים לפעילים ברשתות חברתיות כדי למלא צרכים ספציפיים, כגון הצורך לקבל מידע או להישאר בקשר עם אחרים דרך הרשת החברתית. אנשים הלוקים בחרדת החמצה מוצאים מפלט קל ברשתות חברתיות, אך אלה אינן יכולות להחליף תקשורת חברתית פנים-אל-פנים. במקרים מסוימים, אנשים עם חרדת החמצה חווים רמה גבוהה יותר של בדידות, מה שמוביל דווקא להתגברות חרדת ההחמצה.
על פי תאוריית ההגדרה העצמית, קיימים שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים: סיפוק תחושת הכשירות, ההשתייכות, והחירות האישית. מחקרים גילו קשר מובהק בין רמה נמוכה של סיפוק הצרכים הבסיסיים לבין חרדת ההחמצה. בנוסף, בערך ארבעה מתוך כל עשרה אנשים צעירים דיווחו כי הם לוקים בחרדת החמצה לעיתים קרובות. ככל שהגיל עולה, חרדת ההחמצה יורדת. כמו כן, גברים נוטים יותר מנשים ללקות בחרדת החמצה.
הודות לחידושים טכנולוגיים, לקידמה, לזמינות ולנגישות למדיה חברתית, עולה הרצון והצורך לבדוק התרחשויות, התנסויות והזדמנויות, המפורסמות באמצעותה. הצורך המיידי בסיפוק נובע מהחשש שאנשים במעגלים חברתיים שונים חווים דבר מה שהפרט איננו חלק ממנו. על פי תאוריית ההגדרה העצמית (Self determination theory), אנשים מונעים מהצורך להיות חלק מקבוצה וגם להיות בעלי קשרים משמעותיים בקבוצת השווים שלהם. חרדת ההחמצה והצורך בשייכות חברתית משתלבים, פעמים רבות, זה בזה.
בעוד מוטיבציה אוטונומית קיימת כאשר אדם מונע בעיקר ממטרות פנימיות, מוטיבציה נשלטת מאפיינת אדם, אשר מונע בעיקר על ידי כוחות חיצוניים ועל ידי הרצון לקבל אישור של אחרים. חרדת ההחמצה היא, ככל הנראה, תוצאה של מוטיבציה נשלטת, בשל הלחץ לפעול ולחשוב בהלימה עם קבוצה חברתית רחבה.
אנשים נוטים לחרדה ולדאגה כאשר הם חשים מנותקים מהתרחשויות, משיחות ומחוויות, שחווים מכרים ממעגלים חברתיים שונים. החשש מהחמצה של מידע חברתי, המזין רשתות חברתיות, הוא אחד מן ההסברים לדיווח על נטייה להתמכרות לרשתות חברתיות. כמו כן, ישנה זיקה בין מצב רוח ירוד, בדידות ושעמום לבין שימוש גובר במדיה חברתית ורמות גבוהות של חרדת החמצה.
במחקר, שבחן את הקשר בין מדיה חברתית לבין חרדת החמצה, נמצא כי סטודנטים שדורגו כבעלי רמה גבוהה של חרדת החמצה, נטו לבחון בתדירות גבוהה יותר את דפי הפייסבוק במהלך הרצאות ובמצבים חברתיים מגוונים נוספים וכן לשלוח הודעות בטלפון הנייד במהלך נהיגה. צעירים, וגברים צעירים במיוחד, הם בעלי נטייה לרמות גבוהות יותר של חרדת החמצה. במחקר נוסף שנערך נמצא כי משתתפים חוו חרדת החמצה כאשר נמנעה מהם הגישה למכשירי הטלפון הניידים שלהם.
חרדת החמצה והרגלי צפייה בטלוויזיה
חרדת ההחמצה מעודדת לצרוך טלוויזיה בקצב מהיר יותר על מנת להיות חלק משיח תרבותי רלוונטי. ייתכן ומקור הצפייה ברצף (Binge-watching) של סדרות טלוויזיוניות הוא תוצר של מאבק בצורך נפשי ושל התמודדות עם חרדת ההחמצה ומהחשש מפני הדרה מהשיח התרבותי. אנשים נוטים לחשוש מכך שהדיונים הערים ברשתות החברתיות יחשפו את המתרחש בתוכניות הטלוויזיוניות, שבהן טרם הזדמן להם לצפות. אנשים חוששים שאם יחמיצו אירוע שיא טליווזיוני הם גם יחמיצו רגעים תרבותיים פופולריים וכך תימנע מהם האפשרות להשתתפות בשיח החברתי הנלווה לאירועים אלה.
חרדת ההחמצה נוגעת הן לחשש מהחמצה של שייכות ושותפות לשיח תרבותי הן להחמצה של ההנאה שהיא תוצר של צפייה טלוויזיונית משובחת. אנשים חשים צורך להשהות פעילויות אחרות על מנת להימנע מפגיעה בשייכותם החברתית והתרבותית.
במחקר, שבחן את התפקיד של חרדת ההחמצה בהרגלי צפייה בטלוויזיה, נמצא כי בעלי רמת חרדת החמצה נמוכה נטו לצפות יותר בפרקים של סדרות טלוויזיה אחת לשבוע, בהתאם לשידורם באוויר. לעומת זאת, בעלי רמת תחושת החמצה גבוהה נטייה מוגברת לצפייה באירועי שיא בידוריים טלוויזיוניים ונטייה לצפייה מוגברת של סדרות דרמה בקצב של צפיית רצף. כמו כן, בעלי רמה גבוהה של חרדת החמצה נוטים יותר לפרסם פוסט במדיה החברתית בנוגע לאירועי שיא טלוויזיוניים.
בגלל החשש מ"דליפת" מידע וחשיפה מוקדמת של העלילה על ידי צופים, לסדרות דרמה פוטנציאל גבוה יותר לצפיית רצף שמקורה בחרדת ההחמצה. לעומת זאת, במקרה של תוכניות ריאליטי וסיטקומים, העלילה פחות מחייבת ומידת חרדת ההחמצה בהקשר זה נמוכה יותר. עם זאת, גם בקיאות במתרחש בסדרות ריאליטי מאפשרות לקחת חלק פעיל בשיח תרבותי עירני, חרדת ההחמצה מניעה לצפייה באירועי שיא טלוויזיוניים בזמן אמת, לרוב מפני שהתוצאות של אירועים אלה מופצות במהירות במדיות החברתיות.
חרדת ההחמצה משפיעה על השינויים בהרגלי הצפייה המודרניים. הסביבה התקשורתית המשתנה מאפשרת לצופה להיחשף לריבוי ערוצים ולתוכן רב ממדי ללא הגבלה ואת יכולת השליטה של הצופה בתוכן, באופן ובמועד הצפייה. חלק מן ההנאה שבצפייה בטלוויזיה טמון ביכולת לדון בתוכן הטלוויזיוני עם קבוצת השווים ולהיות חלק משיח תרבותי. קיים דחף מוגבר להבטיח תקשורת תמידית ושוטפת ולהיות חלק מדיונים שוטפים שמלווים את התוכניות.
חרדת החמצה אצל ילדים ובני נוער
יחד עם התפתחותן של רשתות חברתיות נוספות בעשור האחרון גרמו לעלייה מרקיעת שחקים בזמן שילדים מבלים באינטרנט. מחקר שנערך בבריטניה מצא כי הזמן שהילדים מבלים ברשתות החברתיות גדל פי שניים בעשר השנים האחרונות. בארצות הברית כרבע מבני הנוער מבלים אונליין בתדירות של "כמעט כל הזמן", כאשר 71% משתמשים במספר רב של רשתות חברתיות.
אף על פי שחלק מהילדים מצליחים להפיג את חרדת ההחמצה בעצמם, לא מעט ילדים נדרשים לכוחות נפשיים רבים כדי להתמודד עם FOMO. בדרך כלל מדובר בילדים עם דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון עצמי שנוטים יותר להיכנע להשפעת הרוב ולבטוח פחות בחירות פנימיות שלהם, מה שעלול ליצור בעיות וקשיים משמעותיים בהמשך. כמו כן, המדיה החברתית מציעה תמונה ויזואלית חזקה לגבי מה שאחרים עושים וחושבים, גורם שיוצר לחץ חברתי להתנהג בדרכים מסוימות.
עם זאת, לפי הסקר שנערך באוסטרליה, המדיה החברתית גם מסייעת לבני הנוער לבנות מערכות יחסים חזקות יותר, להציב מטרות ויעדים טובים יותר, לחפש עזרה והכוונה ולהרגיש חלק מקהילה גלובאלית. קיימות דרכים לסייע בהשגת האיזון הנכון בשימוש במדיה החברתית אך ילדים ומתבגרים זקוקים לתמיכה כדי לעשות זאת. על כן, חשוב כי הורים ידונו עם ילדיהם בנושא וישמרו על פתיחות והבנה.
ניתן להתחיל במענה על שאלון קצר הבודק את רמות חרדה ההחמצה של הילד או המתבגר. בנוסף, ניתן לנהל את השימוש במדיה החברתית על ידי הפעלת המוד "לא להפריע" בזמן הגלישה בפייסבוק, כיבוי צליל ההתראות או שימוש בטכניקות כמו משחק "ערימת פלאפונים" שבו כל המשתתפים מניחים את הפלאפונים שלהם זה על זה ומתחרים ביניהם מי יצליח לא לבדוק את המכשיר שלו לפרק הזמן הארוך ביותר.
חרדת ההחמצה בפרסום
בעידן הטכנולוגי קל לזהות שימוש בתופעה בפרסומות, בססמאות כמו "אל תפספסו את זה!". כך למשל, במסע פרסום להפחתת צריכת אלכוהול נאמר כי "שתייה מוגזמת תגרום לך להחמיץ את כל הכיף במסיבה".
טכניקת פרסום נפוצה המנצלת את חרדת ההחמצה היא השקת מבצע שיווקי והצגת טיימר המציג את הזמן הנותר עד לסיום המבצע.
תופעות נגזרות
המונח FOMO נתן השראה גם לתת-נושאים כמו FOBO, FOMOMO, MOMO, FOJI, BROMO, NEMO, SLOMO ו-JOMO[11].
ROMO הוא מונח שנטבע במהלך מגפת ה-COVID-19 המייצג את המציאות של החמצה (Reality of Missing Out). ROMO מתאר את התחושה של הידיעה שאדם מפסיד דברים[13].
FOMOMO מייצג את הפחד מהמסתורין של החמצה (Fear Of the Mystery Of Missing Out)[14]. FOMOMO מתייחס למקרה קיצוני יותר של FOMO המתרחש כאשר המכשיר הנייד של האדם אינו שמיש, וכתוצאה מכך חרדה הנגרמת מחוסר היכולת לראות מה הוא מפסיד במדיה החברתית[14]. ללא אפשרות לראות פוסטים של חברים ברשתות החברתיות, אפשר להניח אוטומטית שאלו בפיד המדיה החברתית שלך נהנים יותר ממך[14].
MOMO מייצג את תעלומת ההחמצה (Mystery Of Missing Out), ומתייחס לפרנויה שמתעוררת כאשר החברים של אדם אחד לא מפרסמים שום דבר ברשתות החברתיות וכתוצאה מכך האדם מפתח מחשבות וניסיונות לשער את מה שהוא עלול להחמיץ[15].
FOJI ראשי תיבות של Fear Of Joining In - הפחד להצטרף. מתייחס לפחד מפרסום ברשתות חברתיות מתוך דאגה שאף אחד לא ירצה להתחבר, לעקוב או להיות חבר איתך. FOJI נתפס לעיתים קרובות כהיפך מ-MOMO[16].
BROMO מתייחס למקרים שבהם החברים ("אחים" (BRO - אחי באנ')) מגנים עליהם מפני החמצה[12]. דוגמה ל-BROMO תהיה אם החברים של מישהו נמנעו מלפרסם תמונות מהלילה שלהם מחשש לגרום למישהו להרגיש מנותק[12].
NEMO - ראשי תיבות של Nearly but not fully Missing Out - כמעט מפספס אבל לא לגמרי[14]. NEMO יכול להתייחס לאנשים שנמצאים ברשתות מקוונות, אך לא בודקים אותם לעיתים קרובות[14].
SLOMO ראשי תיבות של Slow to Missing Out - איטי עד להחמצה, ומתייחס לתחושה ההדרגתית שמפספסים[14].
JOMO מייצג את Joy of Missing Out - שמחת ההחמצה, ומתייחס לתחושת ההנאה בעת החמצה[17]. שטבע בשנת 2004 על ידי Anil Dash (בלוגרית ומנכ"לית חברת התוכנה Glitch)[18], JOMO היא אמונה חיובית יחסית שניתוק כל המדיה החברתית והמכשירים הדיגיטליים יכולה לגרום לאושר[12][14]. JOMO עוסק בהנאה מההווה מבלי להרגיש חרדה להחמיץ משהו[19]. אין מדובר בבידוד עצמי, אלא ביצירת זמן להתנתק ולהיטען מחדש[19].
FOBIA מייצג Fear of Being Ignored Altogether - פחד שיתעלמו לגמרי. הוא מייצג את הפחד מהתעלמות מוחלטת ומתייחס לנחיצות לשמור על נוכחות מקוונת כדי להרגיש מאומת כאדם. [ צריך ציטוט ]
Cheever, N.A., Rosen, L.D., Carrier, L.M., & Chavez, A. (2014). Out of sight and not out of mind: The impact of restricting wireless mobile device use on anxiety levels among low, moderate, and high users. Computers in Human Behavior 37, 290-297.
Colin, L., Billings, A.C., Averset, L. (2016). Time - shifting vs. appointment viewing: the role of fear of missing out within TV consumption behaviors. Communication &Society 29(4), 151-164.
Fox, J. & Moreland, J.J. (2015). The dark side of social networking sites: An exploration of the relational and psychological stressors associated with Facebook use and affordances. Computers in Human Behavior 45, 168-176.
Przybylski, A.K., Murayama, K., DeHann, C.R., & Gladwell, V. (2013). Motivational, emotional, and behavioral correlates of fear of missing out.. Computers in Human Behavior 29(4), 1841-1848.
