לפי המילון למונחי צה"ל והוראות הפיקוד העליון, חַיִל (באנגלית: Corps או Force), הוא מרכיב משנה במסגרת הזרוע, המהווה מסגרת ארגונית במערכת המקצועית (סמכות מקצועית ראשית), שייעודה הקמה והזנה של היחידות המבצעיות של אחד המערכים המקצועיים בכוחות היבשה, האוויר או הים (המערכת המבצעית).[1][2]
כל חייל בצה"ל משויך מבחינת מסגרת ארגונית לחיל כלשהו, ומעוטר בסיכת חילית, שאותה עונד על הכומתה אותה נושא. הקצינים המשפטנים המשרתים בפרקליטות הצבאית, ששייכים לחיל הכללי, עונדים סיכה עם הכיתוב "הפרקליטות הצבאית". סגן הרמטכ"ל וראשי האגפים במטכ"ל עונדים על כומתותיהם סיכה ללא כיתוב ושיוך חילי עם סמל של חרב וענף זית (המזכיר סיכת מ"מ). הרמטכ"ל עונד סיכה עם סמל צה"ל והכיתוב "צבא ההגנה לישראל".
בראש כל חיל עומד קצין החיל הראשי,[1] ולו מפקדת קצין חיל ראשי.
קצין חיל ראשי
קצין חיל ראשי הוא החייל הבכיר ביותר בחיל, ומתוקף מתפקידו משמש כ:
- יועץ מקצועי לרמטכ"ל ולמטכ"ל בכל הקשור לנושאים המקצועיים הנוגעים לחיל;[2]
- סמכות מקצועית ראשית בשם מפקדו (הרמטכ"ל, מפקד הזרוע או ראש אגף), כלפי כלל יחידות צה"ל, בנושאים שבאחריותו.[2]
במטה הכללי קיימים גופים המשמשים כיועצים מקצועיים ראשיים שאינם קציני חיל ראשיים, כגון: הפרקליט הצבאי הראשי, היועץ הכספי לרמטכ"ל, קצין איכות ובטיחות ראשי, קצין מילואים ראשי, ראש מו"פ ואחרים.[2]
מפקדת קצין חיל ראשי
מפקדת קצין חיל ראשי אמונה על בניין הכוח הצבאי על ידי:
- הקמת יחידות ומערכים מבצעיים בכוחות היבשה, האוויר והים.[2]
- פיתוח תורת הלחימה החילית, לרבות תרגולות והוראות חיליות, והטמעתן.[2]
- הכשרת כוח האדם החילי, קביעת מתכונת, קידומו וטיפוחו.[2]
- ייזום של פיתוח אמצעי לחימה, ליווי הפיתוח והטמעתו.[2]
- קידום כוח האדם שבסמכותו, טיפוח מורשת הקרב, גאוות החיל וטיפול בנפגעים.[2]
החילות בצה"ל
המערכת המקצועית של צה"ל מורכבת מחילות היבשה (במסגרת זרוע היבשה), מחיל האוויר (במסגרת זרוע האוויר), מחיל הים (במסגרת זרוע הים) ומגופים נוספים.[2]
חילות היסטוריים
הערות שוליים