סוגיית חילוק רשויות עוסקת בטלטול על גג שמעל בתים השייכים לאדם שוניםסוגיית חילוק רשויות עוסקת גם בטלטול על גגות של בתים השייכים לאנשים שונים, מופרדים זה מזה, אך סמוכים זה לזה
חילוק רשויות הוא כלל בהלכות ערובין, העוסק בגבולות איסור טלטול חפצים בשבת, בין רשות היחיד אחת לרשות היחיד אחרת, ודן בגדר רשות היחיד כאשר מדובר בשטח הטפל לרשות - גג. הסיבה לאיסור הוא מכיוון שחז"ל חששו שאם יטלטלו בקביעות מרשות אחת לשנייה יבואו לטלטל מרשות היחיד לרשות הרבים, דבר האסור באיסור חמור מהתורה.
הגדרת האיסור
כבר במשנה נחלקו התנאים בהגדרת האיסור: שאלה זו התעוררה כיסוד לקביעת ההלכה בנוגע לטלטול בין גג של רשות היחיד אחת לרשות היחיד אחרת. ברור, כי משפטית, הגג שייך לבעל הבית שמתחתיו, שהוא בעליו של הבית. השאלה היא האם גג של שתי רשויות שמתחתיו ישנם שני בתים, נחשב כשתי רשויות או לא.
רבי מאיר מכריע את השאלה וקובע ש”כל גגות העיר רשות אחת הן”. אך כל החכמים חלוקים עליו: רובם סוברים ש”כל אחד ואחד רשות בפני עצמו”, ואילו רבי שמעון מכריע בשיטה ממוצעת בין שתי השיטות, וקובע כי קיים חילוק בין כלים ששבתו בגג מערב שבת, לבין כלים שלא שבתו בגג. כאשר אנו מתייחסים לכלים שהיו בערב שבת בגג, אנו מתייחסים לכל הגג כרשות אחת, ומותר לטלטל בגג בחופשיות. אך כאשר אנו מתייחסים בנוגע לטלטול כלים שלא היו בגג מערב שבת, אנו מחשיבים את הגג כרשויות אחדות שאסור לטלטל מאחת לשנייה.
בפרשנות מחלוקת זו הסתפקו גדולי האמוראים: השאלה הראשונה בה הסתפק רמי בר חמא היא, האם גדר האיסור לטלטל בין רשויות היחיד שונות לפי החכמים האוסרין זאת, קשור בשימוש מעשי שונה, כלומר כאשר קיימות שתי רשויות שבכל אחת מהם משתמש אדם אחר המשמש כבעל רשות זו, אסרו חז"ל לטלטל בין רשות זו לרשות אחרת, שכן הדבר עשוי לגרום שיטלטלו בין רשות היחיד לרשות הרבים, אך שונה הדין בגג של אכסדרה (פרוזדור מחוץ לבית המיועד למנוחה) שאין משתמשים בו כדירה, ואין איסור לטלטל מגגו של בית אחד לגג אכסדרה של אדם אחר, או שמא תלוי הדבר בבעלות, כלומר גדר האיסור היה שלא יטלטלו מבית השייך לאדם אחד לבית השייך משפטית לאדם אחר, ודין זה שייך כמובן גם בגג שאין משתמשים בו באופן קבוע או כלל.
שאלה דומה שאל רב ביבי בר אביי אודות גג של בית וגג של חורבה. כאשר רב כהנא לא הבין מה ההבדל בין שאלתו לשאלתו של רמי בר חמא, ורב ביבי בר אביי הסביר לו שהשאלה התעוררה בו, בכך שגם אם התשובה לשאלתו של רמי בר חמא היא - שמותר לטלטל בין גג של בית לגג אכסדרה מכיוון שאינו עשוי לדור בתוכו, ייתכן שאסור לטלטל בין גג של בית לגג של חורבה, שכן זו האחרונה ראויה לדור בתוכה, אף על פי שאין מתגוררים בה זמנית מסיבות טכניות (חשש שהחורבה תתמוטט).
מחלוקת בשיטת החכמים
נחלקו גדולי האמוראים, מה דינו של גג כזה, לפי שיטת החכמים האומרת כי כל גג של בית נחשב לרשות בפני עצמה, וממילא אסור לטלטל מאחת לשנייה. השאלה היא האם מותר לטלטל באותה רשות עצמה באופן חופשי, או שמא גם באותו גג עצמו אסור לטלטל. רב קובע כי מכיוון שכל חלק מהגג נחשב כרשות בפני עצמה, הרי היא כרשות היחיד שפרוצה לגמרי לרשות האסורה לה - הרשות היחיד האחרת, וממילא הטלטול בגג כזה אסור. לעומת זאת, שמואל סבור שהטלטול בגג כזה מותר, מכיוון שכל גג נחשב כמוקף במחיצה על ידי הדין גוד אסיק מחיצתא - אנו מחשיבים את מחיצות הבית מלמטה כאילו עולים ונמשכים בגג עצמו ומפרידים בין רשות אחת לשנייה.
דיון זה התקיים בגגות שונים שמעל בניין אחד, לפי שיטת חכמים. דיון דומה מתקיים בין רב לשמואל, לפי שיטת רבי מאיר המחשיב את כל הגגות כרשות אחת, במקרה שישנן בניינים שונים שלהם גגות הסמוכים זה לזה. במקרה כזה קיימת מחלוקת האם מותר לטלטל בכל אחת מהגגות, אך הדעות הפוכות: רב שאסר את הטלטול במקרה הקודם ולא התיר את הטלטול מדין "גוד אסיק מחיצתא", סובר שבמקרה כזה בו מחיצות הבית גלויות וניכרות ניתן לומר גוד אסיק מחיצתא, ואילו שמואל אומר שכאן אסור לטלטל לפי רבי מאיר שמחשיב את כל הגג כרשות אחת, וממילא אנו מחשיבים את כל השטח המוקף כשטח אחד, שהוא אסור בטלטול אם יש בו שטח גדול יותר מבית סאתיים
