רבי חיים יצחק טברסקי (ה'תרמ"ו - כ"ד בניסן ה'תש"ג) נינו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל (אבי בית צ'רנוביל). היה האדמו"ר מצ'רנוביל-לויעב בקייב.
תולדותיו
נולד במאזיר לרבי אברהם יהושע השיל טברסקי מצ'ודנוב (בנו של רבי מרדכי טברסקי מלויעב[1]) וליוכבד בתו של רבי יעקב שפירא מדלוטין (נכד רבי פנחס שפירא מקוריץ). בשנת ה'תרס"ה התחתן עם רעכיל דבורה, בתו של רבי יצחק ישעיה הלברשטאם[2]. לאחר נישואיו התגורר במאזיר. לאחר תקופה עבר לקייב שבאוקראינה.
בשנת ה'תרפ"ג פתח בית מדרש לחסידיו באישור הממשלה בנוסף למקווה ותלמוד תורה. רוב פעילותו התורנית התמקדה ברוסיה לחזק את הקהילות היהודיות ברחבי המדינה ולהפיץ בה את תורת החסידות. בשנת ה'תרפ"ז השתתף בוועידת הרבנים בקורוסטן שבאוקראינה.
בשנת ה'תרצ"ז נכלא רבי חיים יצחק בכלא בקייב ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוגלה משם על ידי המשטר הסוייבטי למעמקי המדינה. לקזחסטן.
נפטר בכ"ד בניסן התש"ג לאחר שצם בכל ימי חג הפסח מחשש שיאכילוהו בחמץ.
בנו רבי מרדכי נרצח בשואה, בתו מירל נפטרה בקייב, בנותיו רבקה מרים ויוכבד עברו בשנות השבעים לארצות הברית; בניו רבי יעקב ורבי דוד יחיאל עלו לישראל אחרי השואה; בנו רבי משולם זוסיא טברסקי כיהן כאדמו"ר מטשרנוביל לאחר השואה.
הערות שוליים
