PROFILPELAJAR.COM

חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים
פרטי החוק
תאריך חקיקה	12 באפריל 2016
תאריך חקיקה עברי	ד' בניסן תשע"ו
גוף מחוקק	הכנסת העשרים
תומכים	56
מתנגדים	0
חוברת פרסום	ספר החוקים 2552, עמ' 874
הצעת חוק	ממשלתית
משרד ממונה	משרד האוצר
נוסח מלא	הנוסח המלא

חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו-2016, המוכר גם בשם "חוק הגבלת שכר הבכירים" הוא חוק שמגביל את שכרם של בכירים בתאגידים פיננסיים. להגשמת מטרה זו פועל החוק בשתי דרכים:

קביעת תגמול לבכיר העולה על 2.5 מיליון ש"ח בשנה מצריכה סדרת אישורים במוסדות התאגיד, ובכל מקרה אין לאשר תגמול העולה על פי 35 מהתגמול לעובד בעל התגמול הנמוך ביותר בתאגיד.
חלק השכר העולה על 2.5 מיליון ש"ח בשנה לא נחשב כהוצאה מוכרת למעסיק.

רקע

שכר הבכירים בחברות הציבוריות בכלל ובתאגידים הפיננסיים בפרט, מצוי בדיון ציבורי זה שנים, בין היתר, על רקע טענות בדבר גובהו המופרז, וחולשתם של מנגנוני הבקרה והפיקוח בגופים אלה. היקפי שכר הבכירים בבנקים ובחברות הביטוח גדלו בשנים האחרונות באופן ניכר. לפי נתונים שפורסמו באתר כלכליסט, כרבע מ-40 מקבלי השכר הגבוה בחברות ציבוריות בישראל בשנת 2013, היו בעלי תפקידים בגופים פיננסיים.^[1]

להלן רשימת שיאני השכר בבנקים ובחברות הביטוח טרם חקיקת החוק:^[2]^[3]

שם	תפקיד	חברה	עלות שכר כוללת במיליונים (2015)
רקפת רוסק עמינח	מנכ"לית	בנק לאומי	8.1
ציון קינן	מנכ"ל	בנק הפועלים	7.9
יאיר סרוסי	יו"ר דירקטוריון	בנק הפועלים	7.7
דוד ברודט	יו"ר דירקטוריון	בנק לאומי	5.8
אבנר מנדלסון	מנכ"ל לאומי ארצות הברית	בנק לאומי	5.7
אלדד פרשר	מנכ"ל	בנק מזרחי טפחות	5.6
פול הירד	מנכ"ל לאומי בריטניה	בנק לאומי	5.5
פיל וודורד	סמנכ"ל לאומי בריטניה	בנק לאומי	5.4
רון וקסלר	מנכ"ל	ישראכרט	5.1
רביב צולר	מנכ"ל	איי.די.איי. חברה לביטוח	4.8

היסטוריה חקיקתית

בשנת 2008 הוגש החוק להגבלת שכר הבכירים בחברות ציבוריות בפעם הראשונה על ידי ח"כ שלי יחימוביץ', בעזרתו של ח"כ חיים כץ, יושב ראש ועדת העבודה והרווחה דאז. על פי ההצעה הראשונית, שכר הבכיר בחברה יהיה עד פי 50 מהשכר הנמוך של עובד בחברה, כולל עובדי קבלן. החוק תפס תאוצה בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011, ובספטמבר 2011 בחר אבנר סטפק, יושב ראש מיטב בית השקעות להגביל את שכרו כאות הזדהות ותמיכה. ההצעה הוגשה שנית בכנסת השמונה עשרה ובעקבותיה הקים ראש הממשלה בנימין נתניהו את "ועדת נאמן", שהתנגדה להצעה, אך המליצה על הגברת הפיקוח על שכר הבכירים בחברות ציבוריות.^[4]

עם כינונה של הכנסת התשע עשרה, הגישה שלי יחימוביץ' את הצעת החוק מחדש. במקביל, ב-21 ביולי 2014 הוגשה על ידי הממשלה הצעת חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי–התרת הוצאה לצורכי מס), התשע"ד-2014. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב:

היקף כספי הציבור המנוהל על ידי גופים פיננסיים, פערי המידע בינם לבין ציבור החוסכים באמצעותם והסיכונים שכספי הציבור חשופים להם, מחייבים גופים פיננסיים לקיים אמות מידה וסטנדרטים גבוהים והדוקים לממשל תאגידי נאות. כמו כן, הם מדגישים את חשיבות קיומם של מנגנוני השגחה, בקרה ופיקוח יעילים וקפדניים וכן מערכת איזונים ובלמים נאותה בגופים אלה, ובכלל זה לעניין שכר בכירים. שכר בכירים בחברות ציבוריות בכלל ובגופים פיננסיים בפרט, מצוי בדיון ציבורי זה שנים רבות על רקע טענות בדבר גובהו המופרז, וחולשתם של מנגנוני הבקרה והפיקוח בגופים אלה. היקפי שכר הבכירים בגופים פיננסיים גדלו בשנים האחרונות באופן ניכר. נתוני שנת 2013 מלמדים שכרבע מארבעים מקבלי השכר הגבוה בחברות ציבוריות בישראל, הם בעלי תפקידים בגופים פיננסיים, והיחס בין שכרם לשכר הממוצע במשק גבוה במיוחד.^[5]

הצעת החוק מטעם הממשלה עברה בקריאה ראשונה בכנסת ב-28 ביולי 2014, אך קידומה נעצר עם ההחלטה על פיזור הכנסת התשע עשרה ב-8 בדצמבר 2014.

בכנסת העשרים, אושר החוק בוועדת הכספים לאחר שיחימוביץ' הצליחה ליצור קואליציה רחבה וחוצת מפלגות לטובת קידום החוק, שכללה את ח"כ זהבה גלאון יושבת ראש מרצ, ח"כ משה גפני יושב ראש ועדת הכספים, ח"כ עופר שלח מסיעת יש עתיד, ושר האוצר משה כחלון.^[6] במרץ 2016 אושרה הצעת החוק במליאת הכנסת, ברוב של 56 חברי כנסת ללא מתנגדים.^[7] בניסיון לטרפד את החוק, מנהלי החברות הפיננסיות עתרו לבג"ץ אך העתירה נדחתה.^[8]

מהות החוק

על פי סעיפי החוק, התגמול הגבוה ביותר שמותר לשלם לבכיר בחברה פיננסית יעמוד על לא יותר מפי 35 מהתגמול לעובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה. בהגדרת "עובד" נכללים גם עובדי קבלן המועסקים ישירות על ידי החברה, או המועסקים על ידי נותן שירות המועסק על ידי החברה.

בתיקון עקיף לפקודת מס הכנסה שנכלל בחוק, תקרת השכר שתזכה את החברה בניכוי הוצאות שכר לצורך תשלומי המס תעמוד על 2.5 מיליון ש"ח בשנה (כלומר על השכר שמעבר לתקרה זו חייבת החברה במס חברות, ששיעורו בשנת 2016 הוא 25%).

על בכירים שחוזי ההתקשרות עימם ייחתמו מעתה והלאה, יחול החוק מידית עם פרסומו ואילו על בכירים שכבר מועסקים על ידי החברות, החוק יחול חצי שנה מיום פרסומו על-מנת לאפשר לחברות להיערך ליישומו.

החוק אינו חל על המנהלים הבכירים בשלוש חברות כרטיסי האשראי, שנמצאו בשליטת הבנקים - ישראכרט בבעלות בנק הפועלים (99%), לאומי קארד בשליטת בנק לאומי (80%) וכאל שבבעלות בנק דיסקונט (72%) והבנק הבינלאומי (כ-28%), וזאת משום ששלוש החברות לא הוגדרו לצורך החוק כ"תאגידים בנקאיים", אלא כ"תאגידי עזר בנקאיים".^[9]

תגובות לאחר אישור החקיקה

עם אישורו של החוק ציין יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ח"כ משה גפני כי: "זו הפעם הראשונה שאנו, חברי הכנסת, אומרים אמירה חברתית חשובה, שהשכר המופרז של ראשי החברות הפיננסיות הוא הזוי ולא מוסרי".^[10] בעניין זה, ציינה ח"כ שלי יחימוביץ' כי "זהו אולי החוק המוסרי ביותר שאושר אי פעם בכנסת ישראל".^[10]

עוד בטרם פרסומו של החוק, עתרו איגוד הבנקים בישראל ואיגוד חברות הביטוח לבג"ץ. טענתם הייתה שלחוק שכזה אין תקדים בעולם וכי הגבלת השכר צפויה לפגוע לא רק במנהלי הבנקים אלא בכל דרגי הביניים, דוגמת מנהלי החטיבות והאגפים ששכרם יחתך בהתאם וחלקם יעדיפו לעבור לעבוד בחברות שלא יהיו כפופות למגבלה. עוד טען האיגוד, כי מגבלת השכר תפגע בתמריצי המנהלים להשיא את רווחי הבנק לטובת המשקיעים, בהם חוסכי הפנסיה, כיוון שהתגמול המשתנה (הבונוסים) ייעלם.^[11] בסוף ספטמבר 2016 דחה בג"ץ את מרבית העתירה, וקבע כי החוק הוא חוקתי.^[12]

ב-21 באפריל 2016 הגיש המשנה למנכ"לית בנק לאומי דני צידון מכתב התפטרות. עם הגשת המכתב ציין צידון: "החלטתי לפרוש נובעת מאופן חקיקת חוק שכר הבכירים. חוק זה שעל סבירותו תעיד ההיסטוריה של ישראל בשנים הקרובות משדר מסר, שהוא נורא בעיני, כאילו המערכת הפיננסית הינה אויב הציבור ולכן היא מותרת בפגיעה. מערכת פיננסית איתנה, מקצועית וחדשנית הינה תנאי לקיומה של כלכלה בריאה וצומחת. מערכת כזו לא תצמח בערוגת החוק הנוכחי".^[13]

בהתאם לחוק קבע בנק לאומי ששכר מנכ"לית הבנק, רקפת רוסק עמינח, ושכר יו"ר הדירקטוריון, דוד ברודט, יהיה החל מינואר 2017 2.5 מיליון ש"ח.^[14] גם בנק דיסקונט הגביל את שכר בכיריו כך שיעמוד במגבלות החוק.^[15]

השלכות בפועל

בשנת 2020 פורסם מאמר של ד"ר מני עבודי, פרופ' דן עמירם, ד"ר עודד רוזנבאום, וד"ר אפרת שוסט, הבודק את השפעת החוק בפועל על ביצועי הבנקים הגדולים^[16]. החוקרים התייחסו לחוק כאל "ניסוי טבעי", שמאפשר לבדוק באופן אמפירי את ההשפעה של הגבלת שכר הבכירים.

הממצא הראשון של המחקר נגע לרגע שהגבלת השכר נכנסה לחוק, בעת הדיון בוועדת הכספים. בחלון של שלושה ימים (מיום לפני הדיון עד יום אחריו) מניות החברות המושפעות על ידי החוק רשמו תשואה חיובית של 1.8% בממוצע. עלייה כזו מיתרגמת לתוספת של עשרות מיליוני שקלים לשווי של החברות. המשמעות היא שהמשקיעים חשבו שלחוק צפויה השפעה חיובית על ביצועי החברות בהמשך.

המשך המחקר בדק את ביצועי החברות בפועל בשנים 2014–2015 (לפני החוק) לעומת השנים 2017–2018 (אחרי החוק). בכל ששת המדדים שנבדקו (תשואה על הון עצמי, תשואה על נכסים, יחס שווי שוק לשווי בספרים, שיעור רווח נקי, צמיחת הכנסות, ותשואה למניה) נרשם שיפור בתקופה השנייה לעומת הראשונה. המסקנה הייתה שהחוק לא גרם להרעה בביצועים.

גם פרסומים בעיתונות הכלכלית^[17]^[18] הגיעו למסקנה שהחוק לא פגע בביצועי הבנקים, וגם לא גרם לעזיבת בכירים או לבעיות באיוש משרות ניהול בכירות בבנקים.