"חוקי גרבסקי" הוא כינוים של חוקים אשר נחקקו בשנת 1924 בפולין. הם מכונים כך על שמו של שר האוצר הפולני, ולדיסלב גרבסקי. החוקים כללו הטלת מסים כבדים על מעמד הביניים, סוחרים ותעשיינים, במטרה להשתמש בכספי המיסים לשם עידוד צמיחתה של תעשייה מודרנית.

החוקים כללו הטלת מס מכר שהיה 2.5% מכל מכירה, ונועד לא רק לאסוף הכנסות אלא גם לצמצם את מספר הסוחרים בשרשרת האספקה. בנוסף, ועדות ההערכה שקבעו את היקף המסחר הורכבו בעיקר מפולנים שנטו להעריך את מחזור המכירות של היהודים בעודף^[1].

החוקים הלאימו את תעשיות הטבק, היין השרוף והגפרורים, שהיו תחומים בהם היהודים היו דומיננטיים. ההלאמה הביאה לסגירת בתי חרושת רבים של יהודים. בנוסף, הרישיונות למסחר בסחורות אלו נמסרו לנפגעי מלחמת העולם הראשונה, ויהודים רבים שעסקו במסחר בתחום נותרו ללא מקור פרנסה^[1].

רבים מיהודי פולין השתייכו למגזרים אלה, והם נפגעו מכך. חלקם ניסה להגר לארצות הברית, אך בשל מכסות ההגירה שהונהגו בה, פנו רבים לארץ ישראל. עליית יהודים אלה במסגרת העלייה הרביעית מכונה "עליית גרבסקי".

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.