חוזה הידידות הגרמני-טורקי (בגרמנית: Türkisch-Deutscher Freundschaftsvertrag; בטורקית: Türk-Alman Dostluk Pakt) היה הסכם אי-תוקפנות שנחתם בין גרמניה הנאצית לטורקיה ב-18 ביוני 1941 בעיר אנקרה, על ידי שגריר גרמניה בטורקיה פרנץ פון פאפן ושר החוץ הטורקי שוקרו סרג'גלו. החוזה נכנס לתוקף באותו היום.

אף על פי שנקבע בחוזה שתוקפו יהיה למשך עשור, כבר בחודש אוגוסט של שנת 1944, מספר שנים לאחר החתימה על החוזה, ניתקה טורקיה את יחסיה הדיפלומטיים והמסחריים עם גרמניה הנאצית לאחר שהצבא הסובייטי פלש לבולגריה השכנה^[1], וב-23 בפברואר 1945 הכריזה טורקיה מלחמה על גרמניה. ההסכם בוטל באופן רשמי ב-24 באוקטובר 1945, לאחר נפילת הרייך השלישי, ועם הצטרפותה של טורקיה לאו"ם.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, נקט נשיא טורקיה, איסמט אינני, במדיניות של נייטרליות, וניסה להימנע ממעורבות ישירה במלחמה תוך היענות לבקשות שונות של משלוחי ציוד צבאי הן ממדינות הציר והן מבעלות הברית.^[2] למרות זאת, ניסתה גרמניה לסכסך בין טורקיה ובריטניה באמצעות מאמצים דיפלומטיים.^[3]

ב-4 במרץ 1941 העביר פרנץ פון פאפן מכתב מאדולף היטלר לאינני, בו כתב היטלר שהוא אינו מתכוון לתקוף את טורקיה. יתר על כן, הדגיש היטלר כי הורה לחייליו בבולגריה להישאר רחוק מהגבול הטורקי כדי להימנע מיצירת רושם שווא מנוכחותם. בנוסף, הציע היטלר הסכם אי-תוקפנות עם טורקיה, הטורקים הסכימו להצעתו של היטלר ובעקבות כך "הסכם הידידות הגרמני-טורקי" נחתם ב-18 ביוני 1941.

ב-22 ביוני 1941, ארבעה ימים לאחר חתימת חוזה הידידות הגרמני-טורקי, פלשו כוחות גרמנים לברית המועצות והפרו את הסכם אי-התוקפנות הגרמני-סובייטי. באוגוסט 1944, כאשר הסובייטים כבר שלטו בבולגריה השכנה, ניתקה טורקיה את יחסיה הדיפלומטיים והמסחריים עם גרמניה, וב-23 בפברואר 1945 הכריזה טורקיה מלחמה על גרמניה.

• הסכם אנטי-קומינטרן
• יחסי גרמניה–טורקיה
• מלחמת העולם השנייה

מדיה וקבצים בנושא חוזה הידידות הגרמני-טורקי בוויקישיתוף