PROFILPELAJAR.COM

חברת דרום אפריקה הבריטית
נתונים כלליים
סוג	חברה פרטית קולוניאלית בחסות האימפריה הבריטית
מוטו	צדק, מסחר, חופש
מייסדים	ססיל רודס
תקופת הפעילות	1889–1965 (כ־76 שנים)
חברת אם	Charterland and General Exploration and Finance
מיקום המטה	לונדון, הממלכה המאוחדת
ענפי תעשייה	מסחר, כרייה, קולוניאליזם

חברת דרום אפריקה הבריטית (באנגלית: British South Africa Company או בקיצור BSA או BSAC או BSACo) הייתה חברה פרטית קולוניאלית, אשר פעלה בחסות האימפריה הבריטית בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. החברה הוקמה באוקטובר 1889 בהתאם לדגם של חברת הודו המזרחית הבריטית, ומטרתה הייתה לנצל את עושרם של חבלי הארץ הריקים משלטון ממשי אשר השתרעו במרכז אפריקה הדרומית, חבלי ארץ אשר יכונו לימים רודזיה.^[1]

היסטוריה

החברה הוקמה ממיזוג של שתי חברות בריטיות שונות: חברת "איגוד החיפוש המרכזי" (באנגלית: Central Search Association) בראשות המדינאי הבריטי ססיל רודס וחברה שמרכזה בלונדון "חברת מחקר בע"מ" (באנגלית: London-based Exploring Company Ltd). חברות אלו התחרו בפעילות קולוניאלית באפריקה הדרומית מזה כמה שנים טרם מיזוגן לחברה אחת. עם הקמתה קיבלה החברה צ'ארטר מלכותי מממשלת בריטניה אשר הקנה לה מעמד מיוחד בשליטה על הסחר באפריקה הדרומית. חברי הדירקטוריון שלה בתחילה היו בין השאר את מייסדה העיקרי, ססיל רודס, כמו גם איל הזהב והיהלומים הבריטי אלפרד ביית והדיפלומט הבריטי ג'יימס המילטון. רודז קיווה כי חברת דרום אפריקה הבריטית תממש את חלומו ותוכניתו המדינית להשלמת רצף טריטוריאלי בריטי לאורכה של אפריקה בין קייפטאון בדרום שבמושבת הכף לקהיר הבריטית שבצפון. באופן זה שאף רודז לחזק את עוצמתו שלו ואת זו של האימפריה הבריטית על רקע שנותיו הסוערות של המירוץ לאפריקה. באותה התקופה נשלטה כבר כמעט כל יבשת אפריקה על ידי שלטון קולוניאלי אירופאי, אך לא כך היה במרחבים של סביב נהר הזמבזי ובשטחי הרפובליקות האפריקאנריות של הרפובליקה הדרום-אפריקאית ומדינת אורנג' החופשית. חברת דרום אפריקה הבריטית שאפה לפרק שתי רפובליקות אלו ולצרפם למושבת הכף שבדרום, לבסס מושבה בריטית חזקה סביב נהר הזמבזי, וכן להכשיר את השטח לסיפוח בריטי של מוזמביק הפורטוגזית (סיפוח אשר יהפוך את רובן ככולן של חופיה המזרחיים של אפריקה לכאלו הנמצאים בשליטה בריטית. רודז סבר שיחד עם שליטתה של האימפריה הבריטית בתת-היבשת ההודית, דרום חצי האי ערב, מלאיה ואוסטרליה, יהפוך האוקיינוס ההודי ל"ים בריטי" בו ללונדון שליטה אסטרטגית כמעט מוחלטת).^[2]

בצד מה שתואר לא פעם כהצלחותיה היה ביסוס שליטה בריטית ברודזיה תחת צ'ארטר מלכותי מקומי בחסות החברה, ופירוק הרפובליקות האפריקאנריות אשר סופחו לבסוף לאחר מלחמת הבורים השנייה לידי ישות בריטית דרום אפריקאית מאוחדת. בנוסף, לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם הפיכתה מזרח אפריקה הגרמנית למנדט בריטי, התממש נדבך מרכזי משאיפותיה של החברה - יצירת רצף טריטוריאלי בריטי לאורכה של אפריקה. למרות נקודות חיוביות אלו, בסופו של דבר נראה שמייסדי החברה התאכזבו ממה שנתפס לא פעם במערב ככישלונה. הניסיונות להפיק ברודזיה כמויות מינרלים משמעותיות אשר יפיקו רווח כלכלי נאה נכשלו. בנוסף, לא הצליחה החברה להביא את בריטניה לדחוק את רגליה של פורטוגל ממוזמביק, וגם ניסיון מאוחר לנצל את משאבי הטבע בדרום מזרח אגן נהר הקונגו נכשל, עקב השתלטות האימפריה הבלגית על המקום תחת מדינת קונגו החופשית.^[3]

השליטה של חברת דרום אפריקה הבריטית ברודזיה, תביעת החותם הבולטת העיקרית שלה, הגיעה לקיצה בשנים 1923 ו-1924. בשנים אלו הקימה ממשלת בריטניה באזור את המושבה רודזיה הדרומית ואת הפרוטקטורט רודזיה הצפונית. בשנים שלאחר תום שליטת החברה באפריקה, היא המשיכה לשחק תפקיד חשוב בעסקי תעשיית הכרייה ברודזיה הצפונית, שם פעילותה הגיעה לשיא בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. ערב פירוק רודזיה הצפוניות בשנת 1964 והקמתה של זמביה העצמאית, כאשר היא מאוימת בהלאמה של עסקיה על ידי הממשלה החדשה, החברה מכרה לממשלה זאת את רוב עסקיה. בשנת 1965, על רקע ההליך המואץ של תום הקולוניאליזם הבריטי באפריקה, פורקה החברה.^[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חברת דרום אפריקה הבריטית בוויקישיתוף

חברת דרום אפריקה הבריטית, באתר Crw Flags
THE STORY OF RHODESIA, חיבור משנת 1936 של חברת דרום אפריקה הבריטית על פעילותה באפריקה
חברת דרום אפריקה הבריטית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² "British South Africa Company (BSAC, BSACO, or BSA Company)", Encyclopædia Britannica
^ J S Galbraith, (1974). Crown and Charter: The early Years of the British South Africa Company, pp. 88, 90.
^ J S Galbraith, (1974). Crown and Charter: The early Years of the British South Africa Company, pp. 87, 202–3.