בתורת הבקרה, זמן מת הוא עיכוב בין קבלת אות במבוא של מערכת לבין קבלת תגובה במוצא המערכת. להבדיל מזמן תגובה, זמן נובע מהשהייה של מדידת האות ולא מזמן התגובה של המערכת. השהיית המדידה יכולה לנבוע משיטת המדידה או מתופעות פיזיקליות, למשל זמן התגובה של חיישני טמפרטורה בסיסיים נובע ממשך מעבר החום.
עבור מערכות מדידה המתעדות אירועים בדידים, לדוגמה גלאי חלקיקים, הזמן המת הוא הזמן אחרי כל אירוע שבמהלכו המערכת אינה מסוגלת לתעד אירוע אחר.[1] דוגמה פשוטה לכך היא הזמן העובר בין צילום שתי תמונות במצלמה פשוטה או ברענון תמונת מכ"ם.
זמן מת לרוב אינו רצוי במערכת משום שהוא גורם לעיכוב התגובה וכך עשוי לפגוע בביצועי המערכת.
בנוסף להפחתת יעילות הגילוי, לזמן מת יכולות להיות השפעות אחרות, כגון יצירת פרצות אפשריות בהצפנה קוונטית.[2]
