הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים^[1] או ועדת שטרום היא ועדה ציבורית בראשות עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים. הוועדה הוקמה ביוני 2015 על ידי שר האוצר משה כחלון ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג, לשם בחינת דרכים להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים בישראל, באמצעות הכנסת מתחרים חדשים לתחרות, בין היתר באמצעות הפרדת הבעלות של חברות כרטיסי האשראי מן הבנקים^[2] וצעדים משלימים נוספים.

הוועדה הוקמה ב-3 ביוני 2015 על ידי שר האוצר משה כחלון ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג, בניסיון למציאת דרכים להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים בישראל, הפועלים בשוק המאופיין בריכוזיות גבוהה.

בכתב המינוי שלה נאמר:^[3]

הרינו למנות אתכם בזה כחברי הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים. אספקת שירותים אלה מאופיינת בריכוזיות גבוהה ובכוח שוק, במיוחד כלפי משקי בית ועסקים שאינם גדולים. על רקע זה נדרשים צעדים להגברת התחרות ולהפחתת הריכוזיות בתחום זה. הועדה תמליץ בפנינו בנושאים אלה:

• הכנסת שחקנים חדשים לתחרות באספקת שירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים, לרבות באמצעות הפרדת הבעלות בחברות כרטיסי האשראי מן הבנקים.
• צעדים משלימים הנדרשים והסרת חסמים לקידום התחרות כאמור לעיל.

בהתאם לכתב המינוי, נקבע כי על הוועדה להגיש את מסקנותיה עד ל-11 בספטמבר 2015^[4]. בסופו של דבר הוגשו המסקנות הסופיות שנה לאחר מכן, בחודש ספטמבר 2016, לאור כובד ומורכבות הסוגיות שהונחו על שולחן הוועדה.

ליו"ר הוועדה מונה עו"ד דרור שטרום, אשר כיהן בין השנים 2001–2005 כממונה על ההגבלים העסקיים. יחד עמו מונו האנשים הבאים כחברים בוועדה:

במהלך עבודתה של הוועדה, אשר החלה ביוני 2015, נתגלעו מספר נקודות מחלוקת מרכזיות בין בנק ישראל לנציגי הוועדה. המחלוקת הראשונה נגעה לאחת השאלות המרכזיות בהן עסקה הוועדה והיא מתן אפשרות לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים. עמדתו של בנק ישראל הייתה כי ללא מתן אפשרות זאת, לא יוכל הציבור ליהנות ממסגרות אשראי בבנקים, דבר שיוביל להתייקרות האוברדרפט. מנגד, טענו חברי הוועדה האחרים כי מתן האפשרות לבנקים להנפיק כרטיסים תרוקן מתוכן את הפרדת חברות האשראי מהבנקים, שכן הבנקים יצליחו למשוך את לקוחות כרטיסי האשראי בחזרה אליהם ובכך להחזיר את שליטתם הבלעדית בחברות האשראי.

סוגיה נוספת בה היו חלוקים חברי הוועדה נגעה לזהות המפקחים על שוק האשראי החדש שיוקם. לפי עמדתו של בנק ישראל, קיים הצורך בפיקוח על חברות האשראי הגדולות (אלו הקיימות כיום) כחלק מהפיקוח של בנק ישראל על הבנקים, אך לא קיימת חובה כזו בכל הנוגע לחברות אשראי קטנות (שיקומו לאחר הרפורמה). לטענת המתנגדים, הפרדה שכזו בין גופים קטנים וגדולים, תשאיר חלק גדול מן הפיקוח בידיו של בנק ישראל, אשר לפי חלק מהמתנגדים, אינו מעודד תחרות במשק.^[5]

ב--14 בדצמבר 2015, הציגה הוועדה את דוח הביניים שגיבשה, עמדה על כך כי שירותי הבנקאות למשקי בית ולעסקים קטנים בישראל סובלים מחוסר תחרות מובהק, ומחירים גבוהים יחסית לסיכון הכרוך במתן אשראי להם והציגה את המלצותיה לגבי השינויים הנדרשים בענף. המלצתה העיקרית של הוועדה היא לחייב את בנק הפועלים ולאומי למכור את חברות האשראי שבבעלותם תוך 3 שנים (ישראכרט ולאומי קארד בהתאמה). עוד מוצע, כי לאחר תקופת ניסיון בת 4 שנים תיבחן האפשרות לחייב גם את בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי למכור את חברת האשראי כ.א.ל שבבעלותם (הצעה לה מתנגד בנק ישראל בשלב זה). בנוסף המליצה הוועדה לאפשר לצרכנים לבחור בשירותי בנקאות גם לא מן הבנק שלהם, באמצעות בנקאות פתוחה ויישום פתרונות טכנולוגיים המאפשרים לצרכן לקבל השוואות בין הצעות אשראי (מה שמכונה "זאפ פיננסי").

ההמלצות הנוספות שעלו מדוח הביניים הן כדלקמן:

• הפסקת הנפקת כרטיסי אשראי חדשים על ידי הבנקים (לא כולל כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים וכרטיסי דביט לחיוב מיידי) למשך 4 שנים. עם זאת, יוכלו הבנקים להמשיך להפיץ כרטיסי אשראי^{[דרושה הבהרה]}.
• הצבת דרישות הון מקלות לאגודות אשראי שיעסקו במתן אשראי בהיקף מוגבל של כ-200 מיליון שקל^[6], בתוך 6 חודשים.
• יצירת מערכת השוואת מחירים, באמצעותה יוכל הצרכן להשוות בין ספקי האשראי השונים ולבחור בחברה המתאימה לו (אשר כונתה "זאפ פיננסי")^[7].
• הקמת לשכת שירות למערכות מחשוב למתן שירותים בנקאים פיננסים.
• יצירת מדרג רגולטיבי למתחרים חדשים וקטנים בשוק האשראי ובשוק השירותים הבנקאיים והפיננסיים הנפוצים.
• התאמת דרישות ההון משחקנים חדשים בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים.

• בנוסף, להקמת חברות אשראי עצמאיות אשר אמורות להוות תחרות לבנקים, תתאפשר הקמת חברות אשראי קמעונאי חדשות, כגון חברות מימון ישיר וחברות פינטק^[8], המעניקות הלוואות עמית לעמית.
• מתן אישור לגופים מוסדיים לפעול בתחום האשראי הקמעונאי, בכפוף לעמידה בתנאים שיציב משרד האוצר.
• מתן אפשרות לבעלי שליטה בגופים מוסדיים להקים חברות בנות (חברות אחיות לגופים המוסדיים) לשם מתן אשראי קמעונאי.

• חברות כרטיסי האשראי יוכלו לגייס מקורות מימון לא רק מהבנקים, אלא גם באמצעות הנפקות אג"ח ובקווי אשראי מגופים מוסדיים.

• שינוי היקף ההלוואות שהחוסכים לפנסיה יוכלו ליטול מקופות הגמל שלהם. הוועדה ממליצה לאפשר לחוסכים ליטול אשראי מבלי לפרוע אותו, על חשבון כספי הפנסיה, ולהיוותר עם קצבה חודשית מקרן הפנסיה בתוספת קצבת זקנה מביטוח לאומי ובתוספת קצבאות פנסיה אחרות בסכום של 3,800 שקל לפחות.

• הגברת התחרות בשוק הסליקה על ידי קביעת תנאים מקלים למתן רישיון סולק ולהסדיר מעמד של "סולק מתארח" לגורמים שהגישו בקשה לרישיון סולק אך טרם קיבלו אישור של חברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות (ויזה, מאסטרקארד וכדומה).
• הפחתת העמלות הצולבות (עמלות המשולמות לחברות האשראי על ידי חברות הסליקה) עד לשנת 2018.

• שינוי מבנה הבעלות על חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), חברה המספקת שירותי תקשורת ומחשוב בתחום הבנקאות, אשר נמצאת כיום בבעלות חמשת הבנקים הגדולים. המלצת הוועדה היא לאפשר לחברות כרטיסי האשראי להחזיק בנתח מהחברה ולהבטיח להן ייצוג בה (לאחר שהבנקים ימכרו חלק מהחזקותיהם בחברה).

• העברת מידע על האוברדרפט של לקוחות מהבנקים לחברות חוץ-בנקאיות באופן יומיומי, על מנת לאפשר לאותן חברות לכסות את האוברדראפט של הלקוחות ולהתחרות בבנקים גם במקטע זה וזאת בתנאי שהלקוח העניק הרשאה לבנק לשתף את המידע האמור.

• מתן אפשרות ללקוח לבצע שעבוד נוסף על נכסיו (כמו דירות) לטובת עסקים קטנים ובינוניים וזאת כדי לאפשר לעסקים לגוון את מקורות האשראי שלהם.

• חיוב כל הבנקים בביטוח פקדונות שבידי הציבור באמצעות רשות מבטחת. לפי המלצות הוועדה, צוות משותף של בנק ישראל ומשרד האוצר יציע מתווה מפורט של ביטוח פיקדונות, כדי להתאים את המשק לסטנדרטים בינ"ל בנושא, לחזק את היציבות של המערכת הבנקאית כולה ולהפחית חסמי תחרות.

• הסדרת מכלול שירותי התשלום שתתבסס על הסדרה בינלאומית בתוך דגש על ההסדרה האירופית בהתאם לעקרונות ה-PSD ובהתאמה לשוק המקומי. מטרת ההסדרה היא לקבוע דרישות אחידות לגופים אלו, לעודד את התחרות בתחום שירותי התשלום בישראל ולאפשר כניסתם של שחקנים חדשים לשוק.

דוח הביניים אינו מתייחס למספר סוגיות במחלוקת, דוגמת שאלת הפיקוח על חברות האשראי ומתן האפשרות לבנקים להמשיך ולמכור מוצרים פיננסים נלווים (דוגמת מוצרי ביטוח).

דו"ח מסקנות הביניים פורסם לציבור ב-6 בינואר 2016.

במסגרת דיון שהתקיים בתחילת ינואר 2016, דרשה ועדת הכספים לבטל את המלצת הוועדה לאפשר לקופות הגמל לתת הלוואות צרכניות לעמיתים. מספר חברי כנסת, בהם יו"ר מרצ זהבה גלאון (אשר יזמה את הדיון), טענו כי מתן האפשרות להלוואות צרכניות מתוך כספי החסכונות לפנסיה יעודד אנשים לקחת הלוואות למטרות שונות, גם במקרים בהם לא יוכלו לפרוע אותן - ובכך ייפגעו ביכולתם להתקיים בכבוד בעת הזקנה. עוד ציינה גלאון, כי ההמלצה לפיה במידה והלווה לא יוכל להחזיר את ההלוואה, יישאר ברשותו סכום של 3,800 ש"ח בחודש לפחות, היא בעייתית מאוד, שכן מדובר בסכום זעום שאינו מאפשר קיום בכבוד^[9].

לאחר פרסום מסקנות הביניים בתחילת חודש ינואר 2016, קראה הוועדה לציבור ולכל גוף הנוגע לעניין להגיש את עמדותיו על המלצותיה, במסגרת שלב השימוע הציבורי, אשר עתיד להסתיים ב-7 בפברואר 2016. בנוגע להמלצת הוועדה להציב דרישות הון מקלות לאגודות אשראי שיעסקו במתן אשראי בהיקף מוגבל של כ-200 מיליון שקל^[6], טענה התאחדות הסטודנטים כי יש לבטל את דרישות ההון העצמי לאגודות העומד על 75 מיליון ש"ח, שכן מדובר ברף גבוה מדי. בהקשר זה, טענה "העמותה לצמצום פערים חברתיים", כי יש לדרוש מהאגודות הון עצמי "הדרגתי", לפיו ההון הראשוני הנדרש יעמוד על 10 מיליון ש"ח, אשר יגדל בהתאם להתפתחות היקפי האשראי^[10].

בראשית חודש ספטמבר 2016 פורסם הדו"ח המסכם של הוועדה. רוב ההמלצות בדו"ח הביניים נשארו בעינן אך נוספה להן המלצה משמעותית בדבר הקמת בנקים חדשים, אשר לוותה במתווה חדש ומקל להקמת בנקים כאלה בכפוף להשלמות רגולטיביות מסוימות.[1] מנגד, המליצה הוועדה בדו"ח המסכם שלה לשנות מהמלצות הביניים ולהימנע מאיסור על הבנקים מלהנפיק ללקוחותיהם כרטיסי אשראי, אך לצמצם את מסגרות האשראי על כרטיסים אלה ב-50% באופן מודרג בתוך שלוש שנים. בדו"ח המסכם יושבו חלק גדול מחילוקי הדעות בין חברי הוועדה.

המלצות הוועדה זכו לברכתה של הממשלה ובהמשך לכך הוגשה לכנסת הצעת החוק ממשלתית בנדון המצויה בדיונים בוועדת הרפורמות של הכנסת בראשותו של ח"כ אלי כהן.

בהמשך לפעילות הוועדה, בינואר 2017 אושר בכנסת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל^[11]. בחוק שאושר נקבע כי המדינה תממן הקמת תשתית מחשוב שתעמוד לרשות בנקים חדשים במטרה לעודד הקמת בנקים כאלה שיתחרו בבנקים הקיימים. בחודש מרץ 2021 הושלמה הקמת תשתית המחשוב על ידי חברת TATA ובאותו חודש הודיע הבנק הדיגיטלי הראשון, בבעלות אמנון שעשוע על השקת פעילותו, למעלה מ-43 שנה לאחר שהוקם בנק חדש בישראל.^[12]

ביום 25.12.2022 קיבל בנק חדש שני רישיון מבנק ישראל - בנק "אש ישראל".

ביום 30.1.2023 אישרה ועדת הכספים של הכנסת, בהתאם לחוק להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (שחוקק לפי המלצות הוועדה) את הפרדתה של חברת כרטיסי האשראי "כאל" מבעלותו של בנק דיסקונט. זאת לאחר שוועדת היישום שהוקמה מכוח החוק האמור בדקה ומצאה שהפרדת חברות כרטיסי האשראי הפחיתה את הריכוזיות ואף תרמה לתחרות על הלקוחות הבנקאיים. בכך תושלם הפרדתן של כל חברות כרטיסי האשראי מן הבנקים הגדולים בישראל.

• מידע על הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים הנפוצים בישראל, באתר משרד האוצר
• דו"ח הביניים של הוועדה, באתר משרד האוצר
• ועדת היישום לחוק להגברת התחרות פרסמה היום (6.11.2022) את טיוטת המלצתה לשר האוצר בדבר הפעלת סמכותו להורדת שיעור ההגדרה ל"בנק בעל היקף פעילות רחב'" https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/publish-07112022

• עופר וולפסון, מונתה ועדה להגברת התחרותיות בשירותי הבנקים, באתר חדשות מחלקה ראשונה, 3 ביוני 2015
• מירב ארלוזורוב, ועדת שטרום חלוקה: האם לתת לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים?, באתר TheMarker‏, 21 באוקטובר 2015
• עדי בן ישראל, ‏מה תוקע את ועדת שטרום והאם ישראכרט ולאומי קארד יונפקו?, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2015
• עמליה דואק, ‏ועדת שטרום: להפריד את חברות האשראי מהבנקים, באתר ‏מאקו‏, 14 בדצמבר 2015
• עדי בן ישראל, ‏ועדת שטרום בהמלצה חסרת תקדים: להפוך את חסכונות הפנסיה לכספומט, באתר גלובס, 14 בדצמבר 2015
• ועדת שטרום - כחלון לא מתחייב להמלצות, באתר ynet, 14 בדצמבר 2015
• הדר חורש‏, תשכחו מהאוברדרפט: איך תשפיע עליכם ועדת שטרום?, באתר וואלה, 14 בדצמבר 2015
• מיכאל רוכוורגר, אתר וובי: הראשון ליישם את המלצות ועדת שטרום, באתר TheMarker‏, 20 בדצמבר 2015
• עמירם ברקת, ‏פלוג: "המלצות ועדת שטרום יפגעו בפנסיות", באתר גלובס, 21 בדצמבר 2015
• מירב ארלוזורוב, הפשרות הכואבות של ועדת שטרום, באתר TheMarker‏, 21 בדצמבר 2015
• שאול אמסטרדמסקי, פלוג חוששת ליציבות, כחלון חושש מהבוחרים והמלצות ועדת שטרום מדממות, באתר כלכליסט, 23 בדצמבר 2015
• שאול אמסטרדמסקי, דעת המיעוט בוועדת שטרום: אי אפשר להשאיר בבנק ישראל את הפיקוח על חברות האשראי, באתר כלכליסט, 6 בינואר 2016
• צבי זרחיה, "טוב לקרנות - מסוכן לעמיתים": ועדת הכספים דורשת לבטל המלצה של ועדת שטרום, באתר TheMarker‏, 6 בינואר 2016
• מירב ארלוזורוב, ועדת שטרום: חוסר התחרות בין הבנקים פוגע בכמות האשראי וגם במחיריו, באתר TheMarker‏, 10 בינואר 2016
• רעות שפיגלמן, הסטודנטים: לבטל את הדרישה להון עצמי מינימלי מאגודות האשראי, באתר כלכליסט, 27 בינואר 2016
• רעות שפיגלמן, הרפורמה בבנקים אושרה: נותר לראות אם הצרכן ירוויח, באתר כלכליסט, 24 בינואר 2017