פרופסור אפרת שהם[7] – כיהנה כחברה בוועדת דורנר לבחינת מדיניות הענישה בישראל, חוקרת את שירות בתי הסוהר שנים רבות, מחברי הצוות המוביל לחקירת תוכניות התיקון בכלא. חקרה, בין השאר, מהומות ושביתות רעב בכלא. כיהנה כעשור כיו"ר האגודה הישראלית לקרימינולוגיה ומכהנת כראשת החוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון.
סג"ד רוני בורוכוב, מחטיבת הטכנולוגיות בשב"ס, מעיד בפני ועדת פינקלשטייןאריק ברבינג[8] – ראש אגף לשעבר בשירות הביטחון הכללי, שם שירת 27 שנים בתפקידים מבצעיים בסיכול טרור פלסטיני. בתפקידיו הבכירים בשירות כיהן כראש אגף סייבר, ראש אגף מרחב ירושלים, יהודה ושומרון. במסגרת תפקידיו עסק בסיכול פעילויות טרור בין כותלי הכלא.
מנחם פינקלשטיין
אפרת שהם
אריק ברבינג
פעילות הוועדה
הוועדה החלה בשמיעת עדויות בחודש נובמבר 2021.
בסך הכול שמעה הוועדה 53 עדים (חלקם כמה פעמים) ב-51 ישיבות. הוועדה קיבלה לידיה יותר מ-60,000 מסמכים. נוסף על כך, היא ביקרה בבתי הסוהר גלבוע, אשל ואלה.
בעדותו של מפקד כלא גלבוע, גנ"ם פרדי בן שטרית, ב-24 בנובמבר 2021, עלתה פרשת הסרסור בסוהרות שאירעה מספר שנים לפני כן.[9] הוועדה ציינה כי נושא זה אינו אמנם עניין לבדיקתה; העניין נחקר בעבר, והיא סומכת על הגורמים המוסמכים שיתנו דעתם לסוגיה. עם זאת, קבעה הוועדה כי תתייחס לעדויות בדבר הפרשה, ככל שהן מלמדות על הנושאים שבתחום בדיקתה: הזיקה בין עבודת הקמ"ן לגורמים אחרים, כחלק מהיחס לאסירים ביטחוניים.[10]
ב-31 במרץ 2022 שלחה הוועדה מכתבי אזהרה לנציבת שב"ס רב-גונדר קטי פרי, מפקד הכלא גונדר-משנה פרדי בן שטרית, סגן הנציבה גונדר מוני ביטן ומפקד מחוז צפון גונדר אריק יעקב.[11][12] הוועדה הסבירה שממצאיה עד כה העלו חשדות לליקויים והמכתבים מהווים אזהרה לבעלי אחריות כללית במערכת, שהם עשויים להיפגע ממסקנות הוועדה והמלצותיה.[13] בעקבות זאת המוזהרים העידו שוב, הגישו מסמכים וטענו לפני הוועדה את טענותיהם.
מסקנות הוועדה והמלצותיה
דוח ועדת גלבוע
ב־17 במאי 2023 פרסמה הוועדה את מסקנותיה והמלצותיה[14][15] בדוח בן 366 עמודים. הוועדה מצאה שהאסירים הבורחים לא קיבלו סיוע מאנשי שב"ס, אולם כשלים וליקויים רבים בפעילות הארגון תרמו ליכולתם לברוח. דפוסי השגרה המבצעית ומעגלי האבטחה קרסו כולם. הוועדה קבעה כי בשב"ס התפתחה לאורך השנים תרבות ארגונית של העדפת השקט והשגרה על פני הערנות והיעילות המבצעית. כמו כן, הימנעות מעימות עם האסירים הביטחוניים הייתה קו מנחה לפעילות שב"ס.
בהיבט המערכתי קבעה הוועדה שגורמי שב"ס לא יישמו לקחים נדרשים מניסיונות דומים לבריחה מאותו מתחם ב-2014, ולא התאימו את תוכנית האבטחה לתנאי המבנה באותו אגף בבית הסוהר. ליקויים וכשלים נפלו בתחומים רבים: מקצוע הסוהרוּת, הביטחון, הפיקוד, הבינוי המבצעי, המודיעין והעברות האסירים מתא הכליאה שלהם (הניודים). חלקם נגעו לכל שב"ס, ואחרים לבית הסוהר גלבוע בלבד. ההמלצות שנגעו לתחום העברת אסירים (ניודים) היו חמורות והוועדה קבעה כי בפועל האסירים הם שהחליטו לגבי העברות אסירים, וכי שב"ס שימש גורם מבצע בלבד, ללא הפעלת שיקול דעת. הדבר נעשה ב"עצימת עין" שהיו מודעים לה רבים מהעוסקים בתחומי הכליאה והמודיעין.
הוועדה מצאה גם שנדרש דיון בדרג המדיני בסוגיית תנאי המאסר של האסירים הביטחוניים. הוועדה המליצה שיתקיים "יישור קו" בעניין תנאים אלו, ושהמועצה לביטחון לאומי תמליץ לראש הממשלה כיצד לאשר את ההצעות בנושא זה, לרבות לעניין הפורום שראוי לדון בהן ולהחליט לגביהן. הוועדה המליצה גם להקים ועדה מייעצת מקצועית קבועה במשרד לביטחון לאומי, בהשתתפות נציגי שב"ס, המועצה לביטחון לאומי, משרד האוצר ומשרד המשפטים, שתסייע לדרג המדיני להתוות את מדיניותו בנוגע לאסירים הביטחוניים בשגרה ובעיתות משבר. הוועדה קראה לשב"ס לגבש תפיסת הפעלה לעניין כליאת אסירים ביטחוניים ותנאי החזקתם.
בוועדה נדונו סוגיות מערכתיות נוספות שהתגלו אגב הבדיקה, כמו קידום מיזמים טכנולוגיים משמעותיים בשב"ס וקידום קצינים בכירים בארגון. היא קבעה כי מן הראוי להימנע ככל הניתן מאיוש תפקיד נציב שב"ס בידי ממלא מקום, במיוחד לפרק זמן ממושך. בנקודה זו הייתה תמימות דעים מצד כל העדים שהעידו בנושא זה בוועדה, שהסכימו כי מאחר שהשב"ס היה נתון תקופה ארוכה בפיקודו של ממלא מקום נציב – נגרם לארגון זה נזק של ממש. לפי הוועדה על הממשלה הממנה לשקול את הנזקים שיהיו לארגון מחמת העדר מינוי נציב קבוע לאורך זמן.
על בסיס ממצאיה המערכתיים, הוועדה הפנתה המלצותיה לשב"ס, לגורמים בדרג המדיני, למבקר המדינה וליועצת המשפטית לממשלה.
מסקנות והמלצות אישיות
הוועדה בחנה את עניינם של הקצינים שהזהירה, לפי עקרונות האחריות הציבורית שעמדה עליהם.
נציבת בתי הסוהר, רב-גונדר קטי פרי – הוועדה מצאה שהנציבה נקטה פעולות רבות לקידום שב"ס, גם לטווח הארוך. עם זאת, נפלו כמה ליקויים באופן מילוי תפקידה, ועיקרם הענקת משקל רב מדי לפעולות לטווח ארוך על חשבון טיפול מיידי בזיהוי הליקויים הקיימים ותיקונם. הוועדה ציינה כי לקביעה שנפלו ליקויים אלו נודעת משמעות נורמטיבית וציבורית. אולם בהתחשב בכמה שיקולים מקילים שפירטה הסתפקה הוועדה בציון הערותיה על רב-גונדר פרי ולא המליצה לנקוט צעדים בעניינה. לדעת הוועדה, נקיטת צעדים בעניינה של הנציבה אינה מתחייבת, ואף עלולה הייתה לערער את יציבות הארגון.
סגן נציבת בתי הסוהר וראש אג"ם, גונדר מוני ביטן – הוועדה מצאה שנפלו בתפקודו ליקויים שונים, ועיקרם חזרתיות, הסתמכות על נהלים וקיום בקרות לא יעילות. בהתחשב בזכויותיו הרבות, בהיותו ממלא שני תפקידים עמוסים, ובהיקף המשימות הגדול שכרוך היה בתפקידו הכפול, הוועדה לא המליצה לנקוט נגדו צעדים פיקודיים. עם זאת, היא המליצה לתת משקל למסקנותיה בעניינו אם בעתיד תישקל האפשרות למנותו לתפקיד נציב בתי הסוהר.
מפקד מחוז הצפון, גונדר אריק יעקב – הוועדה מצאה שכשל במעשיו בתחומי הביטחון והמודיעין, הכליאה וניוד האסירים, שלא הכווין כראוי את פקודיו, ושלא ביצע פיקוח ובקרה עליהם ועל בתי הסוהר תחתיו. הוועדה המליצה שיסיים את תפקידו עד סוף ספטמבר 2023 ושלא יתמנה אחר כך לתפקיד פיקודי-מבצעי בשב"ס.
מפקד בית הסוהר גלבוע, גונדר-משנה פרדי בן שטרית – הוועדה מצאה שכשל במעשיו, בהכוונת פקודיו ובפיקוח ובקרה עליהם. הוועדה הבהירה שמרבית הכשלים שפורטו אינם נופלים רק לפתחו של הקצין אלא ששררו גם בבתי כלא נוספים. הוועדה מצאה שנוכח כישלונו בתפקיד מפקד בית הסוהר גלבוע ראוי היה להמליץ שיסיים את תפקידו ושלא ימלא עוד תפקיד פיקודי-מבצעי בשב"ס. אולם נוכח פרישתו לפני תום עבודת הוועדה, התייתרה המלצה זו.
המלצות נוספות
הוועדה הציעה גם לחשוב מחדש על כמה סוגיות הנוגעות לפעילות של ועדות בדיקה ממשלתיות ושל ועדות חקירה ממלכתיות.
