ולדימיר אלכסנדרוביץ' שַטַאלוֹב (ברוסית: Владимир Александрович Шата́лов; 8 בדצמבר 1927 – 15 ביוני 2021) היה קוסמונאוט סובייטי, אשר השתתף ב-3 משימות חלל: סויוז 4, סויוז 8 וסויוז 10.
ביוגפיה
שטאלוב נולד בעיר טרופבלובסק (כיום בקזחסטן) למשפחה עובד של חברת מסילת ברזל. בשנות ה-30 של המאה ה-20 המשפחה עברה ללנינגרד. לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה שאטלוב באימו פונו לקזחסטן. אב המשפחה נותר לעבוד במסילת ברזל. על גבוגה בהפעלת רכבות ופעילותו להעברת אספקה לעיר הנצורה הוענק לו עיטור גיבור העמל הסוציאליסטי.
ולדימיר שטאלוב גויס לצבא בשנת 1944 ונקלט בחיל האוויר הסובייטי. בשנת 1949 הוא סיים בית הספר לטייסים. הוא כיהן בתפקידים שונים עד שבשנת 1963 נכלל ביחידה להכנת קוסמונאוטים סובייטים. ניסיון הטיס שלו מסתכם בכ-2,500 שעות טיסה במטוסים שונים.
בין 1971 ל-1987 היה שטאלוב מפקד בסיס האימונים של מרכז טייסי החלל בברית המועצות ומשנת 1987 עד 1991 היה מנהל בית ספר לקוסמונאוטים. במהלך שירותו הגיע לדרגת לוטננט גנרל.
בינואר 1969 הוא טס לחלל בחללית סויוז 4. החללית התחברה לחללית סויוז 5 וחלק מחברי הצוותה הועברו לחחלית "סויוז 4". שטאלוב וצוותה החדשה נחת בהצלחה לאחר כ-3 ימי טיסה.
באוקטובר 1969 הוא טס לחלל בחללית סויוז 8. המטרה המרכזית הייתה להתחבר לחללית "סויוז 7". עקב בעיה טכנית במערכת עגינה אוטומטית והעדר יכולת לבצע עגינה ידנית המשימה בוטלה. שטאלוב וצוותו חזרו לכדור הארץ לאחר 5 ימי טיסה. בתקשורת הסובייטית דיווחו של יישום מלא של התוכנית וצוות הוענקו תוארים בהתאם.
במרץ 1971 הוא טס לחלל בחללית סויוז 10. המטרה המרכזית הייתה להתחבר לתחנת חלל סאליוט 1. עקב בעיה טכנית במערכת עגינה אוטומטית החיבור לא הושלם. לאחר התערבות צוות קרקע נמצא פתרון לניתוק מתחנת החלל. שטאלוב וצוותו חזרו לכדור הארץ לאחר 2 ימי טיסה.
משנת 1987 ועד 1991 שטאלוב היה מפקד של מרכז גגארין להכשרת קוסמונאוטים.
על שמו קרוי המכתש שטאלוב (אנ') שבצד הרחוק של הירח[1].
נפטר ב-15 ביוני 2021 ונטמן בבית העלמין הצבאי הפדרלי להנצחה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Shatalov, Gazetteer of Planetary Nomenclature
