התפרסמו נתונים סטיסטיים על הגישה למיזמי ויקימדיה בחלוקה למערכת הפעלה/דפדפן/מקור ההגעה לדפים/ נתונים נוספים. מערכות הפעלה, דפדפנים. תוכלו לטייל בין כל הסטטיסטיקות שם ולהתרשם. מתניה • שיחה09:12, 17 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כמה זה יוצא במספר צפיות למיליון קוראי השפה? האם קהל הקוראים העברי נאמן לוויקיפדיה יותר? ליאורޖޭ • ט"ו באדר ב' ה'תשע"א • 17:31, 20 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נהדר, מתברר שהעובדה שאנו מכלים זמננו על ויכוחי סרק בנושאי דת ופוליטיקה, במקום להקדיש מעט זמן לקידום ערכי הכימיה, אינה מפריעה לאיש. כבר שנים רבות שכאשר ישראלי אומר "כימיה", כוונתו למשמעות פסיכולוגית של יחסים בין אדם לחברו. המשמעות המיושנת, של הכימיה כמדע עוסק בהרכב החומר, מבנהו, תכונותיו והשינויים החלים בו, אינה רלבנטית יותר. אולי כתיבת הערך יחס היהדות לכימיה תביא משב רוח רענן לתחום זה. דוד שי - שיחה20:11, 17 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שמעתי היום משהו שהעלה את חמתי. חבר ותיק שלי, מוזיקאי ואדם שמהימנותו אינה מוטלת בספק בעיני, סיפר לי על תקרית מבישה שהתנסה בה במשכן האופרה בתל-אביב. הוא וידידה שלו הלכו להצגת "ליידי מקבת ממחוז מצנסק" של שוסטקוביץ'. מטבע הדברים, בהיותם אזרחים מן השורה, רכשו כרטיסים לא מן היקרים ביותר, וכיון שהאולם הנ"ל ידוע בליקויי אקוסטיקה מחרידים בחלק מן המושבים, ניצלו את העובדה שרבים מן המושבים נשארו פנויים ועברו לשני מושבים כאלה באגף הטוב (והיקר) של האולם. כהרף עין הופיעה לצדם סדרנית צעירה ולאחר בדיקת כרטיסיהם דרשה מהם לפנות את המקומות שעליהם השתלטו שלא כדין. להסברם, שהמקומות נשארו פנויים ואם בכל זאת יבואו בעליהם החוקיים יפנו אותם מיד השיבה, כי האנשים שיושבים כאן שילמו תמורת מקומותיהם 800 ש"ח לכרטיס ואינם מעוניינים, שאנשים שקנו כרטיסים ב-200 ש"ח יישבו לידם.
כמי שפוקדת אולמות קונצרטים שונים בארץ זה למעלה מ-50 שנה, הזדעזעתי למשמע הדברים. ימי נעורי עברו עלי בהיכל התרבות בתל אביב, לשם נכנסתי הן כבעלת כרטיס מנוי בשורה 40 (האחרונה) ביציע והן כחברה בנוער המוזיקלי, חינם אין כסף, למקום עמידה או ישיבה על המדרגות. בעשרות מקרים החלפתי, כמוני כאינספור צעירים וחובבי מוזיקה אחרים דלי אמצעים, את מקומי למקום פנוי מזדמן, לא פעם באיזור היקר ביותר באולם. קרה שבעליו החוקי של המקום הגיע באיחור והקים אותי ממקומי הזמני, אבל הדבר נעשה תמיד באדיבות ובהבנה. מעולם לא נתקלנו, אני או אחרים, ביחס דומה לזה שבו נתקל חברי במשכן האופרה - סנוביזם מתנשא, שחצני ונבזי, שאין לו דבר עם אהבת מוזיקה או אמנות ויש לו הרבה מאד עם הפגנת עושר נוצצת וזחוחת דעת, מן הסוג השכיח לאחרונה במקומותינו ואוכל בנו כל חלקה טובה. אין לנו אלא להסיק, שכל מי שידו אינה משגת להוציא 800 ש"ח על כרטיס לאופרה ייחשב מעתה לפאריה, שאיננו רשאי לטמא את מושבי הברהמינים התל אביביים.שלומית קדם - שיחה23:48, 17 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ואולי, דווקא לאור הנסיון החיובי והעשיר שלך, יש להסיק שאותה סדרנית היא היוצאת מהכלל ופשוט יש לפטרה? זהר דרוקמן - לזכר פול23:52, 17 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זהר, הנסיון העשיר והחיובי שלי היה כולו באולמות אחרים. הנסיון היחיד שהיה לי במשכן האופרה היה שלילי ברובו. מכל מקום, סדרניות צעירות אינן נוטות לרוץ אחרי אנשים קשישים ולהתווכח איתם אם לא קיבלו הוראות ברורות מן ההנהלה, כיצד לנהוג אם מקום עבודתן יקר להן. סדרנית צעירה לא הייתה יודעת כמה עולים הכרטיסים בכל אגף באולם או ביציע ולא הייתה נוקטת הסבר כזה על דעת עצמה. אגב, אינני יודעת מה המצב בהיכל התרבות בתל אביב כיום. אני רק מקווה שהוא נשאר כשהיה בצעירותי.שלומית קדם - שיחה00:02, 18 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
עם כל הצער שבדבר, נגזר עלינו להודות שביקור בהיכל התרבות ובמשכן האופרה הישראלית היה מאז ומתמיד לא רק מאהבת האמנות, אלא גם לשם הפגנת מעמד. אני מציע להגביר את הבדיקות בכניסה למשכן האופרה, ולוודא שהנשים נכנסות רק עם פרוות חורפן, ולא חיקוי מלאכותי, עם יהלומים אמיתיים ולא זירקונים, ועם פנינים אמיתיות ולא מלאכותיות, כדי שיהיה ברור מי עשיר ומי אינו עשיר. ומה עם גבר שנכנס עם בת זוג שעור פניה חלק וחזה זקוף בעקבות ניתוח פלסטי? האם נתיר הכנסת חיקוי כזה? דוד שי - שיחה07:59, 18 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
רק רגע, הדברים קצת יותר מורכבים ממה ששלומית הציגה (וממה שדוד, כדרכו ההומוריסטית, רמז עליו). שימי עצמך לרגע במקומם של אוהבי מוזיקה אחרים שהחליטו שהם מוכנים לשלם את המחירים המופקעים שדורשים מהם על מנת לראות ולשמוע טוב יותר ופתאום מתברר להם שהיו פראיירים. הם היו יכולים לקנות כרטיס הרבה יותר זולים. שימי עצמך לרגע במקומם של בעלי האולם. אם אפשר לקנות כרטיס זול מתוך תקווה שלהופעות פחות נחשקות יהיו מקומות פנויים במקומות היקרים ואז לעבור למקום הפנוי, מי ישלם עבור המקומות היקרים? אז אולי הסדרנית השתמשה בנימוק סנובי, אבל יש גם הגיון מאוחרי הדרישה שלה. אביהו • שיחה08:14, 18 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ומעניין לעניין באותו עניין: דוד, מי שעוטה פרווה סינתטית, עונדת זירקונים ופנינים מלאכותיות אינה גרועה פחות ממי שעוטה פרווה אמיתית, ועונדת יהלומים ופנינים. זו האחרונה מפגינה את עושרה כדברי שלומית, וזו הראשונה מדגישה ומחזקת במעשיה את מידת החשיבות המיוחסת בחברה לסממני עושר אלה. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה08:31, 18 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בעיני נובו-ריש מצוי, לקנות כרטיס זול ולמהר בהפסקה לתפוס מקום טוב יותר (כשכולם רואים!) הרבה יותר גרוע מלשלם הון תמורת משהו שקבצן חובב מוזיקה השיג בזול (תמורת טרחה ומאמץ, כשכולם רואים!). כמו שנשים בעלות הכנסה ממוצעת קונות שמלות פאר בחצי ורבע מחיר בחנויות יד שנייה, ואשת החברה עטורת היהלומים עלולה להיתקל בשמלתה מן השנה שעברה על איזו פשוטת-עם.שלומית קדם - שיחה09:09, 18 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אין שום היגיון, אביהו. העובדה שמשרדגים אדם אחד אינה גורעת מאדם אחר (זה נהנה וזה לא חסר). בחברות תעופה מאוד מקובל לשדרג לקוחות ממחלקת תיירים לעסקים ולראשונה, אם יש בהן מקומות פנויים. עידו • שיחה12:55, 19 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אשים נפשי בכפי ואתווכח עם עו"ד. למיטב ידיעתי משדרגים רק כשיש Overbooking במחלקת התיירים או כשטיסה מתבטלת וצריך להעביר את נוסעיה לטיסה אחרת. לא שמעתי מעודי על שדרוג, רק כי יש מקום פנוי במחלקת עסקים. זה דווקא מקרה של עשיית עושר ולא במשפט. ההגיון פשוט. בעלי האולם יפסידו הכנסה עתידית אם יאפשרו לבעלי הכרטיסים הזולים לשבת במקומות היקרים משום שאז במופעים הבאים יקטן מספר האנשים המוכנים לשלם עבור המקומות היקרים הן משום התקווה שיהיו מקומות יקרים פנויים ואפשר יהיה לעבור אליהם והן משום שלא ירצו להרגיש פראיירים. אביהו • שיחה16:30, 20 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
השידרוג בטיסות מוצע בדרך כלל קודם כל למנויים על מועדני הנוסע המתמיד ולרוב לאלה שצברו מעמד בכיר (קרי - טסו הרבה). במקרים של רישום יתר השידרוג ניתן חינם ובמקרים אחרים מדובר בתמורה סימלית של נקודות (כך לפחות באלעל). זה למעשה רכישת שידרוג ב"דקה התשעים". בכל מקרה השידרוג מוצע ע"י המוכר ולא בשיטה של "כל דאלים גבר" - מי שרץ ותופס ראשון את המקום. כלומר - השידרוג למקומות טובים יותר באולם אינו מיועד למוגבלים ואיטים בתנועה, ולאלה שאינם מרגישים בנוח לתפוס מקומם של אחרים. שנילי - שיחה17:25, 20 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נראה שהנחתך, אביהו, איננה עומדת במבחן, לפחות בהיכל התרבות, שם, כפי שכתבתי לעיל, היה זה נוהג מקובל במשך עשרות שנים ולא ראיתי שיושבי המקומות היקרים ביטלו את המנויים שלהם ועברו לשבת בשורה 40. כמובן, ייתכן שבאי היכל התרבות לא חששו כל כך למעמדם כמו באי משכן האופרה. לשנילי - התמונה שאתה מתאר מטעה. אין מדובר בתפיסת מקומם של אחרים או בתחרות לתפיסת המקום הטוב יותר תוך דחיפת ישישות על קביים. בסך הכל מדובר במעבר בהפסקה, או בין יצירות, למקומות שנשארו פנויים, אם משום שלא נמכרו ואם משום שבעליהם לא הגיעו לקונצרט. אוהבי מוזיקה אמיתיים אינם רואים כל פסול בשיפור מקום להאזנה וצפיה טובה יותר, אבל לא כן מי שבא להפגין את עושרו, וחבל.שלומית קדם - שיחה17:32, 20 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אותי שידרגו פעם בלי נקודות ובלי שום דבר, וישבתי במחלקת עסקים. נכון, יש הבדל - החברה היא שבוחרת את מי לשדרג ואת מי לא, ובכל זאת - האופציה קיימת. גם החברה עצמה מרוויחה מהעניין, לקוח מרוצה זה תמיד טוב. במשכן לאומנויות הבימה בחרו להשאיר את לקוחותיהם עם טעם חמוץ בפה. ולא חייבים לרוץ ולתפוס. אפשר לשאול בנימוס סדרן. עידו • שיחה17:34, 20 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לשלומית את צריכה להבדיל בין מינויים לבין רכישת כרטיסים למופע. מקומות ריקים בהיכל התרבות פירושם שבעל כרטיס המנוי לא יכול היה להופיע (ולא שלח מישהו במקומו). במצב זה אני ממש מסכים איתך ועם עידו, אם מישהו יתיישב במקומו של בעל המנוי אף אחד לא נפגע, אז למה לא. זה לא ימנע מהאדם לרכוש מנוי זהה בשנה הבאה. שונה לגמרי המצב שבו בכל מופע יש רכישת כרטיסים מחדש, אז ההנחה שלי ממש עומדת במבחן. ולעידו, אתה בטוח שזה לא קרה משום שלא היה מקום מתאים במחלקת תיירים (רישום יתר, מעשנים/לא מעשנים, דרישה למרחב רגליים גדול כמו אצל שחקני כדורסל). לקוח מרוצה הוא קודם כל לקוח שמקיימים מה שהבטיחו לו. המראה בזמן, ארוחה טעימה בזמן, היענות מהירה של הדיילים לבקשות. כל אלו יבטיחו לקוח מתמיד. אם שודרגת למחלקת עסקים, אבל הטיסה אחרה ב-4 שעות באשמת חברת התעופה, ובגלל זה הפסדת טיסת המשך לא בטוח שתחזור בגלל השדרוג לאותה חברת תעופה. מלבד זה לא דומה המשל לנמשל. כמו שכתבת, זו החלטה של חברת התעופה. אתה לא קם ממקומך במחלקת התיירים ועובר למחלקת העסקים על דעת עצמך. מבטיח לך שאם יהיו סנובים שקנו כרטיסים מראש למחלקת העסקים שיתלוננו (ויאיימו במעבר לחברה מתחרה) תפסיק החברה את השדרוג חינם. אביהו • שיחה18:20, 20 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אולי כדאי שאבהיר - אני לא טוען שמחובתם של מנהלי האולם לספק את המקומות הפנויים. בהחלט לגיטימי להגיד "מצטערים, שילמתם 200 שקל על כרטיס, ואלה המקומות שתשבו בהם". לא חכם לטעמי, מהסיבות שציינתי, אבל לגיטימי. הנימוק בהם בחרו הסדרנים להשתמש הוא הבלתי-לגיטימי בעיניי. עידו • שיחה23:15, 20 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גם אני מזדעזע. שילמתי מאות שקלים יותר בשביל לשבת במושבים יוקרתיים וקרובים, כמעט לבד, ובמקום זאת באים אלו ששילמו אגורות, מתיישבים לידי ומתמחרים מחדש את המושב שלי. זה כמו שאשכור סוויטה בקומה העליונה של מלון יוקרתי, ובעלי המלון יחליטו לאפשר להשתדרג חינם, כך שבמקום ליהנות מסוף שבוע יוקרתי, אסבול ממשפחה רעשנית בחדר הצמוד וילדים במזדרון.
אני לא מליונר, אך אני מבין לליבם של בעלי ההון, מתוך תקווה שיום אחד גם אני אזכה ליהנות מהמותרות הזו. Yonidebest Ω Talk 18:54, 20 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא שילמת כדי לשבת "כמעט לבד". כששילמת, לא ידעת אם מישהו ישב לידך או לא. עידו • שיחה18:55, 20 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יוני, אני מקווה שנימת האירוניה שזיהיתי בדבריך אכן הייתה שם ולא בדמיוני בלבד. ומי אמר, שדווקא מעוטי היכולת הם הרעשנים שילדיהם חסרי חינוך וצרחנים? לא ראית נובו-רישים קולניים וחסרי תרבות? חוץ מזה, ההשוואה איננה מחזיקה מים, כי כל מאזין, בקונצרט או באופרה, שמביא עמו עדת ילדים צרחנים ומפריע לאחרים בדיבורים צריך להרחיק מן האולם, על פרוותיו ויהלומיו. דווקא אותם חסרי יכולת שחוסכים מפיהם כדי לקנות כרטיס זול הם אוהבי המוזיקה ואנשי התרבות האמיתיים, והעשיר באגף המיוחסים צריך להתברך בשכנותם.שלומית קדם - שיחה19:10, 20 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אירוניה או לא, טוב לי שמעולם לא נתקלתי במצב כזה, לא בצד העשירים ולא בצד מיעוטי היכולת. Yonidebest Ω Talk 21:22, 20 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מודעת לכך, שהדיון הזה מתארך מעבר לראוי, ובכל זאת - עוד נקודה אחת, שנשכחה איך שהוא. מניין ליושבים ה"לגיטימיים" באגף היוקרה לדעת, שהזוג שתפס את המקומות הפנויים רגע לאחר סגירת הדלתות לא רכש את הכרטיסים במלוא המחיר, או קיבל אותם במתנה ממי שרכש אותם? הרי ייתכן, שסבתא אמידה או דודה עשירה נתנה אותם לקרוביה חובבי המוזיקה (הלבושים, רחוצים ומסורקים כיאה לדרישות המקום והאירוע). איך אפוא יידעו אלה, שקנו כרטיסים ב-800 ש"ח טבין ותקילין, שהם צריכים להרגיש כמו פראיירים, אם לא תגיח הסדרנית החרוצה ותוקיע את הפולשים לפני גירושם חזרה למושבי הפאריה, כיאה להם?שלומית קדם - שיחה23:12, 20 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
את צודקת, הדיון אכן מתארך מדי. בואי ננסה לסכם כפי שכתב עידו שזכותם של בעלי האולם להגיד "מצטערים, שילמתם 200 שקל על כרטיס, ואלה המקומות שתשבו בהם". הוא טוען שזה לא חכם, אני טוען שיש הגיון כלכלי בטענה זו, אבל שנינו מסכימים שזה לגיטמי מצדם לומר כך. את אולי לא מסכימה לכך, אבל לפחות כולנו מסכימים שהנימוק שבו השתמשה הסדרנית אווילי. אביהו • שיחה08:03, 21 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תסלחו לי, אבל מדובר בכתבה בלתי אחראית ומטעה. הכותב מרחיב בדברים לא רלוונטים, כגון טווחי חלקיקי הקרינה בחומר או עובדת היותנו חשופים לקרינת רקע קוסמית, מזלזל בחשש המרכזי בגישה טרמינולוגית שאיננה רלוונטית, ומתייחס כבדרך אגב לנקודה המרכזית. ובכן, הבעייה המרכזית היא דליפה של גרעינים רדיואקטיבים לאטמוספירה, היכולה להתרחש (כמו שאכן קרה) גם ללא פריצת המאטם, אולם עלולה להחמיר מאוד במידה ותיווצר פריצה שכזו. דליפה שכזו תיצור ענן של גרעינים פולטי קרינה, יהא שמם אשר יהא, העלולים להסתפח לגוף האדם דרך נשימה, אכילה ושתיה. ענן שכזה עלול להוות סכנה בטווחים של מאות קילומטרים מהכור. מדובר בסכנה מוחשית, כפי שהוגדרה על ידי הגורמים המקצועיים במקרה דנן. נמדדו רמות קרינה באזורים מרוחקים יחסית (בוודאי שיותר מעשרות מטרים!) בקצב של פי 3500 מהקרינה הקוסמית. אני אשמח לשמוע מהכותב מהם השיטות לנקות זיהום רדיואקטיבי בקנה מידה שכזה. (זה פשוט נראה לי דמיוני לחלוטין, אבל אשמח לשמוע שטעיתי). אבל אם פינוי של עיר של למעלה מעשרה מליון תושבים והיסטוריה מפוארת נחשב בעיני הכותב כ"מטרד חמור" בלבד, כנראה שהסטנדרטים שלו באמת שונים משלי. (אגב, לא התייחסתי בכלל לאפשרות של חדירת חומרים רדיואקטיביים למי התהום). משה פרידמן - שיחה23:41, 24 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כשאתה מנסח את זה ככה, זה ממש מפחיד! טוב שאתה טורח גם לספק עובדות. עכשיו נסה שוב להסביר מהו בדיוק האיום. Tzafrir - שיחה01:44, 25 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מניסוח תגובתך נראה שאינך מבקש לברר את העובדות, ושלא באמת טרחת לקרוא את מה שכתבתי. במידה ואני טועה, אתה מוזמן לנסח את שאלתך בצורה מפורטת יותר בהתייחס לדברים שכתבתי. משה פרידמן - שיחה12:10, 27 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כבכל שנה אנחנו רוצים להפתיע את הילדים ולבוא בתחפושת מקורית, אני מציע להתחפש לבובת קש. צחי לרנר - שיחה11:07, 20 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אכלנו לא מעט קש מהבובות האלה. אפשר להתחפש לבובת גרב, שזה המונח המקביל באנגלית (Sock puppetry) אגסי - שיחה17:21, 20 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
המדובר בכתובות wikipedia.co.il ו-wikipedia.org.il שאנשים התבלבלו בינן לבין ויקיפדיה. לאחר שאנשים רבים התלוננו על הבלבול (וכעסו על כך שבוויקיפדיה יש פרסומות) הקרן פנתה לאיגוד האינטרנט הישראלי שמינה בורר שהחליט שהאנשים המפעילים את הכתובות צריכים להעביר אותן לידי הקרן. בכתבה טוענים החברה שרשמו את הכתובות שאנשים מעמותת ויקימדיה ישראל אמרו להם שמה שהם עושים זה בסדר. בתור מישהו שפעיל בעמותה, אין לי מושג על מה הם מדברים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית21:18, 21 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הידעתם: בישראל מדברים בעברית, בערבית ובעוד כמה שפות. אחת מהן, שנשכחת לעתים קרובות, היא הצ׳רקסית – שפה של עם קווקזי שכמה מבניו היגרו לישראל במאה ה־19 והתיישבו בשני כפרים יפיפיים בגליל. לפני ימים אחדים נפתחה ויקיפדיה חדשה בשפה הזאת. צ׳רקסים מרוסיה, מטורקיה, מישראל וממדינות אחרות שותפים לכתיבתה ובדפי השיחה הם מתכתבים, כמובן, בצ׳רקסית. לא תצליחו לקרוא בה שום דבר, כי השפה הזאת לא דומה כמעט לשום שפה אחרת, אבל טוב שתדעו שיש ויקיפדיה כזאת.
מאחורי פתיחתה יש גם לי גם סיפור אישי קטן. במשך חודשים עבדו על האינקובטור שלה בעיקר חברֶה מרוסיה, ואז החלטתי שאני רוצה לצרף גם את החברֶה הישראלים. אז שלחתי כמה מכתבים, הרמתי כמה טלפונים ובסוף גם נסעתי 170 ק״מ מדירתי בירושלים לכפר כמא והדרכתי את משתמש:Beco1977 איך לכתוב בוויקיפדיה בשפה שלו, וגם איך לכתוב בעברית ובאנגלית על תולדות העם שלו בוויקיפדיות בשפות האלו. הוא היה גם מומחה הלשון שאישר שאכן מדובר בצ׳רקסית – זה השלב האחרון שנדרש לעשות לפני שהוועדה הלשונית של קרן ויקימדיה, שאני חבר בה, נותנת אישור מלא לפתוח ויקיפדיה בשפה חדשה.
אני שמחה מאד לקרוא את הידיעה הזאת. כמי שקיבלה את פניו של משתמש:Beco1977 בויקיפדיה וסייעה לו בתחילה, אני רואה בכך אישור לחשיבות קבלת הפנים של משתמשים חדשים. המשתמש העלה בהתחלה ערכים על ראשי המועצה של כפר כמא שעל אחד מהם הונחה תבנית חשיבות. ערך קטן על ראש מועצה הוביל ליצירת ויקיפדיה צ'רקסית. כל הכבוד אמיר וכל הכבוד אייבק Hanay • שיחה12:02, 22 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כל הכבוד אמיר! אני ממליץ לוויקימדיה ישראל לעקוב אחר התפתחות ויקיפדיה זו ולסייע בגיוס כותבים. הקרן עומלת רבות על פיתוח ויקיפדיות קטנות, פה יש לנו הזדמנות מצוינת לעזור. דניאל ב.12:33, 22 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה אותו דבר. יש ויכוח פוליטי מסוים על שם השפה, אבל ברוסיה הוא נוקב יותר מאשר בישראל.
אחד הדברים שאני מקווה שיצמח משיתוף הפעולה עם המוזאון הצ׳רקסי הוא שיפור הערך על השפה הזאת בוויקיפדיה העברית. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה23:36, 23 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אשמח מאוד אם הערך אכן ישופר. כשהייתי שם, במוזיאון, ושמעתי הרצאה על השפה, היא נראתה לי מאוד שונה משפות אחרות שאני מכיר, אפילו מוזרה במקצת. אבל אולי זו התרשמות רגעית, שקיבלתי מההרצאה ומהמרצה. אלדד • שיחה00:37, 24 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
(תלחצו על "נגן וידאו" ותתחילו לקרוא בזמן שזה נטען.)
אחרי שוויקיפדיה האנגלית חגגה עשור, מתחילות לעשות זאת גם ויקיפדיות בשפות אחרות. דוברי הקטלאנית פעילים מאוד לקידום שפתם ברשת, ולכן לא מפתיע שוויקיפדיה בשפה הקטלאנית הייתה הראשונה שקמה אחרי אנגלית, באותו יום עם הגרמנית – ה־15 במרץ.
לכבוד האירוע עמותת ויקימדיה הלא־רשמית הקטלאנית קיימה אירועים רבים ברחבי הארצות הקטלאניות – ברצלונה, מיורקה, פרפיניאן, ולנסיה, אנדורה ועוד. אחד מהאירועים הוא הקמת קסטל – מגדל אנושי – הספורט הקטלאני הלאומי. יש גם סרט, שנשיא העמותה הלא־רשמית ביקש להעביר לקהילות ויקימדיה בכל השפות. שימו לב לדגל שנפתח כשהמגדל מוקם! --אמיר א׳ אהרוני - שיחה10:28, 22 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בס"ד לצערי, הוא לא גילה את אמריקה, רק ציין עובדות ידועות שצריכות להשתנות. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 16:13, 22 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אחת הטענות המרכזיות שלו היא שמשתמש חדש עם רצון טוב שנכנס ללשונית עריכה במטרה לתקן או להוסיף משהו, נתקל בתחביר בלתי מובן של כל מיני סימנים שהוא אינו יודע מה משמעותם והוא אומר לעצמו "אני לא רוצה להרוס שום דבר" ויוצא החוצה בלי לערוך. אני יכול להעיד על עצמי, שבוויקי העברית אני מסתדר ברוב המקומות, גם בגלל שאני ותיק כאן וגם בגלל שעדיין לא הגענו לרמת הערות השוליים והתבניות של ויקי האנגלית, אבל בוויקי האנגלית אני הרבה פעמים מרגיש במצב דומה. אין סוף של הערות שוליים בתוך הטקסט של המאמר ותבניות שונות, הופכות את הכל בשבילי לבלגן אחד גדול. לדעתי, צריך לשאוף למצב שבו הערות השוליים תכתבנה (ולא רק תוצגנה) בסוף המאמר ויקושרו בדרך כלשהי לנקודה בטקסט בהן הן צריכות להופיע. בצורה כזו היה טקסט רצוף שקל יותר לערוך אותו בלי חשש מפגיעה בו.אודי - שיחה11:14, 26 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ממתי ה"ש הם חלק מהמלל? בכל הספרים והמאמרים הם מופיעים בסוף, ויש רק מספר שמפנה אליהן... YHYH ۩ שיחה 21:54, 26/03/2011
חלק לוגי מהמלל. אם מחקתי את המשפט המקורי, אני יכול למחוק את ההערה. שינוי נוסח העובדה יכול לדרוש שינוי נוסח ההערה שמבססת אותה. וזה מבלי להיכנס לכל מיני קשיים טכניים של תחזוקת מספור ההערות, או לחלופין תחזוקת שמות ייחודיים להערות (שיקשרו בין עוגן ההערה לבין תוכנה). Tzafrir - שיחה17:15, 27 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האפשרות הזו קיימת, והאמת שנראית לי די נוחה לתחזוקה. ניתן להשתמש בתבנית {{הערה}} כדי לרשום משהו כמו {{הערה|שם=הערה1}} בטקסט עצמו, ואז בתחתית הערך לרשום {{הערה|שם=הערה1|הדגמה לתוכן הערה}}. תומר - שיחה17:36, 27 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ואם כן? זה גורם למישהו להרגיש כבוד? וברמה העקרונית, מה עושים עם הכבוד הזה מסוג "הוא משלנו" חוץ מלמכור כותרות בעיתונים? איזה משמעות בדיוק יש לזה? אנדר-ויק • אל תשאלו21:34, 8 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זו דוגמא (די טיפוסית, למרבה הצער) ליהירות שבה מתייחסים לפעמים רציונליסטיים מטעם עצמם אל שאר העולם (ראו למשל ברייט, בבית גדולה). הרציונל מתחיל את הדיון בהצבת מטלות לבן שיחו: בשלב האפס, הסמוי, הינך נדרש להוכיח שאתה ראוי שאדון עימך. לשם כך עליך להתמסר לעקרונות רציונליים המנוסחים בכלליות מטרידה. למשל, "יש לקבל את העמדה שיש לה *יותר ראיות תומכות* כ*אמת*", לא פחות. אחר-כך הופכים כמה כללי שיחה מועילים, אבל לא מחייבים, לעיקרי אמונה רציונליים: אין לדון בשני טיעונים במקביל. אין להתקדם בנושא אחד כשטרם הסתיימה החפירה בנושא הקודם. יש לספק ראיה לכל טענה (ולהניח, באופן לא רציונלי, שאפשר לקיים דיון סופי בתנאים האלה). על מי שאינו עומד בתנאים המופרכים האלה מכריזה המועצה העליונה לענייני רציונליות שהוא "רימה" בדיון; שהוא "הודה" בכל נימוקי הצד השני; וש"נאסר" עליו להתלונן לגבי מהלך הדיון. יש הרבה תועלת בשיפור תרבות הדיון; לא כך. עוזי ו. - שיחה01:57, 23 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שטויות. בכלל לא קשור. אנחנו אולי לא רציונליים. אבל זו לא סיבה להכיר במגבלותינו ולהמנע מטיעונים רגשיים מיותרים שלא לצורך (ולמי ששם לב: תחילת דברי היא דוגמה קלסית של הכנסה מיותרת של רגש. עצם התחלת דברי במילת שלילה. וכמובן המילה הטעונה "שטויות". גוונא חש צורך להתנגד להם עוד לפני שהוא התחיל לקרוא את תוכנם).
לעצם העניין: מדובר באוסף כללי שכאשר כל הצדדים מקפידים עליהם מאפשרים דיון יעיל וממצה. אם המילה "רציונלי" מפריעה לכם, התעלמו ממנה, וחשבו עליהם כעל סתם אוסף כללים לניהול יעיל של דיון. נסו להקפיד עליהם לפחות כל עוד האחרים מקיימים אותם. Tzafrir - שיחה11:05, 23 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בעוד שטוב שדיון יהיה יעיל - מטרתו איננה יעילות, אלא מיצוי של הסוגיה. גם לי מאוד הפריעה הקביעה כי הטיעון שזכה לסימוכין טובים יותר הופך ל"אמת". הרי אם שניים דנים והאחד טוען שהירח הוא ירוק והשני שהירח הוא ורוד - ייתכן שהטיעון של אחד מהם יותר טוב, אבל שניהם לא נכונים (כי הירח הוא בכלל סגול, כמובן). זהר דרוקמן - לזכר פול19:20, 23 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
חששך מפטישיזם של מקורות מוצדק. אולם הקביעה הזו מופיעה שם רק באותיות הקטנות, וגם שם רק כדוגמה ל"דיון לפי כללי ההיגיון". כן: סימוכין טובים יותר עוזרים לשכנע. אני שעם הניסוח הזה אין לך בעיה. גם את הכללים הללו אפשר לנצל לרעה כדי להגרר לויכוח על תתי טענות. אבל בא לפחות ניקח לפחות משהו שיעבוד למקרה ששני הצדדים מעוניינים בדיון פורה. Tzafrir - שיחה10:43, 24 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הכללים חשובים ומועילים (אם לא אלה, אז אחרים). אבל המסגרת (מי שאינו פועל לפי הכללים *האלה*, איבד את זכותו להשתתף בדיון) אומללה. עוזי ו. - שיחה17:50, 24 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
סימה קדמון מוסיפה הבוקר בידיעות אחרונות קווים לדמותה של הוויקיפדיה כסלע שעליו נחרטת ההיסטוריה, וכך כתבה:
...אז מי שחש אתמול רחמים על האיש שבוויקיפדיה יירשם מעתה ועד עולם כנשיא הראשון שנשלח לבית הכלא וכבעל התואר המפואר "הנשיא האנס" - שיחשוב שוב, אין שום סיבה לרחם על אדם שאינו מביע שום חרטה וגם עכשיו אינו מבין מה חטאו.
— ידיעות אחרונות, י"ז באדר ב' תשע"א - 23.3.2011, עמ' 3
אל תמהר לזלזל. במדינות מסוימות כמו צרפת ואיטליה יש ירידה חדה מאוד בפעילות דתית. מובן שבמדינות האיסלאם אין זה כך כרגע. איתן - שיחה - 23:45, 24 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ברור שיש מדינות בהן יש ירידה בפעילות הדתית. זה לא שולל את זה שיש בעיית אמינות קשה למאמר שכותרתו היומרנית היא "מודל מתמטי מוכיח כי הדת נעלמת". דניאל ב.00:19, 25 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
don't judge a book by its cover, או בעברית: אי אפשר לשפוט מאמר לפי כותרתו. את המאמר כותב עיתונאי רציני יותר או פחות (יש שרלטנים גמורים לצד עיתונאים מעולים) ואחר כך בא העורך ומדביק על המאמר כותרת. שים של שבמאמר עצמו העיתונאי לא השתמש במילה "הוכחה" אפילו פעם אחת - האמירה הכי חזקה שם היא "הדת עשויה להיכחד לגמרי". זה שעורך אחר כך הדביק על זה כותרת מטומטמת שמכילה שבע שגיאות לא רלבנטי לערכו של המאמר. קיפודנחש - שיחה20:18, 28 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הנה המאמר. נראה שמדובר על מתמטיקאים שמשחקים עם מודלים. לא קראתי את כל המאמר. מקריאה מהירה של ההנחות שעליהם עומד המודל שלהם, ההנחות נראות מפוקפקות. אני מוכן לתת להם את הקרדיט שבהינתן ההנחות הללו, המסקנות שלהם נכונות. אבל אף סוציולוג לא חתום על המאמר ולכן אין טעם לנסות להתייחס ברצינות למודל. Tzafrir - שיחה18:20, 25 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
המאמר מציג תחילה נתונים סטטיסטיים שנאספו במפקדי אוכלוסין באזורים רבים בעולם, ולפיהם החל מאמצע המאה העשרים יש באזורים אלה גידול מתמיד במספר האנשים המציגים עצמם כלא-דתיים. גם עם עובדות ניתן להתווכח, אך לשם כך יש להביא נתונים סותרים, או להציג פגם מתודולוגי באיסוף הנתונים. בשלב שני המאמר מציג מודל שמנסה להסביר נתונים אלה ולחזות את העתיד. חיזוי העתיד ביחס להתנהגותם של בני אדם אינו מצליח בהכרח. בכל אופן, בדברי הסיכום יש משפט מפתח:
The model indicates that in these societies the perceived utility of religious non-affiliation is greater than that of adhering to a religion, and therefore predicts continued growth of non-affiliation, tending toward the disappearance of religion.
כיוון שבישראל הדת מתגמלת את מאמיניה בשלל דרכים (פטור משירות צבאי היא אחת הבולטות שבהן), המודל אינו רלבנטי לארצנו. דוד שי - שיחה07:54, 26 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ניתן לטעון באותה מידה שהיותו של אדם דתי גובה ממנו מחיר (פוגעת ביכולת השתכרותו, לדוגמה. כמוכן לא הפרדת בארץ בין דתי לחרדי). אפשר לטעון כל מיני טענות. אני לא מתייחס לטענות הללו ברצינות כשהן באות מפיזיקאים שלא מכירים את התחום ולא יודעים מה מותר להזניח ומה אסור. לא מן הנמנע שהטענה נכונה לדת כדורית. Tzafrir - שיחה21:30, 26 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
26 תגובות ואף אחד לא טורח לתקן אותו שרוב אפריקה, חלק לא מבוטל מדרום אמריקה (וכל מרכז אמריקה) וכן הפיליפינים הן בחצי הכדור הצפוני. Tzafrir - שיחה05:38, 27 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כל הכבוד! "ישראל על המפה, ותישאר על המפה, לא רק בספורט, בהכל." הבנות של רמלה השיבו תשובה מוחצת לירי הרקטות מעזה. בברכה, MathKnightהגותי (שיחה) 23:00, 24 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ווינריות! ערב מצוין לכדורסל הישראלי, גם בזכות ניצחון חוץ של מכבי תל אביב בהצלבה בספרד. אגסי - שיחה00:06, 25 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
רק שעכשיו לא ימחקו את העדכון על זה. YHYH ۩ שיחה 00:10, 25/03/2011
יש שפע של אזכורים של ויקיפדיה בעיתונות ובמאמרים אקדמיים בעברית. לפני מספר ימים נתקלתי לראשונה באזכור כזה בספרות יפה בעברית: הרומן "ילדי הסקויה" של גוֹן בן־ארי (זמורה ביתן, 2010) מזכיר מספר פעמים את ויקיפדיה ואפילו את ויקיציטוט, ואף מוזכרת בו מספר פעמים עריכת ערכים והשחתות – ורמז לכך שבוויקיציטוט כנראה אין הרבה ניטור :)
בוויקיציטוט אין הרבה ניטור?! אני אישית עובר על כל עריכה שם כמעט כל יום כבר מעל 3 שנים. אגב, אשמח לעוד עזרה מהחברים כאן. דולב • שיחה17:00, 26 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בספר "זכרונות אחרי מותי" שכתב יאיר לפיד כביכול בשם אביו, אומר טומי: (לא ציטוט מדויוק) "לפני שאהפוך לערך קצר בויקיפדיה שרק בני משפחתי יקראו" (משהו כזה...) מעט מן האור • שיחה • ג' בניסן ה'תשע"א • 14:38, 7 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום לכולם, בתאריך 21 ביולי ירצה ריצ'רד סטולמן מייסד GNU וממובילי רעיון התוכנה החופשית בחוג לניהול מידע וידע באוניברסיטת חיפה. המפגש אינו כרוך בתשלום אך עקב מגבלות מקום תדרש הרשמה מראש (ההרשמה תפתח בסמוך לאירוע). לכשתפתח ההרשמה אני אשתדל לזכור לפרסם פה לינק. פרטים נוספים ניתן למצוא אצל משתמש:Liorkaplan. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית17:56, 26 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
צופיה הירשפלד טוענת בYNET שהתלמוד הוא ספר חובה בתוכנית הלימודים בקוריאה [2]. אני מניח שלא הכול, אלא חלקים נבחרים, ובכל זאת זה מוזר מאד בעיניי, וזו לשון המעטה. מישהו פה שמע על זה או יכול להאיר זוויות אחרות לסיפור? 85.250.50.2621:18, 26 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אכן מעניין. (רק מדהים איך לכל חדשה מהמערב לוקח כמה ימים להתעברת.. הכול בדיליי.) אביעדוס • שיחה כ"ב באדר ב' ה'תשע"א, 00:00, 28 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שני הראשונים מזכירים לי עבודה שכתבתי לקורס כלשהו באוניברסיטה לפני כמה שנים, ושבזכותה התחלתי לכתוב בוויקפדיה. אמנון שביט • שיחה23:28, 29 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
העיתון לאנשים חושבים מדווח לנו על פסיקת בג"ץ בנושא המראות ונחיתות בנתב"ג בלילה. במסגרת זאת מופיעה כותרת משנה: "הוגבלו המראות בלילות שישי לשם "שמירת שבת"". אך בטרם אתם אצים רצים להוסיף עוד דוגמא לערך כפיה דתית, כדאי להמשיך הלאה ולקרוא "ואף צמצם את המראות אל על בלילות שישי ובמועד, שנועדו במקור רק לצרכי "שמירת שבת"."
בהמשך יש קצת יותר הסבר: "לחברת אל על הותרו המראות בלילות שישי, במהלך כל הלילה לשם "שמירת השבת". משהסתבר לעותרת, ... כי אל על ניצלה את ההיתר שנועד לשם "שמירת השבת", לצרכיה המסחריים, הורחבה במהלך הדיונים העתירה אף כנגד חריגות אלה."
הקורא היודע במה מדובר, יודע שמדובר על הלילה בין חמישי ושישי שבו ניתן לאל על הזכות להמריא בשעות הלילה (למרות האיסור שנועד לצמצם את מפגע הרעש), בגלל שהיא מנועה מלטוס בשבת. השופטים קבעו שנימוק זה הינו חוקי, אך אין לנצלו כדי להמריא בלילה ללא קשר למניעה מלטוס בשבת. השופטים לא דנו לגופו של עניין בשאלה האם אל על ניצלה את ההיתר שנועד לשם שמירת שבת לצרכיה המסחריים, ולא ראוי שהכתב יציג דברים אלו של העותרת כעובדה.
מסקנה, אל תסמכו על כתבים בענייני פסקי דין כשניתן לקרוא את פסק הדין. ואל תמהרו לסמוך על דיווחים לגבי פסקי דין. רבים אינם מבינים או אינם רוצים להבין את פסק הדין. עדירל - שיחה12:36, 30 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
קישור לכתבה ב"הארץ". טרונייתך לא לגמרי ברורה לי. החלק השני של העתירה אמנם נדחה, אולם הוא מסתיים בדברי ביקורת על "המשיבים" ובעצה שיקשיבו למה שיש לעותרים להגיד להם בתחום. העתירה נדחתה בין השאר מכיוון שההדברות בין הצדדים לא מוצתה. לא ברור לי מקריאת ההחלטה מהו אותו מנגנון מוסכם, אבל אולי יש איזשהו משהו אחר.
השופט הדתי השתמש בביטוי לילות חמישי כדי למנוע בלבול. הכתב בחר בביטוי המבלבל לילות שישי. לעצם העניין לא היתה כל ביקורת בעניין השני אלא עיצה המקובלת על המדינה לבדוק שאכן ההיתר לא מנוצל לרעה. השופטים לא אמרו בעניין דבר מטוב ועד רע אלא רק שיש לדאוג שדברים לא ינוצלו לרעה.
לגבי פסקי דין של ערכאות נמוכות יותר הן מופיעות במערכת נט המשפט. המערכת כה אומללה שהתייאשתי מלהשתמש בה. נקווה שיבואו לה ימים יותר טובים. עדירל - שיחה19:44, 30 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כנס לדף הראשי של אתר מערכת המשפט, כנס למערכת נס המשפט ומשם כנס ל"איתור החלטות". נסה לחפש משהו. לרוב תקבל פסק דין אקראי שהמערכת בטובה תספק לך. אני התייאשתי ממנה. עדירל - שיחה20:45, 30 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נכנסתי במיקרה אל ויקיפדיה הערבית וניתקלתי בדגל פלסתין במקום בדגל ישראל =>> בקישור כאן . פארוק
אכן עניין ידוע ומצער שוויקיפדיה הערבית מוטה בחריפות. לפחות היא כנראה מוטה פחות מכלי התקשורת הערביים. במקרה הזה, נראה שהתמונה משמשת את תבנית קצרמר ארץ ישראל שמופיעה גם בערכים על ערים ישראליות מובהקות. דניאל ב.23:17, 2 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שום דבר לא משופר בסרגל העריכה החדש, המון כפתורים שמצאתי חיוניים נעלמו ממנו. אליסף · שיחה20:53, 8 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תוכל לפרט? מה חסר בדיוק? הדבר היחיד שמצאתי עד עכשיו ש"חסר" זה קו אופקי - לא כזה הפסד ענק. (ודרך אגב, יש לפחות דבר אחד "משופר" - תווים מיוחדים שלא קיימים בסרגל הישן, ולדעתי גם הרבה דברים אחרים). קיפודנחש - שיחה19:44, 16 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תחת "מתקדם" צמוד לשמאל יש איקונין עם זכוכית מגדלת ועפרון. לחיצה עליו פותחת תיבת דו שיח המאפשרת חיפוש והחלפה. קיפודנחש - שיחה05:47, 4 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גם אני לא ידעתי שהוא קיים ושמחתי לגלותו מתחבא בקצה השמאלי, מרוחק מכל שאר הכפתורים, במיוחד כשהתכוונתי אמש לעשות את ההעברה בעקבות שיחה:אזורי ניו זילנד ואת כל ההחלפות שבעקבותיה. אבל אז ניסיתי להשתמש בו והוא לא עבד כמו שאני מצפה מכפתור חיפוש והחלפה: במקרה של החלפה שאינה גורפת, אני מצפה לחפש את הבא, ואז להחליט אם להחליף אותו או לא. הקשתי "חיפוש הבא" וכשהגעתי אליו הקשתי "החלפה וחיפוש הבא", אבל במקום להחליף את המופע שאני נמצא בו ואז לעבור לבא, הסמן עבר למופע הבא והחליף אותו, כלומר "חיפוש הבא והחלפתו" (ושם זה דווקא לא היה נכון והייתי צריך לתקן בחזרה). אז אחרי כמה נסיונות ויתרתי ועשיתי את כל ההחלפות ידנית. האם לכך התכוון המשורר? אמנון שביט • שיחה16:03, 7 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זאת בדיוק הסיבה שאני לא משתמש בו, אלא בכפתור הישן שלנו.
כבר מזמן נפתח על זה באג (מס׳ 20919), אבל משום־מה המפתחים שכחו ממנו. והוא גם מתחבא, אז אנשים לא יודעים שהוא קיים ולא מתלוננים על הממשק המוזר הזה.
שלום לכולם, אני מעביר אימייל שקיבלתי בנוגע להשתתפות במחקר לגבי הרגלי חיפוש המידע של ויקיפדים. אני כבר התראיינו בסבב הראשון. אם מישהו רוצה להשתתף, יבורך. ”שלום רב,
שמי יהודית שקולניצקי, ואני עורכת מחקר לדוקטורט באוניברסיטת בר-אילן אשר בודק כיצד ויקיפדים מנהלים ומחפשים מידע לצורך הרחבת היקף הויקיפדיה - באמצעות כתיבת ערכים חדשים ועדכון ערכים קיימים.
כוויקיפד, אשר משקיע רבות מזמנו ומרצו למען מטרה יפה זו, שיתוף הפעולה שלך חשוב לי במיוחד, על מנת להבין טוב יותר את התופעה ולפתח כלים אשר יתרמו לשיפור יכולת ניהול המידע במיזמי שיתוף תוכן עתידיים ברשת.
אודה לך מאוד אם תוכל להקדיש לי מזמנך על מנת להתראיין לצורך המחקר. חשוב לי להדגיש שהמחקר ישמור על אנונימיות המרואיינים ולא יהיה בו זיהוי שמי של המשתתפים.
יש מספר אפשרויות להשתתפות במחקר על פי העדפתך האישית:
1.ניתן להתראיין באמצעות הדוא"ל. תוכל להעביר לי הודעה לכתובת הדוא"ל: yehudit.wikigmail.com.
2.ניתן להתראיין באופן טלפוני. אם תשלח אלי את מספר הטלפון שלך באמצעות הדוא"ל אשמח ליצור עימך קשר בזמן ובמועד הנוחים לך.
3.ניתן להתראיין באמצעות תוכנת צ'אט (מסנג'ר או סקייפ). אם תשלח אלי את כתובת המסנג'ר או הסקייפ שלך באמצעות הדוא"ל אשמח ליצור עימך קשר באופן זה.
4.ניתן להתראיין באמצעות שיחת פנים אל פנים.
הראיונות ישמשו אך ורק לצורכי המחקר ויהיו אנונימיים לחלוטין. כמו כן, אשמח ליידע אותך בתוצאות המחקר כאשר יהיו בידי.
הינך מוזמן להעביר בקשה זו לויקיפדים נוספים אשר יהיו מעוניינים להשתתף במחקר.
בתודה מראש על שיתוף הפעולה,
יהודית (דוא"ל: yehudit.wikigmail.com)”
תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית12:59, 4 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום רב,
לאחר שפעיל בעמותת זוכרות נחשף לארגז החול שלי בנושא ערביי ארץ ישראל עד 48', הוא יצר איתי קשר והציע לעזור ולהרחיב את המידע האנציקלופדי בנושא. אני הסכמתי להדריך מתנדבות, אם תימצאנה, והעמותה פרסמה בניוזלטר שלה הודעה הקוראת להתנדב ולעזור בכתיבה בוויקיפדיה.
בימים האחרונים נודע לי שיש מספר מתנדבות, ואני אתחיל להדריך אותן בקרוב - באמצעות התכתבות מייל ומעל דפי ויקיפדיה. כמובן שאשים דגש רב על עריכה נייטרלית ומהימנה לפי מקורות אמינים, ועל שמירה קפדנית של כללי ההתנהגות בין חברי הקהילה.
אבקשכם להתייחס יפה ולנסות לסייע במידת האפשר למשתמשות החדשות (לכל המשתמשות החדשות, כמובן, וגם למי מהן שתעסוק בערכים הקשורים למיזם). תודה, יוסאריאן • שיחה14:15, 4 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אלמוני יקר, אל תדאג. אלוהים ישמור עלינו. יוסאריאן, תבורך מפי עליון על גיוס עוד ויקיפדים ובמיוחד ויקיפדיות. אם אתה צריך עזרה בהדרכה - יש לי ניסיון בזה. בברכה, עמיחי • שיחה14:48, 4 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני זוכר כמה ביקורת הייתה כאן כאשר כמה ארגוני ימין, ועוד לא הכי קיצוניים שבהם, "איימו" שחבריהם יתחילו לערוך בויקיפדיה. העובדה שיגיעו לויקיפדיה אנשים שמטרתם היחידה היא לבצע עריכות בערכים פוליטיים נפיצים ממש לא מלהיבה אותי. ולא רק זה, הם מגיעים מאחד מארגוני השמאל הקיצוניים ביותר שקיימים היום בישראל. אני לא חושב שזה סוג התרומים שהמיזם הזה מחפש ולא ברור לי למה החלטת לשתף איתם פעולה. נוסף לכך, אני לא סומך עליך שתסביר להם מה זה כתיבה נייטרלית לאור העובדה שאתה בעצמך עורך פוליטי עם בעיות נייטרליות לא קטנות בכלל. יורי - שיחה15:37, 4 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
חשוב שתשים לב שמקורות המידע יהיו מקורות של ספרות היסטורית מקצועית, ולא אתר זוכרות עצמו (ואתרים דומים), שמכניס באתרו מידע ללא כל מקורות. למשל הכפר א-טירה, כתוב בו שב-1948 היו בו 6,110 תושבים. אין כל מקור למידע הזה, וכפי שידוע לך לא היה בשנה זו לא מפקד אוכלוסין ולא סקר אוכלוסין. כל הנתון הזה נראה כמו המצאה של אתר זוכרות. בא לא נשכפל לתוך ויקיפדיה, מידע לא בדוק Hanay • שיחה17:02, 4 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מאמין שיש לקבל בברכה כל תורם לוויקיפדיה - מימין או משמאל. במידה ויטו ערכים - הרי נטפל בזאת כפי שטיפלנו בעבר. אך דבר - יוסריאן - אשמח אם תכוון אותם להתחיל קודם כל בכתיבת ערכים שאינם נפיצים או בכלל פוליטים. עדיף לא לזרוק אותם ישר למים העמוקים. אני לרוב ממליץ לכותבים חדשים לכתוב על ספר שקראו, סדרה שראו, סרט אליו הלכו או על אתר הנופש האחרון בו ביקרו. משהו קליל להתחיל עימו. זהר דרוקמן - לזכר פול23:49, 4 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מיזם מבורך, אנסה לקחת משם ערכים לעבודה. מעניין שעל אחד ההוגים החשובים והמעניינים של התנועה הלאומית הפלסטינאית, ד"ר תאופיק כנעאן, יש ערכים באנגלית ובצרפתית (ועכשיו גם בעברית) אבל אין ערך בערבית! Ranbar - שיחה09:16, 7 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה רבה על הערך החדש. אתה מוזמן גם להוסיף ערכים נחוצים לדף המיזם עצמו, וכמובן להמשיך ולכתוב ערכים במסגרתו. יוסאריאן • שיחה10:05, 7 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ראיתי שחלק מהתמונות, הן תמונות חופשיות, אני מציעה לפנות למתניה עם רשימת הקבצים של התמונות חופשיות, הוא עושה זאת ברצון. הוא יעלה את התמונות לויקישיתוף, ומשם הדרך לויקיפדיה האנגלית פשוטה Hanay • שיחה17:08, 4 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
להפוך את ויקיפדיה לא רק לאינציקלופדיה אינטראקטיבית אלא גם למילון אינטראקטיבי, המון אנשים כאן שנתקלים במושגים שונים לא מקבלים להם פרשנות טובה וקולעת, ומתחילים לרוץ בין מילונים, אני חשוב שאם היה אפשר לעמוד על מילה עם העכבר ולראות פרשנות; הן מדעית מן התחום המדעי, והן עממית, הדבר היה מטיב בצורה אדירה עם גולשי ויקיפדיה בעולם כולו, ומטיב עם האנושות,
זה בערך כמו לטעון שהסיבה לכך שלא פתרנו את השערת גולדבך, היא בגלל שכתוב בספר לימוד שהיא בעיה בלתי פתורה.
הוא מעלה עניין עקרוני, והתשובה לכך היא שאין כל סיבה לשלב בין שני המיזמים, והגבול ייטשטש מאוד בין ערך אנציקלופדי לערך מילוני. ראוי לייחד לכל אחד מהתחומים הרחבים והעמוקים האלה אתר נפרד, שבו כותבים אנשים העוסקים בתחום בו הם טובים יותר. גוונא•שיחה•פנים חדשות לערכי הלכה14:33, 5 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ניתן לממש הצעה זו: לאחר כתיבת מילה בתיבת החיפוש להוסיף, לאחר כל השורות המופיעות כעת, שורה "חיפוש בכל מיזמי ויקימדיה". דוד שי - שיחה21:54, 5 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זו עצה יישומית ומתבקשת. שכחתי מי אנשי התכנה העכשוויים של ויקיפדיה. (משתמש:Rotemliss עדיין פעיל?) בן-חנוך - שיחה01:25, 10 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הדבר הזה כבר קיים בעיקרון ופעם ממש היה מוצג כל הזמן בדף תוצאות החיפוש, אבל עכשיו הוא כבוי כי יש בו איזה באג שגורם לו לא לפעול. אנסה להזכיר את זה למפתחים. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה17:48, 16 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
באיחור קל מתפרסם ב"ישראל היום" ראיון עם פיבי איירס, שביקרה בישראל כנציגת קרן ויקימדיה. שמחתי לראות שהראיון מתפרסם במדור "ספרים", ובכך מגשים משאלה שהפניתי לפני שנים רבות לעורכי מדורי סקירת הספרים ב"הארץ" וב"גלי צה"ל" - לסקור את ויקיפדיה במדוריהם. דוד שי - שיחה08:12, 6 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יפה שהקדשת את העריכה הראשונה והיחידה שלך בויקיפדיה להגנת ישראל היום. אני נגד הטעיית הקוראים. אגסי - שיחה16:54, 6 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אגב, אני מאוד אוהב את הכותרות היצירתיות והמאוזנות של ישראל היום, כמו הכותרת הצפויה מחר: "נתניהו החליט להגיש תביעת דיבה נגד ערוץ 10" (בגין הפרסום הערב בערוץ 10 על שהוא קיבל מימון כפול לכרטיס טיסה). אגסי - שיחה21:36, 6 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
סורי, (אם כי לא הייתי הראשון). הראיון מעניין ואכן רצוי שהעיתונות תרבה לסקר את ויקיפדיה. אגסי - שיחה09:48, 7 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני ממליץ על ההרצאה של מוני נאור, היא יכולה להיות רלוונטית לפרשה האחרונה שלנו. לצערי, אני עצלן מדי מכדי ללכת בעצמי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית23:18, 6 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני יודע שבימנו שאלות על צה"ל עלולות להיות מרתיעות, ואני גם תמיד אשמח לקבל גם תשובה פרטית. אבל יש לי הרבה שאלות לגביי שירות בחיל המודיעין, ומעט מאוד אנשים שאפשר לשאול אותם. אז אם יש אנשים שמשרתים או שירתו במודיעין(או בסיסים סגורים אחרים) ויכולים קצת לפטפט על חיי היום יום(ממש לא על חומר מסווג- עניינים כמו מקלחות,חדרים...).Mr. Kate - שיחה22:37, 6 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש במיוחד:העדפות, תחת "אפשרויות חיפוש" שדה שאפשר לרשום בו "מספר תווי קונטקסט בשורה".
כדי שלא תבזבזו זמן בלנסות להבין מה זה אומֶר, אומַר לכם כבר עכשיו: לא משנה מה תרשמו בו, לא יקרה כלום.
לפני שלוש שנים מתכנת מדיה־ויקי ביטל למעשה את ההתייחסות לאפשרות הזאת, וגם ל"שורות לכל תוצאה", אבל השאיר את השורות בדף האפשרויות. זו טעות, אבל איש לא שם לב לזה עד עכשיו, אז כנראה זה לא נורא.
ליד השורות האלה יש גם שתי תיבות: "ביטול הצעות AJAX" ו"הפעלת הצעות החיפוש המשופרות (בעיצוב וקטור בלבד)" – לא כל־כך ברור מה השורות האלו עושות; אם אתם חושבים שאתם מבינים מה הן עושות, נסו להפעיל או לבטל אותן ותראו הפתעות (אבל הן לא באמת מעניינות, אז עדיף שתלכו לכתוב ערכים). --אמיר א׳ אהרוני - שיחה02:07, 7 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ערוץ 2 חושף תגלית מרעישה: אם תחברו את שנת לידכם לגילכם תקבלו את השנה הנוכחית (רק אם כבר היתה לכם יומולדת)! אחרי תגלית שכזו ניתן לסלוח להם על חציו השני של המאמר, שם ייחסו לתופעה פשוטה (וחסרת ייחוד) שמחזורה בערך 7 שנים, מחזור של 823 שנה. דניאל ב.16:33, 7 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה זאת אומרת כל שבע שנים? כל שנה? הרי הגיל שלי מוגדר כהבדל בין השנה הנוכחית לשנת הלידה. חוץ מזה שאני נולדתי בשנת 02 (מה אכפת לכם שאני עוד מעט בן 9 ועורך בויקיפדיה כמו גדול? אני לא הראשון) ועל כן הסכום של שנת הלידה וגילי אינו 111 אלא 11. עדירל - שיחה18:05, 7 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כתבתי לפני התנגשות עריכה: כוונתי להמשך הכתבה, בה נכתב על התופעה המדהימה שבאוקטובר השנה יש חמש שבתות ועוד יום ראשון ושני. טענו שזה קורה פעם ב-823 שנים. קודם כל לא ברור למה בחרו באוקטובר (או בכלל מה מיוחד בחמש שבתות + יום ראשון ושני?), התופעה הזו מתרחשת כמעט כל שנה בחודש כלשהו. וגם אם מתעלמים מזה, המאורע לא באמת כזה נדיר. כדי שזה יקרה צריך שאוקטובר יתחיל בשבת. בשנה רגילה יש 365 יום, שמשאיר שארית 1 בחלוקה ב-7 (בשפת המתמטיקאים: ), לכן בכל שנה התאריכים מוזזים ביום אחד בשבוע לעומת שנה קודמת. כלומר התופעה מתרחשת כל 7 שנים. אבל החישוב מתעלם משנים מעוברות שמידי פעם מקידימים או מאחרים את התופעה, ולכן היא מתרחשת בערך כל 7 שנים (ולא בדיוק). דניאל ב.18:17, 7 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בחרו באוקטובר כי גם אוקטובר הוא חודש מיסטי. השנה במיוחד, כי הוא יוצא בדיוק בין ספטמבר לנובמבר. עידו • שיחה18:19, 7 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה שמיסטי במיוחד זה שאוקטובר, החודש השמיני על פי שמו, יוצא בין החודש התשיעי לחודש האחד עשר. עדירל - שיחה18:52, 7 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זו דוגמה נוספת לתופעה ידועה: ממתמטיקה רצינית אנשים בורחים כמו מאש (מתי לאחרונה שמעתם עיסוק כלשהו במתמטיקה בערוץ 2 ?), אך רבים מתלהבים משטויות בעלות גוון מתמטי. כנראה הגרסה הנוכחית של האדם היא עדיין גרסת בטא (או "ניסוי מבצעי", אם תרצו), ועלינו לחכות בסבלנות לגרסה המושלמת.
לגבי ראש חודש אוקטובר שחל בשבת, ראו בערך (אנ'). נראה שיש משהו בקונספט של חמש שבתות בחודש אחד שנוגד במשהו את האינטואיציה של הציבור הכללי. דב ט. - שיחה11:47, 10 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
התבלבלתם. ליסה, כמובן, _כתבה_ את הערך בוויקיפדיה על פלדיום, ומה שרואים על מסך המק שלה זו הטיוטה האחרונה לפני ההעלאה. קיפודנחש - שיחה19:53, 16 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גם אני חשבתי ללמד זכות ולהציע את האפשרות הזאת, אבל הגרסאות הקודמות של הערך לא מאשרות אותה... דוד - שיחה14:37, 17 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בס"ד נכון מאד, אלו 400 שעות של למידה וזיכרון. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) היום יום הולדת 31 19:57, 13 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שמעתי בחצי אוזן ש"חבר בויקיפדיה" מתחרה בהיפה והחנון (כן, כן, גיא פינס דולק אצלי בסלון כשאני מנסה לעשות שיעורי בית ב-C). אז קודם כל שיהיה לו בהצלחה! ותמהני מי זה מקרבנו שמתחרה שם ומייצגנו בכבוד (אני מקווה כמובן) • עודד (Damzow) • שיחה • הלוואי והייתי בדיקסי! • 22:59, 13 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הקדמת אותי - בדיוק באתי לשאול... גם אני שמעתי בחצי אוזן שעומד להיות אייטם על "היפה והחנון" בתוכנית של גיא פינס, אבל אז, כצופה נלהב של הסדרה, חושי התחדדו. למי שלא יודע, לכל מתמודד מוצמדת בתוכנית "הגדרה" ("יצא ל-56 דייטים ראשונים" או להבדיל, "מדגמנת לפעמים") וההגדרה הזו מופיעה תמיד לצד שם המתמודד. לפי מה שהבנתי מהדיווח בתוכנית, אחד המתמודדים בעונה השלישית יציג את עצמו כ"עורך בוויקיפדיה". זה לפחות מה שהם אמרו: אחד עובד עם שי אגסי על המכונית החשמלית ואחר הוא עורך בוויקיפדיה... (ציטוט לא מדוייק). לפיכך, גם אני שואל מי זה, כי מצילומי הפאפארצי לא הצלחתי להבחין במישהו שמוכר לי מהמפגשים שלנו. אני רק מקווה שהוא ידע לענות על כל השאלות עלינו שתופענה מרגע שיהפוך בקרוב ל"פנים החדשות של וויקיפדיה". Ldorfman - שיחה23:18, 13 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בקיצור, מישהו מהם נראה לכם מוכר? זה אמור להיות מישהו שלא נכנס לוויקיפדיה לפחות בשלושת השבועות האחרונים. אני רק מקווה שהוא אינו כותב שמוסיף מידע רק מידי פעם ולא באופן עקבי, לא מגיע לרף לזכות הצבעה, ובסוף עוד קורא לעצמו "עורך בוויקיפדיה". אם זה מישהו "מאיתנו", זה אמור להיות נחמד. Ldorfman - שיחה10:32, 14 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה ויקיפד עם אלפי תרומות מועילות, בעיקר במרחב הערכים. פרטים נוספים אשאיר לו לתת בקצב שלו. דוד שי - שיחה20:12, 14 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אותו אחד שמוסיף מידי פעם, מבצע פעולת עריכה, תורם למיזם וכמובן שאני מברך על כך. זהו "ויקיפד". יחד עם זאת, כאשר יש צורך להגדיר מיהו ויקיפד פעיל מאוד (ולפיכך, זכאי להצביע בהצבעות לקביעת מדיניות המיזם), ה"תואר" המקובל, זה שהשתרש בציבור, הוא "עורך בוויקיפדיה". Ldorfman - שיחה22:36, 15 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
התואר המקובל על-ידי מי? אותם 150 העורכים הרשומים בעלי זכות ההצבעה שחושבים שהם זה ויקיפדיה? עורך בוויקיפדיה הוא מי שעורך בוויקיפדיה, כמה טאוטולוגי - ככה פשוט. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית01:17, 16 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
המממ, איזה ויקיפד אנחנו מכירים עם אלפי תרומות במרחב הערכים שלא ערך כבר שלושה שבועות? מעניין. יורי - שיחה20:30, 14 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם ההשערה שלי נכונה, אז מדובר במישהו שלא ערך מאז 5 באפריל. אני מקווה מאד לטובתו שזה לא הוא. dMy • שיחה • 01:43, 15/04/2011 • י"א בניסן ה'תשע"א
עוד רמז: גם הבוט שלו חדל לערוך מאז 5 באפריל. dMy • שיחה • 08:54, 15/04/2011 • י"א בניסן ה'תשע"א
אולי רק בגלל שהיעלמותו מאוד לא צפויה. בוידאו שצרפתי יש עוד רמז, שהוא גם חבר בעמותת אנונימוס. אבל עיון ברשימת התורמים בערך הזה אינו מסייע לפיתרון התעלומה. אגסי - שיחה16:07, 15 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
חבר'ה - אל תעשו לו את זה. תניחו שהבן-אדם חתום על חוזה סודיות ולא יכול להגיב כרגע. כאשר התוכנית תשודר (בעוד מספר חודשים?) כולנו נדע ונעודד... :-) . Danny-w 16:28, 15 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כל הנתונים מתאימים לבובת קש. עריכות במרחב הערכים, הפסקת פעילות לפני שלושה שבועות והתעניינות בערכים הקשורים לזכויות בעלי חיים. הבעייה היחידה היא שאם זו הייתה בובת קש אזי בלשינו המדופלמים כבר היו חושפים מזמן את זהותה/ו.אודי - שיחה16:45, 15 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש משהו שממש חסר לוויקיפדיה העברית: שלא נכיר אחד את השני. אנחנו מכירים אחד את השני טוב מדי. היכולת הקלה של האנשים מסוימים פה (לא שלי) לזהות משתמשים לפי התאריכים שבו הם הפסיקו לערוך מעידה על כך שאנחנו קהילה קטנה מדי, כפייתית מדי ומסוכסכת מדי. תניחו להתעסקות באישיות של כל אחד. נסו להתייחס יותר לעריכות ופחות לעורכים. בחיי. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה12:29, 16 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני לא יודע לגבי ה"חנון" אבל אני גאה ואף מתבייש לספר לכם שבעקבות שינוי מין פתאומי נבחרתי לתפקיד בכיר באגף ה"יפה" של התוכנית. מסתבר כי אנשי ערוץ 10 חיפשו מזמן מישהי "יפה" שהיא גם לא יפה, גם מתגלחת וגם חנונית והנה, נמצא האיש המתאים. הייתשלהדוס - שיחה23:56, 23 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לכבוד החג הקרב ובא, שבו נשאלות ארבע קושיות, יצא "מוסף הארץ" במאה שאלות המתחילות במילה "למה" ובמאמרי תשובה למרביתן. הנה השאלה הראשונה: למה יש שאלות שאין עליהן תשובות? לרבים מהנושאים שבהן עוסקות השאלות יש ערכים בוויקיפדיה, הנותנים מענה אנציקלופדי לשאלה. לשאלה "למה שונאים אותי?", למשל, ניתן לחפש תשובה בערך שנאה. אני מקווה שבקרוב כל המוסף יופיע באתר "הארץ" (בשלב זה פורסמו באתר 18 שאלות), אבל כבר בשלב זה מוזמנים מחזיקי המוסף לוודא שלכל השאלות יש תשובות טובות בוויקיפדיה. האם יש תשובה לשאלה: "למה רוב מעצבי האופנה לנשים הם גברים?" דוד שי - שיחה10:32, 16 באפריל 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->