שלום, השתתפתי היום בתחרות "עמל בשביל ישראל", אחת מהשאלות הייתה מה משותף לערים ירושלים, חזרה, טייבה ותל אביב-יפו. כמובן שהתשובה קשורה לרשת עמל או לשביל ישראל, או משהו כזה.. יש למישהו מושג מה משותף? --NATANEL - שיחה15:57, 15 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ב. אולי בכולם יש בית ספר של רשת עמל, ובכולן עובר חלק משביל ישראל? אבל זה טיפה בנאלי מדי. יוסאריאן • שיחה15:59, 15 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה בכל מקרה לא שביל ישראל, כי הוא איננו עובר בטייבה או קברבתה. בקו הרוחב של טייבה שביל ישראל צמוד לחוף הים. אולי בכל אחת מן הערים האלה יש בית ספר עמל משותף לערבים ויהודים?שלומית קדם - שיחה12:27, 16 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
במוסף "שבת" של העיתון מקור ראשון בשבת האחרונה, התפרסמה כתבה בשם "מאיר אריאל לא מת" ובה תמונה של האחים אריאל. זו תמונה שאחי צילם, והעליתי לויקיפדיה. עכשיו הבקשה שלי היא כזו: האם יש כאן מישהו שמנוי על מקור ראשון והוא יוכל לסרוק לי את העמוד עם התמונה הזו? תודה רבה! מעט מן האור • שיחה • ח' בטבת ה'תשע"א • 18:21, 15 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בכתבה הבאה שתופיע בנושא אפשר יהיה להעתיק את כל מה שכתוב כאן בתוספת שריפת הכרמל. למה שמשהו ישתנה?שלומית קדם - שיחה12:02, 16 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האמת שהשתנה משהו. כשדן חלוץ היה מפקד חיל האויר, הוא החליט שמסוקי חיל האויר לא יעזרו יותר בכיבוי שריפות וזה במקום להוסיף מטוסי כיבוי... -יונה בנדלאק - שיחה13:12, 16 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נחמד, אני הייתי מאחד את צלם הפאפארצי עם בעל הטור וכותב- "צלם פאפראצי שלו טור ותיק" אבל רק כי לי המשקל והקצב חשוב יותר מהתוכן. ישרון - מה המצב?18:41, 18 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
קיבלתי את ההערה, אם כי לא את ההצעה (צלם פאפאראצי שהוא בעל טור ותיק נראה לי דבר והיפוכו), ועכשיו המשקל בסדר, שלומית קדם - שיחה
בספרו של דן בן אמוץ, "איך לעשות מה", מופיע הקטע "איך מספרים בדיחה", שבו מציג בן אמוץ שלל דרכים להרוג בדיחה. אחת מדרכים אלה היא שיטת הסיפור האישי - מספר הבדיחה מספר אותה כאילו לו עצמו קרה הסיפור שבבדיחה. יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, לימד אותנו השבוע שגם באמרת כנף אפשר להתעלל בדרך דומה, כאשר לקח את מאמר חז"ל, "פני הדור כפני הכלב", והציג אותו כאילו מדובר בכלבו המנוח סטפן: "לי במשך שנות חיי היו מספר כלבים. האהוב ביותר, קראו לו סטפן. הוא היה הולך תמיד לפניי, רץ תמיד לפניי עם הזנב מוּרם והראש תמיד מוּרם, עד שהיה מגיע לצומת שבה שביל אחד הולך ימינה, שביל אחד הולך שמאלה" וכו'.[1] כדאי לרובי להיזהר, אם את "על דאטפת אטפוך" יציג בשיטת הסיפור האישי ("פעם הלכתי לים וראיתי גולגולת צפה על פני המים") עוד יזכה לביקור של המשטרה. דוד שי - שיחה23:10, 16 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ועל איזה "בעלי תוספות מלפני 2000 או 1400 שנה" הוא מדבר (דקה 5) כשהוא כבר כן מייחס את הדברים לאומר? Jys - שיחה23:51, 17 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
המערכון של דן בן אמוץ על הדרכים הרבות להרוג את הבדיחה המפורסמת "ירצו - יוכלו" הוא מערכון אדיר. אבל הקישור של דברי ריבלין אליו הוא קישור רופף ביותר. לא הייתי מחליף את ביבי בריבלין, אבל לספר סיפורים ובדיחות, ריבלין יודע מצוין. עִדּוֹ - שיחה01:35, 18 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שמי לי פלורנטין מקשת ערוץ 2,
בעקבות שיחה של תמר ושלי, אני פונה אליכם, האנשים שעומדים מאחוריי מונחי הוויקפדיה.
והנה הפירוט:
50 מושגים שצריך לדעת – שם זמני
בימים אלה שידורי קשת וקופרמן הפקות עובדים על פרויקט ייחודי מסוגו שעולה לראשונה בערוץ המסחרי המוביל. מטרת המשדר הוא לחנך לאהבת הלימוד.
שישה שידורים מיוחדים יוקדשו לשאלות ידע כללי המבוססות על מושגים שראוי שכל אדם בימינו ידע. המושגים יכללו תחומי התעניינות מגוונים, כגון מדע, כלכלה, משפטים, פסיכולוגיה, תרבות, טכנולוגיה וסביבה.
בכל תוכנית יוצגו 50 מושגים שכל אדם במדינת ישראל חייב לדעת, ע"פ בחירת טובי המומחים בכל תחום כמו זוכת פרס נובל לכימה פרופ' עדה יונת, פרופ' דניאל כהנמן זוכה פרס נובל בכלכלה ופרופ' ישראל ראובן אומן זוכה פרס נובל בכלכלה, שעומדים בראש הועדה המפקחת שבחרה את המושגים.
בכל תוכנית בוחנת את עצמה מדינת ישראל כולה באמצעות נקודות שידור, משפחות מגוונות גרעיניות וגם "משפחות" עובדים בחברות שונות. בנוסף יתחרו ב - 3 משפחות בנקודות שונות בארץ.
גם קהל הצופים בבית מוזמן להצביע גם הוא ולהשתתף במשחק, כך יוכלו הצופים להעריך את רמת הידע שלהם ביחס לכלל האוכלוסייה, באמצעות נתונים סטטיסטיים המוזרמים און ליין במהלך השידור.
אנחנו מעוניינים בהשתתפות משפחת וויקיפדיה לצילומי הפיילוט שאינו לשידור.
כמובן שנשמח שתצטרפו אלינו בצילומים האמיתיים שיתרחשו לקראת חודש אפריל.
נוכל להגיע לצלם אתכם מבעוד מועד במקום וזמן הנוחים לבחירתך. כאשר לבקשתכם השאלות ישלחו אליכם טרם הצילום. מדובר בכשעה מזמנכם, אנו מקווים שתענו לפנייתנו ובכך תתרמו לטלוויזיה איכותית ומחנכת בערוץ המסחרי.
שלום לכולם,
במסגרת התכתבות אקראית שלי עם משטרת ישראל בפייסבוק שלחתי להם אימייל ובו בקשה להשתמש בתמונות שצולמו על-ידי היחידה האווירית של משטרת ישראל במסגרת השריפה המצערת בכרמל תחת רישיון CC-BY-SA 3.0. להפתעתי, קיבלתי מהם תגובה זריזה ועניינית והכי חשוב, חיובית.
איזה יופי! מאד מעודד לראות התגייסות של גופים ממשלתיים. האם זו פעולתה של התמונה הנאווה של תמרה המנוססת בראש כל דף? Ranbar - שיחה14:20, 23 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
עושה רושם שהתמונות בקטגוריה שציינת הן תמונות משריפה בארה"ב ב1993. עדיאל 14:23, 23 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
וואו. אם משטרת ישראל רוצה היא יכולה להתמודד בקטגוריית התמונות בתחרות הבאה... וכל הכבוד לתומר על ההישג. sir kiss • שיחה15:19, 23 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מסיבת יום נחלת הכלל - 5.1.11 באוניברסיטת חיפה - ברחבת הבניין הרב-תכליתי
מסיבת יום נחלת הכלל – מה זה?
היום נחוג ברחבי העולם באחד בינואר כל שנה. באותו יום הגנת זכות היוצרים פגה מיצירות שונות של מחברים שנפטרו לפני כ-70 שנים. יצירות אלה מצטרפות למרחב החופשי לשימוש חופשי המכונה "נחלת הכלל" (Public Domain).
מה בתוכנית?
19:00-19:10 כינוס
19:10-20:30 על נחלת הכלל ועל ארגוני תוכן חופשי:
יום נחלת הכלל – על זכות יוצרים ונחלת הכלל
קריאטיב קומנס – מי מה ולמה?
חיפוקס –תוכנות קוד חופשי
פרויקט בן-יהודה
פרויקט זמרשת
ויקימאניה 2011 – על כנס ויקיפדיה העולמי שיתקיים בחיפה
20:30-22:00 מסיבת נחלת הכלל, כיבוד ושתיה
איפה?
באוניברסיטת חיפה - רחבת הבניין הרב תכליתי הסמוך לתחנת האוטובוס הדרומית באוניברסיטה
בספר משלי (כו ד) נאמר: "אל תען כסיל כאיוולתו פן תשווה לו גם אתה", ומפרש זאת הרד"ש: לא כל אמירה בוויקיפדיה מצריכה תגובה. לעתים יש אמירות שהשתיקה יפה להן. לעתים אפשר להסתפק בתבנית {{נגד}} ותו לא. להזכירכם: באנו לכאן כדי לכתוב אנציקלופדיה. דוד שי - שיחה07:50, 21 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בספר משלי (כו ה) נאמר "ענה כסיל כאיוולתו פן יהיה חכם בעיניו". אין בכוונתי להוסיף שמן למדורה חלילה, אלא רק לצטט את המקור במלואו. זה צמד פסוקים מעניין. ומפרש זאת אראל סגל: צריך לענות לכסיל כשהוא אומר דברי איוולת, כדי שלא יחשוב שהוא חכם; אבל יש לענות לו בטיעונים חכמים ומנומקים, לא בטיעונים טיפשיים כמו הטיעונים שבהם הכסיל משתמש, כדי שלא לרדת לרמה שלו. בש - שיחה16:27, 9 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
במרבית הערכים יש לביקורת שלו יותר מגרעין של אמת. זה לא אומר שצריך לאמץ את האלטרנטיבות שהוא מציע, אבל הטיעונים שלו (על ויקיפדיה; בסוגיות התאולוגיות עשו כרצונכם) ראויים להתייחסות קצת יותר רצינית. בקצת מאמץ, אפשר לכונן בויקיפדיה מנגנון דיון שיאפשר להפיק מאדם כזה תועלת רבה. עוזי ו. - שיחה02:43, 23 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
התנגדות לתורת האבולוציה היא בושה לויקיפדיה. תוכל לבד לקרוא ולמצוא את בעיות הערך הרבות מספור. טענתו לגבי הניסוח בערך צניעות נכונה. יש בנוסח: "הגבר נתפש כבעל תאוות וכמי שקשה לו לעמוד ביצרו. בעקבות דימוי זה, האישה נדרשת לשמור על צניעותה כדי לעזור לגבר, שלא ייכשל מחמת תאוותו הבלתי נשלטת." יותר מקורטוב של ביקורת על העמדה היהודית. אפשר בהחלט לכתוב נוסח אחר, ניטרלי יותר. לגבי בריאת העולם, טענתו היא שאת הדעה שדברי התורה על בריאת העולם אינם כפשוטם יש לייחס למשנה ולקונצנזוס יותר רחב. מדובר על עניין עדין ומן הסתם לא מכוון, אבל מקום לתקן בוודאי יש. וכן הלאה. עדירל - שיחה00:19, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני את התנגדויות אשאיר לאחרים, ברשותך, לגבי צניעות, אולי בעיניים המושפעות מתרבות המערב שלו זה נתפס כאמירה עם גוון ביקורתי, אך זה תיאור עובדתי מהימן של יחס ההלכה. גוונא•שיחה•פנים חדשות לערכי הלכה00:25, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בדיני צניעות יש דואליות; קיימים דיני צניעות כלליים - כמו אלה שבבית הכיסא ואחרים - ששייכים בגברים ובנשים כאחד, ולעומתם יש את דיני הצניעות המיניים, שלגביהם ההגדרה ההיא נכונה ללא כחל ושרק. גוונא•שיחה•פנים חדשות לערכי הלכה00:33, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כן, יש הבדל בין הדינים של אישה בין נשים לדינים של אישה בין גברים, אבל אני חולק על האמירה שהנשים מחויבות לנהוג בצניעות בשביל הגברים. גם באינסטינקט יש הבדל בין הבושה של אדם/אישה בפני בני/ות מינה/ו לבין בנות/י מינו/ה. ישרון - מה המצב?00:36, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם אפשר, אין לי שמץ של מושג מה עמדת ההלכה, אבל אני מכיר מישהי שהתחנכה בחינוך דתי (יש להניח שבאחד המוסדות הנחשבים) ושמתארת שיעור בו העביר להם המורה תוכן זהה ביחס לדיני צניעות. יוסאריאן • שיחה00:46, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ההסבר הזה שדיני צניעות לנשים זה סוג של לפני עיוור לא תתן מכשול הוא מאוד נפוץ היום. אבל נראה לי שזה רק נובע מכך שהיום בתרבות המערבית אנשים מתקשים להבין את הערך בצניעות מצד עצמו. ראיה גמורה שזה לא ההסבר המקורי הוא שאשה צריכה להיות צנועה באותה מידה בנוכחות גברים גויים, למרות שלגביהם לא שייך "לפני עיוור". אני-ואתה • שיחה01:42, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אז אתה רוצה להגיד שחכמים לא פסקו כך בגלל שזו הייתה ההתייחסות שלהם אל האישה, אלא בגלל שהם חשבו שסתם, לחלוטין במקרה, דיני צניעות - שבתורה חלים על גבר ואישה כאחד - חלים על אישה במידה שונה משל גבר? עאלק. גוונא•שיחה•פנים חדשות לערכי הלכה08:12, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גוונא, או שאתה לא הבנת אותי, או שאני לא מבין אותך. אני לא התייחסתי בכלל להבדל בין גברים לנשים, ולא ממש מבין מה זה קשור לנושא. אני-ואתה • שיחה11:22, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כתבתי קודם שיש שני סוגים של צניעות בהלכה; האחד הוא כללי ולא נוגע לענייני מין, והאחר עוסק בצניעות מינית. בסוג השני קיים הבדל ברור בין גברים ונשים, והסיבה היחידה לכך היא ההגנה על הגברים מפני הנשים שלא תחטאנה אותם. האם אתה יכול לחשוב על הסבר אחר מדוע נשים צריכות להיות צנועות יותר מגברים? גוונא•שיחה•פנים חדשות לערכי הלכה|פנים חדשות לערכי הלכה13:28, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אתה יכול לחשוב על הסבר למה נשים מחמירות בראש חודש. כשיש מצוות מיוחדות לגברים מתלוננים שמזלזלים בנשים, אבל כשיש מצוות מיוחדות לנשים מתלוננים שמתייחסים אליהן כאל חפץ. אז מה רוצים? ישרון - מה המצב?13:59, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא, אבל היהדות לא מתעלמת מההבדלים במבנה הנפש של גברים ונשים, ומתאימה לכל אחד מהם את המצוות המתאימות. ישרון - מה המצב?14:07, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אשה שחושפת את עצמה בפני גברים נחשבת לפרוצה מצד עצמה, בלי קשר לכך שהיא "מחטיאה את הגברים". אני-ואתה • שיחה14:19, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
השימוש במילה "יהדות" כדרך להציג עמדה בלעדית מעצבן אותי, כי אין דבר כזה "יהדות"; נשמות טהורות ומתוקות שלי; האם למעט מטיפים בני ימינו, אי־מי לאורך ההיסטוריה התיימר לייצג אמיתה יהודית שעברה כחוט השני בכל הדורות ממשה עד אלינו?! היהדות היא אוסף הגישות, הדעות, ההשקפות, העמדות והעולם הפנימי של האנשים שהרכיבו אותה. אני חולה על האנשים האלה, ואף אחד בעולם לא יותר סקסי מירמיהו, רבי עקיבא והרמב"ם, אבל כמו שהם לא חיקו את משה רבנו גם אנחנו לא צריכים לחקות אותם, ואם הם עשו טעויות - זו לא בושה; בעולם העתיק כולם חשבו שנשים מפגרות, והיום מתברר שבאמצעות שוויון הזדמנויות הן מגיעות להישגים יפים; בעולם העתיק חשבו שצריך להקריב קורבנות, והיום ברור שזה פגאני (מו"נ). הדמויות הנערצות עלי הם יהודים מסורתיים, אבל העובדה שהם טעו בכל מיני דברים לא גורעת מהם כלום, בעיניי, ולא מערערת את יסודות האישיות שלי ואורח החיים שלי. לכן לא אכפת לי להגיד שהגישה היהודית המסורתית לאישה היא לא רלוונטית, ולא קשה לי להודות שרבים מהאנשים שעיצבו את דמותה של היהדות היו שוביניסטים (אגב, בהתחשב בסביבה שלהם, הם היו over ליברלים במקרים מסויימים, אבל נזובזה). פו, אפצ'י, נראלי סיימתי. גוונא•שיחה•פנים חדשות לערכי הלכה15:07, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כבר אמרו חז"ל: ”כל המרבה שיחה בכיכר העיר גורם רעה לעצמו ובטל מדברי תורה וסופו יורש גיהנום”. דוד שי - שיחה15:57, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גוונא, בטח מעצבן אותך גם, שבנוסח התפילה העתיק, מופיע ברכה הנאמרת מדי בוקר, ברוך אתה ... מלך העולם שלא עשני אשה. והנה ציטוט רלוונטי מויקיפדיה העברית: הדומיננטיות המוחלטת של היהדות הרבנית מביאה לכך שהביטויים "יהדות" ו"יהודי" מתייחסים, אם לא צוין במפורש אחרת, לבני זרם זה. סוף ציטוט. טיפוסי - שו"ת14:30, 28 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גוונא, עכשיו ראיתי שכל הדיון העגום הזה ממנו הדרתי רגלי התחיל ממני ומכך שלא הסברתי את עצמי היטב. אין לי כל בעיה עם זה שבערך כתוב שהיהדות דורשת מהאשה להתלבש בצניעות בגלל חולשה של הגבר. הבעיה שלי היא הנוסח, ממנו נשמעת נימת זלזול בטענה שלגבר יש יצר עליו הוא צריך להתגבר ובפתרון הניתן כדי להתגבר על היצר. אכן, תהום פעורה בין הדרך היהודית להתמודד עם אותו יצר (אשר לפי הגישה היהודית אכן קיים) לבין דרכים אחרות, אבל כותבי אנציקלופדיה צריכים להתגבר על היצר שלהם להשתמש בה כדי לחבוט באלו החושבים אחרת מהם, דבר שלא נעשה כאן במידה מספקת. עדירל - שיחה08:58, 3 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כמה שטחי יכול עיתונאי להיות? גיא רולניק כותב על סירס-זימנסקי "שהיה כתוב בירחמיאליות שנהפכה עם השנים למוזרה עבור התלמיד הישראלי". סירס-זימנסקי הוא ספר הפיזיקה הטוב ביותר שזכיתי לפגוש, ושפתו קרובה מאוד לשפת ימינו, רחוקה מאוד מ"ירחמיאליות שנהפכה עם השנים למוזרה". פה ושם משמשות מילים שהתיישנו, כגון "גרמופון". "אדם פלאי" שאותו זוכרים רבים (וגפ רולניק) בשעשוע הוא סופרמן, שלא היה מוכר בישראל בעת שהספר תורגם לעברית, אך זהו מקרה חריג, שאינו משקף את שפתו של הספר. דוד שי - שיחה06:50, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נושא הכתבה הוא לא הסגנון הלשוני של סירס זימנסקי, אלא רמת לימודי הפיזיקה בארץ והירידה בכמות המורים והתלמידים. 79.181.198.13008:33, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש היום גרסה חדשה (שבשמה יש עוד מישהו) ומודרנית. חבל אבל שלא שמרו על השאלה עם "אדם פלאי", לזכר הנוסטלגיה... eman • שיחה • ♥12:54, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
פיסיקה זה מקצוע בחירה לבגרות, אחד מתוך עשרות. אין סיבה אמיתית שתיכוניסטים צריכים ללמוד פיסיקה. אני-ואתה • שיחה11:18, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
רולניק כותב היטב בכתבה, "הסיבה העיקרית ללמד פיסיקה בתיכון היא שזה המבוא לרוב המקצועות המדעיים וההנדסיים". מובן שאפשר להסתדר גם בלי מקצועות מדעיים: ילדי ישראל יכולים לנהל, לרקום, לרכב על סוסים ולהגות בפילוסופיה, בזמן שאנחנו מייבאים מדענים ומהנדסים מפינלנד. עוזי ו. - שיחה13:18, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
המתמטיקה היא המבוא למדעים ואותה יש ללמוד בתיכון. לימוד הפיסיקה, שילדים רבים אינם בשלים עבורה מייאשת, מתסכלת ומרחיקה מהמקצועות המדעיים. עדיף להשקיע יותר במתמטיקה, להביא את הילדים להצלחה ולרצון ללמוד ואז באוניברסיטה ילמדו את הפיסיקה בקלות. בקיצור: "תפסת מרובה לא תפסת" ו"אם אתה הולך לעשות משהו, תעשה אותו כמו שצריך". עדירל - שיחה13:23, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נשמטו לך מנהלים ופילוסופים. אבל כאן נחוצה דווקא הבנה בכימיה (או בבישול), יותר מאשר בפיזיקה. אין כמעט אף מקצוע מודרני שהחברה לא זקוקה לו; וגם אם יש מקצועות חשובים יותר (מורים, מהנדסים), לא כל אחד מוכשר לכל דבר. הנקודה היא שלא מספיק לערוך רשימה של מקצועות נדרשים - כמו בתמיסה, לפרופורציות יש השפעה מהותית על התוצאה. רק בודדים יודעים כבר בגיל התיכון מה הם רוצים לעשות כשיהיו גדולים (ואם יעשו את אותו דבר עשרים שנה אחר-כך). לכל השאר שם המשחק הוא לשמור על כמה שיותר אופציות פתוחות. ומכאן דבריו של רולניק שציטטתי למעלה. עוזי ו. - שיחה14:37, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם כך, למה ללמד רק פיזיקה? אפשר ללמד אותם עשרות מקצועות אחרים - כלכלה, פסיכולוגיה, מכונאות - רק כדי שתהיה להם האופציה פתוחה. ולגבי הבישול - הטבח בוחר אמנם באיזה מוצרים להשתמש, אבל רק מבין המוצרים שהחנווני בחר למכור לו. עידו • שיחה16:08, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כי הפיזיקה עומדת בבסיס רוב מקצועות מדעי הטבע וההנדסה. זה לא נכון לאף אחד מהמקצועות האחרים שמנית. eman • שיחה • ♥16:21, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הנחת היסוד שלך היא שחייבים ללמד מקצוע שהוא בבסיס מקצועות מדעי הטבע וההנדסה. אני טוען שלא. עידו • שיחה16:27, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא חייבים ללמד את כולם. מי שמראש יודע שאין סיכוי שיעסוק במקצוע כזה שלא ילמד פיזיקה. אלב מי שרוצה לדאוג שיהיו יורת אנשים שיעסקו במקצועות של מחקר מדעי וההנדסה צריך לדאוג שיהיו בתיכון יותר תלמידים שילמדו פיזיקה. eman • שיחה • ♥18:00, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני יכול לתקן סוודר ביד אחת, לתקן מעגל חשמלי ביד השנייה, תוך שאני מחשב את מהירות התנע של כדור בירח, בזמן רכיבה על סוס. Yonidebest Ω Talk 13:43, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כמי שלמד פיזיקה - אני בהחלט מפקפק. זה בהחלט תורם למי שהולך ועושה עם זה משהו, לי זה לא תרם כלום, בניגוד למקצועות כמו מתימטיקה, אנגלית, לשון או אזרחות, שהיו תורמים לי ברמה כזו או אחרת בכל בחירה מקצועית שהייתי עושה בחיי. אבל לשפר את ערכי הפיזיקה זה בהחלט חשוב. עידו • שיחה16:08, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מי שאחרי זה הולך להתעסק בעריכת דין, בספרות, לימודי הפיזיקה לא תרמו לו מבחינה מקצועית. השאלה מה יאמרו למשל מהנדסים למיניהם, כימאים, ביולוגים, חוקרי מוח, ואפילו כלכלנים. eman • שיחה • ♥16:25, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
למדתי פיזיקה בתיכון (חמש יחידות) והיה כיף גדול. אין כמו סירס זימנסקי. זה מקצוע שמפתח חשיבה אנליטית, ולמרות שהקשר בינו לבין מה שאני עושה כיום רופף, אני חושב שהרבה יותר אנשים צריכים ללמוד אותו. אני חושב שעתידה של ישראל עומד ביחס ישר למספר הפיזיקאים שבה וביחס הפוך למספר עורכי הדין. איתן - שיחה - 16:33, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
דווקא מבעל השכלה בכלכלה, הייתי מצפה שיטען שבשל כוחות השוק, מספר עורכי הדין בישראל הוא בדיוק המספר הדרוש (להבדיל ממספר האנשים שהוסמכו כעורכי דין). עידו • שיחה00:35, 25 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ואת בעית מורי הפיזיקה יש לפתור על ידי תוספת שכר מהותית רק להם ולמורי מתימטיקה ומחשבים. איתן - שיחה - 16:47, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מסכים עם אימן ואיתן. יותר מדי פעמים נתקלתי בארץ בבוגרי אוניברסיטה שלתדהמתי לא מבינים (ואפילו לא מודעים לכך) מדוע הפיזיקה שינתה לחלוטין את גורל האנושות. לאחרונה כשאמרתי למישהו (אמן) שמדען או מהנדס חייב להיות יצירתי הוא לא הבין על אני מדבר ("אבל זה רק מספרים וחשבונאות סיזיפית, לא? לחבר ולהחסיר מספרים. מה היופי או החן?"). אני טוען שכל בעל תעודת בגרות חייב לסיים תיכון עם ידע בסיסי לפחות בכל מדעי היסוד - פיזיקה, כימיה, ביולוגיה וכו', כמו גם עם השכלה הומניסטית כמה שיותר רחבה. אין לנו פה במדינה את הלוקסוס להזניח את הנושא. בניגוד לפינלנד, לנו זה גורלי. מרקו • שיחה17:26, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני חולק עליך גילגמש. בישראל משום מה יש את השיטה שבתיכון, בין כיתה י' ל-י"ב, לא לומדים שום חומר שאינו קשור ישיר למקצוע בגרות. דווקא הומניסטיקה נמצאת ביחידות חובה של הבגרות בספרות והיסטוריה אבל מי שירחיב חמש יחידות פיזיקה ידע בצורה די מקיפה מכניקה וחשמל אבל לא ידע שום דבר, ולו בסיסי ביותר בכימיה וביולוגיה. אגב, בישראל הרבה מאוד מהנדסים ואנשי היי-טק, הרבה יותר מאחוזם בהרבה מדינות מערביות אחרות, שרבים מהם בעלי מוטיווציה וגישה לתלמידים, ובקלות היה ניתן להסב אותם להוראה. אלא שלא הרבה אנשים יקפצו על המציאה של לעבור ממשכורת של 15 אלף ל-5 אלף. החובץ בגבינה - שיחה17:42, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה לא נכון. הלימודים לא מתחילים בתיכון. בחטיבת הביניים וגם בכיתה י' לימודי מדעים הם מקצועות חובה לכלל התלמידים. למדתי כימיה, פיזיקה וביולוגיה בכיתה י'. אני משער שלא היתי חריג ומלמדים מקצועות אלה גם בבתי ספר אחרים. גילגמש • שיחה17:46, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כשאני אומר בסיסי, אני מתכוון לרמה של 3 יחידות לפחות בכל מקצועות מדעי היסוד. שטות גמורה לרחם על התלמידים. מרקו • שיחה17:50, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה נכון שלומדים בכיתות נמוכות אבל הלימודים האלה לא שווים הרבה כי הם ברמה מאוד נמוכה (ובכל מקרה המתמטיקה שאתה יודע בגיל הזה לא מאפשרת לך ממש להיכנס לבעיות מורכבות, בטח בפיזיקה) ובכל מקרה עד סוף התיכון אתה לא תזכור מהם הרבה. לפחות ממה שאני זוכר מהתיכון שלי, בכיתה י' למדתי רק פיזיקה כחלק מהמגמה וחוץ מהמקצוע הזה לא למדתי שום מקצוע מדעי נוסף עד שסיימתי את הלימודים, יתכן שזה משתנה ממקום למקום. בכל מקרה אני חושב שראוי היה לעשות במקום מגמות ספציפיות, מקבץ מדעים, שבו אתה לומד נניח מקצוע מרכזי פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ברמה של נניח 5 יחידות, ועוד שתי יחידות חובה על כל אחד מהמקצועות שהנותרים שלא בחרת. החובץ בגבינה - שיחה17:57, 24 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא צריך ללמד את המדעים בצורה הקשה שלהם, עם כל המספרים. מה שצריך זה הוראת ההיסטוריה של המדעים באופן פופולרי. אין שום סיבה שכולם ידעו את המדע עם המספרים, אבל בוגר תיכון שלא יודע איך נוצרו הכוכבים, איך נוצרו כוכבי הלכת, איך נוצרו החיים, איך נוצרו פני כדור הארץ, איך פועלים הרי געש, איך התפתחו החיים, למה הופיע האדם ואיך התפתח מוחו וכישוריו, איך נוצרות ציביליזציות, ומכאן והלאה - אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, היסטוריה, דתות, מוסר, ממשל, ספרות, אמנות, קולנוע, טכנולוגיה. זה מאוד בגדול, מבט מרחוק על המין האנושי בכוכב הבית שלו. מכאן, כל תלמיד יתעניין במשהו אחר, וכל תלמיד ייקח משהו אחר. אני לא מבין למה התיכון לא בנוי בצורה כזו. בעצם אני כן מבין, ובאמת יהיה קשה לפתור את הבעיה הזו. אדם נבו•שיחה00:14, 28 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הכתבה הייתה מלאה טיעונים מגוחכים ומופרכים. אחת לכמה זמן מופיע "נביא בשער": דוקטור או פרופסור כזה או אחר בטענות גוועלד על החינוך בישראל במקצוע כזה או אחר. מעבר לכך שיש בעניין הרבה פוליטיקה, במלחמה על התקציבים לאקדמיות, הרי הם לא באמת חוששים לרמה התרבותית והמדעית של עם ישראל. שאם היה הדבר כך הרי האקדמיות היו הראשונים לפתוח את אתרי הידע שלהם לכלל הציבור הרחב (שמשלם להם את רוב תקציבם). (שלא נדבר על כך שישנם קמפוסים כמו העברית בהר הצופים שנעולים בפני אזרחים פשוטים). החברה האנושית נסמכת תמיד ומקודמת לא על ידי ההמון הבינוני, שמה שמלמדים אותו באוזן אחת יוצא לו מהאוזן השנייה, אלא על גאונים, עילויים ומוכשרים פורצי דרך, שמוצאים את דרכם למרות כל הליקויים הרבים בחינוך. בניגוד לנטען רוב רובו של ההייטק בכלל לא קשור לפיסיקה אלא למדעי המחשב. והמתמטיקה והגיאומטריה וכושר ההמצאה והמעוף חשובות שם עשרות מונים מפיסיקה. ואני אומר שלפני שמלמדים פיסיקה, מדעי המחשב, ביולוגיה או כל תחום ידע אחר, שילמדו בתיכון את התלמידים להיות בני אדם ובעלי מידות טובות. מוסריות, לב טוב, ועין טובה, היא תשתית חשובה יותר לחברה בריאה מאשר כל דבר אחר. ובגיל התיכון שבו בן האדם מתעצב, הנושא הזה ממש קריטי ואינו בר תחליף. אפי ב. • התחברו ל♥ • 02:20, 28 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
איך בדיוק אפשר ללמד את התלמידים להיות בני אדם ומי מחליט מה זו בכלל מוסריות? אתה מתכוון כנראה שיש ללמד את הערכים שאתה אישית דוגל בהם. Gridge ۩ שיחה02:33, 28 בדצמבר 2010 (IST).__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אפי, רוב רובה של הטכנולוגיה כן קשור בפיזיקה. לא יעלה על הדעת להנפיק למהנדסים תארים ללא רקע מוגבר מאוד בפיזיקה. חלק לא מבוטל משוק התוכנה דורש גם כן רקע מוגבר בפיזיקה - פיתוח אלגוריתמים שונים במערכות מולטי-דיציפלינאריות. לא יתכן שוק "הייטק" המבוסס רק על ווב ואפלקציות שאינן דורשות רקע מוגבר במדעים מדויקים באופן כללי, הווה אומר, בעיקר בפיזיקה, נוסף על מתמטיקה מן הסתם. גם לאיש תוכנה שאינו זקוק לפיזיקה בעבודתו רקע כזה יכול רק לתרום לו. ככלל, לא יתכן שאדם יקבל תעודת בגרות ויסיים תואר ראשון, בכל תחום, ללא התמצאות בסיסית כללית לפחות בכל תחומי הידע היסודיים (המדעים השונים, גיאוגרפיה כללית, היסטוריה כללית, ספרות כללית וכו'..). זו לא דרישה בשמיים וזה לא אמור לבוא במקום חינוך לערכים. מרקו • שיחה07:26, 28 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גרידג', האם אתה סבור שמערכת החינוך צריכה לעסוק אך ורק בהקניית ידיעות אובייקטיביות ולא בחינוך לערכים, שמטבעם הינם סובייקטיביים? משה פרידמן - שיחה15:10, 28 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נכון. לימוד מיומנויות בסיסיות (קריאה, כתיבה, חשבון, אנגלית, הפעלת מכונות), ידע שימושי (בריאות, הכרת החוק, כלכלת הפרט), פיתוח תהליכי חשיבה וכישורים לימודיים וחברתיים - אלה הם תפקידיו העיקריים של בית הספר, זאת לצד בייביסיטינג. Gridge ۩ שיחה16:09, 28 בדצמבר 2010 (IST).__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אין כזה דבר, גרידג'. החברה מכריחה את המשתתפים בה לעסוק בנושאים של מוסר ומידות. ובאשר לערכים, הרבה הורים לא יסכימו לשלוח יד לבית ספר שלא דן בערכים, יהיו אלו ערכי דמוקרטיה או ערכי דת. אדם נבו•שיחה16:21, 28 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש שיגידו בדיוק ההפך. שאת הערכים אמורים לקבל בבית, מההורים, ובבית ספר הדגש צריך להיות על הלימודים. אגב, לא לטעות, תוכן הלימודים בעצמו הוא בחירה ערכית, ראה את ההתנגדות של החרדים ללימודי הליבה, או את הנושאים הנבחרים בקפידה לנושאי הבגרות בהיסטוריה (שואה ותקומה אין, מהפכה צרפתית ורומא העתיקה אאוט). החובץ בגבינה - שיחה17:16, 29 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אור בחר בשאלה 6 כי 6 הוא מספר מושלם. אני דווקא לא אהבתי את מה שהוא אמר על נוסחת אוליר. זה שהיא מקשרת בין קוסינוס לסינוס נראה לי טפל (סינוס וקוסינוס קשורים באופן יותר עמוק ממה שמתמצה בנוסחה) היופי לדעתי בנוסחה היא הקשר שהיא מבטאת בין חזקה לפונקציות הטירגונומטריות, וכיצד ההתנהגות של חזקה שונה ומפתיעה במישור המורכב ממה שאנו רגילים לו בישר הממשי (וכמובן יש את זהות אוילר הנגזרת היפה בפני עצמה). עכשיו אנחנו יודעים שנוסחת אוילר היא Icebreaker מצוין בדייטים ראשונים. דניאל ב.11:36, 29 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני נמצא כעת בהתכתבות עם דוברת האוניברסיטה העברית בנוגע לקבלת תמונות לוויקיפדיה. היא מבקשת רשימה של שמות. מישהו יודע אם יש כלי/בוט שמאפשר למצוא ערכים בקטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים שאין בהם תמונה? בנוסף, אני מניח שהרשימה תהיה ענקית. האם נראה לכם מוגזם לשלוח בקשה לכמה מאות תמונות? ואם כן, איך לצמצם את הרשימה? דוד - שיחה21:43, 29 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הנה רשימה (220 ערכים, מתוך 555 ערכים) באמצעות הכלי CatScan, ובכל מקרה - כדי לתאם ערוץ עתידי שבו יינתן לקבל תמונה לפי הצורך (אם לא כולם בבת אחת, אז ערוץ שבו נוכל לקבל כל פעם תמונה שנבקש). Filii Henoch - שיחה10:05, 30 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הרשימה המצומצת כוללת רק כאלו שיש בהם תבנית {{אין תמונה}} בלבד (בערכים שציינת אין את תבנית זו). ניתן לנסות לאתר בדרכים אחרות את הרישמה המלאה. Rex • שיחה15:33, 30 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הרשימה שמקבלים מהכלי הזה אמורה להיות יותר מלאה. דניאל צבי • שיחה 15:49, כ"ג בטבת ה'תשע"א (30.12.10)
הדברים לא מתואמים איתי, ודוד כנראה לא קרא את השיחה במיזם. חבל באמת על הכפילויות. לאחרונה התכתבתי עם מנהלת ארכיון התמונות של האוניברסיטה העברית (שהיא המקור לתמונות) לפני חמישה ימים. לצערנו היא קצת עסוקה והפרוייקט שלנו מתקדם לאיטו. אבל אם דוד יצליח לקדמו מהר יותר, הוויקיפדיה רק תרוויח.Oy • שיחה14:45, 31 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ארכיון הספריה הלאומית החליט להעלות לרשת את עמודי עיתונים עבריים מהמאה ה-19 ועד ימינו. החלטה מבורכת. הכתבה כאן. Danny-w 12:40, 31 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אכן, פרויקט חשוב. כעת הם העלו את עיתוני מעריב, והם במגעים עם עיתון הארץ ועיתונים נוספים. בן-חנוך - שיחה14:30, 31 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני דווקא רוצה להזהיר מפני שימוש יתר בתבניות אלו ובמקורות אליהם הם מקשרים. עיתונות בת עשרות שנים היא מקור ראשוני, כלומר יש לקרוא אותה בהקשרה, וידיעת ההקשר דורשת מומחיות. שימוש בלתי בררני במאמרים אלו יהיה שגוי. נוסף על כך, עיתונות זו הייתה, כידוע לנו, אידיאולוגית מאוד, מוגבלת מבחינה מקצועית, וכוללת הטיות מובנות. הסתמכות על מקורות ראשוניים ישכפל הטיות אלו למרחב הערכים, שהוא מקור שלישוני, והדבר יקרה משום שאנו מדלגים על שלב הביניים - המקור המשני. אורי • שיחה18:39, 31 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תמיד אפשר לתת קישור למאמרים אלה ב"קישורים חיצוניים". כך הקוראים יוכלו להרחיב דעתם ואין בכך מתן גושפנקא של אמינות. בברכה. ליש - שיחה19:15, 31 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בררני וזהיר כן, אבל אין סיבה להמעיט בשימוש. בכל מקרה אפשר גם בהערת שוליים כיון שיש לה תפקיד נוסף מעבר לאסמכתא. דרך - שיחה20:21, 1 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מצטרף לדרך. יש בעיתונות כמה יתרונות חשובים ביותר: זמינות לכל, התייחסות למגוון פרטים, יכולת לאמת או להפריך נתונים (מתי אירע דבר מה? הוא בוודאי לא אירע אחרי הדיווח בתקשורת) ומתן גישה לקהל הרחב למקורות ראשוניים. זהירות - בוודאי. אבל לא למעט. אם כבר - להרבות במקורות אחרים. עדירל - שיחה09:04, 3 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא מצאתי שם כל בעיה. ברור שהעיתונות מוטה ואינה מדייקת. כשיש מחקר יש להשתמש בו. אבל עיתונות טובה יותר מכלום וגם נותנת פרספקטיבה אחרת. עדירל - שיחה10:22, 3 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זהו מידע על פרוייקט, שהתברר לי שלא מספיק ידוע לויקיפדים: הויקיפדיה יוצאת לאפריקה – משלחת סטודנטים ישראלים מאוניברסיטת בן גוריון, מצוידים במחשבים עליהם מותקנת גרסה סטטית של ויקיפדיה והתקנות ניידות, יצאה עם תחילת הסימסטר הנוכחי למשימה הומניטרית באפריקה. הם עדיין שם, כך שזה עוד אקטואלי. להלן ההודעה לעיתונות. Danny-w 19:40, 31 בדצמבר 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לשיר שבכותרת יש לחן נהדר (של דב פרנקל). הוא היה יכול להיות המנון מצוין למדינת ישראל, אילולא היו לו מילים שכנראה היו טובות בזמן שנכתבו, אבל בימינו נשמעות גזעניות ולוחמניות מדי. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה21:16, 6 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה זה Wiki Hop אני יודע. מה שלא הבנתי (ואשמח אם מישהו יסביר) הוא מה מייצגים המספרים שבסוגריים לצד כל אחד מהאישים בתוצאה המתקבלת באתר. Ldorfman - שיחה01:49, 6 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה. זה מעניין. אגב, למרבה הצער, לפי סטטיסטיקות ויקיפידה, כיום זה ממש לא מדויק להגיד שויקיפדיה העברית היא עם מספר הערכים הגדול ביותר ביחס למספר דוברי השפה. אגסי - שיחה19:32, 7 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
התכוונתי לציין את הטעות בעצמי, אבל הנחתי כבר שתעשה זאת במקומי :). לדעתי אנחנו עם הכי הרבה עריכות (בלי בוטים) פר דוברים. דניאל ב.19:42, 7 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מדבר רק על עריכות, בלי מחיקות. אתה יכול למדוד גם בסך כל הביטים ששכל מרחב הערכים שוקל (כלומר כמה מלל יש בערכים), לדעתי גם בזה אנחנו מנצחים. דניאל ב.21:53, 7 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם אני לא טועה, השבדים והפינים (ואולי גם אחרים) עוברים אותנו גם בקטגוריות אלה. האם יש לך לינק לנתונים האלה?. אגסי - שיחה22:42, 7 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
היא ציינה שבהתחלה הטון כלפיה לא תמיד היה נעים. נראה לי שרצוי לשפר את היחס לחדשים ובמיוחד לנשים, כדי שיישארו איתנו, וגם ימליצו לאחרים לכתוב כאן. אגסי - שיחה00:26, 8 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מספר הצעות למדיניות הסבר פניך לויקפד החדש: 1. להתחיל את ההתכתבות עם משפט תודה על תרומתו לויקפדיה. 2. אם יש בעיה עם העריכות להסביר בנימוס מהי הבעיה ואיך ניתן לתקן אותה. לא לשחזר עריכות בלי נימוק ענייני. 3. להימנע ממחיקת ערכים חדשים. אם יש בעיה איתם, יש להעביר אותם לארגז החול של הכותב ולצרף הסבר על פי סעיפים 1 ו-2. ―בש (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמה00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ההצעה נכונה, אך אי אפשר להגדיר את זה כמדיניות רשמית. זה עניין בסיסי של נימוס ודרך ארץ. את זה לומדים מגיל אפס, אם מישהו לא מחונך, כאן זה לא ישתנה. DGtal 09:25, 9 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מהנסיון המועט מאוד שיש לי כאן, בשניים מתוך שני ערכים, ויקפדיות חדשות סבלו מיחס עויין מחלק מהמנטרים. אני אמנע בשלב זה מלפרט את כל הדוגמאות. תיקוותי היא שזה לא יחזור על עצמו. ―בש (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמה00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
היחס העוין הוא לכל משתמש לא מוכר, ואין העדפה בין משתמש לא מוכר זכר למשתמש לא מוכר ממן נקיבה. דבר נוסף: היחס יכול להיתפס בהחלט כעוין, אך הוא אינו נובע מעוינות חלילה. זה תוצאה של הדינמיקה שמתפתחת כאן, כך הדברים בנויים ולא בטוח שניתן לשנותם. בן-חנוך - שיחה10:25, 9 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יחס עוין זה לא גזירת הגורל. סביר להניח שכול יום אנחנו מאבדים לא מעט משתמשים, שמפסיקים לכתוב בגלל שזכו ליחס קר, מנוכר ואפילו עויין. זו בעיה למיזם והבעיה הזו אינה מטופלת, כאילו זה לא מספיק חשוב לשמור שהכותבים הקיימים יישארו. אם היו כללים ברורים ומפורטים שמחייבים לתת יחס טוב לחדשים, והכללים היו נאכפים, היה כאן גידול ניכר במספר הכותבים הקבועים. אגסי - שיחה15:59, 9 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מי שמרבה לעשות מחיקות ברוטליות, בלהיטות מוגזמת, בלי להפעיל שיקול דעת נבון, ומבלי להבחין בין משתמשים מוכשרים שרוצים ומסוגלים לתרום לבין משחיתים, גורם נזק רב למיזם. אגסי - שיחה16:20, 9 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ברוקולי וגוונא, הרשו לי להסב את תשומת ליבכם שהמצב, לצערי, רחוק מהמצב המבורך אותו אתם מתארים. הפעם אביא דוגמאות כי התרשמתי שיש חוסר מודעות לחומרת המצב. השקעתי מזמני וממרצי וכתבתי ערך חדש מתוך אזרחות טובה. ידעתי שיש ערכים רבים שנויים במחלוקת כמו הסכסוך הישראלי ערבי שמושכים הרבה אש. לא העלתי על דעתי שאני אצטרך לעבור את מה שעברתי בכתיבת הערך גביעונית. מוצר היגייני נשי, תמים ולא מזיק. לא האמנתי שהוא ימחק מיידית ללא נימוק. לא האמנתי שגם אחרי שהוא ישוחזר חלקים חשובים ששקדתי על כתיבתם ימחקו עם נימוק מגעיל ומתנשא. לא האמנתי שאקבל דרישה למקור אחרי כל משפט ולעיתים שלוש פעמים במשפט. לא ראיתי מקבילה ליחס הזה בשום ערך אחר. ולא האמנתי שכל זה יגיע מגבר שמעולם לא ראה בחייו גביעונית. בש - שיחה16:54, 9 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כשרואים משתמש שבא לתרום ולא להשחית, צריך להתייחס אליו בכבוד, כאילו הוא לקוח חשוב לעסק. מן הראוי גם להניח שיש לו מומחיות או לפחות התתצאות טובה בנושא שבו הוא מבצע עריכה. וצריך גם להבין שאם יעשו לו מחיקה אחת או שתיים בלי הסבר מספק ובלי להתייחס אליו בכבוד, רוב הסיכויים שהוא לא יחזור לכתוב, וחבל על כל אחד שלא חוזר. אגסי - שיחה17:45, 9 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
רות סוף
שיחה זו חוזרת על עצמה, ונמשכת ללא תועלת רק בשל רצונו של כל צד להיות זה שאמר את המילה האחרונה. אז הנה, הקדמתי את כולם ואמרתי את המילה האחרונה!
רות סוף
שיחה זו חוזרת על עצמה, ונמשכת ללא תועלת רק בשל רצונו של כל צד להיות זה שאמר את המילה האחרונה. אז הנה, הקדמתי את כולם ואמרתי את המילה האחרונה!
למדתי וכתבתי עכשיו על אדוארד האוס, דומני שיש קוים רבים ומובהקים המקשרים אותו לדמות הבדויה של גרגורי האוס. לא מצאתי לכך כל סימוכין אבל אני די בטוח שזה לא במקרה ושיש כאן קריצה היסטורית. Ranbar - שיחה14:53, 9 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הסרט היה נפלא, ומתאים לאירוע מסיבות רבות (אני מקווה שערכים רבים יורחבו בעקבות הצפייה בו), ובמיוחד בעקבות הגילוי שלליונל לוג, גיבור הסרט, אין תעודות. דוד שי - שיחה17:21, 14 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני תרגמתי את הברכה של ג׳ימי ויילס לעברית והקרנתי אותה באירוע. השתמשתי לשם כך בתוסף הווידאו הניסיוני של החברה הישראלית (!) קלטורה, שבקרוב אמור להחליף את כל מערכת הווידאו בוויקישיתוף – ההעלאה, ההמרה לסוגי קבצים חופשיים (ogg), הוספת הכתוביות וכו׳.
בגלל בעיות טכניות הנובעות מהיותו של התוסף חדש וניסיוני ובגלל טעויות שלי היו מספר תקלות במהלך ההקרנה – כמה שניות בלי צליל בתחילה, לפחות שגיאת כתיב אחת, תמונה נתקעת, אותיות קטנות מדי, שורות כתוביות שמסתירות אחת את השנייה וכו׳.
דיווחתי את הבעיות האלה ורובן תוקנו במהרה על־ידי קלטורה, אז מי שרוצה לצפות מחדש ומי שלא ראה את הסרט בכלל, מוזמן לראות אותו כאן: הברכה של ג׳ימי ויילס לרגל חגיגות העשור.
צריך לעשות כמה פעולות כדי שתוכלו לצפות בו עם כתוביות מסודרות:
היכנסו לוויקישיתוף.
היכנסו להעדפות.
הגדירו את השפה העברית בתור שפת הממשק.
בלשונית "סקריפטים" סמנו את התיבה Add mwEmbed support.
האשמה אינה בוויקיפדיה או בכותביה. להיפך - ויקיפדיה היא כלי נהדר: מקור ידע זמין, בעל אמינות סבירה אבל לא גבוהה במיוחד. מורים צריכים להפנים את קיומם של מקורות מידע כאלה (שוויקיפדיה אינה הראשון שבהם - היא הקצנה, משופרת לפעמים, של תהליך), ולסייע לתלמידים שלהם להעזר בהם באופן אפקטיבי. תלמיד שמעתיק גושי טקסט מוויקיפדיה אמור לקבל ציון נכשל; לעומתו, תלמיד שמעתיק גושי טקסט ואז בוחן אותם בעזרת מקורות מידע אחרים עושה משהו שבעידן הטרום-ויקיפדי היה קשה לעשות; הוא מתאמן בקריאה ביקורתית, וזה אחד הכישורים החשובים ביותר שצריך לצאת איתם מבית הספר. האשמים הם, אם כך, שניים: מורים שאינם מתאימים את אופן ההוראה שלהם למציאות הזו, וויקיפדים שמספרים לעולם שוויקיפדיה אמינה "לא פחות, ואולי יותר, מאנציקלופדיות מודפסות". עוזי ו. - שיחה20:34, 17 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
את המצאת הפייסבוק במניעת חיים חברתיים "אמיתיים", את המצאת הרכב למניעת שימוש בסוסים וחמורים... -יונה בנדלאק - שיחה01:09, 18 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מאמרו העוין של ניצן סדן אינו ראוי להתייחסות רצינית (מישהו כבר התייחס לבעיה). לעומת זאת, ראויים להתייחסות רצינית דבריו של עוזי ו. על ויקיפדים שמספרים לעולם שוויקיפדיה אמינה "לא פחות, ואולי יותר, מאנציקלופדיות מודפסות" (מי יכול לומר דברים כאלה?) ויקיפדיה גדולה מאוד בהיקפה, ולכן אתמקד, לצורך הדיון, בקטע מתוכה, ערכי מתמטיקה. באנציקלופדיה העברית, בערך "פרמה, פייר דה" מסופר על המשפט הגדול של פרמה "עד היום טרם נמצאה הוכחה". יש לקוות שהקורא יודע שהביטוי "עד היום" פירושו, למעשה, "עד אתמול" (וליתר דיוק, עד שנת תשל"ו, שבה יצא לאור הכרך המכיל ערך זה). ובכן, מתברר שבכל הערכים שבהם נגסו שיני הזמן (והם רבים מספור), ויקיפדיה העברית אמינה מאשר האנציקלופדיה העברית. בנקודה זו עלי להודות שבכל זאת, ערכי המתמטיקה (המעטים כל כך) באנציקלופדיה העברית מעוררים קנאה, וראוי שוויקיפדיה העברית תלמד מהם. עם זאת, למרבית ערכי המתמטיקה שבוויקיפדיה העברית אין מקביל באנציקלופדיה העברית (או בכל אנציקלופדיה אחרת בעברית) ולכן מובן שערכים בקבוצה זו אמינים יותר מהערכים שבקבוצה הריקה של ערכים אלה באנציקלופדיות מודפסות. לצורך ההשוואה, חיפשתי "הקבוצה הריקה" באינדקס של האנציקלופדיה העברית, ומובן שלא מצאתיו, גם לא בצורה "ריקה, הקבוצה ה-", החביבה על אינדקס זה. למעשה, אפילו "קבוצה" (במשמעותה המתמטית), אינה קיימת באינדקס זה. הקורא המשכיל ידע שעליו לחפש מידע על "קבוצה" בערך "קבוצות, תורת ה-", אך מי שיודע כל כך הרבה, אולי אינו זקוק לאנציקלופדיה. את הערך "קבוצות, תורת ה-" כתב עזריאל לוי, שקטונתי מללחך עפר רגליו, אבל מי שיקרא ערך זה מתחילתו ועד סופו, לא יפגוש בו שמץ של מידע על הקבוצה הריקה. השוו זאת לערך הקבוצה הריקה בוויקיפדיה העברית, ואמרו בעצמכם, בעניין הקבוצה הריקה, מי אמינה יותר, ויקיפדיה העברית או האנציקלופדיה העברית (או כל אנציקלופדיה אחרת בשפה העברית, מודפסת או מקוונת)? מובן שאין לנוח על זרי הדפנה, ויש לחתור לחיזוק אמינותה של ויקיפדיה העברית, אך אין להתבייש במה שהשגנו עד כה.
קריאה ביקורתית, שעוזי ו., ממליץ עליה, יפה לכל מקור מידע, גם כזה שמיוחסת לו אמינות גבוהה (כן, אפילו לדברי אלה!) אגדיל ואומר שקריאה ביקורתית יפה דווקא למקורות אמינים, משום שמקורות שאינם אמינים, מה טעם בקריאתם? דוד שי - שיחה07:53, 18 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אתה מבלבל בין "אמינות" לבין "רוחב" ו"עדכניות". ויקיפדיה יכולה להשתבח ברוחב הכיסוי שלה ובעדכניות שלה, למרות שהם בדיוק אלו הפוגעים באמינותה. אמינות היא הידיעה שמה שאתה קורא הוא נכון עובדתית, שלם, רלוונטי ומדוייק. בכל אלה ויקיפדיה נכשלת לעתים קרובות. אנציקלופדיה שיש בה ערך אחד, מושלם לזמן הדפסתו ומפורסם ככזה, היא אמינה; העדכון אינו מהווה בעיה כל עוד הקורא יודע שהערך נכון לזמן כתיבתו. אנציקלופדיה שיש בה מליון ערכים ורק תשע-מאות אלף מהם מושלמים, אינה אמינה, משום שהקורא אינו יכול לדעת שהערך שהוא קורא הוא כזה.
ודוק, גם כאשר הערך במקרה נכון עובדתית, שלם, רלוונטי ומדוייק - זו אינה אמינות; אמינות היא ההסתברות א-פריורי לקבל מידע כזה, וקונים אותה בכך שאחוז הערכים שאינם כאלה הוא זניח. רק כך יודע הקורא שהערך המסויים שלפניו הוא ערך שאפשר לסמוך עליו. רק סימון ערכים נכונים ככאלה, ברמת אמינות גבוהה, עשוי להקנות אמינות (אבל לא זו דרכה של ויקיפדיה, ואני לא ממליץ עליה).
שנית, הזריזות שבה הביקורת משוגרת אל מגרשו של המבקר אינה מוסיפה אמינות. נכון, מצאנו באנציקלופדיה העברית 3-4 שגיאות. מן הסתם יש עוד 50. עדיין, רמת האמינות שלה (בערכים הקיימים בה, לזמן כתיבתם) גבוהה בכמה דרגות מזו של ויקיפדיה. עוזי ו. - שיחה08:52, 18 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אתה יכול לומר "תחליטו מה אתם מעדיפים, אנציקלופדיה מודפסת, שהיא אמינה אבל לא מעודכנת, או ויקיפדיה, שאמינותה נמוכה אבל היא עדכנית ביותר". אבל הנח עדכונים בצד. הרי כל תיקון, בעודו משפר את רמת הנכונות של הערכים, מעיד על תחילתו שהערך היה שגוי עד לרגע התיקון, ומקטין את האמינות (בכך שהוא מדגים שהמנגנון יוצר שגיאות שלא כולן מתוקנות לאלתר). עוזי ו. - שיחה09:08, 18 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
סיפור אמיתי: אמא של חבר טוב שלי, מנהלת בתיכון נחשב במרכז סיפרה שפעם כשהמורים היו מבקשים סיכום על היטלר הם היו מקבלים בסופו של דבר שלושה טקסטים, כמעט זהים לחלוטין (אביב, בריטניקה ועברית) שלוש הפסקאות הראשונות זהות, האחרונה גם כן ובין לבין היה כל תלמיד "בוחר" לו מה נראה חשוב יותר ומעתיק. מתוך איזו מחשבה טפשית שאם יעתיק מילה במילה את הטקסט, משהו במעבר בין העין ליד ישאר במח. היום, מתלוננים המורים, עם הקופי-פייסט לא נשאר כלום. הפתרון שהציעה אותה מנהלת היה פשוט והגיוני: נסחו שאלות אחרות! במקום סכם על עליית הרייך ביום א' על מוסוליני ביום א' הבא ועל פרנקו אחרי שבועיים- כתוב עבודה גדולה אחת שמשווה את הדומה והשונה ביניהן. ככה צריך לקרוא את הערכים, להבין מה כתוב, מה ההבדל ולהפעיל את השכל. מי שהכשיל את המהלך היו המורים עצמם: כי זה ה-מ-ו-ן עבודה לבדוק כאלו עבודות... sir kiss • שיחה09:18, 18 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
העובדה שבערך "קבוצות, תורת ה-" באנציקלופדיה העברית הקבוצה הריקה כלל אינה מוזכרת איננה בעיה של רוחב יריעה - זו בעיה מובהקת של אמינות: מי יודע איזה מידע חשוב ובסיסי נוסף חסר בערכי האנציקלופדיה.
העולם אינו נחלק לשחור ולבן - האנציקלופדיה העברית שאמינותה מוחלטת, וויקיפדיה שאמינותה ככה-ככה. התמונה מורכבת יותר. גם באנציקלופדיה מודפסת יש בעיות לא מבוטלות של אמינות, והקדושה המיוחסת לה רק מחמירה את הנזק שגורמות בעיות אלה. כן, ההסתברות, שמידע שפורסם באנציקלופדיה העברית היה, בזמנו, אמין גבוהה מההסתברות לאמינותו של מידע שמתפרסם כעת בוויקיפדיה. בשני המקרים מדובר בהסתברות שקטנה מ-1, וכפי שהראה המחקר של נייצ'ר, ההבדל בהסתברויות אינו דרמטי.
אין לבטל את משקלן של שיני הזמן, ולו רק משום שאין (וספק אם תהיה) גרסה עדכנית של האנציקלופדיה העברית (או מקבילה מודפסת שקולה). מקור מידע שמתאר במדויק את העולם בשנת 1975 אולי מעניין היסטוריונים, אך לא את מי שמחפש מידע עדכני. אין אלטרנטיבה של ממש לוויקיפדיה העברית, ולכן כל שנותר לנו לעשות זה לחתור בהתמדה לשיפורה, כי רווח והצלה לא יגיעו ממקום אחר.
עוד כמה מילים על הסתברות: לא די להתייחס להסתברות לקיומה של טעות, יש להתייחס גם לאורך החיים של הטעות. לוויקיפדיה הוכנסו טעויות רבות (אני יודע זאת, כמי שכנראה תיקן יותר טעויות מכל אדם אחר), אבל תוחלת החיים שלהן קצרה ביותר. לאנציקלופדיה העברית הוכנסו מעט טעויות, אך תוחלת החיים שלהן שואפת לאינסוף. באמינות, כפי שהיא משתקפת בתוצאה המשוקללת, של מכפלת ההסתברות לטעות במשך חיי הטעות, אין ספק שוויקיפדיה העברית עדיפה על האנציקלופדיה העברית, ועדיפות זו תלך ותגדל עם הזמן.
בכל הנוגע למורים ויחסם לוויקיפדיה, סיפורו של sir kiss הוא כל הסיפור. העולם השתנה, אך יש מי שמתגעגע לאתמול ונאחז בו. מזל שהפסיקו להשתמש בלוח לוגריתמים. דוד שי - שיחה09:26, 18 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אגב, אותו ניצן סדן כותב טור שכותרתו ניצן מעוצבן-מה ציפינו שהוא יעשה? ימחא כף? לא להתרגש, הרי שכשמחר יצא לטיול בירושלים הוא ידפיס יופי-טופי את הערכים של תמרה ולא ילך לקרוא בארכיון העייריה מתי הוקמה כל שכונה. sir kiss • שיחה09:50, 18 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הבעיה היא, לדעתי, לא יחס המורים לויקיפדיה אלא העובדה שהויקיפדיה חשפה באופן מובהק את חוסר היכולת של מערכת החינוך ללמד, לקרוא, להפעיל חשיבה ביקורתית, להצליב מקורות מידע וכך הלאה והלאה את כל זה לא עשו עוד לפני ויקיפדיה... אבל מי אשם? השליח! sir kiss • שיחה10:01, 18 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אריאל: אני מציע כמה דברים. ראשית, להפסיק לשקר לעצמנו. ויקיפדיה אינה מקור מידע אמין. שנית, להפסיק לשקר לאחרים: גם כאן (בויקיפדיה:אמינות) וגם בהרצאות וראיונות, יש להודות על האמת - המידע בויקיפדיה טעון תמיד הצלבה והשוואה עם מקורות רציניים יותר.
sir kiss: הסיפור נאה, אבל הוא לא רלוונטי. אינני יודע לאיזו רמה של עבודה השוואתית מצפים מתלמיד תיכון, אבל בוודאי, מי שמעתיק מאנצקילופדיה מודפסת מוכרח לקרוא את הפסקאות שהוא מעתיק, בעוד שהעתקה ממקור ממוחשב פטורה גם מן העול הזה.
דוד שי: העובדה שהקבוצה הריקה אינה מוזכרת אינה בעיה של אמינות כלל וכלל. היא אומרת שכותב הערך בחר לא להזכיר את המושג הזה, ולהקדיש את המקום לדברים אחרים. "בדיוק! בויקיפדיה אין מגבלת מקום!" - זה לא נוגע כהוא זה בסוגיית האמינות. ויקיפדיה היא מקור עדכני, זמין, לא מוגבל במקום, אבל אמינותה חלשה ביותר. העולם אינו נחלק לשחור ולבן. אבל הטענה שויקיפדיה אמינה משום שהאנציקלופדיה העברית בעצמה אינה אמינה די הצורך (מלבד זה שהיא קצת מפוקפקת מבחינה לוגית) משחקת בפרדוקס הערימה באופן די עלוב. יש מרחק עצום בין האמינות של זו, שהיא נמוכה ובעייתית, לבין האמינות של זו, שהיא גבוהה ביותר גם אם אינה מוחלטת. גם המחקר של נייצ'ר (שבדק כידוע ערכים בויקיפדיה האנגלית) עסק רק בערכי ליבה, בעוד שגאוותה של ויקיפדיה דווקא על הערכים (כמו קבוצה ריקה) שאי אפשר למצוא באנציקלופדיה שגרתית.
החישוב הלוקח בחשבון את משך חיי השגיאות הוא שגוי בעצמו, משום שאינו לוקח בחשבון את הגידול בערכים חדשים (הכוללים, כידוע, שגיאות חדשות למכביר). גם ההנחה שלכל שגיאה יש אורך חיים סופי אינה סבירה בעיני; יש עשרות אלפי ערכים שבגלל חשיבותם הנמוכה פנס הביקורת מופנה אליהם לעתים רחוקות, והשגיאות (למעט אלו המסורות לבוטים) נותרות למעצבה.
והערה אחרונה: אפשר לטעון שויקיפדיה אינה אמינה בלי "להתגעגע לאתמול" (דווקא ללוחות לוגריתמים, שהספקתי ללמוד איך משתמשים בהם לא הרבה לפני שקיבלתי את המחשבון הראשון, אני קצת מתגעגע). זהו שוב הנסיון הקצת פתטי לשגר את הביקורת אל מגרשו של המבקר. האם העובדה שאדם משתמש "יופי-טופי" בערכים מויקיפדיה הופכת את הדאגה שלו משימוש נטול ביקורת-עצמית (או, חמור מזה, מהטעיה חסרת אחריות של קוראי ויקיפדיה) לחסרת ערך? עוזי ו. - שיחה22:38, 20 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
עוזי, הבה לא נשקר לעצמנו - אין מקור מידע אמין. ויקיפדיה אינה אמינה וגם מקורות מידע אחרים, בעלי תדמית טובה יותר, אינם אמינים במידה מוחלטת. בהתאם לחשיבות המידע, כך יש להשקיע יותר בהצלבת מידע. האם ויקיפדיה אמינה מספיק כדי להוות מקור ראשון? כן. האם ויקיפדיה אמינה מספיק כדי להוות מקור אחרון? במרבית המקרים (בוודאי ביותר מ-90% מהמקרים) - כן. האם היום האנציקלופדיה העברית אמינה מספיק כדי להוות מקור ראשון? לא, מפני שבחלק גדול מהערכים נגסו שיני הזמן.
בנקודה זו עלי להודות שלא חשוב לי כל כך להוכיח שוויקיפדיה אמינה, כמו שחשוב לי לחסל את התופעה של עקימת האף בעת אזכור ויקיפדיה כמקור. לעקימת אף זו אין שמץ של הצדקה, והנזק שלה בתחום הקריאה הביקורתית הוא פנטסטי, כי למעשה המסר שלה הוא: ויקיפדיה אינה אמינה, אבל כל המקורות האחרים שמשמשים אותנו נהנים מאמינות מוחלטת (עובדה, מעולם לא עיקמנו את האף כשהזכרנו אותם), אין כל צורך בגישה ביקורתית או בהצלבת מידע בעת קריאתם. רוצים לחנך לקריאה ביקורתית? בבקשה, קראו בביקורתיות את ויקיפדיה, את העיתון, את דבר הרב, את הספר ואת המאמר. כי אם הקריאה אינה ביקורתית, אין בה תועלת.
הקבוצה הריקה: האם ערך שעוסק ביצחק רבין ואינו מזכיר את עובדת היותו רמטכ"ל הוא ערך אמין? בשום אופן לא, משום שחסר בו פרט מהותי. בעיני, בערך העוסק בתורת הקבוצות ואינו מזכיר את הקבוצה הריקה חסר פרט מהותי, ואי אפשר לתרץ חוסר זה במילים "כותב הערך בחר לא להזכיר את המושג הזה, ולהקדיש את המקום לדברים אחרים". בתום קריאת הערך הקורא סבור שהוא מכיר את מושגי היסוד של תורת הקבוצות, ואין זה המצב.
הערה "לאמין - לא אמין" - אני כותבת עכשיו את הערך חוות משמר הכרמל. עמיחי היפנה אותי לכתבה במקור ראשון שנכתבה על ידי ההיסטוריון יוסף ארגמן. מצאתי בכתבה אי דיוקים. אני לא היסטוריונית. הערך שכתבתי מסתמך בראש ובראשונה על ספר של יוסי בן ארצי ובדקתי גם בארכיון של העיתון דבר. אז כל מי שיעדיף את המידע בכתבה על פני הערך בויקיפדיה, יקבל בחלק מהנתונים מידע פחות מדויק. רק רציתי להאיר את עינינו לגבי אמינות נתונים Hanay • שיחה12:11, 23 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
Hanay, זה קורה כל הזמן. ראי למשל באתר הכנסת עבור אברהם אלמליח - הם הוסיפו לו 10 שנים. אכן, באותם ערכים שאנו עשינו עבודה טובה (והם רבים) אנו בהחלט עדיפים על המקורות גם באמינות, וגם בשידור האמינות שכן אנו מפנים על כל פסקה ופסקה למקורות ונותנים לקורא את האפשרות הפשוטה לבדוק אותנו. הבעייה היא שאנו עוד בתחילת הדרך ובערכים רבים מאוד טרם הספקנו לעשות את העבודה הנדרשת והשוואתה של הויקיפדיה העברית של היום לאנציקלופדיה העברית איננה מאירה אותנו באור חיובי. על כן אני מסכים עם עוזי, נדרש הרבה יותר צניעות. מנגד, אני אופטימי וחושב שבהחלט ניתן להצביע על מגמה חיובית ביותר. עדירל - שיחה13:36, 23 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הדיון בין דוד שי ועוזי ו. הוא מעניין וחשוב. חבל שהוא נמצא בככר העיר ולא מתקיים במזנון, ביוזמת ויקיפדיה, כחלק מתהליך חשיבוה ושיפור עצמאי, אלא כתגובה לטור בעיתון מקוון שלא זה המקום לחוות עליו דעה. אורי • שיחה20:55, 20 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אנציקלופדיה בבנייה
אני חושב שהנקודה הכי חשובה לזכור היא שהויקיפדיה העברית האי פרוייקט בבנייה. אנו באמצע תהליך מתמשך של בנייה. מצד אחד יש לזכור שאנו רחוקים מאוד מהיעד ומצד שני התקדמנו הרבה מאוד ונבנתה כאן תשתית רצינית לצורך יצירת אנציקלופדיה מלאה. אז אם שואלים אותי לגבי האמינות של ויקיפדיה התשובה היא שאנו עוסקים בבנייה. עדירל - שיחה12:34, 21 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני חייב לשתף ואין לי פורום אחר, כאיש ימין אני עומד בוש ונכלם מול צורתה של ממשלה זאת. הכיצד לסיעה בת 5 ח"כ יש 4 תפקידי שר?! הכיצד יכולים חברי סיעות הבית היהודי, ש"ס ואגודת ישראל לשבת בנחת בעת שנרקם מהלך פוליטי מלוכלך שכזה שכל-כולו כסיאולוגיה צרופה וללא שום תמורה למדינת ישראל? הכיצד שרי וח"כי הליכוד לא מקימים כל זעקה לאתנן הפוליטי המביש הזה. איני רואה משהו אחר מתאים יותר לראשות הממשלה מאשר ביבי אבל אתמול הוא פשוט בייש את עם ישראל ואיני יודע לאן אני בא. • קוני למל •י"ג בשבט ה'תשע"א• 08:39, 18 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כידוע, ישראל הם רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כשם שזכית להתבייש בביבי, כן תזכה לראותו רחמן וגומל חסדים. דוד שי - שיחה08:46, 18 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
קרא בישראל היום את דברי דן מרגלית ושות' ה"הוגנים והמאוזנים". הם יסבירו לך ש"המהפך של ברק" הוא "מהלך מבריק" ו"גירושין נחוצים", והכול כשר ומריח נפלא. אגסי - שיחה08:52, 18 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש לנו כלל שאוסר על תבניות משתמש פוליטיות, אבל אני חושב שאנחנו יכולים לאפשר תבנית: משתמש תומך העצמאות, שכן מי שיצהיר על עצמו שהוא תומך בסיעה הזו לא מביע שום עמדה פוליטית ברורה. מצד שני, אני בספק אם יימצא מישהו כזה. עידו • שיחה09:37, 18 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כל מה שכתבו על המיצובישי של גולדפרב והפיצול של צומת תקף גם כאן. אני מכיר כמה מצביעי עבודה ואף אחד מהם לא חשב שהוא מצביע למישהו שיחבור לממשלה כזו (וייתכן שאף יצטרף לליכוד בעתיד). יוסאריאן • שיחה09:57, 18 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לעידו: האם מי שתומך בקדימה כן מביע עמדה פוליטית ברורה? האם מי שתומך בליכוד מביע עמדה פוליטית ברורה? האם מי שתמך או עדיין תומך במפלגת העבודה מביע עמדה פוליטית ברורה? חוסר בהירות הוא המאפיין העיקרי של מפלגות המרכז פלוס סטיית תקן אחת לימין ולשמאל בארץ ובעולם. יוסאריאן: אני מכיר מצביעי עבודה ששמחו על ההצטרפות לממשלת ביבי בתור גורם מרסן. לכן איני מסכים להערת המיצובישי. מפלגת העבודה הייתה באמת מפלגה שסועה על רקע אידאולוגי, קצת פחות מהליכוד בתקופת מנהיגותו של שרון. זה לא מצדיק השוואה בין ברק לבן גוריון, אבל גם לא השוואה לגולדפרב. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה10:05, 18 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כתבתי לפני התנגשות עריכה: קדימה הוקמה בד בבד עם הכרזה על בחירות חדשות (ב-19 בנובמבר הכריזו על הקמתה, ב-21 באותו חודש ביקש שרון מהנשיא לפזר את הכנסת). אם היו מציעים כעת לפזר את הממשלה וללכת לבחירות, עם מפלגת "העצמאות" והעבודה בנפרד, לא היתה הביקורת הזו. יוסאריאן • שיחה10:07, 18 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אכן, אין מקום להשוואה לגולדפרב. היא מחמיאה מדי. גולדפרב לפחות יכול היה לכסות את ישבנו ולתרץ ב"שינוי אידאולוגי" או ב"מהלך מדיני" (גם אם הסיבות האמיתיות היו קשורות יותר ביבוא כלי רכב מיפן). מה התירוץ של אורית נוקד ושלום שמחון? הם אפילו לא מתיימרים לטעון ששינו את עמדתם או שהממשלה מקדמת נושא חשוב שיקר לליבם. עידו • שיחה10:35, 18 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
התירוץ הוא עשייה. האידאולוגיות נגמרו מזמן. מי שבממשלה - עושה למדינה ולבוחריו. מי שבאופוזיציה - מדבר יפה לתקשורת ונורא פופולרי. הכיכר הזו דומה להתלהמויות בטוקבקים. כולם אוהבים לשנוא. פעם זה שרון, פעם זה אולמרט, עכשיו זה ברק. לפחות עד הבחירות, "הכלבים ינבחו והשיירה תעבור".אודי - שיחה13:22, 18 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
רק אני לא מבין מה הבעיה לפרוש ממפלגה שלא מצליחים להסתדר בתוכה? למה נראה לי שכשה"רביעיה" הבאה תפרוש מהעבודה אף אחד לא יקרא לזה "תרגיל מסריח"? אני-ואתה • שיחה11:17, 18 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני-ואתה, יוסי שריד נתן הבחנה פשוטה בין פרישה שהיא תרגיל מסריח ובין פרישה מטעמים אידאולוגיים: אם מצבו האישי של הפורש משתפר כתוצאה מהפרישה (ג'ובים ומיני הטבות אחרות) מדובר בתרגיל מסריח ולעומת זאת, אם מצבו מורע, מדובר בפרישה אידאולוגית. בברכה. ליש - שיחה17:30, 21 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הוא לא מבין את מה שהוא קורא בעצמו. הוא מקריא מפסקת הפתיחה של הערך הקו הירוק:
"...רשמית לא היה זה קו גבול אלא קו הפרדת הכוחות בין ישראל לשכנותיה. רוב חלקי הקו הירוק משמשים היום כגבול מינהלי בין השטחים עליהם חלה ריבונות ישראל, לבין שטחים המנוהלים על-ידה באמצעות ממשל צבאי או על-פי הסכמים עם הרשות הפלסטינית."
ואז מסביר:
"כלומר ויקיפדיה בעצמה אומרת שהשטחים שייכים למדינת ישראל תחת ריבונות ישראל, אך עדיין..."
יש לציין כי לאחר פניות שלהם לטענתם לתיבת הפניות של ויקיפדיה וחוסר מענה, הם פרסמו את הטלפון האישי שלי בקבוצות הפייסבוק שלהם וברשת הפעילים וקראו "להפציץ את דובר ויקיפדיה בטלפונים". מה שבאמת גרם לשצף טלפונים וסמסים זועמים כל הבוקר. רק לאחר שיחה מאוד לא נעימה עם יו"ר הארגון שלהם הם הסירו את הקריאה להתקיף אותי במטרה להפעיל עלי לחץ שאעשה משהו בנושא. •Itzike •שיחה20:39, 20 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הסרטון עצמו חושף הבנה לקוייה של המציאות ובלבול עמוק בין משאלות לב ואידיאולוגיה לבין עובדות. איציק, צר לי שנאלצת להתמודד באופן אישי וממשי עם פגעיה של חבורה זו ותודה על השירות שאתה מספק לקהילה. אורי • שיחה20:46, 20 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גם תיבת הדואר של העמותה הותקפה בכמה עשרות מיילים. בניגוד לטלפון, לתיבה ניתן להגדיר מסננים. נקווה שימצאו משהו יעיל יותר לעשות עם הזמן שלהם. מתניה • שיחה20:49, 20 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מישהו טבעוני פנה אלי בעניין דומה, היה להם דף פייסבוק שמוחה על הצגת הכולסטרול בויקיפדיה, כאילו ויקיפדיה מסתירה את העובדה שכולסטרול מגיע מאכילת בעלי חיים. קריאת הטקסט בעיון הראתה שהמידע היה קיים בערך, אני מניח שאנשים התלהמו ועשו פורוורד בלי לקרוא בכלל את הערך בויקיפדיה, או גם אם קראו, הרכיבו את המשקפיים האנטגוניסטיים. Setreset • שיחה11:18, 21 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הם שלחו מייל ל-OTRS. הפנתי אותם בנימוס לדיון הקודם והסברתי להם איך להתדיין בף שיחה. דניאל ב. מחוץ לחשבון 22:57, 24 בינואר 2011 (IST)
עכשיו יש גם "עצומה נגד ויקיפדיה". לדעתי הם פוגעים בעצמם כשהם מציגים את ויקיפדיה כבעלת עמדה אחרת משלהם. הסמכות של ויקיפדיה בציבור הרחב חזקה יותר משלהם, וזה יגרום לרבים לקרוא את הערך ואת הדיון ולשקול מחדש את נקודת המבט שלהם. אני גם די התפלאתי לראות את מנחי צינור לילה מתייחסים אליהם כאילו שמה שהם אומרים זה הגיוני, האם גם מנחי טלוויזיה חילונים לא יודעים מה הגבולות של המדינה שלנו? אני-ואתה • שיחה14:41, 27 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ישנם דברים מאוד קטנים, לכאורה איזוטרים, שאנשי הפרופוגנדה הפלסטינית דוחפים לוויקיפדיה בשביל שאנשים ללא רקע בסכסוך יקלטו אותם בתת מודע. רק כשמנסים לתקן אותם רואים את הכוח שלהם. לדוגמא, בערך w:Hummus רשום "They were eaten by people in ancient Palestine before 4000 BC". אז אני רק רוצה לשנות את המונח הזה, שלא מתאים לתקופה, למונח נייטרלי למהדרין, w:Southern Levant. מיד קופצים עלי בני הבליעל ומחזירים את הערך לקדמותו עם הסברים חלשים למדי. בסופו של דבר אני מקבל בלוק לשבוע בגלל איזה חוק שאומר שמותר לערוך ערכים הנוגעים לסכסוך הישראלי פלסטיני רק פעם ביום (כנראה שיש קשר בין חומוס לסכסוך). כל מי שאכפת לו מוויקיפדיה חייב להלחם בשחיתות הזאת. הרי כשהם הגו את החוק הזה הם עשו זאת תחת ההנחה שאנחנו מיעוט, הראו להם שהם טעו. TFighterPilot - שיחה21:01, 22 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא הבנת את נימת הציניות בתגובתי. כבר היו מספר דיונים בנושא, ויש אף חבר קהילה שנחסם לצמיתות מהויקיפדיה האנגלית בין ערכי הסכסוך. • עודד (Damzow) • שיחה • 23:21, 22 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אתה מדבר על דרור? הוא נחסם לצמיתות בשל שימוש בבובות גרב. כמובן שהייתי מאמין לו אם היה אומר שזה שקר, אבל לא ראיתי שהוא טען זאת. TFighterPilot - שיחה23:53, 22 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה לא נייטרלי בלקרוא לארץ ישראל Palestine? לי זה נשמע כמו לקרוא להתנחלויות - התנחלויות. תביא דוגמאות בעייתיות באמת ואולי נשתכנע לעזור. בשביל שטויות לי אישית אין כח. עדירל - שיחה00:49, 23 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הרי אף אחד לא היה חושב שלקרוא לארץ ישראל "ארץ ישראל" זה נייטרלי, למרות שמדובר בשם קדום יותר. כשכתוב "התושבים הקדמונים של פלסטין" רומזים שהעם הפלסטיני קיים מאז ומתמיד ובעצם עושים שטיפת מוח לקורא התמים. נכון, גם הסבים והסבתות שלי היו "פלסטינים" לפני הקמת המדינה, אבל כיום יש קשר בין המילה לבין הערבים. אין לי שום בעיה שישתמשו במונח בהקשר של דברים שקרו מאז מרד בר כוכבא ועד הקמת המדינה, אבל לפני 6000 לא הייתה פלסטין ובטח לא היו פלסטינים קדומים שלא מסוגלים לבטא את שם מדינתם TFighterPilot - שיחה10:26, 23 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש לך חוסר הבנה בסיסי לגבי המונח Palestine. זהו מונח שגור באנגלית ככינוי לארץ ישראל (כך למשל גם בספריו של הגאון ר' שאול ליברמן), ואין לו שום קשר לפלסטין. להזכירך גם לפני קום המדינה נקרא האזור "פלשתינה". הלל • שיחה • י"ח בשבט ה'תשע"א • 10:29, 23 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני יודע, וכמו שאמרתי, הסבים והסבתות שלי היו בעלי אזרחות פלסטינית בתקופת המנדט. אבל זה היה בעבר וכיום הקונוטציה של המונח היא פוליטית נטו. גם עם צלב קרס לא הייתה שום בעיה עד לפני 80 שנה בערך, אבל אם תראה גלוח ראש עם קעקוע צלב קרס לא תחשוב על המשמעויות הקדומות שלו. פלסטין=פלסטינים=היהודים הם כובשים מרושעים. TFighterPilot - שיחה10:46, 23 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אלוהים אדירים, מה אתה רוצה? זה כל כך זניח ולא חשוב. בחייך, אני בוויקיפדיה כדי לכתוב ערכים ולשפר את האלה הקיימים, לא בשביל לחפש סיבוליות מדומה בוויכוחים טרמינולוגים הזויים. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 11:23, 23 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האנגלית שלי מחורבנת אז אני לא יכול לקרוא ולראות האם באמת מדובר בהטיה, אבל במקום להקשיב לבנאדם שמעלה טענה כלל לא חדשה, ולנסות לעזור ולראות מה קורה שם, תוקפים אותו כאילו אין מחר. מעצבן. גוונא•שיחה•פנים חדשות לערכי הלכה11:28, 23 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה גוונא. לכל השאר, תמשיכו לקבור את הראש בחול ורק אל תתפלאו כשהערך על ישראל יתחיל במשפט "שטח פלסטיני כבוש" TFighterPilot - שיחה12:05, 23 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זו לא פעם ראשונה שקוראים לי לעזרה על ההטיה הנוראית בויקיפדיה האנגלית. הלכתי לשם כמה פעמים ובדקתי ומצאתי שבאופן כללי המצב שם יותר טוב מאשר כאן. מי שרוצה שאנחנו נצא מדרכינו ונלך להלחם מלחמה נוראה ואיומה צריך לתת סיבה משמעותית לכך. אם יש למישהו בעיה עם הקישור בין השם פלסטין לבין הערבים אז שיתחיל לרצף את ויקיפדיה האנגלית ב"יהודי פלסטינה". אנחנו באנו לפה להפיץ ידע, לאלו המעוניינים לקרוא אותו. לאלו שאינם מעוניינים בידע אלא רוצים שמוחם יישטף מסיסמאות יש לטפל באתרים אחרים, לא אצלינו. עדירל - שיחה17:23, 23 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מאוד לא חשוב אם בערך חומוס בויקיפדיה האנגלית יהיה כתוב שאכלו אותו בפלסטין העתיקה או ביהודה העתיקה או בארץ ישראל או בכנען. מאוד לא חשוב. חבל לריב על זה. בואו נכתוב ערכים. Ijon - שיחה16:58, 23 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כנראה גם אתה לא מבין את החשיבות של מסרים תת הכרתיים. בכל אופן, עורך אחר החליט להוריד לגמרי את כל הקטע הזה בֵערך, אז נעזוב את עניין החומוס. יש המוני ערכים בלתי פוליטיים לכאורה שמלאים במסרים פוליטיים שנכנסים לקורא לראש בלי שהוא מרגיש בכך ואני רואה בכך משימה להלחם בתופעה. מיד לאחר שיעבור השבוע. TFighterPilot - שיחה17:17, 23 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אולי. אבל אני לא כותב אנציקלופדיה בשביל להעביר -- או לסתור -- "מסרים תת הכרתיים". האנציקלופדיה צריכה לעסוק בעובדות, לא להעביר מסרים. אם יש עובדה לא נכונה בויקיפדיה האנגלית, מצא סימוכין לכך, ותקן אותה בצירוף הסימוכין. Ijon - שיחה17:36, 23 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בהצלחה לך כי ידוע שויקיפדיה האנגלית היא פרו-ערבית. אני בעד לנסות לשנות אבל אתה צריך להבין שמבחינתם השטח שאתה קורה לו ארץ-ישראל (המיקום הגיאוגרפי ולא המדיני) מכונה על ידם פלסטין ולכן אם אתה רוצה לעשות שינוי מהשורש, אתה צריך לנסות לשנות מה שכתוב בערך פלסטין ואני מתכוון לכל ההיסטוריה מ-5000 לפני הספירה וכנראה עד לממלוכים. בעיקרון יש דיון לאיחוד החלק הזה לערכי הלבנט en:Palestine#Proposed merge to Levant, Southern Levant, History of the Southern Levant אז אתה מוזמן להביע את דעתך שם. ולמרות שחשוב מאוד מה שאתה עושה בויקיאנגלית, אני עדין חושב שעדיף להשקיע בויקיעברית. -יונה בנדלאק - שיחה17:45, 23 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לי אין פיתרון מן המוכן, אבל אני רק יכול להצטרף לדברים שכתב TFighterPilot, ואם אכן מדובר בהתנהגות עקבית שעוסקת לכאורה רק בשינויים קלים ולא משמעותיים, אך למעשה מדובר בעריכות מוטות - אין להתעלם מכך. גוונא•שיחה•פנים חדשות לערכי הלכה20:00, 23 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ויקיפדיה מציגה את הקונצנזוס. אם הקונצנזוס מאוד לא הוגן, אז לא דרך ויקיפדיה צריך לשנות אותו. אני התייאשתי מלתקן את הקטגוריה "פלסטינאים נוצרים" שכפופה לקטגוריה "ערבים" ומכילה בתוכה את ישו ואת מריה. בויקיפדיה האנגלית ישו היה ערבי, אלוהים ערבי, אמא של אלוהים ערבייה ואין מה לעשות. מי שרוצה לשנות משהו שיתנדב בלאטמה ולא בויקיפדיה האנגלית. עִדּוֹ - שיחה20:33, 23 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נוצרי זה לא מלשון נצרת. נצרתי זה מלשון נצרת. נוצרי זה מלשון נוצר-שומר. בכל מקרה, סתינו מהנושא. Fade to Black, אני גם לא מתלונן על כך שהוויקיפדיה הערבית היא פרו ערבית (בניגוד לדרור גם אין לי הרבה מה לעשות בנידון) אבל הוויקיפדיה האנגלית אמורה להיות בין-לאומית. TFighterPilot - שיחה21:31, 23 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בערך האנגלי על יוחנן המטביל מופיע שמו של יוחנן בערבית. ניסיתי להסיר את הכיתוב - מה הקשר בינו לבין ערבית - ונעניתי שהוא נחשב לנביא באיסלם!! איתן - שיחה - 21:46, 23 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מצחיק שאתה אומר שויקיעברית היא פרו יהודית ובקטע הקודם התלוננו שאנו פרו ערבים. אני אומנם לא קורא הרבה בויקי-אנגלית (לפחות לא ערכים פוליטיים ומדיניים) אבל אני חושב שהויקיפדיה שלנו מאוזנת יותר זה כולל ניסוחים מפותלים כמו למשל בפתיח של הערך גילה או המפה שמוצגת בערך ישראל והניסוחים שמסביבה, שגורמת ל"פיתול לשוני" שלא לאמר סרבול לשוני רק כדי לנסות להיות אובייקטיבים. -יונה בנדלאק - שיחה22:22, 23 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא הבנתי את המלה רק בדבריך. האם דבר קל-ערך בעיניך שאנציקלופדיה צריכה להיות אובייקטיבית? Ijon - שיחה01:35, 24 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אכן משעשע למדי. אבל צחוק צחוק, העליתי גרסה אנגלית ושיניתי להם. מי שרוצה לראות את הפאדיחה עדיין יכול, בגרסאות הקודמות של אותו דף. Ravit - שיחה15:21, 26 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ליתר דיוק, לפי האתר, כל תוכנו הוא רכוש "יד ושם" המוגן על ידי חוקי זכויות יוצרים. זו קביעה מצערת מאוד, משום שהיא מגבילה את השימוש בתמונות שבאתר רק למי שיש לו יועץ משפטי צמוד לענייני זכויות יוצרים. דוד שי - שיחה22:16, 26 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
דוד, אתה לבטח יודע שגם התוכן של ויקיפדיה מוגש תחת הגבלות של זכויות יוצרים, עם רישיון שימוש שלא כל כך קל להבנה, בלשון המעטה. אני-ואתה • שיחה15:10, 27 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש הבדל עצום בין האמירה של "יד ושם" - "כל הזכויות שמורות", שפירושה - אסור להשתמש, אלא אם תקבלו רשות מאתנו, ובין האמירה של ויקיפדיה "השימוש הוא ברישיון cc-by-sa", שפירושו - מותר להשתמש, בתנאים מסוימים, וללא צורך בבקשת רשות. ההיתר ל"שימוש הוגן" אינו מוסיף דבר, משום שהיתר זה קבוע בחוק. דוד שי - שיחה23:33, 27 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בנוסף לכיתוב בתחתית הדף, לכל תמונה מצוין מי מחזיק בזכויות היוצרים של התמונה. טוקיוני00:52, 28 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה שמצוין הוא הטענה של יד ושם לגבי המחזיק בתמונות היוצרים. ככל שאני מבין (שזה לא הרבה, אבל בכל זאת משהו), תמונות כמו למשל זו מ-1947 הן ב-public domain.
עמותת ויקימדיה ישראל עורכת אסיפה כללית לדיון על תוכנית העבודה והתקציב השנתי לשנת 2011. האסיפה תיערך בהאב תל אביב, דרך מנחם בגין 55, קומה 7, ביום שלישי, 1 בפברואר בשעה 19:30.
כידוע לכם העמותה נמצאת בחודשים האחרונים בתנופת עשייה משמעותית - ויקימניה בחיפה, פריטים בולאיים, חגיגות העשור, שינויי חקיקה בתחום זכויות היוצרים ובקרוב תוכניות חדשות ומעניינות בקמפוסים ברחבי הארץ. אנחנו מחפשים ויקיפדים שמעוניינים להמשיך בפעילות הוויקימדית מחוץ לאינטרנט להתנדבות מעניינת ומספקת בעמותה. היקף ההתנדבות וצורתה תלויים ברצון המתנדב.
כדי לשמוע, להתעדכן, להתנדב ולהשפיע כדאי מאוד להגיע לאסיפה הכללית. להתראות שם, Harel • שיחה17:29, 27 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ובתוכנית "הצינור" הלילה בערוץ 10 ישודר אייטם על ההטרדות של "לוחמי ציון" מהסופ"ש האחרון •Itzike •שיחה22:30, 24 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הכתבה הראשונה היא יחצנות נטו של רחל עזריה. השינוי בקו מהדרין היתה בעיקר השחתה. השינוי במאה שערים כלל לא נעשה עד כמה שהצלחתי לבדוק. אבל בהחלט מדובר על משב רוח מרענן, במקום להשחית את הויקיפדיה בעריכות מוטות שישוחזרו תוך דקות מוציאים הודעה לעיתונות שתדווח על הכוונה לשנות את ויקיפדיה. עדירל - שיחה22:40, 24 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שוב פעם כתבה על ויקיפדיה של מישהו שלא כתב ולו ערך אחד בויקיפדיה ואין לו מושג איך ויקיפדיה עובד. למשל: "הערך הקודם הופיע תחת הכותרת "קו מהדרין". בתנועה רצו לשנות את הכותרת כולה ל"קו הפרדה", אולם שינוי כזה היה מאלץ את הפעילים ליצור ערך חדש במקביל לערך הקיים, והדבר היה משבש את הסדר. במקום זאת, הוסיפו הפעילים את המילה "הפרדה" בסוגריים". וזה שבערך של סלקום לא הופיע עד היום המשבר מדצמבר זה בהחלט תקלה (סביר להניח שלא מכוונת, כפי שהכתבה אומרת). -יונה בנדלאק - שיחה23:56, 24 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ספק גדול בעיני אם התקלה של סלקום ראויה לאזכור. תקלות קורות. התקלה של 1995 ועדכון כל המכשירים זה סיפור הרבה יותר מהותי. עדירל - שיחה00:21, 25 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
השורה שהכי שעשעה אותי בכתבתה ההזויה של איילה צורף היא: "...תוך הפניה בולטת לערך מורחב ונפרד שמוקדש לנושא באינציקלופדיה..." בתור מי שהוסיף את הקטגוריה קטגוריה:אנציקלופדיות אינטרנט בערך אינציקלופדיה רק כדי שברוקולי הנזעם יעיף משם את הקטגוריה תוך דקות, מצאתי את התקלדה הקטנה הזו משעשעת. קיפודנחש - שיחה00:39, 26 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הלוואי וזה היה אייטם על ההטרדות. האייטם הזה הוציא אותם כ"צודקים" ואותנו כ"רעים", בלי שניתן בו ההסבר הדרוש. עידו • שיחה00:04, 25 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הכתבה השנייה של אילה צורף מראה שהיא ממש לא מבינה מה קורה בויקיפדיה. להלן ציטוט משעשע מהכתבה: "מאחר שלא ניתן לתת למיליארדי גולשים להכריע אודות הכתוב בה, הם "מיוצגים" על ידי עורכים-גולשים, אנשים שקיבלו מנדט מוויקיפדיה, עמותה ללא כוונת רווח, לערוך את הערכים השונים, לאשר ולהכניס שינויים." לא ידעתי שקיבלתי "מנדט" ממישהו. היא גם מדברת על "ועדת עורכים" שמאשרת מה ייכנס לערכים על חברות. ממש מצחיקה..... Hanay • שיחה00:19, 25 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם מישהו רוצה להציג את גירסת ויקיפדיה בצינור לילה, הוא מוזמן לעשות זאת, הם בדרך כלל מביאים תגובה של הצד השני, כפי שקרא היום למשל עם בחור שצילם תאונה (אתמול דברו על הסרטון שלו, היום הוא עלה להגיב). -יונה בנדלאק - שיחה00:35, 25 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מעניין גם לראות, שתמיר סאסי, שהצהיר בסרטון שלו שהוא כבר רשום לוויקיפדיה ועודד את כל חבריו הימניים הטהורים להשפיע על הוויקיפדיה השמאלנית, איננו כותב אפילו מילה אחת בשמו בשיחות שעליהן דיבר בלהט משכנע כל כך. ניסיתי למצוא את שם המשתמש שלו, אבל לא הצלחתי. אני מציעה לו ולחבריו החרוצים, העתידים לפשוט עלינו כנחילי ארבה רעב, שיקדישו את מרצם ואת הפטריוטיות הראויה לשבח שלהם לפעילות בוויקיפדיה האנגלית, הנתונה באמת ובתמים לשליטת הפלסטינאים ועושי דברם. המעטים שניסו עד כה להיאבק בהם כשלו בסופו של דבר בגלל נחיתותם המספרית מול לגיונות הצד השני. אדרבא, נראה אתכם, אוהבי ישראל - לכו למקום שהתלהבותכם נדרשת באמת ויכולה להביא תועלת (לפחות יודעי האנגלית שבכם).שלומית קדם - שיחה01:12, 26 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בקיצור, מי שלא יודע לעשות, מלמד. מי שלא יודע לעשות וללמד, מנהל. מי שלא יודע לעשות, ללמד ולנהל, מדווח בעיתון. עִדּוֹ - שיחה20:31, 10 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ביום שני בעוד שבועיים, 7 בפברואר, יתקיים ערב תרבות חופשית (בחינם) בספריה הלאומית בירושלים, לציון עשור לויקיפדיה. כולם מוזמנים. ראו תכנית הערב באתר עמותת ויקימדיה ישראל. Ijon - שיחה13:56, 25 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
סיר קיס, אם מעניין אותך להיות פעיל בעמותה, ובמיוחד בבירתנו הקדושה, אנא צור אתי קשר. Harel • שיחה17:18, 25 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפני כשעה, תוך עשיית דברים אחרים, שמעתי ברדיו את יהורם גאון מסביר שהגזענות של היהודים הישראלים שונה מהגזענות של ה"אחרים". הוא כמובן התחיל בגינוי כללי לגזענות, שלא נחשוד בו חלילה, שהוא נגוע בה. ההסבר של גאון לשוני בגזענויות היה ממש גאוני - הגזענות של ה"אחרים" נובעת משנאה והגזענות של היהודים הישראלים נובעת מפחד - איך לא חשבנו על כך? בשביל זה צריך גאון!
אם הייתה לי הזדמנות לדבר עם הזמר יהורם גאון (אהבתי את ההופעה שלו בעבר, היה זמר טוב), הייתי מסביר לו שכל הגזענויות, של ה"אחרים" ושל היהודים הישראלים, כל הגזענויות מקורן בבורות ובפחד. גם ה"אחרים", שונאי היהודים, עשו זאת מבורות ומפחד, פחדו מהתכונות הדמוניות המיוחסות ליהודים, מכך שיגנבו את ילדיהם ויקיזו את דמם בשביל מצות, פחדו מפני הריבוי הטבעי הגדול יותר אצל היהודים, שמא יהפכו לרוב ויגנבו את ארצם, כן בדיוק כמו הגזענים היהודים הישראלים, אותה תערובת של בורות ופחד. לסיום הייתי ממליץ ליהורם גאון, את מה שאני ממליץ גם לוויקיפדים - לא להתעסק עם נושאים שהוא לא מבין בהם, מבלי ללמוד אותם תחילה. בברכה. ליש - שיחה14:39, 28 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מעניין. אני חשבתי שהסיבה שהגזענות שלנו שונה היא בגלל שאנחנו עם נבחר, ולכן הגזענות שלנו נבחרת. עידו • שיחה14:55, 28 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה אחד המאפיינים של הפוסטקולוניאליזם: הפנמה של הגזענות, והעברה שלה אל החלש ממני. אני "האחר", ואני צריך לגרום למישהו להיות "האחר" שלי. אנדר-ויק • 15:00, 28 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נראה לי שמה שגאון התכוון אליו הוא שחלק מהישראלים שונאים את הערבים לא בגלל שהערבים הם מהגזע הערבי, אלא בגלל שהם אויבים ומנסים להשמיד את ישראל ולרצוח את יהודיה (ראו מלחמות ישראל, טרור פלסטיני, פיגועי התאבדות בישראל) בעוד שבמקרים אחרים, כגון היהודים באירופה, הם לא היו אויבים ובטח שלא ניסו להשמיד אירופאים באופן שיטתי. זה ההבדל. בברכה, MathKnightהגותי (שיחה) 15:03, 28 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כולם יודעים שהגזענות כלפי היהודים עוד מהמאה ה-19 (אולי אפילו לפני) נבעה מפרנויה. ההבדל הוא שהפרנויה שלהם הייתה מבוססת על כלום, והפרנויה שלנו מהערבים מבוססת על דברים מוצקים, כמו שאמר האביר. YHYH ۩ שיחה 15:08, 28/01/2011
אביר ויניב, גאון דיבר על גזענות. שנאה תעוור עיני חכמים - לשנוא את האויב זו איוולת, עדיף להילחם בו בקור רוח ובמחשבה צלולה ולא מושפעת מרגשות. יתר על כן, יצירת אויב קבוצתי דמיוני (ערבים, מוסלמים) על ידי שימוש בגזענות וביטויי שנאה, רק תעורר נגדך ציבורים גדולים, שקודם לכן לא היו אויבים מוצהרים. גם לשונאי היהודים היו תירוצים, כמו מקס גולדשטיין והמתנקשים בחיי הצאר אלכסנדר ובחיי לנין ועוד כמוהם. יתר על כן, הם האמינו, ההמונים הנבערים האלה, מרביתם באמת ובתמים, שיהודים מפיצים מחלות ומרעילים בארות, זקוקים לדם בשביל מצות ויש להם בני ברית אדירים, כמו השטן. היה להם ממה לפחד, כי הייתה תשתית של בערות ודעות קדומות.
האם הסטודנטים שרוצים לשכור דירה בצפת מאיימים על היהודים? האם הקונים הערבים בחנויות מאיימים על היהודים? לא ולא! אביר, נתת לי קישור למלחמות היהודים ולמדתי ממנו שהיהודים ניצחו בכל המלחמות נגד הערבים, אז זה יחשב בסיס לפחד?
ומי הם הגזענים היהודים הישראלים? אנשים חשוכים, שלא זכו להשכלת יסוד, אלא רק להשכלה תורנית. זה מוכיח שוב את הצורך הדחוף בלימודי ליבה בכל בתי הספר, כדי שלא יצמח דור נוסף של גזענים חשוכים המחפשים אפרטהייד חדש בישראל. בברכה. ליש - שיחה16:04, 28 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ליש אתה טועה. הגזענים הישראלים הם הרבה פעמים בוגרי תיכונים יוקרתיים, ששונאים את כל מי ששונה מהם. בשכבות החלשות זה מתמקד בערבים. בשכבות אחרות זה מתמקד בחרדים. אצל חרדים זה חילונים, וכן הלאה. אני לא רואה שום סיבה לכנות שנאה עיוורת כלפי חרדים בשם אחר מגזענות. ועכשיו תגיד לגבי חרדים "אבל יש סיבה לשנוא אותם"? זאת התשובה שאני מקבל מבוגרי התיכונים היוקרתיים שהזכרתי. אלעזר - שיחה16:10, 28 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ליש, ייתכן שאתה צודק שעדיף להילחם באויב בקור רוח ובלא שנאה, אבל זה עדיין לא הופך את שנאת האויב לגזענות ולאיוולת. יש צורך בפרופורציות, ובעיניי השוואה בין האנטישמיות בעולם לבין שנאת הערבים בישראל לוקה בחוסר פרופורציה. אני-ואתה • שיחה16:23, 28 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
"ומי הם הגזענים היהודים הישראלים? אנשים חשוכים, שלא זכו להשכלת יסוד, אלא רק להשכלה תורנית. זה מוכיח שוב את הצורך הדחוף בלימודי ליבה בכל בתי הספר, כדי שלא יצמח דור נוסף של גזענים חשוכים". דרך - שיחה16:27, 28 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אנסה להשיב לכולם. אין לי ספק שאפשר למצוא גזענים בכל המגזרים, אבל התופעות האחרונות, התופעות שעוררו את הפולמוס הנוכחי (מניעת דירות משוכרים ערבים, גירוש קונים ערבים ועוד) באו מקרב ציבור לומדי התורה, לכן זה בולט במיוחד וממקם עליהם את הפוקוס. לא כל שנאה היא גזענות. מי ששונא את עצמו/את עמו/ את משפחתו אינו גזען, יש לו בעיות אחרות, אולי אפילו גרועות יותר, אבל זו לא גזענות. אני ואתה, כפי שכבר ציינתי, השנאה מעוורת עיני חכמים - לא חכם להילחם בעיניים סומאות. יתר על כן, כפי שאפשר ללמוד מההיסטוריה, האויב של היום עשוי להיות בן ברית מחר (ראו את הצרפתים והגרמנים), לכן חינוך לשנאה הוא גם מכשול מפני עתיד של שלום. בברכה. ליש - שיחה16:45, 28 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גאון התייחס לשנאת הערבים בישראל, שמכונה על ידי רבים כ"גזענות" ובהקשר זה יש לפרש את דבריו. בקשר למלחמה ושנאה: המפקדים צריכים לתכנן את המלחמה בקור רוח, החיילים - אלה שנלחמים בשדה הקרב - זקוקים למוטיבציה, והשנאה מספקת אותה. בברכה, MathKnightהגותי (שיחה) 18:56, 28 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מפנה אותך לרבנים הקוראים לא להשכיר דיור לערבים - זו גזענות טהורה. בעניין המוטיבציה אני חולק עליך. די באהבת מולדת, בתחושת שותפות עם בני עמך, באהבת בני משפחתך ואחוות לוחמים, כדי לספק את כל המוטיבציה הדרושה, השנאה מיותרת ומזיקה. אני לא מפריח סתם תאוריה - הייתי שם, בזירות הלחימה של מלחמות ישראל, ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת לבנון הראשונה, ללא שנאה ומלא מוטיבציה וכך היו מרבית הלוחמים האחרים. דווקה המעטים, החדורים שנאה, היו חיילים גרועים שגרמו צרות על ימין ועל שמאל, הם שמו את המשימות בעדיפות שנייה ואת שנאתם בעדיפות ראשונה. לא רק שתרמו פחות למאמץ המשותף, גם היה צורך להפנות אנרגיה לטיפול בהם (מניעת רצח שבויים, ונדליזם וכדומה), כך שהשנאה הייתה ונשארה גורם מזיק. בברכה. ליש - שיחה19:37, 28 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בדבר השנאה - שכנעת אותי. בדבר השכרת דירות לערבים - יש היגיון בדרישה. האם גם הדרישה של הפלסטינים ופעילי השמאל נגד התיישבות יהודית בשייח ג'ראח וסילואן היא גזענות? או התנגדות תל אביבים להתיישבות חרדים בשכונות שלהם? הניסיון מלמד שעירוב אוכלוסיות אתניות ששונאות אחת את השנייה מוביל לאלימות ויכול להגיע גם למרחץ דמים. על כן יש היגיון ביישובים הומוגניים מבחינת אתנית. בברכה, MathKnightהגותי (שיחה) 19:42, 28 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לטעמי יש בדבריך כמה נושאים נפרדים, שאינם מחוברים.
אני מסכים איתך שעירוב אוכלוסיות יכול להיות מתכון לצרות, לכן אני תומך בהיפרדות מהשטחים שכבשנו במלחמת ששת הימים, כדי שהרוב היהודי בישראל יהיה מוצק ולא שברירי - רוב שברירי מזמין ערעור עליו. אני גם תומך בוועדות קבלה ביישובים קטנים, מושבים, קיבוצים, מצפים. בערים אין להתערב וכל אחד יגור איפה שבה לו. יש לי שכן חרדי, שכן חילוני ושכן מסורתי ואני חי בשלום עם כולם. כל עוד ינהגו לפי הכלל "חיי ותן לחיות" לא יהיו בעיות.
אני לא נאיבי ואני מקווה שגם אתה לא - בסילואן מדובר באיכלוס מכוון וממומן מלמעלה, מתוך כוונות מדיניות ולא ברצון של אנשים פרטיים לגור במקום שמצא חן בעינייהם או שהוא קרוב לעבודתם/לימודיהם. המתיישבים שם עושים זאת מתוך מגויסות, לכן אין להשוות אותם עם סטודנטים ערבים תמימים, שלא מחפשים להשתלט על צפת, אלא לגור קרוב למקום לימודיהם, בתקופת לימודיהם.
אני תומך ברעיון של אי פינוי התנחלויות במסגרת הסכם שלום. מי שרוצה לגור בתפוח או ביצהר תחת שלטון פלסטיני, זה עניינו. אין צורך לפנותו ואין צורך לפצותו, אך אם ירגיש לא טוב תחת השלטון הפלסטיני, ירגיש מאוים ויבקש לשוב לישראל, אני מציע לנהוג בו בנדיבות ולתת לו סיוע, כמו לעולים חדשים.
היפרדות מהיישובים היהודיים באיו"ש לא תבטיח רוב יהודי, כי עדיין יש את ערביי ישראל העוינים, ההתנגדות לחוק האזרחות והדרישה של הפלסטינים והשמאל הקיצוני לזכות השיבה. הפלסטינים באיו"ש הם נתיני הרש"פ ומצביעים לפרלמנט הפלסטיני. יש לתת להם אוטונומיה או מדינה על חלק מהשטחים ולא על כולם. מה שאפשר לספח מבחינה דמוגרפית יש לספח ואף לשקול חילופי אוכלוסיות. אגב, גם בגליל יש בעיה של אזורים עם מיעוט יהודי בקרב רוב ערבי וכאן ברור שהפתרון הוא לייהד את הגליל ולא לוותר על הריבונות עליו.
אני מפקפק בתמימות של אותם "סטודנטים" ערביים. גם הם ממומנים מלמעלה ע"י עמותות וקרנות צדקה ערביות העוינות את ישראל ומונהגים על ידי ארגונים כמו ועדת המעקב, עדאללה ומוסאוא שמצהירים על רצונם להפוך את ישראל למדינה דו-לאומית ואח"כ ערבית.
נו באמת. ההפגנות בשייח' ג'ראח הם נגד סילוק תושבים מבתיהם בכוח ועל סמך כל מיני החלטות משפטיות. ומי שגר שם בבתים הגזולים זה לא אנשים שבאו בשביל להיות שם שכנים. זהאנשים שנשלחו ע"י גופים פוליטיים על מנת לשמור על הבתים עד ש"נחלת שמעון אינטרנשיונל" תשתלט על כל השכונה, תהרוס אותה, ותקים שם שכונה שכמובן תהיה ליהודים בלבד.
בסילואן זה אפילו לא זה. זה נגד הריסת בתים על מנת להקים "גן ארכיאולוגי".
בכל מקרה, לקרוא להפגנות האלה גזעניות זה מגוחך לחלוטין. המאבק בשייח' ג'ראח דווקא מחבר בין יהודים לערבים. ותאמין לי שזה לא רק בזמן ההפגנה. גם כשבאתי לשם לא בזמן הפגנה, ולא ידעו מי אני ומה אני התקבלתי בסבר פנים יפות. eman • שיחה • ♥21:57, 28 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בשייח ג'ראח המתנחלים מתיישבים על פי חוק. אי-אפשר לבטל את שלטון החוק כאשר הוא פתאום לא נוח לך. המתנחלים רוצים לייהד את ירושלים, הם לא מסתירים זאת. גם הערבים רוצים לאסלאם את צפת ולדחוק את רגליי היהודים מהעיר, גם הם לא תמימים. בקשר ל"חיבור" בין יהודים לערבים בהפגנות - זה לא חיבור אמיתי, אלא הערבים שמנצלים את פעילי השמאל הקיצוני כאידיוטים שימושיים. מעניין שאף פעם הם לא ערכו ביחד הפגנה כנגד הטרור הפלסטיני ורצח יהודים. בברכה, MathKnightהגותי (שיחה) 23:49, 28 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הם מתיישבים לפי חוק מפלה וזועק לשמיים בחוסר הצדק שלו, שאומר שאם יש שני אנשים שאיבדו את רכושם ב 48, עברו לצד השני של הקו הירוק, ופוצו בבית שנבנה על קרקעות "נפקדים", האחד (שהוא יהודי) יקבל בחזרה את רכושו, ואילו האחר (הפלסטיני) יאבד גם את הבית החדש שלו. ממש צדק בהתגלמותו.
והגועל הוא שמי שמתיישב בבתים הגזולים אפילו אין לו קשר לתושבים המקוריים בשכונה. אלה מתנחלים מקצועיים שנמצאים שם בשליחות, ואםילו דואגים לחילופי משמרות מסודרים כאילו זה מבצע צבאי.
ואגב, לגבי המזימה לאסלם את צפת, אתה בטוח שסטודנטים ששוכרים דירה בעת לימודם במכללה שם עושים את זה בשביל לאסלם את צפת? נראה לי קצת לא יעיל. eman • שיחה • ♥12:59, 29 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
"שני אנשים שאיבדו את רכושם ב 48". כדאי לקרוא שוב ושוב כדי לראות כיצד ניתן לכתוב משפט אמת ובכל זאת כולו מלא שקר. דרך - שיחה19:29, 29 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ליש, תמהני עליך. אתה כותב "ומי הם הגזענים היהודים הישראלים? אנשים חשוכים, שלא זכו להשכלת יסוד, אלא רק להשכלה תורנית. זה מוכיח שוב את הצורך הדחוף בלימודי ליבה בכל בתי הספר, כדי שלא יצמח דור נוסף של גזענים חשוכים המחפשים אפרטהייד חדש בישראל". ובכן, הפתעה לי אליך, לא יהורם גאון, ולא חותמי מכתב הרבנים של צפת הם המייצגים את בני ההשכלה התורנית נטולת הליבה. אדרבה, רבני האסכולה החרדית התנגדו נחרצות, בדיוק כמוך, למכתב הרבנים הזה. הלוחמים בעד לימודי ליבה בכל בתי הספר פזורים בכל המפלגות בישראל, למעט החרדיות, ולרבות הבית היהודי והאיחוד הלאומי, כך שהתפירה הלקויה שלך בין "שנאת הימין" לבין "שנאת החרדים", מעידה על חוסר היכרות מינימלי עם העם שאתה חלק ממנו. ניר 121 - שיחה01:40, 30 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בדיון קודם שהיה בדיוק באותו עניין, כבר הבעתי את דעתי כך שאינני רואה צורך לחזור עליה כעת, אלא שלליש אני רוצה לומר, שאני רואה בדבריך ביטוי לעובדה שלא קיבלת חינוך יהודי תורני, ומכאן דעותיך ודבריך, אין ספק שהנחלת חינוך יהודי תורני (כליבה שתותאם על ידי גדולי ישראל) לכלל ילדי ישראל, תוכל לעזור לפחות לבני הדורות הבאים. טיפוסי - שו"ת13:34, 31 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ניר וטיפוסי, נכון שלא קיבלתי חינוך יהודי תורני, ליתר דיוק, גם לא למדתי יותר מדי בבית הספר החילוני - בגיל צעיר יצאתי לעבוד כדי לפרנס את משפחתי, כי להיות אוכל לחם חסד נראה בעיני דבר נורא בהרבה מאי ישיבה על ספסל הלימודים. את השכלתי השלמתי בעיתות הפנאי, אחרי העבודה. העולם הדתי/חרדי אינו זר עבורי, היה לי סב חרדי והסב השני היה "סתם" דתי ובין הדודים והדודות הרבים, כמקובל במשפחות מרובות ילדים במגזר הדתי, יש במשפחתי מכל הסוגים.
נקודה שנייה, מרבית הרבנים, שתמכו בהחרמת הדיירים הערבים, התאימו להגדרתי - יתר על כן, מעט מאוד רבנים יצאו נגדם וגם אלה שיצאו נגדם לא עשו זאת בנימוק שגם הערבים נבראו בצלם, הם לא עשו זאת משום שזכרו שגרים היינו בארץ מצרים, הם לא עשו זאת מנימוקים אנושיים, אלא מהנימוק התועלתי "שלא להרגיז את הגויים בחו"ל, כי זה יפגע בקהילות היהודיות שם". שיתביישו להם!
ועכשיו לגבי חינוך ליבה שיותאם על ידי "גדולי ישראל" - אני בעד! רק נשאר לקבוע מי הם "גדולי ישראל" - אני חושב שכדאי לפנות לשם כך לישראלים שזכו בפרסי נובל ופרסי וולף, לחתני פרס ישראל ואולי גם להוגי דעות דוגמת שולמית אלוני וגאולה כהן. אתם מסכימים? בברכה. ליש - שיחה20:35, 31 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מרוצה מכך שהפואנטה הובנה, טוב שנדע שיש כאן מלחמת בני אור בבני חושך, כאשר כל צד כמובן מגדיר את הצד המנוגד לו כבני חושך, וכמובן כל צד מייחל לניצחון הצד שלו, ימים יגידו גדולי ישראל מאיזה צד הצליחו בשאיפתם. טיפוסי - שו"ת20:44, 31 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אינני קונה את ההבהרה המפותלת. המשפט שלך נשאר ענייני בדיוק כמו "שריפת הפחים של נטורי קרתא מוכיחה נחרצות כי צריך לחסל את כל ההתנחלויות". אין צורך ללמוד ליבה כמו אריה אלדד כדי להבין את בעיית הההיקש של המשפט הזה, למרות שהליבה הובילה אותו דווקא לתמוך ב"מסמך הרבנים". רוב הרבנים של המסמך למדו ליבה, ורובם ככולם מחנכים את ילדיהם לליבה. הבעיה היותר קשה בעיני היא "ליבת השנאה" לכל מי שאינו אני, ולאו דווקא כלפי ערבים, אלא גם כלפי מתנחלים וחרדים. את ליבת השנאה הזו יצרו אולי "גדולי ישראל" כמו שולמית אלוני, אבל היא האסון הגדול ביותר והסכנה הגדולה ביותר עבורנו כעם. ואגב, גם אתה תובע משכניך לעמוד בקריטריון של "חיה ותן לחיות" ומה משמואל אליהו יהלוך להחליט כי בני דודיו החפצים לבולל את בנותיו לא עומדים בקריטריון זה? ניר 121 - שיחה09:43, 1 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
רק עכשיו, די באיחור, ראיתי את הדיון כאן. הרוב כבר נאמר ורק אשיב לניר על הדברים האחרונים - אינני יודעת מה מקור ההנחה, שכל ערבי באשר הוא משתוקק "לבולל" נערה יהודיה תמה. הרושם שלי דווקא הפוך - מחזירים בתשובה מקצועיים עושים כמיטב (או כמירע) יכולתם להחזיר בתשובה בני נוער וצעירים חילוניים, במגוון שיטות של שטיפת מוח שהייתי עדה להן ברחוב, באוטבוס, ברכבת ובשידורי רדיו. הם מצליחים בעיקר בקרב בני נוער המחפשים את דרכם, כאלה שהסתכתסו זמנית עם הוריהם, או כאלה שאינם שלמים לפי שעה עם זיהותם המינית. השיטה להשתלט על צעירים כאלה בזמן חולשה, לנתק אותם ממשפחה וחברים, לשטוף את מוחם בעוד ועוד סמינרים ו"עשיית שבת" ואז להשיא אותו/אותה לחוזרים בתשובה שכבר נטמעו די הצורך בעדה החרדית - שיטה זו פסולה, ממשית ומסוכנת בעיני הרבה יותר מן ההתבוללות ההמונית שחוזים לבנות האולפנה הכשרות.שלומית קדם - שיחה18:53, 8 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלומית, תודה על תגובתך. כמה הערות: השאלה העניינית שהעליתי היא האם זכותו של שמואל אליהו לחשוש ששכן ערבי יצליח לשאת חן בעיני בתו. לא "משתוקק" לבולל ולא כלום. האם החשש קיים, כן או לא.
2. כבוגר "ליבה" לא אבין מה עניין מחזירים בתשובה לכאן. זה שוב היקש לא ענייני בעליל. לצורך הענין נניח ששיטתם היא בדיוק כפי תיאורך, ונניח ששיטה זו פסולה, ממשית ומסוכנת הרבה יותר מן ההתבוללות ההמונית שחוזים לבנות האולפנה הכשרות. לכן מה? לכן יש להמנע משכנים שמחזירים בתשובה, לפי התיזה של "מסמך הרבנים". ומה דעתך את בענין? את מוכנה לכאלו שכנים?
3. לא מובן מה הקשר הישיר בין פעילותם של ה"מחזירים בתשובה" לבין פעילותם של הערבים? - זאת בהתייחס למילים "הרושם שלי דווקא הפוך" שכתבת.
הקשר הישיר מובן בהינתן, לשיטתך, שיש פעילות מאורגנת ומכוונת להביא בנות יהודיות לכלל התבוללות, ושסטודנט ערבי השוכר דירה ביישוב יהודי הוא שליח של תנועה מאורגנת להרחקת בנות יהודיות מביתן ומעמן. ברור לי שזו נקודת המוצא למכתב הרבנים, וברור לי, בדיוק באותה מידה, שאין כל הוכחות לטענה הזו, מעבר לפחד ולהתנגדות של זרמים מסוימים בחברה היהודית למי ששונה מהם (ראה בנות ספרדיות בעמנואל). לעומת זאת, לגבי ההחזרה בתשובה המגמה ברורה, הפעילות המסיונרית נעשית בגלוי ובגאווה על הצלת "תינוקות שנשבו" והטמעת המוחזרים בתשובה בדרך השידוך (רק לחוזרים בתשובה אחרים, לא חלילה לאוריגינלים) גם היא גלויה, שיטתית ומוכתבת מלמעלה. וכן, אני מוכנה לשכנים ערבים משכילים, נאורים, הגונים ורוחשי טוב, כשם שאין לי בעיה עם שכנים דתיים או חרדים העונים על אותם קריטריונים.שלומית קדם - שיחה08:43, 10 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ניסיתי לחשוב על יום שבו אחד הערכים בוויקיפדיה האנגלית זכה ליותר ממיליון צפיות. לאחר שכמעט מצאתי - ברק אובמה, ביום השבעתו לנשיאות (913 אלף), ראיתי שביום היבחרו הוא זכה ל-2.3 מיליון צפיות. מישהו יכול לחשוב על ערכים ואירועים אחרים שזכו ליותר ממיליון צפיות ביום אחד? תומר - שיחה09:44, 29 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ותשובה יותר כללית לשאלתך: אני מניח שכל מי שהוא משהו בתעשיית הבידור יניב מיליון צפיות או יותר. פטריק סוויזי, למשל, זכה ל-1.7 מיליון צפיות ביום מותו בספטמבר 2009. בריטני מרפי זכתה ב-2.3 מיליון צפיות ביום מותה. אפילו לפארה פוסט היו כמעט מיליון צפיות ביום מותה. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה10:11, 29 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
חשבתי על האפשרות הזו, אבל לאחר ביצוע בדיקה מדגמית ביחס לאירועים שהתרחשו בין 2008-2010 הגעתי למסקנה שאירועים פוליטיים מקומיים מעניינים את קוראי האנגלית הרבה פחות מאשר מוות של גיבורי תרבות אנגלו-אמריקאים. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה11:27, 29 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בשביל מה אנשים נכנסים לוויקיפדיה? בין השאר כדי לקרוא על דברים שהם לא מכירים. אני מניחה שביום הכרזת מועמדותה הרבה יותר אנשים שאלו את עצמם "הממ, מי זאת שרה פיילין?..." מאשר ביום של אובמה (אם כי לצערי לא מצאתי בכלי הזה את הנתונים ספציפית לגבי יום הכרזתו של אובמה, 10 בפברואר 2007, זה כנראה לפני שנוצר הכלי. מישהו יודע איך מוצאים?). Ravit - שיחה12:34, 29 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
רוית, זה נכון רק באופן חלקי. ביום מותו של מייקל ג'קסון נכנסו כ-6 מיליון אנשים לערך שלו. יש להניח שמרביתם הכירו אותו ולא שאלו את עצמם מי זה... כשמתרחש אירוע חשוב אנשים רוצים לדעת או להיזכר בעוד פרטים על דברים שהם כבר מכירים. זה טבעי למדי. פיילין הייתה דמות ידועה מאוד בארצות הברית גם לפני שהוצגה מועמדותה לתפקיד סגנית הנשיא. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה13:47, 29 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא חייב להיות הסבר אחד לסטטיסטיקה של שרה פיילין ולסטטיסטיקה של מייקל ג'קסון. אני לא בטוח עד כמה פיילין היתה ידועה מחוץ לאלסקה. גם אם היתה ידועה, לבטח היתה ידועה פחות ממייקל ג'קסון, ומשהוכרזה מועמדותה, גם מי שידע רצה לרענן את זכרונו. עידו • שיחה13:54, 29 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
היא לא היתה ידועה כמעט בכלל. לפי דעתי רוב העיתונאים האמריקנים אפילו לא ידעו מי זו. למען האמת אפילו מקיין לא ממש ידע מי זו. אם הוא היה יודע... eman • שיחה • ♥14:04, 29 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אתר "כלכליסט" ערך כתבה אודות המבנים היפים בישראל. במצגת המצורפת יש כמה תמונות במויקישיתוף שצולמו על ידי וויקיפדים, ללא מתן קרדיט, בניגוד לתנאי הרשיון (למעט תמונה אחת שהיא ברשות הציבור, אם כי לדעתי האישית מן הנימוס לציין את שם הצלם גם אם אין הדבר נדרש על פי חוק). (אגב, מכירים את התקדים הזה?) איתמר ק. - שיחה13:37, 31 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלחתי מייל ליואל אסתרון, המו"ל של "כלכליסט", וסיימתי אותו במילים: "אבקשכם לפעול בהקדם לתיקון המעוות: להוסיף את המידע החסר באתר האינטרנט, ולפרסם תיקון במהדורה המודפסת". דוד שי - שיחה21:13, 31 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מבלי להצדיק את הפגיעה בזכויות, אני לא כל כך מבין האם באמת מצפים שכלכליסט יכתבו שהתמונות צולמו על ידי Sambach, "Tamara at he.wikipedia", "Niv from Tel Aviv, Israel ו-"Ori~" ? אני-ואתה • שיחה21:33, 31 בינואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לשם ההגינות יש לומר שהשם Sambach לא הופיע בשעתו - אני הוספתי אותו לדף התמונה לאחר שכלכליסט כבר ביצע את התיקונים. Gridge ۩ שיחה01:39, 1 בפברואר 2011 (IST).__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
"כלכליסט" טיפל יפה ומהר בבעיה, ברגע שהוצגה בפניו (כולל תיקון שתי התקלות שהעלה כאן תומר). גם במהדורה המודפסת (עמוד 24) פורסמה הבהרה על מקור הצילומים. דוד שי - שיחה07:26, 4 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כעת, מה שנותר הוא להוסיף את התבנית "צוטט", כך שכל התמונות האלה תתווספנה לתמונות שבדף ויקיפדיה: ערכים שצוטטו. בכלל, אנא עשו זאת מעתה באופן קבוע, בכל פעם בה אתם נתקלים בשימוש בתמונות או בציטוטים מערכים. Ldorfman - שיחה04:30, 9 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONDESKTOP__{"headingLevel":2,"name":"h-TFighterPilot-2011-02-02T17:45:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-Article_to_read-2011-02-02T17:45:00.000Z","replies":["c-TFighterPilot-2011-02-02T17:45:00.000Z-Article_to_read"],"text":"Article to read","linkableTitle":"Article to read"}-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONMOBILE__{"headingLevel":2,"name":"h-TFighterPilot-2011-02-02T17:45:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-Article_to_read-2011-02-02T17:45:00.000Z","replies":["c-TFighterPilot-2011-02-02T17:45:00.000Z-Article_to_read"],"text":"Article to read","linkableTitle":"Article to read"}-->
This article is
going to be deleted on English wikipedia in a few hours. The article
rises an interesting subject about "Blame Israel first" mentality.
Some of the sources provided there could be used in Hebrew wikipedia.
Please go ahead and read it.
בחייך אגסי - זו אומנם רשת חנויות כלל עולמית, אבל זה בסך הכל שריפה באיזה סניף באיזו מדינה קטנה בפח הזבל של העולם (הידוע יותר בכינויו המזרח התיכון) - אני מסכים בהחלט שאירוע זה מצדיק פסקה מפורטת שתכלול פרטים על השריפה והגורמים לה - אבל תחת איקאה. והסיבה היא לא מחקנות, או חשיבות - פשוט לא יהיה מה לכתוב שם. זה יהיה עוד קצרמר לשכתוב, רק שלא יהיה עם מה לשכתב אותו - לא יהיו, או כמעט בטוח שלא יהיו, שום פרטי מידע מעניינים להוסיף - ואז מה יעשו עם הערך הז? וכמה רלוונטי ו/או מעניין הוא יהיה בעוד 10 שנים? בסך הכל עוד שריפה בעוד חנות - הסיבה היחידה שאנחנו שומעים על זה היא שמדובר בסניף איקאה. צנטוריון - שיחה13:30, 5 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בעוד אני מסכים עמך שכרגע אין מקום לערך (אין פרספקטיבה) אני לא ממש מסכים עם שאר דבריך. פתחת בלהסביר למה הנושא זניח ואין לכתוב עליו ערך אבל אז אתה מציע לכתוב עליו פסקה מפורטת באיקאה? כפי שציינת בעצמך זה סניף אחד זניח מיני רבים ברשת החנויות הגדולה בעולם. יהיה זה בלתי מידתי לפרט על כך באיקאה. המקום המתאים הוא איקאה בישראל. כמו כן לא ברור הטיעון האחרון. ואם תפרוץ מחר שריפה בבית הלבן תגיד: "בסך הכל עוד שריפה בעוד בניין - הסיבה היחידה שאנחנו שומעים על זה היא שמדובר בבית הלבן"? דניאל ב.13:41, 5 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הלב כואב, העין דומעת ואין מרפא - עם ישראל שרוי באבל עמוק. אין לי מילים, אני מציע לצבוע את העמוד הראשי בשחור, או לפחות לשים נר זיכרון בוער לזכר סניף איקאה הראשון בישראל, שעלה אמש בלהבות.
כואב לי הלב, ואני לא צוחק, על האנציקלופדיות השוודיות מרובות הכרכים, שהיו מונחות שם על המדפים של ארונות הספרים להדגמת יכולתם של הארונות לעמוד במשקל.
אז המחקר הזה בעצם טוען הוא שזה רע כשיש בארגון או במיזם מנהיג אחד או שניים שדומיננטיים בתוך הקבוצה. יש להם נטייה לחשוב שדעתם נחשבת יותר והם יודעים הכי טוב. זה משתיק את החברים האחרים בקבוצה מה שבעצם מביא לכך ש"חוכמת ההמון" לא מתקיימת הלכה למעשה. טוב לדעת. יורי - שיחה17:02, 5 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
קשה לדעת כמה טיפשים צריך כדי לערוך ישיבה טובה, אבל ללא ספק הכתבה היא צעד קדימה בבירור השאלה כמה טיפשים צריך כדי לכתוב כתבה חסרת שחר. קבוצות הן האחריות ל"יצירתיות וקידמה בעולם"? אח, ואס! כמו שסבתא שלי הייתה אומרת. אשר לוויקיפדיה - הכותבים כאן הרי יודעים שאיכותו של ערך נמצאת בדרך כלל ביחס ישר והפוך למספר הכותבים הנוטלים בו חלק פעיל. קחו כל שני ערכים של כותב סביר בכל נושא והשוו ביניהם - הערך הטוב פחות יהיה תמיד זה שבו כמות הכותבים, הפעילים והמתקנים גדולה יותר. הייתשלהדוס - שיחה21:03, 5 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הדוגמאות בכתבה מראות שצריך פתיחות לשמוע דעות אחרות וצריך לשתף אנשים רבים בהעלאת רעיונות ובבקורת עמיתים. אני חולק באופן מוחלט על הייתשלהדוס. ככל שיותר עורכים השתתפו בבניית ערך הוא באופן כללי יהיה יותר טוב. כמובן, בתנאי שכותב הערך מעוניין לקבל עזרה והעודרים לכתיבה מעוניינים לעזור ולא להפריע. לכותבים אגוצנטריים לא תעזור ביקורת עמיתים, אבל לכותבים היודעים לנצל את חכמת ההמונים יש יתרונות עצומים מהעזרה המושטת להם. אם יש צורך, אוכל להביא דוגמאות רבות. עדירל - שיחה21:58, 5 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הגיוני שלא טוב שארגון נשלט ע"י אליטות דורסניות, שלא קשובות לדעות של אחרים. מצד שני, קשה לנהל ארגון ע"י המון חברים, כאשר יש מגוון דעות ואינטרסים סותרים, ורוב הזמן מתבזבז בויכוחים מתישים על כל שטות, במקום שיתוף פעולה פורה וקונסקרוקטיבי. אגסי - שיחה10:23, 6 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
טענה מעניינת. על מה היא מבוססת? מבדיקה מאוד שטחית אני מקבל את הרושם שמוצע מספר הכותבים בכל ערך של ערכים מומלצים מומלץ גדול מממוצע מספר הכותבים לכלל הערכים. Tzafrir - שיחה14:58, 8 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
המאמר מביא דוגמאות רבות של "ממוצע ניחושים", וכאן סביר ש"חוכמת ההמונים" פועלת, כי ברור שבין מאות ניחושים יש סיכוי סביר יותר לניחוש אחד מוצלח מאשר בניחוש יחיד. אבל ויקיפדיה איננה עובדת על ניחושים. בדיוק ההיפך. אין ספק, שבערך מומלץ יהיו יותר כותבים מאשר בערך רגיל, מן הסיבה הפשוטה, שאנשים רבים מתגייסים להגיה, לתקן, להוסיף קישורים וכולי. אבל אם הכותב הראשי איננו מתמצא בנושא, הערך לא יגיע למומלצות ללא התגייסות של כותב ראשי אחר, שיקבל עליו לשפר אותו. לוויקיפדיה יש כללים ברורים ומחייבים, וחוכמת ההמונים פועלת רק במסגרתם של כללים אלה. מי שייכנס לערך ויוסיף בו מהרהורי לבו וכראות עיניו, תרומתו תבוטל ותימחק. עצם החיוב להביא אסמכתאות, להימנע מחוות דעת אישיות ולנמק שינויים בחומר קיים מטיל מגבלות ברורות על "חוכמת ההמונים". הביטוי היחיד לתועלת בכותבים רבים בערך מצטיין הוא בכך, שכל אחד מהם תורם משהו מזמנו, מן הידע שלו ומרצונו הטוב, אבל התשתית האמיתית היא בידע, בבקיאות ובנכונות של כותב עיקרי אחד להשקיע מעצמו וכן, גם להיעזר באחרים אחרי שהשקיע בערך כל כמנה שהיה מסוגל ומעוניין.שלומית קדם - שיחה18:29, 8 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
"כי ברור שבין מאות ניחושים יש סיכוי סביר יותר לניחוש אחד מוצלח מאשר בניחוש יחיד". נכון אבל זה לא קשור. הטענה היא שממוצע הניחושים היה טוב יותר מניחוש יחיד (של מומחה) שזה בכלל לא טריוויאלי. דניאל ב.20:49, 8 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא טריוויאלי וגם לא רלוונטי לוויקיפדיה, כי ריבוי עריכות איננו "ממוצע", והצבעת מחלוקת איננה "ממוצע" ומלחמת עריכה איננה "ממוצע", ובוררות איננה "ממוצע" אם ננקוב בארבע מדרכי העבודה השיתופיות הנפוצות כאן. הדבר היחידי שעובד בוויקיפדיה על פי ממוצע (וליתר דיוק - חציון) הוא הצבעה למשך חסימה של משתמש ותיק. כל השאר אמנם עוסק בריבוי כותבים, אבל אופן יישוב במחלוקות והוספת הידע איננו ממוצע. אורי • שיחה21:46, 8 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
דוגמאות לערכים טובים עם מספר גדול של כותבים ולהיפך
אני בספק אם אני עונה על האתגר שלך, כי לא ברור לי מה אנו אמורים להוכיח. אבל אציג מספר ערכים ואני מניח שהאתגר שלך יהיה להראות שיש ערכים יותר טובים עם פחות עריכות של הקהילה או ערכים פחות טובים עם יותר עריכות של הקהילה. לחילופין, תוכל להראות שהתיקונים שנעשו לערך הזיקו לו.
הערך ישראל בר נכתב על ידי משתמש:אברהם אמיר עד ה-4 במרץ 2008. מדובר על ערך טוב, אולם אני חושב שהעריכות שנעשו מאז ועד היום על ידי יותר מעשרה עורכים שעשו תיקונים קטנים, תוספות ועריכות שיפרו את הערך ולא גרעו ממנו.
הערך לוויתנאים נכתב במשותף על ידי משתמש:ירון ומשתמש:Pacman והועלה במתכונתו הרחב ב-11 בנובמבר 2007. הקהילה הוסיפה וגרעה ואיני חושב שזה הרע עם הערך. להיפך.
נקבת השילוח נכתב על ידי משתמש:תמרה אשר פתחה אותו לביקורת הקהילה הקשיבה לדברי ביקורת ותיקנה בהתאם. אני חושב שזה שיפר מאוד את הערך.
והרי אתה מאשר את טענתי באופן ברור מאוד. הערכים עליהם הצבעת נכתבו על ידי כותב יחיד (ובמקרה אחד, על ידי שני כותבים שהעלו את פרי כתיבתם כאחד).
יש שני דגמי כתיבה בולטים: הראשון, המסורתי והמוכר, גורס כי אדם אחד (או שניים) כותבים טקסט, ואחר כך באים אחרים ומעירים, מתקנים, מגיהים, מצביעים על חולשות בטקסט, דורשים דיוק כאן והסרה שם, וכיוצא בזה. אחר כך בא הכותב (או אדם אחר) ומסנתז את כל ההערות לטקסט סופי; השני, המודל הוויקיפדי, כביכול, של "חכמת ההמונים" גורס כי הטקסט הבסיסי נכתב בשיתוף, על ידי כותבים שונים - א' כותב פסקה ראשונה, ב' כותב את השנייה, ג' מוסיף את השלישית והרביעית, ד' מגיה את קודמיו, ה' כותב מחדש את הפסקה הראשונה, וכן הלאה - והתוצאה הסופית, המיצוע או האמלגמציה של כל התרומות המתרבדות הוא הטקסט הסופי (נכון לרגע זה).
הערכים עליהם הצבעת הם דוגמה מובהקת לעריכה מסורתית - במקרה אחד, אברהם אמיר כתב את הערך ועל יסוד זה באו אחרים וערכו (בטעם); במקרה השני, הכותבים המקוריים מתחזקים את הערך; במקרה השלישי, של נקבת השילוח, הכותבת קיבלה הערות, מסכה ומיזגה וכתבה את התוספות. אין כאן שום דבר מ"חכמת ההמונים" - פשוט כתיבה מסורתית כשהעורכים האחרים מקבלים את התפקיד המסורתי של קריאת עלי ההגהה והוספת הערות כטעמם.
כל זה בא לומר ש"חכמת ההמונים" או הרעיון שיש כאן אופן עריכה וכתיבה שונה אינו עולה בקנה אחד עם העובדות. יש כותבים בוויקיפדיה שיוצרים ערכים ויש אחרים, כמוך וכמוני (לפחות בשנים האחרונות) שמבצעים את התפקיד הזוטר של הערות, תוספות ותיקונים. "חכמת ההמון" מתבטאת בעניינים כמו הכרעה, באמצעות תיקון ותיקון מחדש, של נתונים כמו מספר התושבים באילינוי, אסמכתא לטיעון מסוים, תיקון שגיאת הקלדה או הזזת פסקה מפה לשם. תפקידה במכלול, עם זאת, אינו מרכזי.
אולם, אציין שאין מה לזלזל בעריכה, בתוספות ובתיקונים של העורכים המסייעים. לעיתים הם גם מוסיפים פרקים שלמים ולפעמים העריכה שלהם עושה את ההבדל בין ערך גרוע לערך טוב. אז נכון שיש עורך ראשי והשאר רק הוסיפו (הדרך הראשונה), אבל התוספת מהותית.
שנית, יש גם מודל נוסף (הדרך השלישית), של כתיבת פרקים, פרקים ואחר כך מגיע עורך מרכזי ומשלב את כולם יחד לכדי ערך אחד קוהרנטי. גם זה מן הסתם קורה בויקיפדיה למרות שאין לי כרגע דוגמא בשליפה. זה אגב מודל שנעשה בו שימוש בעבר בכתיבת ספרי הסטוריה, בין השאר על ידי יוסף בן מתתיהו.
אני מסכים שיש ערכים בהם הוספו תוספות ללא שהם שולבו ליחידה אורגנית בערך (הדרך השנייה). זו בעייה וצריך לטפל בה, אבל גם כך, ברוב המקרים עדיף לקורא לקבל את המידע הנוסף בערך מגושם מאשר ערך חסר.
אינני חושב שהדרך השנייה היא הדרך הויקיפדית. לדעתי הדרך הראשונה והדרך השלישית הן הדרך הויקיפדית.
מהמאמר לא התלהבתי כשרפרפתי עליו לראשונה, ואיני רוצה לחזור ולרפרף בו שוב אז נניח לו. אין פה שום חכמה חדשה, רק שימוש בטכנולוגיה ישנה כדי לעשות את מה שנעשה מאז ומעולם. סיעור מוחות, שיתוף פעולה, למידה מכל אדם, וכו'. עדירל - שיחה14:37, 10 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כותב אלמוני השאיר היום הערה רלוונטית בדף השיחה של גלילאו גליליי: "כשמדובר בנושא בו רוב הציבור טועה, ויקיפדיה מועדת לטעות אף יותר מאשר בערכים אחרים". ואם בעובדות כך, בהלכות דעות עאכו"כ ואכמ"ל. עוזי ו. - שיחה18:55, 10 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אכן. הערך גלילאו גליליי הינו מופת לערך שנכתב טלאי על גבי טלאי (שלושה כותבים עיקריים), יש בו הערת שוליים אחת בלבד, ופרק מכובד של "לקריאה נוספת" שלגבי רובו ספק אם מישהו מהכותבים קרא אותו. עוד עבודה רבה לפנינו. עדירל - שיחה19:43, 10 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
עדירל, הדרך הראשונה אינה דרכה של ויקיפדיה יותר משהיא דרכם של סופר, הוצאת ספרים או אנציקלופדיה כלשהי - קשה לי לעמוד על אופן כלשהו בו "חכמת ההמון" מתבטאת באופן כלשהו. יש כאן, לכל היותר, תבונת המגיהים (וגם כאן, רק מיעוט הם מגיהים ועורכים טובים - רוב העריכות גורעות ולא מוסיפות) בשולי הדברים. הייתשלהדוס - שיחה14:39, 13 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
איני טוען שהדרך הראשונה או השלישית הן הדרך הויקיפדית במובן שהמצאנו משהו אלא שזה הדרך אותה אנו שואפים ליישם (איני חושב שיכולת להבין את דברי אחרת). כמוך, אני שולל את הרעיון של חכמת ההמון במובן של חידוש כלשהו לעומת דרכים קלאסיות לכתוב אנציקלופדיות. אולם, העובדה שהיום יש 200 איש פעילים ביותר בכתיבת אנציקלופדיה ויקיפדית בעברית, בתוספת עוד אלפי אנשים שמעירים מדי פעם, היא בהחלט ייתרון על פני אנציקלופדיות אחרות. בנוסף, הזמינות של מקורות באינטרנט שמאפשרים לנו ולקוראים לבדוק תוך שניות האם המקורות תומכים בנכתב או לא הוא ייתרון עצום לעומת המצב בו הקורא צריך לגשת לספריה הקרובה כדי לבדוק אם מה שכתוב נכון או לא (צר לי שיש כאלו שאינם מבינים את החשיבות של נקודה זאת). לגבי טענתך שרוב העריכות גורעות אני שולל זאת בכל תוקף ואיני מבין בכלל איך אתה טוען זאת. יש עריכות שמוסיפות מידע אך פוגעות בהרמוניות הערך. אולם איני רואה עריכות אלו כשליליות. הן מקדמות את הערך וכשיבוא עורך ויתקן הערך יהיה עוד יותר טוב. עדירל - שיחה14:56, 13 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה עתה נחתה על שולחני הזמנה לכנס בינלאומי באוניברסיטת תל אביב בנושא: Trauma Testimony Discourses: Genre Patterns and Innovation (בתרגום שלי: השיח אודות עדות הטראומה: תבניות וחידושים של ג'אנר). במסגרת המושב על ההשפעות החברתיות של טראומה, שיערך ב-21 בפברואר החל מ-14:30, ידבר ד"ר ארנון קרן מן המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה על: Collective Trauma, Collective Testimony: Can Wikipedia be Believed? מסתבר שיש מי שסובר שהוויקיפדיה היא במה לתיעוד טראומות. אם מישהו פנוי באזור אוניברסיטת תל אביב ביום שני 21.2 בסביבות 14:30, אשמח אם יכנס לבניין הפקולטה לרפואה (אולם לולה) יאזין וידווח.Oy • שיחה13:46, 6 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כנס מרכז הספר, הספריות והספרנים בישראל יערך השנה בין ה-7 ל-9 במרץ 2011. המושב המרכזי של הכנס יעסוק בויקיפדיה, ותשא דברים בו פיבי איירס, חברת חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה. לאחר מושב זה יערך מושב נוסף ובו ישא דברים, בין היתר, דוד שי, אשר יספר על ויקיפדיה, וכן נציג מטעם אוניברסיטת באר שבע אשר יספר על שיתוף הפעולה של ויקיפדיה עם מרכז אפריקה ועל כתיבת ערכים בנושא. הכניסה לכנס הינה בתשלום, אולם עמותת ויקימדיה ישראל השיגה מספר הזמנות לויקיפדים (תוכנית הכנס). ויקיפדים המעוניינים להשתתף בכנס (כולו או במושבים העוסקים בויקיפדיה) מתבקשים לפנות אלי בדואל עוד השבוע. מספר ההזמנות מוגבל. דרור - שיחה15:07, 6 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בשלב ראשון -
1000 אישים ב1000 שניות (16.5 דק' לערך). כי אישיות יותר קל להסביר בלי שרטוטים. (ובשביל זה יש kanacademy) אבל לא משעמם כמו הקראה שאפשר וודאי למצא בספריות לעיוורים, אלא משהו שאנשים ירצו לשמוע בדרך לעבודה או בריצה/הליכה כהשכלה כללית. (עם בדיחות קטנות, קטעי מוזיקה וכו').
כתבנו כבר כמה פרקים אבל אנחנו מתקשים :),
יש מי שיקליט , יש ציוד ויש מי שיערוך ויוסיף צלילים יש אפילו התחלה של אתר, biocast.co.il יש לוגו ויש איפה לאחסן את ההקלטות (ICAST) .
חושבת שיש לזה מקום, אנשים רבים מבלים זמן בנסיעה והיו שמחים להשכלה כללית לא משעממת, הזמן שאנשים מבלים סתם כך מול ערך, לא במסגרת חיפוש מידע על משהו ספציפי הוא מוגבל.
כל התוכן כמובן, חינמי, אנחנו עובדים בהתנדבות. במידה ויהיו פרסומות באתר, הן יכסו את ציוד ההקלטה שקנינו, עלות האתר ואולי משהו קטן ללהקה שתורמת לנו את המוזיקה שלה.
נשמח מאד לעזרה בכתיבת הערכים.
הערך צריך להיות כתוב בפורמט של 1600-1700 מילים, בצורה שנעים לשמוע.
כרגע יש דוגמא אחת באתר, בימים הקרובים נעלה את 2 הפרקים הנוספים שהקלטנו.
(קרדיט לכותב הערך ינתן כמובן בהקלטה עצמה ובאתר)
שלום לכולם. כפי שראיתם, הבחירות לדיילים של קרן ויקימדיה החלו. ניתן למצוא הסבר על תפקידו, כוחו ומגבלותיו של הדייל - בויקיפדיה:דייל ובהרחבה במטא-ויקי: Stewards ו-Stewards policy.
ישנם מספר מועמדים, ובתוכם גם מועמד מצויין מתוך קהילתנו, מתניה.
יש לנו בויקיפדיה ארכיונים, אך מסתבר שאין לנו מגרסה מענין מה זה אומר , לו היה לנו אפשרות לגרוס בויקיפדיה ? מה שמביא אותי לתהיה האם ניתן למחזר באניטרנט מי-נהר - שיחה03:48, 9 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
על השימוש במונח בהקשר של פעולות אונאריות על ביטים (SHL), נכון שהביטים נופלים מהקצה אבל אף אחד לא אמור שהם נפלו לתוך פח האשפה של הביטים. יש שם גם פסקה על סוגי מחסניות מוזרים (נכנס ראשון, אף פעם לא יוצא) שגם אם יושמו מתישהו, אני לא חושב שמישהו התשמש בהקשר אליהם במונח הזה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית07:52, 10 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ה-WORN הוא הלצה של מהנדס בסיגנטיקס (כדאי לקרוא - מעשה שהיה וסיפור משעשע), והוא מובא כדוגמה נוספת של "BitBucket" - זה לא התקן אמתי, ואפשר לומר שזו מילה נרדפת. כנ"ל ה-FINO - בסך הכל הומור של nerds. לגבי shift register, אני די בטוח ששמעתי את הביטוי, בייחוד בהקשר של "ההבדל בין shr/shl ל-rcr/rcl" (במעבדי אינטל). קיפודנחש - שיחה07:12, 11 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זכור לי במעומעם ציטוט, כנראה של מארק טווין, שהולך בערך כך: "quotes can make you feel smart without having to think". לא הצלחתי למצוא מקור מוצלח וציטוט מדויק יותר. למי הישועה? Amirber - שיחה09:15, 10 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כאן יש כחמישים תצלומים של תל אביב במחצית הראשונה של המאה ה-20, פחות או יותר. תמונות חדות ונהדרות שנמצאו לאחרונה. מי שהעלה את התמונות הוא אחד, גדי קימל. אם למישהו יש דרך ליצור איתו קשר, ולבקש רשיון CC לתמונות, הן יוכלו להיות בעלות ערך רב לערכי תל אביב, בהם גם ערכים על מקומות חשובים ומעניינים מבחינת אדריכלות (כמו כיכר מגן דוד, שדרות רוטשילד, אלנבי) ואפילו ערכים שנושאיהם עומדים היום בדיון ציבורי חשוב (כיכר דיזנגוף). אדם נבו•שיחה19:24, 10 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
עלית יפה על הנקודה, לי זה עדיין נראה כמו "אירוע" אבל אין לי ידע בימאות כדי לומר בבטחה. ראה את הדיון שהיה בהמלצה על התמונה. Neuköln - ש14:54, 11 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יפה - כדאי לשנות, לפיכך, את המידע בדף התמונה ובמקביל בעמוד "התמונה המומלצת" השייכים. שאפו. אדם נבו•שיחה15:42, 11 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם התמונות צולמו ופורסמו בארץ, לפני 1958 - התמונות חופשיות. אם כולן עונות על הקריטריון - תפאדלו. מתניה • שיחה13:38, 13 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
[[תמונה:somegraph.gif|שמאל|ממוזער|250px|גרף שהוצג במסיבת העיתונאים]][1]
ראש הממשלה קיים היום מסיבת עיתונאים, והציג שם בין היתר את הגרף שמשמאל, בכותרת "מקבלי השלמה לשכר מינימום בשירות הציבורי". האם מישהו יכול להסביר מה בעצם רואים כאן? עוזי ו. - שיחה20:58, 10 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
, אני יכול להעלות כמה אפשרויות, הסבירה מביניהם נראית לי שהציר האופקי סוקר את גובה השכר, לאחר ההשלמה, או סכום ההשלמה עצמה, והאנכי את מספר משקי הבית שמקבלים בגובה הזה. אולי. יְשֻׁרוּן • שיחה21:42, 10 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ראה בנאום עצמו. בדקה ה-12:40 נתניהו הציג את הגרף בתור "התפלגות השכר במגזר הציבורי". מהמשך הדברים אני מבין שהגרף מתאר עובדים שמקבלים שכר מינימום כשכר יסוד פלוס תוספות שמגיעות פעמים רבות לסכומים גבוהים. אני-ואתה • שיחה22:08, 10 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש כ-20,000 מקבלי השלמה. הם מקבלים בממוצע כ-600 שקל בחודש. מה שהגרף מראה הוא שיש גם כאלה ששכרם גבוה בהרבה משכר מינימום וגם הם זוכים להשלמה. איתן - שיחה - 00:39, 11 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
החלק המעניין הוא שראש הממשלה נתניהו פועל בדרך השמורה לפשוטי העם. כראש הממשלה, אם יש לו טענות לחוק שכר מינימום, הקובע שרכיבי שכר רבים לא יובאו בחשבון לעניין חישוב ההשלמה, הוא יכול ליזום שינוי בחוק. אם הוא חש שהממונה על השכר באוצר הגזים כאשר הסכים פעמים רבות להשמיט רכיבי שכר נוספים מהשכר המושווה לשכר המינימום, הוא יכול לפנות את שר האוצר, ולבקש ממנו שיורה לממונה על השכר שלא להגיע יותר להסכמים כאלה. במקום זה הוא מציג גרפים ומצפה שנצא לכיכרות להפגין למענו. מה הצעד הבא, ביבי? מכתב שלך לשלי יחימוביץ בבקשה שתתקן את החוק? דע ששלי עסוקה מאוד, ואולי לא תוכל להתפנות לטפל בבקשתך. דוד שי - שיחה17:28, 11 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ראיתי שאצלנו מסומן שהערך מגן דוד בויקיפדיה הערבית הוא ערך מומלץ (טעות אגב, הוא כבר אינו כזה). הסתקרנתי ובעזרתו האדיבה של גוגל טרנסלייט עיינתי בערך. להפתעתי גיליתי בפסקה הקרויה התקופה המודרנית שמשפחת רוטשילד תכננה ומימנה את את כל המלחמות והמהפכות בעולם ואת האחווה הסודית של האילומינטי (מה היינו עושים בלי דן בראון?) ולמעשה שלטה על אירופה ואמריקה בפועל. בתכנון משותף עם האילומנטי היא הקימה את התנועה הציונית על מנת להקים את מדינת רוטשילד. אני אחסוך מכם את ההמשך. עושה רושם שאין בקרה באנציקלופדיה זו, ולצערי במקום להשתמש בידע כדי לשנות דעות קדומות דווקא מלבים את השנאה. אביהו • שיחה09:12, 11 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ומי אם לא drork את הערך יתקן? והוא עלה למרכבה... טוב, לא חשוב. יש כאן עוד דוברי ערבית חוץ ממנו? לצערי הידע שלי בערבית מסתכם ב"אהלן וסהלן יא מועלימה. איסמי אסף ואנא תלמיד" TFighterPilot - שיחה10:57, 11 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש מליארד ומשהו דוברי ערבית, שכולם יכולים לתקן. עושים ממוצע, והופ - נהיית אנציקלופדיה אמינה. עוזי ו. - שיחה11:08, 11 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש מאתיים וחמישים מיליוני ערבים שהם דוברי ערבית. יש אולי עוד כמה עשרות מיליונים, אבל ודאי לא מיליארד. איתן - שיחה - 20:50, 11 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הוסר המשפט על המהפכות והמלחמות, אבל האילומינאטי עדיין שם, וגם "מדינת רוטשילד", והתרומה של קרן רוטשילד לסניף הבונים החופשיים של הנשיא טרומן כדי שיכיר במדינה, וכו' וכו'. פעולה באמצעות דייל היא כמו מה שבוש ואובמה מנסים לעשות בהבאת דמוקרטיה לארצות ערב. כדי שויקיפדיה הערבית תשתנה, נצטרך פשוט לחכות ולקוות שהעולם, למרות הכל, מתקדם. אדם נבו•שיחה13:07, 11 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אתה מתאר תהליך בכתיבת תוכן שיתופית שאינו מוכר לי. איך זה עובד בדיוק? מגיע דייל (דובר ערבית), ומציג מקורות חדשים? משיג קונצנזוס בדף השיחה? פונה לבורר? עורך הצבעה? אומר "מתניה שלח אותי"? עוזי ו. - שיחה13:18, 11 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
איך מתנגדי השמעת וגנר אמורים לדעת בכלל את המתואר לעיל? (שהרי אסור להשמיע אותו בארץ)
איתן - שיחה - 20:46, 11 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
56% מהמתנגדים להשמעת וגנר הם דתיים, שלא רואים טלוויזיה בשבת, 19% נוספים הם זקנים, שצופים בערוץ הראשון. הבעיה שלך נוגעת לאחוז קטן מאוכלוסיית "מתנגדי השמעת וגנר". ואגב, גם אלו לא בהכרח מתנגדים לכל שימוש בחומרים של וגנר, וייתכן שההתנגדות שלהם מתייחסת באופן ספציפי לפתיחת פסטיבל ישראל ביצירה של יוצר אנטישמי. אדם נבו•שיחה20:53, 11 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הבעיה היא לא שלי. אני מאוד אוהב את הקטע האמור, ואפילו התקנתי אותו על הנייד שלי. איתן - שיחה - 20:57, 11 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ודאי שקיבלת תשובה על השאלה. מותר להשמיע וגנר בארץ, וכולם מכירים את וגנר כי כולם ראו את אפוקליפסה עכשיו ומהרבה סרטים, תוכניות טלוויזיה, קונצרטים ורינגטונים אחרים. מותר להשמיע את וגנר בארץ, אבל יש אנשים שמסרבים להיגע לקונצרט שבו ינוגן וגנר ומוכנים להיחנק מרוב ויכוחים כדי שוגנר לא ינוגן באירועים רשמיים או מייצגים של מדינת ישראל. ובצדק. אדם נבו•שיחה19:30, 15 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא מסכים. לא כל מי שראה את אפוקליפסה עכשיו יודע שזה וגנר. הייתי מנסח זאת אחרת: מרבית האנשים לא יודעים מה זה וגנר (לא מי זה) איתן - שיחה - 19:39, 15 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ב"כולם" לא התכוונתי, כמובן, לכולם. מרבית האנשים לא יזהו את רוב המלחינים הקלאסיים. נההה, "מרבית האנשים" לא יודעים על חופו של איזה אוקיינוס שוכנת העיר ניו יורק, או מה הוא הבלו על הדלק, או מה ההבדל בין בני גנץ לבין יואב גלנט. לא רלוונטי. אדם נבו•שיחה19:44, 15 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
את וגנר שמעו ילדים ישראלים רבים שצפו בסרטים מצוירים בטלוויזיה הישראלית של באגס באני ושמעו ברקע את דהרת הוולקירות. עד כמה שידוע לי, אין שום איסור חוקי להשמיע את יצירותיו של וגנר (או ריכרד שטראוס וכו') במדינת ישראל. ערןב - שיחה22:44, 11 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ולא צריך להיות חוק כזה. אבל וגנר לא צריך להישמע במופע הפתיחה של פסטיבל ישראל, לא בטקס יום העצמאות, ולא ברקע של זמריר בחירות, כי במקרים כאלו זה לא רק עניין של חוק ואסתטיקה. בטקסים וסמלים של מדינת ישראל, אנחנו צריכים לשאוף למקומות מסויימים, לייצג עקרונות. אדם נבו•שיחה22:59, 11 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא כתבתי שיש איסור חוקי. האיסור הוא מעין נוהג שהשתרש לפיו וגנר - אאוט.
בשנת 2001 ניצח דניאל בארנבוים על ה"ברלין שׁטאטסקפלה" שביצעה את הפתיחה לאופרה של ריכרד וגנר "טריסטן ואיזולדה" בפסטיבל ישראל בירושלים. הביצוע עורר סערה בישראל, כיוון שהמוזיקה של וגנר נחשבת במדינה למוקצה בשל האנטישמיות של וגנר. בארנבוים היה אמור תחילה לנצח על המערכה הראשונה של האופרה "הוואלקירות" (שנודעה כאופרה האהובה על היטלר) יחד עם שלושה סולנים, בהם הטנור פלאסידו דומינגו. מחאות מצד ניצולי שואה ומצד שרים בממשלת ישראל הביאו לכך שהנהלת הפסטיבל ביקשה שבארנבוים יעלה יצירה אחרת במקומה.
בארנבוים הסכים לבקשה והחליף את היצירה ביצירות אחרות, אך הביע את צערו על הבקשה. בתום הקונצרט הצהיר בארנבוים שהקונצרט תם, וששני הדרנים כבר נוגנו. הוא המשיך ואמר שברשות התזמורת נמצאים התווים לפתיחה של "טריסטן ואיזולדה", אופרה מאת ואגנר. הוא הודיע שאם הקהל ירצה, הם ינגנו את הפתיחה, והציע לאלו שעלולים להיפגע מכך לעזוב את האולם בשלב זה. חלק מהנוכחים הגיבו במחיאות כפיים בעוד אחרים הביעו את מחאתם. בארנבוים שוחח עם הקהל בעברית במשך כחצי שעה, הסביר את הרציונל שלו לנגינת היצירה, וקרא לאלו שהביעו מחאה לתת למוזיקה להישמע.
בארנבוים אמר שהוא החליט להתריס נגד החרם על וגנר בשל העובדה שבמסיבת עיתונאים שערך בשבוע שלפני ההופעה הוא שמע צלצול של טלפון סלולרי שמנגינתו הייתה "דהרת הוולקירות". הוא הסביר: "חשבתי שאם אפשר לשמוע אותה (קרי, את היצירה) בצלצול טלפון, מדוע אי אפשר לנגן אותה באולם קונצרטים?"
המוזיקאים הוגים את יצירותיהם בהתאם ולפי הלך הרוח שלהם. רוחו של וגנר תמיד הייתה אנטישמית, ולא מן הנמנע שרבות מיצירותיו היו מבוססות על אנטישמיות גם אם אנחנו לא שומעים את זה. YHYH ۩ שיחה 20:09, 15/02/2011
לחילופין, מוזיקה היא אמנות כל כך מופשטת שהיא עשויה להתפרש באופן שונה מאוד מרוח המחבר, ובלי לדמות לה כלל. אדם נבו•שיחה20:12, 15 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כנ"ל ובדקתי גם עם מישהו נוסף וגם אצלו האתר לא עובד. כנראה נפל השאלטר באת"א או משהו. בטח יחזור לפעול מחר. Neuköln - ש17:01, 12 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה. מעצבנים אלה. אני משתמשת המון באתר. אני מחכה שידיעות אחרונות והארץ יפול להם האסימון ויואילו בטובם להעמיד לרשות העם את העיתונים שלהם Hanay • שיחה17:07, 12 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ממקורות יודעי דבר נמסר ששני עיתונים אלו לא צפויים להצטרף למאגר בעתיד הנראה לעין. Ijon - שיחה19:37, 12 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לאור גובה הלהבות בשדה הקרב הוויקיפדי אני ממליץ ללוחמים האמיצים שלנו לנצור את הנשק לכמה דקות ולקפוץ לפה. תיאורים מפורטים ומבדחים של טיפוסים אינטרנטיים שונים שכולנו מכירים. אחרי שתגמרו לצחוק על ההוא והמפעיל הזה, על המשתמשת הזו ועל זה שנחסם. קחו דקה של ביקורת עצמית ונסו לזהות את עצמכם מתוך הרשימה. יום טוב. sir kiss • שיחה11:09, 13 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא קיים מילון עברי-עברי באינטרנט. בתור משתמשי ופעילי ויקיפדיה, אני סבור כי אתם מבינים שחלק נכבד מהלימוד היום בבתי הספר ובלימודים הגבוהים. החלטתי ליצור עצומה באתר באותו השם כדי שמשרד החינוך ירים את הכפפה ויקים מילון כזה. הנה הקישור. אביעד • שיחה21:46, 18 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
באמת מצחיק. עצומות באתר הזה מביאות למודעות. לדוגמה, מודעות לבעיית שעון החורף ומשבר המים. אני מתייחס לזלזול הזה בבטלה. גלוש באתר. אביעד • שיחה22:46, 18 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האתר הזה כמובן ידוע. אבל הוא מתקדם באיטיות וחסרים בו ערכים רבים. צריך שיהיה גם משהו משמעותי יותר (עד שוויקימילון יגדל). אביעד • שיחה10:19, 19 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אביעד, אני מכיר את אתר העצומות הזאת ולא חושב שהוא מביא למודעות. הפיד שלי בפייסבוק מלא בעצומות כאלה שלא קורה איתן כלום. להגיד שהמודעות למשבר המים והמודעות לשעון החורף קשורות לעצומה אלקטרונית זאת הגזמה פראית. אבל עזוב, זאת היתה בדיחה, מי יתן ותהיה לך הצלחה יותר טובה עם העצומה הזאת מאשר עם העצומה לשחרור גלעד שליט. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית10:57, 19 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
איך לא חשבנו על זה קודם? במקום להשקיע זמן אינסופי ביצירת אנציקלופדיה חופשית, יכולנו להשקיע דקה בחתימה על עצומה שקוראת למשרד החינוך להקים אנציקלופדיה כזו. נכון, יחסר בה הערך "נכבה", אבל אותו נוכל לשלוח בדואר לכל מי שיחתום על העצומה. אם במילון יהיו גם אמרות כנף, בוודאי תופיע בו האמרה "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש". דוד שי - שיחה15:31, 19 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני לא מתייחס ברצינות לעצומות שאפשר לחתום עליהם בקלות רבה מדי. הצעת שיפור קלה: רק מי שתרם תרומה סבירה לוויקימילון (יצר ערך, שיפר בצורה משמעותית ערך, תרם תרומה כספית סבירה לקרן ויקימדיה, או לאחותה הישראלית), רשאי (מוסרית) לחתום על העצומה. אנא ציינו את תרומתכם כאשר אתם חותמים. לבושתי אציין שזה הופך אותי לפסול־חתימה.
דווקא כן קיים מילון עברי-עברי בשרת: מילון רב מילים מבית מלינגו. מה שלא קיים ברשת הוא מילון עברי-עברי חופשי, בחינם. סעד חלקי למצוקה הזו יביא פרויקט בן-יהודה, אשר נערך בימים אלה למיזם התנדבות רחב-היקף להקלדת מִלון העברית הישנה והחדשה (16 כרכים) מאת אחד, אליעזר בן-יהודה. חלקי, משום שהמלון, כמובן, אינו מעודכן, ואף מכיל שגיאות שונות. אף על פי כן, לאור הריק הנזכר לעיל, הוא יהווה בסיס משמעותי לכל יוזמה עתידית, ועד היום אין מילון שישווה לו, מבחינת עומק והיקף, לפחות עד שיסיימו באקדמיה ללשון העברית את המילון ההסטורי, שנים ספורות לאחר ביאת המשיח, לא עלינו. Ijon - שיחה18:53, 20 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה קורה עם זה באמת? בזמנו כשהתחלת עם זה, הקלדתי איזה חצי עמוד, שלחתי לך כמה בעיות שהציקו לי וזה איכשהו נשכח.
כשאתם ומשרד החינוך כותבים את המילון הזה, בבקשה לדאוג שיהיה דיפרנציאלי. כולם יודעים ש"דליקה" היא "שריפה" ולהיפך; הם לא תמיד יודעים מתי דליקה ומתי שריפה, וכו'. עוזי ו. - שיחה19:35, 20 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מילונים טובים באמת עושים את זה ואני לא מכיר שום מילון עברי שעושה דבר כזה באופן מקיף. הלוואי. לדוגמאות של מילונים טובים לשפות אחרות שעושים את זה ר׳ את הערך אגרון. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה20:00, 20 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא צריך ויקימילון נפרד, אפשר לעשות את בוויקימילון הרגיל. רק צריך לעשות.
בוויקימילון האנגלי כבר יש תשתית לזה – en:wikt:Wiktionary:Wikisaurus – וכבר יש שם די הרבה ערכים. אבל האמת הפשוטה היא שמהמון סיבות הרבה־הרבה יותר קשה לכתוב מילון שעושה רושם של מילון טוב ומלא מלכתוב אנציקלופדיה שעושה רושם כזה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה22:13, 20 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
התסכלתי על הגרסה הערבית של הערך על קרב ח'ייבר, ושמתי לב שבתיבת אינפורמציה, איפה שרשומים האבידות של כל צד, כתוב בצד של היהודים 93 قتيل (93 הרוגים) ולעומת זאת בצד של המוסלמים כתוב "16 شهيد" (16 שהידים). עכשיו, אני יודע שכל הערך מוטה באופן מטורף ובכלל כל הוויקיפדיה שלהם קשורה למציאות כמו שמיטה להר סיני, אבל תיבת האינפורמציה זה דבר קדוש. בקיצור, תוכלו לאמר לי אם המשפט הבא נשמע תקין? "هذا ويكيبيديا أو موسليمبيديا؟" TFighterPilot - שיחה10:07, 19 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הסרתי עם נימוק שזה לא נייטרלי. נראה כמה זמן זה יחזיק. אם יחזירו את זה תוכל לכתוב هذه ويكيبيديا أو إسلامبيديا؟. ויקיפדיה היא נקבה, ודברים השיייכים לאסלאם שאינם עדת המאמינים (המוסלמים) הם אסלאמיים (וגם, אם כבר, مسلم, בלי و או ي). Kulystab • שיחה • שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • ט"ו באדר א' ה'תשע"א • 10:41, 19 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גישה עם הרבה פרובלימות. אם הצד השני היה לומד עברית, אז אולי. גם לא בטוח. יש פה גלישה לעמדה שהסכסוך הוא בגללנו. איתן - שיחה - 22:17, 20 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מתוך הערך שנאת ערבים:
خلال المظاهرات الأخيرة في أكتوبر 2000 التي أتت على خلفية انتفاضة الأقصى، تجمع آلاف اليهود في الناصرة وتل أبيب ورموا حجارة على المتظاهرين العرب ودمروا ممتلكات تعود للعرب وهتفوا "الموت للعرب"
במהלך ההפגנות האחרונות באוקטובר 2000 שבאו בעקבות אינתיפאדת אל אקצא, התאספו אלפי יהודים בנצרת תל אביב , יידו אבנים לעבר המפגינים הערבים, הרסו רכוש השייך לערבים וקראו "מוות לערבים".
(תרגום שלי, קצת חלוד)
על שנאת הערבים ליהודים מן הסתם כתוב בערך על שנאת יהודים. בערך שנאת ערבים כתוב על שנאת היהודים לערבים. עדירל - שיחה23:41, 20 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גם במאורעות תרפ"ט - הרקע בויקי הערבית הוא ניסיון ההשתלטות היהודית על הכותל
הגורם הישיר שהצית את המאורעות אכן היה הפגנה של תנועת בית"ר בכותל, גם אצלנו.
וגם כאן מנסים לתת מילים מיוחדות ליהודים שנהרגו בעימות, ועדיין מכנים התנקשויות בפלסטינים "חיסולים", כאילו היה מדובר בחרקים (או חיית השדה, כפי שסבור העורך האנונימי). יוסאריאן • שיחה08:35, 24 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יוסאריאן, אתה כל כך מוטה שאין מה להתווכח איתך. התנקשויות במחבלים הן חיסולים. הבעייה שלך שאתה גם לא מוכן לקרוא להם מחבלים. איתן - שיחה - 19:16, 25 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ועם הצגה של הפגנה בכותל כרקע לרציחת ופציעת מאות יהודים - אז יש לנו בעיה. גם עם עליית שרון להר הבית כרקע לפרוץ האינתיפאדה השנייה. איתן - שיחה - 19:25, 25 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יוס. הנסיון ליצור סימטריה בין פורעים ערבים לנטבחים יהודים בערך - הוא המוטה. וודאי שיש מקום לאזכור ההרוגים כולם, הרי זה ערך אנצ', אבל לא בלשון מכובסת. דרך - שיחה00:16, 28 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נתקלתי הבוקר בכתבה הזו בהארץ, שם מופיע המשפט הבא: "נראה כי העולם החרדי לוקח מהחילוניות הישראלית אולי את הדבר הגרוע ביותר, את המיץ שבתחתית שקית הזבל, חמים ככל שיהיה - המותגים, הפרסומות, עולם סלבריטאי הזוטא".
זו לא הכתבה היחידה המבשרת לאחרונה על תופעות חילוניות שמועתקות בהצלחה סוחפת לעולם החרדי. מה חבל להיווכח שכאשר משהו מתוך תרבות החול חודרת את שיריון הציבור החרדי, זה דווקא הרובד הנמוך ביותר. הרי בטלוויזיה, לצד ערוץ הסלבריטי, או "המיץ שבתחתית שקית הזבל" ישנו לפחות גם ערוץ מוזיקה קלאסית, שולחנות דיונים גבוהי-מצח וכו'. אם כבר לאמץ מהעגלה הזו, למה לא את התרבות הגבוהה? עצוב מאוד. --Jys - שיחה11:35, 21 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ממש בא למרר ב על "העולם החרדי" המסכן - כולם ביחד: אחת , שתיים שלוש. ―לא הוזן פרמטר עבור המשתמש/ת או האנונימי אשר שכח לחתום, או שהוזן פרמטר אנונימי לא מזוההמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה יכול להיות מקרה פרטי של חוקי האינטגרציה של צווייג, לפיהם מהירות הזרימה של השפעות שלילות במגע בין קבוצות אוכלוסייה בעלות מערכות נורמות שונות עומדת ביחס ריבועי לעוצמת ההבדל ביניהן, ואילו השפעות חיוביות זורמות במהירות פרופורציונית לשורש הריבועי ההבדל - או בפשטות, מתקלקלים מהר ומשתפרים לאט. דב ט. - שיחה15:20, 24 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ב-22 בפברואר שודרה תוכניתו של ערן סבאג "חיים של אחרים" על הנושא השטן ודניאל ובסטר. בעת שהתוכנית שודרה היה הערך טעון שיפור והייתה עליו תבנית להשלמה. לפי סטטיסטיקה הצופים בערך בעברית ובאינגליזית נרשמה קפיצה דרמטית:
כלומר גם כאשר יש בעברית ערך מומלץ מצויין, עדיין יש רוב גדול מאד בקרב דוברי העברית לקריאת הוויקיפדיה באנגלית. אינני יודע מה זה אומר אבל אני בטוח שזה אומר משהו... Ranbar - שיחה08:27, 24 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם הערך בויקי העברית מפורט למדי, אז באופן טבעי קטן הצורך של הקוראים ללכת לויקי האנגלית. למשל, הערך הספקטרום האוטיסטי מפורט יחסית, ובעקבות הפרסומים בחדשות נרשמה קפיצה בצפיה בויקי העברית אך לא בויקי האנגלית. אגסי - שיחה10:28, 24 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בעולם יש פי מאה יותר דוברי אנגלית מאשר דוברי עברית (לא זוכר כבר מאיפה הנתון הזה). אני מניח שיש גם פי מאה יותר ויקיפדים אנגליים מאשר עבריים. לעולם לא יהיו לנו משאבים כמו שלהם ובכל זאת אנחנו בכלל לא מיותרים. יש בנו טעם מכמה סיבות:
קיום ויקיפדיה עברית לצד הנאגלית מונע מונופול דעות ומונופול גישות.
קריאת ערך טוב בשפה אחת מעודד את קריאת הערך המקביל לו בשפות אחרות (בתנאי שלא מדובר בתרגומים מוחלטים).
יש נושאים שרלוונטים יותר דווקא לאחת הויקיפדיות ולכן יפותחו דווקא באחת.
יש אנשים שפשוט מתחשק להם לכתוב או לקרוא דווקא בעברית - תמיד או לפעמים.
לא ראיתי דיון על זה. הייתה כתבה יפה על ויקיפדיה בפי האתון. כדי שמישהו יסרוק אותה כדי שעוד אנשים יוכלו לקרוא אותה למה עד שזה יעלה לאתר של השבועון זה יקח זמן. יורי - שיחה11:00, 24 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הוא פעיל בפורום אבולוציה בתפוז. תשאל עליו שם ואם הוא שם (אני מניח שאין לו בעיה להזדהות בניק שלו שם, כי הוא מתאר שם את העבודה שלו בויקיפדיה), הוא יענה לך. יוסי • שיחה20:44, 24 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
פנה לדקי, למיטב ידיעתי היא הייתה בקשר אתו לפני הסיור בכרמל, כך שייתכן שיש לה את מספר הטלפון שלו. אביהו • שיחה00:24, 25 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם זה מאד דחוף, שמו העברי מופיע בדף המשתמש שלו - קצת עזרה מדודה גוגל ואתה יוצא מזה עם מספר טלפון ביד. קיפודנחש - שיחה05:59, 26 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש מוצר שאני ואחותי מפתחים לתחרות עיצוב עבור אנשים עם לקויות[14]. חשבתי להגיש את המוצר לשתי התחרויות אבל אני רואה שה-"פרס" בתחרות על שם אילן ואסף רמון הוא הגלייה ולמידת אווירונאוטיקה. לא תודה. עִדּוֹ - שיחה17:05, 25 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תעלה לקומה השנייה, פנה ימינה ולך עד סוף המסדרון. משמאל יש חדר עם דלת חומה. תיכנס בלי לדפוק, תפנה ימינה לחדר המחובר, שם יושב האחראי. בדרך כלל הוא לא נמצא בחדר. איתן - שיחה - 09:41, 26 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ויקיפדיה מתנהלת בשיטה משונה במקצת: כל אחד עושה מה שהוא רוצה, במטרה ליצור אנציקלופדיה טובה יותר. ההשתתפות פתוחה לכולם, ההרשמה חינם. לאף אחד אין אחריות על כלום, וכולם מתנדבים. לכל הוויקיפדים משקל זהה בדיונים ובהצבעות. ישנם כמה משתמשים שנקראים מפעילים, ויש להם סמכויות טכניות רחבות יותר כדי להגן על ויקיפדיה ממשחיתים: הם יכולים לחסום משתמשים, ועוד כמה פעולות טכניות שרובנו לא יכולים לעשות, אבל הם לא ב"מעמד" גבוה יותר או משהו כזה. זה על קצה המזלג. תוכל לקרוא עוד בויקיפדיה:ברוכים הבאים ובדפים המקושרים משם. בשולי בדברים, השאלה בהחלט לגיטימית, ולא ברור לי למה ללגלג על השואל. איתמר ק. - שיחה01:06, 27 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כל אחד אחראי לעצמו ולמעשיו. הכל נעשה בשקיפות מלאה ויכול להיות כפוף לביקורת ו\או לביטול. יוסי • שיחה19:32, 25 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כבר רזי ברקאי ניסה לפני כמה שנים להבין מי אחראי על האינטרנט, כשבשידור חי אמא אמר "מאוחר יותר נעלה לשידור את האחראי על האינטרנט שיענה על...."--Israels - שיחה19:35, 25 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בתמונה הבאה, ישנו ביטוי אנטישמי מובהק של היוצר המציג את ישראל כ"תוקפנית אך מתחסדת ומצטדקת בטיעון של אנטישמיות על כל הפגנה לשחרור פלסטין" בעוד שהפלסטיני או הפרו-פלסטיני מוצג כאדם ה"צודק" בתמונה. יש לעשות הכל במטרה להסירה מויקיפדיה העולמית.--Dxrd - שיחה21:27, 26 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הנושא של קריקטוריות לאטוף כבר נידון פה לעייפה. התמונה לא מופיעה בשום דף ממיזמי ויקיפדיה מלבד דפי שיחה שונים והערך על לאטוף. נת- ה- - שיחה21:41, 26 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זו קריקטורה פוליטית, לא אנטישמית. התגובה לעיל מדגימה את טענת הקריקטוריסט. ללטוף יש קריקטורות אנטישמיות, אך זו לא אחת מהן. אורי • שיחה21:56, 26 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
--תמונה שנמחקה--
אתר עמותת חיל ההנדסה שב להתעדכן, והיום מצאתי באתר תמונה שצילמתי של דגלי ישראל והחיל, שהעליתי לוויקישיתוף ומשם כנראה אנשי האתר לקחו אותה. מצד אחד זו גאווה, מצד שני היא ללא קרדיט, וזה חבל. בברכה, MathKnightהגותי (שיחה) 20:46, 27 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תנאי הרשיון מבלבלים. כתוב שצריך לייחס את התמונה באופן שציין היוצר, אבל לא כתוב באיזה אופן ציין היוצר. לא מאשים אותם. פתחתי שאלה בוק:די. Setreset • שיחה23:24, 28 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בתקופת לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הפעיל "הארץ" אתר משנה בשם "פוליטיקו". לאחר הבחירות נזנח האתר, ולכן איש לא הרגיש שפולש טורקי פרו-פלסטיני פרץ אליו. דוד שי - שיחה23:36, 27 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בכל הנוגע לנושאי יהדות, או בשם הידוע יותר "מדעי היהדות" יש רוב מכריע לתורמים שבאים דווקא מחוגי הישיבות. על פי ההתרשמות שלי מיעוטם חרדים שרואים בחשדנות רבה כל חידוש של חוקר מאנשי "חכמת ישראל" ושל החוקרים הביקורתיים בני ימינו, ומקצתם בני ישיבות מחוגי הכיפות הסרוגות שהידע שלהם במה שנעשה במחקר הוא מועט. אנו דור דעה ומלאה הארץ ישיבות וכוללים, ואך טבעי הוא שאנשים אלה יתרמו מזמנם וממרצם לויקיפדיה. תורמים אלה יודעים יפה להבחין בין ויקישיבה לבין ויקיפדיה והם שואפים להגיע לקהל רחב יותר. חבל מאוד שזה המצב. 132.70.145.17914:24, 28 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הצער שלך נובע ממקור עמוק יותר: המחלקות לתלמוד הפכו מזמן למחלקות לתלמיד, ואולי מעולם היו כאלו. סטודנטים למדעי היהדות יש מעטים, וממילא, רק מעטים תורמים פה. יש תחומים שזכו ב"משוגע לדבר" שמחפה על החוסר בכותבים, יש תחומים שכותבים בהם יש למכביר ויש תחומים שבכלל נזנחים. אם צריך דוגמאות, אפרט בקלות. המקום לקול קורא הוא לא כאן, הוא על לוחות המודעות של המחלקות הרלוונטיות. DGtal 14:31, 28 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
במקום לאבחן את המצב הפסיכולוגי שלי ומהיכן נובע הצער שלי אולי נעשה ביחד משהו קונסטרוקטיבי? מה דעתך לעזור לי לפתוח במתקפת איכות בנושא כלשהו ששייך ל"מדעי היהדות". 132.70.145.17914:38, 28 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני הייתי ממליץ לך ליצור מתקפת איכות שתתמקד בערכים קיימים שניכר שנכתבו אך ורק מנקודת מבט תורנית-ישיבתית ולהוסיף לערכים אלו את נקודת המבט המחקרית. אני יכול לעזור בנושאים טכניים, אך אין לי הכשרה פורמלית במדעי היהדות. DGtal 15:07, 28 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אנציקלופדיה "בריטניקה לנוער", פאר האנציקלופדיות לתלמיד העברי, במחיר 170 ש"ח בלבד. אני מקווה שהאנציקלופדיה נכללת בסל המרכיב את מדד המחירים לצרכן, משום שמחירה לקילוגרם נמוך כעת ממחירו של תות שדה. אשאיר לכם לנחש מה הסיבה לירידה התלולה במחירה. דוד שי - שיחה19:36, 6 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
― הועבר מהדף יקיפדיה:מזנון Ori • PTT 00:53, 8 במרץ 2011 (IST)
התלבטתי אם לכתוב את הפסקה כאן או במקום אחר. מי שעדיין לא שם לב - לכו לערך על ברי חמיש באנגלית (אנ') וראו אותו במצבו החדש והקצוץ. ג'ימי ויילס קיצץ אותו לאחר שבארי שלח אימייל בתפוצה רחבה (יש לי עותק ממנו למעוניינים) ובו הוא מתלונן על הערך עליו באנגלית (בעיקר על כך שהואשם בהכחשת השואה) ואיים בתביעה משפטית נגד ויקיפדיה. אתם מוזמנים לעיין בדף השיחה וגם כאן לדיונים בעניין.__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
המינוח החוזר ונשנה שם הוא BLP, דהיינו Biographies of living persons, ולוויקיפדיה האנגלית יש דף מדיניות בנושא, דבר שאין לו מקבילה כאן. מכל מקום זה מזכיר את מקרה מתי כספי אצלנו. הלל • שיחה • כ"א באדר א' ה'תשע"א • 08:05, 25 בפברואר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הודעתי אתמול שעשויות להיות בעיות עקב עדכון ארכיטקטורת המחשוב של מיזמי ויקימדיה. מתניה • שיחה13:40, 8 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ועכשיו אצלי בערך בני רבי חייא מופיע "a.new,#quickbar a.new{color:#ba0000} /* cache key: hewiki:resourceloader:filter:minify-css:3:f2a9127573a22335c2a9102b208c73e7 */". עמיחי • שיחה10:48, 9 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אצלי זה יותר נורא. בכל דף ודף אני צריך לרענן אותו כמה פעמים עד שהתצוגה מסתדרת וכל הקוד נעלם (או נעלם חלקית). לפעמים הפיירפוקס שלי אפילו לא מצליח להגיע על הדף ומדיע לי על שגיאת קידוד. דניאל ב.10:50, 9 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הרגע חתמתי על עצומה בנושא הנהג מרק פטריק, שנהג בשכרות ודרס את הילדה שחר גרינשפן בת ה-12 כשעמדה על אי תנועה. הילדה נפגעה בראשה וכיום, כעבור שנה ורבע, היא משותקת בכל גפיה ואין שום ערובה לכך שמצבה ישתנה אי פעם. הנהג קיבל בעסקת טיעון 600 שעות עבודה לטובת הציבור, חצי שנה מאסר על תנאי (אם ידרוס עוד ילדות, כנראה) ו-1000 ש"ח קנס.
גם לי העונש נראה קל מדי, עד שקראתי את דברי הפרקליטים בנושא. נראה שהפרקליטות הגיעה להסדר טיעון בגלל קושי להרשיע את הנאשם: עדי הראייה סותרים זה את זה ולא בוצע שחזור של התאונה. בהינתן האפשרות שהנאשם יזוכה, עדיף שלפחות יחויב לעזור לציבור. אם בתי המשפט עושים צדק לעתים רחוקות מדי, עצומות אינטרנט עושות צדק עוד פחות. ליאורޖޭ • ב' באדר ב' ה'תשע"א • 13:27, 8 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הבעיה של נהיגה בשכרות היא נגע נורא שהגיע למקומותינו בשנים האחרונות ביחד עם הרגלי השתייה. יש להאבק בה ולעקרה, אולם כויקיפדים, דעתי היא שאנו יכולים לעשות הרבה יותר מאשר לחתום על עצומה שספק אם יש בה יותר מאשר ביטוי לכאב של משפחה. למשל, ניתן להרחיב את הערך נהיגה בשכרות, לספר על אחוזי התאונות במדינות נוספות, על דרכי ההתמודדות במדינות השונות ועוד, ולקשר אל הערך מערכים אחרים, כמו תאונת דרכים, מהפרק על סיבות לתאונות.
לגבי העונש, צריך לזכור קודם כל שאיננו יודעים בדיוק מה היו שיקולי הפרקליטות ומה בדיוק היו הראיות. אבל, בהנתן שאכן היו ראיות, בפני משפחת גרינשפן לא ניתנה הבחירה, ועל כן אולי יש פה פגיעה באוטונומיה, אבל הבחירה האכזרית היא בין למות בתאונה כזאת, שאז במקרים רבים מעמידים את הנהג לדין על הריגה והוא יושב 4-6 שנים בכלא אחרי ניכוי שליש, או רק להפצע בתאונה ואז בהסדר טיעון העונש של 6 שנות שלילה ומספר חודשי עבודה לתועלת הציבור (שזה כמו עבודות שירות, רק בלא התוית של אסיר) הוא במתחם המקובל. עדירל - שיחה11:37, 9 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אינני מתמצאת בחוק, אבל אם הקו המפריד בין עונש של כמה שנות מאסר, לענישה מגוחכת של שעות עבודה וחצי שנה על תנאי, תלוי ביכולתם של רופאים להציל אדם ממוות ולדון אותו לחיים שאינם חיים, ללא תנועה, ללא תקשורת, בסבל שאין לו קץ - במה זה טוב ממוות, ולמה הנהג הדורס צריך ליהנות באיזו שהיא מידה מן העובדה, שקורבנו שרד איך שהוא? במעשיו ודאי לא הייתה שום תרומה לכך. זה לא שהוא חולל איזה מעלל גבורה כדי להציל את הילדה ממוות (למשל, במקרה של חילוץ מרכב בוער לאחר תאונה, או פעולות החייאה בתנאים קשים). אגב, הזכרת בחירה אכזרית - אינני יודעת מה אכזרי יותר לילדה עצמה ולמשפחתה ובמה היו הרופאים בוחרים לו ידעו בוודאות מה הפרוגנוזה. היחיד שנהנה מן העובדה שהיא מתה-חיה ולא פשוט מתה הוא השיכור, שהביא אותה למצבה זה.שלומית קדם - שיחה11:52, 9 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
השאלות הן שאלות טובות ויש הרבה מה לדון בהם, אבל לא אני אוכל לענות על כך. מה שכן אוכל זה להפנות את תשומת הלב למצב המשפטי. אדם שעושה מעשה מסוכן, תחת עצימת עיניים מתוצאות אפשריות של התנהגותו, כמו נהג שנכנס לרכב שיכור, נכנס באור אדום במהירות גבוהה לצומת, רופא שהולך לישון תוך כדי ניתוח, מסיע שב"חים, וכו' - אם תוצאות המעשה הם מוות, הוא יורשע בהריגה. לעומת זאת, אם תוצאות המעשה אינם מוות הוא יועמד לדין על שלל עבירות הנחשבות הרבה יותר קלות ומספר חודשים בכלא ייחשב עונש חמור. בהחלט יש כאן מדיניות של ענישה אקראית של אלו שהרשלנות שלהם הסתיימה במוות. יש הרבה סיבות בעד ונגד מדיניות ענישה זאת, וראוי לכתוב עליהם בערך הריגה. עדירל - שיחה12:02, 9 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הבעיה שהכותבת עומדת עליה ידועה לכולנו מזמן, אך למרות ניסיונות שונים שלנו לפתור את המצב, לא הצלחנו להוביל מהלך שבו שיעורן של הנשים בוויקיפדיה גדל. Ynet משמש כבמה, אם בזכות מאמר זה תצטרפנה אלינו עוד כותבות ויכתבו ערכים חשובים וחסרים על נשים, אז צריך לברך על כך. דורית16:25, 8 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כן תרבנה הנשים כאן, ללא הבדל דת, גזע וגיל. יחד עם זאת האמירה של הגב' פנחסי: ”מה בסך הכל צריך בשביל לכתוב ערך בוויקיפדיה? כמעט כלום. רק מוטיבציה, יכולת לחקור מושג באופן בסיסי, כושר ביטוי מינימלי, וזהו.” היא אמירה מטעה. אותי הקריאה הזו לרדידות אפילו מדאיגה.Oy • שיחה16:54, 8 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האולפנות נמחקו. גם בגלל שמישהו שמחק את האולפנות לא מחק את הישיבות, גם בגלל שבנים יותר עקשנים וגם בגלל שבנות לומדות לרוב ליד הבית וישיבות תיכוניות הן ייחודיות וארציות וכן יש להן ותק יותר גדול.
לגבי הנשים שעתידן עוד לפניהן, אכן - עתידן עוד לפניהן. יש עוד הרבה גברים שעתידם לפניהם ולא הצליחו להשתחל לויקיפדיה.
הבעיה איננה העדר נשים, אלא בהעדר כותבים. לאחרונה אגב, פרשו בבת אחת 20 כותבים פוריים. לא כל דבר זה בעייה של נשים ומיעוטים, לפעמים סתם הכותבים בויקיפדיה הם מיעוט. עדירל - שיחה17:34, 8 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
עדירל: התוכל להיות יותר ספציפי בקשר לאותם עשרים כותבים פוריים שפרשו לפתע? תודה. קיפודנחש - שיחה22:03, 8 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אדרבה, בזכותו ובזכות דניאל גיליתי שוב כמה שמחת חיים ואריכות ימים נוספו לי בזכות העובדה שאיני עוקב אחרי המזנון. לא נותר לי אלא להביע (שוב) את הערכתי הרבה לביורוקרטים ולהצטער על כך שאני לא יוצא למילואים עד ה-17 במרץ. ליאורޖޭ • ג' באדר ב' ה'תשע"א • 22:50, 8 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
וק:כה - שים לב לסעיף 7. בשם עם ישראל אני מודה לך על התרומה המשמעותית לביטחוננו עם גיוסו של ליאור. קיפודנחש - שיחה10:14, 9 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תומר: לא עשית שום אאוטינג כמובן. התכוונתי שעצם העיסוק בשאלה "תחת איזה כינוי תורם אדם ידוע" אינו ראוי. יתכן שכוונתך הייתה לרמוז "הנה הגברת מטיפה לנו מוסר במקום פשוט לתרום בוויקיפדיה", אבל אתה צריך להניח שזה לפחות יתכן שהיא כבר תורמת. למעשה, אין לך שום ראייה שהיא לא תורמת תחת הכינוי "קיפודנחש". קיפודנחש - שיחה16:01, 9 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
Oy, כדי לכתוב ב-ynet לא צריך יותר מ"מוטיבציה, יכולת לחקור מושג באופן בסיסי, כושר ביטוי מינימלי, וזהו". גם בויקיפדיה זה מספיק למשימות רבות (רבים התחילו בתפקיד מתקני קישורים לפירושונים) ומי שירצה ללמוד יוכל בהחלט להתקדם ולשפר את כושר הביטוי והיכולת לחקור. עדירל - שיחה11:46, 9 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
עדירל, נדמה לי שהגב' פנחסי התכוונה לפעילות קצת שונה מוויקיגמדים. אם הבנתי אותה נכון, היא ראתה בעיני דמיונה המוני ילדות בנות 12 כותבות כאן את דרשת הבת-מצווה שלהן למען הותר חותמן בעולם הוירטואלי... הלוואי שהיו באות הנה לתקן קישורים.Oy • שיחה16:17, 9 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה מביא לי רעיון שצריך לנסות ליישם. מסלול הכשרה עצמית לויקיפד. איך תהפוך ב-27 צעדים פשוטים, והרבה עבודה קשה ךויקיפד מקצועי ובדרך תרכוש לעצמך מיומנויות כתיבה חשובות. זה יתחיל במשימה של תיקון שגיאות כתיב, קריאת ערכים עם טעויות לשון, עבור בהכנסת תבניות להערות שוליים חסרי תבנית, תיקון קישורים פנימיים לפירושונים, המשך בהוספת משפטים לערכים על סמך חיפוש בעיתונית יהודית היסטורית, עבור להרחבה על סמך מאמרים בקתדרה וכו', המשך בתרגום ערך מויקי אנגלית, עבור לכתיבה עצמאית של ערך על אישיות וכלה בכתיבת ערך משמעותי יותר. לאחר שנרים את הפרוייקט אפשר לצאת במסע הסברה שיזמין אנשים לבוא להצטרף: "תמיד רצית לכתוב בויקיפדיה אבל חששת שלא תתנסח נכון? הכננו במיוחד עבורך מסלול הכשרה!". מי מרים את העניין? עדירל - שיחה16:56, 9 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אין סתירה. המיזם הזה נועד להדפיס חוברות הדרכה שונות לכתיבה בוויקיפדיה, לשלל יעדים ובשלל רמות. החוברת הראשונה תורגמה לעברית ויש לה עיצוב גרפי שובה-עין קיים באנגלית שצריך לעזור להתאים אותו (בעיקר מבחינת כיווניות הגרפיקה) לקורא העברי, ובאותה הזדמנות לערוך התאמות קלות גם בתוכן של החוברת עצמה. החוברת תודפס בכמות עותקים גדולה (כמה אלפים) על ידי ויקימדיה ישראל, והיא נגישה וחביבה ומתאימה לחלוקה לקהלים שונים כמו למשל סטודנטים. Harel • שיחה17:16, 9 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ויקי זה לא פורום או בלוג. לא כל כך פשוט לכתוב כאן וגם להצליח לגרום שהתוכן שנכתב ישרוד. אגסי - שיחה12:55, 9 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה רבה. אתה יכול לייצר משהו דומה רק עם מיון ascending, כדי שנראה את הערכים שנערכו הכי מעט? יהיה מעניין לראות ערכים שלא נערכו ולו פעם אחת מאז כתיבתם. טוסברהינדי(שיחה)01:02, 11 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ראויה לציון העובדה שהערכים במקומות 4 - 7 הם ערכים העוסקים בקבוצות כדורגל. אישית הופתעתי מהערך שבמקום ה-12, מייפל_סטורי, שמעולם לא שמעתי עליו. דוד שי - שיחה18:08, 11 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שנילי, מה מפתיע במיקום של ראשון? זה מעט מידי או הרבה מידי? מייפל סטורי זה משחק רשת מאוד פופולרי בקרב ילדים ונערים צעירים (10-14), והוא נערך אינספור פעמים על ידי אנונימיים. דניאל ב.18:17, 11 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כתבתי לפני התנגשות עריכה: הרבה מידי, עיר בישראל בלי מאפיינים בולטים וללא סיבה ניכרת לעין להתענינות מרובה. די מובן שערכי כדורגל, משחקי מחשב, סדרות טלוויזיה וערכים טעוני אמוציות ואידאולוגיה נערכים חדשים לבקרים, מה יש בראשון לציון שמושך את העורכים הרבים? מחקר פסיכו-סוציו-ויקיפדי מעניןשנילי - שיחה18:37, 11 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מהרשימה עולה כי הנושאים הפופולריים הם: ספורט, אקטואליה, היסטוריה ובידור. אגסי - שיחה16:36, 12 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה לא רשימת ערכים פופולריים, אלא בעיקר ערכים מושחתים ואקטואלים - הגורמים שמביאים להכי הרבה עריכות. דניאל ב.16:40, 12 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם יש כל כך הרבה השחתות בערכים האלה, ובלעדיהן הרשימה הייתה שונה לגמרי? אגסי - שיחה20:57, 12 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בתחילת החודש אירעה התפתחות משמעותית בפסיקה האמריקאית בנושא פרטיות ברשת, לאחר שבית משפט מחוזי בקליפורניה נענה לבקשת חברת סוני לקבל את כתובות הרשת של כל מי שהחליט לעיין בהדרכה של ההאקר ג'ורג' הוטץ כיצד לפרוץ את מכשיר הפלייסטיישן 3. הפסיקה הזו היא פריצת דרך תרתי משמע ולא אתפלא אם בקרוב יגיעו הדיה גם לבתי המשפט בפינה הזו של המזרח התיכון.
הערת האלמוני כאן, ששוחזרה, מעלה חיוך. האלמוני התכוון כנראה ל"קצה העולם", אך לא היה מודע לכך, שכשמדברים על יפן, אוסטרליה נמצאת באותו אזור זמן, באוקיינוס השקט. . Danny-w 17:37, 13 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
למעשה, מאחר שיפן נמצאת באזור זמן UTC+9, הרי שהצד הנגדי לה הוא UTC-3, כלומר: ברזיל, סורינאם, גיאנה הצרפתית.
(רק בחצי הכדור הדרומי. אני חושש שאין יבשות או איים מיושבים באזור-זמן זה בחצי הכדור הצפוני). לא כך? Danny-w 18:40, 13 במרץ 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->