בשנים האחרונות ניכרת מגמה בקרב אוניברסיטאות ומכוני מחקר להעלות לאינטרנט חומרים אקדמיים, ובפרט כתבי עת, כך שיהיו פתוחים לציבור הרחב. כך, למשל, יד בן צבי עם כתבי העת "קתדרה" ו"פעמים", אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עם כתב העת "עיונים בתקומת ישראל", ורבים אחרים. יש העושים זאת ישירות באתר של המוסד, ויש העושים זאת בעקיפין דרך אתר JSTOR, שחלק ממנו פתוח לעיון הציבור, כולל כתבי עת עבריים כ"תרביץ" ו"דפים למחקר בספרות". למגמה זו מניעים אחדים, ואסתפק כאן באחד מהם: מדובר במוסדות שחלק נכבד מתקציבם מגיע מאוצר המדינה ומתרומות, ועל כן ראוי שישתפו את הציבור בתוצרתם, בוודאי כאשר שיתוף זה הוא כמעט ללא עלות.
גם הפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב הלכה בדרך זו, והעלתה לאינטרנט שני כתבי עת שלה, שתוכנם חשוב לציבור הרחב: "ישראל" ו"הציונות". היום ניסיתי לעיין בכתבי עת אלה, וקיבלתי את ההודעה: This page is only available when connecting from Tel Aviv University Networks, כלומר: הגישה לכתבי העת אפשרית רק ברשת הפנימית של אוניברסיטת תל אביב. לא רק מהציבור הרחב נשללה הגישה לכתבי עת אלה, אלא אפילו מחוקרים וסטודנטים באוניברסיטאות אחרות.
ייתכן שכל הבעיה נובעת מטעות טכנית של מנהל רשת, שבטעות שם את כתבי העת באזור הפנימי של האוניברסיטה במקום באזור הפתוח לציבור, בלי שמישהו ביקש זאת ממנו. זו טעות שאין בה כבוד גדול, אך גם אין בה קלון גדול - טעויות קורות, ומודה ועוזב ירוחם.
חמור יותר המצב אם מדובר בהחלטה מודעת של האוניברסיטה להסתגר במגדל השן, ולשמור את אוצרות האוניברסיטה הללו לשימושם של אנשי האוניברסיטה בלבד.
פניתי במייל למערכת של שני כתבי העת, בבקשה לחזור ולפתוח אותם לציבור. כאשר אקבל תשובה אודיעכם. דוד שי - שיחה10:00, 29 בדצמבר 2018 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
טוב שאתה מעלה את זה. כבר לפני כמה חודשים האתר של "ישראל" נפל לגמרי (לדעתי הייתה שם הודעת שגיאה רגילה ולא את הכיתוב שיש עכשיו). לא רק שהגיליונות לא זמינים לעיון, אלא גם ההנחיות לכותבים או היכולת לקנות גיליונות וכו'. בעיני זה הצביע על תקלה ולא על חסימה מכוונת, אבל יהיה מעניין לשמוע את התגובה שלהם. דוידוד • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ט • 18:18, 29 בדצמבר 2018 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
קיבלתי תשובה מהעורכת, וזו לשונה: "העניין נגרם עקב שינויים באתרי האוניברסיטה ונמצא בטיפול. מקווים לחזור לאויר בקרוב." נקווה לטוב. דוד שי - שיחה16:25, 30 בדצמבר 2018 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
באותו עניין קיימת יוזמה אירופאית Plan S החותרת לכך שעד 2020 כל המאמרים במימון גראנטים ציבוריים יהיו חופשיים. Assafn • שיחה21:51, 30 בדצמבר 2018 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
(כדאי לדעת כי פירושו של דבר הוא שהחוקרים ישלמו לכתבי העת עבור פרסום מאמרים, שיהיו לאחר מכן חופשיים; העלות המקובלת היא כ-$2000 למאמר). עוזי ו. - שיחה23:06, 30 בדצמבר 2018 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מאחר והמימון הוא מכספי ציבור, לדעתי ראוי שהציבור יוכל לקרוא אותו. התשלום לא יוצא מהכיס של החוקר הוא יהיה חלק אינטגאלי מהגראנט. Assafn • שיחה08:16, 31 בדצמבר 2018 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בטח שראוי, אבל מישהו צריך לשלם... המצב הנפוץ היום הוא שהספריות האוניברסיטאיות מממנות את כתבי העת המדעיים על ידי רכישת מנויים. המודל החלופי, שהתשלום הוא פר מאמר מהגראנט של החוקר, כבר קיים בחלק מהתכניות (כמו ERC ן-NIH שמחייבים את זה כחלק אינטגרלי מהגראנט, גם בישראל כמובן). אני לא בטוח שהוא טוב יותר או מועיל יותר לציבור, וייתכן מאוד שהוא יותר בזבזני מבחינת התשלום. יכול להיות שאם האוניברסיטאות בארץ יחויבו לכסות את עלות הפרסום של כל מאמר של אנשי הסגל שלהן נראה מהר מאוד מעבר ל"איכות" במקום "כמות" . וברצינות, זה אומר שבסופו של דבר, חוקרים באוניברסיטה עשירה יוכלו לפרסם יותר מאשר חוקרים באוניברסיטה ענייה, ואולי נראה "עוצר פרסומים" בשביל לחסוך כסף ולכסות גרעונות. נראה לי שההשלכות של מודל הפרסום בגישה חופשית לא ממש נשקלו עד הסוף. Reuveny - שיחה10:32, 31 בדצמבר 2018 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפי הערך האנגלי על היוזמה, היוזמה, מי שישלם יהיו האוניברסיטאות ולא החוקרים, אבל תוטל מגבלה על העלות. ביוזמה חברים לא מעט ארגונים שמייצגים אוניברסיטאות. Tzafrir - שיחה14:06, 31 בדצמבר 2018 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
רגע. האם היא נטשה, את מגדל-השן, אי-פעם? ומה עם חסימת הגישה לספריותיה, לפני כל מבקר מן החוץ (שאינו סטודנט, או איש-סגל)? ומה עם גביית-תשלום, עבור ביקור בשיעוריה בתור "שומע חופשי"? האוניברסיטה הזאת, מסתגרת במגדל-השן שלהּ, כבר מזה למעלה מעשרים שנה... מה חדש כאן? DannielRV12 - שיחה19:56, 18 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אחד בשם מרקו רוביו החליט לקדם הצעה בסנאט להטיל סנקציות על מחרימי מדינת ישראל. זה נחמד מאוד שהוא אוהב אותנו וזה, הבעיה היא שלראשונה בהיסטוריה נחשפים וייחשפו מליוני אמריקאים לתנועת החרם. אם אתם לא יודעים, ה-BDS ניזון בעיקר מפרסום, ולכן תומכיו חוגגים ברגעים אלו עד סוף הלילה. דמוקרטים שגם ככה מתרחקים מישראל הודיעו כבר שיתנגדו לחוק. זאת הצעה מטומטמת שהולכת להסב לישראל נזק מדיני מטורף. ברצינות, שמישהו במשרד החוץ, משרד שאגב לא עושה כלום בשנים האחרונות, ירים טלפון למרקו הזה ויודיע לו שירד מזה. בחייאת. תודה על התמיכה והכל אבל ישראל לא צריכה להיות נושא לוויכוח פוליטי במדינה של מליוני אנשים. ―2.53.61.187 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כנראה עדיף שמשרד החוץ ימשיך לא לעשות כלום. בינתיים זה הביא לנו את השגרירות וההכרה האמריקאית בירושלים, צירוף ל FATF, ביקורים היסטוריים בדרום אמריקה ובאפריקה, הידוק הקשרים עם מנהיגי ארה"ב, הודו, ברזיל, רוסיה ומדינות וישגראד ושאר נזקים. בברכה אגלי טל - שיחה00:39, 8 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הביקורים ההיסטוריים שאתה כל כך שמח בהם מביאים אלינו את הגרועים שברודני העולם, רוצחים תאבי בצע וחסרי שמץ מצפון או הגינות. ראש הממשלה שלנו (נקווה שלא לעוד זמן רב) מוכר את כל ערכיה של ישראל כמדינת חוק ומוּסָר תמורת הבטחות להעביר לירושלים עוד ועוד שגרירויות של מדינות, שעדיף היה לנו להתרחק מהן ככל האפשר. בושה וחרפה. מילותיך האחרונות, שנאמרו בסרקזם, היו למרבה הצער הנכונות ביותר.שלומית קדם - שיחה00:16, 10 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
התמונה, לכל הפחות, מורכבת יותר. לא צריך להיות מעריץ מושבע של רה"מ כדי להכיר בכך שיש לישראל הישגים לא מבוטלים במדיניות החוץ בשנים האחרונות, רחוק מאד מהבידוד המדיני שחזו מתנגדיו. לא כל מנהיג זר שמחזק את יחסי ארצו עם ישראל הוא הוא רודן מרושע. למשל - ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי הוא מנהיג דמוקרטי של מדינה חשובה ביותר. ישראל אכן מקיימת קשרים עם משטרים שאינם הנחמדים ביותר בעולם, אבל זה לא חידוש של נתניהו וגם לא ייחודי לישראל. דב ט. - שיחה13:31, 10 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
רשימת חבריו הטובים ביותר של נתניהו, כוללת את ראש-ממשלת הונגריה (גזען ופשיסט אוטוקראטי, שהוא וחבריו כבר הצהירו, מזמן, על הערצתם, למשת"פי-הנאצים בהונגריה בתקופת-השואה, האחראים - בין-היתר - לטבח כ-600,000 יהודים), נשיא הפיליפינים (שהתגאה בהערצתו להיטלר ואף הצהיר על שאיפתו להידמות לו), נשיא ברזיל (פשיסט מוצהר, שהודיע על כוונתו, לבצע רצח-עם ולכלוא את מתנגדיו) ועוד כיוצא-באלו, ממועדון המטורפים "טראמפ וחבריו", אשר כל אדם שפוי ונאור, על-פני כדור-הארץ, שואף להתרחק מהם ככל האפשר (שעל כך נאמר "אמור לי מי הם חבריך" וגו'). לי אישית לא אכפת כקליפת-השום, אם שגרירותהּ של מדינה, נמצאת בתל-אביב, בירושלים, בירוחם או בטבריה - במיוחד כאשר מדובר במדינה, שממשלה הגונה, לא היתה מקיימת עמהּ, שום קשרים שהם ושגרירותהּ, לא היתה נמצאת, בשום-מקום בישראל - כי שום יהודי אמיתי, לא היה מוכן, בשום פנים ואופן, לקיים עמם קשרים כלשהם.DannielRV12 - שיחה20:36, 18 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלומית, תזכירי לי בבקשה מי הביאו אלינו (לא לביקור, אלינו ממש) רודנים ורוצחים גרועים אפילו יותר, כמו ערפאת ואבו מאזן. גם הם מכרו את ערכיה של מדינת ישראל ואת כל הערכים הנאצלים, או שהם פשוט היו בצד הנכון של המפה הפוליטית? גם טענות האלמוני למעלה מוזרות. בארץ עושים עניין גדול מההחלטה הספציפית בסנאט, אבל זה לא אומר שמיליוני אמריקאים נחשפים לזה (וגם אם ייחשפו, שזו תהיה הבעיה). הדמוקרטים לא מתנגדים לעצם ההחלטה, הם עושים שביתה בגלל ההשבתה של הממשל. נרו יאיר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"ט • 14:08, 10 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הגדרתם, של ערפאת ואבו-מאזן, בתור "גרועים יותר" מרודנים ניאו-נאציים ופרו-נאציים מוצהרים, היא אחת ההתבטאויות היותר-הזויות, שיצא לי לראות מימי. DannielRV12 - שיחה20:36, 18 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא מעט התנגדו להחלטה הזו עוד קודם. באופן כללי החלטות דומות מצליחות להכניס לא מעט רוח למפרשי אותו אוסף של קבוצות לא מצליחות במיוחד שנקרא BDS. פתאום מתייחסים ליבחוש ברצינות. אבל מעבר לכך: נתניהו הצליח לזהות את ישראל עם טראמפ בזמן שארצות הברית מקוטבת מאוד (כמו נתניהו, גם טראמפ מקטב ומרוויח מהקיטוב). זה דוחף די אוטומטית את אויביו של טראמפ להסכים אוטומטית עם כל מה שנגדו. Tzafrir - שיחה14:47, 10 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה זה "לא מעט"? כמה בקרב הדמוקרטים מתנגדים להצעה מצד עצמה? על כל פנים, כבר לא מדובר ביבחוש, גם אם לא בפיל. זה יתוש מציק, ולא כדאי להתעלם ממנו. נרו יאיר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"ט • 15:04, 10 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נתניהו לא מזהה את ישראל עם טראמפ, האינטרסים של ישראל מזדהים עם טראמפ. השמאל בארצות הברית הולך נהיה לשמאל אנטישמי, וגם אם רבים שם לא אנטישמים, זה הכיוון שהמפלגה הולכת אליו. נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה16:24, 10 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אכן נראה שיש הרבה יותר פוליטיקאים אנטישמיים במפלגה הדמוקרטית בהשוואה לרפובליקנית, אבל זה לא אומר שהמפלגה כולה אנטישמית. זה נכון גם שעמדות הרפובליקנים קרובות לימין בישראל, ועמדות הדמוקרטים קרובות לשמאל. נרו יאיר • שיחה • ד' בשבט ה'תשע"ט • 20:45, 10 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני ממש לא מחבב את נתניהו ואני מאמין שתם זמנו והגיע הזמן למנהיג חדש, אבל הוא עשה עבודה לא רעה בתחום יחסי החוץ. עזבו את הביקורים המנופחים שהוא עושה באפריקה, באירופה ובברזיל, הוא הצליח לחמם את היחסים שלנו עם עומאן וקראתי דיווח של ה-CNN על ביקור אפשרי שלו בערב הסעודית. להרחבה ראו את המאמר הזה בערוץ 7. ניב - שיחה19:45, 12 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
במפלגה הרפובליקנית יש הרבה יותר גזענים ואנטישמים מאשר במפלגה הדמוקרטית. לא בכדי רובם המוחלט של היהודים בארה"ב מצביעים בקביעות לדמוקרטים. לא בכדי 88% מהשחורים בארה"ב הצביעו להילרי קלינטון בבחירות 2016. כמובן, רוב הרפובליקנים אינם גזענים או אנטישמים, אך בקרבם ובקרב מצביעיהם ניתן למצוא ריכוז גבוה יותר של אנשים כאלה מאשר בקרב הדמוקרטים. יש סיבה לכך שהמיעוטים בארה"ב (ובהם גם היהודים) סולדים מהמפלגה הרפובליקנית. Guycn2 · ☎22:11, 13 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
איך קשורים לכאן השחורים? האנטישמיות בקרב השחורים גבוהה הרבה יותר מבקרב שאר האוכלוסייה. בברכה אגלי טל - שיחה20:28, 14 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נדנד, אלה ביקורים מנופחים כי הוא דואג להתרברב בהם בכל הרשתות החברתיות, כי הוא מקבל יחס של לא פחות ממלך (מסופקני אם ראובן ריבלין היה מקבל יחס כל כך חם ואוהד לו היה עורך ביקור בברזיל) וכי הוא מקצין הכל. ניב - שיחה20:22, 14 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כל פוליטיקאי מספר על הישגיו לציבור. הכבוד בו הוא מתקבל מלמד על מעמדו הרם כנראה. המשפט האחרון לא ברור. בברכה אגלי טל - שיחה20:28, 14 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
השחורים קשורים לכאן מכיוון שהם דוגמה לקבוצת מיעוט בארצות הברית שסולדת מהמפלגה הרפובליקנית לאור התבטאויותיהם הגזעניות של פוליטיקאים רבים ממפלגה זו. נתתי את הדוגמה הזו כדי להפריך את הטענה התמוהה שהועלתה כאן, לפיה המפלגה הדמוקרטית היא הגזענית/אנטישמית. בדומה לשחורים, גם לטינים, יהודים, מוסלמים ובערך כל מי שאינו נוצרי לבן טהור – נמנעים מלהצביע לרפובליקנים בדיוק מאותה הסיבה. Guycn2 · ☎21:09, 14 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הרפובליקנים מרבים לחזור על הטיעון הזה כשמאשימים אותם בגזענות. זה נכון, אכן הרפובליקנים ביטלו את העבדות. לפני המאה ה־20 הרפובליקנים היו פרוגרסיביים ליברלים שהסכימו לשנות את המצב הקיים, בעוד שהדמוקרטים היו שמרנים שלא הסכימו לשנות את המצב הקיים, לא משנה כמה לקוי הוא היה. אם אני לא טועה, הרפובליקנים היו גם אלה שתמכו בנתינת זכות הצבעה לנשים.
בעשורים האחרונים המפלגות התהפכו לגמרי: הרפובליקנים החלו להתנגד לזכויות מיעוטים והדמוקרטים החלו לתמוך בשוויון זכויות לכולם. אין ספק שלפי העידן הנוכחי, אם בארצות הברית עדיין הייתה עבדות ולנשים עדיין לא הייתה זכות הצבעה, הדמוקרטים היו פועלים לשינוי המצב והרפובליקנים היו מתנגדים מטעמי דת/שמרנות. ראיתי פעם פוסט באיזשהו פורום שהיה כתוב בו "If the year was 1860, I would be a proud Republican". אני מזדהה מאוד עם המשפט הזה. בעידן של לפני 150 שנה מייק פנס היה אמור להיות דמוקרט, ואילו ברק אובמה אמור היה להיות רפובליקני. Guycn2 · ☎21:50, 14 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הבוחרים אינם ראיה. רבים מיהודי הגולה תפוסים התפיסות מיושנות ומצביעים על פי המסורת ולמפלגה שהיתה נכונה לפני עשרות שנים, ללא קשר למציאות הנוכחית, כך גם לגבי קבוצות מיעוטים. אין בכך כדי להעיד על גזענות יתר של קבוצה זו או אחרת בעת המודרנית, כפי שדמוקרטים וליברלים בנשמתם בדרך כלל בישורת האחרונה יצביעו למפלגתם ללא בחינה אישית של המתמודדים. מוזמנים להביא מחקרים שטוענים כל או אחרת, אבל מסתמא אלו מוטים. המסקנה האמיתית היא שכולם אנטישמים, גזענים, לבנים פריווילגים. (נדרשת ציניות). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' בשבט ה'תשע"ט • 22:07, 14 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא "האינטרסים של ישראל" מזוהים עם טראמפ, אלא האינטרסים, של חבורת עסקנים סופר-קיצוניים, מן הימין הסהרורי בישראל (המחריבים כל חלקה טובה בהּ), מזוהים עם טראמפ. חשוב מאד להבחין, בין האינטרסים, של קבוצת מטורפים זו (גם אם עלתה לשלטון, בבחירות דמוקרטיות...) לבין אלה, של מדינת ישראל עצמה - שבראשם של אלה, ניצבים שיקולים נעלים לאין-שיעור, מאשר השאלה, באיזו שכונה באיזו עיר, תימצא שגרירות פלונית... DannielRV12 - שיחה20:36, 18 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יזהרברק, זה נחקר הרבה והופרך. במקור זה נקרא "התזה של ספיר-וורף", שהייתה מלכתחילה שעונה על עננים ואור ירח. מחקרים שנערכו מאז הפריכו זאת מכל הכיוונים. לפרטים נוספים ראה את ספריו של פינקר, ובייחוד את "האינסטינקט הלשוני". אילן שמעוני - שיחה20:42, 14 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יצאו השבוע ה"הנחיות לטיפול פסיכולוגי בילדים וגברים" של האגודה הפסיגולוגית, על סמך 40 שנות מחקר. (ב-2007 יצאו הנחיות מקבילות לטיפול בנשים וילדיות).
תמצית המחקרים היא שהגבריות המסורתית - המאופיינת בסטואיות, תחרותיות, דומיננטיות ותוקפנות - היא באופן כללי מזיקה. על פי ההנחיות, "ככל שגברים מתאמים עצמם לנורמות הגבריות, כך הם יותר עשויים לראות התנהגויות מסוכנות כנורמליות, כולל שתיית אלכוהול מופרזת, שימוש בטבק, והימנעות מאכילת ירקות - וכן להתנהג כך בעצמם". FW - שיחה15:05, 13 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נראה לי שהם מדברים על גבריות מסורתית אמריקאית לבנה, כפי שבד"כ מתאפיינים מחקרים כאלו. יזהר ברק • שיחה • ז' בשבט ה'תשע"ט • 15:24, 13 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אתה סבור שרק בארצות הברית יש בינאריה מגדרית, רק שם גברים לומדים לא לבטא רגשות/לבכות/להיות מטפחים/אמפתיים? כמובן, במדינה מיליטריסטית וקפיטליסטית כמו ישראל זה מאוד נדיר למצוא גברים שלמדו שתחרותיות, הצלחה, כוח פיזי, זיונים, אלימות, וכן הלאה זה מופע נדיר. בכלל, כל העולם הוא נופת צופים, רק איזו קבוצת קצה בארצות הברית היא נושא המחקר. FW - שיחה20:46, 18 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפני כשבועיים אישרה הכנסת רפורמה בעבירות ההמתה בישראל. בעקבות זאת עדכנתי מעט את הערך רצח וסימנתי צורך לעדכן את הערך הריגה, אך נדרשת עוד עבודה רבה בתחום זה, ייתכן שאפילו כתיבת הערך הרפורמה בעבירות ההמתה בישראל (או לפחות פרק בערך חוק העונשין). בכלל, חברי הכנסת היו חרוצים מאוד בניקוי השולחן בעקבות ההחלטה על פיזור הכנסת, ואישרו שלל חוקים שחלק מהם ראויים לאזכור בוויקיפדיה, ונחוצים מתנדבים שיעסקו בכך. דוד שי - שיחה06:47, 14 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום!
האם ניתן לקבל דוגמא לדבר שאני יכול לעזור בו?
במידה וכן, אני מעדיף שתרשום לי את זה בדף השיחה שלי. תודה Tnestnesse - שיחה10:52, 14 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כן, זו משימה שרצוי שיבצע עו"ד. יש לנו עדיין כמה כאלה, לא? בתקשורת די קשה למצוא מידע על העניין, למרות חשיבותו. דב ט. - שיחה09:37, 20 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מכון ויזנטל עברו כל גבול! רשמתי פה בעבר את הביקורת שלי על החלטתם לתייג את קרלוס לטוף כאנטישמי אבל עכשיו מדובר בשיא חדש של שפלות וציניות. Airbnb אנטישמיים בגלל שהם לא רצו להסתכן בחרם אז הם הפסיקו את פעולותיהם בשטחים?רוג'ר ווטרס?? המכון לא למד את מוסר ההשכל מסיפור הילדים "הילד שצעק זאב, זאב"? ה"קסם" של המילה "אנטישמי" בסוף יפסיק לעבוד וחבל כי אני בהלט יכול להסכים עם המכון שרוברט באוורס הוא אנטישמי. אם נשפוט לפי הרשימה הזו מכון ויזנטל הוא לא מוסד שנועד להאבק באנטישמיות אלא זרוע של הימין הישראלי הקיצוני, מוסד שנועד לתת דה לגטימציה לשמאל בארץ ובעולם, אם תסתכלו בטוקבקים תראו אנשים אשר ממליצים לשים גם את עיתון הארץ ברשימה, אני לא חושב שרחוק היום שבו מכון ויזנטל יצהיר שגם עיתון הארץ הוא אנטישמי בדיוק כמו הקו קלוקס קאן או כמו מכחיש שואה. אני מאוד מקווה שאחד מהאישים ברשימה יגיש תביעת נזיקין בגין הוצאת דיבה כנגד המכון ויזכה, אולי זה קצת ינער את המכון שעושה שימוש ציני בבעיה אמיתית בכדי לתת שירות לקיצוניים שלנו--א.פ עריכות-שיחה10:16, 15 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה בערך כמו שהשמאל כאן צועק על פשעי המלחמה של ישראל ועל הפאשיזם של הימין (ועל השחיתות של נתניהו). אם רק היו מסתכלים ביחס לדברים דומים, במדינות סביבנו ובהיסטוריה, היו מבינים שהם בדיוק פטר שצועק "זאב". בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' בשבט ה'תשע"ט • 11:35, 15 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ראשית, אני מסכים שלא נכון להגדיר את זה כאנטישמיות, ולו מחמת הספק. אבל השיח איננו שיח של מכון ויזנטל. השיח המקובל היום מייחס גזענות (שאנטישמיות עשויה להחשב כמקרה פרטי שלה) גם ליחס שלילי לאנשים על בסיס מוצא שמקורו בסיבות ענייניות או ענייניות למחצה. כך, למשל, האשימו את מד"א בגזענות בגלל פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה. כמובן, היה ברור שזה נעשה מתוך חשש להדבקה של מקבלי הדם במחלות, אבל הטענה הייתה שמד"א שפטו בקלות ובחוסר כובד ראש את הנושא, בגלל שמדובר בעולים מאתיופיה. כך גם המאבק לקבלת תרומות דם מלהטבי"ם, או תנועת המאבק כנגד כוחות השיטור של ארה"ב על יחסם לשחומי עור. אם זהו המדד, בהחלט אפשר להבין למה הוצאה אוטומטית של כל הדירות להשכרה מעבר לקו הירוק בבעלות יהודית, ובבעלות יהודית בלבד, על בסיס נימוק מעורפל, נחשבת לצעד ענישה קולקטיבי מאוד חמור, על בסיס גזע. אינני מכיר את הפרטים, אבל שמעתי שהטענה היא שהחברה לא פעלה באופן דומה במקומות אחרים שבהם יש טענות כלפי מיקום הדירות. הנימוק של החרם איננו רלוונטי. אילו היו מאיימים על החברה בחרם אם תאפשר לשחומי עור או למוסלמים או לנשים להשכיר דירות היא בוודאי לא הייתה נכנעת, ללא קשר למחיר הכלכלי שהיא הייתה עשויה לשלם. כך גם הטענות כלפי רוג'ר ווטרס, שלא קורא להחרמה של אף מדינה בעולם שמבצעת פשעים מלבד ישראל. זו אולי סיבה עניינית, אבל הנסיבות, והייחוד שלה כלפי עם ספציפי, מצביעות בהחלט על גזענות במובנה המקובל היום. לשם המחשה, תאר לעצמך תרחיש דמיוני בו מדינה הייתה אוסרת באופן גורף על אזרחים ממדינות מוסלמיות להכנס לשטחה, בגלל שהרבה טרוריסטים יוצאים ממדינות מוסלמיות, בעוד העובדות בשטח היו שבאותה המדינה רוב הפיגועים נעשים בכלל על ידי לא מוסלמים. משה פרידמן - שיחה19:08, 15 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אדם המתגורר בקצה אחד של הגלובוס, אך אובססיבי לגבי סכסוך מאוד ספציפי המתרחש בקצה השני של הגלובוס, מטעמים לכאורה לא ברורים, ובוחר לתמוך בצד האלים ולתקוף את הצד המתגונן והשוחר שלום (מזה כ-150 שנה), זה בהחלט יכול להצביע על סממנים של אנטישמיות. העולם רווי בסכסוכי טריטוריה, חלקם אלימים פי כמה וכמה מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. איזו סיבה יש לך להביע דעה כל כך קיצונית דווקא בסכסוך הספציפי הזה, אם לא מטעמי שנאת ישראל?! ואין מה לעשות - ישראל מייצגת את העם היהודי בכל העולם. גם יהודי אירופה וארה"ב לפעמים סופגים ביקורת על מעשיה של ישראל שלא מוצאים חן בעיני אנשים מסוימים. אנטי-ישראליות היא ביטוי מודרני לאנטישמיות. ע"ע אנטישמיות חדשה. בר-כח - שיחה20:57, 15 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הם החרימו את ההתנחלויות כי "לא רצו להסתכן בחרם"?! נו, ומה קורה עכשיו? הם לא מסתכנים בחרם? נרו יאיר • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ט • 22:39, 15 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אישית, אני מתעניין מאד בסכסוכים, בעיות פוליטיות וכיוצא-בהם, במגוון ארצות ולא רק בביצתנו-אנו הפרטית; האם זה, הופכני ל"אנטי-WHOEVER", או לאדם אכפתי, המודע לקיומו של עולם, גם מחוץ ל"איירץ הקויידש"? והצד האלים, בסכסוך הישראלי-פלשתיני, הוא (בבירור וללא שמץ של ספק) הצד הישראלי, המדכא, המפציץ והכובש. אנטי-ישראליות, היא בדיוק זאת: התנגדות למעשי היישות המדינית "ישראל", שאין להּ דבר וחצי-דבר, עם אנטישמיות. הקריאה "אנטישמיות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" נכונה, אך ורק, במקרים של אי-אלו טיפוסים הזויים (וישנם כאלה - כמרבית תומכי-ה-BDS בעולם), הטוענים טענות-הבל, דוגמת "רק ישראל אימפריאליסטית, כל שאר אומות-העולם פציפיסטיות", "רק העם הפלשתיני כבוש, כל שאר באי-עולם עצמאיים" וכיוצא-באלה קשקושים מטורפים. DannielRV12 - שיחה21:08, 18 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נו - התוצאה של זה תהיה, פשוט, שכל אדם נבון וחושב, יבין, ש"מכון ויזנטל", "מכון שלם" ודומיהם ההזויים, כלל אינם ראויים, לשום התייחסות רצינית שהיא ויתייחס אליהם, ממש כאל הכובען המטורף ו"מסיבת-התה" שלו (תושבי הבית הלבן דהיום) - דהיינו, כאל שוטי-הכפר - ולא מעבר... :-) DannielRV12 - שיחה21:08, 18 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כל אדם זכאי לדעתו האישית, וכל אזרח פרטי (בלי קשר להכשרתו המקצועית) זכאי לשתף את דעתו באופן פרטי עם הקולגות במקום העבודה (שאינו בשירות המדינה). חבל שהעיתון מתנהג כצהובון, אבל לא מפתיע. Lionster • שיחה15:13, 15 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
חבל שעיתונים מתנהגים כמו צהובונים. אבל נדמה שבכל דבר הקשור במשפחת נתניהו, או כל ראש מדינה של כל מדינה בזמן הכתיבה, הרייטינג משכנע שכדאי, וזה נכון לגבי כל עיתון ובהתאם האם לתמיכה/התנגדות למשפחת המושל. לא הייתי קופץ להאשים בהסתה לרצח, אבל נדמה לי שהוא לא תופס הרבה משבועותיו, אז כנראה שגם איומו יכול להיות איום סרק. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט' בשבט ה'תשע"ט • 16:15, 15 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כל אדם זכאי לדעתו האישית? בוודאי. ולאחרים מותר לבקר אותה. לא מדובר על ידיעה "צהובה", אלא על ידיעה בעלת ערך ציבורי - אילו הייתה נכונה. לגופם של דברים, האמירה כל כך מופרכת שאני לא מאמין שאכן נאמרה על ידי הרופא. אני מקבל את גרסת בית החולים שמה שאכן אמר הוצא מהקשרו. אבל, אילו אכן רופא, קל וחומר בבית חולים ציבורי, קל וחומר מנהל מחלקה, היה מצהיר בפני קולגות שהוא מתכוון להמנע מלטפל באדם כלשהו בגלל מעשיו או עמדותיו זה היה עניין ציבורי מן המעלה הראשונה. משה פרידמן - שיחה18:45, 15 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בית החולים הגיב באופן מפורט ולא הכחיש שכך אמר, אז כנראה כך אמר. בהחלט לא מדובר בדעה. מדובר בהכרזה על מה שהוא מתכוון לעשות. הוא גם לא הכריז כך באוזני בני משפחתו או חברים בסלון, הוא הכריז כך באוזני אנשי המחלקה שלו, שנתונים למרותו. זה הופך את הדברים לחמורים שבעתיים. קשה לי להאמין שזה יישאר כך. להערכתי או שיכחיש, או שיתנצל, או שיעוף. וכך צריך להיות. אוסיף עוד שאם הוא היה אומר משפט דומה ביחס לערבים, או רק ביחס לאחמד טיבי, התקשורת כבר הייתה כמרקחה. נרו יאיר • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ט • 18:54, 15 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בזמנו היה בלגן עם ראש "איחוד הצלה" שאמר שאם יהיה מחבל פצוע וישראלי פצוע הוא ייגש לישראלים קודם, גם אם הפציעה שלו קלה יותר. כמה רעש עשו על זה... יחי ההבדל בין ביבי למחבלים פלסטינאים. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות18:58, 15 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
עכשיו אני רואה ידיעה נוספת: מעריב אונליין, הרופא שאמר כי לא יטפל בנתניהו: "לא אפלה אף אדם", באתר מעריב אונליין, 15 בינואר 2019. כאן אומרת הדוברת שריבר אמר למנהל בית החולים "כי לא התקיימה שיחה או אמירה מסוג זה בבית החולים". ניסוח מפותל, אבל כבר קרוב יותר להכחשה. ריבר עצמו מצוטט כאומר (לא ברור היכן): "הייתי תמיד נאמן לציווי המוסרי לא להפלות אף אדם ולטפל בכל אדם באשר הוא אדם. כך עשיתי וכך אעשה". כאן הוא לא מכחיש, אבל מכריז למעשה שכן יטפל גם בנתניהו. בקיצור, לפחות במקרה הזה קרני השמש הן חומר החיטוי הטוב ביותר. נרו יאיר • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ט • 19:00, 15 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
עד שאתה רץ לחפש חומרי חיטוי, תבדוק היטב האם מדובר בזיהום. ידיעה עיתונאים ממקור עלום איננה מהימנה בעיני על מנת להטיל כתם על אדם, ותגובת בית החולים שהדברים הוצאו מהקשרם היא תגובה הגיונית וסבירה. עיתונאים הם לחלוטין בלתי אמינים בכל מה שקשור לדיוק בהבאת העובדות והקשריהן, ואין קל יותר מלהוציא דברים של אדם מהקשרם, בפרט שאין ציטוט מדוייק של מה שאמר. מדובר על אדם שכל חייו עסוק בלהציל אנשים, ואני מפנה אותך לחוק בייס ולחפץ חיים לפני שאתה מסיק מה "כנראה הוא אמר". משה פרידמן - שיחה19:16, 15 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כאשר להד"ם אומרים את זה. כשאומרים "הוצאו מהקשרם" זה אומר שהדברים אכן נאמרו, בהקשר כלשהו. אני חושב שדברים כאלה אסור להם להיאמר בשום הקשר. לפי הבנתך את החפץ חיים אסור היה לך לקרוא את הידיעה. נרו יאיר • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ט • 20:51, 15 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בתרגילי נדמה לי אפשר להעלות על הדעת אפשרות שריבר אמר למשל "אם נתניהו יגיע - לא אטפל בו כמו אדם רגיל, אשקיע בו במיוחד!", וסתם הוציאו את דבריו מהקשרם וחתכו את סוף המשפט, כי מישהו רצה להתנקם בו בגלל שלא קידם אותו מספיק מהר. אבל אילו זה היה המצב - הדוברת וריבר עצמו היו מכריזים באופן שאין צלול וברור ממנו שריבר אמר בדיוק את ההפך. או לפחות היו מכחישים שאמר משהו כזה או דומה לזה. בהנחה סבירה שהם לא מטומטמים, הרי שסביר הרבה יותר שהניסוחים המפותלים שלה נובעים מכך שהוא כן אמר דברים קרובים לזה. נרו יאיר • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ט • 22:18, 15 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה ממש לא נכון, והדינמיקה של החיים הרבה יותר יצירתית מאיך שהיית רוצה לצייר אותה. אבל אם אתה רוצה לסמוך על שמועה מוכחשת ופלפול בלעמי קלאסי כדי לדון לכף חובה אדם שעסוק רוב ימיו בהצלת חיים - שיבושם לך. אני מאחל לך שלך לא יעשו דבר דומה. משה פרידמן - שיחה22:29, 15 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא הכחישו אלא השתמשו בניסוחים נפתלים. אם עליי יאמרו משהו שמעולם לא אמרתי ולא עלה על דעתי אעשה מה שכל אדם סביר היה עושה: אכחיש באופן פשוט וברור. ניסוחים מתחמקים באים לעולם כשהאדם כן אמר משהו כזה, או דומה לזה. נרו יאיר • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ט • 22:37, 15 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם נבזבז את זמננו בכיכר העיר על כל שטות שמישהו אמר או לא אמר, לא תצמח כאן אנציקלופדיה. כיוון שגם אני מכלה כאן את זמני, הנה שמאלן ותיק, שמוכן לתת שירות לנתניהו ואפילו לתת הנחה. לשירות של עורך דין נתניהו זקוק הרבה יותר מאשר לשירות של רופא. דוד שי - שיחה20:58, 15 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
פחחחחחחחחח נו באמת, הסתמכות על סמרטוטון-ההסתה "נתניהו היום". מה השלב הבא? ציטוט מ"נאשיונאל אינקוואיירר", או שמא, מבטאונו הפרטי, של קים ג'ונג-און? ;-) DannielRV12 - שיחה21:11, 18 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני בוחן זאת לפעמים, ואתמול קרתה תופעה מעניינת - הערכים שהופיעו בידיעה מסוימת בתבנית, על גל חום באוסטרליה שכתוצאה ממנו מתו המוני דגים, קיבלו נתוני צפייה דומים מאד, 423-456 (מלבד דג ואוסטרליה שגם בשגרה הם נצפים יותר, שהיו קצת גבוהים יותר). אפשר לראות זאת בקישור: [1] (בקישור הוספתי גם ערכים שהופיעו יחד בתבנית בתאריך מוקדם יותר, תוכנית החלל הסינית והצד הרחוק של הירח, במקרה שלהם נתוני הצפייה היו גבוהים מהרגיל, אבל שונים מאד).
בדר"כ זה לא ככה, הערכים באופן טיפוסי מקבלים יותר צפיות מבשגרה אבל מספר הצפיות שנוספות משתנה, בטווח שבין 50 ל-500 (ערך שמוצג בתמונה מקבל יותר). דב ט. - שיחה11:43, 16 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גם היום זה כך. כשמסתכלים רק על צפייה ממחשבים זה אף בולט יותר, כמעט אותם ערכי צפייה לכל הערכים בעלי הצפיה הנמוכה בדר"כ, שהופיעו בידיעה על אוסטרליה. ניתן לראות זאת בקישור: [2]. כולם זינקו מצפיות ספורות בשגרה לטווח 423-456 שלשום, 608-664 אתמול. זה חריג, ונראה כפעילות תוכנה כלשהי, שלא זוהתה ככזו, ולא מספרי צפייה רגילים. בבדיקה שבקישור הוספתי לשם השוואה עוד שני ערכים מהתבנית של אתמול, שקיבלו (כמו בדר"כ) נתונים שונים, אחד 28 צפיות ואחד כמאה. דב ט. - שיחה10:00, 17 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה שמוזר הוא שזה רק בקישורים לידיעה הזו. הם עדיין צועדים ביחד [4] (לשם השוואה - ערכים מידיעה חדשה יותר, על גרמניה, מקבלים ערכים מגוונים). אלה גם אינן צפיות של בוטים מוצהרים, אלא של מה שאמור להיות משתמשים. דב ט. - שיחה09:29, 20 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ומנגד, יש זינוק בצפייה בכל הערכים של "הנפטרים לאחרונה" שמאוזכרים בשורה האחרונה של התבנית, גם בערכים של אלה שהפטירה שלהם לא זכתה לאיזכורים או לכותרות בתקשורת. שיעורי הצפייה הגבוהים יחסית נשארים כל עוד הם נזכרים בתבנית. עוד כמה נקודות שראויות לציון: בתצוגת ניידים התבנית הזו היא החמישית והאחרונה, ואולי יש לכך השפעה על כמות הצפייה. בוויקי האנגלית בתצוגת ניידים יש להם רק שתי תבניות, כאשר תבנית החדשות היא השנייה והאחרונה ובתצוגת משחבים התבנית נמצאת בראש הדף מימין ולא בתחתיתו כמו אצלנו. מאז השינוי בתבנית החדשות אצלנו בתחילת החודש, גברה הצפייה בדף הראשי אבל בעיקר בתצוגת מחשבים. מן הסתם בניידים זה יותר מסובך לגלול לתחתית הדף הראשי. אגסי - שיחה22:46, 18 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום לכולם, לפי המעקב של Wikidata Human Gender Indicators ויקיפדיה העברית חצתה את ה-19% בייצוג ביוגרפיות של נשים: 19.26% מסך כל הביוגרפיות שהן על נשים. (דהיינו, מתוך 72,967 ביוגרפיות, 14,052 הן על נשים נכון לתאריך הבדיקה). בהשוואה בויקיפדיה האנגלית הם על 17.83% (מתוך 1,576,951 ביוגרפיות, 281,119 הן על נשים). תודה לויקינשים, ופרוייקטי שיתוף פעולה של ויקימדיה ישראל עם בתי ספר וארגונים נוספים, המוספים ערכים על נשים שעונים לדרישות החשיבות (וכאלה יש עוד הרבה להוסיף). המשך עריכה נעימה לכולם. אמא של גולן - שיחה10:28, 17 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה על הנתונים. אנחנו במקום ה-9 המכובד, אחרי ויקי בשפה האנגלית הפשוטה וויקי הפרסית שבמקום ה-7. ובמקום הראשון בפער ענק- ויקי בשפה האסטורית עם 52.52%. השאיפה שלנו אינה להגיע בשוויון בקטגוריה הזו, אלא בקטגוריה של כותבים/כותבות :) אגסי - שיחה12:13, 17 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גם רוב המדעניות הן נשים, ורוב ההיסטוריוניות הן נשים, ורוב הסופרות הן נשים... ובאותה המידה, רוב הדוגמנים הם גברים. או שלא לזו הייתה הכוונה? או שמא, הבעיה הייתה בחשיבה (או חוסרה)? FW - שיחה22:49, 18 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
Uziel302, זה אכן לפי שליפה בויקינתונים, ויש הערה בויקי האנגלית שייתכן שלא כל הביוגרפיות מקוטלגות כנדרש. הדבר בולט כאשר מדובר באנשים שהמגדר שלהם אינו זכר או נקבה - השיוך בויקינתונים אינו מתקדם בנושא זה (למרות שהאפשרויות קיימות) אמא של גולן - שיחה10:02, 18 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
דוד שי, העובדה שיותר גברים זוכים לחשיבות אנציקלופדית לא בהכרח מקשה על המאזן של הערכים בפועל. כדי לזכות לערך צריך שיהיה מתנדב שיכתוב ואם לכתיבת ערכי נשים יהיו יותר מתנדבים ניתן לשנות את האחוז. זה מה שהפרויקטים שצוינו עושים. Uziel302 - שיחה10:43, 18 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אמא, בודאי שיש נשים שפעלו רבות ואין עליהן ערך, ומסתבר שיותר גברים פעלו רבות ואין עליהם ערך. אני רק מנסה שתבינו שגברים יותר מתאימים לתחומים מסוימים, ונשים לתחומים אחרים, ולכן זוכי פרס מסויים הם גברים בדרך כלל, ובמקרים אחרים, שהמקרה המאפיין ביותר הוא דוגמנות, נשים פעילות יותר. אין טעם לברוח מהטבע, הוא ירדוף אחרינו גם לויקיפדיה. לכן, למשל, פחות נשים כותבות כאן... נדנד - '''די להטייה בויקיפדיה!''' - שיחה19:06, 19 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לעניות דעתי אין אינטרס לפעול לאיזון. יש אינטרס לפעול בשוויוניות - לכתוב על מי שמגיע/ה לו/ה ערך, ללא קשר למינו/ה או למגדרו/ה. גם בתחומי הפוליטיקה ושאר תחומי החיים, תמיד עניין השריון לנשים מקום במפלגה או אפליה מתקנת בקבלה למקומות עבודה הרתיע אותי. וכי אין נשים מוכשרות שיכולות להיבחר בכוחות עצמן שהן צריכות עזרה עליונה מהחוק?! בר-כח - שיחה20:13, 19 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אותי מעניין מהו מספר הצפיות הממוצע בערכים שהנושא שלהם הוא נשים לעומת ערכים שהנושא שלהם הוא גברים, ומהי השפעת הפרויקטים הנ"ל על כך. יש דרך לדעת דבר כזה? נרו יאיר • שיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ט • 20:57, 19 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מעניין מהו האחוז הזה כשמסתכלים על רק על מי שנולד (או נולדה) בעשורים האחרונים, נניח מ-1950 או 1960. אישית הנתון (17-19 אחוז נשים, בויקי אנגלית/עברית) מפתיע אותי דווקא בהיותו גבוה יחסית. דב ט. - שיחה09:34, 20 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יפה. לפי הטבלה מויקידאטה, אכן חלקן של הנשים עולה - בין ילידי המאה ה-18 זה פחות מ-10%, ב-1960 זה כ-25% וב-1988 זה 30%. זה משקף במידת מה את השינוי במעמדן בעולם. אגב השנה שבה נולדו הכי הרבה גברים בעלי ערך (בוויקידאטה) היא 1950, ומאז הם בירידה די משמעותית, ואילו שנת השיא של הנשים היא 1988. זה מצביע ככה"נ על ריבוי נשים בקטגוריות שבהן אנשים מתפרסמים בגיל צעיר יחסית, כמו מוזיקה ומשחק בקולנוע. בשנת 1950 נולדו כ-6000 נשים בעלות ערך מול כ-24,000 גברים, ואילו ב-1988 נולדו 8000 נשים שכבר הצליחו להצדיק את ערכן, מול 19,000 גברים בלבד. דב ט. - שיחה15:12, 20 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
עניין הקטגוריות מופיע במפורש במצגת שקישרת אליה, בשקף 9-10 - הקטגוריות הנשיות ביותר הן משחק לסוגיו, אמנות, מוזיקה, והן מגיעות בהן עד 44%. כלומר אלה שתי תופעות שמסבירות את השינוי בשיעור הנשים עם הזמן. אחת, באמת יש יותר נשים כמעט בכל תחום, יותר מדעניות, יותר מחוקקות וכו'; השנייה, בתחומים שבהם יש יותר נשים, מקבלים ערך בגיל צעיר יותר. דב ט. - שיחה15:17, 20 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
דב ט. זה גם עניין של תיעוד ושיקוף בהיסטוריה. למשל יש מספר מלכות אחמניות שהיו מאוד מפורסמות בזמנן והיו שליטות חזקות, אולם במהלך ההיסטוריה התיעוד עליהן נמחק והיום אין עליהן ערך בעוד לגברים בשושלת יש (נמצא אצלי ברשימת הערכים לכתיבה...). אמא של גולן - שיחה16:21, 20 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הן היו מלכות במובן של נשות מלכים (ולא נשים יחידות). כל מה שידוע עליהן הוא מה שסיפרו היסטוריונים יווניים שונים וקיימת סברה שהם בכוונה הגזימו בכוחן של הנשים בחצר המלכים הפרסיים כדי להגכיחם. באותה חצר היו גם סריסים, נסיכים ושאר אצילים (רואי פני המלך) שרק על מיעוט קטן מהם יש לנו ערכים. היו (לפחות יחסית) מעט מאוד מלכות (בזכות עצמן) בעולם העתיק. Tzafrir - שיחה11:36, 21 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני לא מהתחום. אני מכיר אותו, לדוגמה, האזנה לפודקאסט דברי הימים. סתם דוגמה מוכרת: במגילת אסתר (שללא קשר לעלילתה, יש סיכוי לא רע שמי שכתב אותה הכיר את מנהגי חצר המלכות הפרסית), כוחה של אסתר נובע רק מהגישה שיש לה למלך. Tzafrir - שיחה13:29, 22 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
“Tonight’s vote to ban conversion therapy is our city coming together and saying with one voice that we will never allow our LGBTQ+ youth to be the targets of these dubious practices, and that we are here to support them,” Mayor Michael B. Hancock said in a statement. “Who they are is something to be celebrated, not maligned, and Denver will always be there to lift up our youth and ensure that they have the opportunity to grow up safe, happy and healthy.”
מעולה. אף אחד לא צריך לעבור עינויים נפשיים בגלל נטייתו המינית. בעיקר קטינים שלרוב מקבלים "טיפולים" כאלה בגלל לחץ של הוריהם ולא מרצונם החופשי. גם במדינת ניו יורק עבר לאחרונה ברוב גדול חוק האוסר טיפולי המרה בקטינים, ובמדינות רבות בארה"ב הועלו לאחרונה הצעות חוק דומות. Guycn2 · ☎10:17, 19 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ובכן, מתחזק החשד שבין עוזריו יש מי שעוקב בקפידה אחרי השינויים האחרונים בוויקיפדיה ושואב רעיונות: [5]דב ט. - שיחה12:29, 21 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כן, סביר שראש הממשלה לומד על שינויים בהרכב מועצת הבטחון מעריכות של אלמונים בוויקיפדיה. עוזי ו. - שיחה14:42, 21 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
התכוונתי להצביע באופן משעשע (בעיניי) על אותה עריכת אלמוני נבואית שנתקלתי בה בדף השיחה, ונראה שנמצאתי קורבן לחוק פודב ט. - שיחה17:12, 21 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מדוע שלא ידע? מדינה גדולה וחשובה למדי, הנמצאת דרומית ללוב = לא רחוק מכאן... אני ממליץ בזאת, על היישומון "World Geography", של "Atom Games Entertainment" = אחלה דרך שבעולם, להעביר את הזמן ולצבור המון ידע, על כל ארצות-תבל. :-) DannielRV12 - שיחה21:15, 18 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני אתרגם לך לעברית: רוב האוכלוסייה לא מקבלת את הגישה שאדם יכול להיות מגדר אחר ממה שיש לו בין הרגליים, ולא נעמדת לדום כשהוא משנה את הלבוש שלו, מפציץ את הגוף שלו בהורמונים ומבקש לקרוא לו בצורה אחרת. לפי המחקר הזה, אגב, הרכב הקהילה כאן שונה מהאוכלוסייה הכללית, ונוטה מעט לגישה הלהט"בית. כך עולה מההצבעה הנוכחית על מאי פלג. יזהר ברק • שיחה • י"ז בשבט ה'תשע"ט • 21:46, 22 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפני כשנתיים-שלוש יצא לי לפגוש מדי פעם במסגרת מסוימת בעבודה, טרנסג'נדר צעיר. כשפגשנו אותו בפעם-פעמיים ראשונות, לא ממש ידענו אם מדובר בבחור או בחורה ונזהרנו בפנייה אליו. אבל גם אחרי שכבר למדנו על היותו טרנסג'נדר והתחלנו להכיר אותו, עדיין מצאתי את עצמי חושב עליו כבחורה. מאד חששתי לטעות בדיבור ולגרום למבוכה, ולכן פשוט נמנעתי מלדבר אליו עם שימוש בכינוי גוף. חשבתי שזה קורה לי בגלל שמרנות או היותי סטרייט, אבל כששני חברי לעבודה באותה מסגרת, שניהם הומואים, סיפרו לי שהם בעצמם מתבלבלים כל הזמן ולפעמים אפילו טועים ובהיסח דעת פונים אליו בלשון נקבה, הבנתי שאני בסדר. ואלה עוד הומואים בשנות ה-30 לחייהם. חבר אחר לעבודה, הומו בשנות ה-50 המאוחרות לחייו, בכלל לא מכיר את השיח החדש. בכל פעם שסיפרתי לו מה למדתי בדפי השיחה, מה "מותר" ומה "אסור" להגיד, מה נחשב פוגעני ומה לא, לא היה לו מושג על מה אני מדבר ומה לא בסדר במילים האלה. אבל הוא מהדור הישן. והוא הומו, אז מותר לו. Liad Malone - שיחה00:02, 23 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני סקפטי כלפי הטענה שמה שאת וחברותייך מכנות "מיסג'נדרינג" נעשה ב 3/5 מקרים בכוונה, לדעתי אולי 1/5 אם כבר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הפער בין ויקיפדיה לעולם האמיתי גדול אף יותר. הפעולה אותה מבצעים 3/5 אנשים והמכונה "מיסג'נדרינג" - כלומר המשך התייחסות למי שעבר שינוי כאילו לא עבר אותו - אסורה בויקיפדיה באיסור חמור והעונש עליה הוא חסימה מיידית בשם הפלורליזם והחופש. לכן אף אחד בויקיפדיה לא ממשיך להתייחס למאי פלג כזכר בתקופה שאחרי השינוי. הויכוח כעת הוא על התייחסות לפני השינוי האם מותר להזכיר שמאי פלג נולדה כזכר ועברה שינוי ולא נולדה כנקבה. יהודי מהשומרון - שיחה09:36, 24 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
חידה קלה: באיזה ערך יש יותר הערות שוליים, בערך אפרים קציר, נשיא המדינה, ביופיזיקאי בעל שם עולמי והמדען הראשי במשרד הביטחון, או בערך יבגני זרובינסקי, אושיית רשת? אמרתי שזו חידה קלה. עכשיו לחידה היותר קשה: פי כמה יש יותר הערות שוליים בערך שבו יותר הערות שוליים? הנה התשובה: פי חמישה. אין כמו ויקיפדיה. דוד שי - שיחה07:25, 28 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לאחד הערות שוליים שמפנות ליותר מדי כתבות? אין שום סיבה שאחרי כל משפט יהיו חמש הערות שוליים. david7031 • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ט • 12:22, 28 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אנשים מעדיפים חיים קלים. יותר קל להכניס מקור+קישור לכתבה שקראת עכשיו (בד"כ המידע גם דורש פחות הבנה, משפט אחד מסכם, הערה וסיימנו), ואלו המקורות השכיחים בערכים מהסוג הזה, מאשר הפניות לספרים שצריך לנדוד עבורם לספריה או לגזרי עתון ישנים, שהם בד"כ המקורות בערכים כמו אפרים קציר. בן עדריאל • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ט 00:04, 29 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הערך על זרובינסקי שייך לוויקיפדיה ב׳. כאשר ויקיפד שלא עוסק _רק_ בוויקיפדיה ב׳ נוגע בו, זה נזק נטו לוויקיפדיה. אפשר גם לשאול כמה ערכים יש בוויקיפדיה על דרגון בול? (תשובה: 15 תוספת מאוחרת: נראה שהגזמתי קצת, וחלקם הפניות - בעצם ״רק״ 8 ) איזה ערך יותר גדול, מדבר יהודה (43 קילו) או דרגון בול - דמויות (99 קילו)? אבל זו השוואה בין ערך רציני ומושקע, ובין משהו אחר, ספק ערך ספק פאנזין, וכמו שמישהי אמרה לי פעם, הגודל לא קובע. בלי לקרוא אף אחד מהערכים על דרגון בול, אין לי ספק שלפחות אחד מהם הוא באיכות נמוכה, ועשרים דקות עבודה של ויקיפד רציני היו משפרות אותו ביותר, ויחד עם זה, עדיף שאותו ויקיפד רציני לא יבזבז את 20 דקותיו על המשימה הזו, ובמקום זה ישפר ערך ליבה במצב עגום (לא מזמן ייבבתי במזנון על כך שיש לנו ערכי ליבה רבים, כנראה אלפים, שמצבם עגום). אז עדיף לעזוב את דרגון בול ואת זרובינסקי בשקט - ויקיפדיה ב׳ לא הולכת לשום מקום, וכל התעסקות בה של ויקיפד שיכול לשפר ערכי ליבה, היא נזק ובזבוז. הערכים על זרובינסקי ועל דרגון בול כאן בגלל אידאולוגיית ״לא אוכל לא שותה״, אבל אם דוד שי וטובים אחרים מכלים עליהם את זמנם (בין אם בדילול הערות שוליים, הגהה, או עצם הדיון עליהם), אז הם סובאים להתפקע ושותים לשכרה. חבל. קיפודנחש02:45, 30 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם כבר מדברים על שיאים ויקיפדיים, מעניין לציין כי הוויקיפדיה השנייה בגודלה (אחרי אנגלית כמובן) היא לא אחרת מאשר שפת הסבואנו הפיליפינית, שפה שמעודי לא שמעתי עליה עד שעיינתי ברשימת הוויקיפדיות. אגב הוויקיפדיה הסבואנית, הבנתי שחלק ניכר מכלל הערכים בשפה זו הם בתרגום מחשב, מה שמוריד דרסטית את רמת הוויקיפדיה. קחו למשל את הערך על רוסיה שהוא לכאורה ערך בעל משמעות רבה בכל הוויקיפדיות, אך בוויקיפדיה הנ"ל הוא קצרמר (אפילו הערך על ישראל ארוך יותר, שלא להזכיר את זה שבערך מופיעה מפה של ישראל בגבולות 48'). אגב, בעבר נערכה הצבעת מחיקה על הוויקיפדיה הסבואנית והוחלט להשאירה. צביקה • אֲנִי עוֹד כָּאן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם • 01:00, 1 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני ממליץ למי שקורא כתבות כאלה להרהר בשאלה הבאה: האם יתכן שמדובר בתוצאה אקראית לחלוטין, כך שהכתב פשוט מתאר בשקידה את צורת העננים או את האופן שבו נפל והתפזר חופן דוקים? הרי תמיד תהיה עיר "בריאה ביותר" בישראל, ותמיד תהיה עיר שבה אחוז החולים בסרטן הוא הגבוה ביותר. עוזי ו. - שיחה17:01, 29 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כאשר בכפר סבא נמדדה גם תוחלת החיים הגבוהה ביותר וגם תמותת התינוקות הנמוכה ביותר, אני נוטה לחשוב שיש כאן צירוף מקרים טוב מכדי להיות אקראי, אלא אם מישהו יראה לי איך שני המדדים האלו עשויים להיות תלויים בצורה שאיננה מעידה על בריאות כללית. אני אכן פחות מתרשם מתוצאות סקרי הערכות עצמיות או מאחוזי תחלואה (שיכולים להעיד על חתך גילאים יותר מאשר על מצב הבריאות). אני גם מנחש שישובים לא-עירוניים, אפילו אם יצורפו כולם יחד לטובת הסטטיסטיקה, היו משיגים תוצאות טובות מכל עיר ברוב המדדים. H. sapiens - שיחה19:22, 29 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
במקום שבו תמותת התינוקות הנמוכה ביותר סביר שתוחלת החיים תהיה הגבוהה ביותר, שהרי לתמותת תינוקות השפעה גדולה על תוחלת החיים, כך שאין כאן שום צירוף מקרים. דוד שי - שיחה20:54, 29 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כמדומני שגם תמותת תינוקות וגם תוחלת חיים מושפעות שתיהן מיכולת כלכלית, ולכן זה לא מפתיע גם בגלל זה. כדאי לבדוק גם את הצפיפות בבית חולים מאיר לעומת הממוצע בישראל. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ט • 21:01, 29 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הייתי תחת הרושם שמדידת תוחלת חיים כיום לא מחשיבה תמותת תינוקות. אם כן אני מסיר את הערתי (זו לא פעם ראשונה שאני מתקשה להבין מדוע טורחים למדוד משתנים שבהגדרה יש מתאם חזק בינהם). H. sapiens - שיחה22:44, 29 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
עוזי, אם זה היה אקראי היינו מצפים לרשימות שונות מאד בכל שנה. היינו גם מצפים שהאיזור הגיאוגרפי, המוצא האתני או המעמד הכלכלי לא ישפיעו. זה רחוק מלהיות המצב (וסיבות יש בשפע - למשל, ערבים מעשנים יותר מיהודים ונפגעים יותר בתאונות דרכים). מצאתי הודעה לעתונות של הלמ"ס, מ-2013, על תוחלת החיים בישראל בשנים 2005-2009, וזו לשונה:
מבין הערים בישראל (מעל 50,000 תושבים): ברעננה תוחלת החיים הגבוהה ביותר וברהט תוחלת החיים הנמוכה ביותר (פער של 8.5 שנים).
ארבע הערים עם ערכי תוחלת החיים הנמוכה ביותר, הן ערים ערביות או מעורבות (בהן לפחות 20% מהאוכלוסייה הם ערבים): רהט, נצרת, רמלה ולוד.
מבין הערים הגדולות בישראל (מעל 100,000 תושבים) ברמת גן תוחלת החיים הגבוהה ביותר ובבאר שבע תוחלת החיים הנמוכה ביותר (פער של 2.8 שנים).
יחסית לשנים 2002-1998, תוחלת החיים עלתה בכל הערים, אך הפערים בין הערים נשארו בסדר גודל דומה.
(עד כאן הציטוט). העובדה שב-2018 כפר סבא החליפה את רמת גן כאלופת תוחלת החיים בין הערים הגדולות היא אכן אקראית ככל הנראה, וההבדלים ביניהן קטנים, ובהחלט סביר שב-2020 הבכורה תעבור להרצליה או רמת השרון. אבל העובדה שבאר שבע נותרה במקום האחרון בין הערים הגדולות אינה מקרית. ההבדלים בין הערים בצמרת ובתחתית עקביים יחסית ואינם זניחים. ב-2005-9: פער של 2.8 שנים בין הערים הגדולות ו-8.5 שנים בכל הערים.
בדוח על תוחלת החיים לפי יישובים בלמ"ס נאמר כי "נמצא כי קיים קשר חיובי בין הרמה החברתית -כלכלית של היישוב לבין תוחלת החיים – ככל שהמדד החברתי-כלכלי של היישוב גבוה יותר, כך תוחלת החיים גבוהה יותר. מגמה זו נכונה למרבית היישובים להוציא מספר יישובים בהם הרמה החברתית-כלכלית נמוכה ולמרות זאת תוחלת החיים גבוהה –בני ברק, ירושלים ובית שמש." דב ט. - שיחה16:33, 30 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לגבי הערבים, חוץ מעישון ותאונות דרכים, יש לקחת בחשבון גם את נתוני מקרי הרצח ותאונות ליד הבית. נראה לי שהכל ביחד סוגר יפה את הפער, בלי הבדלי בריאות נוספים. יזהר ברק • שיחה • כ"ד בשבט ה'תשע"ט • 16:55, 30 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מעשי רצח ותאונות זוכים לפרסום רב, אבל השפעתם על תוחלת החיים זניחה, שהרי מדובר במקרים מעטים מאוד יחסית לגודל האוכלוסייה. דוד שי - שיחה21:17, 2 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני לא חושב שההשפעה זניחה. בגיל צעיר יחסית תאונות לסוגיהן הן סיבת מוות מובילה. מחקר השווה את תוחלת החיים בברזיל ובקנדה, ומצא שפציעות מתאונות ואלימות מסבירות רבע מהפער. [6], וראה גם השוואה דומה בין ארצות הברית למדינות אחרות במערב [7]. אמנם עיקר התמותה היא אצל בני 50 ומעלה, ובקרבם תאונות אינן סיבת מוות מרכזית, אבל לתמותה אצל צעירים יש השפעה לא מבוטלת על תוחלת החיים. בניסוח אחר, מקרי מוות מתאונות ואלימות הם נדירים יחסית לכלל מקרי המוות, אבל כל אחד מהם מוריד יחסית הרבה שנים (מהממוצע) לעומת מקרי מוות טבעי. דב ט. - שיחה12:14, 3 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם חייבים את השונות כדי לקבוע, למשל, שההבדלים בתוחלת החיים בין מדינות מערב אירופה לבין מדינות אפריקה אינם מקריים? דב ט. - שיחה08:43, 3 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ככל שבעיר, יש עצים רבים יותר, כך בריאות תושביה, תהיה טובה יותר, הפשיעה בהּ = נמוכה יותר ואילו איכות-החיים בהּ = גבוהה יותר. DannielRV12 - שיחה21:17, 18 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא מדויק. יש הרבה ערכים שאין להם דפי שיחה, ויש גם דפי שיחה שאין להם ערכים (שנמחקו וכד'). ראובן מ. - שיחה20:04, 29 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני פותח פה סקר בחירות, והוא יופיע בתור הקישור המאה בערך על הבחירות. מהרו לענות לפני שמישהוא יוסיף קישור. david7031 • שיחה • כ"ד בשבט ה'תשע"ט • 15:44, 30 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ועכשיו הוסיף. לפי קצב העלייה שעולה בטור הנדסי הסקר מוארך ליומיים הקרובים עד לקישור המאתיים. (ניתן להוסיף גם תחזיות על מפלגות חדשות שיקומו או יתפרקו). david7031 • שיחה • כ"ה בשבט ה'תשע"ט • 19:36, 30 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גולשים מדווחים שאין מספיק קישורים לכתבות בערך מוח, מה שככל הנראה פוגע אנושות באמינות שלו. מוזמן להוסיף. david7031 • שיחה • כ"ה בשבט ה'תשע"ט • 19:43, 30 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ראיתי סרטון על ציורים נסתרים בציורים ידועים. בציור השגרירים יש גולגולת על השטיח באמצע התמונה. בציור בריאת האדם של מיכלאנג'לו, הקב"ה, חוה והכרובים נראים כמו המוח האנושי. שמתי תרשים של המוח על הציור, והקונטור תואם. דוריאן - שיחה20:19, 30 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
התאוריה הזו לא הומצאה ע"י החוקרים ממכון וייצמן והיא מסתובבת כבר כמה שנים לפחות: שהנטייה של בני-אדם למחלות פסיכיאטריות (במידה שאכן יש כזו, בהשוואה למינים אחרים. לא פשוט לכמת אך זו תחושה חזקה של רבים מן העוסקים בתחום, למשל קשה למצוא "מודלים אנימלים" בחיות מעבדה למחלות פסיכיאטריות) היא באופן כלשהו תוצא-לוואי של גידול המוח האנושי פי שלושה לערך בשני מיליון השנים האחרונות. אני לא בטוח שגם אחרי המחקר הנוכחי התאוריה הזו מבוססת מספיק לאזכור בערך מוח, בכל מקרה נא לא להוסיף את הכתבה בהארץ לקישורים החיצוניים. בשביל זה יש הערות שוליים ומאמר מדעי בכתב-עת יוקרתי. H. sapiens - שיחה21:23, 30 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני הבנתי אבל אני לא בטוח שכולם הבינו. הדינמיקה של "יש כתבה מעניינת בעיתון ויש קצת גאווה מקומית בישראל/מכון וייצמן אז בואו נוסיף עוד קישור חיצוני" מאוד חזקה בויקיפדיה, והאלטרנטיבה פחות ברורה. להבהרה, האלטרנטיבה שאני מציע: להוסיף בהפרעה נפשית או בערך ספציפי דומה ולא במוח, להוסיף בתוך גוף הערך במקום המתאים, עם הערת שוליים למאמר המדעי שהתפרסם ב-CELL, ורק אז ניתן להוסיף גם את הכתבה בעיתון כהערת שוליים נוספת. H. sapiens - שיחה11:20, 31 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום חברים. עלה לי רעיון לפתוח דף כלשהוא שיהיה מין פורום של הקהילה לעניין הבחירות. החלפת דעות, הצהרות, ידיעות... מה אתם אומרים? נדנד 'עלה הזית' - שיחה01:08, 31 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בשביל זה יש פייסבוק וטוויטר. כאן התכנסנו כדי לכתוב אנציקלופדיה, ואין לנו את המותרות של יציאה לפגרה של שלושה חודשים שבהם נכלה זמננו בוויכוחים פוליטיים. דוד שי - שיחה06:54, 31 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אוסיף גם שקיים חשש שהפורום יהווה כר פורה לכל מיני טענות שעורכי ויקיפדיה הם "ימנים" או "שמאלנים", והפעם ניתן יהיה לגבות את זה ב"נתונים". Amiro • שיחה07:08, 31 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הי, לא חייבים להגיב שם. אם דוד שי לא רוצה לכלות את זמנו שלא יכתוב. הרי זה לא דיון שעם משמעות. כך גם לגבי הטענה השניה. נדנד 'עלה הזית' - שיחה12:20, 31 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בלילה הוא התחזה לחילוני שגר בקיבוץ, סטודנט למשפטים, גרוש פלוס אחד, ו-20 נשים שיצאו איתו לא העלו בדעתן שביום הוא משמש רב חרדי שמתגורר באלעד ונושא דרשות המטיפות לדת וציות לתנ"ך, נשוי ואב לשישה. eli - שיחה01:35, 31 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אכן מקרה הזוי, לדעתי את עיקר האשמה יש להטיל על חברה היוצרת מצב שבו אדם חושש לעזוב את החברה, ובמקום זאת הוא משתמש בתחליפים פסולים. חג'ג' הוא התוצאה ולא הגורם. ישראל - שיחה00:33, 1 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כי רמאים/שקרנים/בוגדים שממציאים לעצמם חיים שונים כדי להרשים בחורות אין באף חברה אחרת? ההטפה ליתר החברה על דברים שהוא עצמו אינו מקיים, אינה בעייתית בפני עצמה, בסופו של דבר אלו אידיאלים שפשעו הוא שאינו עומד בהם, ויש שם לתסמונת/אפקט הזה של הנסיון ששל מי שמקולקל לתקן אחרים. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ח בשבט ה'תשע"ט • 14:51, 3 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
פנתה לוויקימדיה ישראל הגברת אביבה אליהו בבקשה הבאה:
ברצוני לדעת איך מפרסמים בויקיפדיה? האם ניתן להיעזר בכם לשם כך?
אבי ז"ל היה איש מודיעין, אסיר ציון בעירק, הוא מונצח בגלילות ובהרצליה הוקמה גינה לזכרו.
פועלו למען המדינה היה רב וחשוב לי להעלות את פרטיו לויקיפדיה.
אני משער שהאיכות הנמוכה של הסריקה היא בגיליונות הישנים במיוחד (שגם איכות ההדפסה שלהם לא הייתה גבוהה) ושבשנים מאוחרות יותר איכות "הארץ" לא תפחת מזו המוכרת לנו בעיתונים אחרים.
אחת התוצאות המרגשות של מיזם זה תהיה העלאה לרשת של סיפורי ש"י עגנון הרבים שפורסמו ב"הארץ". דוד שי - שיחה19:03, 31 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בוודאי יש עליהם זכויות יוצרים, למשך 70 שנים משנת מותו של עגנון, אבל ניתן יהיה לקרוא אותם באינטרנט, כפי שפורסמו לראשונה (עגנון נהג ללטש את סיפוריו גם לאחר שפורסמו, הוא היה ממש נהנה לערוך בוויקיפדיה). דוד שי - שיחה22:20, 31 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מסופקת אם לעגנון היה זמן ו/או חשק להיות ויקיפד ולהשתתף בדיונים ובוויכוחים הלוהטים שלנו במקום לכתוב את "שירה (ספר)" למשל... אבל אין ספק, שסיפוח "הארץ" ל"עיתונות יהודית היסטורית" מהווה תרומה מבורכת לויקיפדיה. Tmima5 - שיחה11:05, 2 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לגבי איכות הסריקה זה דבר שצריך לקחת בחשבון כשמחפשים בעיתונות יהודית היסטורית, בעיתונים משנים מוקדמות. תוצאות החיפוש יהיו חלקיות, כי ייתכן שהמילה שמחפשים לא הומרה נכון מתמונה לטקסט. אני לא בטוח איך בדיוק נעשתה ההמרה, אבל כדי להגיע לאיכות גבוהה צריך לעשות התאמות מסוימות לסוג הפונט המסוים. ייתכן שיהיו הבדלים באיכות בין עיתונים שונים, כתלות במאמץ שהושקע בטיוב התוצאות עבור עיתון מסוים. דב ט. - שיחה08:45, 3 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
היי. כלי מעניין שגיליתי - צילומי לווין של כדור הארץ ב-35 השנים האחרונות. מתי התפרץ הר געש. מתי נבנה כביש, מתי נולדה עיר, וכך הלאה. ראו [15]. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:37, 3 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
למי שלא יודע גם ל google street view יש היסטוריה וניתן לראות את הרחוב בתקופות שונות. Assafn • שיחה15:52, 4 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מסיבות אישיות אני מסיים תפקידי כאיש הקשר מטעם ויקימדיה ישראל למיזמי קרן ויקימדיה בכלל וויקיפדיה בפרט. בענייני העמותה ובבקשות לסיוע ניתן לפנות לדף השיחה של מיכל לסטר, מנכ"לית העמותה, או בדוא"ל officewikimedia.org.il. תודה לכל מי שהיו איתי בקשר וסייעו. Shnili-WMIL - שיחה09:54, 4 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אלי, שמעתי בצער את הבשורה. תרמת רבות לקשר בין ויקימדיה לוויקיפדיה. מאחל לך המון הצלחה בכל אשר תעשה! Ovedc • שיחה13:51, 4 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הייתם בחוג בית? הצבעתם בפריימריז? השתתפתם בעצרת בחירות? צילמתם פוליטיקאי מנשק תינוק? אם התשובה היא כן, אשמח אם תעלו את התמונות לוויקישיתוף ותצרפו לקטגוריה של הבחירות (commons:Category:Israeli legislative election, 2019). שימו לב: לאחרונה התברר שתמונה שעיקרה שלט תעמולה מישראל היא בעייתית להעלאה מבחינת זכויות יוצרים, ותמונות רבות נמחקו בשל כך, ולכן עדיף להתמקד בתמונות שבהן אין בעייה כזו. תודה, DGtal - שיחה15:31, 5 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
רק מעטים עוסקים אצלנו בחקיקה, והעוסקים בכך רחוקים מלעקוב אחר כל חידושי החקיקה שראוי שיגיעו לוויקיפדיה. גם לחוקים ותיקים וחשובים, כמו חוק העונשין, חוק הביטוח הלאומי וחוק מס ערך מוסף, יש בוויקיפדיה ערכים דלים, שרחוקים מלתת מידע מקיף על החוק. ככה זה כשיש רק 50,000 עורכי דין במדינה. אולי כשיהיו 500,000 עורכי דין יימצא בהם אחד שיטרח לשפר את מצב ערכי החוקים. דוד שי - שיחה20:54, 5 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
עם כל הכבוד, אני לא בטוח שזה רעיון טוב, שנתעסק בפוליטיקה ובויכוחים ובהימורים במקום לכתוב אנציקלופדיה. אגסי - שיחה19:41, 31 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
המהלך סתם ייצור סטיגמות על כותבי ויקיפדיה: שמאלנים, ימנים, חילונים, דתיים וכו'. בכך אנו מאכילים את מבקרינו מכל הכיוונים. מוטב להשאיר את דעותינו האישיות מחוץ לפלטפורמת ויקיפדיה, שבה האובייקטיביות צריכה לשלוט באופן טוטאלי. בר-כח - שיחה21:05, 31 בינואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נגד חזק. יוציא שם לא רציני ואף ליצני למיזם (במיוחד כשזה כולל כנדבך מרכזי הימורים - מה זה פה, קזינו?!). שלא לדבר על כך שזה יכול להחצין הטיה פוליטית של עורכים ולהרבות מריבות. חומר לטור הבא ב"הארץ". נעם דובב - שיחה00:21, 1 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נגד חזק עניינים פוליטיים טעונים מאד, והדבר האחרון שאנחנו רוצים זה עוד סיבה למריבות, איבה וטינה אישית. ראו מקרה סאפי ואני. זה מה שחסר לנו? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה07:44, 4 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני בהחלט תומכת, כל עוד מקפידים להתנהג בנימוס ולא להתבטא בחריפות רבה מדי, אך במקרה שמישהו יפר את שני הכללים האלו יהיה צורך למחוק את הדף בהקדם. מספיק/ה ויקיפד/ית אחד/אחת שמתחיל/ה להביע את דעתו/ה באופן מוגזם וכבר מוצאים את עצמנו בוויכוח סוער ולוהט עם מילים גסות.
בחירות 2019 בשתי מלים: יהיה רע. בשלוש מלים: יהיה רע מאד. בשתי מלים גם: כולנו נמות. הנה, מיציתי את הנושא, אפשר לעבור הלאה. DannielRV12 - שיחה21:22, 18 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה מופיע גם ב 2017, אבל זה לא באמת משנה. יש שם בעשור האחרון לפחות שני קרבות על אדמת ארה"ב. במה מדובר? משה פרידמן - שיחה21:27, 7 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש טעויות בספירת הקולות או חשד לזיופים, לפי דיווח של עמית סגל בחדשות 12. מסתבר שבכמה קלפיות הצביעו יותר אנשים ממתפקדים רשומים, וכל הקולות הלכו למועמד אחד...אז אולי נצטרך לעדכן את התוצאות... אגסי - שיחה23:10, 10 בפברואר 2019 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
