אני מעוניין להעלות קובץ HTM שמכיל בתוכו מספר תמונות, לויקיפדיה הפנימית שלי. ברגע שאני מעלה את הקובץ, אני יכול לראות אותו היטב, אך התמונות, ששמורות כקבצים נפרדים, נעלמות. ניסיתי גם לשמור את הקובץ כמסמך WORD ולהעלות אותו, אך המסמך יוצא מכוער מדי. האם ישנה דרך לשמירת קובץ HTM ביחד עם התמונות כקובץ אחד, מכיוון שזה לא יעיל מבחינתי להעלות לכל קובץ HTM גם את התמונות שלו לויקיפדיה. תודה!
למרבה הצער התשובה שלילית. פורמט HTML/HTM אינו מאפשר הטמעת תמונות בתוך מסמך ה HTM עצמו. תוכל/י להעלות אותן לאתר אחר (למשל Imageshack) ולקשר אליהן מתוך ה HTML, אם את/ה יודע/ת לעשות זאת. אליבאבא23:14, 28 בינואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אשמח לקבל פרטים על הזרם הכריזמטי בנצרות,מה השוני בן זרמים אחרים,מה הם מחפשים בביקורם בארץ,מה חשוב להם
תודה או;;;
יומיים לא ענו לך, כי היו בטוחים שאם הגעת לכאן - בטח תקפוץ רגע לערך נצרות, שם תראה בצד שמאל של הדף - ציור של צלב, ומתחתיו הנושא "זרמים עיקריים" עם המון חומר שיתן לך תשובה מקיפה. בובי קש05:09, 31 בינואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בתרגום מילולי זה "לבי נהרס (נעשה נכה?) בגלל הוריד (שאני תמיד סוגרת)", אבל קשה לתרגם שירה, ל-Vein יש עוד משמעויות, ובאופן כללי היה מוטב לו היית מקשיב/ה למוסיקה יותר מוצלחת. :-). קומולוס • שיחה • תערוכה00:29, 29 בינואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני עורך בארגז החול שלי את הערך הזה
(הערך בויקיאנגלית), ויש לי כמה שאלות:
א'. השם המלא - בויקיאנגלית כתוב "Glafkos Ioannou Clerides". למה לתרגם את השם האמצעי?
ב'. בפסקה הרביעית בויקיאנגלית מופיע שם העט שלו - ""Ypereides". תרגמתי "יפרידיס". זה בסדר?
ג'. בויקיאנגלית פה, בערך על ה-"Democratic Rally". למה לתרגם את השם של המפלגה, ל"כינוס (או אסיפה) דמוקרטי"?
תודה רבה. תמיד בשמחה!15:17, 29 בינואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
א. לדעתי - לואנו. מומלץ לנקד את השם כולו. ב. אני הייתי משאיר בלועזית. ג. לדעתי האסיפה הדמוקרטית. אשמח לשמוע דעות נוספות. נרו יאיר10:58, 30 בינואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אתמול נכחתי בהרצאה של מרצה מאוד מכובד השולט על בוריה בשפה העברית, במסגרת ההרצאה נאמרה המילה "ודוק", בשורוק (VEDUK), כאשר הנוכחים מחו שאת המילה מבטאים "ודוק" בחולם (VEDOK) התעקש המרצה על דעתו. אז איך זה ודוֹק או ודוּק? אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 17:28, 30 בינואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שתי הגרסאות תקינות על פי רב-מילים. הוא אומנם מעדיף ודוּק, אבל כותב "נהגה גם ודוֹק". האתר הזה סובר דווקא ודוֹק. אביהו • שיחה20:08, 30 בינואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תמיד שעשעו אותי ראשי התיבות בללו, בעלי שתי המשמעויות ההפוכות, אך מעולם לא שמעתי מישהו הוגה ודוֹק (ומסתבר שכך גם הקהל בהרצאה). דניאל צבי • שיחה 20:32, כ"ג בשבט ה'תשס"ח (30.01.08)
תיקון קל - אין מדובר בראשי תיבות אלא בביטוי שפירושו "צריך עיון". ומדוע משמעויות הפוכות? לפי המילון (ראה אבן-שושן), דוק פירושו עיין, התבונן ושקל היטב וההוראה "ודוק" אומרת בדיוק זאת - בחן את הדבר, הצריך עיון.שלומית קדם21:42, 30 בינואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
רב-מילים (וגם הקישור שהבאתי) בהחלט מציינים שיש המפרשים את המילה כראשי תיבות, כך שדניאל לא טועה. אביהו • שיחה22:01, 30 בינואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
דוק, פירושו עיין. דו"ק הינו ראשי התיבות "דייק ותמצא קושטא (אמת)". כך ידוע ומקובל בקרב הרגילים בכתבי הפוסקים הראשונים. ממילא הבדל רב ישנו אם תתייחס אל המילה כר"ת או כמילה בפני עצמה. אוראל • דבר איתו06:14, 6 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם השם לווין היה גם של לא-יהודים ברוסיה? קונסטנטין לווין, מגיבורי "אנה קרנינה", איננו מתואר בשוחם מקום כיהודי, או אפילו מומר, ובהתחשב ביחס מקורביו ואוהביו הרבים, שלא לדבר על משפחתה האצילה של הנסיכה קיטי אהובת לבו, כנראה היה נוצרי-פרבוסלבי למהדרין. מניין לו אם כן השם העברי-יהודי כל כך?שלומית קדם21:35, 30 בינואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מעודי לא נתקלתי בצורה Levin כשם משפחה שאינו יהודי במובהק. המילה "לוין" לכשעצמה ברוסית, משמעה "לוי" כמו בתנ"ך. אליבאבא21:47, 30 בינואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני לא יודע רוסית, אבל עד כמה שידוע לי שמה של הדמות נכתב ברוסית Лёвин, ולכן הוא אמור להיקרא "ליוֹבין". מצד שני, בתרגום של נילי מירסקי, שהיא מתרגמת מעולה, נכתב "לווין". אשמח אם מישהו שיודע יכול לפתור את התעלומה. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל22:04, 30 בינואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
טולסטוי קרא לאחד מגיבורי הרומן "אנה קרנינה" בשם ליוֹבין (אפילו שרבים מבטאים לווין - הטעמה בהברה הראשונה) משום שהוא אהב אותו במיוחד וביטא באמצעותו את העקרונות שהאמין בהם. בתרגום: ליוֹבין = שייך ללב (שמו הפרטי של טולסטוי). מלמד כץ • שיחה22:21, 30 בינואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם יש מנוע חיפוש שתומך בחיפוש בעבר? ( כלומר, נניח, חיפוש המושג "מלחמת לבנון השנייה", אבל ביוני 2006...). --איש המרק08:51, 31 בינואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש ארכיב ששומר דפי אינטרנט כפי שנראו בתאריך מסויים. הנה למשל, לינקים לדף הראשי של ויקיפדיה העברית כפי שהיתה בתאריכים שונים. (הדף הראשון בעברית השמור שם - מ-1 באוגוסט 2003: ויקיפדיה עם 305 מאמרים... ) הדף הראשי של הארכיב הוא פה, ולצורך חיפוש יש להקליד url בתיבת "wayback machine" . בברכה, גברת תרד • שיחה11:15, 31 בינואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הפרמטר הזה של גוגל הוא בדיוק הפוך ממה שאני רוצה, הוא מציג את הדברים העדכניים ביותר, בעוד שאני מעוניין לקבל את תוצאות החיפוש כפי שהיו בתאריך שאזין (בדוגמה לעיל, 2006), גם סידור התוצאות לפי תאריך יעזור לי. את wayback אני מכיר אבל זה לא עוזר לי. תודה, --איש המרק15:15, 31 בינואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
foxit reader היא תוכנה חינמית מצויינת לצפיה במסמכי אקרובט PDF [1]. על המונח תוכנה בינארית לא שמעתי. אליבאבא11:44, 1 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מניח שהמונח "תוכנה בינארית" הוא תרגום ל-Binaries, כלומר - תוכנה שכבר הודרה ומוכנה לשימוש (כמעט כל תוכנה לחלונות), זאת בניגוד לתוכנה שמורידים את קוד המקור שלה, וצריך להדר אותו לפני השימוש. Johnny Zoo19:13, 3 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
באופן עקרוני הסוג נקרא "צֵיבָּה", אבל חלק מהמינים שלו כיום סווגו בעבר בסוג נפרד, כּוֹריזיה או כוריסיה (Chorisia)[1], כך שיש קצת בלבול. לפי "רשימת צמחי הנוי בישראל" של משרד החקלאות (1993 - אולי יש חדש יותר אבל זה מה שיש אצלי), יש ציבה ערמוניתית (Ceiba aesculifolia) וציבה מחומשת (C. pentandra), ולעומת זאת כוריסיה בקבוקית (Chorisia insignis) וכוריסיה הדורה (Ch. speciosa). שני האחרונים נפוצים כיום בגינון הציבורי בישראל, וידועים בקרב שתלנים וגננים בשמם זה. לעומתם, ציבה מחומשת ידועה גם בשם "קַאפּוֹק"[2] או "עץ הצמר האמריקאי"[3], וקיימת בגן הבוטני היפה של קיבוץ עין גדי[4]. בקצרה - ציבה או כוריזיה, תלוי לאיזה מין מתכוונים. אמנון שביט • שיחה13:19, 1 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה על התשובה המפורטת! לצערי, איני יודע באיזה מין בדיוק מדובר. אם הסוג הוא "ציבה", נראה לי שאכתוב כך, מבלי לפרט. עידו • שיחה13:23, 1 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ניסיתי לחפש את הערך שבכותרת, אבל לפחות נכון לרגע זה, הוא אינו מופיע ב'ויקיפדיה' העברית, למרות שגיגול הערך מניב תוצאת ציטוט מ'ויקיפדיה' אבל ללא דף ממשי.
למי שמסתקרן: מדובר בנערה אוסטרלית צעירה שעברה השתלת כבד, ובאורח נדיר ביותר השתלטה המערכת החיסונית של התורם על זו של המארח(ת).
בנצי21:06, 1 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כרגע אין ערך כזה בוויקיפדיה העברית, ה"ערך" נכתב בעבר ונמחק משום שתוכנו לא התאים ברמתו לוויקיפדיה. ניתן לצפות בערך במטמון של גוגל. אם אתה מתעניין בקורותיה של הגברת שמה באנגלית הוא: Demi-Lee Brennan בברכה, --איש המרק02:16, 2 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה על העדכון, ואני מבין שגוגל מגיע גם לדפי ארכיון כאלה. טוב לדעת.
ידוע לי כבר שמה באנגלית, וגם בממשק האנגלי אין יותר משתי שורות עליה.
קורותיה של הנערה (עוד תהיה גברת פעם, לפחות נאחל לה) לא מעניינות אותי. אני מתעניין במערכת החיסון שלה.
מאוד אשמח לטפל בערך בעצמי לכשאתפנה יותר. הוא חשוב, ויש לקשר אותו לערכים רלוונטיים בתחומי מערכת החיסון ודחיית השתלות.
רק הערה, גוגל מגיע אליהם במקרה (הוא סרק לפני שמישהו מחק), והם זמינים דרכו לזמן קצוב. בברכה, --איש המרק00:07, 3 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום
אני מחפשת אינפורמציה על המושג במוסיקה הקרוי פלצט. האם זוהי טכניקת שירה? הערך פלצט לא קיים ולא הצלחתי להכניס בקשה לערך חדש. אז הנה אני מבקשת.
בתודה מראש
שלום לך,
המונח פלצט מתייחס לטכניקה, המאפשרת שירה בקול טנור מעל תחום הקול הטבעי לו. מקור המילה באיטלקית, מ"מזוייף" או "מלאכותי". קול פלצט נוצר באופן טבעי, מדי פעם, אצל נערים מתבגרים שקולם מתחלף ועוד איננו יציב ברמתו הסופית. תיאור מפורט של הפקת קול פלצט תוכלי למצוא בערך Falsetto בוויקיפדיה האנגלית.שלומית קדם23:42, 1 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
משהו פשוט
יש לי תמונה ואני רוצה שכל הפיקסלים בצבע X יהפכו לפיקסלים בצבע Y. איך אני עושה את זה בשימוש ב-The Gimp או Irfan Viewer או FastStone?
אשמח לדעת האם קיים ערך למכ"מ המיועד לאיכון סוללות ארטלריות אוערך אודות מכ"מ לאיכון. פגזים/ טילים באם לא קיים בויקי העברי אשמח לקבל הפנייה לויקי האנגלי. דוד סיגרשווילי21:32, 2 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כשאני מקליד בדפדפן אות בשורת חיפוש (כמו של גוגל) נפתח תפריט המכיל את כל מילות החיפוש שהוקלדו אי פעם המתחילות באות זו, בכדי שאוכל לבחור את המתאימה לי. שאלתי היא איך להיפטר מהפונקציה הזו. תודה 82.81.137.18623:54, 2 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפי בדיקה מהירה נראה שזה שם של המזבח עבודת האלוהים בפי הנביא יחזקאל ("וההראל ארבע אמות" יחזקאל, מ"ג ט"ו). בנוסף, זה גם כינוי להר סיני, אפשר לראות זאת בשירו של רבי שלמה אבן גבירול "חזק ואמץ, אל הנחיל על הראל, על יד יקותיאל, דתו לישראל". בברכה, Tahmar190016:18, 3 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ראו בדף השיחה את הפרק על "משקל הידע הגרמני בהנחת היסוד לדבוראות בארץ ישראל "
האם יש למישהו גישה לחיבורים אלה:
2. בלום ר' תש"ה. חיי הדבורים בארץ ישראל, ת"א.
3. בלום ר', תשי"א. האדם והדבורה, ת"א.
4. מאירוביץ מ', תרנ"א. גידול הדבורים, מתוך ד"ר ל. אנררלינד, ספר
עבודת האדמה בסוריה בכלל ובארץ בפרט, נעתק ע"י י"מ פינס, ורשא. עמ'
.63-71
Daniel Ventura 15:59, 3 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני משוכנע שבערכים חזה אוויר וחבישה יש בלבול בין המושגים האלה. האם שסתום אשרמן מחליף את ה-Needle Application, את הטרוקר, את החבישה המשלמיה של אחד מהם או את החבישות לצד שניהם? איזה בלגאאאאאאן!Eddau18:48, 3 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ספיח מדו"ח וינוגרט. שמתי לב כי הכתבת הנמרצת איילה חסון נזפה במאן דהו באולפן כי הגה את המילה דו"ח כמו גוך (doch) ולא כמו תפוח (Dooach), ואני שואל האמנם כצעקתה? --אפי ב. • שיחה • 23:19, 3 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
וזה ממש נורא שכלי התקשורת משתמשים בהגייה doch. אני הצלחתי לשים לב שערוץ 10 אמר את המילה בתקינותה... הבעיה היא שאנשים כמו אהוד ברק ואליהו וינוגרד לא יודעים מהי צורת ההגיה הנכונה, והם אומרים doch אז פתאום גם כל כלי התקשורת מתחילים להגיד דוח וינוגרד במקום בסגנון התפוח. וזה גם הגיע לרדיו... מעניין אם קול ישראל משתמשים בהגיה הזאת :) אלה שמעברתים גם שמות של שירים. אלירן d שיחה14:18, 5 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם רצונך בעברית תקנית:
הצלחתי לשים לב לכך שערוץ 10 וכו'.
הגייה ולא הגיה.
"וזה גם הגיע לרדיו" - תאמר כשזה לא רק ניסה להגיע, אלא גם הגיע בפועל. כוונתך היא "וזה הגיע גם לרדיו". נרו יאיר17:31, 5 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נשמע כקטע הומוריסטי, ליצור מהומה סביב הגייה נכונה של ראשי תיבות, שמשמעותן דין וחשבון. זכורני כי בעבר שמעתי או קראתי, כי אין מן הראוי כלל לאזכר ראשי תיבות בשפת הדיבור התקנית, אלא לבטאות את המושג בשלימותו. (והותיקים שבינינו, ודאי זוכרים את משה חובב, ראומה אלדר, עמיקם גורביץ ואף דן קנר, צבי סלטון ומלאכי חזקיה ואחרים הקרובים יותר לתקופתנו, אומרים: "ראש המטה הכללי" ולא "הרמטכ"ל", "המנהל הכללי של משרד" ולא מנכ"ל משרד ה..." וכדו' ובודאי שלא התבטאו במושגים כמו משרד התמ"ת. אך בדור האינסטנט, הכל עובר). מה שמזכיר לי כי בתקופת המו"מ הראשון בקמפ-דייויד בין מנחם בגין לאנואר סעדאת אמר מי ממתנגדי ההסכם, "כל המשא ומתן הזה הוא מום שזקוק לריפוי דחוף". ובכן אפי יקירי, לא "כצעקתה" עמדתה נתמכת על משענת קנה רצוץ ולא על אילן חסון! - חודש אדר (א') שמח ומבדח לכולם - יהודה מלאכי • שיחה • ל' בשבט ה'תשס"ח • 00:40, 6 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם רצונך בעברית תקינה:
לבטאות -> לבטא
הותיקים -> הוותיקים
לנרו - הוצאת אותי מטומטם אתה מוזמן להסתכל בתרומות שלי ולהיווכח לכך שהייתי ער בסביבות ה-20 שעות כשכתבתי את ההודעה כאן, אז קצת רחמים על עייפים :) אלירן d שיחה04:15, 6 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נרך יאיר ידידי, הסתפקתי בין לבטא או לבטאות ובשעה זו אל תשאל אותי למה. אך לגבי ותיקים והגיה (למרות שגרמת לי לכתוב הגייה בשני יודי"ם) איני חייב להסכים עם כב'. הכתיב החסר עדיין לא מת! -ואגב עברית תקינה או תקנית?! - עמך התודה והסליחה.
ואלירן יקירי, לא יצאת מטומטם, מאום לא קרה, זו פטפטת ולא ערך, מותר לכתוב פה רק בערך. לילה טוב יהודה מלאכי • שיחה • ל' בשבט ה'תשס"ח • 04:45, 6 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אלירן, מחול לך, מחול לך. בסך הכול רציתי לומר: הנח להם לישראל, שאם אנו מתחילים לתקן להם (שים לב לתקינות!) לא יהיה לזה סוף. :)
יהודה, לא אני תיקנתי לך אלא אלירן. אבל ממה נפשך, מי שהחליט לומר דוּח הוא האקדמיה, והם גם החליטו על כללי הכתיב הנ"ל. לשאלתך, לענ"ד תקינה הכוונה שהיא מתפקדת כראוי, ותקנית הכוונה שעומדת בתקן, ואלו ואלו דברי אקדמיה חיים. ואל תשכח שאדר כבר כאן. נרו יאיר11:15, 6 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נרו, תודה! לענ"ד אכן יש לומר תקנית. וכן, היה מתאים לך לעבור גם כן לתאריך עברי.ראה כאן. ואתה צודק, פורים אולי קטן אבל אדר ראשון כבר כאן. כט"ס יהודה מלאכי • שיחה • א' באדר א' ה'תשס"ח • 00:32, 7 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בערך הרי אילת נכתב: "שני ההרים הגבוהים קרויים על שם שלמה המלך וחזקיהו. למרות ששלמה הוא המלך שהיה אמור לזכות בהר הגבוה ביותר מכל ההרים שכן הוא זה שהקים את המכרות במקום, הוא זכה רק בהר השני בגובהו ליד הר חזקיהו שהוא ההר הגבוה ביותר. הסיבה לכך היא שרק בזמן שממלכת יהודה הייתה תחת המלך חזקיהו נכבשה אילות ועציון גבר מידי אדום ובכך הוחזרה שליטת יהודה במקום."
על כך שאלהאורנה: "מי קרא להרים בשמות? מי תיכנן את קריאת השמות כל שהר שלמה הוא הגבוה ביותר? ומתי?"
אין לי מידע ספציפי לגבי ההרים האלה, אך אני יכול לומר שמיד אחרי מבצע עובדה וקמה "וועדה לקביעת שמות עבריים לנגב", שלימים הייתה (יחד עם ועדת שמות היישובים של הקק"ל) לועדת השמות הממשלתית. דניאל צבי • שיחה 13:21, כ"ח בשבט ה'תשס"ח (4.02.08)
בסרט טיטניק יש קטע בו ג'ק ורוז רוקדים יחד במסיבה במחלקה השלישית של האניה. במהלך הקטע מושמעת ברקע מוסיקה אירית, שהם רוקדים לצליליה. קישור ב-Youtube. אודה לכל מי שיוכל לסייע לי במציאת שם המנגינה ויוצרה אשר מושמעת בקטע הנ"ל. רב תודות מראש למשיבים!
שלום חברים, כתבתי ערך חדש בשם סיפור בהמשכים, כפי מה שעיינתי בשאר הויקיפדיות, הוא הממצה מכולן, מעבר לכך שהוא עוסק גם בתחום זה בישראל. הערך היחיד שהינו בעל נפח ושווה התייחסות הוא בויקיפדיה באיטלקית כאן, אשמח לעזרתו של קורא איטלקית אם יש חומר רלבנטי לנושא ערך זה שלא טופל על ידי. נא לענות לי פה, או בדף השיחה של הערך.
כמו"כ מצאתי כאן תצלום שאני מעוניין להוסיף לערך, אך ללא הצלחה, מישהו יודע כיצד לעשות זאת? - בתודה מראש על עזרתכם. יהודה מלאכי • שיחה • ל' בשבט ה'תשס"ח • 07:26, 6 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יהודה, ערך יפה מאוד, הוספתי את תמונת הסטרנד. אתה יכול לשנות את הכיתוב שלה, וזה קצת הזיז את עימוד הדף. כרגע אין לי זמן לתקן מעבר לזה, ואשמח אם תיתן את הכיתוב הראוי ותדאג לעימוד. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 07:28, 6 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מי באמת שולט באוניברסיטה (במבנה הישראלי שלהן)? זאת אומרת, מי הם מקבלי ההחלטות האמיתיים בהיררכיה האוניברסיטאית? הנשיא, הרקטור, חבר הנאמנים? בנוסף, איך נהיים אחד כזה?
תודה.
האמת ? מסובך, ולא כדאי לך להיות אחד כזה. כי גם במרומי הפיסגה האקדמית יש תככים ומלחמות. בשביל מה לך ?
לשאלתך - יש רקטור העוסק בניהול האקדמי, והוא כפוף לסנאט (שזה גוף המורכב מאנשי הסגל האקדמי). ויש נשיא שעוסק בניהול המינהלתי/תקציבי, והוא כפוף לחבר הנאמנים. הרקטור והנשיא לא תמיד הצליחו לשדר על אותו גל, וכל אחד בא עם אינטרסים שלו, ונהיה בלגן עם ניחוחות דוקטוריאניים והמון יצרים אולטרא אקדמיים... ובדיוק בשביל זה בדיוק הקימו את ועדת מלץ, שיהיה קצת סדר שם, ואם יש לך כח לקרוא את המבנה המדוייק שהיא הציעה - הנה-->כאן . לא בטוח שיצליחו ליישם את המלצות הוועדה. בינתיים מנסים. בובי קש03:35, 7 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
חשוב לציין שבקשר לתכני המחקר יש מידה רבה של חופש. יש כמה נושאים שבהם ועדת האתיקה יכולה להתערב אבל כללית יש חופש.Eddau07:08, 17 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מישהו אמר לי שטיסה ישירה מניו יורק לתל אביב אורכת יותר זמן מטיסה מתל אביב לניו יורק בגלל התנועה הסיבובית של כדור הארץ. כלומר, כשטסים מתל אביב לניו יורק, טסים נגד כיוון התנועה הסיבובית של כדור הארץ, ולכן הטיסה קצרה יותר מהטיסה חזרה, בכשעה פחות או יותר. רציתי לדעת האם זה נכון. Yonidebest Ω Talk 02:04, 9 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
העובדה נכונה, הסיבה לא קשורה (לפחות לא באופן ישיר) לסיבוב כדה"א אלא לזרמי סילון. ואגב - השאלה הזו הופיעה ב"הכה את המומחה" כבר מספר פעמים - אולי צריך להוסיף אותה ל"שאלות נפוצות" . costello • שיחה02:08, 9 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה לא ההפך- מתל אביב לניו יורק זה יותר מניו יורק לתל אביב?
אכן ההיפך: זרמי הסילון נושבים ממערב למזרח, כך שהם מזרזים את הטיסה מזרחה ומעכבים את הטיסה מערבה. אמנון שביט • שיחה22:34, 10 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה בכלל ענין הלכתי כמו שבתפילת עמידה מתחילים ברגל ימין ובמהירות את הצעדים ומסיימים ברגל שמאל באיטיות. בגלל קדושת הארץ כשנעים לישראל עושים זאת במהירות וכשיוצאים ממנה כדי להראות שקשה עלינו הפרידה עושים זאת באיטיות. אני לא מבין איזה אינטרס יש למשטר הרוחות להתערב לטייסים בחופש העיסוק ולכן לא נראה לי שהרוח קשורה לעניין. (אבל יש לי חבר שבכלל אומר שזו מזימה משותפת של המוסד ואל-קעידה אז לך תדע אולי אפילו הפיזיקה קשורות לענין) מתיישר09:44, 13 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
stos למירב ידיעת אימי זה גבעה, יכול להיות שהמילה השנייה זה שם של גבעה כלשהי, כי לא מצאתי אותו במילון. אליזבט • שיחה23:12, 15 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בעמוד המתאים, מופיעה ההגדרה כעשר פעמים הלוג העשירי של יחס ההספקים. אולם, אם הלוג העשירי של יחס ההספקים מוגדר כאחד בל, אזי דציבל אמור להיות עשירית (ולא עשר פעמים) הלוג העשירי של יחס ההספקים.
אשמח לקבל הסבר לכך, או תיקון הערך במקרה שצדקתי. תודה.
אין הבדל בחוק בין מוצאים שונים. הכניסה למדינה המוגדרת "מדינת אוייב" אסור ללא אישור מיוחד. אני לא יודע אם ערב הסעודית נחשבת שכזו. מה שברור הוא שלא מעט מוסלמים ישראלים יוצאים לחג' באישור המדינה. DGtal 20:39, 11 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
איפה אפשר להשיג אישור כזה?
לפי מה שמצאתי רק לבנון, סוריה, איראן מוגדרות מדינת אוייב. עיראק רשמית בהגדרה אבל יש הקלה מסויימת כיום. אני מניח שאישור אפשר לקבל ממשרד הביטחון, אבל אני לא בטוח. ראה גם פה. DGtal 20:55, 11 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא מצאתי
לפי פקודת הארכת תוקף של תקנות-שעת-חירום (יציאה לחוץ לארץ), המפנה לחוק למניעת הסתננות, הרשימה כוללת את לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, עבר-הירדן, עירק או תימן. ההיתר הדרוש הוא ממשרד הפנים (לגבי מצרים וירדן פורסמו היתרים כלליים). כדי לבדוק את הפרוצדורה יש לפנות למשרד הפנים. עידו • שיחה21:12, 11 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כאן יש פרוטוכול של דיון בכנסת על תיקון לסעיף 4 בפקודה למניעת טרור, ממנו ניתן להבין שניתן לצאת, בכפוף לאישור משר הפנים. למי שיוצא לחאג' האישור בד"כ ניתן ללא בעיות (אם השב"כ מאשר, אני מניח). הנציגים המקומיים של המועצה האיסלאמית דואגים להעברת רשימות המעוניינים לצאת לפקיד הממונה במשרד הפנים. Ranbar11:22, 13 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אזרחים ישראלים נכנסים לסעודיה כל הזמן. אבל- לא עם דרכון ישראלי.
ההסדר הוא שמי שיוצא לחאג' (מכה ומדינה) או לעומרה (עליה לרגל למדינה בלבד) מפקיד את הדרכון הישראלי שלו בירדן, ומקבל במקומו דרכון ירדני, ואיתו הוא נכנס לסעודיה. חנה ק.12:40, 13 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כמה הרחבות: החוק שאוסר על ביקור במדינות אויב נחקק אי-אז בשנות ה-50 וכלל את המדינות שלחמו נגד ישראל במלחמת העצמאות. הוא לא תוקן ולא עודכן מאז. אחרי חתימת הסכם שלום פרסם שר הפנים היתר יציאה כללי למדינה החתומה על ההסכם - מצרים ב-1979, ירדן ב-1994 - מבלי שהוצע תיקון לחוק. מבחינה מעשית פירוש הדבר שאפשר לבקר במצרים ובירדן בלי הגבלה. העובדה שהחוק לא תוקן ולא עודכן יוצרת כמה מצבים אבסורדיים, למשל, איראן אינה מוגדרת כמדינת אויב. אגב, החוק אינו עוסק כלל בשאלה האם "מדינת האויב" הסכימה לארח את הישראלי הנוסע, וגם לא בשאלה עם איזה דרכון הוא ביקר בה. כל ביקור כזה בלי אישור משר הפנים הוא עברה-לכאורה. בפועל הגשת כתב אישום היא עניין לשיקול דעתה של הפרקליטות. נגד עיתונאים, למשל, בדרך-כלל לא מגישים כתבי אישום. לגבי עלייה לרגל למכה - בעקבות הסכם השלום עם מצרים, נחתם הסכם ישראלי-מצרי-ירדני שעל-פיו מוסלמים ישראלים רשאים לקבל דרכונים ירדניים זמניים לשם הצטרפות למשלחת עולי הרגל הירדנים. ירדן לקחה על עצמה את הטיפול בעניין בעקבות בקשת מצרים ועוד בטרם היה הסכם שלום בינה לבין ישראל. התקנות קובעות שאפשר להגיש בקשה לעלייה לרגל מגיל 35, ויש מכסה של כמה אלפי דרכונים זמניים שמחולקים מדי שנה. אני מניח שקבלת אישור לעלייה לרגל נחשבת כאילו שר הפנים התיר ביקור במדינת אויב. הסעודים מצדם מתייחסים למוסלמים הישראלים כאילו היו ירדנים. הנפקת דרכונים זמניים לצורך עלייה לרגל בלבד היא דבר שקיים בכמה מדינות מוסלמיות. דרכונים כאלה ניתנים גם למי שאינו זכאי בעיקרון לדרכון. DrorK • שיחה 07:23, 17 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הערה נוספת: חג' ועומרה הם שני סוגים של עלייה לרגל למקומות הקדושים במכה ובסביבותיה. את החג' אפשר לקיים רק בתקופה מסוימת בשנה המוסלמית ("עונת החג'"). את העומרה אפשר לקיים בכל ימות השנה. מי שעולה לרגל בעונת החג' יכול לקיים את החג' והעומרה בו-זמנית, כדי שלא יצטרך לחזור על המסע הקשה והיקר פעמיים. מי שמקיים את העומרה מחוץ לעונת החג', לא יצא ידי חובת החג', והוא יצטרך לחזור למכה בעונת החג'. עד כמה שידוע לי, העלייה לרגל לאל-מדינה אינה חובה, אך היא מקובלת מאוד בקרב הסונים כתוספת לעלייה לרגל למכה. DrorK • שיחה 07:30, 17 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הרבה אנשים. מה ההקשר? דניאל צבי • שיחה 21:59, ה' באדר א' ה'תשס"ח (11.02.08)
(תלמוד בבלי מסכת סוכה דף מ"ה/ב', סנהדרין דף צ"ז/ב'): ”אמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחאי ראיתי בני עלייה והן מועטין אם אלף הן אני ובני מהן אם מאה הם אני ובני מהן אם שנים הן אני ובני הן”. פירש רש"י "בני עלייה - כת המקבלים פני שכינה." - מעבר לכך מופיעות עוד כמה "עליות" בתלמוד: עליית חנניה בן חזקיה בן גרון, עליית בית נתזה בלוד, בהן נמנו וגמרו בית שמאי ובית הלל. עליית בית גוריא בה יצאה בת קול שהלל הזקן ראוי שתשרה עליו שכינה ועוד. בהצלחה יהודה מלאכי • שיחה • ו' באדר א' ה'תשס"ח • 22:33, 11 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
"בני עלייה" – יחידי סגולה. קבוצה נבחרת ומצומצמת של אנשים. (המילה "כת" שהוזכרה, עלולה להתפרש לא נכון ) בציטוט המוזכר "ראיתי בני עלייה והן מועטין" - רבי שמעון בר יוחאי מעיד על עצמו ועל בנו, שהם נמנים על אותם יחידי סגולה הרשאים "להיכנס חופשי" למקום בו שוהה השכינה (כסא הכבוד) . כל האחרים צריכים לקבל אישור מוקדם או לעבור סינון כלשהו. בובי קש02:15, 12 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בובי'לה, "כת" בפירושה התלמודי היא קבוצה נבחרת, מה שנראה מדבריך שגם אתה מבין . יהודה מלאכי • שיחה • ו' באדר א' ה'תשס"ח • 10:24, 12 בפברואר 2008 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->