בעבר שמעתי שהנושא נדון ברצינות בקונגרס האמריקני והאפשרות הזאת נשקלה. איפה אפשר למצוא פרטים אודות הנושא? 95.35.211.23022:21, 8 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ניתן לחפש ברשת או בגוגל ספרים (מחרוזת כמו <"united states" hebrew official language> תספק מספיק תוצאות רלוונטיות). בקצרה, לא. אביעדוס • שיחה א' בתמוז ה'תשע"ג, 22:45, 8 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אכן, בשונה מתשובתו של אביעדוס, רציתי לומר לך שהאפשרות הזאת כן נדונה, ראה בקישורים הבאים (באנגלית):
מאיזה מוצא תושבי אמריקה המרכזית והדרומית? האם בעצם אינדיאנים? או שזה ערבוב של אינדיאנים וספרדים?--217.132.210.16908:20, 9 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
היספניה הוא השם שהעניקו הרומאים לכל חצי האי האיברי (פורטוגל, ספרד, אנדורה וגיברלטר של ימינו).
היספניולה הוא האי השני בגודלו בקרב האיים הקאריביים, שוכן דרום מזרחית לקובה. נתגלה על ידי קולומבוס ב-1492, והוקמה בו הקולוניה הספרדית הראשונה בעולם החדש.
היספנים (באנגלית: Hispanics) הוא מונח שציין בעבר אוכלוסייה בעלת שייכות היסטורית דווקא להיספניה העתיקה (חצי האי האיברי) ולעמיה. לכאורה ללא שיוך לשורשים האינדיאניים. בשנות השבעים ממשלת ארצות הברית הגדירה את המונח היספני כזיהוי ליוצאי אמריקה הלטינית וצאצאיהם הגרים בארצות הברית ללא קשר לשייכותם האתנית.
אכן, בקֶרֶב רבים מבין יוצאי אמריקה הלטינית יש שורשים אינדיאניים.
יכול להיות שלא ניסחתי את עצמי ברור. עזוב הגדרות. קח לדוגמא את האנשים שחיים בארה"ב, שהגיעו במקור ממקסיקו/פורטו-ריקו/קובה, בעלי מראה אופייני שמזוהה ע"י כולנו כמראה "היספאני" או "לטיני" - מה בעצם המוצא שלהם? האם הם אינדיאנים?--217.132.210.16909:05, 9 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שתי השורות האחרונות בתשובתו משיבות על שאלתך, חלקית. מוצאם אינו אחיד. רובם ממוצא מעורב - יוצאי חצי האי האיברי, אינדיאנים ואפריקנים שהגיעו, או ליתר דיוק, הובאו לאזורים אלה בתקופת סחר העבדים הידוע לשמצה. חלקם יוצאי חצי האי מקוריים, חלקם אפריקנים, ומיעוטם אינדיאנים אותנטיים. העובדה שרק מיעוטם אינדיאנים אותנטיים היא תוצאה של הדיכוי האכזרי וההרג של בני המקום ע"י הכובשים. עיין גם במולאטים. בנצי - שיחה11:12, 9 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפי מה שאתם אומרים, בעצם אין דבר כזה "מוצא היספאני". אבל העובדה היא שלרובם המוחלט של ההיספאנים יש מראה אופייני. אז כנראה שלרובם המוחלט יש מוצא משותף. מה הסיכוי שבן לאב ספרדי ואימא כושית יהיה דומה לבן לאב כושי ואימא אינדיאנית, וששניהם יהיו דומים לבן לאב ספרדי ואימא אינדיאנית? אתם מבינים מה אני אומר? יש פה משהו מעבר לזה.--217.132.210.16911:39, 9 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נכון, אתה צודק. אבל זה 'לא עובד כך'. אנשים מן השורה לא מחפשים דיוק אובייקטיבי. אם אתה (אינני יודע את מוצאך, אבל נניח שהנך יוצא אירופה / מזרח תיכון / צפון אפריקה / מעורב), קפריסאי, נורבגי וסלובקי תגיעו לסין, גם אתם כולכם תיחשבו ל'אותו דבר', פחות או יותר. ה'אדם הלבן' באמריקה, לפחות אז, אבל עם גילויים כאלה גם היום, מתייחס רק ל'עצמו', ומייחס לפיכך חשיבות רק לפרטים מבדילים בתוך קבוצת ה'השתייכות' שלו. כל מה ששונה ממנו נתפס כקבוצה נפרדת, ואין זה חשוב כמה נבדלים פרטיה. יש בזה שילוב של התנשאות 'גזעית' ושל אפקט פסיכולוגי של ייחוס חשיבות לפרטים מבדילים בתוך קבוצת ההשתייכות בלבד. בנצי - שיחה12:07, 9 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בחייך. אתה אומר שבעצם אין דבר כזה היספאנים? שאין מראה היספאני אופייני? הרי הם בעצמם רואים את עצמם כקבוצה. המושג "היספאנים" הוא אולי המצאה לבנה, אבל האנשים הם חיים וקיימים ובהחלט יש להם מראה ייחודי משלהם. אלה העובדות. גם אם אין לנו הסבר לעובדה הזאת, זה עדיין עובדה. וגם הדוגמא שהבאת לא רלוונטית. קפריסאי, נורבגי וסלובקי הם כולם לבנים. אין על זה ויכוח. אין ספק שהם הרבה יותר דומים אחד לשני מאשר לסינים. כך שזה הגיוני בהחלט אם שלושתם ייחשבו לקבוצה אחת בסין. לעומת זאת, אתה מדבר על ספרדים, כושים ואינדיאנים- 3 קבוצות שונות בתכלית אחת מהשנייה. זה לא מסתדר עם המראה היחסית אחיד של ההיספאנים.--217.132.210.16912:29, 9 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
קולומבוס לא גילה את האי כמו שהוא לא גילה את אמריקה. לכל היותר, הוא גילה אותה לאירופים, או ליתר דיוק, לחלק מהאירופים. הויקינגים למשל כאירופים, הגיעו לשם לפניו, הרבה לפניו. אין צורך לרשת את הביטוי "גילה את אמריקה" המבטא ומנציח התנשאות אירופית. בנצי - שיחה11:12, 9 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אינני חושבת שמראה "היספאני" אופייני משותף לשחורים מטרינידאד או ג'מאיקה, למשל, ולמכסיקאים. ייתכן שיש מאפיינים משותפים לפורטוריקנים, לקובנים ולמכסיקאים, כשכולם ממוצא היספאני, ועם עירובי גזע בינם לבין האינדיאנים במשך מאות שנים נוצר מן הסתם מראה דומה למדי (כמו אצל ישראלים שבמשפחתם קיימת תערובת בין יוצאי אירופה למזרח במשך כמה דורות), אבל אם תיקח מכסיקאי ממוצא היספאני ותשווה אותו לפורטוריקני ממוצא היספאני, ודאי תמצא נקודות דמיון, כמו שתמצא מן הסתם בין שחורים מאיי הודו המערבית לשחורים מאפריקה או לכושים העברים בדימונה. אגב, גם אם קפריסאי, ישראלי, נורבגי וסלובקי כולם "לבנים", נראה לי שההבדלים בין הנורבגי והסלובקי לשניים האחרים יהיו בולטים למדי, אולי אפילו בעיני סיני.שלומית קדם - שיחה00:08, 12 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
"ייתכן שיש מאפיינים משותפים לפורטוריקנים, לקובנים ולמכסיקאים, כשכולם ממוצא היספאני, ועם עירובי גזע בינם לבין האינדיאנים במשך מאות שנים נוצר מן הסתם מראה דומה למדי" - זה משפט מפתח מכל מה שנכתב כאן עד עכשיו. האם הטענה היא בעצם שכל (או רוב מוחלט) תושבי ארצות אלה הם בעצם ערבוב של ספרדים עם אינדיאנים???--217.132.220.23413:07, 12 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא מדוייק. מראה דומה למדי למי שלא חי בקירבם. מי שחי בקרב מוצאים אלה, מפתח, עוד בהיותו תינוק, את הרזולוציה המתאימה להכרת משפחת הפרצופים של קבוצת ההשתייכות שלו. יש מרכז כזה במוח - מרכז לו חשיבות השרדותית גדולה ביותר אצל בע"ח - הכרת פרצופים (Face Recognition). ישנם גם היבטים פסיכולוגיים שהזכרתי קודם, והיבטים חברתיים, דתיים וגזעניים, והגישה במקום ובזמן נקבעת בסופו של דבר, בהשפעת כל הגורמים הללו. הדגשתי את הגורם הפיזיולוגי-הכרתי הבלתי מוטה. בנצי - שיחה13:39, 12 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם שתן של בני אדם טוב להשקייה של צמחים או מזיק להם? הרי הגוף לקח מהמים את החומרים הנחוצים לו ומוציא החוצה את הפסולת. האם הצמח יכול לעשות שימוש כלשהו בשתן? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הכלב שלי השתין על צמחים בגינה פרטית. בעל הגינה אמר לי שבשתן יש חומר שמזיק לצמחים. הוא קרא לחומר הזה "חומצת מלח". האם יש חומר בשם כזה? האם יש צמחים מסויימים שהשתן מזיק להם? 80.230.23.14015:20, 9 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הערך צ'כיה לוקה בחסר, במיוחד בולטים בחסרונם שני הפרטים הבאים:
1. מה האקלים בצ'כיה? ובפרט איך המזג אוויר שם בקיץ?
2. מהי דתם של הצ'כים? האם הכנסיות הענקיות מעידות על זה שהם קתולים?--217.132.210.16923:28, 9 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
1. האקלים יבשתי וחם יחסית, תלוי במיקום ובגובה. בקיץ גשמים רבים, בימים אלה שטפונות רציניים בכל מרכז אירופה.
2. צ'כיה נחשבת למדינה חילונית מאוד. לפי מפקד של הלמ"ס הצ'כי ב-2011, להלן הצהרות הדת: 45 אחוז דילגו על השאלה, 34 אחוז חסרי דת, 10 אחוז קתולים, 9.5 אחוז דתות אחרות, פחות מאחוז אחד פרוטסטנטים. לפי סקר אירופי ב-2010, רק 16 אחוז הצהירו שהם מאמינים באלוהים (השיעור הנמוך באירופה).
כשיש שתי מלכות בכוורת, אז אחת מהן יוצאת ולוקחת איתה קבוצת דבורים, והן מקימות קן חדש. למה בזמן שריפה המלכה אינה בורחת מהכוורת, ביחד עם כל הדבורים? 80.230.23.14004:55, 13 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם אתה מדבר על הרעלה כתוצאה של מחיקה ממושכת, אז לא סביר נזק. אם אתה מנסה לשאול "האם אפשר להסניף טיפקס ולהתמסטל?" אז התשובה היא כן, אבל זה לא מומלץ. כל מה שתשיג מהחוויה זה קצת סחרחורת ועיוות קל בתחושות, שעליהם אתה יכול לספר לחברים בהתלהבות "איזה סטלה". לא שווה לבזבז את הזמן על השטויות האלא. Corvus,(שיחה) 15:43, 11 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מתנצל שלא הבנתי אותך נכון. פשוט כתבת על אצטון שגם ידוע כחומר משמש שלא לצורך וכתבת על "הרחה ממושכת" ככה שקישרתי את הדברים לרצון לשאול לגבי הנזק שיכול להיגרם מהסנפה ומצאתי לנכון להזהיר אנשים מלעשות שטויות. מצטער על האי נעימות, לא התכוונתי להעליב. Corvus,(שיחה) 11:07, 12 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מי שקורא עם סטנדר יודע שלפעמים שמחזיקים את הסטנדר הוא יכול לזוז מעט אחורה או לצדדים וזה לעתים יכול להיות מעצבן. איך הייתם "מקבעים" ככל הניתן אתה הסטנדר לשולחן עץ?, אני ניסיתי לשים אותו על מגבת מחוספסת אך לא עזר. Any ideas? תודה רבה. Ben-Natan - שיחה01:58, 11 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בוקר טוב. אתה מתכוון לעיגולי הגומי הקטנים האלה שקונים ברשתות "עשה זאת בעצמך" שממביקים לרגלי כיסא?. כי כאלה ניסיתי והם לא עזרו, אבל בתכלס אתה נתת לי רעיון משגע - לגזור ריבוע גומי\חומר גמיש אחר שמתאים לגול הסטנדר ולשים אותו מתחת, רק לצערי לפי שעה אין לי מושג איפה להשיג דבר כזה ואם אתה יודע אתה מוזמן להגיד. שמע, זה גם נותן לי רעיון לערך חדש סטנד קריאה, שבו יהיה אפשר לפרט למי שיתעניין בכך על הפטנטים האלה. Ben-Natan - שיחה10:30, 11 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האמת שלווא דווקא התכוונתי ללקנות אך אומר שלקנות זה מיותר רק כשזה מיותר - כשאין ברירה אחרת. Ben-Natan - שיחה22:53, 11 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אמת, אכן בעגה הישיבתית אומרים סטנדר וכך מכנים את זה בחנויות הרהיטים בבני ברק. מעניין אם כך זה מכונה בחו"ל ("Stander"). Ben-Natan - שיחה22:53, 11 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
חשבתי שסטנדר הוא שולחן צר וגבוה, בעל שיפוע בחלק העליון שלו, שמניחים עליו ספר ועומדים לידו ולומדים, ולא משהו שמניחים על גבי השולחן. 80.230.23.14018:46, 11 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
פונקציונלית זה אותו דבר. הגירסה הנמוכה היא פשוט התאמה לקיומם של שולחנות זמינים כמעט בכל מקום. אגב, האם ידעת שעגנון כתב את סיפוריו, לפחות אלה המאוחרים, כשהוא עומד שעות לפני סטנדר שכזה, וכותב ? בנצי - שיחה22:36, 11 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא ידעתי, אבל זה מתאים לו. הרי הוא בא מתוך הווי בית המדרש, והיה רגיל לשימוש בסטנדר.
האם זה נכון, שקריאה של האותיות הקטנות של הגמרא, תוך כדי נענוע הגוף מול הסטנדר, עלולה להזיק לראייה? 80.230.23.14002:06, 12 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אז לסיכום, איזה חומרים מוגדרים תוכלו למנות שיש להם חיכוך טוב עם השולחן כך שיגרמו למה שמעליהם לזוז פחות? (מעניין ממה עשוי סטופר של שטיח שגורם לשטיח לא לזוז משהו בסגנון הזה אני צריך). Ben-Natan - שיחה03:20, 12 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפיכך קובעים כללי התחרות כי במקרה של שוויון, זוכה המדינה שקיבלה ניקוד ממספר גדול יותר של מדינות. לדוגמה, מדינה שקיבלה 200 נקודות מ-20 מדינות, תגבר על זו שקיבלה 200 נקודות מ-15 מדינות
15 מדינות שיתנו אפילו את המקסימום, 12 נקודות, לא יגיעו ל-200. מי נוטל את היוזמה לשנות לדוגמה טובה יותר? cheshin61 • שיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ג • 21:47, 11 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בזמן האחרון התפרסמו כתבות [2][3] בקשר לטעות בזיהוי של חלל צה"ל. החייל יעקב מאמאן, ז"ל, בעל מספר אישי 172051, זוהה בטעות בתור החייל ישראל מיר, בעל מספר אישי 172820. על גבי המצבה של מאמאן נחרטו פרטיו האישיים של מיר. לפני כחודש נערכו בדיקות די-אן-איי, שאישרו שהקבר הוא בעצם קברו של מאמאן. הכיתוב על המצבה תוקן, ולפני ימים אחדים נערך טקס גילוי המצבה. נשארה רק שאלה אחת: לפי הכתבות, הסיפור על החייל הערירי מיר היה רק אגדה. מיר לא היה קיים מעולם. אם כך, למי היה שייך המספר האישי 172820, שהיה חרוט על המצבה? 80.230.23.14003:57, 12 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
להרבה חללים במלחמת העצמאות. ניתן מספר אישי רק לאחר מותם, אז מן הסתם המספר הזה היה שייך לישראל מיר. דניאל צבי • שיחה 09:30, ד' בתמוז ה'תשע"ג (12.06.13)
ניסיתי למצוא את התשובה בוויקיפדיה האנגלית אבל העסק שם לא כל כך ברור, אז אני שואל את זה פה בתקווה שמישהו יידע לענות:
למעט קואליציית המלחמה של צ'רצ'יל, האם היה מצב בהיסטוריה של בריטניה שמפלגת הלייבור והמפלגה השמרנית ישבו באותה קואליציה כשאחת מהן מובילה אותה (אני יודע שהיו כמה ממשלות ששתיהן ישבו יחד כשהמפלגה הליברלית הייתה מפלגת השלטון)? אודה לתשובה. אוריה בר-מאיר - שיחה12:41, 12 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אין לי תשובה מלאה לשאלתך, אך ממשלתו השנייה של רמזי מקדונלד כללה את השמרנים, הליברלים וה"לייבור הלאומי" (national labor), מפלגתו הקטנה של מקדונלד עצמו, שהתפצלה מן הלייבור. דב ט. - שיחה13:18, 12 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מהתשובה שלך אני מבין שלא הלייבור ישב עם השמרנים, אלא "הלייבור הלאומי". האם מישהו יודע על קואליציה שכללה את הלייבור המקורי ואת השמרנים? אוריה בר-מאיר - שיחה15:32, 12 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
למיטב זכרוני, לפחות במאה השנים האחרונות התשובה היא לא. כמעט תמיד יש רק מפלגת שלטון אחת עם רוב מוחלט בפרלמנט והשנייה, פלוס מפלגות קטנות מגוונות, נמצאות באופוזיציה. היה חריג של קואליציית ליברלים-לייבור וגם הממשלה הנוכחית היא כמדומני ממשלת קואליציה, אבל זה ממש נדיר. DGtal 15:45, 12 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה לא היה הלייבור המקורי אלא מפלגה שפרשה מהלייבור. לפי מפלגת הלייבור (בריטניה) לא הייתה ממשלה משותפת ללייבור ולשמרנים פרט לקבינט המלחמה של צ'רצ'יל. לפי ערך זה הן גם לא היו שותפות מעולם לקואליציה בראשות הליברלים. דב ט. - שיחה18:04, 12 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בקריאה נוספת של אותו ערך ראיתי שהייתה קואליציית מלחמה נוספת, שכללה את הלייבור (שני שרים) והליברלים בממשלה בראשות השמרנים, ממשלת אסקווית' השנייה, 1915-1916. דב ט. - שיחה22:34, 12 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מצוין, זה מאפשר לנו להוסיף לרשימה את הקואליציה החסרה, שכנראה אליה התייחסה השאלה המקורית: זו של לויד-ג'ורג' הליברלי, בחלק האחרון של מלחמת העולם הראשונה (אחרי נפילת אסקווית') ואחריה. הלייבור והשמרנים היו שותפים לקואליציה זו בהנהגת הליברלים. כמו כן עולה שטעיתי קודם בשיוכו המפלגתי של אסקווית'.
לסיכום, הלייבור ישבו בקואליציה עם השמרנים בשלוש ממשלות, של אסקווית' (השמרן הליברל) במלחמת העולם הראשונה, של לויד-ג'ורג' מהליברלים במלחמת העולם הראשונה ובשנים שאחריה, ושל צ'רצ'יל השמרן. כמו כן ישבו השמרנים בממשלה בראשות רמזי מקדונלד, שפרש מהלייבור והנהיג סיעה קטנה של פורשים בשם הלייבור הלאומי.
בציטוט המפורסם של מנחם בגין מטקס חתימת הסכם השלום עם מצרים - מה היה הדבר השלישי ברשימה? ראיתי "התקפות" וגם "דמעות" וגם גרסאות אחרות. היו אולי כמה נאומים דומים? דב ט. - שיחה13:16, 12 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
השכחת את חסדיה המרובים של גוגל ? הציטוט המקורי הוא: "No more war, no more bloodshed, no more attacks". בנצי - שיחה13:46, 12 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כפי שכתבתי, ראיתי גם "התקפות" וגם "דמעות" [4] וגם גרסאות אחרות (איומים, שכול, וגם רק שני הראשונים). דב ט. - שיחה17:56, 12 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נכון לעתה מפת העיר העתיקה שמופיעה בערך של העיר העתיקה בויקימסע העברי נראית כך. כמו כן במסגרת החלק שמציג את מוקדי העניין העיקריים בעיר העתיקה הכותל המערבי ממוקם בתוך הרובע היהודי באופן הבא:
מוקדי העניין העיקריים
* הרובע היהודי
+ הכותל המערבי
* הרובע הנוצרי
* הרובע המוסלמי
* הרובע הארמני
* הר הבית
אף על פי כן, החלוקה הזו ככל הנראה איננה נכונה שכן נאמר לי שהכותל המערבי איננו נמצא בפועל בתחום הרובע היהודי.
אודה לכם אם תוכלו לציין איך לדעתכם עליי ליצור את החלוקה מחדש במפת העיר העתיקה והיכן למקם את הכותל המערבי בחלק מוקדי העניין העיקריים על סמך החלוקה המקובלת באתרים הרישמיים של מדינת ישראל (האם לדעתכם במפה יש לסמן את רחבת הכותל גם כן בצבע כתום? האם לדעתכם הכותל צריך להופיע מתחת לכותרת "הר הבית")? WikiJunkie - שיחה00:10, 13 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני הייתי מסמן את רחבת הכותל והאזור שבינה לבין שער האשפות בגוון אחר של כחול אך משאיר את הכיתוב "הרובע היהודי" מרוח על שני החלקים ולא יוצר כותרת חדשה לכותל במפה זו שפם אדום - שיחה02:43, 13 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כלומר לפי דעתך בחלק שמציג את מוקדי העניין העיקריים בעיר העתיקה הכותל המערבי צריך עדיין להופיע מתחת לכותרת "הרובע היהודי"? האם יתר המשתמשים חושבים שכך יש לעשות גם כן? האם מישהו יכול להפנות אותי למפות רישמיות כולשהן שבהן ישנה חלוקה דומה? WikiJunkie - שיחה06:36, 13 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הערה לא ממש קשורה - אבל הצבעים ממש מזוויעים. כדאי אולי לעדן ולהבהיר אותם קצת. גם את צבעי הרבעים וגם את האפור הכללי שמסביב. בברכה Doronve - שיחה23:26, 13 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה נכון. אם היו מייצרים קוראי כרטיסים עם 2 או 4 אזורי קריאה - היה אפשרי. נדמה לי שחלק מהקוראים בחניונים - שקוראים את הבר-קוד של הפתקית - יודעים לקרוא בשני כיוונים או ארבעה. חזרתי • ∞ • שיחה19:52, 13 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נעזרים בעיתונאי או בעורך עם יכולת שימוש מוגבלת במונחים. או שזוכים במכרז למינוי בכירים של דירקטוריון הקהילה. יוסי • שיחה20:27, 13 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני פרשתי מהקהילה לפני כמה שנים, אז אני לא יודע איך הדברים עובדים שם היום, אבל בתקופתי, אחרי כל פעם שקיימת יחסי מין בגן העצמאות היית מקבל מעין שובר כזה. אחרי כך וכך שוברים שאספת היית מקבל דרגה (הדרגות היו במקביל לאלה של משטרת ישראל: אוחצ', רב-אוחצ', לירד שני, לירד ראשון, רב-לירד ואחרי קורס הומואים: הומו-משנה, הומו, עומו, רב-עומו, סגן-ניצב, ניצב-משנה, תת-ניצב, ניצב וניצב-ממש-חזק). אם אני זוכר נכון, בכיר היה נחשב מדרגת רב-עומו. היום בטח כבר מיחשבו את כל העסק ולא צריך יותר לאסוף שוברים. אין לי מושג איך זה עבד אצל שאר קהילת הלהטבא"ק. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית21:15, 13 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מי שאיננו יהודי, עושה את אותה מכסת קורסים שהסטודנטים היהודיים עושים ביהדות- אבל קורסים כללים. יש לציין שישנה מדיניות לגבי דתות אחרות, בקשר לחגים ומועדים ושאר ענייני לוח השנה של הדתות השונות. אין לי מושג איך הם יודעים מהו לאומיותו של המועמדים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש להם מסגרת גם לאתאיסטים? טיפה מרתיח אותי הרעיון שאוניברסיטה מחליטה לסטודנטים ממוצא שונה מחויבים לתוכניות לימוד שונות (לדעתי נחשב לאפליה גזעית), אבל נעזוב בצד את הדעה שלי. אם סטודנט מכריז על עצמו כחסר כל דת- הוא לא רשאי ללמוד בבר אילן? 79.179.172.11715:50, 14 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בבר אילן לומדים גם מוסלמים, נוצרים, חסרי דת ועוד. יש ליהודים חובה של לימודי יסוד ביהדות ומי שלא יהודי רשאי ללמוד קורס כללי בכל נושא בעולם (ולא רק ביהדות) כתחליף. אני לא יודע מה ההגדרה של מיהו יהודי לעניין זה. DGtal 16:36, 14 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם הם בודקים שסטודנט "בן לאם יהודיה"? באמת שאלה חשובה לפי מה הם קובעים יהדות. חוץ מניחושים- מישהו יודע? 79.179.172.11717:00, 14 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
למה אתה מלין על בר אילן? משרד החינוך לא עושה אותו דבר עם הבגרות בתנ"ך? אני מניח שהם בודקים יהדות לפי התאריך העברי בתעודת הזהות שפם אדום - שיחה23:39, 25 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם אין מקום להחליף את השמות האכדים של חודשי השנה שלנו לשמות עבריים? מה גם שחלק משמות החודשים מתאר אלילים אכדים ומסופוטמים (אדר, תמוז...) דבר העלול לגרום לעבודה זרה.A_Holy_Bartender - שיחה10:21, 15 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
רעיון מעניין. יש לך הצעות? אגב כ-2500 שנה שהשם משמש את היהודים - איזה עבודה זרה היתה בזמן זה? בברכה Doronve - שיחה10:32, 15 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הייתה עבודה זרה בכל התקופות, כמו בכל דת אחרת. ספק אם שמות החודשים אחראיים על כך. אבל אם זורמים עם אותו הרעיון, כדאי לשנות את השם מקבול "סילבסטר" לשם יותר עברי, לדוגמה "שמעון". Corvus,(שיחה) 10:49, 15 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא הייתי עושה איפה ואיפה. הייתי מנתץ את פסלי הבעל והאשרה וגם מחליף את שמות החודשים. השם המקובל(?!) סילבסטר אינו מושך לעבודה זרה, אלא מרחיק את היהודים משם, מאחר שסילבסטר קיבל שם של צורר יהודים.A_Holy_Bartender - שיחה11:16, 15 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בהתחשב בכך שיש שמות עבריים למהדרין לפחות לשניים מן החודשים (ירח איתנים וירח זיו) ובכל זאת אין איש משתמש בהם, כנראה זה לא בדיוק מציק לחוששים מעבודה זרה, שהם בסופו של דבר מי שמקיימים באדיקות את צום תשעה באב ושבעה-עשר בתמוז.שלומית קדם - שיחה15:40, 15 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
רחמנא ליצלן! עליהם לא הייתי סומך להצילנו מעבודה זרה, דיבור סרה ועין הרע. אולי יש לפנות לאקדמיה העברית ללשון בבקשה לשמות עבריים ולא לאלו שעברו גיור.A_Holy_Bartender - שיחה00:57, 16 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה לשון רבינו הרמב"ן נ"ע: (חומש שמות פרק יב פסוק ב)... והסבה בזה, כי מתחלה היה מניינם זכר ליציאת מצרים, אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב (ירמיה טז יד - טו): ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון, חזרנו לקרא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל, להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו הש"י. כי אלה השמות ניסן אייר וזולתם שמות פרסיים, ולא ימצא רק בספרי נביאי בבל (זכריה א ז, עזרא ו טו, נחמיה א א): ובמגילת אסתר (ג ז). ולכן אמר הכתוב בחדש הראשון הוא חדש ניסן, כמו הפיל פור הוא הגורל (שם). ועוד היום הגויים בארצות פרס ומדי כך הם קוראים אותם ניסן ותשרי וכולם כמונו. והנה נזכיר בחדשים הגאולה השנית כאשר עשינו עד הנה בראשונה. ע"כ עיי"ש. טיפוסי - דברו איתי01:05, 16 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפני שאימצנו את השמות האלו, שמות החודשים היו במספרים. הצרה הייתה, שהשנה הייתה מתחילה בחודש ששמו היה "מספר שבע". כך ה' ציווה על משה - לחגוג את ראש השנה בחודש השביעי. עִדּוֹ - שיחה16:24, 18 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
א. עיין בשמות, פרק י"ב, פסוק ב' - מדובר שם בפסח, כלומר בניסן. לאחר שתקרא אותו - התחל לספור.
ב. מפסוק זה אתה למד - "ראש חודשים", כי באותה עת החודש הראשון היה דווקא ניסן, ולא כפי שכותב מעליי עדו. בנצי - שיחה09:41, 19 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ניסן נחשב על פי התורה מאז ועד היום לחודש הראשון בסדר החודשים, בד בבד, ראש השנה הוא אכן בתחילת החודש השביעי למנין החדשים, להרחבה מסכת ראש השנה. טיפוסי - דברו איתי13:00, 20 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מחפס גם חומר כתוב וגם תמונות על-
בתקופת מלחמת העולם השניה הציבו הבריטים זרקורים גדולים על רכב בנקודות מסוימות סביב חיפה
אחד מאותם זרקורים היה מוצב בתוך קיבוץ בית אורן ואינני מוצא חומר כתוב על כך ולא תמונות ?
2-יש אוניה איטלקית שנתפסה כשניסתה להביא נשק לסוריה על ידי חיל הים הישראלי שהיה אז בתחילתו משהו בשנות החמישים או סוף שנות הארבעים אם אינני טועה שם האוניה היה משהו כמו-אוזירוי ומלחיה נתפסו והיו בבית אורן תקופה מסויימת ורב החובל מת מסרטן גרון ונקבר בבית אורן וכשאוחלט לשחררם הוציאו גם את הארון של רב החובל והוא נלקח לאיטליה אם הצוות של המלחים גם על זה אני מחפס חומר כתוב ותמונות ?
מכונית של זוג אוהבים נצפתה בתאונת פגע וברח, אבל המשטרה ובית המשפט לא מצליחים לגלות מי מהזוג גרם לתאונה. כל אחד מהם מתעקש שהוא עצמו הפוגע ושאהובתו/אהובה לוקח/ת את האשמה כדי להגן על השני. מה יעשה בית המשפט במקרה הזה? האם יעניש את שניהם או אף אחד מהם? תודה רבה, נו, טוב • שיחה12:27, 16 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גם על זה היה פרק בחוק וסדר. אם אני זוכר נכון, התובע בחר/נדרש לנהל 2 משפטים נפרדים ויצא ששניהם זוכו [kotz] [שיחה] 14:01, 16 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא כדאי ללמוד משפטים מסדרות טלוויזיה :). לא מזמן התנהל משפט מתוקשר בישראל, בו נאשמו שני אנשים בתאונת פגע וברח ושניהם הכחישו את הנהיגה. ביהמ"ש קבע מי מהם נהג ומי היה הנוסע, לפי התרשמותו מהראיות ומהעדויות. גם נוסע בתאונת פגע וברח מבצע פשע חמור, והוא נענש בהתאם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מחפש דרך פשוטה למצוא שנים "זהות" מהבחינה הבאה: כל התאריכים העבריים והלועזיים מצומדים באותו אופן, וגם חלוקתם על פני ימי השבוע זהה. איך מוצאים? טוסברהינדי(שיחה)13:28, 16 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
איך ייתכן שכל התאריכים לאורך כל השנה יהיו זהים? מסיבות אישיות זכור לי, אם אינני טועה, שבחודש יוני 1984 התאריך העברי והלועזי היו זהים (כלומר, א' סיון יצא ב-1 ביוני וכן הלאה) וההתאמה נמשכה עד סוף החודש, כיון שהן ביוני והן בסיון יש 30 יום, אבל הרי כבר בחודש יולי ההתאמה הזאת השתבשה בהכרח, כיון שביולי יש 31 יום ובתמוז 29.שלומית קדם - שיחה15:52, 16 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הוא אינו מחפש שנה עברית שזהה לשנה לועזית. הוא מחפש זוג שנים עבריות, כך שלכל תאריך עברי, התאריך הלועזי המתאים לו באחת השנים יהיה זהה לתאריך הלועזי המתאים בשנה האחרת, וכן עבור ימי השבוע.
תודה לאלמוני על הבהרת דברי. מה שאני בעצם מחפש זה שתי שנים שעבורן לוח השנה יראה זהה בדיוק: כל ה"מספרים" וה"אותיות" באותם מקומות על פני השבועות והחודשים. שאוכל לקחת את לוח השנה של שנת X ולהשתמש בו עבור שנה Y, והכול יהיה זהה.
אני מכיר את נושא ה"קביעות" (אדו, בדו וכו'), אבל זו תשובה חלקית... יש לך משהו בנוגע ליחס לשנים הלועזיות? או למישהו אחר? טוסברהינדי(שיחה)16:25, 17 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
המחזוריות של השנים העבריות ביחס לימי השבוע היא של 689472 שנים (עד לחידוש הסנהדרין). המחזוריות של השנים הגרגוריאניות ביחס לימי השבוע היא של 400 שנים (עד לקיום דיון בענין הצעתו של ג'ון הרשל). לכן, המחזוריות המשותפת, ביחס לתאריך העברי, התאריך הגרגוריאני וימי השבוע, היא של lcm(689472,400) = 17236800 שנים. לכן, לכל זוג של שנים, אם ההפרש בין האינדקסים של השנים מתחלק ב 17236800, אז הן זהות ביחס לתאריך העברי, התאריך הגרגוריאני וימי השבוע. ייתכן שיש זוגות של שנים זהות, שההפרש ביניהן קטן יותר. צריך לעבור (באמצעות תוכנת מחשב) על רצף כלשהו של 17236800 שנים, ולמצוא בו זוגות של שנים זהות, וזה יקבע את כל מחלקות השקילות של שנים, כך ששנים שייכות לאותה מחלקה אם ורק אם הן זהות.
הערה: אדו, בדו וכו' אינם קביעויות, אלא אילוצים על לוח השנה, שעל פיהם נקבעות הקביעויות. שמות הקביעויות הם בשה, זשג, החא וכו'. 80.230.23.14021:33, 17 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תיקון טעות: אין זה נכון, שהמחזוריות המשותפת, ביחס לתאריך העברי, התאריך הנוצרי וימי השבוע, היא של 17236800 שנים. מספר הימים הממוצע בשנה עברית הוא 365.24682. מספר הימים הממוצע בשנה גרגוריאנית הוא 365.2425. כל שנה עברית ארוכה במעט מהשנה הגרגוריאנית המתאימה לה. לכן, עבור מספר רב של שנים, לא תמיד קיימת התאמה בין הלוח העברי והלוח הגרגוריאני. לדוגמא, 7716204 ימים שווים ל-21126 שנים עבריות, שהן 21126.25 שנים גרגוריאניות. לכן, אם בימינו, חודש יוני מתאים בדרך כלל לחודש סיוון, אז בעוד 21126 שנים, חודש יוני יהיה מתאים בדרך כלל לחודש אדר, ולכן ההתאמה בין התאריכים העבריים והתאריכים הגרגוריאניים בימינו תהיה שונה מההתאמה בין התאריכים בעוד 21126 שנים.
החישוב המתוקן: מספר הימים במחזור של שנים עבריות הוא 251827457. מספר הימים במחזור של שנים גרגוריאניות הוא 146097. מספר הימים במחזוריות המשותפת של הלוח העברי והלוח הגרגוריאני הוא lcm (251827457, 146097) = 52558908550744. מספר הימים במחזוריות המשותפת מתחלק ב 7, ולכן יש התאמה גם לימי השבוע. לכן, לכל שנה, השנה העוקבת לה בהפרש של 52558908550744 ימים היא זהה, מבחינת ההתאמה בין התאריכים העבריים, התאריכים הגרגוריאניים וימי השבוע. הערה: ב 52558908550744 ימים יש 14389970112 שנים עבריות, שהן 14390140400 שנים גרגוריאניות. 80.230.23.14016:23, 18 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אלמוני כותב "המחזוריות של השנים העבריות ביחס לימי השבוע היא של 689472 שנים". אני מוצא את האמירה הזאת תמוהה. יש מספר נמוך של סוגי שנים עבריות - מעוברת, לא מעוברת וכד'. לא בדקתי אבל בטח לא יותר מ-10 סוגים. יש 7 ימים בשבוע. שנה מסוג X שמתחילה ביום Y בשבוע, תהיה זהה לשנה אחרת מסוג X שמתחילה ביום Y בשבוע. לכל היותר יכולים לעבור X*Y שנים רצופות בלי שתהינה בהן שתי שנים שונות עם אותו X ו-Y (ע"פ עקרון שובך היונים), שע"פ המספרים שהצגתי זה אומר 70 שנה. בהתאם לכך אני מציע להתייחס בחשדנות לטקסט של האלמוני. [kotz] [שיחה] 11:26, 18 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש 14 סוגי שנים עבריות (הלוח העברי), ו-14 סוגים של שנים לועזיות (7 סוגים של מעוברות, ו-7 של רגילות), מכאן שיש 196 אפשרויות בסך הכל. כאשר התפלגות סוגי השנים, הלועזיות והעבריות אינה אחידה. בברכה, --איש המרק - שיחה12:24, 18 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הסבר על מחזוריות: בסדרה אינסופית של ספרות עשרוניות, לפי עקרון שובך היונים, בכל קבוצה של יותר מ 10 ספרות, בהכרח יהיו ספרות זהות. אין זה אומר שסדרת הספרות היא מחזורית. למשל, הייצוג העשרוני של השבר 1/99 הוא 0.010101..., שהוא מספר מחזורי, ואילו הייצוג העשרוני של פאי הוא 3.141592, שהוא אינו מספר מחזורי. כלומר, ייתכן שסדרה כלשהי תכיל איברים שונים, שחוזרים על עצמם ללא סדר קבוע, והסדרה לא תהיה מחזורית.
בלוח העברי, יש 6 סוגים של שנים. יש 7 ימים בשבוע. לכן היו יכולות להיות 6*7 אפשרויות. יש אילוצים נוספים על הלוח, ולכן יש רק 14 קביעויות שונות של שנים. לפי עקרון שובך היונים, בכל קבוצה של שנים שיש בה יותר מ 14 שנים, יהיו שנים זהות ביחס להתאמה בין התאריכים ובין ימי השבוע. אבל, אין זה אומר, שהסדר של הקביעויות חוזר על עצמו כל 14 שנה. סדרה ארוכה של שנים חייבת להכיל שנים זהות, אבל אינה חייבת להיות מחזורית. כלומר, ייתכן מצב, בו שנה K זהה לשנה N, אבל שנה K+1 אינה זהה לשנה N+1.
בלוח העברי יש מחזוריות של 689472 שנים. כלומר, לכל N, השנה N והשנה N+689472 הן זהות, מבחינת ההתאמה בין התאריכים העבריים וימי השבוע. אין מחזוריות קטנה יותר. כלומר, לכל d קטן מ 689472, קיים N, כך שהשנה N והשנה N+d אינן זהות. 80.230.23.14015:53, 18 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
עד כמה שאני מבין כל 19 שנה הימים הלועזים והעבריים חוזרים על עצמם. אם נכפיל ב-7 נקבל 133, לא? Shannen - שיחה16:11, 18 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא. המחזוריות של 19 שנה קשורה רק לעיבור השנים העבריות. ישנם מאפיינים אחרים של השנים העבריות (יום נוסף בחודש חשוון, יום חסר בחודש כסלו), שהמחזוריות שלהם היא של 689472 שנה. בנוסף, המחזוריות של הלוח הגרגוריאני היא של 400 שנה. 80.230.23.14016:28, 18 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
א) המחזוריות היא של הלוח העברי, בלי קשר לתנועת כדור הארץ.
ב) השינויים של אורך היממה ושל אורך השנה הטרופית אינם הגורם העיקרי לחוסר ההתאמה בין הלוח העברי ובין תנועת כדור הארץ.
נניח תחילה, שאורך היממה ואורך השנה הטרופית הם קבועים. אז מספר היממות בכל שנה טרופית הוא בקירוב 365.24219, ומספר היממות בכל שנה עברית הוא בקירוב 365.24682. ההפרש בין אורך השנה העברית ובין אורך השנה הטרופית הוא בקירוב 0.00463 יממות לכל שנה טרופית. לכן, ההפרש הוא בקירוב 0.0046300587 יממות לכל שנה עברית. (הערה: הנתונים המספריים כאן הם ערכים מקורבים, שלקוחים מוויקיפדיה. הערכים מופיעים בדיוק של 5 ספרות אחרי הנקודה העשרונית. אין משמעות לדיוק של 10 ספרות באחד הערכים, כאשר אין דיוק דומה באחרים. בערך האחרון כתבתי דיוק של 10 ספרות אחרי הנקודה העשרונית, רק כדי להבדיל אותו מהערך 0.00463 שקדם לו.) בכל מחזור של הלוח העברי יש 689472 שנים עבריות. לכן, בכל מחזור, ההפרש בין מספר היממות שבלוח העברי ובין מספר היממות האמיתי של כדור הארץ הוא בקירוב 3192.29583 יממות.
אם אורך השנה הטרופית היה קבוע, התארכות היממה היתה מקטינה מעט את מספר היממות בשנה. אם אורך היממה היה קבוע, התארכות השנה הטרופית היתה מגדילה מעט את מספר היממות בשנה. במציאות, גם היממה מתארכת וגם השנה הטרופית מתארכת. כדי לדעת אם מספר היממות בשנה גדל או קטן, עלינו לשקלל את מידת ההתארכות של היממה ומידת ההתארכות של השנה הטרופית. לפי הערך האנגלי עבור שנה טרופית (אנ'), אין ודאות לגבי מידת ההתארכות של השנה הטרופית. מכך נובע, שאין ודאות לגבי השאלה, האם מספר היממות בשנה גדל או קטן. בכל מקרה, השפעת כל השינויים האלו על ההתאמה שבין הלוח העברי ובין תנועת כדור הארץ היא היסט קל של שניות בודדות עשרות יממות לכל היותר, עבור כל מחזור של הלוח העברי. כאמור, ההיסט העיקרי נובע מכך שמספר היממות בשנה עברית הוא שונה ממספר היממות בשנה טרופית. 80.230.23.14018:03, 21 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הייתי אומר, להנגיש ידע לציבור, בכל נושא שבדרך כלל יש לו חשיבות ציבורית, כך שתגדל הסבירות באופן דרסטי לכך שאנשים אכן יקבלו את אותו המידע, כמה שיותר מוקדם בחייהם. Ben-Natan - שיחה23:39, 17 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מטרת המיזם: ליצור את מאגר הידע (המסודר) הגדול ביותר בעולם. את זה אני מבין על פי הויקיפדיה האנגלית. על פי העברית, אכן, כל מה שיש לו חשיבות ציבורית.82.81.30.15413:22, 19 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נדמה לי ששמעתי הבוקר ברדיו קטע מתוך ביצוע של Forever Autumn, שיר האהבה שנתפרסם באלבום "מלחמת העולמות", בביצוע של זמרת (אישה). רוצה לשמוע שוב, לא מצליח למצוא בגוגל, אשמח אם למישהו יש מידע נוסף. חן חן [kotz] [שיחה] 09:03, 18 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
וירנט, תודה, עוד מעט אבדוק את הקישורים שלך. בינתיים תיקנתי את הקישור שלי למען הדורות הבאים. [kotz] [שיחה] 10:13, 20 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גם אני לא התרשמתי מהן, אך הן מה שמצאתי שענה על שתי דרישות - ביצוע ע"י זמרת וסיכוי שיושמעו ברדיו. אם תוכל להוסיף מידע על הגרסה ששמעת, אולי אצליח למצוא נוספות. Virant (שיחה) 08:15, 21 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם בצל מתמתק בתהליך הטיגון או שפשוט החריפות שלו נעלמת מה שמאפשר למתיקות הקיימת בו כבר להיות דומיננטית יותר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
המתקימות מתקבלת מחימום של עמילן שהופך בחימום לסוכר. אין כל קשר בין החריפות למתיקות. החריפות מתקבלת ממולקולות שעומדות בפני עצמן. ראה זאת כך, כשאתה אוכל במסעדה סינית מנה בטעם "חריף-מתוק", הרי שהיא גם וגם כך. Ben-Natan - שיחה13:08, 18 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום. הגיע אליי חוב של כ-2000 ש"ח על אגרת הטלויזיה (חוב על שנים אחרונות). הם כותבים במכתב שאם לא נשלם אז יהיה עיקול והוצאה לפועל. מהיכרותכם עם הנושא, עד כמה הם רציניים? זאת אומרת האם אכן הם יעקלו ויבצעו הוצאה לפועל? למישהו זה קרה? מה עלי לעשות? להתעלם? תודה רבה לעונים מראש. אשמח גם לשמוע בעלי ניסיון שחוו מקרה דומה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
א. חוק הוא חוק, וכל עוד הוא כזה יש לציית לו. מניסיון אישי, שווה להתקשר אליהם ולהגיע להסדר - הנחה, פריסה וכיוב'.
ב. לצערי, האכיפה לא עקבית, וכל עוד אוכפים עליך ועל אחרים במצב דומה את החוק, אבל מתחמקים מלעשות זאת ביישובים ערבים רבים, בגליל למשל, יש כאן בעיה, ובשורה האחרונה זה לא הוגן. אין שום סיבה שאתה ואני נממן אחרים. בנצי - שיחה13:53, 18 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ידידיי, ראשית תודה על המענה. שנית, מדובר בחוב משנת 2010 - לכן אין זה חוב אבוד. אך שאלתי היא מעשית: אם אני לא אשלם -האם אכן הם יעקלו לי חפצים מהבית? האם אכן הם יעשו לי הוצאה לפועל?? אגב הגיעו שני מכתבים: אחד עם שליח ששאל אם יש טלויזיה ועל המקום הביא צ'ק לתשלום על סך 2000 ש"ח. והמכתב השני הגיע אחרי זה בדואר (לאחר כשבוע וחצי) עם צ'ק תשלום על סך 1700 ש"ח וגם שם כתוב: "שלמו את חובכם... אחרת החוב שלכם יועבר לאכיפה באמצעות עורכי הדין" ולמטה כתוב את שם המשרד לעו"ד ודרכי התקשורת. אז מה כדאי לי לעשות הלכה למעשה?? לבקש הנחה ולשלם? (ואז בטח יתנו לי הנחה מעטה מאד) או להתעלם מזה כי לא יקרה כלום?? או שאם אני אגיד שזרקתי את הטלויזיה, זה יעזור או שיש להם דרך לדעת שאני אכן מחובר (לHOT למשל)?? תודה שוב מאש לעונים!
אני לא מבין איזו תשובה אתה בדיוק מחפש פה? "כן, מותר לעבור על החוק ושהפריירים האחרים ישלמו"? Shannen - שיחה06:06, 19 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם לא תשלם, יעקלו לך את הטלוויזיה וזה טוב מאוד. לא צריך טלווזיות היום. אתה יכול לראות DVD במחשב וסדרות שונות באינטרנט. עיקול זה לא רק פטור ממה שעוד לא שילמת. זה גם פטור מתשלומים נוספים. עִדּוֹ - שיחה12:26, 19 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ראשית, תיקון לנוסח שאלתך - לו היה השליח מביא לך צ'ק על סך 2000 ש"ח, לא הייתה לך שום בעיה לשלם, אם כי רצוי היה לדעת מי שלח לך מתנה כזאת ולמה. התכוונת שנמסרה לך הודעת תשלום - צ'ק הוא שווה כסף, מה שאתה צריך לתת, בחתימתך ועם כיסוי, לתשלום החוב. לגבי שאלתך - אכן כן. הם רשאים לעקל ואף מעקלים, ואם הנושא יועבר לטיפול משרד עורכי דין ולהוצאה לפועל, תשלם הרבה יותר, בצירוף קנס, ריבית פיגורים והוצאות משפטיות. גם אם תטען שהוצאת את הטלוויזיה מהבית (הם רשאים להיכנס לבדוק), עדיין תיאלץ לשלם את החוב על השנים הקודמות. עצתי לך - להגיע להסדר תשלומים ולעמוד בו ולהבא, לשלם במועד או באמת להיפטר מהטלוויזיה.שלומית קדם - שיחה20:16, 2 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
טכנית, שקל ישן שווה 10 לירות ישראליות, ושקל חדש שווה לאלף שקלים ישנים. כלומר: לירה ישראלית שווה למאית האגורה. (10000 לירות שוות לשקל אחד). בפועל, כמובן, עשוי להיות לה ערך אספני גדול הרבה יותר. בלנק - שיחה17:00, 19 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ערך נומינלי אינו משקף כמובן את הערך האמיתי, שהוא פונקציה של הזמן בו מדובר. לכן ההיגד הנ"ל הוא חסר ערך, אלא אם כן מצמידים לו עת. לשם איזון, בתש"ח, ממש עם קום המדינה, ערכה של לירה ישראלית אחת היה כ-4 דולר, בשל היותו צמוד ללירה שטרלינג. לא בדיוק מאית אגורה, מה שמעיד על השחיקה העצומה בערך המטבע הישראלי מאז. בנצי - שיחה19:22, 20 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נכון. הייתי אמור לראות זאת. בדיעבד, ובהתחשב במה שאתה אומר, יש בדברים כדי לתת פרספקטיבה. בנצי - שיחה12:56, 24 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ידידה שלי בעלת אזרחות פיליפינית רוצה להגיע לחופשה בארץ.
רציתי לדעת אם ישנה איזה שהיא בירוקרטיה שהיא צריכה לעבור? או שאוטומטית היא מקבלת אשרה.
אני יודע שתייר בעל אזרחות גרמנית נכנס לארץ כתייר ומקבל ויזה לשלושה חודשיים אוטומטית. השאלה אם בעל אזרחות פיליפינית מקבל את אותה אשרה.
אשמח אם ישנם בעלי ידע או ניסיון שיכולים לעזור לי... אני מנסה לקבל תשובות ממשרד הפנים ובאופן מפתיע אף אחד לא יודע לתת לי תשובות.
ביקרתי במשרד הפנים כבר פעמים...חלק אמרו לי שאני אמור למלא טופס מסיום אבל זה ממש לא ברור...
תודה לכל המשיבים. ―213.57.227.108 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם תציג לפקידי משרד הפנים את רצונה של הידידה להגיע לחופשה בארץ כ"שאלה בענייני הגירה", זה לא יועיל במיוחד. עוזי ו. - שיחה14:22, 19 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה אומנם איננו הוגן כלפי ידידתך, אם היא באמת רוצה להגיע אך ורק כתיירת לחופשה, אבל ריבוי עובדות זרות מן הפיליפינים יוצר בהכרח את החשד, שמדובר במבקשת עבודה במסווה של תיירת, והיו לא מעט כאלה, מה שאין כאן במקרה של תיירים גרמנים. אינני מתמצאת בנושא משום כיוון, אבל אני מניחה, שאם תמלא את הטפסים ואולי תתבקש להפקיד ערבון מסויים כהתחייבות לכך שהיא תעזוב את הארץ עם תום חופשתה וכשיפוג תוקף האשרה, סביר שהבקשה תאושר.שלומית קדם - שיחה20:26, 2 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זוהי שאלה פיזיולוגית שנוגעת לכך שכל פעם שאני טועם מים מלוחים, למשל, כשאני נמצא בים המצאות ממושכת, אז כשאני יוצא לחוף, לפחות במשך 20-30 דקות כאשר אני אשתה מים אז הם פשוט ירגישו לי מתוקים מעט. האם זו אשליה חושית כל שהיא (?) או שמא המלח (NaCl) אכן גורם לשינוי פיזיולוגי זמני בקולטני הלשון כך שהמים מעניקים את אותו טעם ייחודי מתוק-מעט לכאורה. תודה למשיבים. Ben-Natan - שיחה19:15, 19 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם לריבית המנק המרכזי יש ערך כלכלי כלשהו מלבד כלי לשליטה מוניטרית? האם בנק ישראל עושה שימוש מסחרי בריבית שברשותו (כלומר יכול להוציא עימו עסקאות חליפין של טובין) או שאין לו ערך ממשי כי ניתן להדפיס כמה שרוצים ממנו (על אף ההשפעה המקרו-כלכלית)? ~ְאיש השלג - שיחה
מבחינה טכנית, ריבית הבנק המרכזי היא הריבית שהבנק המרכזי נותן, על פיקדונות שמופקדים אצלו ע"י הבנקים המסחריים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא בדיוק, כך מצויין בערך בויקיפדיה: "בנק ישראל מלווה כסף לבנקים וגם מאפשר להם להפקיד אצלו. שער הריבית שבנק ישראל גובה על ההלוואות, גבוה משער הריבית שהוא משלם על פקדונות הבנקים. נקודת האמצע שבין שני השערים הללו, היא ריבית בנק ישראל."
השאלה היא מה בנק ישראל יכול לעשות עם הריבית, האם היא כסף לכל דבר? האם הוא מוזרם חזרה לשוק? האם הבנק יכול לעשות בו שימוש? איש השלג - שיחה20:23, 20 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONDESKTOP__{"headingLevel":2,"name":"h-\u05d1\u05d5\u05e8\u05d4_\u05d1\u05d5\u05e8\u05d4-2013-06-19T20:55:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-Total_Eclipse_of_the_Heart-2013-06-19T20:55:00.000Z","replies":["c-\u05d1\u05d5\u05e8\u05d4_\u05d1\u05d5\u05e8\u05d4-2013-06-19T20:55:00.000Z-Total_Eclipse_of_the_Heart"],"text":"Total Eclipse of the Heart","linkableTitle":"Total Eclipse of the Heart"}-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONMOBILE__{"headingLevel":2,"name":"h-\u05d1\u05d5\u05e8\u05d4_\u05d1\u05d5\u05e8\u05d4-2013-06-19T20:55:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-Total_Eclipse_of_the_Heart-2013-06-19T20:55:00.000Z","replies":["c-\u05d1\u05d5\u05e8\u05d4_\u05d1\u05d5\u05e8\u05d4-2013-06-19T20:55:00.000Z-Total_Eclipse_of_the_Heart"],"text":"Total Eclipse of the Heart","linkableTitle":"Total Eclipse of the Heart"}-->
חיפשתי, ולא מצאתי... זכורני שהשיר הזה היה בסרט בו כוכבת הסרט עובדת במטבח ביתה, קולפת ירקות, אולי עם אוזניות, ומשתוללת לקול המוזיקה של בוני טיילר. מישהו זוכר איזה סרט? קישור ליוטיוב? משהו? כבר לא ישן יומיים בגלל זה. חשבתי שזה מהסרט בנדיטים אבל לא ראיתי את הקטע הזה. בורה בורה - שיחה23:55, 19 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לIMDB יש מנוע חיפוש שמחפש גם סרטים וסדרות לפי שיר - כאן.
כמו שאתה רואה, יש שם הרבה סרטים וסדרות (בחלקם השיר רק התנגן ברקע בלי התייחסות מיוחדת), תנסה לחפש באלו.
מידי פעם לפני השינה אני מרגיש הרגשם זרם בגוף כמו הרדמות רגל והתכווצות שרירים והרגשת שיתוק ללא אפשרות לזוז או לדבר וזה בא בגלים הרגשה שאני נסחף כאילו לאיבוד הכרה .
כשאני מנסה לזוז ללא הצלחה הזרם בגוף מתגבר ולאט ובסבלנות אני מנסה להישאר בהכרה תוך כידי נשימות עמוקות עד שזה עובר .
האים יש הסבר לתופעה ? ולמי אפשר לפנות ? תודה נס כהן
אני מחפש אחר ראיונות מעמיקים ופרופילים שפורסמו בעיתונות על דוד ליבאי. התוכלו בבקשה לסייע? תודה... 84.229.7.2814:04, 21 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נסה לכתוב בגוגל "דוד ליבאי" ותמצא חומר עיתונאי. אם אלה אכן ראיונות מעמיקים וכו' אינני יודעת, אבל חומר יש.שלומית קדם - שיחה00:52, 3 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כמה זמן (בממוצע) יונק יכול לשרוד עקת עומס CO2 בדם, וכמה זמן הוא יכול לשרוד מחסור בחמצן? 80.230.15.9119:53, 23 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
קשה לדבר על ממוצע כאשר הזמנים משתרעים על תחום רחב ובצורה לא אחידה. הקבוצה הבולטת מבחינה זו היא יונקים ימיים דוגמת דולפינים, לוויתנים ואחרים. הם יכולים לשהות מתחת למים, ואפילו בעומקים ניכרים למדי, למשך שעה ויותר. אין ספק שמערכת הדם שלהם מעניינת ביותר. בנצי - שיחה00:44, 24 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ממה שלימדו אותנו בחטיבת הביניים, הייחוד של היונקים הימיים אינו במערכת הדם, אלא דווקא במערכת הנשימה שלהם - הריאות שלהם מסוגלות לאגור כמות גדולה מאוד של אוויר, והם משחררים אותו לאט לאט. בלנק - שיחה13:55, 26 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה מאוד נחמד לזכור "גירסא דינקותא", והתיפקוד של מערכת הנשימה הוא אכן ייחודי. עם זאת, מערכת זו אינה עצמאית, ויחסי הגומלין בינה לבין יתר מערכות, או במילים אחרות - התמונה הכוללת, הינה מורכבת בהרבה, בודאי מעבר לנלמד בחטיבת ביניים. ללא מערכת הובלה עם יכולת מתאימה, וללא כושר נשיאה מתאימה של תאי דם, מסה גדולה של גז כשלעצמה אין בה די, והיא רק תמונה חלקית. צריך גם לזכור שלא כל החמצן שנשאף נשאר בנאדיות הריאה, וחלק גדול ממנו ננשף. מכאן החשיבות המרכזית שיש ליעילות האינטראקציה בין תאי הדם לבין דפנות הנאדיות, מעבר לכושר הנשיאה. לכן דיברתי על "מערכת דם מעניינת". בנצי - שיחה14:13, 26 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום. אני מנסה ללמוד ערבית ע"י צפיה בסרטים וסרטונים בערבית פלסטינית עם תרגום לעברית מישהוא יכול להפנות אותי לאתרים או לתת קישורים שיש בהם סרטונים כאלה או לתת שמות של סרטים פלסטינים וכדומה? תודה מראש. 95.86.77.35
הייתי מחפש סרטי dvd עם דיבוב ערבי וכתוביות עבריות. בדרך כלל בdvd ניתן לבחור את השילוב הרצוי של דיבוב וכתוביות. Uziel302 - שיחה00:45, 23 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם יש מעברים בין הפלגים? סוני הופך לשיעי או להיפך? האם זה נחשב למעבר חריף ומקביל להמרת דת, או כמו מעבר ביהדות בין פלגים דתיים שונים? האם ההשתייכות תלויה לחלוטין במשפחה או פרי בחירה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם יש מניעה או מגבלה חוקית או אחרת, על אדם המבקש שמשכורתו תועבר לחשבונו של מוטב אחר, על דעתו של המוטב ? האם משרד החינוך, או חברה מטעמו, יכולים לדרוש ממנו ואף לכפות עליו, להעביר פרטים של חשבון אישי דווקא, ואף דורשים להציג צילום המחאה ע"מ לוודא זאת ? תודה, בנצי - שיחה16:41, 24 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
על-פי חוק הגנת השכרסעיף 6 א': "שכר עבודה ישולם לידי העובד במישרין, או מותר שישולם לו, על פי הוראתו בכתב, באמצעות בן-זוגו, הורו, ילדו, חבר בעבודה, הקיבוץ שהעובד חבר בו, מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954, החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בחוק זה - חברת הדואר), לשכת עבודה שהוקמה על פי סעיף 23 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, או כל תאגיד שאושר לכך על ידי שר העבודה בהסכמת ארגון העובדים הגדול ביותר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת."
אם כן החוק מתיר לחברה להעביר את המשכורת למוטב אחר ובלבד שהקשר שלו למקבל המשכורת הוא אחד מאלו המוגדרים בחוק. שפם אדום - שיחה17:11, 24 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ובתנאי שאם המקבל הוא מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954 ובעל החשבון בו אינו מקבל המשכורת השכיר (זה מה שהשואל שאל, וכל השאר לא רלוונטי) - יצהיר על כך בעל החשבון בפני הבנק שיש נהנים (השכיר) בחשבון המקבל. פרטים מלאים בחקיקה הקשורה להלבנת הון, ניהול בנקאי תקין וכו'. חזרתי • ∞ • שיחה21:07, 24 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הרשויות מעדיפות למנוע את זה, כי זה עלול לסייע להעלמת כספים, ולהקשות על איתורם במידת הצורך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בתמונות רשמיות, של ראשי ממשלה והנשיאים, תמיד נראה הפוליטיקאי יושב מאחורי שולחן, ומאחוריו דגל ישראל וספריה מלאה בספרים. מספר שאלות הייתי רוצה לשאול:
א. התמונות מצולמות במשרדו של הפוליטיקאי, או שלוקחים אותו למקום מיוחד שיצטלם שם (כיוון שהספרים נראים אותו דבר בכל התמונות)?
ב. הספרייה אמיתית? או שהיא רק רקע?
ג. אם היא אמיתית, מי בחר את הספרים שיופיעו שם? הפוליטיקאי עצמו או שאלה סתם ספרים בשביל הרושם (כי הם עבי כרס ובעלי כריכה מרשימה)
ד. איך ניתן לקרוא לספריה הזאת? ספרייה משרדתית?
תודה רבה,
דפנה
נראה שהתמונה אכן אמיתית ברוב המקרים. אפשר לראות כאן את ביבי מדבר על רקע הספרייה, וקשה להאמין שהם הביאו אותו במיוחד לשם כדי לדבר, ועוד הוסיפו את המשפחה שלו בתור רקע מבויים. נראה שהספרייה נראית אותו דבר, כי לרוב מדובר בספרייה במשרד ראש הממשלה, שכנראה נשארת פחות או יותר אותו דבר. שימי לב שנגיד הספרייה של שמעון פרס שמוצגת כאן נראית שונה דווקא, כי היא צולמה בזמן שהוא היה נשיא, ולא ראש ממשלה. ניכר שליושב ראש הכנסת יש גם משרד מרשים עם דגל וספרייה, כמו שאפשר לראות כאן, כאן (למטה) וכאן אצל שלושת היו"רים האחרונים.
לגבי "מי בוחר", קשה להגיד כמובן, אבל שתי האפשרויות שהצגת לא סותרות אחת את השנייה- יכול להיות שהפוליטיראי עצמו בוחר, ומטבע הדברים בוחר ספרים שנראים מרשימים.
לגבי "איך לקרוא לספרייה" אני מניח שאי אפשר לקרוא לה ספרייה במשמעות המקורית של המילה (ראי בערך) יותר נכון לקרוא לזה "ארון הספרים במשרד ראש הממשלה". בלנק - שיחה13:49, 26 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בבית משפט. באיזו מידה מאושרת בקשה לקבלת צו כזה - מהיום למחר ? יש מקרים המצדיקים זאת, למשל כאשר הגורם נגדו מופנית הבקשה מנחית צעד ללא כל התרעה סבירה, מה שמכתיב התערבות שיפוטית מיידית. תודה, בנצי - שיחה12:57, 26 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
במצבים דחופים שבהם הנזק הנו בלתי הפיך או בלתי ניתן לפיצוי כספי, ובהם יש צורך בסעד מיידי והעותר לקבלת הסעד, אינו יכול להמתין עד שיסתיים ההליך המשפטי שיקבע כי הוא זכאי לקבל את הסעד, ניתן לבקש צו מניעה זמני, שיהיה בתוקף עד לבירור העובדות בבית משפט. צו מניעה זמני ניתן לקבל גם בהתרעה של כמה שעות, וגם בלי שניתנה הזדמנות לשני הצדדים להביע את עמדותיהם. לא כל מי שזכאי לקבל צו מניעה קבוע יהיה זכאי מלכתחילה לקבל צו מניעה זמני, ולהפך.
האם לדעת המומחים, הרציונאליסטים שבקומוניסטים של גרמניה הטרום-נאצית ידעו בתוך תוכם שהמרד ייכשל? תודה Ben-Natan - שיחה19:51, 26 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא נראה לי. לדעתי המרד הזה בכלל לא היה "נידון לכישלון מראש". הצלחתו (כמו הצלחתו של כל מרד אזרחי) תלויה בעיקר ביכולת "לסחוף את העם", ולהפוך אותו למרד כללי. אף אחד לא היה יכול לדעת מראש שמעט אנשים (יחסית) יצטרפו למרד, והעובדה שהוא התחיל באופן ספונטני (השביתה התחילה באופן ספונטני, המרד החמוש התחיל באופן מאורגן) הוא דוקא עדות לכיוון השני. בלנק - שיחה20:13, 26 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אז ככה, בעוד שפסילוסין(4-HO-DMT) לא גורם להידוק לסתות(ברוקסיזם), האנאלוג שלו - מטוקין(4-HO-MET) כן גורם לברוקסיזם קל. אני יודע שלמרות הדמיון הגדול בין התרכובות(במבנה המולקולרי, בהשפעה המנטלית ובהשפעה הניורולוגית) מדובר בשני כימיקלים שונים. השאלות שלי הן:
1. האם ניתן לשער מהן הסיבות האפשריות שבגללן 4-HO-MET גורם לברוקסיזם קל ופסילוסין לא?
2. האם יש מאפיינים משותפים לסמים הגורמים לברוקסיזם?
ושאלה אחרונה, כשכתבתי "בהשפעה הניורולוגית" התכוונתי להשפעה של התרכובות על קולטנים במוח. האם המונח "ניורולוגי" מתאים? האם יש מונח מדוייק יותר? תודה לעוזרים, ולילה טוב :). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
Certain drugs, including both prescribed and recreational drugs are thought to cause bruxism to develop,[1] however others argue that there is insufficient evidence to draw conclusion between the effect of any medication and bruxism. הוויקי האנגלית טוענת שההשפעה לא הוכחה. Nachum - שיחה10:54, 27 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מונח לשוני שלא משתמשים בו כל כך בעברית. מילים שהן שתי הברות דומות אבל שונות כמו "ממבו ג'מבו" או משהו כזה. ראה כאן בערך האנגלי. בלנק - שיחה00:09, 27 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בנסותי לפתוח שאלה בפורום כאן, השאלה לא נפתחת, ונוצר רק רווח ריק בן כמה שורות. גם כשאני מנסה לסמן את 'הודעה חדשה' (בדיוק מעל חלון השאלות-תשובות, משמאל) הוא לא מגיב, למרות שאמור להיות דינמי, ולאפשר לי להעלות שאלה משלי. מה הסיבה לכך ? מהי הבעיה ? בנצי - שיחה09:55, 27 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ואגב, הסמל הכתום של "הודעה חדשה" לא נועד ללחיצה, זהו בסה"כ מקרא שנועד להסביר את מהות הסמלים המופיעים ליד כל הודעה. הודעה חדשה פותחים בכפתור "הוספת הודעה חדשה" שאצלך משום מה לא עובד. קובי כרמל - שיחה • ויקיפדיה היא אנציקלופדיה • 10:47, 27 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם יודעים אתם מדוע כתוב בערך שבעברית קוראים לו גם "לפטוס"? היכן נמצא מקום בו הוא קרוי כך? התיאוריה שלי היא שמישהו התבלבל בין האות l לבין האות I כאשר עשה תעתיק לעברית מאנגלית. ככה שיש מצב שזה סתם העתקה עם שגיאה? Corvus,(שיחה) 18:38, 28 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נראה לי שהשאלה איננה אם מישהו התבלבל אלא האם הבלבול הזה מספיק קדום ומושרש כדי להיחשב שזה נקרא גם כך. שלחתי הודעה למי שכתב את המשפט הזה, אבל הוא בחופשת ויקי וכנראה לא יענה מהר. אם באנציקלופדיה העברית יש ערך כזה ולא מוזכר לפטוס הייתי מהמר שזה טעות. אבל אין לי אנציקלופדיה. Uziel302 - שיחה02:12, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הורדתי. יש אמנם גם לפטוס אבל זהו משהו אחר. - ראו לפטון”מיוונית: "לפטוס" - "קל"”. בכל הויקיפדיות הזרות (בדקתי את 20 הראשונות) אין זכר ל'למד'. אם העורך המקורי יתעקש - שישחזר + שיוסיף מקור. Doronve - שיחה03:47, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מלמדים שכאשר יש חוסר חמצן בדם הגוף מכחיל. האם יש הסבר כיצד בדיוק נוצר הצבע הכחלחל אותו רואים על פניו או על גופו של החסר בחמצן, וכי הדם נצבע בכחול או שיש כאן משהו אחר? 46.210.176.2312:41, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
צבען האדום של תאי דם אדומים בא להן ממולקולות החמצן הנקשרות למולקולות ההמוגלובין שהן נושאות. קישור זה יוצר החזרה חזקה באזור האדום של הספקטרום הנראה, וזו כמובן גוברת ככל שהדם מחומצן יותר. לכן, באופן טבעי, דם דל בחמצן יחזיר יותר את החלק הכחול והסגול של הספקטרום. בנצי - שיחה15:26, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני חושב שהבנתי די טוב את מה שאמרת למרות שלא למדתי פיזיקה... (אם הבנתי את דבריך נכון לכל סוג של מולקולה יש מיקום בספקטרום הנראה, כאשר היא מופיעה בכמות מספיקה לראייה אנושית. לפי זה, דם שיש בו רוב מולקולות של חמצן יראה צבע אדום, ודם שיש בו רוב מולקולות של פד"ח יראה צבע כחלחל) אך האם תוכל לפשט ולהסביר את זה בשפה פשוטה יותר כדי שאוכל להסביר את זה למישהו אחר בלי יותר מידי להסתבך? 109.253.167.20015:47, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
דם עשיר בחמצן נראה אדום בגלל קשר של חמצן והמוגלובין. דם דל בחמצן נראה כחול, כי אין חמצן שיוביל לצבע אדום. יש? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הדם הזורם בעורקים עשיר בחמצן יותר מהדם הזורם בוורידים. נניח שחס וחלילה מישהו נפצע בעורק ביד ימין ובווריד ביד שמאל, ונוצרות שתי שלוליות של דם. האם ניתן לראות הבדל בין הצבעים של השלוליות? 80.230.15.9121:13, 30 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
א. "שר הבטחון במדים", ולא "על מדים", שיבוש שלא יכירנו מקומו.
ב. את זאת צריך היה לשאול את דיין עצמו, ואולי זה מופיע בראיון כלשהו מהעבר. אוכל רק לומר, מידיעה (מסתמך על הרצאתו של אלוף (בדימוס) ישעיהו גביש), אלוף פיקוד הדרום באותה עת, לפני כשבועיים), שדיין ראה עצמו, לפי דרישתו, מתמנה לאלוף הפיקוד באם לא יקבל את תפקיד שר הבטחון, אותו מילא ראש הממשלה באותה תקופה, לוי אשכול. מבוקשו כמעט ניתן לו, שכן בקשתו זו כבר אושרה (בלב כבד צריך לומר) ע"י יצחק רבין, הרמטכ"ל אז. ברגע האחרון ויתר אשכול, והשאר היסטוריה. כל זה, ממש ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה. דיין היה מאותרג מאוד באותה תקופה, ומאוד סביר שזו גחמא פרטית שלו, וסמיכות האירועים והשתלשלותם מחזקים זאת.
"על המדים" זה סלנג צבאי והשימוש בו מוצדק מבחינת הקשר גם אם הוא לא תקין לשונית. חידשת לי לגבי האלוף "גנדי", באמת פיספוס היסטורי. Corvus,(שיחה) 16:05, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
חוק וישנה (ע"ש ויקיפד אחד) טוען שמי שמתקן שגיאה של אחר - תיפול שגיאה גם בדברי המתקן (ודיין לא היה "מאותרג", חודש יוני רחוק מסוכות). חזרתי • ∞ • שיחה20:55, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
א. בודאי !, אם כי המשפט שלך שגוי מיסודו: לא התיקון גורר שגיאה (משמעות לוגית לא מתקבלת על הדעת), אלא זהו טבעו של עולם: איש אינו חף משגיאות, וכל החיים לומדים. - איזה חידוש יש בזה ?
ב. לגבי ה'אתרוג' - מדובר היה בזן מיוחד שהיה עמיד בכל פגעי מזג האויר ואחרים, כל השנה. בנצי - שיחה22:17, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
א. זה לא המשפט שלי. זה המשפט של עוזי וישנה. לא וישנה ולא אני טוענים שהתיקון גורר שגיאה. זו פרשנות שגויה שלך.
א. אתה מצטט: "טוען שמי שמתקן שגיאה של אחר - תיפול שגיאה גם בדברי המתקן". משמעות הציטוט אינה זקוקה לפרשנות - למה תתלה זאת ב"פרשנות שלי" שאינה רלוונטית ? מלבד זאת, תן דעתך על משפט כזה ומשמעותו, לפני שאתה משתמש בו בצורה מופרכת וגם פוגענית.
ב. ניכר בך שאינך שאינך שולט כהלכה ברבדים הלשוניים של העברית - "אוויר" הוא המצאה חדשה יחסית. בחרת להעיר לי מתוך רובד שהוא בחירה שלך, אבל לא הבחירה היחידה. כך שדוגמא זו ממחישה בצורה מצויינת את החלות של הכלל שציטטת: אתה טועה במה שהנך מעיר, בניגוד לטעויות שאינן קשורות, שאופיין אקראי הוא, ואולי אף מחוסר ידע.
"אוויר" הוא המצאה חדשה יחסית? חשבתי שהקב"ה "המציא" אותו. דוגמא - כיום כותבים עם ה"א, ו"מצויינת" - עם יו"ד אחת. יש לך סיכה? חזרתי • ∞ • שיחה23:43, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא ידעתי שאתה מרגיש כמו בלון. אתה ממשיך לנופף בדוגמאות 'חד-ממדיות' כאילו אין בלתן. כל הדוגמאות האחרונות שלך הן כאלה, כאילו לא די היה ב"אוויר". גם אם אינך מסכים איתן, הרי ניכר שיודע הינך שיש לצורות בהן השתמשתי על מה להסתמך, לפחות. חדל לקנטר ולחפש לנגח במחיר של 'גולים עצמיים' - למה אתה חותר ? אם לתקן באת, תבורך, אבל דאג שתהיה לך אחיזה ממשית קודם. בנצי - שיחה00:33, 30 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
א. כוונתך היתה ברורה עוד קודם, וחבל שזהו סגנונך. התואיל לדבר לעניין ? התוכל להצביע על בעיה חד-משמעית בדבריי ? לכל היותר, דברים שנויים במחלוקת. משום כך אני זקוק ל'סיכה' - האומנם ?
ב. אתה גם מתעלם מגילויים בעייתיים אצלך, כפי שהיערתי לך, ולא מתייחס אליהם, משל אתה חסין מביקורת. מלכתחילה נקטת בגישה קנטרנית מבלי שיהיו לך מטרות לגיטימיות ברורות. מה מפריע לך ? מה אתה רוצה ? אם לא תסיר את המטפורה הפוגענית כתחליף לדיון ענייני, הדברים שלך יובאו לבירור. כרצונך. בנצי - שיחה01:27, 30 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
(אני אנונימי אחר). באותה תקופה שר הביטחון ורה"מ היו לפעמים לובשים מדים בעת ביקורים בצה"ל, בתור "מדי ב'" נוחים ולאות הזדהות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אין סימני שאלה בעולם ? אין פקפוקים אצלך ? אתה כל כך בטוח בקביעה שלך ? בכל זאת, מדובר ב-6 שנים מוקדם יותר, ולא מביאים ראיה מהתנהגות מאוחרת יותר - יתכן (רק יתכן !) שהרגל זה החל בעת הנתונה בשאלה. בנצי - שיחה22:17, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא תקפתי, תמהתי: "כך שזה לא קשור בכלל להצבתו כאלוף פיקוד" - נדמה לי שקוראים לזה קביעה. איז יט קלירר נאו ? בנצי - שיחה23:34, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני זוכר את לוי אשכול מבקר בתרגיל צבאי גדול, כשהיה ראש ממשלה ושר ביטחון, לבוש מדים בלי דרגות. דיין רק הלך בעקבותיו. בברכה. ליש - שיחה22:22, 1 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מדובר על מיני סדרה בת כנראה ארבעה חלקים ששמה מסתיים כנראה במילה topia. היא שודרה בערוץ הולמרק בשנת 2005, והיא עוסקת בפנטזיה. בקבוצה של אנשים שחיים בכוכב אחר, אבל יש להם קשר עם כדור הארץ. באחד הפרקים בחור בגופייה נעקץ על ידי דבורה או משהו דומה, ואז מתחיל מירוץ סביב השעון למצוא את התרופה לבחור, ועל כן החברים שלו נאלצים להגיע לכדור הארץ. זה לא Dinotopia, אין שם דינוזאורים (אולי יצורים אחרים כן, אבל לא דינוזאורים). נשמע מוכר למישהו\י? 82.81.15.11318:12, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הסיבה היא שלא התקיימו תחרויות בשנים בהם התקיימו שתי מלחמות העולם. אחת נמשכה ארבע שנים והשנייה שש, סך הכל עשר שנים. 82.81.15.11318:45, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
במהלך מלחמת העולם הראשונה (4 תחרויות) ומלחמת העולם השנייה (7 תחרויות) לא היה טור דה פראנס. בסך הכל חסרות 11 תחרויות- בדיוק כמה שחסר. ראה כאן. אגב, אם לא היו תחרויות חסרות, התחרות ה-100 היתה אמורה להיות 99 שנה לאחר היווסדו, ולא 100 שנה, כי התחרות הראשונה לא הייתה אחרי שנה אחת, אלא אחרי 0 שנים. בלנק - שיחה18:50, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
במלחמות העולם האנושות הייתה עסוקה מאוד, ולכן אירועים רבים כמו אולימפיאדות וכו' לא התקיימו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה על כל התשובות, ככל הנראה החגיגות ב2003 היו על מאה שנה להיווסדו ללא קשר לאם התרחשו בכל השנים האלו טורים או לא.
מה המטרה של הנשמה פומית בהחייאה? כל הזמן חשבתי שהמטרה היא להכניס חמצן (o2) לגוף, האם זה נכון? 46.210.228.25519:19, 28 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זו אחת המטרות. מטרה שנייה היא לגרות את הריאות לנשום. אתה יכול לראות על כך בפירוט בערך הנשמה. בלנק - שיחה20:43, 28 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לצערי לא ראיתי שם פירוט. מסקרן אותי איך בדיוק נוצר הגירוי, והאם אפקט הגירוי נגרם גם על ידי החייאת מכשירים - אמבו 46.210.176.2310:26, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
סליחה על ההתערבות בדיונכם אבל אני לא מצליח להבין את ההנחה הזאת שהמטרה של ההנשמה היא לגרות את הריאות לנשום על ידי הכנסת פד"ח לתוך הגוף. הרי דבר זה נעשה ממילא בתוך הגוף כי רמת הפד"ח עולה בכל רגע באופן אוטומטי בזמן שאין נשיפה של הפד"ח אל מחוץ לגוף - הגוף מייצר פד"ח, ולמעשה כשמתים, מתים מריבוי פד"ח ולא (רק?) מחוסר חמצן 109.253.167.20018:45, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אף אחד לא אמר הכנסת פד"ח. . . דובר על הכנסת חמצן, וגירוי הריאות. בניגוד למקובל לחשוב, האוויר שאנחנו נושפים אינו רק פד"ח, אלא אוויר עם ריכוז גבוה יותר של פד"ח וריכוז קטן יותר של חמצן. לכן אפילו בהנשמה מפה לפה, ייכנס חמצן לראות. שלא לדבר על צורות הנשמה אחרות. עניין ה"גירוי" לא קשור להכנסת פד"ח, אלא (למיטב הבנתי, אני לא בטוח) לגרום לריאות "לעשות בעצמן את תהליך הנשימה", וגם להכניס חמצן לגוף כמובן. בלנק - שיחה20:00, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בשיעור ביולוגיה למדתי שהנשמה מפה לפה שבה כ-70% פד"ח מטרתה לגרות את מרכז הנשימה במוח שמגבירה את תהליך הנשימה באמצעות ריבוי פד"ח. כתוב בגוגל פחמן דו חמצני + גירוי + הנשמה, ותראה את התוצאות... ("עודף של פחמן דו-חמצני בדם מהווה גירוי חזק למרכז בקרת הנשימה במוח.") 109.253.167.20020:54, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
― סוף העברה
כפי שכתבתי לעיל בהמשך לשאלה בנושא דומה מ-22.6, בהקשר היתולי שם, אבל מאוד שייך לכאן: "עקת עומס CO2 בדם חמור יותר ממחסור בחמצן". שבוע טוב, בנצי - שיחה21:26, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
למגיב האנונימי האחרון, אני בטוח ב-99.99999 אחוזים שמה שלמדת בשיעור ביולוגיה לא נכון. האוויר מכיל כמעט 80% חנקן, ורק 20% חמצן. אפילו אם נניח שכל החמצן הופך לפחמן דו חמצני (וזה לא המצב, ראו בערך הנשמה), עדיין אחוז הפחמן קטן בהרבה מ-70%. שנית, אם יש בנמצא בלון הנשמה (הכוונה לבלון שמנשים מהאוויר הפתוח, כמו זה), הנוהל הוא להשתמש בו, ולא להנשים מפה לפה, וזה למרות שבאוויר הפתוח כמעט ואין פד"ח. בלנק - שיחה22:50, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא נראה לי שהאחוז שהוא מציין מתייחס להרכב האויר הננשף. בכל אופן, מה שאתה מעלה מחייב כמה הבהרות לכוונת דבריו. בנצי - שיחה23:16, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה לא שייך. אקלים הוא לרוב תוצאה של תהליכים אטמוספריים, ואילו סלעים הם בין היתר, תוצאה של תהליכים בקרום כדור הארץ. לכל היותר, אפשר לדבר על תהליכי שחיקה העוברים על תצורות סלע מסויימות לאחר שהם נחשפים לאטמוספרה ולאקלים המקומי. מאוד יתכן שאותו מסלע יהיה נתון לאקלימים שונים בתקופות שונות, שכן לאקלים אין מופע קבוע, והוא משתנה עם הזמן (דוגמאות קיצוניות: אנטארקטיקה היתה ממוזגת בעבר, ומדבר סהרה היה סובטרופי). בנוסף, סקלות זמן גיאולוגיות ארוכות, בדר"כ, בהשוואה לסקלות זמן אקלימיות. בנצי - שיחה21:56, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה שאתה אומר לא נכון. לטריט למשל נוצר בסביבת היווצרות טרופית, וגבס בסביבה אוופוריטית - לרוב צחיחה. אביעד • שיחה23:42, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
א. בתור גישה מדעית, דוגמאות פרטיות אינן מספיקות לקבוע "לא נכון" לגבי מה שאמרתי לעיל, שכן מדובר בתהליכים מורכבים ולא בחוקי יסוד.
ב. עם זאת, צר לי שלא ציינתי קודם את ההבחנה הבסיסית בין סלעי יסוד לבין סלעי משקע. מה שציינתי בתשובתי הקודמת מתייחס לסוג הראשון בדר"כ, ולא לשני, הנתון להשפעות הן גיאולוגיות והן אקלימיות. בנצי - שיחה23:59, 29 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
למדתי קורס באטמוספירה ולא חסר לי רקע בעניין. המרצה שלי ביקש סלעים אופייניים רק לאקלים מסוים, אף אחד לא אמר שזה הגורם היחידי למיון סלעים, הוא אפילו משני, אך קיים. על כן, אין צורך שתציין את ההבחנה הבסיסית בין סלעי משק לסלעי יסוד. בכל מקרה, מצאתי כבר לשלושה סוגי אקלים, אז זה בסדר. תודה. (ראה למשל טיל (משקע). אביעד • שיחה00:32, 30 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
קשה לנחש רקעו של שואל רק על סמך שאלתו (לפעמים כן), ולא נורא אם 'מתפרצים לדלת פתוחה' מבלי לדעת זאת. הדוגמא שהבאת מעניינת, שכן ההשפעה היא מכנית מחד, אבל נגרמת ע"י תולדת אקלים מאידך. בנצי - שיחה01:34, 30 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אמא שלי החלה ללכת לרפלקסולוגית.
עד כה, לאחר כמה מפגשים, היא מרוצה ומרגישה הקלה בכל מיני כאבים "אורתופדיים" שיש לה (ברכיים וכפות רגליים).
מצד אחד, אני קצת ספקן לגבי העניין, מצד שני אני מכיר הן את אמא שלי והן את הבעיות שלה - ולצורך העניין אני מקבל את דבריה כ"כזה ראה וקדש".
היא לא אישה פתייה, ואינה נוטה להגזמות. אם היא אומרת שישנה הקלה משמעותית, אז היא יודעת מה היא אומרת.
רציתי לקבל התרשמות כללית מאנשים שעברו טיפולי רפלקסו' (או מכירים אנשים כאלה).
איני מבקש "עצה רפואית", רק את דעותיכם השונות.
תודה, DoronWise - שיחה14:21, 30 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מעולם לא ניסית טיפול רפלוקסולוגי, כך שאני לא ממש יכול לחוות דעה, אבל קרא את אפקט פלצבו. יש הטוענים שאפקט זה הוא הבסיס לכל הרפואה האלטרנטיבית כולה. בלנק - שיחה15:06, 30 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אפשר לטעון על כל דבר שהמדובר באפקט פלצבו, גם על אקמול. בכל זאת, אמי טופלה במיני טיפולים במהלך חייה (ולא חלילה שמצבה רע, אני מניח שאלו תופעות גיליות צפויות). ניתן לציין שהיא פסיכולוגית (ולא שהם לא חווים אפקט פלצבו). באופן כללי, אנחנו אנשים די רציונאלים במשפחה, כולם למדו מדעים כאלה או אחרים באוניברסיטאות מובילות. DoronWise - שיחה16:36, 30 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מי שיטען שהיעילות של טיפול באקמול מבוסס על אפקט פלצבו הוא שוטה, משום שהחומרים הפעילים באקמול נבדקו בניסויים רבים (המנטרלים את אפקט הפלצבו) ונמצאו יעילים. ברפלקסולוגיה מעסים את כפות הרגליים, ולכן מאד סביר שהיא תועיל בכאבי רגליים. שאר טענות הרפלקסולוגים (שלחיצה באזור מסויים בכף הרגל משפיעה על הלבלב ובאזור אחר על הראות) הן קשקוש מקושקש שלא הוכח מעולם. מאידך יש להניח שטיפול כזה אינו מזיק מעבר לנזק המתון שהוא גורם לכיסו ולזמנו של המטופל. עוזי ו. - שיחה17:02, 30 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נכון מאוד. הבעיה החמורה יותר היא בורות בסיסית ב'איך עובדת המערכת', כולל תהליכי טיפול והשפעתן של תרופות, ויומרה להבין ולדעת מבלי להתבסס על השיטה המדעית. מפליא איך ברצינות גמורה ממשיכים להאמין ולקדם תפיסות שעבר זמנן. לא תמיד תוצאה של שרלטנות. לעיתים תמימות, לפעמים נבערות מודרנית ולעיתים סתם מסחר בכלום, בדומה לאסטרולוגיה, הורוסקופיה, נומרולוגיה ועוד כיוב'. מדהים עד כמה ישנם המקבלים זאת כדבר-מה ממשי לגמרי. בנצי - שיחה18:48, 30 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האסטרולוגיה ושות' גובשו בידי האדם במקביל לאלים (או לאל יחיד), במטרה להסביר תופעות טבע שונות. ויש אנשים רבים שעדיין מקבלים את האל כדבר ממשי לגמרי. גם זה מדהים? :) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כנראה שלא ניסחתי עצמי כראוי. בשאלתי התייחסתי אך ורק להיבטים האורתופדיים של הטיפולים הללו. כמובן שאיני מאמין שלחיצה על בוהן ימין תחדד את הראייה, או תצעיר את המטופל. DoronWise - שיחה05:14, 1 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
במשחק הרשת מגהפוליס בו השחקן בונה עיר יש לשחקן אפשרות לצבור כסף על ידי קניית חוזי ייצור במפעלים שונים, וייצור המוצרים. לכל חוזה יש תנאים שונים ותוצרים שונים. השאלה היא איך לחשב את החוזה האופטימלי. נביא דוגמא ממפעל לייצור מכוניות.
סוג
נקודות משחק
מחיר לחוזה
תשלום לחוזה שהסתיים
זמן ביצוע חוזה
אופטימיזציה
מכונית ספורט
140
$9,150
$25,500
38 שעות
430.26
מכונית חשמלית
110
$5,500
$15,500
28 שעות
357.14
אוטובוס
95
$2,800
$13,500
24 שעות
445.83
כדי להתקדם במשחק יש לצבור נקודות. הכסף נחוץ לקניית מבנים שונים או לרכישת חוזים חדשים. המטרה אם כן לבחור את החוזים המניבים ביותר בכסף ובנקודות בעלי העלות הנמוכה ביותר, כדי לא לבזבז כסף, בזמן הקצר ביותר, כדי להספיק כמה שיותר חוזים בזמן נתון ובעלי הרווח הרב ביותר. לאור הפרמטרים האלה נשאלת השאלה מהו החוזה הטוב ביותר בדוגמא לעיל? כמובן שצריך להתפשר על פרמטרים, ולכן צריך לבצע כאן אופטימיזציה!
יש הרבה סוגי מפעלים, חלקם עם עשרה חוזים שונים. לכן צריך נוסחה כללית שתהיה טובה לכל סוגי החוזים.
1. האם אפשר לבצע כמה חוזים במקביל? 2. מה משמעות המחיר לחוזה, אם בסופו של דבר מקבלים תשלום בסיום; האם אפשר לומר שלכל חוזה יש רווח שהוא ההפרש בין התשלום למחיר? 3. בביצוע חוזה ממירים נקודות וזמן לכסף. מהי פונקציית המטרה? השגת סכום כסף מרבי בתוך זמן קצוב בהנתן מספר נקודות קצוב? עוזי ו. - שיחה21:10, 30 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא. המפעל יכול לעבוד רק על חוזה אחד. יש לשלם על חוזה מראש
כן. התשלום מתבצע בגמר החוזה, וההפרש הוא הרווח
לא. אין השקעת נקודות. משקיעים זמן וכסף ומקבלים בתמורה נקודות ועוד יותר כסף.
המטרה היא כמה שיותר נקודות וכסף בזמן הקצר ובהשקעה מינימלית. כיוון שצריך לעשות אופטימיזציה גם בין הנקודות לכסף, הייתי נותן לכסף משקל 70% ולנקודות 30%. אבל תוכל לתת גם את זה בתור משתנה, נגיד אני רוצה 60/40, ודאי שזה יהיה טוב יותר! בורה בורה - שיחה21:43, 30 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם אתה מעוניין בפתרון "לטווח הארוך" (מחזורים רבים), הפתרון הטוב ביותר הוא לחשב עבור כל חוזה את הרווח (כסף + נקודות, לפי המשקלים היחסיים שקבעת), לחלק למשך הזמן. זה יתן לך את הרווח לשעה מביצוע החוזה, ויש לבחור בחוזה הרווחי ביותר (שוב ושוב). אם הבעיה היא לטווח קצר (אילו חוזים אספיק לבצע ב-100 שעות), זו הופכת להיות בעיית תכנון בשלמים, שאפשר במקרה הזה לאפטמז (שורש מחומש) רקורסיבית. עוזי ו. - שיחה21:52, 30 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
במקור, חשבתי על לטווח ארוך. הנוסחה מובנת אבל לא כל כך ברור לי למה אני מערבב כסף ונקודות. ז"א לכסף חישבתי ורשמתי את התוצאה לעיל. אבל איך עכשיו אני מכניס את הנקודות? חישוב נפרד? כמו כן, נראה לך שתכנון בשלמים יתן תוצאה שונה? בורה בורה - שיחה22:21, 30 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אתה צריך לקחת בחשבון את הצירוף 0.7*כסף+0.3*נקודות (או כל צירוף אחר). אפשר כמובן למיין פעם אחת לפי הרווח הכספי לשעה ופעם אחרת לפי הרווח בנקודות לשעה, ואם אותו חוזה מוביל בשניהם, הוא יוביל בכל צירוף לינארי. לגבי תכנון בשלמים, אם מדובר בפרק זמן קצר (למשל 100 שעות) יתכן שתספיק 4 חוזים "חלשים" במקום 3 חוזים "חזקים", וזה יהיה משתלם יותר. בטווח הארוך האפקט הזה יעלם. עוזי ו. - שיחה22:31, 30 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הצירוף 0.7*כסף+0.3*נקודות לא נראה לי, כי סכומי הכסף גדולים משמעותית מהנקודות, ובכך המשקל היחסי שלהם בחישוב המאוחד יוטה משמעותית. אני צודק? בורה בורה - שיחה22:44, 30 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אתה כתבת שהיית נותן לכסף משקל 70%. תצטרך לתרגם את המשקל הזה ליחס דולר:נקודה, ולהציב אותו בנוסחה. עוזי ו. - שיחה01:58, 1 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
דרושות לזה מספר הנחות שלא בטוח שאני סגור עליהן. אבל הרצתי את זה על 7 מפעלים שונים, ובשישה מהם מה שהיה הכי טוב בכסף, היה הכי טוב גם בנקודות. ובשביעי, זה היה מאוד קרוב. כך שנראה לי שפיצחנו את השיטה... תודה. בורה בורה - שיחה03:33, 1 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אף פעם החדשות לא סיפרו לי מה זהותם של רוב המורדים במדינות ערב כמו מצרים למשל. לא אמרו לי אם המורדים במורסי הם מוסלמים קיצונים עוד יותר ממנו. האם יש אינטרס כל שהוא לחברות החדשות להסתיר את המידע הזה? תודה. Ben-Natan - שיחה20:51, 30 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
באופן כללי דווקא יש נטייה בתקשורת לפקט בדיוק את זהות המורדים, אלא שזהות המורדים אינה אחת. גם במצרים וגם בסוריה, למשל, ה"מרד" התחיל דווקא בקבוצות של חילוניים כמעט פרו-מערביים שהתאגדו דרך הפייסבוק. גם כיום, למשל, המורדים בסוריה כוללים את צבא סוריה החופשית- גוף חילוני במובהק, וכוללים גם כל מיני מוסלמים קיצוניים, פעילי אל-קעידה. בזמן המחאות במצריים היה קשה לדעת שדווקא הקיצוניים הם אלו שינצחו (אגב, הם ניצחו בבחירות ולא (ממש?) בכוח. בזמן המרד עצמו היה מאוד קשה לדעת מה יהיה.) אבל עכשיו בזמן המרד בסוריה למשל, התקשורת דווקא מאוד סקפטית, ורובם בדעה שאם אסד יפול סוריה תלך בדרכה של מצריים והקיצוניים ינצחו, אבל חלק חושבים אחרת. ראה למשל כאן, כאן וכאן. בלנק - שיחה21:35, 30 ביוני 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כמה זמן לאחר תרומת דם או בדיקת דם לוקח למערכת הדם לייצר את אותה הכמות של הדם שיצא מהגוף, לפי הבנתי זה תהליך שאורך זמן בהיווצרות הכדוריות במח העצם ולא מסתיים בשתיית נוזלים... 176.13.229.7417:50, 1 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם יש איזה יתרונות בבדיקת דם מבחינה פיזיולוגית? (שימו לב, אני לא מדבר על חשיבות של הבדיקות עצמם אלא אם יש יתרונות בהוצאת דם מהגוף במקרה של אדם רגיל שאינו סובל מפוליציטמיה -ריבוי דם)176.13.229.7417:52, 1 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בדיקת דם כוללת הוצאת כמות מזערית של דם מהגוף, כך שקשה להניח שיש לזה השפעה רבה. תרומת דם, לעומת זאת, אכן טובה לבריאות על פי מחקרים מסויימים. ראה למשל כאן. בלנק - שיחה19:11, 1 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה הסיבה ששמות שמקורם בעברית כגון -יוסף,יואל,יונה,יונתן,יעקב.... מתורגמים לאנגלית עם j בתחילתם ולא עם y ? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מכיון שאף אחד לא ענה עד עכשיו (נדרשים בעלי ידע לגבי יוונית ולטינית, כדי להפריך את השערתי), אני רק יכול להניח שהסיבה היא שהשמות עברו לאנגלית דרך הגרמנית (שקדמה לה), בה האות J מייצגת את העיצור י' (או Y באנגלית). Liad Malone - שיחה14:53, 1 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
― סוף העברה
הסבר מאיר עיניים מוצג במאמר הבא, ובפרט החל בעמוד 3: [jbq.jewishbible.org/assets/Uploads/334/334_Stuhlma4.pdf]. קריאה מהנה, Tomn - שיחה19:34, 1 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה. הפרק הראשון פתוח לקריאה. על פי קריאת הפרק הראשון כלל לא בטוח שהטקסט כולל תרגום של הפרוטוקולים במלואם. 79.183.209.4316:47, 2 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אין לי הבנה גדולה בכלכלה, אבל לפי התרשמותי, הכלכלה העולמית בשנים האחרונות (חברות ומדינות) נסמכת באופן עיקרי על מיחזור הלוואות עד אין סוף, כך שכדי להחזיר הלוואות קודמות, יש צורך לקחת הלוואות חדשות, וככל שחברה / מדינה גודלת, כך היא יכולה לקחת הלוואות רבות יותר. משברי חוב בשנים האחרונות (יוון, מדינות אירופאיות אחרות, אפריקה ישראל, IDB) נבעו מהעדר יכולת של הלווים לשלם את חובם, ודרך ההתמודדות איתם כללה מכירת נכסים (שעברו לרשות הלווים או לצד שלישי) ושמיטת חובות חלקית ('תספורת').
היות ונדמה שסך החובות רק הולך ועולה (ע"ע החוב החיצוני של ארצות הברית), האם יתכן מצב של משבר חובות מצד העדר די מלווים, גם לחברות שיש להם דירוג טוב יחסית? האם יתכן מצב שבו ארצות הברית תקלע למשבר עקב העדר מי שילווה לה כספים? האם היו לכך תקדימים הסטוריים? נת- ה- - שיחה12:46, 2 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כסף לא "נעלם". אם החוב בארה"ב תופח, הכסף הזה הלך למישהו... חפש אותו אצל הסינים. הם משקיעים אותו חזרה בארה"ב. בורה בורה - שיחה05:36, 3 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
להפך, נגיד וארצות הברית לוותה דולר, ונתנה אותו לחייל האמיץ ג'ו, הוא שם אותו בבנק, כעת במטה קסם הבנק הפך את הדולר ל-10 דולר והלווה אותם לדיוויד, שקנה איתם אייפון, עכשיו לאפל יש 10 דולר, וכדי שערכם לא יישחק היא קונה אגרות חוב של ממשלת ארצות הברית, שנותנת את הכסף לג'ק וחוזר חלילה... מה שיכול לקרות זה שהמלווים יסרבו להלוות כי לא יראו סיכוי ריאלי שכספם יחזור אליהם.
לעניין הכסף הנעלם, בוודאי שכסף נעלם, כשדנקנר לא משלם את החובות שלו, הרבה כסף נעלם, בין השאר שלי ושלך. בברכה, --איש המרק - שיחה10:40, 4 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה הקשר, או מה היחס, בין נתונים אלה לבין בניין משותף (למשל) ודירה ספציפית בבניין זה ? בנצי - שיחה15:21, 2 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הרישום בטאבו הנו מספור של כל אזור, בניין, דירה, לפי: גוש (אזור), חלקה (בניין) ותת חלקה (דירה).
לדוגמא: דירה ברחוב בזל 37 בתל אביב, אתם מכירים אותה לפי שם הכתובת, אך לדירה הנ"ל יש רישום מספרי לפי: גוש, חלקה ואף תת חלקה (לדירות בבנייני מגורים של מעל דירה אחת יש מספר תת חלקה).
גוש – תיחום של אזור מסוים המונה כמספר רחובות/שכונה (לא תחום פיזי).
חלקה – מספור של כל נכס דלא ניידי.
תת חלקה – מספור של דירה.
אז בהמשך לדוגמתנו הדירה ברחוב בזל 37 תל אביב, רשומה כ: גוש – 6214, חלקה 675 (כמובן שיש תת חלקה לדירה הספציפית).
בדרך כלל חלקה כוללת בתוכה בית מגורים אחד או שניים, היושב / יושבים בה באופן בלעדי (ולא בחלקה אחרת). אבל ישנם מקומות בארץ שבהם גבולות הגושים (יחידת המידה שמעל החלקות) נקבעו כשהשטח היה שומם בתקופת המנדט הבריטי, והבניה מאוחר יותר נעשתה ללא התחשבות בגבולות התיאורטיים של החלקות, וכך יצא שבית משותף רגיל יושב על 2 חלקות... מכיר מהנדס שהגיש בקשה להיתר בניה של דירה בבית כזה, והראה לי אותו על מפה. לכן בדרך כלל בית יושב בתוך חלקה מסויימת, אך אין זה מחייב, יתכן והוא ישב על 2 חלקות, למרות גודל ממוצע לגמרי. נת- ה- - שיחה17:30, 2 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
באיזה רחוב נמצא הבית?
בירושלים יש בניין, שהקומות התחתונות שלו שייכות לרחוב בן זכאי, והקומות העליונות שייכות לרחוב בן טבאי. מה גורם למצב כזה? האם יש לכך חשיבות כלשהי מבחינת דיירי הבניין? 87.68.167.5207:23, 4 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפי הערך בויקיפדיה: "בבית הקברות נטמנו חללי מערכות ישראל שנפלו בכל מלחמות ישראל החל ממלחמת העצמאות וכן בתקופות שביניהן."
איך "בוחרים" את החללים שיקברו בהר? הרי לא כל החיילים הקבורים בו הם בעלי עיטורים, אז למה דווקא הם (אני שואלת בכבוד המרבי, הם חיילנו וכנראה יש ססיבה) קבורים דווקא שם יחד עם גדולי האומה? (ושוב, לא מתוך זלזול, הם חיילנו ואני מכבדת את זכרם ואת מורשתם) למה הם ולא חיילים אחרים?
בכבוד רב,
דפנה
זה די פשוט: חללי צה"ל נטמנים בבית הקברות הצבאי "הקרוב לביתם". כך למשל, חללים מי-ם, בית-שמש ומעלה-אדומים סביר שיִטֶמנו בחלקה הצבאית בהר-הרצל. לעומתם, חללים מרחובות ונס-ציונה נטמנים בד"כ בחלקה הצבאית ברחובות. לעניין זה, החלל מזוהה עם משפחתו - וזו החלטה של המשפחה. כך למשל, חלל "ירושלמי" שמשפחתו מעדיפה לטמון אותו בבית קברות הסמוך לנפטר אחר שלה, יטמן במקום זה. יתכן, שבאירועים בעלי תשומת-לב ציבורית רבה (נניח אסון המסוקים), תארגן המדינה טקס, ואז סביר שאולי הוא יערך בהר-הרצל. למעט מקרים בודדים אלו, זה באמת נתון לשיקול דעתה של המשפחה. DoronWise - שיחה20:02, 2 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני יודע שיש בויקיפדיה מפה בסיסית ואילמת של העולם שממנה עושים את כל המפות. איך מגיעים אליה?--85.64.217.14518:54, 2 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שמועה שמעתי, ממקור די מהימן, שפרופסור פנחס רבינוביץ ז"ל, שהיה ממפעילי המחשב הראשון בארץ (ויצק), נקרא לשמש כאדמו"ר של אחת החסידויות ואף נעתר להם בלית ברירה. על אף שמצאתי שאדם זה אכן היה קיים ואכן נשא בתפקיד המתואר, לא הצלחתי למצוא מידע לגבי הסיפור התמוה של האדמו"רות. מאידך, מצאתי שהיה בעבר (הרחוק) אדמו"ר בעל שם זהה, וגם היום יש אדמו"ר בשם זה. אשמח מאוד אם מישהו יוכל לאמת או לשלול את הסיפור הזה, ולספק פרטים נוספים בנושא. תודה רבה, משה פרידמן - שיחה20:31, 2 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מעניין מאוד. הבעיה היא שמי שסיפר לי את הסיפור היה תלמידו של פנחס רבינוביץ במכון ויצמן בשנות החמישים או השישים, כך שלא סביר שהוא החליף את שמות המשפחה. (אם כי ייתכן שהשנים עשו את שלהם, והזכרונות התערבבו). משה פרידמן - שיחה21:30, 2 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לאחר כהונתו כפרופ' או לפני? תביא מעט ביוגרפיה עליו, שם אב, מוצא, ויהיה יותר קל. רבינוביץ הוא שמם של אדמו"רי פשיסחה (לא מסתבר שמדובר על זה) וליניץ (יותר מסתבר). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
למרות היכרותי הממושכת את המכון, לא ידעתי שיש באתרו קישור לדף עם מידע על אישי ומדעני עבר. התוכל לקשר לדף זה ? יש לי כמה מדעני עבר (והווה) עליהם אני מעוניין להשיג מידע, מהם גם פורצי דרך בתחומי הוראת המדעים. תודה. בנצי - שיחה23:45, 2 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אבא שלו (ככל הנראה) הוא רבי יעקב משולם זושא ממונסטריץ'. אם זה מאוד חשוב לך, תיצור קשר עם האדמו"ר המופיע בערך הנ"ל (חפש ב-144/דפי זהב), הוא אדם נחמד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לבנצי, לא מצאתי את המידע מקישור סטנדרטי. חיפוש בגוגל הביא אותי למסמך באתר המכון עם דברי הספד לפנחס רבינוביץ'. משה פרידמן - שיחה22:54, 3 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם ניתן למחזר מגנזיום? כידוע תהליך הפקת מגנזיום הוא תהליך יקר מאד. כידוע מיחזור חומרים מוזיל פי כמה את עלות הפקת המשאב. מתכות ניתנות למיחזור. מגנזיום שייך לקבוצת המתכות. עם זאת כזכור לי משעיורי הכימיה, הרי שמגנזיום הוא חומר דליק. לכן אני שואל את עצמי האם כאשר מתיכים מתכות בהן מעורב גם מגנזיום, מצליחים לקלוט את המגנזיום או שהוא נשרף ומתכלה ? מי-נהר - שיחה23:47, 2 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בתעשייה בד"כ משתמשים בתחמוצות מגנזיום ולא במתכת. על מנת להפיק את המתכת מהתחמוצות יש לחזר אותו, תהליך שכרוך בדרך כלל בהשקעת אנרגיה. 94.159.247.2400:03, 3 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה על התשובה, והמשך לשאלה, אם נבדוק את הרכבי המתכת של כמה וכמה מהמטבעות בעריכים הנמוכים שהנפיקה מדינת ישראל בסדרת הפרוטות, ובסדרת הלירות ומדובר בעשרות מליוני מטבעות.נמצא בהרכב אותן מטבעות הוא 97 אחוז אלומיניום ו-3 אחוז מגנזיום לדוגמא ראו המידע של בנק ישראל. השאלה היא האם המגנזיום במטבעות אלו אינו בצורת מתכת אלא בצורת תחמוצת ? במידה ולא זה מחזיר אותנו לשאלה הראשונה. ומוסיף לה שאלה נוספת. שאם אמנם אנו מקבלים את המגנזיום בצורתו המתכתית, אבל השימוש בו לתעשייה הוא כתחמוצת, אזי האם פעולת הפיכתו לתחמוצת שימושית גם דורש אנרגיה רבה ? מי-נהר - שיחה04:57, 3 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נשיאות הקונגרס כללה את ד"ר מקס נורדאו, ד"ר יחיאל צ'לנוב ופ' מונטיפיורי-הק. הציוני ה-5. מי זה פ. מונטיפיורי? Nachum - שיחה16:22, 3 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בתקשורת עכשיו מפורסם שתחקירנים הצליחו להחדיר לכנסת אקדח ש'הודפס' במדפסת תלת מימדית. אותי לא מעניין ייצור האקדח אלא דוקא המדפסת התלת מימדית. האם ניתן להדפיס בה סמארטפונים לדוגמה? אשמח לקבל הסבר על המדפסת הזאת שלראשונה שמעתי עליה היום בתקשורת. זה מסקרן. 95.35.225.15921:40, 3 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
במדפסות שקיימות היום לשוק הביתי, "מדפיסים" עצמים מפלסטיק. יש כאלה שמדפיסות בלסטיק בכמה צבעים. על מנת לבנות סמארטפון (שעובד) נדרשים המון חומרים שונים ומשונים ולכן לא ניתן להדפיס סמארטפון. כן ניתן להדפיס משהו שנראה כמו סמארטפון או אקדח. וניתן להדפיס דברים שפעולתם מכאנית - למשל מפתח ומנעול (אני משער) ואקדח. החומר המודפס אינו קשה ועמיד לחום כמו פלדה ולכן לא ניתן לייצר אקדח בעל אמינות גבוהה כמו אקדחים רגילים. [kotz] [שיחה] 22:26, 3 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אבל חשוב להדגיש שהמדפסות שאינן לשוק הביתי הן ברמה הרבה יותר גבוהה, יכולות להדפיס גם דברים העשויים מכמה חומרים, וייתען שהן יכולות להדפיס גם סמארטפונים. בלנק - שיחה22:53, 3 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא ניתן להדפיס סמארטפון במדפסת תלת מימד. בין השאר מהסיבה הבאה: בסמארטפון(כבכל טלפון סלולארי) יש כמה ASICים וכדי לייצר אותם צריך מפעל שלם. טכנולגיית הדפסת התלת מימד רחוקה מזה שנות אור. [kotz] [שיחה] 23:31, 3 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
התחום הזה מעניין והוא בחיתולים. עם זאת חלק מהמדפסות יודעות לשלב חומרים. לרוע המזל מדפסות שכאלו יודעות לעבוד כרגע עם תחום מצומצם מאוד של חומרים. הוסף לקושי של בניית הסמארטפונים שמדפסות לא מגיעות לגדלים שהיום אנחנו זקוקים להם במסגרת תעשיית ההיי-טק. מה שכן, שתאורטית בכלים שלנו היום, ניתן לגדל רקמות רלוונטיות ולהדפיס אברים. תסתכל על התחום בתור מהפכת הדפוס של המאה ה-21, זה בחיתולים, אבל זה בהחלט יכול לקדם את האדם.Exx8 - שיחה
האם חנות שמוכרת בקבוקי שתייה קטנים שיש עליהם פיקדון, חייבת לקבל בחזרה את הבקבוק ולהשיב את דמי הפקדון? קניתי בקבוק מים בחנות ובאותו רגע סיימתי אותו, וביקשתי מהמוכר להחזיר אותו ולקבל בחזרה את הפיקדון, אך הוא השיב לי שהם לא מקבלים בקבוקים למחזור. האם זה חוקי? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
חח יכול להיות שזה היה מקרה חד פעמי, או שהמוכר פשוט עצלן. בפעם הבאה אדע לומר לו שהחנות חייבת לקבל את הבקבוק בחזרה. תודה על התשובה המהירה!
תשובה אמנם מהירה, אבל לא מדוייקת. יפה שצוטטו את סעיף ב' שלפיו חובה על החנות לקבל את הבקבוק - מה עם סעיף ג' שנותן את רשימת היוצאים מהכלל? דניאל צבי • שיחה 07:01, כ"ו בתמוז ה'תשע"ג (4.07.13)
גם אם היא קטנה, היא לא מוחרגת אם הקונה קנה את המיכל באותו בית עסק שבו הוא מחזיר אותו, כפי שקרה במקרה המתואר. בלנק - שיחה18:27, 4 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש בכלל איזושהי אכיפה של החוק הזה? בפעם האחרונה שניסיתי להחזיר בקבוקים למגה ליד הבית הם אמרו לי שהם לא מקבלים למיחזור אחרי 17:00 או ביום שישי. תקין? שפם אדום - שיחה23:03, 6 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה הסיבה שבהלם היפוולמי הנשימה מהירת ושטחית והדופק מהיר וחלש? (הדופק מהיר כי הוא מנסה לפצות על החוסר וחלש כי אין מספיק לחץ דם אולי?)95.35.225.15900:12, 4 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם מישהו בעל תואר ראשון (סיים את לימודיו) באוניברסיטה אחת בארץ, האם הוא יכול לשפר את התואר (לדוגמה לצורך קבלה לתואר שני) באוניברסיטה אחרת? 109.64.223.11612:12, 4 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הכרתי בעבר בוגר בפיזיקה מבן גוריון שסיים עם ממוצע 75 והדבר גרע ממנו להתקבל לרבות מהאוניברסיטאות לתואר שני בפיזיקה, ורק לאחדות מהן (אחרי דימפלומטיה מסובכת). כשהוא ניסה לשפר את הציונים הוא טען שזה לא אפשרי לו משום שמסיום תואר שאושר על ידי המועצה להשכלה גבוהה הוא מוחלט. נסה לטלפן למועצה ולשאול אותם אם זה אכן כך או אם החוקים השתנו. מכל מקום דעתי שאם אתה סטודנט באמצע לימודיך ואתה סבור שהקורסים המוצעים תחת תכנית הלימודים שלך הם בנושא שאינך מתחבר אליו (בהנחה שלא ידעת שלא תתחבר אליהם), אז אני מציע שתבדוק אופציה להחלפת התכנית לתכנית דומה כך שקורסים שכבר עשית ממילא ייחשבו לך כמשניים ויעיניקו ניקוד, אבל כמובן לא לפני שתקבל הכוונה לגבי ייעול הלמידה מגופים שונים, אוניברסיטאיים ושאינם, אם אתה חש שזה ראוי לך. אכן יש חוגים שונים (בדרך כלל כאלה בעלי ביקוש גבוה) שאת התואר בהם ראוי לסיים בציון ממוצע של למעלה מ-85, לפחות למי שמתכנן לימודי המשך בארץ ואתה צריך לעשות את החושבים לגבי תכנית הלימודים הספציפית שלך. Ben-Natan - שיחה18:10, 5 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
במכון וייצמן זה אחרת, אם לא השתנו פני הדברים בינתיים. הם מאפשרים להשתתף בקורסים כתלמיד לא-מהמניין, וכשצוברים מספיק קורסים - מבקשים להירשם מן המניין. זוהי הקלה פורמלית משמעותית, אבל הקורסים תובעניים למדי, ומי שלא נמצא ברמה ויכולת מתאימות, ללא קשר לציונים קודמים, חבל לו על הזמן. צריך גם לזכור שהמכון הוא גם מכון ללימודים מתקדמים (תחת מדרשת פיינברג) ולא אוניברסיטה רגילה, ומס' תלמידי מוסמך ודוקטוראט הוא נמוך יחסית, והם מרשים לעצמם לבחור את "השאור שבעיסה". מלבד זאת, הלימודים שם, מלבד במח' להוראת המדעים, מתקיימים באנגלית. בנצי - שיחה22:32, 6 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הרבה מהשירים באתר "אתה צינור" הם שירים שנכתבו על ידי אמנים שלאו דווקא הסכימו לפרסומם ללא תמורה, נכון? איך זה שהאתר לא סופג מדי יום אלפי תביעות משפטיות על הפרת זכויות יוצרים? אם הייתי חברת הפקה שרוצה שיקנו את הדיסקים שלי, הייתי תובע כל מי שמשכפל ומפיץ את התוצרת שלי כי הוא פוגע ברווחים. 109.64.223.11612:40, 4 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בעיקרון, מי שמפר את זכויות היוצרים זה לא יו טיוב, אלא מי שמעלה את הסרטון. הוא רשאי לדרוש מיו-טיוב הסרה של הסרטון, והסרטון יוסר כמעט אוטומטית. אם מעלה הסרטון יוכיח שדווקא היו לו את זכויות היוצרים לסרטון, אז הסרטון יוחזר לאחר מכן. ראה בפירוט כאן. בלנק - שיחה13:09, 4 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
"צינור" אינו תרגום נכון בהקשר זה, אלא "שפופרת", שכן מסך טלביזיה בטכנולוגיית CRT נקרא באנגלית tube, בשל שפופרת הריק המשמשת בבסיס פעולת המסך. בנצי - שיחה22:40, 6 ביולי 2013 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
.jpg)
.jpg){kind=link}
