איך ניתן לתרגם את המילה tsimbl?
אם אין לה תרגום בעברית- אז איך יש לתעתק אותה נכון (עם ניקוד)? תומר ט17:03, 19 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בקשר לזה, יש לנקד את הז' בסגול (זֶה). לדוגמה, הָאִיש הַזֶּה. בקשר ל־tsimbl, אני לא בטוח למה אתה מתכוון, אבל אם מדובר בכלי הנגינה, יש לתעתק צִימְבּל. בברכה, Tahmar190022:16, 19 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה רבה. התכוונתי לכלי הנגינה. אגב- למה לא צריך להוסיף סגול או צירה מתחת ל- ב'? הרי ככה שומעים את זה, לא? תומר ט23:06, 19 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לאחר בדיקה מקיפה יותר במילונו החדש של אבן-שושן, יש לכתוב צִמְבֵּל (ב' בצירה ולא בשווא כפי שחשבתי). המילה הגיע אלינו מיידיש, כך שאין שום בעיה לתרגם לעברית. בברכה, Tahmar190000:11, 21 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם יש איזשהו קשר בין המילה liver (כבד) לבין הפועל live (לחיות/להתקיים)? אם כן, מהו הקשר? תומר ט23:08, 19 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אין קשר. liver בא כנראה משורש הודו אירופי שפירושו "לשַמֵּן" (וקרוב למילה "ליפיד", שומן), ואילו live בא משורש אחר שפירושו "לחיות". אביעד המקורי18:47, 20 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הבוקר, בעודי שותה כוס ספרייט, קראתי את הכתוב על הבקבוק ושמתי לב, בפעם המיליון, לכך שעל מוצרים שונים (ממאכלים ועד ספרים וכו'), מופיע שם החברה ולצידו שנה (לפעמים מופיעות שתי שנים). מה מייצגים השנה או השנים הללו? ההימור שלי הוא שזה משהו שקשור לרישום מסחרי, ובכל זאת? נריה18:44, 20 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כשמדובר במוצרי מזון, יתכן שהכוונה היא לתאריך הייצור (המוקדם) ולתאריך התפוגה (המאוחר). אם מדובר בשנה ולא בתאריך מלא, יתכן שאתה מתכוון לשנת הקמתה של החברה. לעומת זאת, בספרים יש להניח שמופיעה שנת הוצאת הספר במקור ושנת הוצאתו בתרגום, או שנת ההדפסה (אם הוא הדפסות אחדות) וכו' וכו' - אפשרויות רבות.--שלומית קדם23:46, 20 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה, אך לא ולא. המקרים עליהם אני מדבר אינם לא שנת הייצור ולא שנת ההקמה. גם לגבי ספרים - אני יודע להבחין בין שנות ההוצאה, ולא על זה מדובר. תודה בכל אופן. נריה00:16, 21 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כנראה שמר התבונן בשנה בה חודשו זכויות היוצרים על סימן החברה. יתכן, למשל, שחברת קוקה קולה החליטה לשנות את צבעי סמלילה (הלוגו שלה) או את הגופן, ולכן רשמה מחדש את זכויות היוצרים ב-2004. שא ברכה, 80.178.114.23412:19, 21 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
"דלת אמות" הם למעשה מידת אורך של כשני מטרים. השימוש בד' אמות בא לציין בדרך כלל מרחק או שטח מינימלי אך בר-שימוש, גם בתחומים הלכתיים טהורים (המרחק האסור בטלטול ברשות הרבים בשבת, שיעור גודל רשות היחיד וכו') וגם במסגרת אמירות שבאגדות התלמוד ("מיום שחרב בית המקדש, אין לו לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה"). אני לא חושב שיש צורך בערך אודות המונח. נריה10:03, 21 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
המושג מופיע בעשרות, אם לא מאות, מקומות בהלכה ואגדה (לא להיכנס ל-4 אמות של מתפלל אחר, 4 אמות של טומאת מת, 4 אמות של אדם קונות לו, לא ללכת 4 אמות בלי כיסוי ראש וכו' וכו'). למרות זאת, אני מתקשה לראות ערך עצמאי שלא ייראה כמו ספירת מלאי. לדעתי אפשר, ואולי רצוי, להוסיף את המידע הזה לערך אמה (מידת אורך) וליצור הפניות מתאימות. DGtal11:41, 21 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם אני יכול להביא לגרירתו של רכב החוסם את החנייה שלי (או תופס אותה)? האם חברת הגרירה תיענה לבקשה (ואף תחייב את הנגרר)? האם זה חוקי וכשר? (והאם בכתיב מלא כותבים חנייה או חניה? תודה מראש. 14:26, 21 בינואר 2007 (IST).
נסה לבדק זאת במוקד העירוני(106)פלאח
מנסיון עבר שלי, אחרי הרבה מאוד טלפונים לבירור: אם הרכב חונה בשטח פרטי שלך, שרשום על שמך בטאבו, העירייה לא מוסמכת להתערב. העירייה גוררת רכבים רק משטח ששייך לעירייה. לעומת זאת, ניתן לפנות למשטרה ולהגיש תלונה על הסגת גבול, והמשטרה תפעל בעניין (בקצב שלה). המצב קצת אחר אם מדובר במקום חנייה לנכה. --89.138.151.8209:07, 29 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מחלקות אלו נקראות מחלקות יודאיקה אגב אם מדובר היצירות מהמאה ה-16 לדעתי החוק אוסר להוציאן מחוץ לארץ.פלאח
מעולם לא ביקרתי שם - אם כי אני עומד לבלות שם חלק ניכר מחופשת הסמסטר הקרובה - אך אני יכול לשער שאנשי המכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית יוכלו להיות לך לעזר. נריה23:27, 22 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שווה לשוחח עם פרופ' שמואל גליק העומד בראש מכון שוקן, ועוסק בלי סוף בפענוח כתבי יד. אין לי טלפון שלו, אבל תמצא לבד - הוא גר באפרת ושם אשתו מרגלית. חוץ מזה הוא חמוד אמיתי ואני בטוחה שישמח לעזור לך. בהצלחה! תמרה13:33, 24 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
במכון לכתבי-יד (שכן של המכון לתצלומי-כ"י) הוציאו כמה אלבומי-קטלוג של כי"י מתוארכים. אני לא בטוח שיצא גם הכרך "איטליה". אם אתה רוצה עזרה בפיענוח תפנה לפי הכתובת שלי על לוח המודעות של המכון.
אבישי
הצעתי לך היא אחת: לך רק למומחים ידועים בתחום. אם זה באמת כת"י עתיק אז זה יכול להיות שווה הרבה (או מעט מאוד, תלוי בכותב, בנכתב, באיכות וכו'). המכון לכתבי יד בבית הספרים הלאומי הוא התחלה טובה. DGtal10:19, 31 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם אני רוצה למשל לבשל פסטה, וצריך להרתיח סיר מים. מה עדיף לסביבה (מבחינת פליטת פחמן דו חמצני, יעילות השימוש בחומרי הדלק וכו') - להרתיח אותם בסיר, או (לפחות חלקית) בקומקום חשמלי? והאם התשובה משתנה בהתאם למצב העומס על חברת החשמל? eman • שיחה • ♥13:36, 22 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה תלוי גם מאיזו תחנת כוח אתה לוקח את האנרגיה, יש תחנות שפועלות על פחם ויש על גז טבעי (שמזהם פחות). בעיקרון, הגז שעליו פועלות התחנות לייצור חשמל הוא אותו גז בישול בבית, השאלה היחידה פה היא באיזו דרך מבוזבזת יותר אנרגיה, שזה כבר אני לא יודע. בברכה, Almighty~שיחה14:07, 22 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תחנות הכוח מספקות אנרגייה בכמות מסוימת לרשת כולה, כדי לעמוד בעומסים הצפויים. הפעלת מכשיר חשמלי אינה גורמת באופן ישיר לזיהום, אלא רק בעקיפין ע"י העלאת הביקוש לחשמל ד.ט14:20, 22 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ומה קורה לאנרגיה העודפת, שעולה על השימוש?
(ואגב, זה כמו עיניין של טיסה - אם אתה טס במטוס שבלאו הכי יטוס, אז לא הוספת ישירות לזיהום. אבל אם חצי מהאנשים לא היו טסים, אז תדירו תיציאת המטוסים היתה יורדת, וזה כן היה עוזר לסביבה) eman • שיחה • ♥14:23, 22 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תהליך ייצור החשמל בתחנות כח בארץ נעשה על ידי שריפת דלק שמחמם מים לקיטור שמניע טורבינה. אם נניח שחימום המים בתחנת כח שפועלת על גז דומה לחימום המים על הגז בבית מבחינת היעילות נראה שעדיף בהרבה לחמם על הגז בבית - שכן בדרך לקומקום החשמלי שלך הולכת לאיבוד הרבה אנרגיה בהמרה מהחום של הקיטור אל החשמל, בתוך מערכת החשמל ובהמרה חזרה מזרם חשמלי לחום בקומקום שלך. מכיוון שתחנות כח שפועלות על פחם או מזוט נחשבות למזהמות יותר מאשר תחנות הגז, אני מניח שהתוצאות אפילו יותר מובהקות... אבל שוב - זה מבוסס על סדרה של הנחות... costello • שיחה08:09, 24 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
השאלה היא, כמו שעלה למעלה, האם זה שאני מדליק את הקומקום אכן גורם לטורבינה לעבוד יותר קשה ולצריכת דלק מוגברת בה? eman • שיחה • ♥14:06, 24 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם זו השאלה, אז התשובה פשוטה. באופן ישיר לא, גם הספקת חשמל לבית שלם נראה שהתשובה עדיין לא, כי התחנות מספקות חשמל לכ"כ הרבה צורכים שהם לא יכולים לשנות את "כמות" החשמל על כל מתג שנפתח או נסגר (בגלל זה גם הרבה אנרגיה הולכת לאיבוד, כי הם מייצרים גם אנרגית "סְפֵּר"), אבל אם תיקח ותנתק את החשמל לעיר שלמה או לשכונה שלמה, זה כן ישפיע. אפשר להשוות את זה להרבה דברים, כמו למשל לוויקיפדיה, אם תחסום משתמש או שניים זה לא יגרום לוויקיפדיה להפסיק להתפתח, אבל עדיין כל הקהילה בוויקיפדיה בעצם בנויה ממשתמש-משתמש ועוד משתמש, כך גם כל המוצרי חשמל, שצורכים חשמל. מקווה שעניתי :) בברכה, Almighty~שיחה14:17, 24 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
באופן עקרוני שריפת הדלק בתחנת הכוח יעילה הרבה יותר מאשר במערכת הביתית וזאת מכיוון שתחנת הכוח מכוון ליעילות מירבית ובדרך כלל גם לזיהום סביבתי מינימאלי. מצד שני, זה נכון רק כאשר משתמשים באותו מקור דלק, מה שהופך את השימוש בגז בארץ ליותר נקי מאשר השימוש בחשמל (שרובו מופק מפחם). כמובן שהתשובה הנקייה ביותר היא להשתמש בדוד שמש שלא גורם לזיהום...
אגב, כל קילוואט שעה שאתה צורך גורם להגדלת הזיהום אותה מפיקה תחנת הכוח אלא אם כן תחנת הכוח נמצאת על הסף המינימאלי לייצור חשמל או מתחתיו (ואז במקום שהחשמל ישמש לשאיבת מים - מה שחברת החשמל משתמשת בו על מנת ל"ספוג" את החשמל העודף - הוא הולך אליך). גרועה מכך בימים בעלי טמפרטורות קיצוניות, הצריכה שלך עלולה לחייב את חברת החשמל לפתוח את תחנות הכוח הסילוניות שהן הרבה יותר מזהמות מכל מה שאתה יכול לעשות בבית. טרול רפאים14:20, 24 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
השפעת נפילת הקומוניזם
שלום!
אני מעוניינת בחומר נוסף על השפעות נפילת הקומוניזם במזרח אירופה בכלל וברומניה בפרט. השפעות מבחינה: כלכלית, מדינית, ומבחינת אוכלוסיה. תודה רבה.
בתו של אליעזר נפטרה לפני שנתיים-שלוש בגיל מופלג, אבל לא מצאתי היכן נקברה. למישהו יש מושג? תמרה13:35, 24 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אינני יודע, אבל אפשר לשאול את האקדמיה ללשון, יש שם אנשים שהיו בקשר טוב אתה עד פטירתה. נתנאל20:50, 24 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מצד אחד, הייתי מציע לבדוק בחלקת המשפחה בהר הזיתים (ליד חלקת הקדושים), אבל אני מניח שכבר עשית זאת. מצד שני - בעלה, מקס ויטמן (הוא התגייר, אגב? לא מצאתי אזכור לזה), נפטר כמה שנים קודם, אולי יהיה יותר קל לברר איפה הוא קבור, מתוך ההנחה שהיא קבורה לצדו. ובלי קשר - הנה כתבה מהארץ על דולה. דניאל צבי21:56, 24 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
השאלה לא ברורה. נראה לי שאתה שואל על פונקציה של הדפדפן. Tools--> Internet options --> Delete browsing history חגי אדלר06:05, 26 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מהם הכללים בנוגע למילה "כיוון" - מתי היא צריכה להופיע עם מ' תחילית, ומתי, אם בכלל, בלי? האם זהו תיקון יתר(היפר-קורקציה) להשתמש בו לרוב ללא מ' תחילית, או שאין חוקים ואיש הישר בעיניו יעשה? כמו במשפט:
"העלתי אותו להצבעה כיוון שנתקלתי בו ולדעתי הוא ראוי למחיקה" (כאן).
ואם אנחנו באזור, האם יש כללים לגבי ההמשך? כך לדוגמא, נדמה לי שנהוג לומר "מאחר ו..." ו"מאחר ש...", אך לא יגידו "מכיוון ו...".
בתודה מראש, יוסאריאן • שיחה18:09, 26 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כיצד הייתם מתרגמים את המונח לאנגלית, אם הוא מוזכר בהקשר של מצרים, עזה, סיני (כלומר, הגוף המצרי)? בטקסט כלשהו מוזכר מפקח בבולשת. יש לי רעיון, אבל אשמח לאישוש, ולכן אני לא מעלה אותו כאן. אלדד • שיחה18:40, 27 בינואר 2007 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->