דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

בערך לא כתוב אפילו איך ולמה כשמרימים משהו כבר זה קורה. כמו כן הייתי רוצה לדעת מאיפה הגיע השם 'קילה', תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מאידיש, קילה=גבנת, זה נראה כעין גבנת קטנה • חיים 7 • לכתוב לי • כ"ז באלול ה'תשע"א • 09:34, 26 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

נסה את הערך האנגלי w:Inguinal hernia. יוסי • שיחה 16:17, 26 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

שלום,

האם ניתן להשתמש בביטוי "כולם לא פה", לתאור מצב שבו שני אנשים חסרים? או שמא המלה "כולם" מתייחסת לשלושה אנשים ומעלה. בקצרה: האם המלה "כולם" יכולה להתייחס לכמות של שני אנשים?

תודה, עפרה 13:28, 26 בספטמבר 2011 (IDT)13:28, 26 בספטמבר 2011 (IDT)~~

'מיעוט רבים שניים'. אבל בכל מקרה המשפט עצמו נשמע לא תקין: צריך לומר, אף אחד לא פה. צביה - שיחה 13:30, 26 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

כתבתי לפני התנגשות עריכה: על פניו, המונח כולם, מתייחס לכל האובייקטים הנידונים, ולמשל אם מתוך קבוצה של עשרה איש, חסרים שניים, לא ניתן לומר "כולם לא פה", זאת ניתן לומר רק אם כל העשרה אינם כאן. כמו כן, ניתן לעשות שימוש במונח זה, כדי לתאר כמות של שני אנשים, ולדוגמה, אם מבקר בסניף הדואר מגלה ששני הפקידים הנוכחים בדרך כלל אינם נמצאים, הוא יכול לומר, "כולם לא פה", בהתייחס לשני הפקידים. טיפוסי - שו"ת 13:35, 26 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

טכנית זה נכון, אבל זה יישמע מוזר למי שיודע שמדובר רק בשני אנשים, ועשוי לגרור לעג. --אלעזר - שיחה 13:54, 26 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

בסופו של דבר לא מתנסחים כך בעברית, גם אם יכול להיות שיש לזה אסמכתא דקדוקית כלשהי. צביה - שיחה 13:56, 26 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

שניים? "כולם" יכול להתייחס גם לקבוצה הריקה. עוזי ו. - שיחה 14:48, 26 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

עוזי, זאת לא היתה שאלה בלוגיקה מתמטית, למיטב הבנתי. --אלעזר - שיחה 20:18, 27 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

בניגוד לרושם המעגלי שנוצר לפעמים, למתמטיקה יש שימוש גם מעבר לפתרון בעיות בקורסים במתמטיקה. אפשר לומר למשל "מבין זוכי פרס הנובל לשלום שהם גם אלופי עולם בשחמט, כולם צמחוניים". עוזי ו. - שיחה 20:47, 27 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מדוע עשרת בני המן אינם יכולים להיות בסיס למרחב וקטורי? אילן שמעוני - שיחה 21:33, 27 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

כי הם לא בלתי תלויים . דניאל • תרמו ערך 00:04, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אילן שמעוני - שיחה 10:49, 30 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

ניסוח המשפט צריך להיות "לא כולם פה", או "לא כולם כבר הגיעו", ובניסוח משופר מבחינה לשונית: "עוד לא כולם נוכחים". זאת בניגוד ל"כולם לא פה" שמשמעו, "אין פה איש", כלומר, החדר ריק.שלומית קדם - שיחה 21:02, 30 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

פעמים רבות כשאני מטייל איתה היא מנסה לאכול דשא. למה לכל הרוחות היא עושה את זה? כמו כן, האם זה מסוכן? אציין שהיא עושה את זה כבר מזמן. בבית יש לנו דשא מלאכותי כך שהתופעה מתרחשת רק בטיול מחוץ לבית. גילגמש • שיחה 08:20, 27 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

בדר"כ כדי לעורר את רפלקס ההקאה. יוסי • שיחה 08:29, 27 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

היא לא מקיאה שום דבר. גילגמש • שיחה 08:30, 27 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אז הוא יצא כמו שהוא מהקצה השני. אין סיבה מיוחדת לדאגה, אכילת דשא היא מנהג כלבי ידוע. אם היא תתחיל לאכול צואה ולהחכך בנבלות, גם מדובר במנהג כלבי ידוע שכדאי מאד להכחיד כמה שיותר מהר מסיבות שאין צורך לפרטן. יוסי • שיחה 08:44, 27 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

הדשא מסייע לה לפעולה העיכול. זה הכול. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 10:40, 27 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

[1] --איש המרק - שיחה 11:36, 27 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אני לא מבין בזה כלום, אבל כשהייתי קטן נתנו לכלבה של השכנה המון המון דשא לאכול והוא אכל את הכל, ולמחרת השכנה התלוננה שהכלב שלה לא מרגיש טוב והבטן שלו נפוחה וכו' וכו'. אני די בטוח שזה היה קשור. --אלעזר - שיחה 20:19, 27 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אולי הדשא היה מקולקל? ברצינות, אפשר שחומרי ריסוס או דישון על הדשא גרמו לכך. הכלבים שלי אכלו דשא לרוב ללא תוצאות שליליות. אילן שמעוני - שיחה 21:31, 27 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

כל הכלבים וגם חתולים אוכלים עשבים, ולאו דווקא דשא אלא מיני עשב מסוימים, שהם בוררים בקפידה.שלומית קדם - שיחה 21:05, 30 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

למה מי שרוצה ללמוד רפואה צריך ללמוד גם פיזיקה?

יש לימודי פיזיקה במהלך לימודי התואר ברפואה. אין חובה ללמוד פיזיקה בתיכון כדי להתקבל לבית ספר לרפואה. לרב הם דורשים מקצועות ריאליים בלי לחייב מקצוע ספציפי ככה שניתן להמנע מלמודי פיזיקה בתיכון. תוכל לבדוק באתר של כל אונ' לגבי תנאי הקבלה בבית הספר שלה. גילגמש • שיחה 20:34, 27 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

כמו-כן, לימודי הפיזיקה לרפואנים באוניברסיטה הם רק ברמת תיכון (אולי פחות), כך שאין ממה לחשוש. מי שלמד פיזיקה בתיכון עשוי לקבל פטור בחלק מהמוסדות.--גמדקנאי - שיחה 21:54, 27 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

פיסיקה בבית ספר לרפואה זו בדיחה. בעיקרון דרושה קצת פיסיקה כדי להבין עקרונות בחשמל (חשובים לפיסיולוגיה ואלקטרו פיסיולוגיה)עקרונות בסיסיים ביותר בזרימה (חשובים לכל סוג של פיסיולוגיה כללית- של הלב, הריאות וכו') , עקרונות בסיסיים בדימות (MRI) ובהקרנות ועקרונות בסיסיים במכניקה (מומנטים). מעבר ללימודים כל רופא מתמקצע במה שיש לו בו צורך (אונקולוגים בקרינה, אלקטרופיסיולוגים בחשמל) ולרוב הרופאים אין צורך בלימוד מעמיק. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"ט באלול ה'תשע"א • 10:51, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

(דעה) ולפעמים זה חבל. יש רופאים המפגינים חוסר הבנה בסיסית במושגים כמו אפקט פוטואלקטרי, יינון וקרינה א"מ. ובגלל זה מתאים את הציבור. אני מכיר מישהי שהרופא אמר לה לא לעמוד ליד מיקרוגל פועל כי זה יכול להיות מסרטן. וכל הסיפור של פחד מקרינה יכול להיפטר די בקלות אם מלמדים את הרופאים קורס בקרינה א"מ ומסבירים להם ברמה הביו-כימית אילו נזקים יכולים לקרות ואילו בלתי סבירים. 109.64.221.96 11:00, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אני לא יודע על מה אתה מדבר. למדתי קורס בפיזיקה רפואית שעסק בקרינות אלקטרו-מגנטיות שונות ובבסיס המדעי העומד מאחורי הפעלת ציוד הדמיה רפואי. גילגמש • שיחה 11:02, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אני שמח לשמוע (באמת). אבל לפי כל הפרסומים הצעקניים בנושא קרינה שכל כך אוהבים בחדשות, ניתן להסיק בקלות שרופאים שבכלל התחילו את המחקר בתחום לא ממש בקראים במושגי יסוד. לדוגמה הקשר בין אורך גל ועוצמה לבין יינון. איך רופא אנקולוג יכול בשיא הרצינות לדבר על אפשרות לסרטן מטלפון נייד אם הוא מבין שתדר פחות מאולטרה-סגול בכלל לא רלוונטי? או כל ההיסטריה של שנאי ממקום ליד הבית מגורים. 109.64.221.96 11:38, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

רופאים, גם אונקולוגים, אינם מומחים בפיזיקה. קיימת מחלוקת במחקר לגבי סכנת הקרינה של הטלפונים הסלולריים ויתכן שהם אכן מזיקים. גילגמש • שיחה 11:45, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

בדיוק על זה אני מדבר. בגלל חוסר הבנה של מושגי יסוד רופאים מבצעים מחקרים מיותרים, גוזלים משאבים וזמן, מפחידים את הציבור שכמוהם לא מבין מושגי יסוד. אתה יכול לראות יינון.

אתה מצחיק אם אתה חושב שעריכת מחקר היא פרי גחמה של רופא בודד. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"ט באלול ה'תשע"א • 13:50, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

דוקא אונקולוגים אמורים להבין יותר בפיסיקה של קרינה. בכל התמחות יש פרק במדעי היסוד של ההתמחות ואני כמעט בטוח שאונקולוגים מחוייבים בלימודי פיסיקה של קרינה. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"ט באלול ה'תשע"א • 12:24, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אגב, אני לא יודע על מה בדיוק דיברת, אבל אין בהכרח קשר ישיר בין מחקרי אוכלוסיות שהם אפידמיולוגיים לבין מחקרים במדעי היסוד, שהם פיסיקליים-ביוכימיים. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • כ"ט באלול ה'תשע"א • 12:26, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אפשר עקרונית לפתוח במחקר סטטיסטי שיחפש את הקשר בין לעיסת מסטיק בזוקה לבין הסיכוי לשבור רגל באותו היום. האם מישהו יעשה מחקר כזה? ברור שלא, כי אין שום סיבה מדעית לחשוד. בדיוק מאותם הסיבות רופאים אמורים ללמוד פיזיקה של קרינה ברמה מאוד רצינית( אולי אפילו עם קוונטים). וזה שישנםן מחקרים כאלה, מראה שכנראה הלמידה לא הייתה מובנת. אבל הוויכוח מתחיל להיות מיותר, ואני עוזב אותו. 109.64.221.96 13:16, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

איך זה יתכן שאדם יכול לכתוב בקלות מספר טבעי גדול מכמות החלקיקים האלמנטריים ביקום? האם זה אומר שמתמטיקה חורגת מגבלות המציאות? 79.183.221.180 23:08, 27 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

המתמטיקה לא מתיימרת לייצג את המציאות. את זה עושה הפיזיקה, ושם יש מגבלות לרוב. דולב • שיחה 23:12, 27 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מה הקשר ליקום. איך זה שאפשר לכתוב על לוח ברוחב שלושה מטרים את המספר "מאתיים שמונים מליון קילומטר"? ואיך זה שאפשר לדבר, כשהמזגן פועל, על טמפרטורה של 87 מעלות? עוזי ו. - שיחה 23:36, 27 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אבל קיים מקום בו יש 87 מעלות וקיים מרחק של 280000000 ק"מ. בזמן שלא קיימת בכלל ביקום כמות של ${\displaystyle 10^{5000}}$ בכלל( הרבה יותר גדול ממספר החלקיקים היסודיים). 79.183.221.180 10:21, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

ברור שניתן לציין דברים שאין להם ביטוי ממשי. זה לא רק במתמטיקה. אתה גם מסוגל להגיד "פיל כחול" או "זמן תלת ממדי" למרות שאין דברים כאלה במציאות. המתמטיקה אכן מסוגלת לתאר דברים שאינם קשורים במציאות, אבל באופן עמוק יותר. יש תחומים שלמים במתמטיקה שכללי המשחק בהם שונים מאלה של יקומנו. דניאל • תרמו ערך 10:40, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

ראו גם סיבוכיות קולמוגורוב. וביתר פירוט: "המתמטיקה" יכולה לכתוב את מספר האטומים ביקום די בקלות: ${\displaystyle H(2^{80})<=48}$ , היא לא בהכרח יכולה לתאר את האטומים עצמם (זה תלוי בשאלה כמה סיביות דרושות כדי לקודד כל אטום, והאם יש קשרים בין האטומים). תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 11:58, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

תומר, "המתמטיקה" בוודאי יכולה לתאר את כל האטומים בקלות. מה שאתה אומר זה רק שאולי במסגרת היקום שלנו בלתי אפשרי לתאר זאת. המתמטיקה עצמה אינה מוגבלת על ידי מגבלות היקום. דניאל • תרמו ערך 15:11, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

ולא ע"י מגבלות המחשב. תומר - שיחה 15:44, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

דניאל, מה המובן של "קלות" פה? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 01:39, 29 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

חסרת מובן. אפשר למחוק את המילה. דניאל • תרמו ערך 12:07, 29 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

בכך שאתה קובע מספר כלשהו כגדול הגדול מיקומנו אתה קובע שהיקום הוא סופי-דבר שהוא שנוי במחלוקת. Exx8 - שיחה

אין שום דבר מפתיע בכך שניתן לתאר מספרים גדולים מאוד באמצעות מתמטיקה, כי בני האדם יכולים להמציא איזה סימונים שבא להם, על מנת לתאר מספרים יותר ויותר גדולים. למשל: בתקופת האימפריה הרומית, תיאור המספר 134957 היה דורש סימון מסובך, עם הרבה c,x וקווים. לאחר מכן המציאו את שיטת הספרות קיום, והדבר נעשה פשוט. באותה צורה: סימון המספר "עשר בחזקת 350" באמצעות ספרות ייתפוס עמודים שלמים, ולכן המציאו את השיטה הנוכחית. אם יום אחד נרצה לתאר מספרים גדולים עוד יותר, נמציא שיטה חדשה שתאפשר זאת. בלנק - שיחה 14:08, 29 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

(כבר רצינו, וכבר המצאנו). עוזי ו. - שיחה 01:36, 2 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אגב, האם אפשר שגן יהיה רצסיווי ואלל שלו יהיה דומיננטי?. ממש תודה!

בעיקרון, גן הוא לא רצסיבי או דומיננטי. אללים שונים שלו הם רצסיביים או דומיננטים. זה בא ביחד - אם אלל הוא רצסיבי, אלל אחר יהיה דומיננטי. לענין הבלונדיני (הסבר מפושט, העיניינים בד"כ קצת יותר מורכבים) - יש מספר גנים שמעורבים ביצירט הפיגמנטים (חומרי הצבע). פגם באחד בגנים בדרך יגרום לאי יצירת הפיגמנט. מאחר ויש שני עותקים של אותו גן, שני העותקים צריכים להפגע כדי לגרום לאי יצירת הפיגמנט, ומכאן שהפגם הוא רצסיבי - צריך את שני העותקים על מנת שהפגם יתבטא. האלל התקין הוא דומיננטי - עותק אחד שלו מספיק כדי שהכל יעבוד בצורה תקינה. יואלפ - שיחה 08:31, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אני לא בטוח שהשימוש במלה "פגם" מתאים פה. צפוניים היו צריכים שיער עדין ושקוף יותר על מנת לשפר סינתוז של ויטמין D. זו אם כן מוטציה רציסיבית "כשרה" - שיפרה סיכויי שרידה בסביבה דלת קרינה אילן שמעוני - שיחה 09:02, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

לא התכוונתי פגם במובן של תכונה רעה - התכוונתי במובן הטכני של יצור חומר, שתהליך היצור שלו נפגם. אין לי שום דבר נגד בלונדינים או בלונדיניות :-) יואלפ - שיחה 10:44, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

למה צריך שני ארגונים שונים למה אי אפשר 1 שיפקח על מזון ותרופות?

FDAהוא גוף ממשלתי הכפוף למחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית,

אלה שני ארגונים שונים - ארגון הבריאות העולמי הוא זרוע של האו"ם שעוסק בנושאים כלל עולמיים, ולא בבקרת מזון ותרופות. ה FDA עוסק בבקרה ורישוי של מזון ותרופות בארה"ב, ולא בנושאי בריאות או בנושאים מחוץ לארה"ב.יואלפ - שיחה 10:51, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

למה עבור מערכת פולרית, יש להגדיר טווח (ממינוס פאי לדוגמה לפאי)? Exx8 - שיחה

כדי לקבל הצגה יחידה לכל נקודה. בקואורדינטות הקרטזיות כל נקודה מתוארת על-ידי זוג יחיד של מספרים. בקואורדינטות פולריות התאור הוא לפי המרחק מהראשית וזווית מסויימת, אבל תוספת של שני פאי לזווית אינה משנה את הכיוון. עוזי ו. - שיחה 14:08, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מהי צפיפות המים ומה משמעות הדבר? (בנוסחה) ומהי צפיפות האוויר ומה משמעות הדבר? (נוסחה) תודה. --77.124.172.222 14:02, 28 בספטמבר 2011 (IDT) 5טל__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אני חושב שהערך צפיפות החומר הוא בדיוק מה שאתה מחפש. Corvus,(שיחה) 14:38, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אם סריג צובר חשמל סטטי ממש בקלות- האם הוא יכול לגרום לנזק בריאותי? 79.182.219.11 14:34, 28 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

For static electric fields, few studies have been carried out. The results to date suggest that the only acute effects are associated with body hair movement and discomfort from spark discharges. Chronic or delayed effects of static electric fields have not been properly investigated. ארגון הבריאות של האו"ם אומר שלא ידוע על נזק לבריאות. Nachum - שיחה 10:40, 29 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

עם זאת מעבדות אלקטרוניקה לא מאפשרות לעבוד עם סריגים בגלל מה שנקרא ESD‏ (ElecroStatic Damage), לכן יש חלוקים וצמידים מאורקים וכדומה.‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 15:14, 29 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

ובכן, מנסיון אישי הרבה אנשים מתעצבנים בסביבות עתירות חשמל סטטי, ויש הוכחות לקשר בין עצבנות ותופעות בריאותיות. אם אתה מקבל את העדות שלי לעצבנות כללית - הנה לך הקשר. אילן שמעוני - שיחה 09:41, 30 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אני חושב שראיתי כמה מקומות שבהם הם מזוכרים. תודה.

בוודאי שלא במפורש. גילגמש • שיחה 06:11, 29 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

לא, מוזכר מדבר סין שהוא מדבר סיני, ומקור השם באל-ירח הקרוי בשם זה. 94.159.220.151

אולי זה?- "ואת היבוסי, ואת האמרי, ואת הגרגשי, ואת החוי, ואת הערקי, ואת הסיני , ואת הארודי, ואת הצמרי, ואת החמתי (בראשית י ט"ו)" הוי ארצי - שיחה 01:39, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מקור השם "סין" בעברית נגזר משמה של שושלת צ'ין קצרת הימים ששלטה בסין בערך בזמן שהארץ נכבשה ע"י אנטיוכוס השלישי. יש שטוענים שכמה ספרים מאוחרים בתנך נכתבו או נערכו עדיין לאחר תקופה זו, אך בוודאי שלא התורה. מה שכן, לא ברור לי איך הגיע שמו של אל מסופוטמי לגבול מצריים. יש עוד מקומות בין צפון סוריה לסיני שקרויים על שמו? Tzafrir - שיחה 11:25, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

האם כל הפרויקטים הרציניים של האנושות הם אמריקאים בלבד? כל פעם שומעים על נס"א וזהו. איפה הרוסים והסינים? עידן החלל שלהם עבר?

הרי ברור לכל אחד שהעתיד הוא בחלל, אז הייתי מצפה שכל מעצמה גדולה מספיק הייתה מנסה להיאבק על כמה שיותר שליטה בחלל. אז איפה כל צילומי החלל הרוסים, חלליות שנשלחות לצדק, פרויקטים של מנועי חלל מתקדמים?

האם לאסטרופיזיקאים יש עבודה שלא בארצות הברית? אני לא מתכוון לעבודה באוניברסיטאות. 109.64.217.150 10:04, 29 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

דווקא הרוסים הם היחידים שיכולים נכון להיום, לקחת אדם לתחנת החלל הבינלאומית ובחזרה. אבל מילא, העתיד הוא בחלל? אולי העתיד הרחוק, בטווח הנראה לעין קשה לראות איך מוציאים רווחים משמעותיים מהחלל (שלא באמצעות שיגור לוויני תקשורת, מה שקיים כבר היום). בברכה, --איש המרק - שיחה 11:46, 29 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

נו באמת. ברור שהחלל זה העתיד שלנו. ואם לא היינו ברברים פרימיטיביים שרבים בינם לבין עצמם על אוכל ומקום לשבת, אז כבר מזמן היינו פותחים עסקים משתלמים של יבוא משאבים מהפלנטות הסמוכות. לא על זה אני מדבר. למה כל משימות החלל הם "וייג'ר", "ויקינג", "מרינר", "פיונר", "קסיני" וכדו'. ולא "ווסטוק", "מיר", "סויוז" ודומיהם? 109.64.217.150 14:42, 29 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

שאלתך לא מובנת. המשימות הרוסיות שהזכרת אכן קיימות. גילגמש • שיחה 14:47, 29 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

התכוונתי בעיקר למשימות של החלל הרחוק( אלו של אמריקאים הם של פלנטות מרוחקות והרוסים פועלים בעיקר באזור כדור הארץ). יוצא שהסבירות לכך שתמונת חלל של תתיס היא בסבירות של 0% צולמה על ידי חללית רוסית. וזה בהתחשב בזה שרוסיה היא מעצמת-על בעלת יכולות טכנולוגיות שלא נופלות מהאמריקאים. 109.64.217.150 14:56, 29 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אם אתה מלין על כך שהרוסים לא משקיעים מספיק בחקר החלל, אז ויקיפדיה היא לא המקום המתאים. משרדו של מדבדב או פוטין נראים לי ככתובת מדויקת יותר. גילגמש • שיחה 14:59, 29 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אני לא מתלונן. אני שואל מה הסיבות שהיום רק ארה"ב מבינה את החשיבות של הנושא. 109.64.217.150 17:52, 29 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אם הייתה חשיבות לנושא, כנראה שגם האיחוד, וגם רוסיה, וגם חברות פרטיות היו טורחים בעניין, מכיוון שהם לא טורחים הרי שהם מעריכים שנכון להיום אין חשיבות *כלכלית* לעניין, תמונות של צדק מקרוב זה נורא יפה, ומקדם את המחקר, אבל לא ממש מוביל לתועלת כלכלית, כנראה שארה"ב היא המדינה היחידה שהסכימה להוציא מיליארדי דולרים על המותרות של מחקר לשם מחקר של החלל וצריך להעריך אותם על זה. --איש המרק - שיחה 20:35, 29 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

בעבר הייתה לברית המועצות תכנית חלל מפותחת מאוד. השם שלחו את האדם הראשון לחלל ואף הנחיתו אנשים על הירח. בנו תחנות חלל וכו. בעקבות המשבר הענק שפקד אותם עם פירוק ברה"מ די גנמר להם הכסף ואין להם אפשרות להשקיע משאבים גדולים בחקר החלל. גילגמש • שיחה 20:37, 29 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

לדעתי אתה (איש המרק) טועה. תוכניות החלל גם יצרו שפע טכנולוגיות רווחיות להפליא, וגם הניעו מאות אלפים ללימוד מדעים. קראתי פעם שבדור שאחרי אפולו, בארה"ב, 80% מבוגרי הקולג'ים היו בוגרי מדעים, ושהיום זה 20%. אילן שמעוני - שיחה 01:12, 30 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

ברור שאם משקיעים מיליארדים בפרוייקטים מדעיים והנדסיים הם יניבו על הדרך טכנולוגיות שימושיות, וישראל היא דוגמה טובה לטכנולוגיות שזולגות מהצבא לאזרחות למשל. הטענה שלי היא שאין רווח גדול שמגיע מהחלל עצמו, כלומר, אין מלונות בחלל, אנחנו לא כורים שם משאבים, הירח הוא לא אסם התבואה שלנו ואנחנו לא מקבלים את האנרגיה שלנו מהחלל. בפרט בעוד שמהחלל הקרוב יש תועלת כלכלית מסויימת בדמות לוויני תקשורת צילום וכיו"ב, הרי שמהחלל הרחוק עליו דיבר השואל אין נכון להיום שום הכנסות (שלא לדבר על רווח) וככל הידוע לי גם אין תחזית לכאלה. בברכה, --איש המרק - שיחה 02:38, 30 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אין רווחים ישירים -על זה אין מחלוקת. אבל רווחים עקיפים הם ממשיים לא פחות, וההיסטוריה הוכיחה שהם עצומים. אני מסכים עם השואל האלמוני - יש מידה עצומה של קוצר ראות באי-השקעה בחלל בכלל, ובטיסות חלל מאויישות בפרט. אותי זוברין שכנע... פסיכי, אבל צודק! אילן שמעוני - שיחה 09:37, 30 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

לי קצת קשה להבין איך אפשר לפספס את היתרון האסטרטגי בהנדסת חלל. בכל אופן, משבר לא משבר- ראו המערכת לתעופת חלל רב-פעמית, מערכת התחבורה המאוישת העתידית. זוג תוכניות חלל רוסיות בעלות חשיבות טכנולוגית ומדעית לא זניחה בכלל, אם יסתיימו בהצלחה. חללית מאוישת לנוגה, ירח ומאדים? אני אישית מחכה לזה בקוצר רוח. Corvus,(שיחה) 21:34, 29 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

התעלמתם מגורם חשוב - יוקרה. בעבר חקר החלל התקדם כתוצאה מהתחרות בין ברה"מ לארה"ב, אחרי התמוטטות ברה"מ הגורם הזה נעלם אולם נראה שגם הסינים מתחילים להדביק את הפער ביכולתם בחלל מול ארה"ב ורוסיה [2] וגם הם כנראה פועלים מטעמי יוקרה, אולי זה יתן תמריץ חדש לארה"ב להשקיע יותר בחקר החלל.

באולם העצרת הכללית של האו"ם, ליד שולחן הנואמים, מצד שמאל, יש כיסא גדול עם ריפוד בהיר. למי/מה הוא מיועד? 85.64.110.93 14:00, 29 בספטמבר 2011 (IDT) http://www.europa-eu-un.org/gallery/index.php/Commission-President-Barroso-in-NYC-for-65th-UNGA/15 כנס לאתר זה והגדר שוב את הכיסא.__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

פעם היו פה מלך ישראל ומלך יהודה. איפה השושלת נעלמה? מי היה האחרון מכל שושלת והאם היו צאצאים ששרדו? 109.65.214.140 19:44, 29 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מלכות ישראל הסתיימה עם הושע בן אלה. מלכות יהודה הסתיימה עם צדקיהו. יש משפחות שטוענות לייחוס למלכי יהודה 84.108.253.106 20:05, 29 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

ולא היו להם ילדים? בני דודים? מישהו חייב היה להישאר. 109.65.214.140 20:21, 29 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

סבא שלי טוען שאנחנו מצאצאי דוד המלך (אני כנראה לא אהיה יורש כי אני צאצא מהצד של אמא שלי) תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 21:40, 29 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

סביר בהחלט. מן הסתם ישנם עשרות אלפי צאצאי דוד המלך בארץ. אילן שמעוני - שיחה 01:09, 30 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

סביר להעריך שיותר. אביעדוס • שיחה ד' בתשרי ה'תשע"ב, 21:46, 1 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

למעשה, סביר להניח שכל האנשים החיים כיום בעולם הם צאצאים של דוד המלך בצורה כלשהי. ראו כאן. דוד - שיחה 01:08, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מעניין! תודה, דוד. אביעדוס • שיחה י"א בתשרי ה'תשע"ב, 16:34, 9 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

בסוף ממלכת ישראל לא הייתה שושלת קבועה ששלטה.

בית דוד היה פעיל בתחילת תקופת הבית השני אבל אז הוא נעלם מבמת ההיסטוריה. כל מישהו אם שאיפות משיחיות או סתם משפחה יהודית "אצילית" משייכת את עצמה לבית דוד מטעמי יוקרה, הייתה לוקח את הטענות הללו בעירבון מאוד מוגבל.

בית חשמונאי חוסל כולו ע"י המלך הורדוס פרט לצאצאיו ממרים החשמונאית אבל הם כבר היו שייכים לבית הורדוס.

בית הורדוס נכחד ב-100 לספירה שהשליט האחרון שלו, המלך אגריפס השני מת בלא להותיר יורשים (הוא מלך בצפון הארץ) היו צאצאים אחרים של הורדוס שמונו למלכים במדינות זרות מחוץ לא"י ואיבדו את הקשר עם היהדות ועם ישראל, בסופו של דבר הם, כמו הרבה משפחות מהאריסטוקרטיה המזרחית, עברו לרומא וכיהנו בסנאט. יש עדויות מסויימות לפעילות של צאצאי המלכה ברניקי בא"י וקשרים שהיו להם עם יהודים בתקופת מרד בר כוכבא לערך אולם אי אפשר לאשר ב-100% שהם היו מבית הורדוס.

מוסדות הנשיאות וראש הגלות בבבל שאבו את מקור כוחם גם מהיותם צאצאי בית דוד. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"ב • 21:32, 1 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

לפי הבשורה על-פי מתי גם ישו הוא צאצא לבית דוד. והיו אחרים שטענו באותה תקופה למוצא המכובד. לפי מספר מקורות הרומאים ניסו במודע לחסל כל זכר לבית דוד לאחר המרד הגדול, בשל הפוטנציאל המשיחי. Tzafrir - שיחה 00:38, 2 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אגדה מפורסמת. בוסתנאי בן חנינאי. --Akkk - שיחה 12:21, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אכן אגדה מפורסמת. אבל בוסתנאי אמור להיות בן למשפחה מכובדת שישבה בקהילה יהודית משגשגת (בה נכתב התלמוד הבבלי והשתמר מידע רב על הדורות של מחבריו). מי מאבותיו של אותו בוסתנאי אפוף המסתורין מתייחס לבית דוד? מר זוטרא, ראש הגולה, אשר יש סביבו גם סיפורים של מרידה משיחית (וגם סיפור מקביל לסיפור על בוסתנאי). בקריאה ראשונה נראה שהמסורות על הייחוס לבית דוד מגיעות מהספר "סדר עולם זוטא", שחובר בסוף תקופת הגאונים או בתחילת תקופת הראשונים, כלומר: זמן רב לאחר תקופת התלמוד. Tzafrir - שיחה 13:33, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

הוא שאל איפה השושלת, לפי האגדה היא כמעט נכחדה ונשאר רק נצר אחד. לפי הסדע"ז, היה זה מר זוטרא. לגבי התלמוד בבלי, אין הרבה מידע על השושלת, ראשי הגולה מוזכרים בתלמוד בהסתייגות עד שלילה, לרוב ללא אזכור שמם. בערך על מר זוטרא מופיעה שושלת של שבעה דורות בארץ ישראל. התשובה לשאלה לדעתי פשוטה, היהדות הוקמה מחדש באירופה (ארבעת השבויים), ומשכך נמחק כל זכר לשושלת המלוכה. (הערכים היסטוריה של עם ישראל וערכי תקופות בישראל חסרים וחבל). --Akkk - שיחה 15:27, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

והנה קישור שאולי ישפוך אור ריש גלותא באתר דעת. (המידע היה בערך ראש הגולה אך נמחק בגלל הז"י). ראשי הגולה האחרונים היו קראים, הנצר האחרון (מוכר?) שדווקא נמנה על היהדות הרבנית (גודל על ידי רס"ג) נרצח ע"י המוסלמים שניסו להכחיד את זכר המלכות ואז פחדו למנות נשיא וכך הסתיימה השושלת. אפשר גם לשער, שמפחד המוסלמים הסתירו את צאצאי מלכות בית דוד. --Akkk - שיחה 15:42, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מעניין. אך גם המידע מכאן מסתמך על מקורות מאוחרים יחסית לעניין הקשר לבית דוד. בכל מקרה, שושלת שנרדפת ע"י השלטונות ונעלמת באזור בבל לאחר 12 שליטים בסביבות המאה העשירית לספירה תמצא אצל השיעה. Tzafrir - שיחה 18:59, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מאיפה המשפט השחוק הזה בא? מאיזה סרט אולי? מאילו שנים זה? 79.179.216.142 09:24, 30 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

משפט אכן שחוק שבא מאנשים לא מקוריים במיוחד, שמנסים להתחיל עם הבחורה שממול, זה הכל. הוי ארצי - שיחה 01:43, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

שביל שהוא יהיה לא מקורי ושחוק צריך מישהו מקורי שימציא אותו. 79.183.217.170 11:21, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אני יכולה לתאר לעצמי מצב, שמישהו יאמר את המשפט הזה בכנות (למשל לגננת שלו אחרי 20 שנה...). זה שבהמשך התחילו להשתמש בו כקלף מצליח, לצד "מה השעה?" ו"מותר ללטף את הכלב?" לא אומר שאפשר לתעד את ראשית התופעה. מה שבטוח, הוא קדם בהרבה ל"אבא שלך גנן?" והמשכו הידוע, או "זה כאב כשנפלת מהשמים?" ואני בטוחה שגם את הראשון שהשתמש בהם אי אפשר לאתר.שלומית קדם - שיחה 22:52, 6 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אם מספר תעודת זהות שלי עושה לי מזל רע, האם קיימת אפשרות להחליף אותו? 79.177.199.76 15:24, 30 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

לא. מה יהיה עם כל הפעמים שמסרת את מספר תעודת הזהות שלך בכל מיני מקומות? הרי את השם גם כן אפשר לשנות. אם זה היה ככה, כל אחד היה יכול להפוך להיות בןם אדם אחר בלי שום בעיות. בלנק - שיחה 15:32, 30 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אבל מה אם יצא לי מספר ממש רע? 79.177.199.76 15:37, 30 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

איך יכול לצאת מספר ממש רע? זה בסך הכל מספר. דניאל • תרמו ערך 15:42, 30 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

הוא עלול לקבל את המספר 036589109- שאי אפשר להזין אותו במערכות ממוחשבות. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:30, 30 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

כי הוא מסתיים ב137 שזה מספר המוות. סכום הספרות הוא 43 שזה כידוע מספר של מזל רע. והספרה הרביעית היא 4 שגם היא נחשבת לרעה אצל היפנים וגם נחשבת לסמל חומרני מאוד באיפורה. 109.65.220.140 18:29, 1 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

הספרות של תעודת הזהות לא יכולות להשפיע בשום אופן על גורלך וחייך. 94.159.220.151

לפעמים הן כן. אם בנאדם מתעסק בספרות של תעודת הזהות שלו במקום בפעולות בעלות פוטנציאל ממשי לקידום מטרותיו, הוא מפחית מסיכוייו להשיג את מטרותיו. יוסי מחשבון אחר - שיחה 19:27, 1 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

הסיכוי לקבל 4 הוא בין כה מאוד גבוה, אז עוד מיליונים חולקים עמך את המזל היפני הרע. ובין כה כל ספרה היא מזל רע אצל מישהו. 43 הוא ראשוני תאום עם 41 שזה ממש סבבה, והוא גם מספר האי-מקנאגט הגדול ביותר. ו-137 זה בכלל מציאה, כי הוא ראשוני תאום עם 139; 137 מעלות זה בערך זווית הזהב; 1 חלקי 137 זה בערך קבוע המבנה העדין שבזכות ערכו חומר מסוגל להתקיים; ויש כאלה שאפילו יאמרו שהטור ההרמוני מתכנס ל-137! אתה הבחור הכי ממוזל בארץ. דניאל • תרמו ערך 00:53, 2 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

דניאל, מאיפה אתה מביא את כל המידע חסר התועלת הזה על מספרים אקראיים? יש לך איזה אתר או משהו? בלנק - שיחה 01:02, 2 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

ניחושים מושכלים וקצת אינטואיציה בשיתוף עם ויקיפדיה האנגלית וזיכרון. דניאל • תרמו ערך 01:14, 2 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

ובהתייחס לשאלה: למיטב ידיעתי ניתן לקבל בארץ מספר תעודת זהות חדש במקרה של גניבת זהות. את השם אגב ניתן לשנות די בקלות בלשכות רישום האוכלוסין. kotz - שיחה 00:59, 2 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

יש על זה פסק דין שיצא לא מזמן, בו נאמר: " עיון בהוראות החוק אליהן הפנו המשיבים אכן תומך במסקנה כי אין ניתן להחליף את מספר הזהות של אדם פלוני לאחר שזה הוקצה לו, ומשכך גם אם נכונות כל טענותיו של העותר במישור העובדתי, אין בית משפט זה יכול להושיט לו את הסעד המבוקש במישור המשפטי, באשר סעד זה אינו מוכר בדין." (בג"ץ 3554/11}

תוכל לנסות לשכנע את הכנסת לשנות את החוק, אולם עדיף במסגרת ימים אלו של עשרת ימי תשובה להתחזק במצוות התורה שלא לעונן, לנחש ולכשף. במסגרת זאת, כל הייחוס של גורל למספרים הוא אסור ועל פי רב הדעות הוא גם הבל מוחלט. עדירל - שיחה 01:20, 2 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

ואם יש לי תאריך לידה לא יוצלח? אני רוצה לשנות אותו ל1 באפריל 2011. איך משנים את זה? 79.178.198.192 16:34, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אתה מתלונן?? אני נולדתי ב11 לספטמבר. כבר עשור שאני לא יכול לחגוג ימי הולדת אילן שמעוני - שיחה 23:22, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

בקיצור, לשואל המקורי: אם אתרע מזלך וקיבלת מספר תעודת זהות שמביע מזל רע, זה אומר שמלכתחילה המזל שלך היה גרוע למדי. --אלעזר - שיחה 00:26, 4 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

בלי היפר-טאנגנסים וכל מיני דברים מוזרים.

${\displaystyle \int 1/(4-x^{2})\,dx=\int {\frac {1}{(2-x)(2+x)}}\,dx={\frac {1}{4}}\int {\frac {(2-x)+(2+x)}{(2-x)(2+x)}}\,dx={\frac {1}{4}}\int 1/(2+x)\,dx+{\frac {1}{4}}\int 1/(2-x)\,dx={\frac {1}{4}}(\ln(2+x)-\ln(2-x))}$ דניאל • תרמו ערך 19:04, 30 בספטמבר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

גאוני!

כשהייתי בבית הספר, לפני כמה שנים, סיפרו לי על מחזה אבסורד שבו העינוי של אנשים זה חוסר היכולת לסגור את עיניהם.
מישהו יודע באיזה מחזה מדובר?
אוריה בר-מאיר - שיחה 01:56, 1 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מי הן יצרניות התרופות הגדולות והמוערכות בעולם?

ראה כאן. בלנק - שיחה 12:51, 1 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

זה נראה לבור כמוני מאד מוזר. אם מולקולה ואטומייה, הם דברים כלכך קטנים שאפילו לא בתחום האור הנראה ובשביל לראות אותם צריך להפעיל כל מיני מניפולציות אופטיות.., אזי, איך בכלל ניתן לסנתז חומר?. במילים אחרות, איך בכלל ניתן לעשות טרנספורמציה ממולקולה A למולקולה B. או לאחד "אטומים\חלקי מולקולות" לכדי יצירת "חיקוי" של חומר מסויים שאותו אנו רוצים ליצור?.

תודה.

עבודה על תרכובות אינה חייבת לכלול עבודה ברמה האטומית. למשל: ישנם תהליכים כמו אלקטרוליזה, אלקטרופורזה או פירוליזה, האמאפשרים לפרק תרכובת או תערובת, בתנאי מעבדה פשוטים.

אם האנגלית שלך טובה, אני מציע לך לקרוא את הערכים גילוי תרופות ופיתוח תרופות בויקיפדיה האנגלית. הם מסבירים את העניין בצורה מפורטת. אם לא, אני מציע לך לגלוש קצת בתחומי הכימיה והביולוגיה, ולקרוא ערכים כמו ביוכימיה, כימיה אנליטית, הנדסת כימיה וביולוגיה מולקולרית, על מנת לקבל תמונה כללית. בלנק - שיחה 12:48, 1 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

תבורך.

האם סטודנטים לרפואה לומדים את זה?.

יש שם את סבר פלוצקר, מי יושבת בחדר לידו ? [3]

נראה שקישרת לתמונה הלא-נכונה. בתמונה שאני רואה אין אנשים בכלל. . .בלנק - שיחה 14:37, 1 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

זאת תמונה פנורמית, נסה להזיז את העכבר תוך שאתה לוחץ על הכפתור. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 15:03, 1 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

איזה מגניב!!!!! בלנק - שיחה 15:22, 1 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

כנראה המזכירה של פלוצקר. תודה על התמונה, מעניין לראות כיצד נראה המשרד של אחד העיתונאים הבכירים בידיעות אחרונות. המשרד, אגב, נראה רע. ‏Gridge ۩ שיחה 01:16, 2 באוקטובר 2011 (IST).__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

1)האם יש אזור ליד הים שדלתת הטמפרטורות שלו עומדת על 100 מעלות?(על כדור הארץ)? 2)האם העונות מושפעות מנטיית ציר הסיבוב של גרם השמיים? האם הנטייה משתנה? Exx8 - שיחה

1. לא. 2. כן, ראה את עונות השנה#הסיבה לעונות השנה ותופעות אקלימיות. כן, ציר הנטייה משתנה מדי פעם גם מפני שפנים הפלנטות אינו מוצק, וחלוקת המסה משתנה עם הזמן, וגם בשל העובדה שגוף כדורי מסתחרר ולא סימטרי נמצא בתנוע כאוטית שבה אחרי פרק זמן של יציבות יחסית יש שינוי פתאומי. לנו על כדור הארץ יש מזל - הירח נמצא בנעילת גאות עם הארץ, ומאחר והוא בסדר גודל של הארץ ההשפעה המאזנת שלו חזקה וניכרת. אילן שמעוני - שיחה 19:48, 1 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

האם עבור פלנטה בצורת כדור מושלם(תאורטית) התנועה תתאזן באופן מושלם? Exx8 - שיחה

בתוספת חלוקה סימטרית לגמרי של המסה סביב מרכז הכדור-כן. אילן שמעוני - שיחה 16:37, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מישהו יכול להפנות אותי למידע על המבצר בעכו? שמעתי שהתותחים שם שהוצבו נגד נפוליון מזויפים. יש אמת בדבר? 79.178.219.196 21:59, 1 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

לא. אתה יכול לקרוא על המצור כאן, ועל עכו באופן כללי תחת הערך על עכו. בלנק - שיחה 22:12, 1 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

יכול להיות שהתותחים המוצגים לקהל הם רפליקות, אם אכן יש תותחים שמוצגים לקהל. גילגמש • שיחה 22:12, 1 באוקטובר 2011 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

למה הסקפטיות גילגמש? צירפתי הוכחה. אביהו • שיחה 07:01, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

על פניו זה נראה כמו תותח אמיתי. גילגמש • שיחה 07:44, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

השאלה היא האם דווקא התותחים האלו הם אלו שירו? או שאולי זה רק דגמים שהוצבו לצורך המחשה? 79.178.219.196 08:56, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

הם נראים כמו תותחים מהתקופה האמורה, כולל העובי המופרז בהשוואה לקוטר הקדח הצנוע - עוד לא היה ייצור תעשייתי של פלדה (כבשן בסמר). סביר מאד שאלו תותחים מקוריים שהיו בשירות פעיל. אילן שמעוני - שיחה 20:37, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

על חומות עכו יש מספר תותחים ומרגמות המכונים "תותחי נפוליון". אין לתותחים אלו קשר לנפוליון הקיסר. התותחים והמרגמות מקוריים ואמיתיים והם נוצקו מברזל בשנים 1830-1860. בכל אופן, אין הם שונים מהותית מהתותחים שהיו בשימוש בזמנו של נפוליון. תותחים אלו הם מהסוג שלפני תקופת התותחים המודרניים. הם מכונים - חלקי קדח ונטעני לוע. דרך הלוע, מקדימה, היו מטעינים אבק שריפה בכמות מדוייקת ואחר כך כדור עגול מברזל יצוק או חלול וממולא אבק שריפה וכדורים קטנים. טווח התותחים היה מ-300 מ' לתותחים הקטנים יותר ולמרגמות עד 600-1000 מ' לתותחים הגדולים שמשקלם הגיע ל-3 טון. התותחים שמשו את חיל המצב העותמני בעכו כהגנה מפני אתקפה מהים. --וידנפלד - שיחה 00:31, 5 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מה שקראתי לפני מספר ימים לא היה מובן לי.

מסומננות--ציין מה אתה מבין מתוך הערך. Nachum - שיחה 12:05, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

השאלה מתייחסת רק למי שמוצא תועלת בהסרת עורלה לרך הנולד. האם מבחינת הידע המדעי שלנו, טוב יותר להסיר עורלה עם רגע הלידה?, או שמא ראוי לחכות ליום השמיני?. תודה.

אין לי שום ידע מדעי בנושא, אבל בהגיון פשוט נראה לי, שתהליך הלידה עצמו טראומטי דיו ליילוד ומוטב לא להוסיף עליו גם את תהליך המילה. כמו כן, נראה לי סביר לחכות שבוע כדי לוודא, שהיילוד בריא, מגיב ומתפתח כיאות לפני שמבצעים בו הליך כירורגי. לגבי תועלת בריאותית, הדעות אומנם חלוקות, אבל רופאים רבים רואים בכך תועלת, בלי שום קשר לאמונה דתית.שלומית קדם - שיחה 21:17, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

איך שלא יסובבו את זה הידע המדעי לגבי היום השמיני הוא בדיוק אותו ידע כמו לגבי היום התשיעי. אם אנחנו עוסקים בתועלת מטא-פיזית כמובן שצריך לחכות ליום השמיני שכן זהו הזמן בו ציווני הקב"ה להסיר את העורלה ולא קודם. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 00:26, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

זה תלוי כיצד נעשית המילה. בארה"ב הרבה מאוד לא-יהודים מסירים את העורלה ברגע הלידה בסכין תרמית, מה שמונע דימום. אם מחליטים על ברית כמו שמצווה ההלכה היהודית (כלומר עם הטפת דם) אז בהחלט כדאי להמתין קצת עד שתשתפר היכולת של הכבד לסנתז ויטמין K אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • ה' בתשרי ה'תשע"ב • 00:34, 3 באוקטובר 2011 (IST) תיקון: פקטורי קרישה, כמובן. זו היתה השעה. 07:08, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

(דעה אישית) הטלת מום בתינוק שלא יכול להתגונן היא מעשה לא מוסרי בצורה מובהקת. ואם הייתם שואלים אותו באותו הרגע, הוא היה אומר בתוקף שהוא לא רוצה להיפצע, ככה שטקס זה הוא אלימות בעלת הקשר מיני ודתי. רק אדם בוגר מספיק לקבל החלטה מודעת יכול להחליט ליטול מעצמו איבר( או חלק מאיבר אם אתם רוצים להיות קטנוניים). וכמובן הוא צריך להיות מודע לכל ההשלכות לטוב ולרע. בנוסף קיים סיכון בריאותי ממשי אם ה"ניתוח" נעשה בסביבה כל כך לא סטרילית כמו מילה "קלסית"(לא צריך להסביר לגבי שלבי התהליך?). לסיכום- לדעתי האישית לאף אדם בעולם אין זכות לסכן אדם אחר בצורה כזאת( גם הוא בנו) לצורך קיום מצווה דתית שהתינוק אפילו לא מודע לחשיבותה. 79.179.221.162 09:07, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

לשם מה צריך להכניס לבמה זו דיון בעמדות אישיות? אבל מכיוון שכתבת, לא ניתן להשאיר ללא תגובה. הטענה שזה לא מוסרי להטיל מום בתינוק היא טענה תמוהה, אם נבין אותה בפני עצמה. אינני רואה כל הבדל משמעותי בין כריתת הערלה, לבין הקניית הרגלי אכילה גרועים. אני מרשה לעצמי להעריך שישנם הרבה יותר אנשים בעולם הסובלים מכך שהוריהם העמיסו עליהם מאכלים עתירי סוכרים ושומנים בשנות הילדות מאשר כאלו הסובלים מברית המילה שעברו. נכון, זה מום גופני וזה לא, אבל מי אמר שמום גופני הינו בעל מעמד יוצא דופן? כמובן, שלטענות שכאלו אין סוף. יבוא מי שיטען שאין זה מוסרי לנסוע עם הילד לבילוי משפחתי, שכן מכניסים אותו לסכנת חיים (תאונת דרכים) ללא שום הצדקה. יקום אדם ויאמר שזהו מעשה בלתי מוסרי ללדת ילד כאשר שני ההורים עובדים עד שעה מאוחרת, ומשאירים אותו אצל מטפלת, כי זה גורם לו נזק נפשי בלתי הפיך. אני משוכנע לחלוטין שהיו הורים של עולים חדשים, בתקופות כאלו ואחרות, שניסו לשכנע את ילדיהם שלא לעלות לארץ שכן הם מסכנים את ילדיהם. אני באופן אישי חתכתי לבני התינוק את הקרום המחבר בין הלשון לחיך משיקולים שתועלתם הרפואית שנויה במחלוקת ("לשון קשורה"). האם אין בזה הטלת מום? ואפשר להוסיף אין סוף טענות כאלו. השורה התחתונה היא שהחיים הם כאלו שילדים ותינוקות, שהם חסרי אונים ותלויים בהוריהם, מנוהלים על ידי ההורים באופן הנראה הנכון ביותר בעיני ההורים, ללא התחשבות בדעתם. הדבר נכון בכל תחום, גם בכל מה שקשור לנורמות חברתיות ודתיות, ולקיחת סיכונים. כל זה נכון גם כאשר לעיתים (או בדרך כלל!) הילדים נזוקים מהתנהלות לא נכונה של ההורים. הוויכוח, לכן, איננו האם זה מוסרי או לא מוסרי להטיל מום בתינוק, אלא האם צריך לעשות ברית מילה. הורה הסבור שזה הדבר הנכון עבור הילד שלו, הן מסיבות של אמונה דתית והן מסיבות חברתיות או בריאותיות, רשאי בהחלט לעשות כן גם מבלי להתייעץ עם הילד. משה פרידמן - שיחה 10:58, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

העובדה שישנם אפשרויות רבות לפגוע בילד במישורים שונים אינה מקנה הצדקה להסיר חלק מגופו של הילד ללא הסכמתו. איש השלג - שיחה 19:35, 5 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

ועדיין לא ענית לגופן של הטענות. משה פרידמן לא טען ש"ישנן אפשרויות רבות לפגוע בילד במישורים שונים". הוא טען שבאופן רווח ונפוץ מאד, מחליטים הורים החלטות רבות העלולות לפגוע בילדם, אך עלולות גם להועיל לו. מכיוון שזהו ילדם, ומכיוון שלהם מוקנית האחריות לטיפול בו, לחברה אין ברירה אלא לסמוך על שיקול דעתם של ההורים, שכן הילדים אינם יכולים לטפל בעצמם ולהחליט לגבי עצמם. כמובן, אין כאן התייחסות למצבי קיצון. אביתר ג' • שיחה • תרומות • ט' בתשרי ה'תשע"ב • 23:13, 6 באוקטובר 2011 (IST).__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

למה יש את הקטע של ללחוץ בפינת המסך על הסימן של כרטיס USB ולעשות הוצאה בטוחה( או איך שרושמים את בה בעברית)? אני תמיד מוציא אותו בלי שום התראה מוקדמת ועדיין לא ראיתי שום נזק בריאותי. מישהו יכול לשפוך מעט אור בעניין? 79.178.219.196 10:23, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אם תשלוף את ההתקן מבלי ללחוץ על זה (או להוריד את המערכת בצורה מסודרת) יכול להיות שנתונים חדשים לא יספיקו להכתב לכונן. מערכת ההפעלה בד"כ לא כותבת ישירות לאמצעי לאחסון נתונים אלא לזכרון מטמון. זה מאפשר לתהליך הכותב לעבור מהר יותר למשימה הבאה וגם נותן ביצועים טובים בהרבה בקריאה הבאה של אותם הנתונים. מצד שני חייבים להבטיח שלא יהיו נתונים שלא נכתבו עדיין. ר' גם מדרג זיכרון. ישנם התקנים שאותם אי-אפשר לשלוף (רוב הדיסקים הקשיחים, לדוגמה). ישנם כאלה שאפשר לשלוף בד"כ רק ע"י תוכנה (לדוגמה: תקליטור, כונן התקליטונים במחשבי מקינטוש ישנים), ויש כאלה שאין למערכת ההפעלה דרך לדעת מראש מתי הם מוצאים. Tzafrir - שיחה 10:49, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

תוספת על מה שצפריר אמר (כל מה שהוא אמר נכון). במערכת ההפעלה חלונות, אם המחשב היה בדיוק בזמן כתיבה להתקן עלולה לקרות גלישת חוצץ שתגרום לBSOD. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:45, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

תוספת למה שתומר וצפריר אמרו - אם השליפה מתבצעת בעת כתיבה לטבלת הקבצים (FAT , FAT32 ובמידה פחותה מערכות קבצים עם JOURNALING כמו NTFS או EXT3) אז כל המידע בהתקן השליף בסכנה בשל נזק לטבלת הקבצים. אילן שמעוני - שיחה 20:41, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אני לא מכיר מספיק את התקן של NTFS אבל אני לא מצליח לראות למה שזה יהיה ככה ב-FAT. למערכת הקבצים אין סיבה לכתוב לסקטורים הראשונים ולתחילת הטבלה. נראה לי שרק הקובץ שבו עסקנו באותו רגע בסכנה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 00:28, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אתה צודק. נתקלתי בשני מקרים שבהם שליפה ללא "הוצאה בטוחה" גמרה את ההתקן, וקפצתי למסקנות לגבי הסיבה. התעלומה בעינה עומדת... אילן שמעוני - שיחה 07:48, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אולי המיקרובקר נשרף כתוצאה מהשינוי הפתאומי במתח. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 10:05, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אני מניח שמי שמתכנן התקן כזה דווקא יתכונן מראש לאפשרות הזו ויכלול שם קבל או אמצעי אחר כדי לספק מעט זרם נוסף לכתיבות אחרונות בזמן שליפה. Tzafrir - שיחה 12:22, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

ובכן, משהו התקלקל שם. אילן שמעוני - שיחה 16:39, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

פתחתי מייל רגיל בגוגל. המייל הפפך להיות חשבון שהתחיל לעקוב אחרי החיפושים שלי ולעשות עלי סטטיסטיקות. טוב, לא מפריע לי. פתחתי חשבון בפייסבוק- הוא איכשהו אוטומטית מצא לי רשימת אנשים שאני יכול להכיר וזה על סמך זה שלכתי להם פעם אי-מייל. קצת מלחיץ, אבל בסדר. כל אתר שאני נרשם בו מבקש לתת את המייל שלי- הגיוני. אני נכנס לאתרי חדשות כמו נענע ורואה את הפרופיל שלי מהפייסבוק ככה שאני יכול להגיב בשמי האמיתי וכל העולם ידע על זה. מלחיץ ביותר- אתר שלא התכוונתי למסור לו שום פרטים על עצמי מקבל את השם שלי והתמונה מבלי שאני אפילו אקבל התרעה.

ועכשיו נכנסתי ליו-טיוב ואני רואה בפינה העליונה את המייל שלי בגוגל! מה הולך פה?! אני לא בעל שיגעון רדיפה ואני לא חושב שיש למישהו אינטרס לעקוב אחרי( את מי אני כבר יכול לעניין)- אבל פרטיות במחשב פרטי כבר אין? מה כל זה? האינטרנט החליט להתאחד בשביל לבנות מוסד נתונים עבור כל אדם בעולם? אני מרגיש ממש חשוף פתאום. יכולים בקלות לראות שאני שומע ביו-טיוב שירי מטאל, מחפש דברים בהיסטוריה של המזרח הרחוק, מתכתב במייל רק לצורכי עבודה, נרשם לאתרים של משחקים, יש לי 125 אנשים בחשבון הפייסבוק- וכל זה בצירוף שם, שם משפחה ותאריך לידה נגיש ל"מוח על". לאיפה נעלמת הפרטיות בעולם הזה? 79.178.219.196 12:06, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

תתנחם שזה לא אישי נגדך. אבל נחמת רבים היא גם נחמת... צביה - שיחה 12:15, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

יוטיוב- מתוקף היותו של גוגל ברגע שאתה נכנס לחשבון גוגל (גם לgmail) אתה גם בעל חשבון ביוטיוב ולכן מופיע שם המייל שלך --Meni181818 - שיחה 12:24, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מבין לליבך, וגם לי נמאס בעיקר שכל דבר מקושר היום לפייסבוק. מה שאני עושה על מנת "להפריד" מעט, אני משתמש בדפדפן אחר בשביל הפייסבוק ודפדפן אחר בשביל שאר האינטרנט (פיירפוקס בשביל האינטרנט וכרום בשביל פייסבוק) וככה הפייסבוק נשאר במקום אחד ולא מקושר לכל שאר הדברים שאני עושה באינטרנט. SharpImpact‏ • What's The Price of a Mile?‏ • 13:48, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

בעצם, מה אכפת לך שלפייסבוק יהיה נתונים על הרגלי הגלישה שלך? צביה - שיחה 13:57, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

האח הגדול עינו פקוחה • עודד (Damzow) • שיחה • 14:17, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

יש מספר אתרים ברשת (מועטים, אבל קיימים) שעושים לך לייקים אוטומטית מבלי שאתה מאשר להם... ועוד משהו, לדעתי בקרוב פייסבוק ישיקו מנוע חיפוש מבוסס חברים - אתרים שקיבלו "לייק" מחברים שלך יהיו מדורגים יותר גבוה וכו'... ואז האינטרנט יהפוך כמעט כולו למקום אחד. אהה חוץ מויקיפדיה כמובן כי אנחנו מיוחדים :) SharpImpact‏ • What's The Price of a Mile?‏ • 15:13, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

בעצם גוגל כבר הצהירו שכפתור הגוגל פלוס ישפיע על דירוג האתרים, כך שטבעי שפייסבוק יעשה את זה אחריהם... צביה - שיחה 15:27, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

לפרוטוקול, האינטרנט מורכב מעוד כמה דברים חוץ מwww. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:47, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

יש לציין שבדפדפנים שונים קיימת אפשרות של מצב גלישה פרטית, בה הגולש אינו מזוהה. למשל Ctrl+Shift+P בפיירפוקס. ערן - שיחה 20:51, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

ברור לי שזו אינה אופציה פופולרית בימינו, אבל יש גם אפשרות שלא להתחבר לפייסבוק... האמינו לי, גם מי שאיננו בפייסבוק עדיין קיים, למרות טענות נגדיות.שלומית קדם - שיחה 21:22, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אני מחפשת תמונה של תלמידי ישיבת טלז בקליבלנד, 1948. אשמח אם מישהו יודע היען ניתם למצאו...

מתי התחילו לתת את השם הזה מחדש? הראשונים שנתנו את השם לילדם, נתנו זאת מתוך רצון להתריס נגד התנ"ך? (בו נמרוד הופיע כדמות שלילית)

אני מנחשת שהראשונים היו כל מיני חלוצים-ישראלים גאים, סוג קיבוצניקי השומר הצעיר וכאלה. ומן הסתם תחילת תפוצתו המחודשת של השם הייתה כדי להתריס, בין השאר. נושא מעניין למחקר. צביה - שיחה 15:55, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

הוא לא הופיע במקרא כדמות שלילית. ‏nevuer‏ • שיחה 15:56, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מתוך ויקיפדיה: ...'במדרש נחשב נמרוד לדמות שלילית ביותר'. זה נשמע לא אמין להביא בצורה מוחצת רק צד אחד של התמונה... צביה - שיחה 16:04, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אכן במקרא עצמו, נמרוד לא מופיע כדמות שלילית באופן מיוחד, אם כן, אם מדובר בהתרסה, הרי שזו כזו, נגד חז"ל והמסורת היהודית. טיפוסי - שו"ת 16:06, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מצד שני במקרא עצמו לא מופיעים כל מיני דברים כך שאין זו ראיה. צביה - שיחה 16:09, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

כלומר.. טיפוסי - שו"ת 16:14, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

כלומר שלהביא את המקרא עצמו זה לא ראיה, אלא אם כן אתה קראי. אגב, לא הבנתי את הפיסוק שלך שם למעלה. צביה - שיחה 16:17, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

לא נכון, גם לא קראי, יכול להבחין מבחינה עובדתית, בין הכתוב ומפורש במקרא, לבין דרשות ואגדות חז"ל, (שכולן נכונות לדעתי, כמובן), ולטעון שמי שקורא בשם נמרוד לבנו, לא מתריס נגד התנ"ך. טיפוסי - שו"ת 16:23, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

התחלתי לענות לך אבל הסברת את עצמך יותר טוב. חולקת עליך. מבחינת היהדות (ואם לדייק, היהדות הרבנית...), אין משמעות למקרא ללא הפרשנות שלו, שהיא חלק בלתי נפרד. כלומר, אם המדרש מצהיר על נמרוד כדמות שלילית, הרי שכך גם כותב התנ"ך (הקב"ה) התכוון, לפיכך קריאה בשמו היא 'סוג של' התרסה כנגד התנ"ך. או, ליתר דיוק - כנגד כותבו. צביה - שיחה 16:28, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אני מאושר להבין, שיש קיצונים ממני בקהילה. טיפוסי - שו"ת 16:30, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

גרוע מאד, טיפוסי. אתה רוצה לומר שאתה חולק על הטיעון המלומד שלי? צביה - שיחה 16:31, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

הבה נסכים, שפרשנות ודרשות חז"ל הן בגדר "תורה שבעל פה" לעומת המקרא שהוא "תורה שבכתב" ואני אמרתי, שבהנחה שמי שקורא לבנו נמרוד, בא להתריס, אז הוא בעצם בא ומתריס נגד חז"ל כלומר התורה שבעל פה, ואילו את אומרת, שהוא בא להתריס גם נגד התורה שבכתב, וזה לא מדויק, למרות שיהודי מאמין, מבין שמי שמתריס נגד חז"ל, הוא בעצם מתריס נגד מי שנתן הן התורה שבעל פה, והן את התורה שבכתב, אבל מבחינת ההגדרות, אפשר להבחין. הובנתי? טיפוסי - שו"ת 16:36, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

כלומר, צריך לחפור: אם מדובר באדם תם שקרא את התנ"ך: אין מדובר בהתרסה כלפיו. אם מדובר באדם שקרא את מדרשי חז"ל: מדובר בהתרסה כלפי מדרשי חז"ל. אם מדובר באדם מלומד: הרי שמדובר בהתרסה כללית... אבל כל זה ברמה התיאורתית. למעיישה, אני מניחה שהקוראים הראשונים (דהיינו, קיבוצניקי השומר הצעיר החשודים עלי...) קראו כך לבנם מתוך מטרה להתריס, ועוד איך... צביה - שיחה 16:42, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

לא צריך לחפור, אם ההנחה צודקת, ניתן לומר שהם באו להתריס נגד המסורת היהודית. אבל למעשה, אני נוטה לחשוב, שהראשונים שנתנו את השם, היו עמי הארצות שחיפשו שם מתוך התנ"ך, שמוצא חן בעיניהם, וזה מה שהם בחרו. טיפוסי - שו"ת 16:47, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אני אישית קרוי אחר נמרוד (פסל) של הפסל יצחק דנציגר ולא בגלל איזו שהיא התרסה כנגד התנ"ך מטעם הוריי.Nimrod333 - שיחה 17:03, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אני אישית זוכר היטב את נמרוד מקובץ האגדות של ביאליק וסיפורים מאוחרים קצת יותר. לא נראה לי שהשם נעלם. יש לציין גם את השמות עמרי ועתליה. Tzafrir - שיחה 18:33, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

סביר שתנועת הכנענים אחראית, דנציגר פיסל את נמרוד בקשר ישיר לתנועה והערכתה ל"עברי" הקדום, הכנעני. אילן שמעוני - שיחה 20:45, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

צביה, בעבר עשיתי עבודת מחקר על נמרוד [התנ"כי]. הרוב המוחלט של הפרשנים מפרש את הפסוקים כשליליים. לעומתם, האבן עזרא טוען: אל תחפשו טעם לשמות במקרא אם לא מופיע. הוא טוען שהקרבנות שנמרוד הקריב היו לכבוד ה'. הרמב"ן מביא את דברי האבן עזרא, וטוען שחז"ל יודעים את רשעו בקבלה, ולכן, בעיניו, האבן עזרא טועה.

לגבי הכנענים, בויקיפדיה מצאתי את נמרוד אשל שנולד בשנות ה-30, כלומר לפני קום התנועה. אביו באמת היה מעין חרוד, מתאים למה שכתבו כאן. לויקיפדיסט נמרוד שכתב פה: דנציגר ודאי רצה להתריס עם הפסל, הוריך כנראה שלא. אני שואל על תחיית השם. היום זה כבר שם מקובל בלי קשר לנמרוד ההיסטורי.

..גם השם עמרי נחשב לשלילי.. יש לי חבר ששינו לו את השם בעקבות כך, אך 'עמרי' נשאר אצלו כשם אמצעי.. --MT0 - שיחה 07:51, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

ראו גם #האם אפשר להחליף מספר זהות?. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 10:07, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

כסבתא לנמרוד חמוד אני מתקוממת בכל לבי נגד הרמזים ל"רשעו" של נמרוד התנ"כי. בכל אזכוריו המעטים בתנ"ך אין שום רמז לרשע, וטענתי היחידה כלפיו, כאוהבת חיות, נובעת מהיותו "גיבור צייד". מה הבסיס לאגדה על כך שהשליך את אברהם לכבשן? הרי אין כל זכר לכך, ממש כשם שאין כל זכר בתנ"ך לסיפור על אברם הקטן ששבר את הפסילים בחנות אביו ושם את המקל ביד הפסל הגדול בכולם. כסיפור אגדה לילדים, מילא, קראתי טובים ממנו אבל אפשר לסבול, אבל כבסיס להסתמך עליו ברור שזו שטות גמורה, וכך גם סיפורי האגדות על נמרוד, שכל חטאו שאפשר להקיש משמו על "רצון למרוד בסמכות" שהיא, בדרך הטבע, אלוהים. בעיני, התנ"ך הוא המיתוס של העברים, של העם היהודי, וככזה אני מקבלת אותו, אבל אינני מוכנה לקבל כל דרש או אגדה שמישהו, יהיה חז"ל ככל שיהיה, בחר להמציא ללא כל יסוד, רק כדי לקדם איזו אג'נדה משלו. אברהם שגירש את בנו הבכור למות במדבר והעלה את בנו הצעיר לעולה ומסר את אשתו למלך שיעשה בה כרצונו, נחשב לצדיק גמור. לוט שרצה להוציא את בנותיו לאנסים הוא צדיק אחד בסדום. דוד ששלח את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה כדי לזכות באשתו היפה הוא נעים זמירות ישראל, אדמוני עם יפה עיניים, שרה אחוזת טירוף קנאה בהגר היא צדקת ידועה ואילו נמרוד, ששום דבר רע לא נכתב עליו בתנ"ך, הוא רשע? הא כיצד ומדוע?שלומית קדם - שיחה 22:56, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

לגבי נמרוד הדמות המקראית, באמת שאין טעם להתווכח, עם מי שאינו מקבל את הטקסט המקראי, ו/או אגדות ודרשות חז"ל כתורה מן השמים, אבל לגבי נכדך נמרוד החמוד, אני בטוח שהוא דווקא כן יהיה צדיק גדול. טיפוסי - שו"ת 23:14, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

בארץ, אם מישהו מתקשר למשטרה ומדווח על זה שהשכן שלו מעשן קנביס. שוטרים באים ומוצאים אצלו כמות של 2-3 ג'ויינטים, כשברור שהוא לא הולך למכור אותם(לא כמות מסחרית בבירור). מה תכלס יעשו? אני לא שואל מה כתוב בחוק-שאלה מה יצא בפועל? 79.179.221.162 17:08, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

שום דבר חוץ מדיווח לרשויות הרווחה (אבל סמים עדיין מסוכנים) --95.86.73.86 18:33, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מהכרות עם שני מקרים - יפתחו לו תיק פלילי, אבל לא יעצרו אותו. במשפט, אם יורשע, הוא צפוי לעונש לא חמור (עבודות שירות למשל) על תנאי. אבל:

המידע בויקיפדיה אינו מהווה יעוץ משפטי

אילן שמעוני - שיחה 23:18, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

לפי קרינת גוף שחור חללית לא אמורה לשרוד את הלילה. איך בכל זאת הם קיימות? ואיך חלליות שמשלכות לחלל הרחוק לא מקרינות את כל החומר שלהם תוך כמה דקות? 79.179.221.162 19:18, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מה זה לילה או יום בחללית כזו ? האם היא אכן מקיימת את התכונות של גוף שחור ? בנצי - שיחה 19:45, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

החצי הראשון של השאלה התייחס ללוויין. שעבורו לילה זה כמובן התקופה שהוא נמצא בצל כדור הארץ יחסית לשמש. עד כמה כבר גדול ההבדל בין לוויין לבין גוף שחור אידאלי? החצי השני של השאלה התייחס לגששיות שנשלחות לחלל הרחוק. 79.179.221.162 19:52, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

חום מועבר בשלוש דרכים: הולכה (החום מועבר מגוף לחומר הסמוך לו), הסעה וקרינה. מבין אלה רק קרינה מתקיימת בריק. התוצאה הישירה היא שגוף בחלל מקרין את החום באופן איטי למדי, למרות טמפ' הסביבה הקרובה לאפס המוחלט. בד"כ הבעיה היא הפוכה - איך לא לצבור חום שנפלט מפעולת מנגננוי החללית לוויין עד לרמת כשל מערכת. אילן שמעוני - שיחה 20:48, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

טוב. אני לא רוצה לעשות לעצמי פאדיחות. אתה יכול להראות את החישוב? נקח מצב אידאלי לצורך החישוב. חללית של 10 טון בדיוק מגיעה לחלל עם טמפרטורה התחלתית של 273 קלווין. תוך כמה זמן היא תגיע לאפס המוחלט? אפשר להזניח את ההולכה( הריק מושלם). 79.179.221.162 21:20, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

לא כללת שני פרטים חשובים: שטח החללית - שטח גדול (צלעות קירור) יקרין בפרופורציה לינארית בתנאי ש (התנאי השני) מתקיימת הולכת חום טובה בין פנים החללית למקרנים שלה. אילן שמעוני - שיחה 22:13, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

טוב, זה לא יפה מצדי, אז אתן לך את התשובה לשאלתך. בהתאם לתכנון מהנדס מומחה (Thermal control engineer) חללית (או לוויין) תאבד חום עד שתקפא, או תצבור חום עד שהציוד ישרף, או - אם המהנדס עשה את עבודתו כהלכה - תקיים שיווי משקל בין ייצור החום הפנימי, קליטת חום בקרינה ופליטת חום בקרינה, ותתקיים הולכת חום טובה בתוך החללית כך שחום לא יצטבר ולא יתפוגג בשום רכיב רגיש. זו בעייה הנדסית מורכבת, ועדיין ישנם כשלים בנושא. המקור העיקרי שלי הוא הספר How spacecraft fly: spaceflight without formulae מאת גרהאם סווינרד, בתוספת ידע על כמה מקרי כשל מסמרי שיער אילן שמעוני - שיחה 22:33, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

יש בידוד תרמי מסביב לחללית כך שפני השטח החיצוניים הם בטמפ' נמוכה בהרבה מהפנים, וקרינת הגוף השחור לא גדולה. חוץ מזה חלליות שנשלחו עד כה לחלל הרחוק אינן מאוישות ואין בעיה שיתקררו מאוד. בקשר לחלליות הקרובות לכדור הארץ, ה"לילה" שלהן נמשך מעט מאוד זמן, שעה-שעתיים, ולחלליות רחוקות יותר אין לילה. ‏Setreset • שיחה 10:50, 4 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

לפני שתאמרו לי שהשאלה לא קשורה לפה, פשוט תענו: איך אמורים לקרוא ל-GOOGLE ADWORDS - כזכר או כנקבה? (כי למעשה מדובר בחברה) צביה - שיחה 19:49, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

זה תלוי לגמרי בשם העצם שלדעתך עומד מאחורי השם; אם זה "חברה", נקבה. ולהבא כדאי לשאול בויקיפדיה:ייעוץ לשוני. אביעדוס • שיחה ה' בתשרי ה'תשע"ב, 20:47, 2 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

של חומר ליפידי בשמן (באופן כללי) - הורס החומר ותכונותיו?.

שאלתך לא ברורה. באופן כללי חום עשוי לשנות את מצב הצבירה של החומר. אם כוונתך לטיגון מזון בשמן אז דבר כזה אכן עשוי לשנות את תכונותיו של המזון. גילגמש • שיחה 06:07, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

האם יש בויקיפדייה טבלאות עם סטטיסטיקות בנושא שפות העולם וכמה אנשים דוברים כל שפה (כשפה ראשונה, שנייה ובסה"כ)- משהו כמו העמוד הזה- מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי

בערך שפה טבעית ובמרחב אישי שנטען שלא מדויק --Akkk - שיחה 02:39, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

הנתונים שבהפנייה הראשונה שלך נכונים לגבי שפה ראשונה. לגבי שפה שניה התמונה שונה, ובה האנגלית מובילה בבירור, מסיבות מובנות. בנצי - שיחה 19:13, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

תודה רבה!

אני לא נגד הקמת מדינה פלסטינית, ההפך. ואני דיי שמאלני יחסית. אבל אני שואל, כמה תועלת פרקטית כבר תתן מדינה פלסטינית לעם הפלסטייני?.

עד כמה מפותחת יכולה להיות מדינה מוסלמית בשטח כלכך מזערי ואף מפולג. כזו ש "בטון וכבישים ימלאוה". אין לה יותר מדיי מקורות מים טבעיים או משאבים. בכלל, לעתים נראה לי שעיקר המניע לרצון המדינה הפלסטינית זה בכלל פסוקי אסלאם קסנופובים, ותנועה שאולי כלל לא יודעת מה היא רוצה מעצמה, שקמה בגלל זעם על מעשי טבח שרבים טוענים שבוצעו ע"י ארגוני לחימה יהודיים. במילים אחרות: לדעתי, פלסטיני חילוני דורש מדע ונאורות, היה מעדיף להתמזג עם ישראל ולחיות בה, יותר מאשר לחיות במדינת עולם שלישי איסלאמית (לפחות בדורה הראשון) כמו פלסטין החדשה שתקום. והשאלה במקומה: איזה עוד יתרונות יש באמת בהקמת פלסטין (חוץ מהענקת אוטונומיה לקבוצה בארצה).

סיפוח על ידי ישראל (או מצרים, או ירדן) כמעט ולא עומד על הפרק, מדינה פלסטינית החיה בשלום בצד ישראל עדיפה כנראה לפלסטינים מהמשך השליטה הישראלית בשטחים. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:29, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אתה צודק. מבחינת הפלסטינים האופציה של "פתרון מדינה אחת" היא היתה האופציה הראשונה (מה שאש"ף קרא בשנות ה-70 "מדינה חילונית דמוקרטית"). ההסכמה להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67 היא פשרה מבחינתם. אבל ברור שזה עדיף מבחינתם על המצב הקיים בו הם לא שולטים על גורלם אלא תלויים בכוח הכובש.

בכל מקרה חשוב לזכור את זה שמבחינתם פתרון 2 המדינות הוא כבר פשרה, ואם הוא לא יתממש בקרוב נחזור לדרישה למדינה אחת בכל שטח ארץ ישראל המנדטורית. eman • שיחה • ♥ 10:48, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

כל הרעיון של עצמאות הינו רעיון לאומי נטו. על פי סקרים רבים, לרוב הישראלים אין מניעה לקבל את הציבור הערבי לתוכו כל עוד הוא מוכן לקבל את עיקרון ההגדרה של המדינה היהודית ומוותר על זכות השיבה (שקיומה, באופן אוטומטי, יהפוך את המדינה לערבית). אולם, הערבים מתנגדים למדינה יהודית מעיקרה ודורשים מדינה משל עצמם. (רוב מוחץ תומך ברעיון שתי מדינות לשני עמים רק בתור שלב ביניים בדרך למדינה פלסטינית). אגב, סקרים מראים שאף על פי שיש בערך שליש ציבור ערבי שהיה מוכן להשתלב בחברה הישראלית, הרי שבסופו של דבר רב גדול הרבה יותר תומך אם באקטיביות ואם בפסיביות בטירור. צביה - שיחה 10:58, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

לא, אם זו מדינה של כולם, אז זו מדינה של כולם. לא יכול להיות שמדינה בה יש פחות או יותר מספר שווה של יהודים ופלסטינים תהיה מדינה יהודית, והשאר יהיו אזרחים סוג ב'. ואם את רוצה מדינה אחת אז אין להפלות את זכות השיבה של הפלסטינים (אחרי 63 שנה) לשבות של היהודים (חלקם אחרי 2000 שנה, וחלקם (אם הם גרים) שבות של מי שלא הוא ולא אבותיו גרו בכלל בארץ. eman • שיחה • ♥ 11:11, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

איש לא אמר שהערבים אמורים להיות אזרחים סוג ב'. אישית, אין לי שום בעיה ששכניי יהיו ערבים ואף להתחתן איתם (במקרה ויתגיירו...) השאלה היא האם פרקטית זה אפשרי. הבעיה היא שזכות השיבה תביא מליוני ערבים ארצה ותגרום ליהודים להיות מיעוט בארצו ומיעוט באיזור בכלל. אני מתקשה להאמין שהערבים יתייחסו אלינו יפה יותר ממה שאנחנו מתייחסים אליהם. התרבות המזרחית, אף על פי שהיא המופלה בדרך כלל, היא הרבה יותר גזענית. (קח לדוגמא את ש"ס: נחש מה היה קורה אם העבודה הייתה מכריזה על עצמה במפלגה אשכנזית. נכון שמדובר למעשה באפליה מתקנת, אבל זו מנטליות קלאסית בציבור הזה)

בכל מקרה, כיוון שוויכוח מסוג זה אינו יכול להיפתר ללא הצגת הוכחות בדוקות ונתונים מדוייקים דבר שבמסגרת מצומצמת זו אינו אפשרי, הריני מפנה אותך לספרו של דן שיפטן פלסטינים בישראל. אם באמת אכפת לך מהנושא, תטרח לקרוא אותו ואל תזרוק משפטים באוויר. צביה - שיחה 12:18, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

כשאת אומרת "מדינה יהודית", את באיזושהי צורה הופכת את כל הלא יהודים לאזרחים סוג ב'. כשזה נעשה במדינה בה לפחות כחצי מהאזרחים לא יהודים, זה חמור במיוחד, והופך את המדינה למדינת אפרטהייד, או לפחות לקרובה מאוד לכך. eman • שיחה • ♥ 12:22, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

זוהי החלטה שרירותית שלך. מבחינתי, שזו לא תהיה מדינה יהודית אלא מדינה בה לשני הלאומים יהיה מיעוט שווה יחד עם חקיקה שתמנע את עלייתו של מיעוט אחד ויחיד. וגם אם היא נקראת מדינה יהודית, למה זה אפרטהייד? במה הוא מתבטא? מי אמר שהאזרחים האחרים הינם אזרחי סוג ב'? נחמד מאד לזרוק ולומר 'זה כנראה מה שזה יהיה', אבל מוטב לבחון את העובדות ולהביא הוכחות. אלא שטורחים תמיד להתעלם מבעיה עקרונית: היהודים מייצגים את המערב למול הערבים שמייצגים את האיסלם, ושני אלו נלחמים אחד נגד השני בכל העולם ולא רק בישראל. נכון, יש מיעוט ערבי ליבראלי שזה (=איסלם-מערב) אולי לא מעניין אותו, אבל כשיש מלחמה כל אחד תופס צד ועובדה היא שכמעט האליטות הערביות והח"כים הערביים הצדיקו באופן זה או אחר את האינתיפדה ב-2000, למשל. בקיצור, הבעיה העיקרית היא שגם אם נתעלם מהעניין הלאומי, יש פה פער תרבותי ומנטלי שלא רק שקשה להאמין שהינו ניתן לגישור אלא שניסיון לגשר עליו יכול לגרום לסיכון האוכלוסיה היהודית, שכל עוד שהיא שלטת - למה לה לקחת סיכונים?צביה - שיחה 12:48, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אתה מודע לזה שזהו הרעיון של מדינת לאום? (שאלה רטורית). השאלה הלא רטורית: האם לשיטתך כל מדינות הלאום פסולות, או רק מדינת היהודים? אילן שמעוני - שיחה 12:41, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אם לא ברור - השאלה מופנת לEman אילן שמעוני - שיחה 15:43, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אופס, שכחתי לענות לך.

קודם כל יש בעיה בגלל הגדרת הלאום. במדינת הלאום הצרפתית למשל כך האזרחים נחשבים לצרפתים, לפחות בעיני המדינה. לטוב או לרע. לכן היא מדינת כל אזרחיה. אבל בלאום שלנו כמעט שאי אפשר להצטרף ללאום שלנו, וההצטרפות הזו קשורה לדת.

אבל גם אם בהגדרה הדבר היה אפשר, ההיסטוריה מראה שהמדינה באופן שיטתי מנשלת את המיעוטים שגים בה.

וכמו שכתבתי, גם אם אפשר לחיות עם הסתירות האלה במסגרת של מדינה בגבולות הקו הירוק, כשמדובר על מדינה על כל שטח ארץ ישראל, מדובר במדינת לאום שבו הלאום שזו מדינתו הוא מקסימום כחצי מהאזרחים. זה כבר אפרטהייד. eman • שיחה • ♥ 20:22, 5 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מדינת לאום ישראלית או מדינת לאום יהודית? (זה לא אותו דבר). לפי ההגדרה (מהערך המתאים) "במדינת לאום יהודית תרבותית יתקיים שלטון דמוקרטי בו יכולים לחיות מיעוטים מתוך שוויון זכויות מלא. אולם עליהם להכיר בכך שסמלי המדינה וכן מעמדם של מוסדות כמו הרבנות הראשית נובעים ממקורותיה היהודיים של המדינה ולכן אינם משותפים לכל תושביה". כל זה נכון רק, ואך ורק כל עוד הלא-יהודים הם מיעוט. במדינה מהים לירדן התנאי הזה לא יתקיים ולכן לא תהייה מדינת לאום יהודית. 84.108.253.106 12:46, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

במדינה אחת בין הים לירדן היהודים יהיו מיעוט גם בלי זכות השיבה, אם לא מיד אז אחרי כמה שנים. הסיבה תהייה כפולה - הגירה החוצה של ישראלים-יהודים שלא ירצו לחיות במדינה כזו וריבוי טבעי גדול יותר אצל הערבים. גם לפני שהלא-יהודים יהפכו לרוב יהיה רוב לאלו שיהיו בעד שינוי הגדרתה של המדינה ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה כך שמדינת ישראל תשרוד רק זמן קצר כמדינה יהודית ואחר כך תשנה את אופייה בדרכים הכי דמוקרטיות שיש 84.108.253.106 12:34, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

באותה מידה אפשר לשאול מה היתה התועלת הפרקטית של הקמת מדינת ישראל --כרוז • שיחה • חידות 08:56, 4 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

זו לא אותה מידה לשאלה, כי השאלה הספציפית הזו שהתחילה את הדיון היא לא רק שאלה בנוסח "מה התועלת" אלא מורכבת יותר.

היתרונות של מדינת ישראל בהקמת מדינה פלסטינית הם:

• סוף הכיבוש והשליטה על עם אחר שאינו רוצה בנו
• הפסקת ההשחתה המוסרית הנוראה הנובעת משליטה מוחלטת על עם אחר
• הפסקת ההוצאות הכלכליות האדירות הנובעות מהכיבוש והשקעה של הון זה בנושאים אחרים, כמו הצדק החברתי
• קביעה, סוף-סוף, של גבולות מוכרים ומוסכמים ועל ידי כך השלמת עצמאות המדינה (אין מדינה עצמאית ללא גבולות מוכרים)
• הגדרת המדינה כמדינה ישראלית (לא "מדינה יהודית") השייכת לאזרחיה בלבד
• גם לפלסטינאים יש יתרונות עצומים בעצמאות והקמת מדינה אך זה נושא פנימי שלהם ואל לנו להתערב בו. --וידנפלד - שיחה 00:06, 5 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מה השאלה בכלל? ניסית פעם לחיות בלי לשלם מע"מ, ארנונה, מס הכנסה? בלי גיוס חובה? לקבל מיליארדים מהאיחוד האירופי? אתה לא מבין שזה נמאס להם כבר? ובכלל, איזה פרצוף יש לעם שהעומד בראשו לא יכול לגרום ל"תקרית דיפלומטית"?... וכבר אמר הפלסטיני לחברו הישראלי, וואלה אנחנו מסכנים הולכת להיות לנו מדינה, אצלכם לפחות רואים את הסוף. --Akkk - שיחה 11:36, 5 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

הייתרונות?

• עם שאינו רוצה בנו? אחוזים נרחבים מהפלשתינים יעדיפו להישאר בריבונות ישראלית במקרה ששטחיהם יסופחו למדינה הפלסטינית. עיין ב:ירושלים המאוחדת
• השחתה מוסרית? שליטה מוחלטת? -מהו מוסר?, -ישראל הייתה מניחה את הפלשתינים לנפשם בתחומים רבים אילולי תמיכתם בטרור.
• נניח.
• מסכימה איתך, במידה ונוכל לתת אמון בבני דודינו הנחמדים.
• נניח.

צביה - שיחה 11:40, 5 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

לסיום חלקי במענה לשאלה זו - עם מי שטוען שלא קיימת ישות (ENTITY) כזאת בשם "מוסר" או ש"רק מה שאני קובע כמוסרי הוא מוסרי והשאר לא" אין שום טעם להתווכח. לאלו שחושבים אחרת, אני מקווה שמעשים כמו שלילת חופש פוליטי, שלילת חופש הגדרה עצמית, שלילת חופש תנועה, שלילת חופש נישואים, מניעת טיפול רפואי מנזקקים לכך, גזילת מקורות מים, זיהום אקולוגי מכוון, פגיעה בדת ובמבני דת,. מניעת חופש אקדמי ועוד ועוד, נחשבים בעיניהם כהשחתה מוסרית.^{[דרוש מקור]} רק אוסיף שהשחתה מוסרית מסוכנת לקיומו של ציבור לא פחות מהמחיר הגבוה של הקוטג'.^{[דרוש מקור]} --וידנפלד - שיחה 15:21, 5 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

דמוגרפיה? לא מה שחשבנו! הקליקו http://www.youtube.com/watch?v=XEgPc0MUMYI&feature=player_embedded.

--Meni181818 - שיחה 23:08, 6 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

שלום רב,

האם ישנן עדויות לשימוש בסמים(לא בשמים) בתנ"ך,

יש לא מעט סיפורים הקשורים ביין או בשכרות(ראו מקרה חם ונוח)אבל לא ידוע לי על סיפור שקשור בסם, אני לאו דווקא מחפש סיפור פיקנטי אלא אולי סיפור שקשור בתרופה או בחומר רעיל, ידוע למשל שהקנאביס נמצא בשימוש האנושות 5000 שנה כבר במסופוטמיה,כך שקשה לי להאמין שאין שום התייחסות לנושא גם אם בשם אחר,

בברכה,

תרומות/212.25.122.125 09:49, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. ה וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת וְזֶה מַרְאֵיהֶן דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה. ו וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם. ז וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל. ח וידו [וִידֵי] אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם לְאַרְבַּעְתָּם. ט חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ כַּנְפֵיהֶם לֹא יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ. י וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן. יא וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה לְאִישׁ שְׁתַּיִם חֹבְרוֹת אִישׁ וּשְׁתַּיִם מְכַסּוֹת אֵת גְּוִיֹתֵיהֶנָה. יב וְאִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן. יג וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת וְנֹגַהּ לָאֵשׁ וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק. יד וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק. טו וָאֵרֶא הַחַיּוֹת וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת לְאַרְבַּעַת פָּנָיו. טז מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ וּדְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן. יז עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶן בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן. יח וְגַבֵּיהֶן וְגֹבַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם וְגַבֹּתָם מְלֵאֹת עֵינַיִם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּן. יט וּבְלֶכֶת הַחַיּוֹת יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיּוֹת מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים. כ עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים. כא בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ וּבְהִנָּשְׂאָם מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים. כב וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה (יחזקאל פרק א'). ומישהו יגיד שזה לא על סמים. תרומות/79.183.217.170 10:04, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

המילה "סמים" מופיעה בתנ"ך, אך רק במשמעות של בשמים, בקטורת הסמים. לפי הפשט אין תיעוד לשימוש בסמים, אך יש ניסיונות יצירתיים מצד קבוצות שונות למצוא את הסמים בתנ"ך, ראה למשל כאן ומכיוון אחר כאן. דוד - שיחה 10:10, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

על פי הזכור לי הלבונה המוזכרת בתנ"ך שימשה בין היתר לסימום מוצאים להורג ע"י הסנהדרין בכדי להקל על יסוריהם הוי ארצי - שיחה 15:47, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

לא ברורה כוונתך. אם הכוונה לסמים בהוראה של תרופות, אז יש עדויות, כמו העץ שמשה השליך למים כדי להמתיק אותם. אם הכוונה לסמים משני תודעה- אני לא מכיר, אם כי עוגת הרצפים של אליהו יכולה בהחלט להוות מועמדת ראויה לספקולציה (גם נבואת אכילת המגילה של יחזקאל, אבל זוהי כבר ספקולציה מאוד רחוקה). אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • ה' בתשרי ה'תשע"ב • 17:17, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

באיזה שלב מתבצע החיוב על הכרטיס? נגיד מישהו קונה כרטיס רכבת בקופה דרך כרטיס אשראי- האם החיוב הוא ברגע שמקבלים את הכרטיס, ברגע שמעברים אותו בכניסה או ברגע שמעבירים ביציאה?

אם מישהו קונה כרטיס בתל אביב עם יעד לחיפה. נכנס לרציף( כלומר העביר את הכרטיס) ופתאום מבין שהוא רוצה לבטל את הנסיעה וחוזר. האם המכונה תעביר את הכרטיס בחזרה? האם הוא יחויב על זה?

ואם במצב היפותטי הוא מעביר את הכרטיס בחזרה, יוצא מהתחנה עם הכרטיס ביד ופתאום מבין שהוא כן צריך לנסוע- האם המכונה תעביר את הכרטיס שלו?

וכל זה- איך הוא יחויב? על נסיעה כפולה? רק אל תשלחו אותי לחפש לבד באתר של הרכבת. אף אחד לא יענה שם.

אני סתם חושב על קומבינה. אם מישהו נוסע כל יום מחיפה לתל אביב ובחזרה- האם הוא יכול לקנות רק פעם אחת כרטיס הולך ופעם אחת חזור ולהשתמש בהם אינסוף פעמים( כל פעם להיכנס ולצאת עם אותו הכרטיס ואף פעם לא לסיים נסיעה). 79.183.217.170 13:41, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

החיוב מתבצע בעת רכישת הכרטיס. יתרה מכך, אם קנית כרטיס מת"א לחיפה, לא תוכל לצאת איתו בשום תחנה שאיננה חיפה (כולל בתחנה שנכנסת בה). תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 14:01, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אז זה הורס את כל הקומבינה. ואם מישהו טעה? נגיד הוא קנה כרטיס, נכנס לצריף ושם לב שזה בכלל כרטיס לנהריה- אין לו שום פתרון חוץ מלהגיע לנהריה ומשם לקחת כרטיס לחיפה? או אם הוא החליט בכלל לא לנוסע- אין שום אפשרות לבטל את הנסיעה? 79.183.217.170 14:38, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

כמובן שהוא לא צריך לנסוע לנהריה. הוא יורד בתחנה שהוא רוצה לרדת בה ופונה לשומר. אם הוא שילם בחסר מבקשים ממנו להשלים את התשלום ואם הוא שילם יותר מדי נותנים לו לצאת ולא מחזירים לו את הכסף. אני מניח שבתיאוריה יש איזושהי דרך לפנות לקופה ולבקש החזר אבל אין לי מושג מה היא. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 15:24, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אתה בטוח במה שאתה אומר? אני זוכר שפעם יצאתי תחנה אחת לפני בלי שום בעיה. דניאל • תרמו ערך 15:35, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

בכל מקרה ה"קומבינה" לא תעבוד. כשיוצאים עם כרטיס מקודדת עליו יציאה והוא לא יוכל לשמש ליציאה נוספת. אילן שמעוני - שיחה 16:49, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אני בטוח שזה קורה בתחנות מסויימות. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 16:58, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מקודדת בו היציאה. ואם אחרי היציאה נכנסים איתו פעם נוספת דרך אותו השער(שהוא גם השער הראשון שבו עברת)? לא היו אף פעם שתי יציאות עם אותו כרטיס. אלא כל פעם מבינת המכונה יהיה "יצאה-כניסה-יצאה-כניסה..." וחוזר חלילה דרך אותו השער. כמו איזה חולה נפש מטייל הלוך חזור דרך אותו השער בהפרש של כמה שעות. 79.183.217.170 17:16, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מה?

לגבי כניסה-יציאה-כניסה-יציאה - לא נראה לי שזה אפשרי. מבחינת השער האוטומטי, מרגע שעברת פעם בכיוון אחד, סומנה יציאה ומרגע שתעבור חזרה באותו שער, תסומן כניסה והכרטיס יאבד את תוקפו. לשער האוטומטי לא משנה אם עלית לרכבת או לא. כרטיס משמש לכניסה אחת ויציאה אחת, לא משנה היכן. באשר לתיקון טעות - הייתי עדה למקרה, שפנסיונר הקיש בטעות במכונה על "מבוגר" במקום "ותיק" וחוייב במחיר מלא במקום חצי מחיר. הוא פנה מיד לקופה, הציג תעודת אזרח ותיק וזוכה בחצי מחיר הכרטיס. אני מניחה, שדבר זה אפשרי גם במקרה של טעות בהקשת התחנה, או הלוך-חזור במקום כיוון אחד בלבד, וכן הלאה. ברור שלשם כך צריך לפנות לקופה, אוטומטים אינם מטפלים בתיקון טעויות, ובתחנת השלום, בקניון עזריאלי, למשל, אין כלל קופה אלא אוטומטים בלבד, לכן כדאי לשים לב כשמקישים על הלחצנים ולחשוב לפני שעוברים במחסום, כמו לפני כל פעולה בחיים.שלומית קדם - שיחה 23:18, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

בחדשות דיברו על "האצת הקמת המצוף הימי לקליטת גז נוזלי". ותמהני עד מאד: גז נוזלי? האין זה תרתי דסתרי? Ranbar - שיחה 16:52, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אפשר לנזל גז. אולי הכוונה לגז פחמימני מעובה. גילגמש • שיחה 17:02, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

הכוונה לגז טבעי מעובה (אנ'), או בשמו העממי המשעשע - גז מנוזל. ליאור ޖޭ • ו' בתשרי ה'תשע"ב • 17:04, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

האם המדע באמת מצא עד היום, חומר טבעי שנותן תאוצה במידת מה ליכולות הלמידה שלנו?. מרגיש לי שלא, אולי אני טועה. אמנם, לניסיוני, החומרים היחידים שכן נתנו לי תאוצה צנועה, ולא-פלסיבואית - שגיליתי במקרה, הם סוכרים, וקפאין.

בהחלט קיים, אבל יש... תופעות לואי לא רצויות. קוקאין. אילן שמעוני - שיחה 19:47, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אני לא יודע מי זה שלנו. אני לוקח ריטלין. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 21:01, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

היו מחקרים שמצאו, שהאזנה למוצרט משפרת את יכולת הלמידה (ראו אפקט מוצרט). מחקרים אחרים הפריכו את ממצאיהם. בכל מקרה, נראה לי שמוצרט עדיף על כל כימיקל או סם צמחי. ריטלין יכול לעזור למי שזקוק לו, לא כפיתרון פלא לכל תלמיד או סטודנט.שלומית קדם - שיחה 23:23, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

עכשיו אני רואה שפספסתי בשאלה את זה שמדובר על חומר טבעי. אני חוזר בי. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:48, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אני תמה לגבי עלי קוקה. ידוע שאינדיאנים מהאנדים השתמשו בהם לצורך המרצה וריכוז לאורך דורות. אפשר שבלעיסת העלים, להבדיל מצריכת קוקאין מזוקק, התופעות השליליות שוליות בזכות המינון הנמוך והספיגה האיטית. על כל פנים גידול קוקה אינו חוקי ברוב העולם, וגם בארץ. אילן שמעוני - שיחה 09:41, 4 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

כנראה שהניחוש שלי מבוסס : Coca#Pharmacological aspects אילן שמעוני - שיחה 09:45, 4 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

פעם שמעתי ששתיית מים תורמת לתחזוק יכולות הלמידה של אדם במקומן, או אף מאיצה אותם במעט... אולי גם מישהו אחר שמע על זה.

אין כיום שום חומר כימי "טבעי" או "לא טבעי" המסוגל לשפר או להאיץ את כושר הלמידה שלנו. ריטלין וניגזרותיו מפחיתים את פעילות היתר של הנוטל תרופה זו ועל כן משפר את יכולת תשומת הלב של אותו אדם ועל ידי כך גם את הריכוז שלו ואת הישגיו הלימודיים. אין התרופה משפיעה ישירות על יכולת הלמידה ועל כן על אדם ללא הפרעת קשב וריכוז לריטלין לא תהיה שום השפעה (פרט לתופעות הלוואי השליליות). סמים שונים ( LSD, קוקאין ועוד) מפחיתים את עייפות הגוף ואת הצורך בשינה ועל כן הנוטל סמים אלו מסוגל ללמוד שעות רצופות רבות יותר. המחיר יהיה שבנוסף לנזק החמור שבנטילת סמים, הנוטל יסבול, עם הזמן, מתשישות יתר הנובעת מחוסר שינה. קפה ודומיו (תה, קקאו) מקטינים תחושת עייפות אצל חלק מבני האדם ועל כן מאפשרים הגדלה של הזמן המוקדש ללימוד. זו הדרך היחידה שביכולתי להמליץ עליה אך גם כאן יש להזהר מהפרזה. ד"ר --וידנפלד - שיחה 23:38, 4 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אני קצת מתקשה להבין את הטענה שלך. אם נטילת ריטלין מנטרלת הסחות ובכך מאפשרת למידה כיצד היא לא מגבירה את יכולת הלמידה? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:49, 4 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אכן ריטלין מנטרלת הסחות דעת אצל סובלים מהפרעת קשב וריכוז בלבד. על ידי כך אנשים אלו יכולים להתרכז טוב יותר וזמן רב יותר בחומר הנלמד ולהגביר את הישגיהם הלימודיים. הריטלין אינו גורם לתאי המוח להגביר את כושר הקליטה והזכרון שלהם. אכן, אין לריטלין השפעה על אנשים שאינם סובלים מהפרעת קשב וריכוז. ד"ר --וידנפלד - שיחה 00:41, 5 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

כמובן. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 00:51, 5 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

"שלנו"- לא. של חיות מעבדה- כן. והלוואי שתוך כמה עשרות שנים יהיו בשימוש פרמקולוגי. אגב, לגבי קוקאין- התשישות לא נובעת רק מהעדר שינה אלא מריקון מאגרי הדופאמין בעצבים. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ב • 10:13, 5 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

האם צמח התה --- "Camellia sinensis" ?, נחשב נוטרופ?. האם הסינים בעצמם אמרו משהו על זה?. דעו לכם ששמעתי שקוקה קולה מכילה תמצית עלי קוקה (קוקאין), אם כי זה נשמע לי מיתוס מופרך והזוי.

התה מכיל מרכיב כימי ממשפחת הקפאין ועל כן הוא יכול להיות גם מעורר. אין ספק שרופאים וביוכימאים סיניים יודעים זאת. משקה הקוקה קולה בעבר הרחוק הכיל כנראה (כנראה, היות שהנוסחה הייתה סודית) תמצית של עלי קוקה. כאשר תמצית זו הוגדרה כסם, היא הוצאה מתוך מרכיב הקוקה קולה. כיום החומר המעורר והממכר בקוקה קולה הוא קפאין. ד"ר --וידנפלד - שיחה 14:58, 5 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

שאלה צנועה ואחרונה לד"ר, ברשותו כמובן. מה פירוש "מרכיב ממשפחת הקפאין"? האם לקפאין יש וריאציות?, שפע ברכות. 79.178.0.143 19:35, 5 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אמנם לא הדוקטור אבל אולי תמצא עניין בזה. אמרו "לא" לסירוס ויקיפדיה! רנן • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ב • 19:40, 5 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מרכיבים ממשפחת הקפאין הם תוצרי לוואי של קפאין בעלי תכונות כימיות דומות כמו פראקסנטין, תאופילין ותאוברומין. ד"ר --וידנפלד - שיחה 22:42, 5 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

קורה כשמזדווגים שהאיבר נשאר 'תקוע' בפנים ללא היכולת להיחלץ באופן עצמאי, איך זה נקרא בשפת הרפואה המקצועית, וממה זה קורה בדרך כלל?109.253.108.85 18:10, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

זה מכונה penis captivus. אם אני מבין נכון, זו תופעה שנויה במחלוקת, שאם היא קיימת היא נדירה למדי, ונובעת מצורה של וגיניזמוס. אביעדוס • שיחה י"א בתשרי ה'תשע"ב, 16:42, 9 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

תודה אחי. 95.35.253.54 12:47, 17 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אדם שמן מפסיק לאכול בשר בכלל ואכול ירקות ומתחיל לעשות ספורט( יש מספיק ויטמינים ומינרלים. הוא רק במצב של חוסר קלוריות). האם החומר של רקמות שומן יהפוך להיות החומר של רקמות שריר? הוא אכול ירקות הכוללים ברזל אם זה חשוב. 79.177.222.147 21:43, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אם אדם יפסיק לאכול בשר ויאכל ירקות בלבד הוא ימות. דיאטה צמחונית או טבעונית כוללת עוד כמה מרכיבים חשובים מלבד ירקות (למשל דגנים ומרכיבים נוספים). אם נתעלם מהחלק הזה של השאלה - השומן לכשעצמו לא יכול להפוך לשריר. השומן הוא צורת משמורת אנרגיה של הגוף. הגוף יכול לנצל את השומן לאנרגיה כדי לבצע פעילות. פעילות זו עשויה לגרום לגידול במסת השריר, אם יתקיימו תנאים מתאימים. גילגמש • שיחה 21:57, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אז נחדד את השאלה: מה המינימום שאדם צריך לאכול על מנת לבנות שרירים. אילו רכיבים חיוניים לבניית שריר אם מניחים שלאדם יש מספיק שומנים בשביל לא למות מרעב? 79.177.222.147 22:13, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אין אפשרות לענות על שאלתך. כל אדם שונה ממשנהו וכדי לבנות תפריט תזונה שיתמוך בבניית שריר יש לפנות ליעוץ אצל תתזונאי שמתמחה בתזונת ספורט. באופן כללי, נהוג אצל בודי בילדרים לאכול 2 גרם חלבון ו-4 גרם פחממה לכל ק"ג גוף כדי להגדיל את מסת השריר. אפשר להגדיל את מסת השריר גם בתזונה מתונה יותר. מרכיבים חשובים לבניית מסת שריר הם חלבונים, פחממות, שינה ופעילות גופנית. כמו כן, חשובים ויטמינים ומינרלים. גילגמש • שיחה 22:18, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אני לא הולך להיות בודי-בילדר. אני רק מתעניין במנגנון ביולוגי של בניית שריר. כל חלבון יתאים לבניית שריר? האם הוא חיוני? האם אפשר לבנות שרירים רק מתפריט של פחמימות+מינרלים+ויטמינים? נכון שהגוף מסוגל לסנטז חלבונים לבד מפחמימות? אם שפן הניסיונות שלנו אוכל רק חלבונים+מינרלים+ויטמינים( בלי תוספת פחמימות) האם יכול לגדל מסת שריר? 79.177.222.147 22:36, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

לא. לא כל חלבון. חשוב שהחלבונים יכילו את כל חומצות האמינו. יש אפשרות לבנות שרירים תוך כדי הקפדה על תזונה צמחונית מאוזנת הכוללת מגוון רחב של מאכלים (בעיקר דגנים וקטניות, אך לא רק). הגוף יכול לסנתז רק חלק מחומצות האמינו מפחממות. חלק אחר חייב להגיע מתזונה. אם לא אוכלים פחממות כלל אי אפשר להוסיף מסת שרירים. כמו כן, אין להמנע באופן גורף כל כך משומן. מדובר במרכיב תזונה חיוני וההמלצה הנוכחית של הFDA עומדת, אם אני לא טועה, על משהו כמו 20-25% מסך הקלוריות שאמורות להגיע משומן. קשה לתת לך תשובה מלאה יותר ואני מציע לך לפנות לתזונאי שירכיב לך תפריט בהתאם לנתוניך האישיים. גילגמש • שיחה 22:43, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

כבר אמרתי שאני מתעניין בביולוגיה ולא בדיאטה אמיתית( מי כבר מסוגל לא לאכול בכלל חלבונים ולעשות ספורט). לגבי חומצות אמינו- האם אפשר לסנטז אותם משומן ולא מפחמימות? אם יש הבדל מבינת שומנים שאדם אוכל (סתם דוגמה צלעות חזיר) לבין שומנים של האדם עצמו? מבחינת הרכב, אחוזי ניצול אנרגיה וכדו'? כלומר אם אתה ממליץ על 20% מהקלוריות לבוא משומן- האם האם יכולים לבוא באותה מידה ממאגרי שומנים בישבן? 79.177.222.147 23:16, 3 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

יכול להיות שעניתי מהר מדי בלי לבדוק לעומק. צריך לבדוק את המסלולים המטבוליים. אני לא זוכר בעל פה את המסלול. העניין הוא שבחומצת אמינו יש חנקן ואילו בשומן ובפחממה אין חנקן. אני יודע בוודאות שאפשר לסנתז שומן ופחממות מחומצת אמינו. אני לא בטוח שאפשר לעשות את התהליך ההפוך. יותר סביר להניח שחומצת אמינו אפשר לסנתז רק מחומצת אמינו ולא מפחממה או שומן. צריך לבדוק את העניין. הספרים הרלוונטיים לא מולי ואם זה חשוב לך, אתה צריך לבדוק את המסלולים המטבוליים הקשורים למעגל קרבס - אלפה קטו גלוטרט וכל אלה - מה התגובות שהם עושים - אם אפשר לסנתז חומצת אמינו מפחממה אז זה דרך אחד החומרים האלה (אם כי כפי שאמרתי יותר סביר להניח שאי אפשר). מבחינת הרכב שומן אצל בעלי חיים - אני לא יודע. יתכן שיהיה הבדל. כשאמרתי שFDA ממליץ (ולא אני) הכוונה לשומן בתזונה מבחינה קלורית לא משנה מאיפה מגיע השומן, אך כמובן שיש הבדלים בין שומנים שונים בהרכב חומצות השומן שלהן. חלקן טובות יותר וחלקן טובות פחות. באופן עקרוני, אם אתה מתעניין במנגנון הפיזיולוגי של בניית השריר אז על פי התאוריה הידועה לי השריר יגדל במאמץ גופני אחרי שיווצרו בו קרעים מיקרוסקופיים ובתהליך ההחלמה עובי הסיבים יגדל. גילגמש • שיחה 02:45, 4 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

בדקתי קצת אצל האנגלים ואכן ניתן לסנתז לפחות חומצת אמינו אחת מאלפה קטו גולוטרט כך שעל פניו ניתן לסנתז מפחממות היות שאלפה קטו גלוטרט הוא מרכיב של מעגל קרבס (תהליך שבו התא מפיק אנרגיה מגלוקוז) כעקרון גם חומצות השומן נכנסות למעגל זה דרך מנגנון מסוים כך שעל פניו כן ניתן לסנתז מהן, אבל צריך לבדוק. ראה גם: en:Amino acid synthesis אבל כדי להיות בטוח צריך לבדוק בספרים שאינם זמינים לי כרגע.

שלום, אני מחפשת מידע על אביטל מוסינזון, בנו של יגאל מוסינזון, שהיה לו מקום מכובד בתרבות הישראלית, מהתיאטרון ועד לטלויזיה, מבה"ס לאומנויות במצפה רמון ועד לפסטיבל ישראל. מאד משונה, אבל אני לא מוצאת עליו שום דבר באינטרנט ואני חושבת שמגיע לו - ולנו - ערך בויקיפדיה.

בברכה, ד. ב.

האם קיימת אפשרות להעביר שקופיות (slides) למחשב? יש לי אוסף שקופיות גדול מלפני שנים בות, חלקן לפחות עדיין במצב טוב. האם יש איזו שהיא דרך להעביר אותן למחשב כדי שיישמרו? תודה,שלומית קדם - שיחה 07:04, 4 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

אפשר, חפשי בגוגל "המרת שקופיות" [4] שנילי - שיחה 07:07, 4 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

תודה, שנילי ושנה טובה.שלומית קדם - שיחה 08:11, 4 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

"ויקיפדיה קשה מדי לתפעול", את זה אמר ג'ימי ויילס ולא אחר. הייתי מציע שראשית כל יוסיפו לויקיפדיה את אלו.

ליד ביתי,שנמצא בראשון לציון(ולא בבני ברק,ירושלים או בית שמש)ישנו בית שעליו השלט האדמו"ר מחוסט,לא פעם ראיתי את האיש החביב,איש מבוגר שלובש מעין גלימה מנוקדת שהיא כנראה מדים של החסידות. פעם אפילו השלמתי מניין,כשנכנסתי לבית הכנסת,שאלתי את אחד המתפללים כיצד ייתכן שבחסידות אין מניין,אז הוא אמר לי שזאת חסידות בלי חסידים,האיש עצמו אגב לא נראה כחסיד אלא כדתי לאומי וכך רוב המתפללים.

השאלה היא,אז מי זה?מאיפה הוא(ז"א חוץ מחוסט)?

הייתי שואל אותו,אבל לא ממש נעים לי,והוא גם מדבר במבטא אידישאי כבד ולא הכי ברור,

בברכה,

ראה חסידות חוסט כנראה מדובר ברבי אלימלך טירנואר.94.230.89.166 12:33, 4 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

חסידות חוסט.

רבי ברוך פנחס לייפער. התגורר במספר ערים בארץ. אני חושב שבכולן עדיין פועל בית המדרש שהקים. --Akkk - שיחה 15:09, 4 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

מה המהירות הכי גדולה שיש לחללית לא מאוישת שקיימת היום?

למה היא מוגבלת? אם איך חיכוך בחלל, למה לא בונים מנוע שיאיץ את החלליות למהירויות של איזה 0.5C? למה צריך לחכות שנים שהחללית תעבור מרחק של 20 דקות אור? 79.177.216.168 13:13, 4 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

הגשושית וויאג'ר 1 נעה היום במהירות של כ-61,400 קמ"ש (17,060 מטרים בשנייה) ביחס לשמש ונראה לי שהיא המהירה ביותר כיום. מנוע צריך דלק, וכדי להביא את החללית למהירות גדולה יותר - צריך עוד דלק, אז אם יש לך מספיק דלק אתה תוכל להאיץ עוד ועוד. יש דרכים חוץ מדלק להאיץ חללית כמו למשל מקלעת כבידתית שבה השתמשו הרבה חלליות, גם וויאג'ר 1. Cgruda - שיחה 13:40, 4 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

לא יודע לגבי וויאג'ר, אבל אני נע מהר יותר ביחס לשמש. מסיים הקפה של כ 900 מליון ק"מ בשנה, שזה כ 2.6 מליון ק"מ ביום, או כ 100 אלף קמ"ש. משה פרידמן - שיחה 12:03, 6 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

שלום שלום,

האם היו שטחים שיועדו למדינה היהודית לפי תוכנית החלוקה אך נמצאו בשליטת ירדן או מצרים בתום מלחמת העצמאות? איני מתייחס לעבר המזרחי של הכנרת שנכבש על ידי סוריה. בתודה, ליאור ޖޭ • ו' בתשרי ה'תשע"ב • 15:04, 4 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->

צבא סוריה היה הצבא הערבי היחיד שכבש חלק מהארץ שיועד ליהודים לפי תוכנית החלוקה: אזור צמח מדרום לכנרת ואזור משמר הירדן מצפון לה. הגבול עם סוריה בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות כלל שטחים מפורזים. בפועל חלק מהשטחים המפורזים הפכו להיות שטחים בשלטון ישראלי וחלק: בשלטון סורי. לכן בגבול סוריה יש הבדל בין "קווי שביתת הנשק" לבין "קווי הארבעה ביוני 1967" (אגב, גם הערך הקו הירוק לא מתייחס להבדל הזה). Tzafrir - שיחה 11:38, 5 באוקטובר 2011 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->