איזה מכללות מקבלות מימון מהמדינה? כמה? באילו קריטריונים הן אמורות לעמוד? ניסיתי לחפש את התשובות בעצמי ונכשלתי... בברכה, --איש המרק - שיחה13:05, 5 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תשובות תוכל למצוא באתר הועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), שפועלת תחת המועצה להשכלה גבוהה. ניתן למצוא שם קריטריונים לתקצוב וכד'. את המידע אלו מכללות מקבלות מימון מהמדינה מצאתי משום מה רק בקובץ הזה, בעמ' 85, ולא כתשובה ישירה לשאלה זו. מן הסתם ישנם מקומות אחרים בהם ניתן למצוא את המידע בצורה נוחה יותר אבל זה מה שמצאתי. Goldmoon - שיחה15:58, 5 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
1. אילו תולעות טפיליות שמדביקות בני אדם קיימות בארץ?
2. האם תולעות טפיליות שהדביקו אדם ישארו בגופו לעד, אלא אם כן יקבל טיפול רפואי מתאים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תשובה 2: כמו לכל דבר חי, גם לתולעים יש אורך חיים מסוים (עד כמה שנים) - אבל התולעים יכולות להשאיר צאצאים. למשל, תולעת סרט שחיה במעי של אדם יכולה לשחרר אלפי ביצים. כמובן שיש טיפולים לזה. MT0 - שיחה16:17, 16 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ומה מספר המימדים שיכולים להיות ? ........
נורא מסקרן אותי לדעת, גם בעקבות השאלה הקודמת על התלת מימד. פארוק - שיחה01:41, 6 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא בדיוק הבנתי. 3 המימדים הראשונים מדברים על "אורך, רוחב, עומק (נפח)" המימד הרביעי מדבר על "זמן". רציתי לדעת שמדברים בעולם הטכנולוגיה על המימד הרביעי למה הכוונה, וגם בעולם האומנות ראיתי אומנים שהם מדברים על פסלים שיהיו בעלי מימד רביעי ומימד חמישי.
כשמדברים על הממד הרביעי מתכוונים לרוב לזמן. מעולם לא שמעתי על השימוש במונח באומנות אבל אין לזה שום קשר לממדים הפיזיקליים במציאות. לפי תורת המיתרים אנו חיים בעולם 11 ממדי. אולם איננו מסוגלים להבחין ב-7 מתוכם מכיוון שהם מכורבלים וקטנים מאוד, הרבה מעבר ליכולת ההבחנה שלנו. למעשה בזמן תנועתך אתה נע דרך כל הממדים ואתה מקיף לחלוטין את הממדים המוכרבלים מספר עצום של פעמים. דניאל ב.11:34, 6 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני שואל בגלל שאני שמעתי שיש כבר טלוויזיות שהם כבר ב-"מימד רביעי" שזה כבר הרבה יותר מסתם תלת-מימד. והרבה אומנים כמו למשל: הפסל יעקב אגם מדבר על פסלים שהוא יצר במימד רביעי וגם מימד חמישי שזה דבר שהוא עוד לא ממש מוכר בעולם. פארוק - שיחה02:48, 7 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם אגם אמר אז הוא אמר. כבר נאמר שבאומנות כמו באומנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה. אני מניח שהוא התכוון שהיצירות שלו משתנות על ציר הזמן (למשל משפריצות מים ואש לסרוגין) ומכאן מימד הזמן נוסף ליצירה תלת מימדית (פיסולית). לגבי הטלוויזיות, כנראה שממש מנסים למכור את הטלוויזיה, או שסתם לא ברור להם על מה הם מדברים. יוסי מחשבון אחר - שיחה09:25, 7 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כל מי שמדבר על ממדים נוספים סתם מדבר שטויות וזה לא באמת קשור לממדים הפיזיקליים ביקום. דניאל ב.12:09, 7 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם יש מילה עברית לאפיקורס? בתשבץ שאני ממלאת ישנה מילה בעלת 3 אותיות אשר 2 הראשונות הן "מ" "י" וחסרה לי האות האחרונה.
בתודה מראש, מירי. 84.228.31.11308:54, 6 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כמובן ש Federal Republic of Germany אבל עוד הרבה ארגונים ומפרסמים תפסו 'טרמפ' על ראשי התיבות המפורסמים ושילבו בהם לוגואים משלהם שפם אדום - שיחה 19:16, 6 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם מישהו יודע באיזה תאריך/ים מתקיים גיוס יולי הקרוב ? ומהו המועד לאחריו ? או, לאן אפשר לפנות לבירור עניין זה ? תודה. בנצי - שיחה18:47, 6 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
Backdoor.Flbot.A. אתמול, תוך כדי עבודה (בלית ברירה) על אחד המחשבים במזכירות ביה"ס שלי, נוגעו קבצים רבים שהיו על הדיסק-און-קי שלי, ואיני מסוגל עתה לפתוח אותם מכל מחשב אחר, מלבד זה שעליו עבדתי. איך ניתן להסיר את הדבר המזוויע הזה ? חלק מהקבצים הם קבצים בעבודה שוטפת, כולל מצגת לפני הרצאה. שאלה שניה, משנית, למה רק המחשב המזיק (כנראה) מצליח לפתוח אותם ? שוב, תודה, גם כאן. בנצי - שיחה19:19, 6 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
איך אתה יודע את סוג הוירוס? מה קורה כשאתה סורק את הדיסק באמצעות אנטי-וירוס. הסיבה שאתה לא מצליח לפתוח את הקבצים היא שתוכנות האנטי-וירוס כנראה מונעות מהמחשב לגשת לדיסק-און-קי. במחשב המזיק כנראה שלא מותקן אנטי-וירוס (אחרת לא היה עליו את הוירוס הזה). תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית18:37, 7 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הגיוני לגמרי. מעניין שהוא לא מפריע לאנשים שעובדים עליו, עד שבא אורח. את סוג הנגיף אני יודע, לאחר שניסיתי לבדוק את הבעיה על המחשב הבייתי שלי, עליו מותקנת תוכנת סריקת וירוסים (BitFinder, במקרה זה). התוכנה זיהתה אותו וגם חסמה אותו (ליתר דיוק, חסמה את כל הקבצים הנגועים, ולכן איני יכול לפותחם). מה אני עושה מכאן ? בנצי - שיחה19:29, 7 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני לא מכיר את התוכנה הספציפית המדובר ולכן אני לא יכול להדריך אותך צעד צעד. נסה להפעיל את תוכנת האנטי-וירוס ולבצע סריקה יזומה של הכונן. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית20:58, 7 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה יותר נכון 13.7 מיליארד שנים שאנחנו "מודעים" אליהם ע"י טלסקופים והטכנולוגיה העכשווית בנתיים אבל בכל מקרה יש גבול מסויים שמעבר אליו אי אפשר לראות כי זה נוצר במהירות שלא ניתן להגיע אליה או משהו כזה, אני לא ממש זוכר. תסתכל פה על ההרצאות נראה לי שזה בין האחרונות שהיו, יש על זה הסבר [1]. בברכה ,Nimrod333 - שיחה00:25, 7 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפי תאוריית המפץ הגדול השלטת קיום במדע היקום נוצר מנקודה אחת לפני כ-13.7 מיליארד שנים ומאז הוא מתפשט באופן תמידי, אך גודלו תמיד סופי. מה שנמרוד התכוון הוא שישנם תחומים של היקום שמתפשטים מהר מידי בכדי שאי פעם נוכל להגיע לידי איזשהי אינטרקציה עמם (לראות אותם או להיות משופעים מהם בצורה כלשהי). זאת מכיוון שהגבול העליון למהירות בה מידע יכול לעבור היא מהירות האור, והחלקים הללו של היקום מתפשטים כל כך מהר עד שהאור שיוצא מהם רק מתרחק מאיתנו עם הזמן. דניאל ב.12:07, 7 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם המדע גילה מה קובע את מין העובר?, או לפחות איך ניתן להשפיע על התגבשות המין ברחם?.. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אצל בע"ח מסוימים (למשל יונקים, כולל בני אדם) מין העובר נקבע על פי הכרומוזומים שלו - ראו כרומוזומי מין. באחרים המין יכול להיות מושפע מגורמים סביבתיים (טמפרטורת הסביבה של הביצים), או אף להשתנות במהלך החיים (פזית ים סוף). בחזרה לאדם - בעיות כרומוזומליות או הורמוניות בהתפתחות יכולות להשפיע על התפתחות מין שונה מזה שנקבע ע"י הכרומוזומים, אך אלה תופעות נדירות יחסית. בעיקרון המין של עובר אדם נקבע בהפרייה, ואי אפשר לשנות אותו. יואלפ - שיחה07:46, 7 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום. טעיתי כשלא ציינתי שאני מתכוון אך ורק לאנושות.
ובכן, מה קובע את כרומוזמי המין? - האם המדע יודע, במידה ולא, האם ישנן תאוריות מדעיות בנושא?
מדובר בעט של Pilot, לא בדיו סתרים. כאן יש פרסומת בווידאו. המחק עובד על חום, הצלחתי למחוק את הכתוב גם באמצעות מצית. אך אני עדיין לא מבינה את הפעולה לאשורה. נעה - שיחה21:38, 9 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
למה יש מספר פחות או יותר שווה של זכרים ונקבות אצל יונקים?
חשבתי על זה קצת (וגוגל לא עזר), ולא הגעתי לפתרון. יש יתרון אבולוציוני למינים שיכולים להתרבות מהר, אבל מספר שווה מאיט את ההתרבות. אם היה 70% נקבות קצב ההתרבות היה מהיר בהרבה. ובכל זאת היחס הוא דיי עקבי בין המינים השונים.
למה?
האבולוציה לא עובדת ברמת המין, אלא ברמת הפרט - התחרות הגדולה של פרט ממין מסוים היא עם פרטים אחרים מאותו מין. בעיקרון, במצב בו יש יותר נקבות מזכרים יווצר יתרון להיות זכר (יוכל להפרות יותר נקבות ולהעמיד יותר צאצאים), ולכן יהיו יותר זכרים. יואלפ - שיחה07:32, 8 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אכן, זה מוסבר היטב בספר הגן האנוכי. רוב למין אחד יגרור כדאיות להיות בן המין ההפוך (פחות תחרות) לכן האבולוציה תחזיר במהרה את השיוויון בין המינים (או במילים אחרות, שיוויון הוא אסטרטגיה יציבה אבולוציונית). אולם ישנם מינים בהם המצב שונה בגלל דרכי רבייה לא סטנדרטיות. לדוגמה אצל נמלים מסוימות (או כולן?), הזכר נושא רק חצי מהמטען הגנטי. לכן מבחינת הפועלות עדיף יחס של 75%-25% לטובת נקבות (מסיבות של ברירת שארים) וזה אכן היחס המצוי. מעניין לציין שמבחינת המלכה עדיף יחס שיוויוני אולם הפועלות כנראה כופות את טובתן בדרך כימית. דניאל ב.11:38, 8 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מעניין אותי כמה דברים די בסיסיים בהנהלת הכלכלה של מדינה:
1)האם כמות הכסף(גם מזומן וגם וירטואלי) זה גדול קבוע בכל רגע? כלומר ניתן לדעת בוודאות מה כמה כסף יש במדינה? הכל שטר חדש שמדפיסים בה במקום שטר ישן? אם אני מרוויח שקל, זה אומר שמישהו בהכרח מפסיד שקל? כלומר "חוק שימור הכסף"?
ההיגיון שלי אומר שכמות הכסף במדינה צריכה ללכת ולעלות, כי העלות של מוצר שמיוצר במפעל עולה פי כמה וכמה על עלות החומרים המרכיבים אותו. כלומר המפעל הופך עבודה פיזית לכסף. אז איך יודעים כמה כסף חדש להדפיס מדי יום?
2)נגיד שכיכר לחם עולה 5 שקלים ושכר המינימום זה 10 שקל לשעה. האם העלת שכר המינימום ל12 שקלים לשעה בהכרח תגרום לעליה של מחיר כיכר הלחם ל6 שקלים? אם כן - מה ההיגיון להעלות את שכר המינימום?
109.64.19.17416:53, 8 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
א. כמות הכסף המודפסת שנמצאת בידי אזרחים ומשמשת לעסקאות היא רק חלק קטן מכלל הכסף. לכן, רוב הכסף שמודפס מחליף כסף ישן שנגרס/מותך. רק מיעוטו הוא תוספת.
ב. אין צורך לדעת (וגם אין אפשרות לדעת) כמה כסף צריך להדפיס - הממשלה מדפיסה מדי שנה כסף בשיעור של עשרות מיליארדים וגם משלמת חובות בהיקף של עשרות מיליארדים באמצעות הנפקה ופדיון של אגרות חוב. השנה, לדוגמה, ישראל הנפיקה כ-30 מיליארד שקל (באגרות חוב) יותר משפדתה. אבל רק חלק זעיר מהכסף הזה מגיע לשימוש בפועל באופן מיידי. רוב אגרות החוב נקנות על-ידי גורמים שונים, כמו קרנות פנסיה או ביטוח, ומשמשות עתודות או חסכון לעתיד.
ג. מה באמת ההיגיון בהעלאת שכר מינימום? הרעיון שביסודו הוא שהיצרנים מרוויחים המון, ואם נעלה את שכר המינימום הם "יספגו" את ההעלאה באמצעות ירידה ברווחיהם. בפועל, מה שיקרה הוא בעיקר: א) חלק מהיצרנים יגלגלו את העלות הנוספת של השכר על כתפי הציבור באמצעות העלאת מחירים. ב) יצרנים אחרים, שאינם יכולים לעשות זאת, יפטרו עובדים. הייתשלהדוס - שיחה17:19, 8 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם ניתן להגיד שכל הכסף של המדינה יכול לקנות יותר מאשר סך כל הסחורה והשירותים של כל העסקים במדינה? האם עודף כסף לא גורר אוטומטית ירידה בערך המטבע, כך שכמות הסחורה+שירותים והכסף יתאזנו?
אם המדינה לא יודעת כמה כסף "נוצר" מדי שנה, איך הם יודעים כמה להדפיס בפועל? איך הבנק הראשי מונע היפר-אינפלציה? האם כל האגרות חוב וקרנות הם כסף אמיתי או שזה סתם מספרים על הנייר? כלומר, האם הכסף הזה ישומש לצרכי קניית שירותים/סחורה? 109.64.19.17417:30, 8 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
עודף כסף גורר תמיד ירידה בערך המטבע (ובפועל, זה מה שקורה, בשיעור של כשלושה אחוז לשנה - שיעור המקביל לגירעון, בערך).
המדינה לא יודעת כמה להדפיס ושום כסף לא "נוצר" - המדינה יוצרת בעצמה את הכסף באמצעות הבנק המרכזי. הבנק המרכזי מונע היפר-אינפלציה בעיקר באמצעות הגבלת כמות הכסף שהוא מאפשר לממשלה להדפיס (כלומר, הגבלת כמות אגרות החוב) ובאמצעות הריבית שהוא קובע לכסף שהוא מלווה ולווה.
כל אגרות החוב אינן מספרים על הנייר - לא כולן בכל אופן. אגרות החוב מייצגות חוב אמיתי של הממשלה לנושיה - הציבור. אגרות החוב הן סתם ניירות, אך בפועל, כדי לכבד את ההתחייבות של הממשלה לשלם היא גובה מהאזרחים כסף אמיתי (כלומר, כסף שהתקבל עבור משהו שיוצר באופן ממשי).
אם לפשט את זה: בכל המחזור של הדפסת אגרות חוב, כסף וכו' חייב להיות מקור של ערך אמיתי: מישהו שמייצר משהו. הייתשלהדוס - שיחה15:42, 10 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ואיך בכל זאת יש אניפלציה? למה פעם יכולתי לקנות כרטיס לאטוטבוס ב3 שקלים והיום ב6 שקלים? יוצא שבכל זאת ערך השקל הולך ופוחת. מה הסיבה לכך?
אם מפעלים במדינה מסויימת מתחילים ליצר יותר מוצרים לשנה( פיתוח טכנולוגי) - האם זה יגרור עליה בערך המטבע? 79.180.52.2418:32, 14 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בבית הקברות ליד הכפר הירוק יש מעיין בניין גדול שנראה כמו חניון שקוברים בו את האנשים אחד מעל השני בתאים מבטון בערך בגודל מטר על מטר על שניים וחצי מטר.
תהיתי איך זה עובד? האם משאירים את הגופה פשוט באוויר בתוך תאי הבטון האלה? או שמכסים אותה אחרי זה באדמה? נראה לי מאוד מסורבל לדחוף אדמה לחורים הקטנים האלה. מישהו יודע?
הייתי באתר המוזר הזה והוא לא מספק שום הסברים או סיבות. למעשה כמעט בכלל לא כתוב על הקבורה שאני מדבר עליה בבניינים. אם תוכל לתת קישור ישיר על המידע שאתה רואה שם אני אודה לך.
איך זה שמעצמה כלכלית כמו יפן, ערך המטבע שלה, הין, שווה כל כך מעט (דולר אחד שווה 90 ין בערך)? המטבע שלהם אמור להיות מאוד חזק - הם מייצאים הרבה! תודה ―מני111 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שווי המטבע הוא לא מדד ליציבותו. האגורה והשקל, אם אפשר לומר, חזקים באותה מידה. חוזק המטבע הוא היציבות של שוויו. ישרון - שיחה10:45, 9 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא אמרתי יציבות, אבל אם יפן מייצאת הרבה ומייבאת פחות [ובזה מתבטאת כלכלה חזקה) הרי שערך המטבע שלהם צריך להיות הרבה יותר גבוה
שוב, אם ישראל תחליט ששקל מעכשיו שווה לעשרה שקלים זה לא ישנה כלום מבחינת הכלכלה של ישראל אלא רק מבחינת הנוחות של תושביה. שווי המטבע הוא לא המדד לחוזקו. כך שאם רוצים להשוות את חוזק הין לדולר צריך להשוות 90 ין עם דולר במשך תקופה ולראות את השינויים. מקווה שזה מובן- ישרון - שיחה12:21, 9 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ז"א שהממשלה היפאנית/בנק המרכזי החליטה שהמטבע שלה יהיה בעל ערך נמוך כדי שיהיה קך לייצא? (כמו סין).
The yen was legally defined as 0.78 troy ounces (24.26 g) of: pure silver, or 1.5 grams of pure gold hence putting it on a bimetallic standard. this come from the english wikipedia.
למה זה חשוב מאיזו מתכת המבטע עשוי? נראה על פניו לא רלבנטי
מה שכתוב באנגלית הוא לא שהמטבע עשוי מכסף וזהב, אלא שערכו מוצמד לערך הזהב והכסף, שנחשבים לערכים מאוד יציבים מאז ומעולם, ואינם קשורים לטכנולוגיה, שעדיין לא מסוגלת לייצר כסף וזהב (בכמות משמעותית) יש מאין. Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה!12:27, 9 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ידוע שההלכה היהודית מעודדת מתן בסתר, כצורה מועדפת של מתן צדקה. שאלתי היא מה הנימוקים לכך. סיבה די ברורה היא הרצון לשמור על האנונימיות של מקבל התרומה, כדי לא לביישו ולהביכו. אך מדוע חשובה האנונימיות של התורם? דב ט. - שיחה10:32, 9 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא זו הסיבה. הסיבה המקורית, כך, לפי הספרות ההלכתית, היא מניעת מבוכה ובושת פנים מהנצרך בשל המעמד הנתפס כמשפיל. בנצי - שיחה13:35, 9 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם הנושא רלוונטי בכלל (הלכתית) כאשר אין אדם ספציפי שנהנה מהתרומה, למשל בתרומה לאגודה למלחמה בסרטן? מצד אחד, לכאורה, הנותן בסתר מוותר על הכבוד והתרומה לאגו שמהם נהנה התורם שלא בסתר, מצד שני: מה רע בזה. גם אגו הוא חלק מהאדם וצריך לרתמו למטרה חיובית, לא להלחם בו (זו להבנתי דרכה של היהדות באופן כללי). מעבר לכך, תרומה גלוייה יכולה לעודד אחרים לתרום. דב ט. - שיחה11:16, 14 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אין איסור חוקי בביטוח חובה אך עלולה להיות השלכה על סכום ההשתתפות העצמית. שנילי • שיחה14:53, 9 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כלומר הביטוח חובה הרגיל מכסה פגיעות בנפש גם לצעירים והביטוח הצעיר מכסה פגיעות ברכוש לצעירים? איתי פ. • שיחה17:58, 9 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בעבר קראתי בערך הנ"ל שיש הבדל בין בחזרה לעתיד הראשון לבין השני והשלישי. היה כתוב שהראשון הוא קומדיה רומנטית והשני והשלישי לא. אז מהו הסוג של הסרטים השני והשלישי? הרפתקאות? פעולה?
הסרט הראשון והשלישי יכולים בהחלט להיחשב לקומדיית הרפתקאות בדיונית, אבל השני שונה לחלוטין, ולדעתי יוצרי הסדרה נבהלו כל כך מן הסרט הקודר, הפסימי והמדכא שיצא להם, עד שמיהרו לחזור בסרט השלישי לאופי הרומנטי והקומי של הסרט הראשון.שלומית קדם - שיחה19:25, 11 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תלמיד קולנוע בשם אייזיק רוברט מיימון טען באזני ש"בחזרה לעתיד" נהגה כטרילוגיה, ויש עשרות הוכחות בדמות רמזים קטנטנים הפזורים בסרט הראשון. לא הושבתי אותו להראות לי את העדויות... אם הוא צודק אז המועקה העצבנית של הסרט השני הייתה מתוכננת מראש. מרשים. אילן שמעוני - שיחה06:38, 13 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפי עדות יוצרי הסרט ב"מאחורי הקלעים" המופיע במארז הדיוידי של הטרילוגיה, במקור לא תוכננה שום טרילוגיה - הסרט הראשון עמד בזכות עצמו, והסיום הפתוח שלו היה מעין בדיחה (לדבריהם, אם הם היו מתכננים סרט נוסף, הם לא היו מכניסים גם את החברה (ג'ניפר) למכונית בסוף הסרט הראשון, משום שזה עשה להם בעיות בתסריט של הסרטים הבאים). בעקבות הצלחת הסרט הם החליטו, כעבור מספר שנים, להפיק את השניים הנוספים, שנוצרו - פחות או יותר - במקביל (בזמן עריכת הסרט השני כבר החלו צילומי הסרט השלישי). הקבועה הקוסמולוגית - שיחה00:53, 14 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONDESKTOP__{"headingLevel":2,"name":"h-\u05e9\u05d9\u05e8\u05d92000-2010-07-09T14:46:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-\u05d4\u05e9\u05d9\u05e8_wild_rose_\u05e9\u05dc_\u05e0\u05d9\u05e7_\u05e7\u05d9\u05d9\u05d1_\u05d5\u05e7\u05d9\u05d9\u05dc\u05d9_\u05de\u05d9\u05e0\u05d5\u05d2-2010-07-09T14:46:00.000Z","replies":["c-\u05e9\u05d9\u05e8\u05d92000-2010-07-09T14:46:00.000Z-\u05d4\u05e9\u05d9\u05e8_wild_rose_\u05e9\u05dc_\u05e0\u05d9\u05e7_\u05e7\u05d9\u05d9\u05d1_\u05d5\u05e7\u05d9\u05d9\u05dc\u05d9_\u05de\u05d9\u05e0\u05d5\u05d2"],"text":"\u05d4\u05e9\u05d9\u05e8 wild rose \u05e9\u05dc \u05e0\u05d9\u05e7 \u05e7\u05d9\u05d9\u05d1 \u05d5\u05e7\u05d9\u05d9\u05dc\u05d9 \u05de\u05d9\u05e0\u05d5\u05d2","linkableTitle":"\u05d4\u05e9\u05d9\u05e8 wild rose \u05e9\u05dc \u05e0\u05d9\u05e7 \u05e7\u05d9\u05d9\u05d1 \u05d5\u05e7\u05d9\u05d9\u05dc\u05d9 \u05de\u05d9\u05e0\u05d5\u05d2"}-->
כן, זה משתמע מהשיר. השורה האחרונה של קיילי מינוג היא "As he stood smiling above me with a rock in his fist ", ושתי השורות האחרונות של קייב הן : As I kissed her goodbye, I said, 'All beauty must die' And lent down and planted a rose between her teeth. המילים . --איש המרק - שיחה22:33, 9 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הדיסק שבו כלול השיר נקרא "בלדות רצח" וכולו מתאר ומבוסס על מקרים אמיתיים (כך נדמה לי) וכך גם השיר הנ"ל שמתאר מקרה רצח שקרה באוסטרליה בשנות ה70 (אם אינני טועה). בכל אופן יש עיבוד עברי מעולה לשיר של סי היימן ודני ליטני - חפש ביו טיוב תחת "שושן פרא".
למה מכנים את הגייז "נושכי כריות"? איך זה קשור? תודה.
זה כמו נושכי נשך(=מלווים בריבית) שכן גייז נמשכים לעיסוקים רכים ומלטפים כמו מכירת מצעי סאטן וחלוקי משי וכמובן גם כריות. יוסי • שיחה00:55, 11 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זאת ועוד, ללסביות נוהגים לקרוא "אוכלות שטיחים" וכינוי זה יכול לרמוז לך על כך שהנטייה למבצעי מכירות של אריגים אינה ייחודית רק לגייז הגברים. כמו כן, כמו שכותבים בערכים כשרוצים להוסיף משהו שלא קשור בשום אופן למה שנכתב קודם, האיזכורים האוראליים מרמזים על זה שגייז, באופן סטטיסטי, נוטים יותר לדבר על זה מהסטרייטים, שמבחינה סטטיסטית נוטים יותר לא לדבר על זה. הייתשלהדוס - שיחה10:59, 11 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הבלשן בוביק מוזנטל כותב במאמרו כריות שוקו ושדה תירס ש:"הביטוי נושכי קריות הוא ביטוי הומופובי ומכיוון שידוע לנו שהומופוביה נובעת מבורות יש להניח שמדובר בכשל לשוני מסוג כלשהו. הביטוי מתבסס על שיכול אותיות של המילה שוכני (=נושכי) וכתיבת שמו של איזור הקריות (=כריות) בשגיאת כתיב. הביטוי הוא שריד לעלייה של שנות ה-50 כשבין עליות עדות המזרח הגיעה עליית הגייז (אגב, העלייה הגיע בעיקר מצרפת, מסיבות ברורות) והסוכנות היהודית החליטה לשכן אותם באיזור הקריות. לימים רוב הקהילה עברה לת"א, בעיקר לאיזור שינקין ואלנבי." תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית17:53, 13 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כבר לא. צריך ללחוץ על הקישור הלא אינטואיטיבי "תיבת כלים", ואז יש שם קישור גרסת הדפסה... Yonidebest Ω Talk 00:11, 13 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מי יודע איך מבטאים ומתעתקים את השם Steuben Glass Works ומה מקורו? השם איננו מופיע בין מקימי החברה ובעליה, ומדובר בחברה אמריקאית, אבל הכתיב גרמני בפירוש. האם יש לתעתק "שטויבן", כמתחייב מן הכתיב הגרמני? ומאין הגיע השם לחברה אמריקאית? בערך האנגלי אין כל רמז למקור. אשמח למידע. שלומית קדם - שיחה19:20, 11 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה. בדקתי בכמה ערכים עד שמצאתי את מחוז סטוּבּן (S הופכת ל-sh רק במבטא הגרמני, כלומר, שטוֹיבּן) הרלוונטי, הנקרא, כמו עוד ערים ומחוזות רבים בארצות הברית, על שם ברון וילהלם שטויבן, שלחם לצד אמריקה במלחמת העצמאות. אם אי פעם ייכתב הערך הזה בעברית, חשוב לדעת ולציין.שלומית קדם - שיחה21:07, 12 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום כולם,
בהינתן מערכת צירים תלת ממדית המשמשת בתור בסיס ומערכת צירים נוספת המוגדרת ע"י נקודת מוצא על מערכת הבסיס ושלוש נקודות נוספות המייצגות כל אחת את המשכו של ציר אחר במערכת השנייה, גם הן מוגדרות על פי מערכת הבסיס. כיצד ניתן לחשב את ערכי מיקומה על המערכת השנייה של נקודה כלשהי על מערכת הבסיס? במילים אחרות: איך לחשב את מיקומה של נקודה על מערכת צירים שנייה? תודה מראש, ילוד - שיחה20:24, 12 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בנסיבות אדומות אלו, הרי לך הסבר ישיר. לשם הפשטות נניח שלשתי המערכות אותה נקודת מוצא. את וקטורי הבסיס של המערכת השניה אפשר לכתוב כעמודות של מטריצה M, שהיא מטריצת המעבר מן הבסיס הסטנדרטי אל הבסיס החדש; מטריצה כזו היא תמיד הפיכה. אם v הוא וקטור בבסיס הסטנדרטי, וקטור הקואורדינטות שלו בבסיס החדש הוא . עוזי ו. - שיחה21:18, 12 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ראה כאן. הרשם הוא שופט המבצע פעולות שיפוטיות מזורזות (כולל גביית עדויות, שמיעת תצהירים וכדומה). פסק דין והחלטה אחרת של רשם - כמוהם כפסק דין או החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם. פרט לכך הרשם עורך את סדר המשפטים והשופטים וממונה על מזכירות בית המשפט (בלשון צבאית ניתן להשוותו לרס"פ כאשר נשיא בית המשפט הוא המ"פ... (-: ). Ranbar - שיחה14:57, 13 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ברור שהמודרניזציה הביאה עמה נזקים שונים לבריאות האדם כגון השמנה, מעבר לכך מבחינה חברתית חלו שינוים נחרחבים במבנה המשפחה ובתפסיתו של האדם, בערכים של מה מוסרי ומה לא. השאלה האם הדבר נבדק בצורה מבוקרת? ומה היו התוצאות?
מבחינת בריאות ההנחה שלך שגויה בעליל. אם קרה משהו בבירור באוכלוסיות שחיות בתנאים מודרנים, הלא זה ירידה בשיעור תמותת תינוקות ועליה בתוחלת חיים. יוסי • שיחה22:44, 13 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ההנחה שהמודרניזציה הביאה נזקים לבריאות האדם אינה לגמרי שגויה. לצד התועלת מהתפתחות הרפואה ומהיבטים מסויימים של אורח החיים, ישנם נזקים הנגרמים מצדדים אחרים של אורח החיים (למשל כפי שציין השואל השמנה), בשורה התחתונה, לפחות מבחינת תוחלת החיים, תוחלת החיים עלתה.
לגבי חקר השינויים מסתבר שהשינויים נחקרים על ידי חוקרים מתחומים שונים. קצת מידע בנושא בערך העת החדשה ובקישורים הפנימיים שנמצאים בו.
בבגרות שהייתה אתמול, בשאלון 5 נשאלה השאלה הבאה:
נתונות שלוש קופסאות. בקופסה אחת יש שני מטבעות זהב, בקופסה אחת יש מטבע זהב ומטבע כסף, ובקופסה אחת יש שני מטבעות כסף.
(א) בוחרים באקראי קופסה, ומוציאים ממנה באקראי מטבע אחד.
1. מהי ההסתברות שמוציאים מטבע זהב?
2. ידוע שהוצא מטבע זהב. מהי ההסתברות שהמטבע שנשאר בקופסה הוא מטבע זהב?
התשובה לשאלה 1 ברורה - ההסתברות הינה חצי.
אך מה לגבי שאלה 2? אני חושב שההסתברות היא חצי אך הפותרים של הבחינה באינטרנט חושבים שהתשובה היא 2/3.
מי צודק?
זה קשור אולי להבעיה של מונטי הול?
אם מישהו יודע תשובה טובה לשאלה אשמח לשמוע.
אפשר לפתור עם חוק בייס, אם למדתם אותו. ההסתברות שיש עוד מטבע זהב היא למעשה ההסתברות שהקופסה, שממנה הוצא המטבע, היא קופסה מספר 1 (זו עם שני מטבעות זהב). ההסתברות המבוקשת היא ההסתברות המותנית שקופסה 1 נבחרה, כאשר ידוע שיצא מטבע זהב. לפי חוק בייס היא שווה להסתברות המותנית שייצא מטבע זהב כאשר נבחרה קופסה מספר 1 (שהיא 1) כפול ההסתברות לבחור את קופסה 1 (שהיא שליש) לחלק להסתברות שיצא מטבע זהב, שהיא, כמו שחישבת בסעיף הראשון, חצי. יוצא שליש חלקי חצי, כלומר שני שליש. דב ט. - שיחה17:41, 15 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ובלי ידע בסטטיסטיקה: אם הוצאת מטבע זהב, ממילא יוצאת מכלל חשבון הקופסה בה יש מטבעות כסף. נותרות שתי קופסאות ובהן שלושה מטבעות: שני מטבעות זהב ומטבע כסף אחד. מכאן שההסתברות שתוציא מטבע זהב נוסף היא 2/3. הייתשלהדוס - שיחה01:02, 20 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפי הנימוק הזה, אם יש ארבע קופסאות (אחת עם שני מטבעות זהב, שתיים שבכל אחת מטבע מכל סוג, ואחת עם שני מטבעות כסף) והוצאנו באקראי מטבע זהב, אז הסיכוי למטבע זהב שני הוא 3/5 (היחס בין מספר מטבעות הזהב שנשארו, למספר המטבעות שנשארו מלבד קופסת הכסף); אבל הסיכוי הוא 1/2. עוזי ו. - שיחה01:42, 20 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כן, לא אמרתי שהחישוב שלי נכון בכל מקרה - הוא נכון רק למקרה הזה. במקרה שתיארת, אם נשלף מטבע זהב הרי שיש סיכוי של שליש שהוא מהקופסה עם שני מטבעות הזהב, וסיכוי של שליש שהוא מאחת משתי התיבות שבהן מטבע זהב וכסף - שניהם מבטלים זה את זה ונשארת קופסה אחת לפחות ובה מטבע זהב ומטבע כסף והסיכוי הוא לכן חצי. הייתשלהדוס - שיחה20:30, 24 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני לא מצליח להבין למה מתייחסים לפוטון כאל חלקיק חסר מסה.
הנה ניסוי פשוט שחשבתי עליו למציאת מסת פוטון.
ניסוי למציאת מסת פוטון בודד:
הויכוח בנושא מהות האור תמיד סבב סביב שני מודלים- המודל החלקיקי והגלי.
אחת התופעות שתמכה בהיותו של האור חלקיק היא הפעלת לחץ שהאור מפעיל על משטח כשהוא פוגע בו.
בעזרת תופעה זו ניתן לחשב גם את מסתו של פוטון בודד ואני אסביר איך:
מקרינים אור מונוכרומטי בעוצמה גבוהה על משטח שמסוגל למדוד את הכוח שמופעל עליו (כמו משקל אלקטרוני).
הספק האור נקבע על ידי מבצע הניסוי וכך הוא יודע כמה אנרגיה יש לפוטונים הנפלטים מהמקור.
האנרגיה הכוללת של האור מתחלקת בין מספר קבוע של פוטונים מאחר שלכולם אותה תדירות ולכן אותה אנרגיה.
בעזרת חלוקת האנרגיה הכוללת של הפוטונים באנרגיה של פוטון בודד ניתן למנות את כמות הפוטונים הנפלטים מהמקור.
אחוז הפוטונים הפוגעים במשטח תלוי באופן בניית מערכת הניסוי והוא ידוע לעורך הניסוי וכך יכול עורך הניסוי לדעת כמה פוטונים פוגעים במשטח ומפעילים עליו כוח.
מהירות האור בתווך של הניסוי ידועה ונקבעת על ידי עורך הניסוי כך שניתן לחשב באמצעות הלחץ שמפעילים הפוטונים על המשקל, מהירותם וכמותם את מסת הפוטון הבודד.
על אף מה שברור כתוצאה מהניסוי - שלפוטון יש מסה, מתייחסים אליו כאל חסר מסה ואני מעוניין לדעת למה.
הידע שלי הוא יחסית מוגבל- עכשיו סיימתי כיתה יב ולמדתי 5 יחידות פיזיקה וחמש יחידות מתמטיקה אבקש שההסבר יהיה בסיסי דיו כדי שאבין אותו.
תודה מראש
השאלה שלך רלוונטית לשם. אני חושש שהערך על תורת היחסות שיש לנו קשה מדי לרמתך. אבל אולי מהערך מסת מנוחה תוכל להבין יותר.
הנקודה היא שלפי תורת היחסות אפשר לראות (זה עיניין של פרשנות) כאילו המסה של חלקיק נע גדלה עם המהירות שלו, ואז אפשר להפריד בין "מסת המנוחה", למסה בפועל.
עבור כל חלקיק רגיל שיש לו מסת מנוחה, כשהמהירות שלו מתקרבת למהירות האור, המסה שלו שואפת לאינסוף.
לעומת זאת חלקיק שהוא חסר מסת מנוחה חייב לנוע במהירות האור, ואז אפשר לדבר על זה שיש לו מסה שהיא האנרגיה חלקי מהירות האור בריבוע. ובהחלט אפשר לדבר על התנע שלו, רק שהקשר בין האנרגיה, התנע והמסה שונה ממה שאתה רגיל מפיזיקה של ניוטון. eman • שיחה • ♥17:17, 16 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני אנסה הסבר דומה במלים אחרות. מה שלמדתם במכניקה הוא נכון רק בקירוב, והוא ממש לא נכון עבור חלקיקים קטנים מאוד או עבור חלקיקים שנעים במהירויות גבוהות מאוד. אתה יכול למדוד את הכוח שמפעילים פוטונים על משטח, והוא נקרא לחץ קרינה. אבל זה לא אומר שיש להם מסה. אתה בחישוב שלך הסתמכת על שימור תנע, ועל הנוסחה שקובעת: תנע שווה מסה כפול מהירות. בתורת היחסות זה לא נכון, הקשר בין מסה לתנע הוא אחר, ויש תנע גם לחלקיקים חסרי מסה. Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה!18:09, 16 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ואוסיף (למי שמתעניין בניסוח המתמטי של ההסברים לעיל) שלעומת הנוסחה E=mc2 הנוסחה היותר מלאה היא כאשר שואף לאינסוף עבור v=מהירות האור, ולכן גם עבור מסת מנוחה אספית מקבלים אנרגיה סופית, אבל כדי להיות הכי מדויקים, יחס הנפיצה המתאר את הקשר בין מסה ותנע לאנרגיה הוא כאשק m0 מסת מנוחה ו-p זה התנע היחסותי (שלא שווה ל-mv עבור חלקיקים חסרי מסה ו/או חלקיקים במהיריות גבוהות). בברכה, MathKnightהגותי (שיחה) 18:26, 17 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אילו זני כלבים משומשים למאכל אדם בחקלאות? במדינות המזרח הרחוק, אני מתכוון. האם זני כלבים ביתיים מתאימים למאכל אדם? 79.181.45.7522:47, 16 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
איך הולך הקטע של גודל מסך? האם 15.4 ו15.4wide זה דברים שונים? מה האורך והרוחב של 15.4 ויידסקרין? ומה של 15.6? 79.181.45.7518:40, 17 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גודל של מסכי מחשב נמדד באינצ'ים מפינה לפינה של המסך (אלכסון). מסכים ישנים היו מוגדרים כ3:4 זאת אומר שהרוחב היה גדול פי 1.333 מהגובה. מסכים חדשים (מה שנקרא WIDE, או ויידסקרין (=WideScreen)) הם ביחס של 9:16 בדומה למסכי קולנוע. מומלץ לקנות מסכים רחבים, שהם נוחים יותר לעבוד ומותאמים לצפייה בסרטים.
The value found by Powers is exactly the geometric mean of the extreme aspect ratios, 4:3 (1.33:1) and 2.35:1, which is coincidentally close to 16:9 (1.78:1). from the english wiki
אז ידוע לנו אורך האלכסון, והיחס בין הניצבים. נותר לחשב את אורכם, אאל"ט צריך מינימום טריגונומטריה, שאותה שכחתי לפני יותר מ-30 שנה. מי מתנדב לחשב (ולהסביר), וגם עבור יחס 10:16 שקיים לא מעט? חזרתי • ∞ • שיחה15:48, 19 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מספיק משפט פיתגורס. אם אורך האלכסון הוא a ואורכי הניצבים הם 10x ו-16x אז: והפתרון בקרוב הוא . דניאל ב.10:16, 20 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה הקשר בין תורת היחסות לבין פצצת אטום? אל תתנו לי את נוסחת איינשטיין בתור תשובה אולטימטיבית... 109.64.47.5415:40, 19 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בקווים כללים: היא מאפשרת את ההבנה שחומר הוא צורה אחרת של אנרגיה. האנרגיה בפצצה גרעינית מקורה בחומר, ומכאן הקשר. yanshoof • שיחה • 15:42, 19 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אבל זה היה ברור גם לפני זה. דינמיט שמתפוצץ כתוצאה מתהליך כימי יכול לענות כביכול על אותה התאוריה( לא צריך להסביר לי מה ההבדל בין פיצוץ כימי לגרעיני. וגם לא על חוק שימור אנרגיה. תודה). התכוונתי לשאול איך מההבנה שחומר הוא צורת אנרגיה הגיעו לנשק אטומי? 109.64.47.5415:50, 19 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לשאלתך הראשונה, בקיצור נמרץ - הקשר E=mc² המפורסם נובע ישירות מתורת היחסות הפרטית. לפרטים עיין בשני הערכים האלה. כדי להבין מדוע נוסחא זו, שאליה כאמור הגיע איינשטיין בעקבות תורת היחסות הפרטית, הובילה לבנייתן של פצצות אטום ואיפשרה את בנייתם של כורים גרעיניים להפקת אנרגיה גרעינית, נא עיין בתשובתי שלהלן לשאלתך השניה. לשאלתך השנייה - טענתך ש"דינמיט שמתפוצץ כתוצאה מתהליך כימי יכול לענות כביכול על אותה התאוריה" היא טענה שגויה, ועל כן, ברשותך, אסביר מה ההבדל בין פיצוץ כימי לפיצוץ גרעיני - יש הבדל בין תהליך כימי, בו אין המרה של חומר (מסה) לאנרגיה, לבין תהליך גרעיני, בו חומר (מסה) הופך לאנרגיה. ההבנה ש"החומר הוא צורת אנרגיה" הובילה לנשק גרעיני מהסיבה שבכמות אפילו קטנה של מסה אגורה כמות גדולה מאוד של אנרגיה. לצורך ההמחשה, הבט לרגע בנוסחא E=mc². בהיות c² קבוע פרופורציה די גדול בנוסחא, אפשר להבין שכמות מאוד קטנה של מסה היא שוות ערך לאנרגיה אדירה בהשוואה לאנרגיות האופייניות לתהליכים כימיים, שהן זניחות בהשוואה לאלה האופייניות לתהליכים של הפקת אנרגיה מגרעין. גרמים בודדים של חומר שקולים לארגים רבים של אנרגיה. בפצצת אטום מתרחש תהליך ביקוע גרעיני, בו חלק מזערי של המסה של אטומים (אורניום מועשר או פלוטוניום) הופך לאנרגיה וזה מספיק בשביל ליצור את הפטריות המפחידות שאתה רואה בניסויים גרעיניים מצולמים, שנערכו בין שנות הארבעים לשנות השישים לערך. מרקו • שיחה16:34, 19 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
התשובה היא אכן מתוך נוסחת איינשטיין, אבל צריך להציב בה את המספרים המתאימים. בפצצת אטום בערך אחוז אחד מהמסה הופך לאנרגיה, וזה מיתרגם בעזרת נוסחת איינשטיין לאנרגיה אדירה. גם בתגובה כימית, מסה הופכת לאנרגיה, אבל בכמות מזערית. להשוואה, אחד התהליכים הכימיים שמשחרר הכי הרבה אנרגיה הוא שריפת מימן, ששורפת פי מיליון פחות מסה ולכן נותנת פי מיליון פחות אנרגיה.
ולהערתך: זה לא היה ברור לפני תורת היחסות, ולכן את הטיעון הזה לא היה ניתן ליישם על פיצוצים כימיים. רק כתוצאה מנוסחת איינשטיין אנחנו יודעים שמסה הופכת לאנרגיה. Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה!16:59, 19 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לגבי השאלה השניה שלך, איך מזה הגיעו לפצצה גרעינית, התשובה היא שלא באופן ישיר. פשוט תורת היחסות היא דרישה מוקדמת כדי שיהיו הכלים המתמטיים לחקור פיזיקה גרעינית ופיזיקת חלקיקים. Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה!17:01, 19 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: לסטריסט (off the record) - בתהליכים כימיים אכן חלק זעיר מאוד של מסה הופך לאנרגיה, אבל בחרתי לא להתייחס לכך, מפאת הצורך לענות בצורה ממוקדת על שאלות היסודיות יותר שנשאלו. כן הדבר לגבי הערתך השניה. על כל פנים, ההערות במקום וטוב שהשואל ידע גם זאת. אני מניח שילמד גם בעצמו בצורה הדרגתית מקריאת הערכים. מרקו • שיחה17:08, 19 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כנראה לא הסברתי נכון את השאלה. בשנות ה30 יודע לנו שישנו קשר בין מסה לאנרגיה ושהיחס בינהם הוא אדיר, כך שגרם אחד של חומר הוא אנרגיה שיכולה להספיק למשפחה שלמה למשך שנה. איך מגיעים מזה להנדסת נשק שיפעל דווקא בטכנולוגיה של ביקוע גרעיני? 109.64.47.5417:07, 19 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
סטריסט ענה בקיצור נמרץ לשאלתך זו. אני ממליץ שלפרטים תקרא את כל הערכים אליהם קישרתי. מרקו • שיחה17:10, 19 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
למרקו ולשואל, הדף הזה הוא תחת מעקב של הרבה אנשים, עם טווח ידע מאוד מגוון. לכן חשוב להסביר דברים באופן מדויק, מקיף, וברמות שונות של ידע - החל מהסבר כללי על התופעה, דרך השאלה הספציפית של השואל, ועד להרחבה מקצועית מעבר לשאלה, למי שמתעניין. התשובה שלי לא נועדה רק לשואל.
ושוב לשאלה - אנסה לנסח במילים אחרות. תורת היחסות היא הבסיס התיאורטי לתורת החלקיקים, המורכבת מתורת הקוונטים + יחסות פרטית. באופן עקרוני, אפשר היה בניסוי וטעיה להגיע לפצצת אטום, שיסודותיה הטכנולוגיים אינם קשורים לתורת היחסות, לכן בהיסטוריה של הפיתוח לא תמצא תזכורת לתורת היחסות. אבל באופן מעשי, את המחקר לא היה ניתן לבצע בלי לדעת מה מחפשים - איך לכתוב משוואות תנועה של חלקיקים הנעים קרוב למהירות האור - זה כמו לחפש מחט בערימת שחת. את תורת היחסות הכללית, דרך אגב, לא צריך עבור תורת החלקיקים הקיימת כיום. Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה!17:45, 19 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
סטריסט, בכל זאת אנו נדרשים לתת לשואל תשובה פחות או יותר ממוקדת לשאלתו. אם השואל סובר בטעות שפיצוצים הנובעים משחרור אנרגיה כימית ניתנים להסבר (באופן מלא וכהסבר ראשוני-בסיסי לתופעה עבור כל תלמיד תיכון מן המניין) על ידי E=mc², כל דיון שיזכיר משוואות תנועה יחסותיות, מכניקת הקוונטים או פיזיקת חלקיקים יחרוג מהנושא מבחינתו של השואל ועלול לבלבל אותו וליצור פה דיון ארוך מאוד. לפני שנספר לתלמיד תיכון שגם בתגובה כימית חלק מזערי מהמסה הופך לאנרגיה (אלקטרונים שיורדים רמת אנרגיה באטום ובכך משתנה המסה היחסותית שלהם וכו'), ראוי שהתלמיד יהיה בקיא בכל ההסברים הכימיים "הסטנדרטיים" של התופעה. קוראים בעלי ידע רחב יותר תמיד מוזמנים לשאול שאלות נוספות בשרשורים עוקבים. במקרה הזה קצרה היריעה מלהרחיב באופן "מקיף ומקצועי". זו דעתי לפחות. מרקו • שיחה19:04, 19 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם אני מבין נכון את השאלה שלך, אז התשובה שהידע הזה מתורת היחסות עוזר מעט מאוד בשביל "להנדס" את הפצצה.
כל מה שאתה יכול לדעת ממנו זה בעצם כמה אנרגיה תשתחרר. אה יודע מה המסה של החומר שמשתתף בתגובה (האורניום או הפלוטוניום), מה המסה של תוצרי התהליך (שזה סדרה שלמה של יסודות שיכולים להיווצר בתוספת ניטרונים) ומההפרס במסות אתה יודע כמה אנרגיה תשתחרר.
אבל זה לא אומר לך כלום על התהליך שבו זה קורה, שהוא הרבה יותר מסובך, קשור למבנה הגרעין, ודווקא בו תורת היחסות לא ממש מעורבת. eman • שיחה • ♥21:20, 19 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כן. הבנת מה אני שואל. זה לא כזה מובן מאיליו שהאנרגיה האגורה במסה יכולה לבוא לגבי ביטוי דווקא בתהליך גרעיני ולא באיזה תהליך פיזיקלי/כימי אחר. השאלה היא איך הגיעו לקשר הזה שהיום נראה כל כך פשוט. הרי אין בתורת היחסות שום התייחסות להנדסה גרעינית. והיכולת לחשב בנוסחאות כמה אנרגיה תיפלט מגרם אחד של חומר לא מספיקה בשביל להנדס נשק... 109.66.54.9622:30, 19 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה שזה נתן זה אפשרות לראות אילו תהליכים בכלל יש סיכוי שייתנו משהו.
למשל בתהליך כימי גם בעיקרון היה צריך להיות הבדל בין המסות של המגיבים והתוצרים. רק בגלל שהאנרגיה שמשתחררת בכל תגובה (לכל מולקולה) היא כל כך קטנה (בערך פי מיליון משבתהליך גרעיני) שההפרש של המסה הוא זניח לגמרי, ואי אפשר למדוד אותו באופן מעשי.
אבל אז אתה פותח טבלה מחזורית, ורואה שההבדל בין המסה של שני פרוטונים ושני נויטרונים מצד אחד, לבין המסה של גרעין אחד של הליום-4 מצד שני הוא קטן אבל ממש לא זניח, ומבין שאם תמצא דרך להפוך את הפרוטונים והנייטרונים לגרעיני הליום (במה שנקרא היתוך גרעיני), תקבל כתוצאה מזה הרבה אנרגיה (כמו שקורה בשמש ובפצצת מימן). אז זה לא אומר לך איך לעשות את זה, ואפילו לא האם זה בכלל אפשרי טכנית. אבל זה אומר שכדאי לנסות לעשות דבר כזה, כי אם זה יצליח תקבל הרבה אנרגיה. eman • שיחה • ♥02:39, 20 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בעבר פורסמו מספר שאלות בדף השיחה על הערך "מרוקו", ועד היום הן לא נענו. אי לכך החלטתי להביאן לדף זה, בתקווה שיש כאן כמה מלומדים אשר יוכלו לענות עליהן.
השאלות הן: האם מרוקו מכירה רשמית במדינת ישראל? האם יש הסכמים מדיניים ו\או הסכמי סחר בין המדינות? שמעתי שישנם ישראלים הנוסעים לטייל במרוקו, האם הדבר נחשב לחוקי? האם במקביל אזרחי מרוקו יכולים לבקר בישראל? בתודה מראש לכל העוסקים במלאכה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
1. מרוקו מכירה בישראל. אני לא בטוח מה בדיוק דרג היצוג, אבל יש/היתה נציגות דיפלומטית רשמית של ישראל במרוקו. (אני מניח שיש גם נציגות דיפלומטית מרוקאית בארץ) 3. כן. מרוקו אינה מוגדרת מדינת אויב. 4. אני מניח שבעיקרון כן, כפוף בוודאי לאשרות שאינן ניתנות באופן אוטומטי. יואלפ - שיחה09:08, 20 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
על פי אתר משרד החוץ לישראל אין קשרים דיפלומטים עם מרוקו ומכאן שאין נציגויות. להבנתי כמו שמקובל במקרים רבים נושאים קונסולרים נפתרים דרך נציגות של מדינה שלישית. שנילי • שיחה23:52, 22 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אז האם זה חוקי לבקר במרוקו? האם יש טיסות לשם? או שניתן לבקר במדינה רק עם דרכון זר ולהגיע אליה דרך מדינה אחרת? ואם מרוקו לא מוגדרת "מדינת אויב" מדוע אין נציגות רשמית שלה במדינה ומדוע אין בינה ובין מדינת ישראל קשרים דיפלומטיים? שוב תודה לכל העוסקים במלאכה
מרוקו מאשרת כניסה לישראלים, ואין בעיה להיכנס לשטחה. משפחות מרוקאיות רבות בארץ עושות טיולי שורש במרוקו. לישראל אין נציגויות בכל העולם, והתשובה לשאלה למה היא מורכבת. MT0 - שיחה09:30, 3 באוגוסט 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם בחרו תאריך זה לגירוש מתוך ידיעה על היום?
וגירוש יהודי אנגליה?
תודה.
הפקודה לגירוש יהודי ספרד ניתנה ב-31 במרס 1492 (ראה גירוש ספרד, תרגום הצו). היו מספיק כוונות רעות בגירוש ספרד וכל מה שקדם לו, התאריך איננו ביניהן.הצו לגירוש יהודי אנגליה יצא ב-18 ביולי 1290, כך שייתכן וצו זה אכן הוצא בט' באב, אבל אין לדעת אם בכוונה או במקרה (מה שנראה סביר יותר, וזאת במידה ו-ט' באב אכן חל ב-18 ביולי באותה שנה). שלומית קדם - שיחה23:00, 19 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
איך אתה יודע? ע"פ האתר הזה (אצלי עבד רק בIE ולא בFF) דווקא מדובר בב' באב. מצד שני, אני לא יודע האם האתר הזה מדוייק (כי יש כל מיני עניינים של מעבר בין הלוח היוליאני לגרגוריאני וכו'). בברכה, איש המרק - שיחה00:15, 20 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא צריך להפנות אותו לאתרים מקצועיים של מהנדסי מחשבים. אני רוצה להבין דברים יסודיים, לגבי המרכיבים של המחשב הביתי.
1)אז יש את המעבד שמבצע את התהליכים המתמטיים ואת הזיכרון שמאחסן נתונים שמועברים למעבד ומתקבלים מהחישובים של המעבד. אז בשביל מה הוא צריך את הCASH? האם לגודל הקאש יש משמעות מעשית למשתמש (מהירות עבודה וכדו')?
2)יש את התדירות של המעבד הנמדדת בGHZ בודדים ואת התדירות של הזיכרון הנמדדת מאות בMHZ. כלומר הבדל של פי 2.5 בערך. איך זה שהזיכרון והמעבד שולחים אותות בתדרים שונים ובכל זאת פועלים יחדיו? לא יוצא שהמעבד מספיק לשלוח 2-3 נתונים בזמן שהזיכרון מספיק לשלוח לו רק מספר אחד? האם יוצא מצב שהזיכרון מעט את המעבד?
3)אם אני שם בסלוט אחד צ'יפ של 2GM ותדירות של 667 MHZ ובשני 2G ותדירות 800MHZ: האם שניהם יפעלו בתדירות הנמוכה מבין השניים? או שכל אחד יפעל בתדר שלו?
4)למה לא מיצרים מעבדים יותר ויותר מהירים? כלומר שיגיעו לתדירות של איזה 12 GHZ ומעלה? למה גם היום וגם לפני 3-4 שנים התדירות לא כל כך השתנתה?
5) איך לפי השם של המעבד ניתן לדעת על הנתונים שלו? לדוגמה מה זה אומר Intel Core i3 330UM או Intel Core 2 Duo T6670 או 1 AMD Turion II Neo K625 ?
ראה זיכרון מטמון ומדרג זיכרון לגביי שאלות 1 ו2. אם לא תבין משהו, או שחסר שם מידע תחזור לפה...
לגביי שאלה 4, אאל"ט מדובר על בעיות של פיזור חום.
לגביי 5, לצערנו מזה זמן קשה לאנשים שלא מתמצאים להבין משהו משמות המעבדים, שלא מספרים יותר לא כמה ליבות יש או מה מהירות השעון כמו שהיה בעבר, אבל תמיד אפשר למצוא את הנתונים המדוייקים באתר היצרן. למשל, [2]. בברכה, איש המרק - שיחה13:37, 20 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם קראתי נכון( תקנו אותי אם אני טועה!), המעבד בעל תדירות גבוהה מאוד כל הזמן ממתין לזיכרון בעל תדירות נמוכה יותר. כלומר אין כל טעם לעלות את התדירות של המעבד. אז השאלה המתבקשת - המשאבים של המעבד שפועל בתירות גובה ( נגיד 2.5GHZ) "מתבזבזים לחינם" בזמן שהוא ממתין לזיכרון ראשי בעל תדירות בינונית ( נגיד 800MHZ) ? אז למה מייצרים מעבדים שמבזבזים את זמנם לשווא?
לא הבנתי לגבי הזיכרון המטמון במעבד - האם L1, L2 וL3 פועלים יחדיו בכל מעבד או שהיצרן בוחר איזה מהם להציב?
נגיד אני רוצה להשיג מחשב שמבצע פעולות מתמטיות בצורה מהירה- האם עדיף להעלות את תדירות הזיכרון הראשי או של המעבד? אם אני מבין נכון להעלות את כמות הזיכרון לא יעזור( טעות?).
לא עניתם לי לגבי ההתאמה בין שבבי זכרון ראשי שונים: אם 2 צ'יפים של זיכרון פועלים בתדירות שונה - האם זה פוגע בביצועי המחשב? ( כלומר האם האיטי יותר מושך כלפי מטה). האם בכלל יש חשיבות להתאמה בין התדירויות של רכיבים שונים במחשב? 79.181.11.12414:24, 20 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זיכרון המטמון (cache) הוא חלק אינטגרלי מהמעבד, ועובד במהירות שלו. כל זמן שהמעבד פונה רק לזיכרון הזה, הוא עובד במהירות שלו. אם וכשהוא צריך משהו מהזיכרון הרגיל, הוא יעבוד במהירות של הזיכרון, אבל יחזור למהירות שלו אח"כ. לכן העלאת מהירות המעבד אינה בזבוז.
אאל"ט, כשיש שבבי זיכרון במהירויות שונות הם יעבדו שניהם במהירות האיטית יותר. יואלפ - שיחה15:18, 20 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לגביי סוג זכרון המטמון זה תלוי במעבד, כיום אאל"ט ברוב המעבדים יש 3 רמות של מטמון. לגביי ההמתנה לזכרון, נכון שלפעמים המעבד "מחכה" לזכרון, אבל צריך לזכור שהרבה פעמים המעבד צריך לבצע "הרבה" פעולות על מידע שנמצא באוגרים שלו (ואז הוא לא מחכה בכלל), או על מידע בזכרון המטמון (ואז הוא מחכה פחות). תוספת זכרון תועיל למהירות העבודה שלך אם במהלך העבודה מתמלא זכרון הראשי, והמחשב נאלץ לשמור מידע על הכונן הקשיח (ראה זכרון וירטואלי) שהוא איטי בסדרי גודל מהזיכרון הראשי, בכל מקרה אחר, תוספת זכרון לא תשפר מהירות העבודה. בברכה, איש המרק - שיחה16:00, 20 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בזמן האחרון אני קורא שיש כל מיני סוגים של תעשיות היי-טק שונות כגון :
" ביו-טק " שזה תעשיות ההיי-טק של הרפואה , או " קלין-טק " שזה תעשיות ההיי-טק של איכות הסביבה.
אולי מישהו יכול לפרט לי כמה מושגים ישנם ומהו כל סוג של ההיי-טק ? . פארוק - שיחה00:39, 21 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שים לב לקישור שנתת. בכתבה כתוב בפירוש "לפי ממצאי המחקר שפורסמו לפני כחודש, לא נמצא סיכון מוגבר לפתח גידולים סרטניים או שפירים במוח לאחר 10 שנים של שימוש בסלולר." הרעיון של זהירות המונעת של משרד הבריאות זה פחות או יותר "אין לנו מושג אם יש קשר בין טלפון נייד לסרטן, אבל עדיף שתיזהרו כי אף אחד גם לא אמר שאין". באותה השיטה הוא יכול לזהיר גם מפני מסטיק בזוקה. Corvus,(שיחה) 15:21, 21 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מעניין גם להשוות את רמת הקרינה של טלפון אלחוטי ושל תחנת בסיס אלחוטית לבין זו של טלפון סלולרי. בתור התחלה: dBm. לפי אותו המקור קרינה מטלפון אלחוטי טיפוסי (כזה שנמצא ליד האוזן) הוא בהספק של ~ 500mW, לטלפונים אלחוטיים ביתיים בתקן DECT משתמשים בהספקים נמוכים עוד יותר. הסיבה פשוטה: הם לרוב עובדים בטווחים נמוכים בהרבה (מטרים בודדים או עשרות מטרים).
מיועד למישהו בן 20+, בעל השכלה היסטורית לא רבה, שמעוניין להעשיר את ידיעותיו על מה שקרה בעולם (ובשלב ראשון, נראה לי, כדאי לכוון אותו להיסטוריה של אירופה והמערב בחמש מאות השנה האחרונות). מישהו מכיר ספר טוב כזה, בעברית? קולח ועם זאת מעשיר? אולי "סיפורה של האנושות"? אביעדוס • י' באב ה'תש"ע, 13:43, 21 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
דפדפתי היום ב"סיפורה של האנושות" ומעט גם ב"היסטוריה לכל הגילים" שהזכרת. אין ספק שהם קלים יותר לקריאה מהספר המצוין שעודד המליץ. הראשון הרגיז אותי בגלל היומרה לכסות את היסטוריה של האנושות כאשר בפועל הוא מתמקד כמעט רק במערב (סין נזכרת פה ושם, שאר העולם בעיקר בהקשר של מפגשיו עם המערב, ומנגד מקדונלד'ס זכו לרבע פרק), וגם בגלל שהוא מספר היסטוריה של שליטים, מלחמות ואימפריות ולא של בני אדם, כמעט ללא ביקורת. השני מציג אפיזודות נבחרות ומספר אותן לא רע, אם כי לעתים בטון מעט ילדותי. בין שניהם הוא עדיף.
אני ממליץ גם על "רובים, חיידקים ופלדה", שאמנם אינו סוקר את ההיסטוריה באופן שיטתי, אבל מציג גישה ביקורתית ומציע תשובה לשאלה איך קרה שאפשר לספר את סיפורה של תרבות המערב ולקרוא לזה "סיפורה של האנושות". גם אם לא נקבל את התאוריה שלו, סימני השאלה שהוא מציב חשובים בעיני יותר מערימות של פרטים ותאריכים.
יש כמה ספרים טובים בסדרת האוניברסיטה המשודרת: "מורשת ימי הביניים" של שולמית שחר (ואפשר גם "קבוצות שוליים בימי הביניים" שלה), "חמש-מאות שנה לגילוי אמריקה" של מירי אליאב-פלדון, "מבוא לתקופת הרנסנס" של מיכאל הרסגור, "צמיחתה של המדינה המודרנית" של אלי בר-נביא, "ממושבות למלחמת אזרחים : היסטוריה אמריקנית עד 1861" והמשכו "ארצות הברית - ממלחמת האזרחים למלחמה הקרה", שניהם של ארנון גוטפלד, "שחור-לבן, לבן-שחור : ראשי פרקים באפריקה של ימינו" של תמר גולן.[1] שוב - לא סקירה שיטתית של אירועים, אלא התבוננות בהם דרך פריזמה נושאית וביקורתית במידה. אמנון שביט • שיחה02:13, 22 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אמנון, תודה על ההמלצה המפורטת! :) בינתיים נראה שאני עם "אירופה מאז נפוליאון" ועם "היסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים". גם "רובים, חיידקים ופלדה" הוא אופציה, אם כי אני יותר מחפש ספר שיעזור לבסס איזושהי התמצאות היסטורית.
והיות שעמדתם בכבוד במשימה, כעת אתגר נוסף: ספר לא נקודתי העוסק בהיסטוריה של עם ישראל באירופה ב-300 השנה האחרונות. יש הצעות? אביעדוס • י"א באב ה'תש"ע, 03:40, 22 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לבקשתך, ספר חדש: "גלותו וגאולתו של העם היהודי" מאת דב בן-מאיר, בהוצאת ידיעות ספרים. רחב-יריעה, כולל סקירה היסטורית לפי חתכים נושאיים (רדיפות, הגבלות וזכויות, זרמים דתיים ורעיוניים, תרבות, עיתונות יהודית בגולה ועוד), וכן שני פרקים ארוכים ומפורטים, על המרכזים היהודיים בעולם (מבבל ועד ארצות הברית) ועל תולדות קהילות ישראל ברחבי העולם, על-פי מדינות. מכיל מידע על שלל אישים, תנועות ופרשיות, מראשונים ועד פועלי ציון, משבתי צבי ועד וויו נובה (כל קישור בין שניהם באחריות הקורא בלבד) ורבים אחרים. לא רק אירופה ולא רק 300 השנים האחרונות, אבל נראה לי מתאים לדרישות. אמנון שביט • שיחה18:30, 28 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ממצמץ? אני חושב שאדם כזה יותר יכווץ רק עפעפיו, כנראה בניסיון להתרכז בלשמוע את המתרחש. ואם כבר, תופעות פיזיולוגיות מוזרות, שמת לב כששואלים אדם שאלה קשה במיוחד, הוא מביט עם עיניו למעלה בעודו מחפש תשובה..?.. MT0 - שיחה16:40, 22 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הגיוני שאם אדם ירצה להתרכז בחוש השמיעה --> יסגור את חוש הראייה, שמא יסיט אותו.
בתגובה ל MT0: זה לא כל כך מוזר. אני עושה את זה הרבה כי מה שיש מלפנים (או באותו גובה עיניים) גורם לחוסר ריכוז. אז יש לי שתי אפשרויות, למטה או למעלה. למטה, אני פוסל מיידית - כי זה משפיל או גורם לך להראות מדוכא. אז אני בוחר למעלה. (התקרה או השמיים בדר"כ לא יוציאו אותך מריכוז).
שאלה מעניינת. לדעתי, זוהי תגובה נלמדת ותלוית-תרבות, ואינה אינסטנקטיבית. דוגמה לתגובה דומה שהיא תלוית תרבות, היא הנוהג של בני התרבות 'שלנו' לכווץ את המצח ולגעת בו, בעת חשיבה מאומצת. לעומת זאת, הודי לרוב יטלטל את ראשו בעת חשיבה מאומצת. אוריה אורן - שיחה21:44, 22 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אלו הם אינסטינקטים הקשורים לשפת גוף ופועלים בתת מודע. גם כיווני המבט בעיניים שייכים לשפת גוף. אדם שמפנה את עיניו כלפי מעלה פונה למאגר הזיכרון במוח ומנסה לדלות ממנו מידע. (ובאותו עניין, אם הוא מפנה את עיניו בזווית שמאלה ומטה באופן טבעי בתוך כדי תשובה לשאלה ישירה הוא משדר כנות ואם הוא מפנה את עיניו ימינה הוא פונה לחלק היצירתי במוחו=כלומר בתשובה לשאלה ישירה של כן ולא - הוא משקר). שפם אדום - שיחה 07:55, 23 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ישנה גישה בפסיכולוגיה קוגניטיבית שהפניית המבט בעת חשיבה מתבצעת לכיוון החלק במוח המעבד את המידע באותו רגע, כלומר יהיה פער בין הכיוון אליו ילכו אישוניו של אדם החושב על שאלה במתמטיקה לעומת אדם העוסק בשליפה מזיכרון, רגש, או בנבירה בצד האומנותי שלו. אם אינני טועה פרופ' קרסו נחשב מומחה לזה בארץ. גרשון - שיחה23:07, 09 באוגוסט 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם המילה "מסכת" היא מילה תקנית? לדעתי זאת צורת סמיכות כמו "מסכת עבודה זרה", "מסכת יבמות", כמו "מסכת קלט". להגיד את המילה "מסכת" ללא שם עצם אחריה זה כמו להגיד "איכלת". או שאני טועה? 79.181.11.12415:10, 21 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ע"פ מילון אבן-שושן, "מסכת" היא גם הצורה הרגילה וגם צורת הסמיכות. אביעדוס • י' באב ה'תש"ע, 15:52, 21 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ראה שופטים טז,יג-יד, שם כתוב "הַמַּסָּכֶת" ללא סמיכות (הקמץ בגלל סוף הפסוק). ובישעיהו ל,כב בסמיכות כתוב: "אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ". הצירוף "מסכת יבמות" אינו צירוף של סמיכות, כמו ש"הילד שלמה" או "המלך דוד" אינו סמיכות. יבמות בצירוף זה הוא שם פרטי. בנילה - שיחה16:29, 21 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם יש עדיין קריינים בתחנות רדיו בארצות הברית שתפקידם הוא לקרוא את החדשות מדי שעה, כמו בישראל? 77.127.101.11617:40, 21 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אז איך למשל אני נדבק בסלמונלה או כל חיידק אחר שמועבר דרך האוכל?
האם הם שייכים לאחד משני הסוגים שצויינו או שהם חודרים בדרך לכיבה?
כל חיידק זה סיפור אחר. חלק באמת שורדים בכייבה בכל מקרה. אחרים שורדים בה רק בתנאים מיוחדים שקיימים לפעמים. אחרים חודרים לרקמות של הפה או הושת.... עִדּוֹ (Eddau)עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות18:42, 23 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפי הערך האנגלי על סלמונלה, כדי לחלות צריך להכניס לאכול מזון עם כמויות גדולות של החיידק, מכיוון שרוב אוכלוסייתו נהרסת בקיבה. אבל חלק שורדים ואם יש מספיק מהם, אז מתפתחת מחלה. יוסי • שיחה19:36, 23 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה שם עממי ולא רשמי. מטבעם של שמות עממיים הם 'מתגלגלים' ולא ניתנים על-פי כללים מסויימים, בזמן ומקור מדוייק.
כדי לגלות מה המקור, צריך פשוט למצוא את העדות המוקדמת ביותר לשימוש בשם. בערך עצמו הניסוח צריך להיות "קיימות כמה סברות למקור השם 'אמנון ותמר', כגון...1. 2. 3. ולא קביעה חד-משמעית כמו שכתוב עכשיו. אוריה אורן - שיחה21:55, 22 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם נחושת נוחה לריקוע? כאשר עושים ציפוי נחושת לכלי עץ, מהו העובי המינימלי הסביר של הנחושת? האם יתכן שיהיה חצי מילימטר? אודה על תשובה מהירה. עזר - שיחה17:15, 22 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
במקום שאין משיבים... בזהב זה וודאי אפשרי, למה בנחושת לא? בכל מקרה אשאל מחר מומחה לצורפות מבצלאל. Rex - שיחה23:31, 22 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה על נסיונך, ותודה רבה על ההתעניינות בבצלאל. בוודאי שזהב נוח לריקוע ודיקוק לאין ערוך בהשוואה למתכות אחרות, ואפשר לעשות ממנו חוטי תפירה. עזר - שיחה00:12, 23 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
קיבלתי תשובה בינתיים מאומן נחושת: ניתן לרקע נחושת בעובי שבין 0.2 מ"מ ל- 2.5 מ"מ. עזר - שיחה09:30, 23 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
In tropical species, the natural lifespan of a mantis in the wild is about 10–12 months, but some species kept in captivity have been sustained for 14 months. In colder areas, females will die during the winter (as well as any surviving males).
מישהו יודע מה קוטרו או עוביו של דינר הזהב הרומי? (המשקל ידוע, 4.55 גרם, ובעזרת העובי אוכל לחשב את הקוטר או להיפך). עזר - שיחה00:51, 23 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה על ההפניה, לא קישרתי. אבל אני מתעניין במטבע הזהב ולא בכסף. חיפשתי גם באנצי' עברית וספרים נוספים, והזכירו רק את המשקל. עזר - שיחה01:23, 23 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אתה מתכוון לw:Aureus? כי אם כן מצויין שם שגודלו היה זהה לכסף, רק המשקל שונה (לפי צפיפות הזהב יותר מהכסף). אני גם מתרשם משיטוט ברשת ש4.55 גרם היה הסטנדרט במטבעות ביזנטיות. (אתה מציין "דינר הזהב הרומי" ולא מפרט, האינך יודע מעבר לשמו העברי? ההיו כמה? על איזה תקופה? רומית מוקדמת? ביזנטית? אולי אם תציין את ההקשר זה יסייע?) Rex - שיחה02:12, 23 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אכן, אליו אני מתכוון, אבל משהו לא מסתדר לי: אם הגודל כשל כסף, ומשקלו הסגולי של זהב כמעט כפול משל כסף (19.3 לעומת 10.8), מדוע הפרש המשקל בין שני המטבעות הוא כ- 25% בלבד? (הדנאריוס 3.5 גרם)עזר - שיחה09:27, 23 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אולי התכוונו שהקוטר זהה ולא העובי. לפי חישובי במטבע הזהב בקוטר ס"מ אחד (ככתוב בערך דנאריוס לגבי קוטר מטבע הכסף) נדרש עובי של 3 מ"מ כדי להגיע למשקל הרצוי - 4.55. אם תוכל לבדוק לי זאת - אודה לך. עזר - שיחה09:47, 23 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפני איזה שנתיים קראתי כתבה במקומון על אב שסימם את כל ילדיו (חמש ונראה לי) ואשתו בכדורים מרדימים, ואז דפק לכל אחד מהם כדור בראש והתאבד. אבל ילד אחד הוא פיספס. הילד הלך בבוקר לבית-ספר וסיפר שהם "ישנים". זה קרה בשנות החמישים/שישים/שבעים/שמונים - לא זוכר. אם זה עוזר האב התעסק בפילוסופיה וקרא ספרים של ניטשה. ניסיתי לחפש על זה מידע בגוגל ללא הצלחה... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הגיע לידי כוס כסופה(כנראה כסף אמיתי) שיש בה דבר המוזר: מבפנים בתוך הכוס מודבקים לוחיות מתכת דקות שבתוכם חרוטים מילים( או סתם צירופי אותיות) בעברית. חיפש בגוגל מצא חלק מהמלים( שמות של נהרות במזרח התיכון כמו הפרת, חידקל, פישון, גיחון ) וכלל לא מצא בשום מקום מילים כמו "פגחפ", "יידר" וכדו'
מה פשר הדבר? האם זה איזה ברכה מהקבלה? או איזה חלק מטקס מיסטי אחר? הכוס נמצאה בעולם שבו חגגו חתונה או בר מצווה, אם זה משנה. 79.177.8.3316:50, 24 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לדעתי, זה חלק מתעשיית צדקה-מיסטיקה. כמו אלו שמתרימים בצמתים ומעניקים "גביעי קבלה" מתנה וכדומה. האותיות ברובם הם סירוס של מילים (הפיכת סדר האותיות, הזזה של אותיות וכדומה) חלק אולי בתרגום א"ת ב"ש. אם השערתי נכונה וזה משהו מייצור שנות ה-2000 - אל תחפש משמעות מיסטית... סתם חרטו מילים "בומבסטיות". פסאודו-קבלה. Rex - שיחה16:57, 24 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שמתי לב שחלק מהמילים הם רק הפכי של מילים אחרות(כל מיני "נושיפ", "לקדח" וכדו'), אלב מה זה אמור להיות? אני יודע שבקבלה אוהבים לשחק עם מילים ואותיות, אבל בחיים לא שמעתי על קישוט של כלי כסף מבפנים במילים מוזרות... וקצת התעניינתי בקבלה בגיל יותר צעיר. כנראה שמדובר במיסטיקה שרלטנית... אבל כמעט כל המיסטיקה המסחרית מבוססת בדרך זו או אחרת על רעיונות מקובלים. שלא תבינו לא נכון, אני בן אדם מספיק ראליסט בשביל להבין שלא מצאתי חפץ עתיק שיקנה כוחות על למי ששותה יין ממנו... פשוט מעניין אותי למה התכוון המשורר שיצר את זה. 79.177.8.3317:06, 24 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא מתמצא בקבלה ובהיסטוריה שלה כדי שאוכל להרחיב מעבר למה שכתבת. רק אומר ש"משחקים" כאלו בכתיבת מילים לצרכיפ מיתיים מתועדים לפחות אלף חמש מאות שנה, ואני יכול רק להניח שהם קיימים גם הרבה אחורה (כתבים ממצריים, אלפים 1-3 לפנה"ס). אולי תבקר כאןRex - שיחה17:44, 24 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה שהגיע לידך הוא "גביע נהרות גן עדן", אשר בתוכו חרותים שמות נהרות גן עדן עפ"י הקבלה. מייחסים לרש"ש שאמר כי בשמות נהרות גן עדן יש "סגולות ודברים נוראים ועצומים". איני יודע מה משמעות שמות אלו, איני מבין גם בקבלה, אך איני נוהג לזלזל בדברים שבהם אינני מבין. סול במול - שיחה22:12, 24 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
וואלה, הנפקת מילה מכובסת ל"שרלטנות": "דברים שבהם אינני מבין.". מעניין מה תגיד לדבריו של מיסטיקן נוצרי או סתם אינדיאני בנוגע לחלב קרפדות "שיש בהם דברים נוראים ועצומים". ההתחסדות מגעילה. Rex - שיחה02:11, 25 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נכון, אם אינני מבין מבין בדברים הנ"ל, לא אזלזל בהם. אולי דווקא אלמד ואחקור עליהם. לגבי ההתנהגות המגעילה שלי, אבקש לא להתייחס, אם יורשה לי, במטותא ממך. סול במול - שיחה12:20, 25 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מעוניין לדעת מי מעניק לבע"ח שם עברי רישמי ומה הקריטריונים להענקת שם. הרי שישנם מספר עצום של בעלי חיים שלרובם אין צורך בשם עברי. האם הוועדה להענקת שם עברי עדיין פועלת? לדוגמה הסדרה Sepiolida ממחלקת ראש רגלאים. לא מצאתי לה שם עברי באינטרנט במידה וקיים בכלל שם עברי. איפה אפשר למצוא שמות עבריים תקניים? או איך אפשר לבקש ליצור שם לבע"ח מסויים?
לשמות צמחים יש ועדה הכפופה למשרד החקלאות (כמדומני בשיתוף האוניברסיטה העברית). ייתכן שגם לשמות בעלי חיים יש ועדה כזו. נסה לפנות לשה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע), אולי יוכלו להפנות אותך. אמנון שביט • שיחה14:15, 26 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ראיתי שלטים כאלה בראשון לציון בשטח לא בנוי ומכוסה בשיחים ועשב. מה זה "גבול זכות הדרך"? ומה הכוונה "השטח בבעלות מדינת ישראל"? Fade to Black - שיחה18:48, 26 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
"זכות דרך" הוא מושג סטטוטורי, שמשמעותו שטח שייעוד הקרקע שלו לפי תוכנית מתאר הוא "דרך". זה יכול להיות בשולי כביש שזכות הדרך מאפשרת הרחבה עתידית שלו, וגם בשטח פתוח שיכול להישאר כך במשך שנים רבות, אך אין לבנות עליו כלום ללא שינוי תוכנית המתאר. מאחר שדרכים הן מטבען שטח ציבורי ולא פרטי, השטח בבעלות המדינה. אמנון שביט • שיחה18:57, 26 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כן, זה באמת בשולי הכביש, בדיוק ממזרח למחלף גן רווה. האם "שטח בבעלות המדינה" פירושו של דבר שהוא לא חלק מהתחום המוניציפלי של העיר, אלא שהוא כפוף ישירות למדינה ולא לעירייה? Fade to Black - שיחה19:05, 26 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בעלות על קרקע אינה מוציאה מתחום רשות מוניציפלית. בתוך תחום העיר יכולים להיות שטחים בבעלות המדינה, העירייה וגופים או אנשים פרטיים. אמנון שביט • שיחה19:10, 26 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הפרס ניתן על ידי אותו גוף, אך לסדרות שאינן משודרות בפריים טיים. הוא לא משמעותי במיוחד, תחשוב עליו כליגה הלאומית בזמן שהאמי הוא ליגת העל. זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו!01:39, 27 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
קראתי את הערך, אבל לא ראיתי תשובה לשאלה שלי בו. אם הקרום נקרע, קיום יחסי מין בפעם הראשונה לא יכאב? והאם בטוח ב100% שהקרום נקרע מהחדרת אצבע או שהוא רק יכול להיקרע?
כפי שכתוב בערך הוא לא בהכרח ייקרע. זה משתנה מאישה לאישה. יש כאלה שהקרום לא נקרע אצלן גם לאחר קיום יחסי מין ויש כאלה שכלל לא נולדות איתו. דניאל ב.01:40, 27 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ליד בית חולים שערי צדק ישנו עמוד בטון. ב"עמוד בטון" אני מתכוון לאובליסק עגול (מרחוק, לפחות) שמתנשא לגובה בניין. יש למישהו מושג למה הוא משמש? זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו!16:39, 27 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זוהי ארובה (לפליטת גזים רעילים כתוצאה מפעילות בית החולים), ואם יש לך שאלות נוספות - שאל. אני פשוט מכיר את האדריכל שתכנן אותה. Rex - שיחה23:22, 27 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ארובה. מבטון. לא מצופה. גבוהה במיוחד כדי שהגזים המזוהמים לא ייפלטו קרוב לבתי מגורים.Ranbar - שיחה13:00, 28 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זו בבירור ארובה, וזכור לי שבעת בנייתה נתקל העניין בהתנגדויות של תושבי בית וגן שטענו שזה מזכיר להם, לא עלינו, משרפות במחנות ההשמדה. Magister • שיחה16:22, 28 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם מהירות האור קבועה ולא משתנה אז איך הוא לא מצליח לצאת מחור שחור. אני מבין שאם אני נמצא בתוך אופק האירועים של חור שחור ויורה את האור קצת הצידה אז הוא אמנם לא מאט אבל משנה את מסלולו ונופל לחור השחור בחזרה. אבל אם אני יורה אותו ישר לגמרי החוצה מהחור השחור ואין לו שום צד לפול אילו האם האור יצא מהחור השחור? 89.138.189.24616:57, 27 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
באופן כללי הטעות שלך היא שאתה חושב על המרחב והזמן מסביב לחור שחור כקבועים וחלקים כמו במכניקה הקלאסית, אולם תורת היחסות מראה שהמצב שונה בתכלית. דניאל ב.19:40, 27 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם מסתכלים לפי היחסות , הגבול הוא קו ,אבל אם מסתכלים לי הקוונטים הגבול הוא סטטיסטי ולכן יש בריחה סטטיסטית . תודה .
נתקלי בערך בויקיפדיה האנגלית Women's World Chess Championship
למה לנשים יש תחרות נפרדת מגברים? הרי לא מדובר ביכולות פיזיות שבהם לגברים יש יתרון מובהק( כמו הרמת משקולות, כדורגל או ריצה)? חשוב לציין שלמשים מותר להשתתף בתחרות שחמט של גברים. אז למה הנשים משתתפות בתחרות נפרדת ולא עם הגברים? 79.183.41.7922:55, 27 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה נראה כאילו זה מ1927 אז ההפרדה בין גברים לנשים היתה הרבה יותר נפוצה, ובטח כיון שהיה להן כל כך כיף הן לא רצו להפסיק. ישרון - שיחה23:11, 27 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
התשובה היא שאין ממש סיבה. יש נשים שנאבקות נגד הרעיון הזה ראה ערך יהודית פולגאר-"יהודית פולגאר מסרבת לשחק בתחרויות המיועדות לנשים בלבד ולכן גם לא השתתפה באליפות העולם לנשים".
יש רק אישה אחת בין 100 המדורגים ראשונונים אז ברור שמסיבה כלשהי (חברתית, תרבותית, פיזיולוגית וכו') נשים פחות טובות מגברים בשחמט, ויש צורך בתחרויות נפרדות. דניאל ב.10:55, 28 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
העובדה שיש רק אשה אחת בין 100 המדורגים, לא בהכרח מראה משהו. צריך לבדוק כמה נשים משחקות שח מט מלכתחילה. כלומר אם נניח שכדי להיות בין 100 הראשונים בשחמט רצוי ללמוד את חוקי השחמט ולשחק בו בצורה רציפה לפני גיל 10, ואם נניח שבנים נשלחים לחוגי שחמט פי 100 מנשים, אז היית מצפה לתוצאה לעיל. כלומר השאלה היא כמה שחקני שחמט גברים יש בעולם, וכמה נשים, ומשם אפשר להסיק את המסקנה האם לנשים יש ייצוג תואם גדול או קטן משיעורן בעולם השחמט. בברכה, איש המרק - שיחה12:39, 28 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ההשוואות כאן נראות שטחיות ונוטות לשוויון נורמות ללא בחינה מדוקדקת. אין בזה כמובן, תמיכה בהפרדה על בסיס ג'נדר, אבל גם לא בשיוויון אוטומטי. מדידות fMRI מלמדות על שונות רבה באופן פעולת המוח, בעת חשיבה על צעדי המשחק, בין שני המינים. אני מדבר על שונות, ולא על עליונות, בהכרח. חומר למחשבה, בנצי - שיחה19:34, 28 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כנראה שאין שוני פיזיולוגי - אבל יש שוני מהותי בנכונות להשקיע מאמץ בהתמקצעות בנושא. יהודית פולגר, בזמנו אלופת העולם לילדים ותקופה ארוכה בעשיריה הראשונה הפריכה זאת, לכאורה, אך ההפרכה האמיתית טמונה במספר האנשים בעלי מד כושר 2500-2600. זה, בערך, מד הכושר העילי לאנשים שאינם בדרגה של מתמודדים על אליפות העולם בשחמט - מד כושר שכדי לשמור אותו צריך נכונות רבה לעבוד קשה בלי שכר ברור בדמות פרנסה או רווח כספי. מבין מאה כאלו, יש בערך אחד שמגיע לדרגה של מתמודד. בין הגברים יש אלפים ברמה זו. בין הנשים יש עשרות, והיחס המספרי הזה קיים לאורך כל הדרך.
אי ההפרדה בין נשים לגברים (לפי התקנות, כמו בענפי ספורט אחרים) נובע מכך שאין שום הבדל פיזי התובע הפרדה. בגלל המספר הקטן מאוד של נשים העוסקות בשחמט באופן מקצועי, מפרידים בדרג אליפות העולם ובאולימפיאדות. הייתשלהדוס - שיחה18:53, 31 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא נראה לי. כפי שכתבתי קודם, המונח הוא בערבית-יהודית. השאלה שייכת לתחום מנהגים ביהדות. שבת שלום, בנצי - שיחה16:20, 31 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לעניות דעתי המאמר אליו הפנית מכיל שטויות מוחלטות. ספציפית, Superior vena cava(אנ') כמו גם אבי העורקים מזרימים את הדם דווקא שמאלה (הפוך מהכתוב במאמר). בכבוד - קיפודנחש - שיחה20:41, 15 באוגוסט 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תמהני-למי שייך שוק מחנה יהודה? רובם המוחלט של הסוחרים משלמים כיום דמי שכירות חודשיים, ואני תוהה- למי? ידוע לי שהמגרש עליו הוקם השוק היה שייך בזמנו לחיים ולירו, אבל לא הצלחתי למצוא משהו רלוונטי לימינו. רוב תודות
השוק המרכזי של ירושלים בעיר החדשה כולם שמעו על שוק מחנה יהודה אך רק מעטים יודעים כי ראשיתו של השוק קשורה בשכונת בית יעקוב. ברבות השנים השוק התפתח והשתלט על ...
www.jerusalem.muni.il/.../site_form_atar.asp?...
השוק אינו בבעלות של גוף או רשות כלשהם. החנויות והדוכנים הם בבעלות פרטית, בין אם מופעלות בידי הבעלים ובין אם מושכרות לאחר, ומנהלת מרכזית מתאמת את הפעולות ודואגת לאינטרסים המשותפים של הסוחרים והשוק בכללותו. Magister • שיחה10:25, 1 באוגוסט 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הם עצם קיום היקום סותר את החוק שני של תרמודינמיקה?
אם אני מבין נכון, בכל תהליך ביקום, האנטרופיה הולכת וגדלה. אז איך זה שעדיין יש יקום ולא רק תוהו ובהו? איך זה שאחרי 13 וחצי מיליארד שנה ניתן לראות סדר של ממש? מאיפה הוא נוצר?
בוא ניקח תהליך שנראה מסודר ביותר: כוכבי לכת נעים סביב השמש. מסודר? איך זה שהיקום שלנו איפשר היווצרות סדר שכזה?
אתחיל משאלתך השנייה. פיזיקאים מגדירים מושג שנקרא אנטרופיה, שיש לו הגדרה מתמטית מדויקת והוא נחשב למדד ל"סדר" (סדר גבוה הוא אנטרופיה נמוכה). לפי המודל המפץ הגדול היקום נוצר עם אנטרופיה נמוכה יחסית, והאנטרופיה רק הולכת גדלה עם התקדמות הזמן, אולם 13 מיליארד השנים שחלפו אינם מספיקים בכדי להגיע למצב כאותי מוחלט. להסבר יותר מפורט מדוע על אף שנראה שיש יחסית סדר ביקום האנטרופויה בו גדולה יותר מאשר בכאוס של המפץ ראה "מארג היקום" של בריאן גרין. דניאל ב.14:30, 29 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
צריך לזכור שאנטרופיה הוא מושג מתחום התרמודינמיקה\מכניקה סטטיסטית המבטא תלות במספר המצבים בו יכולה המערכת להימצא ברמה המיקרוסקופית (למשל, בהתפלגות פרמי-דיראק, כשהטמפרטורה מספיק נמוכה, שורר סדר גבוה באכלוס רמות האנרגיה שמתחת לסף המכונה "אנרגית פרמי" במתכת או במוליך למחצה), משמע האנטרופיה נמוכה. במצב זה האלקטרונים מאכלסים את הרמות בזוגות של ספין מעלה וספין מטה. עבור טמפ' האפס המוחלט, האלקטרונים מאכלסים בצפיפות מקסימלית את הרמות שמתחת לאנרגיית פרמי, כך שיש רק דרך אחת לאכלס אותם ולכן האנטרופיה היא אפס (ראו הערך אנטרופיה). בנוסף לפירוש הזה של "סדר", אפשר לפרש אנטרופיה גם כהיכולת של אותה המערכת לספק אנרגיה (לבצע עבודה) באותו המצב של אנטרופיה. לדוגמא, לאחר מיליארדי שנים של בערת כוכבים ויצירה חוזרת של כוכבים, החומר ה"בראשיתי" שהיה ביקום עבר מעין תהליך "זיהום" בו גדלה כמות האטומים הכבדים יותר ממימן (אף שמימן מהווה רוב עדיין ~99%). בערת כוכבים היא יעילה הרבה יותר כאשר רוב החומר העובר בהם תהליך היתוך גרעיני הוא המימן (משמע, לכוכב כזה כושר מוגבר לספק לסביבתו אנרגיה, לכן האנטרופיה בו בתחילת חייו נמוכה יותר מאשר בכוכב "מזוהם"). ככל שהיקום מזדקן, כך מתרבים בו אותם הכוכבים ה"מזוהמים" ביסודות כבדים יותר, בה בעת שהיקום מועשר יותר באותם אטומים כבדים (היוצרים, בין היתר, כוכבי לכת סלעיים, בני אדם וכו'). בנוסף, ככל שהיקום "מזדקן", כך מתרבה כמות החורים השחורים שבו. יעקב בקנשטיין הראה בזמנו שהאנטרופיה של חורים שחורים היא גדולה יותר מזו של כל עצם אחר ביקום. מרקו • שיחה16:16, 29 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תיקון: נדמה לי שלא בקנשטיין הוא זה שהראה שלחור שחור האנטרופיה הגדולה ביותר, אלא הוא זה שהראה שהאנטרופיה של חור שחור פורפורציונית לשטחו. מחיבור שתי התוצאות מתקבל שהאנטרופיה הגדולה ביותר האפשרית תלויה בשטח ולא בנפח ומכאן השערת "העקרון ההולוגרפי" הטוענת שהיקום בוא "באמת" דו-ממדי. דניאל ב.16:25, 29 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מן הסתם באמרי שטח החור השחור התכוונתי לשטח הפנים שלו (כלומר שטח אופק האירועים) בדיוק כשם שמי שאומר "שטח הכדור" מתכוון לשטח הפנים. דניאל ב.19:21, 29 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
למשל: כמה ערכים במתמטיקה יש בויקיפדיה העברית, ולעומת זאת כמה באנגלית?
האם ישנם סטטיסטיקות של שאלות חתך כאלו בויקיפדיה? ינון גלעדי - שיחה17:50, 29 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני לא חושב שיש אפשרות לבדוק את זה, שכן "נושא" הוא תחום יחסית אפור. יחד עם זאת, אתה יכול להיעזר בקטגוריות. למשל בקטגוריה:פמיניסטים ישנם 65 ערכים, בתת הקטגוריה קטגוריה:פמיניסטים ישראלים ישנם 47 ערכים, ובתת הקטגוריה קטגוריה:סופרג'יסטיות ישנם 6 דפים. סה"כ ישנם 118 ערכים שקשורים לפמיניזם. יש סיכוי שיש ערכים נוספים אשר אינם מקוטלגים, ולכן זו רק תמונה כללית. אנדר-ויק • 04:38, 3 באוגוסט 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בטח שאפשר לבדוק! עושים סקר. למשל, אם אני רוצה לדעת כמה ערכים על כדורגל יש בויקיפדיה העברית אני בודק ארבעים ערכים אקראיים, מחליט כמה מהם עוסקים בכדורגל, מקבל אומדן לאחוז הערכים בויקיפדיה העברית שעוסקים בכדורגל ומכפיל במספר כלל הערכים בויקיפדיה העברית.
למה אומרים שגוף לא יכול להיכנס לחור שחור מנקודת ייחוס חיצונית מהחור השחור? פרופסר הסביר לי שברגע השגוף מגיע לאופק האירועים העיקום בזמן הוא אינסופי. אבל רק בסינגולריות יש עיקום מרחב זמן אינסופי ולא באופק האירועים. אני צריך את זה לשם הרצאה שאני מכין. תודה מראש 89.138.248.18322:40, 29 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני יודע שוויקיפדיה אינה מקור מוסמך לפסיקות הלכה, אבל אולי בכל זאת אוכל לקבל פה עצה.
נחוץ לי סוג של חוט או חבל חזק שאפשר להשתמש בו לחיזוק מבנה וסכך הסוכה. מסתבר שחלק ניכר מהחבלים הנפוצים בשוק מקבלים טומאה ולכן אינם כשרים לשימוש בסוכה. ניסיתי לברר אודות חבל סיסל (אנ'), המופק מעלים של מין אגבה, וטרם מצאתי תשובה. באתר "סוכות נחלים" מצוין סכך עשוי גומא הפפירוס מחוזק ב"חוטי גווה". האם מישהו יודע מהו חוט זה ומה חוזקו? אולי הכוונה ל"אגווה", כלומר... חבל סיסל?
האם יש סוג חבל אחר שאינו מקבל טומאה (אם אפשר עם אסמכתא)?
חבלים מסיבי גווה שאינם מעובדים, אינם מקבלים טומאה (להלן: מק"ט) וכשרים לסיכוך.
אני נוהג לקשור את הסכך בסיבים אלו, שאני מלפף אותם סביב עצמם להקניית חוזק ועמידות בחיכוך וברוחות. לעתים אני משתמש בעלי דקל טריים, ויוצר מהם כעין חוטים מלופפים ביחד. גם הם אינם מק"ט.
בעיקרון כל סיב מן הצומח (למעט פשתן), שלא עבר תהליכי עיבוד כל שהם, אינו מק"ט וכשר לסיכוך. ברי"א • שיחה • י"ט באב ה'תש"ע • 12:55, 30 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה על המענה המהיר, בר"יא. האם ידוע לך מהו הצמח ממנו מופקים סיבי גווה או איך הם קרויים באנגלית? איפה ניתן להשיגם?
לאמנון שלום. לפי ההלכה הסכך צריך להיות עשוי מדבר שגדל מן הקרקע ואינו מקבל טומאה. כפי שאני מבין אתה אינך שואל על הסכך עצמו אלא על חוט שיחזק את הסכך. דבר זה מכונה בהלכה "מעמיד" כי הוא מעמיד את הסכך ויש מחלוקת ראשונים האם גם הוא חייב להעשות מחומרים שכשרים לסיכוך. אמנם מקובל להחמיר ולהימנע משימוש במעמיד שאינו כשר לסיכוך, אך בהחלט לא ניתן לומר שסוכה שבה הסכך שוכב על מוטות ברזל, למשל (שאינם גדלים מן הקרקע) - פסולה. וכך פוסק המשנה ברורה (שולחן ערוך אורח חיים, סימן תרכ"ט סעיף כ"ב) בעניין: "לכתחילה יש להיזהר שלא להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, אכן [=אבל] בדיעבד, או שאין לו שאר דברים - קיימא לן [-מקובל אצלנו] שמותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה".
גם לפי המקובל, כאמור, להחמיר ב"מעמיד" - הדעה הרווחת בין הפוסקים היא להקל ב"מעמיד דמעמיד" כלומר שמותר שהדבר שמחזיק את הדבר שמחזיק את הסכך - יהיה עשוי מדבר שאינו כשר לסיכוך. לכן הפיתרון לשאלה שלך אינו מצריך חיפוש חוטים מיוחדים - ניתן להניח את הסכך על קרשים רגילים (שהם כשרים לסיכוך), ואת הקרשים לחזק בכל אופן שתרצה, כיון שמה שמחזק את הקרשים הוא "מעמיד דמעמיד". אני מחזק את הקרשים שעליהם הסכך מונח (קרש אחד מתחת לסכך ואחד מעליו) - באזיקונים, וזה מחזיק מצוין.
היתר זה של "מעמיד דמעמיד" מפורש למעשה ב"שולחן ערוך" (אורח חיים סימן תרכ"ט סעיף ח) הכותב: "לחבר כלונסאות הסוכה [שעליהם הסכך מונח] במסמרות של ברזל או לקשרם בבלאות (חתיכות בגדים בלואים) שהם מקבלים טומאה - אין קפידא". ההיתר, לפי המשנה ברורה שם, נובע מכך שהמסמרים והבגדים הבלואים אינם מחזיקים את הסכך עצמו אלא את הכלונסאות (הקרשים) שמחזיקים את הסכך. אמנם החזון איש מחמיר גם במעמיד דמעמיד, אך כאמור הדעה המקובלת בהלכה אינה כך. בברכה בנילה - שיחה13:32, 30 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אנסה לפשט את תשובתו ההלכתית המעמיקה של חברי המלומד בנילה: אם בכוונתך לקשור את הקרשים שעליהם מונח הסכך, אתה יכול לקשור אותם בכל אמצעי קשירה שישנו בעולם. אך אם ברצונך לקשור את הסכך עצמו, כגון מחצלת שיש חשש שתעוף ברוח, יש לקשור אותה לכתחילה באמצעי קשירה צמחי שלא נשתנתה צורתו, ובדיעבד בכל אמצעי אחר.
לשאלותיך: אינני יודע איך נקרא צמח ה"גווה" באנגלית. ניתן להשיג סיבים מצמח זה בירידי ארבעת המינים ובמוקדי מכירת סוכות נחלים, שבדרך כלל פועלים בתקופה שלפני חג הסוכות. חג שמח ;-) ברי"א • שיחה • י"ט באב ה'תש"ע • 13:46, 30 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
חן חן ברי"א. אוסיף עוד אמנון, שמשאלתך חודשיים לפני החג אני מנחש שאתה מברר נושא זו לצורך בית מלון\הארחה שפונה לציבור הדתי\חרדי וצריך להערך לחג. אם כך, ודאי שאין לכם אפשרות לקשור את הסכך עצמו בדבר מק"ט - הלקוחות ודאי רוצים סוכה לכתחילה. לגבי קשירת הקרשים עליהם מונח הסכך - יש לתאם עם הגוף נותן הכשרות. בברכה בנילה - שיחה14:00, 30 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה לשניכם. אני מנוּע כרגע מלפרט את הסיבות, אבל מנסה "לקלוע" למידת הכשרות המרבית.
האם משמעות "סיב שלא עבר תהליכי עיבוד כלשהם" היא שייבוש סיבים צמחיים ושזירתם לחבלים הופכת אותם למק"ט? אמנון שביט • שיחה14:23, 30 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא משנה אם זו סריקה או תמונה, המקור לא היה צילום. הסריקה/הצילום עצמו של המקור אינו נחשב לדעתי כיצירה בפני עצמה אלא אם שיפצו אותה. במקרה כזה צריך לחכות 70 שנה ממות היוצר? 01:12, 1 באוגוסט 2010 (IDT)
החוק המנדטורי היה שונה מהחוק כיום. אני די בטוח שהזכויות עליו בכל מקרה פגו. סריקה או צילום נאמנים למקור דו-ממדי, על פי קרן ויקימדיה, אינם מוגנים בזכויות יוצרים מעבר לזכויות של המקור עצמו. Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה!09:47, 2 באוגוסט 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הביטוי הרלוונטי כאן הוא "על פי קרן ויקימדיה" - וזה לא נכון. על תמונות שצולמו במוזיאון, לדוגמה, יש זכויות יוצרים למוזיאון. הייתשלהדוס - שיחה03:36, 3 באוגוסט 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני לא יודע למה אתה קורא "שרשרת", אבל כנראה שהתשובה היא לא. אבנים למשל, לא צפות בים המלח. בברכה, איש המרק - שיחה04:22, 31 ביולי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
