אני מעוניין לעשות עבודה חד פעמית עבור מישהו, אבל הוא רוצה שאוציא לו חשבונית. אני לא עוסק מורשה ואין לי חשבוניות - מה ניתן לעשות במסגרת החוק? אנדר-ויק • פורט"ל להט"ב חוגג שנה, וקורא לך לתרום ערך16:39, 25 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום רב!, הפתרון הטוב ביותר למקרה שתיארת הוא "עצמאי-שכיר", רשום זאת בגוגל וכנס לאתר שלהם.
אתה יכול לפתוח תיק עוסק פטור (התהליך של הרישום די קל, צריך להתייצב במשרדי מס ערך מוסף ומשרדי מס הכנסה), לאחר מכן תוכל להפיק קבלות אבל לא חשבוניות. וכמובן שתצטרך למלא פעם בשנה דו"ח שנתי למס הכנסה והצהרה למע"מ, וגם לסדר את העניין עם ביטוח לאומי (10% קבועים על כל הכנסה).. עם כל הסיפור שיש כאן, עדיף לך לא להתקמצן, ולשלם למישהו 5% על כל הטורח הזה, (שזה משהו שאולי תצטרך לשלם לרואה החשבון שיגיש לך את הדוח למס הכנסה). במיוחד אם מדובר במשהו חד פעמי. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 17:37, 25 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הפתרון הראשון של תומר (חשבונית עצמית) הוא הפשוט והקל. לשם כך עליך, בכל זאת, לגשת למס הכנסה ולבקש אישור לפטור (או שיעור מופחת) מניכוי במקור, אחרת המשלם צריך לנכות לך 30% מס מהתשלום, שאותם תוכל לראות רק באמצע שנת הכספים הבאה. תבוא מוכן, עם אסמכתאות להכנסות אחרות שיש לך (תלושי שכר אחרונים) והערכה של הסכום הצפוי מאותו משלם חד-פעמי עד סוף השנה. לא הייתי מעודד את ההצעה השנייה של תומר. בהצלחה, אמנון שביט • שיחה20:42, 25 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תומר, זה לא לא-חוקי, אבל די מסורבל למעסיק, משום שהוא צריך לרשום את ה"עובד" בשביל משכורת אחת, להכניס אותו לדיווח למס הכנסה וביטוח לאומי וגם לנכות משכרו כחוק (כלומר, גם הוא יצטרך תיאום מס) - וכל זה על מישהו שלא באמת עבד אצלו, מה שעלול גם לעורר תהיות מיותרות אם יבדקו לו את הספרים. מנסיוני, חשבונית עצמית היא הפתרון הפשוט וגם זה שמייצג נאמנה את סוג העיסקה שנעשתה. אמנון שביט • שיחה00:26, 26 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום האם אפשר בבקשה להגיד לי כמה דתיים יהודים בקריית גת [באלפים] תודה[עבודת מחקר לאוניברסיטה]
מציע לך לבדוק באתר ועדת הבחירות המרכזית את דפוסי ההצבעה, וזה יתן אומדן חלקי. קח בחשבון שבאוכלוסיית קרית גת ההגדרה ל"דתי" ו"לא דתי" איננה חדה במיוחד. עזר - שיחה15:12, 26 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מוכרח להגיד שאני מזועזע. מילא אם היית שואל איפה אפשר להשיג מידע כזה (נסה את הלמ"ס, אגב), אבל אתה כותב עבודת מחקר לאוניברסיטה ומחפש מידע בפורום באינטרנט? אני מאוד מקווה שמי שלימד אותך לכתוב עבודות יפוטר, ויפה שעה אחת קודם. דניאל צבי • שיחה 19:51, י"ב באייר ה'תש"ע (26.04.10)
מסכים, מישהו פה פספס קורס הדרכה ביבליוגרפית ולימודי מידענות בסיסית. אם כי "חכמת ההמונים" ערכה לא מועט... נהג מרכבה2 - שיחה16:57, 28 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה בדיוק מה שחיפשתי!,ידעתי מן הסתם שזו מילה שאולה, אך לא מצאתי מילה דומה באנגלית:), האם ידעת את זה כבר, או שהסקת לבד מידע של צרפתית?79.178.32.6314:46, 27 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ניחשתי שזה מלשון parcel באנגלית, חיפשתי parcellation בוויקיפדיה באנגלית, משם הפלגתי לוויקימילון באנגלית, ומשם הפנו אותי לתשובה בצרפתית (שפה אותה למדתי שעתיים בשבוע במשך שלוש שנים, ללא הועיל). שמח לעזור, ליאורޖޭ • י"ד באייר ה'תש"ע • 21:37, 27 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
חוק הגנת השכר מחייב את המעביד למסור לעובד את תלוש המשכורת סמוך למועד שבו מתבצע התשלום בפועל.from the hebrew wikipedia.
במצב השגרתי עד 9 בחודש יש לשלם לעובד את שכרו בעד החודש הקודם ולתת לו תלוש משכורת. דוגמה: עד 9 במאי יש לשלם ולתת תלוש בגין עבודה בחודש אפריל. ראה סעיף 24(ג) לחוק הגנת השכר. "היום הקובע" מוגדר בסעיף 1 לחוק זה. דוד שי - שיחה20:27, 29 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ידוע לי שקרום יבשתי אוקייני הוא 60-30 קילומטר וגלעין חיצוני נוזלי שהצפיפות 11-9.5 גרם/סמק ונגמר 5100 קילומטר וגלעין פנימי מוצק צפיפות 12-13 גרם/סמק ו 6370 קילומטר מה יקרה אם במקום 60-30 קילומטר היה 10 מטר אך זה ישפיע על הנתונים
לא, מבחינה רפואית (לפחות כפי שהיה מקובל ב-2003) מדובר בסוג אחר של כאב ראש. בפועל, עקב תסמיניהם הדומים, רבים נוטים להתבלבל בינהם. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית13:09, 30 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום, שאלתי היא מה הם בדיוק ההישגים הירוקים הגלובלים שהושגו בשנים האחרונות. מ2006 היו כבר מלא פירסומים על אנרגיה ירוקה ואיך אפשר להשיג אותה(תחנות רוח חדשניות,על ידי מים, שימוש אנרגיה כימית של חיידקים, שריפת אלכוהול ועוד) ובכלל בשנה הזאת יש מודעות ענקית בארה"ב להתחממות גלובלית ומצב העולם למשל כמו אלפי הסרטים המדברים על מצב האדמה, מים, אוויר, וכו', הבאים מארה"ב. עכשיו האם באמת אנשים, לפחות בארה"ב, עם כל המודעות הענקית שאני מקווה שהם מקבלים מאינספור סרטים,קליפים,ראיונות עם אנשי סביבה,עיתונים עושים משהו טוב לסביבה? כי לפי כל הפירסום בשנים האחרונות שום דבר לא קורה אבל עדיין יש מיליון סרטים על איך לא לזהם ולשמור על עולמנו.Nimrod333 - שיחה08:40, 1 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם נסדר:
1. האם התחילו להשתמש יותר באנ' ירוקה ובאיזה שיטות בארה"ב והאם שהתקשורת מפרסמת דברים זה משפיע על האנשים בנוגע לאנרגיה ירוקה?
2. האם הזיהום ירד במקומות כל שהם בעולם בצורה משמעותית עקב הבנה של הממשל?
3.באיזה שיטות וצורות התחילו לטהר מדינות מזיהום אוויר, אדמה, ים וממתי ואיפה?
4.האם מתחיל שימוש בישראל במכונות היוצרות אנרגיה ירוקה בצורה מקיפה יותר מקיבוצים ומושבים?
Nimrod333 - שיחה15:13, 4 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בטורבינות רוח בארה"ב ובאירופה יש התקדמות בהתקנות. רק לאחרונה גרמניה התקינה שדה של טורבינות רוח בים. במכוניות חשמליות יש התקדמות רבה מאוד בשנים האחרונות. מתחילים לצאת דגמים מסחריים. גם בתאים פוטוולטאים יש חידושים שונים. ובקיצור זהו נושא רחב מאוד. אם אתה רוצה להתעמק בעניין יש בהידען אשכול כתבות בנושא. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 15:33, 4 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בנוסף להסבר לעיל יש המסבירים כי שדים=שדות פוריים שהיו מעובדים יפה, כמו "וישדד אדמתו" (ישעיה, כח, 24), וכך פירש גם תרגום אונקלוס - מישר חקליא (=עמק השדות) וכך גם פירש רש"י. סול במול - שיחה20:55, 1 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לתשומת לב השואל/ת האלמוני/ת: אין מדובר ב"שֵׁדִים" אלא ב"שִׂדִּים" - ומכאן גם הפרשנות הנובעת מדמיון השורש לסיד ולשדה. אמנון שביט • שיחה21:07, 1 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מתי החל השימוש במושג והיכן? אני מתכוון לתפיסה הרעיונית להציג יחסים ככפולה של מאית ולא למילה עצמה. דניאל ב.16:30, 2 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם כך, המשפט הבא המופיע בהיסטוריה של האריתמטיקה אינו נכון: "מושג האחוז היה נהוג כנראה בקרב העברים הקדומים, כפי שניתן להסיק מן הציטוט הבא: "וממחצית בני ישראל תיקח אחד אחוז מן החמישים מן האדם, מן הבקר, מן החמורים ומן הצאן..." (במדבר לא ל).". מהי באמת המשמעות של המילה אחוז שם? דניאל ב.16:50, 2 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
המושג בוודאי היה קיים, אבל "במקרא האחוז הינו חלק אחד הנלקח מתוך סך גדול, ולא שם של שיעור קבוע כלשהו"; ראה כאן. עוזי ו. - שיחה16:52, 2 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מדובר בשילוב בין תוכנת סידור ועימוד מקצועית שבה אפשר לבצע טיפוגרפיה מדוייקת של הטקסט, לבין הדפסה מיוחדת על נייר צילום (בטכנולוגיות ברומייד) שיתרונה היה ברזולוציה הגבוהה שלה (1,200 DPI). בזמן מדפסות הסיכות והלייזר הישנות בעלות הרזולוציה הנמוכה לא היה לה אלטרנטיבה טובה. ככל שהתקדמו התוכנות של מעבדי התמלילים ומדפסות הלייזר, כך דבר זה הפך להיות פחות יחודי ונצרך. למעשה היום אפשר להקליד ספר בוורד או ברייט, להדפיס אותו במדפסת לייזר ביתית, ולעשות מהדפים פילם ולוחות להדפסה. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 20:55, 3 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הבנתי מהערך מה ההגיון העומד מאחורי הוגי פינוי רצועת עזה.
מה היתה מטרת הפינוי בארבעת ההתנחלויות בצפון השומרון? מה ישראל רצתה להשיג מזה?
אנ י מנחש שהרעיון היה להכין את אזרחי ישראל והמתנחלים להמשך הפינוי עם התקדמות תהליך השלום. בפועל תהליך השלום קרס עקב חוסר הבשלות של הצד הפלסטיני והתגובה בקרב אזרחי ישראל, כולל כאלו שתמכו בהתנתקות, היא סלידה מהפינוי וכעס על הזנחת המפונים בעקבותיו. אילן שמעוני - שיחה23:07, 3 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אבל כל מה שכתבת לא מסתדר עם ההגיון של ההתנתקות החד צדדית - ששרון לא האמין בתהליך השלום (שקרס עוד הרבה לפני זה, ב-2000, ולא רק עקב חוסר בשלות של הצד הפלסטיני כפי שהספין המוכן מראש של "אין פרטנר פלסטיני" אמר)
מכיוון ששרון אף פעם לא הסביר את הסיבה להתנתקות מבחינתו אפשר רק לנחש.
והניחוש הוא שזה היה שילוב של סיבות טקטיות (פינוי ישובים מבודדים שההגנה על הדרך אליהם קשה), עם מס שפתיים לעולם על זה שלא מפרידים בין שני החלקים של השטחים. eman • שיחה • ♥00:49, 4 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מאז ומתמיד חשבתי שהחקירות שנפתחו נגדו הייתה אחת הסיבות העיקריות. יורי - שיחה06:36, 4 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני בספק אם שרון היה עד כדי כך ציני וחסר אחריות. אבל אם מחליפים את שרון באולמרט (ע"ע תמונת ניצחון על הליטני).... אילן שמעוני - שיחה07:22, 4 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לדעתי איימן צודק. פינוי הישובים בצפון השומרון היה מהלך טקטי, כמו בהסגת כוחות במלחמה. היישובים היו מבודדים, והיו הרבה מאוד פיגועים בדרכים שהובילו אליהם, והיה צריך להשתמש בהרבה כוחות צבא באזור הזה, וכנראה שרון סבר שהנזק שנגרם בשל הצורך להגן עליהם, איננו שווה את התועלת שבהישארותם. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 10:32, 4 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה שעצוב בסיפור הזה, ש-5 שנים אחרי, אנחנו מנסים לנחש למה הדברים נעשו. מנהיג בישראל יכל לדחוף החלטה מכרעת ורצינית מבלי להסביר ולנמק אותה לציבור, רק בגלל שהוא החליט שכך ראוי לעשות (בדיוק כמו מלחמת לבנון הראשונה וההקמה המסיבית של ההתנחלויות), וזה אומר כמה דברים על השבריריות של הדמוקרטיה הישראלית. אם יש ראש ממשלה מספיק דורסני, אין מנגנונים שיווסתו את החלטותיו. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 10:46, 4 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בתוכנית כפי שהיא מופיעה באתר משרד החוץ הובא הנימוק: "היציאה מרצועת עזה ומאזור בצפון השומרון (ארבעה ישובים, ומתקנים צבאיים בסביבתם) תקטין את החיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית ויש בה פוטנציאל לשיפור מרקם החיים הפלסטיני והכלכלה הפלסטינית." - מבחינה זו אין הבדל בין עזה לבין צפון השומרון. השאלה שצריכה להישאל היא מדוע לא פונו עוד התנחלויות מבודדות ביהודה ושומרון, והתשובה הסבירה היא שעקב חשש מהתנגדות קשה, העדיפו לפנות בשלבים, ולהתחיל מהיישובים המתונים והחילוניים.
לעמנואל, אני לא יודע מה חשב שרון באופן אישי, אבל אסור לשכוח שהאנשים שסביבו הביאו כעבור שנה את תוכנית ההתכנסות שהייתה המשכה של ההתנתקות בהיקף רחב יותר. המטרה הכוללת של שני המהלכים - קביעה חד צדדית של הגבול, כך שמצד אחד ייכללו בו מינימום פלסטינים (והוא יאפשר מקסימום שטח רציף לפלסטינים) ומצד שני הוא ידרוש פינוי של מינימום מתנחלים. דב ט. - שיחה19:28, 4 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יצחק נבון הוא בנו של יוסף נבון ? עובדה זו, אם נכונה היא, אינה מצויינת במאמרים העוסקים בשניים. בעצמי אני צריך לבדוק את מקורותיי לקשר זה, או שמא אני טועה. בנוסף האם מישהו יודע מצד מי מהוריו, קשור יצחק נבון לבן עטר, גניאולוגית ? בנצי - שיחה18:56, 4 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מהספר "סיפורי משפחות" הבנתי שיצחק נבון, הנשיא ויוסף נבון בונה המסילה שייכים לשני ענפים נפרדים של המשפחה שהתפצלו עוד במאאה ה 17. eman • שיחה • ♥19:34, 4 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ועכשיו אחרי קריאה מפורטת יותר , יש לי את התשובה גם לשאלתך השניה. לאביו של הנשיא אכן קראו יוסף, אבל הוא לא בונה המסילה, שכאמור הוא לגמרי מענף אחר. אמו, מרים היתה ממשפחת בן עטר, אבל נראה לי שהיא לא צאצאית ישירה של חיים בן עטר (מוזכר שאביו של אותה מרים עלה ארצה ב 1884, ואילו חיים בן עטר עלה ארצה יותר ממאה שנה קודם. אבל אולי נשארו לו צאצאים במרוקו? אין לי מושג. eman • שיחה • ♥21:58, 4 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
איך מגלים את כתובת ה-IP של פושעים לאחר שהם (הפושעים) נעזרו במחשב שלהם לפעולה מסויימת? הבנתי שהמשטרה פונה לספק האינטרנט, אבל איך הספק שומר את המידע הזה? והאם יש לכך "תאריך תפוגה"? תודה, נו, טוב - שיחה20:11, 4 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בין יתר נתונים, ספק אינטרנט שומר את הכתובת שהוקצתה לכל משתמש בכל זמן שהוא. תאריך התפוגה תלוי בספק. הנתונים האלו אינם גוזלים מקום רב, וגם אם יש לספק מיליון לקוחות וכל אחד מהם מחליף כתובת מדי יום, אפשר לשמור את כל הנתונים של מספר שנים על דיסק קשיח יחיד. odedee • שיחה20:47, 4 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם למשל ה"פושע" חיבל באתר מסויים (נניח משהו לא חוקי...), והשאיר שם עקבות עם IP של שרת PROXY של מדינה פנמה, עדיין רואים את ה IP המקורי של ה"פושע" ברשימות של האתר הקורבן? תודה. THIS IS MY IP :-) 109.65.40.6601:00, 5 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הבאתי דוגמה למדינה שלא חייבת דין וחשבון, אבל יש אפשרות לראות את הרשימות של ה PROXY בפנמה מפה (למתכנתים עם יכולות...)? THIS IS MY IP :-) 109.65.40.6614:56, 5 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הייתי רוצה לדעת האם יש קשר בין גודל האף של הכלב ואיכות חוש הריח שלו?
alextay
לא יודע לענות לך בצורה הקשורה לגודל אפו של הכלב, אבל זה בהחלט תלוי במספר הקולטנים שיש לו באף. ככל שיש יותר קולטני ריח לכלב, כך חושו מתחדד (על כן ישנם גזעים ספציפיים המשמשים ככלבי גישוש בשירות כוחות ביטחון בישראל ובעולם) MT0 - שיחה15:07, 5 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מאמר כאן טוען שלא רק מספר הקולטנים קובע, אלא גם גודל האף, מכיוון שאז יש לקולטנים שטח פנים רחב יותר, ויותר שטח מגע עם המולקולות של שנישאות באויר. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 02:13, 6 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הגודל כן קובע... מעניין, בדיוק אתמול ראיתי תוכנית בנושא באחד מערוצי הידע שטוענת כך, ויותר מזה – טוענת שמי שאחראי לכך הוא האדם, באמצעות ביות כלבים וברירה מלאכותית. בתוכנית נאמר שכלב הבית רגיש לריח עד פי 10 מאביו, הזאב. דקי • שיחה • לא רק בז'...02:31, 6 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
השארתי את השנאי (מטען של מכונת גילוח) בשקע החשמל במשך יומיים ולמרות שלא השתמשתי בו ביומיים האלה הוא היה חם מאוד. למה הוא חם אם לא היתה צריכה? החום אמור להיווצר כתוצאה מהמעבר של הזרם. לא?
מי תרגם את "המנושל" ("The Dispossessed") של אורסולה ק. לה גוין לעברית ומתי יצא התרגום? תודה, קיפודנחש - שיחה07:39, 5 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ראיתי שיצא ב 1980 תרגום של תמר עמית בהוצאת "כתר", אך זכור לי במעומעם תרגום קודם (עם עובד מדע בדיוני?) האם אני טועה? קיפודנחש - שיחה07:41, 5 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ברבים מהמקרים שבהם זה מופיע (בקטלוגים של ספריות), מדובר בעבודות מחקר לתואר שני או שלישי באוניברסיטאות, וכאשר זה אכן כך ראוי לציין זאת כשמציינים מקור, במקום לכתוב "חמו"ל". אמנון שביט • שיחה13:10, 5 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ועל כך מוענק לך אות ההומור השנון של אנדר-ויק! הידד!
חח זו לא פעם ראשונה שהשאלה הזאת עולה כאן.. :)
תומר, אבל זה בגלל ש"עממי" הוא שם עט של אין-לנו-כוח-לתעתק-את-השם-הרוסי-של-המשורר-המקורי, אז באמת קשה למצוא. אביעדוס • כ"ב באייר ה'תש"ע, 19:19, 5 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה פתאום? עממי הוא מלחין! מתי שמעתם המילים נכתבו על ידי עממי? תמיד זה הלחן: עממי :) רחל - שיחה10:11, 6 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
עיין בערך " Cannabis legalization in Canada " בויקיפדיה האנגלית. אני יכול לספר שבשבת האחרונה השתתפתי בפסטיבל תמיכה בלגליזציה שהתקיים בטורונטו. אלפי אנשים ישבו על הדשא בפארק במרכז העיר ועישנו ואף אחד לא עשה עניין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בערך על ישראל בפרק סטטיסטיקה נטען שתמותת תינוקות היא גבוהה יותר במגזר הערבי מאשר במגזר היהודי. לעומת זאת בערך על ערביי ישראל נטען שהמצב הוא בדיוק להפך. אני יודע שסטטיסטיקה זה שקר - אבל כזה גס? אני רק אקדים ואוסיף - הביסוס לטענה בערך על ערביי ישראל מגיעה מתוך כתב העת נתיב. אני לא מפקפק באמינות הכותב, אבל זו לא פעם ראשונה שסטטיסטיקה נרתמת לצרכים כאלו ואחרים. יש למישהו מקור מהימן יותר? Danbene - שיחה09:19, 6 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אינני יודע מהיכן לקחת את הקביעה כי סטטיסטיקה היא שקר. מבלי להכנס לבדיקת הנתונים. בערך ישראל דובר על תמותת תינוקות, ואילו בערך ערביי ישראל דובר בתמותה כללית. יש מקור בהידען לעניין של תמותת תינוקות שהיא פי 2 במגזר הערבי מאשר היהודי שמבוסס על נתוני הלמ"ס. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 09:43, 6 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
"יש שלושה סוגי שקרים - שקר לבן, שקרים גסים וסטטיסטיקה" - אמרה די ידועה. אם ככה אז המצב הוא גרוע ביותר, מי זועק את זערת האיום הדמוגרפי?! לפי מקורות יודעי דבר שיעור התמותה של ערבים ובני אדם בכלל אמור להיות 1000 מ-1000. וטיפה ברצינות - אם תשים לב ההקשר הוא ביחס לשיעורי הילודה שהיו כותרת מעל ובכלל, שיעורי תמותה מתייחסים ללידות [כמעט תמיד]. אני מכיר את הנתונים שהוצגו כאן - השאלה היא מה עושים עם מה שכתוב בערך על ערביי ישראל? זה עדיין לא הגיוני.Danbene - שיחה10:28, 6 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לגישה זו, גם שיעור הילודה של 1000 בני אדם הוא 1000, כי כולם נולדו.
שיעורי תמותה מתייחסים לכלל האוכלוסייה: כמה אנשים מכל 1000 מתו בשנה מסוימת. יש נתון אחר, שהוא תמותת תינוקות. אין בעייה בערך ערביי ישראל. שיעור התמותה של ערביי ישראל נמוך מזה של יהודים, מן הסתם כיוון שהרכב הגילים שונה - הערבים צעירים יותר בממוצע, ולכן בכל שנה חלק קטן יותר מביניהם מת. דב ט. - שיחה11:53, 7 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום! אנחנו נוסעים לכיוון אנדורה (גבול צרפת/ספרד) בחודש מאי, ה- 16. נהיה שם עד ה- 20. מה הוא האקלים בתאריכים אלה? אני צריכה לדעת איזה בגדים לקחת! - לא נוסעים לסקי!!, אלא להליכות בתוך הטבע היפה. אנא, תענו לי לפני תאריך זה. חשוב לנו לדעת כמה מעלות חום (או קור) יש באנדורה באמצע חודש מאי - תודה מראש!!! אילנה
על פי הערך אנדורה: "האקלים באנדורה הוא ממוזג, בדומה לשכנותיה, גובהה גורם לכך שבחורף יורד בה יותר שלג ובקיץ קריר בה יותר מבשכנותיה וגשום". הרחבה תוכלי לקרוא בערך באנגלית (אנ'), ותחזית תוכלי לקבל כאן. נסיעה נעימה! Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום!15:02, 6 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה הכתובת ללימוד השימוש בכתב הזה וללימוד הגיה? האם הצלילים של הדיבור מחולקים רק לעצורים ותנועות? האם שפת שריקות לא נקראת דיבור, על אף שזה צלילי פה? מה עם מאפיינים כמו אינטנציה , נימות וטונים ? לא רלוונטיים? (מה שמוכר כסימני פיסוק וריגשונים) . בעיסוק בתנועות נדונות הטעמים? יש חלוקה של צלילים למשפחות לפי הגיות שנראות זהות בקריאת שפתיים? (גם בדף השיחה של IPA ).
הכתובת הטובה ביותר ללימוד כל הדברים האלה היא החוג לבלשנות או החוג ללשון עברית באוניברסיטה הקרובה לביתך.
למי שאין זמן לאוניברסיטה אני ממליץ בחום לקרוא את הספר "פרקים בפונטיקה וברישום פונטי" מאת אשר לאופר שיצא לאור לפני כשנה. אפשר להשיג אותו בכל חנות ספרים אוניברסיטאית. הוא מסביר את רוב הדברים האלה בעברית ברורה ומצורף אליו גם תקליטור עם הדגמות ותרגילים. (גילוי נאות: זכיתי לכבוד להיות תלמיד של פרופ׳ לאופר באוני׳ העברית.)
תשובות קצרות:
עיצורים ותנועות היא אחת הדרכים לחלוקה. יש גם חלוקות פנימיות מורכבות יותר.
לא כל־כך חשוב אם קוראים לשפת שריקות "דיבור" או לא. השאלה העיקרית היא – האם מדובר במערכת סימנים מלאה שבני אדם יכולים לתקשר בה (בהנחה, כמובן, ששניהם יודעים את השפה).
לא הבנתי לְמָה מתייחסת השאלה על נימה, אבל צריך לקחת בחשבון שהשימוש בנימה בעברית ובשפות אירופיות עשוי להיות שונה לגמרי מהשימוש בה בשפות של המזרח הרחוק, אמריקה, אפריקה ואוסטרליה. למשל, נימה של שאלה נראית לנו טבעית וכלל־אנושית, כי אנחנו מכירים אותה מעברית ומאנגלית, אבל היא שונה לגמרי ביפנית.
לא הבנתי עם הכוונה בטעם היא להטעמה או לטעמי המקרא. שני הדברים קשורים לתנועות, אבל מדובר בנושאים נפרדים בבלשנות.
מעניין! סטודנט לבלשנות סיפר לי את זה לפני.... 15 שנים בערך. אגב, מהערך האנגלי ברור ששריקה אינה פונמה בשפה המרתקת הזו. אילן שמעוני - שיחה17:05, 7 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני יודע בערך תנועות ועיצורים בסיסיים, רק משיטוט בויקיאנגלית. (אבל כן, עדיף משהו מסודר. יום אחד אני אעשה גם את זה.) סתם עומר • שיחה15:22, 7 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם קול אמריקה נקלטת בישראל? האם ישנן תחנות אחרות באנגלית, מלבד BBC, הנקלטות בארץ? ובאילו גלים? לתשובתכם אודה - ברי"א • שיחה • כ"ג באייר ה'תש"ע • 23:55, 6 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
2 ועוד 5 כפול לוג על בסיס 10 של קוטר המראה/עדשה במילימטרים. זו התוצאה עבור שמים חשוכים לגמרי וצלולים, בפועל מקבלים פחות מכך. אילן שמעוני - שיחה06:34, 7 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זו הבהירות הנראית של מה? ומה מניחים על קוטר האישונים כדי לכייל את הנוסחה? עוזי ו. - שיחה09:50, 7 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כוכבים. אין צורך לכייל ע"פ קוטר אישון למעט הגדלות נמוכות. בכל מקרה אחר קוטר האישון גדול מקוטר חרוט האור היוצא. אילן שמעוני - שיחה14:16, 7 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא. בערך בהירות יש הסבר על סקלת ה-magnitude (שאני אישית לא סובל). אז בוא ונלך לפיזיקה: כל כוכב פולט כמות מסוימת של אור, ושטף (או יותר נכון, הספק) האור שהכוכב פולט I נקרא "בהירות". אנו מניחים שהכוכב פולט כמות אור שווה לכל הכיוונים. כעת, בגלל שימור אנרגיה, כמות האור הכוללת בכל מרחק מהכוכב שווה (לכמות האור הכוללת שפולט הכוכב), כלומר: ולכן . כלומר: ככל שאתה מודד את שטף האור רחוק יותר מהכוכב, תקבל פחות עוצמה. הגודל נקרא בהירות נראית (ויחידותיו הן שטף) והוא תלוי לא רק בכמה אור פולט הכוכב אלא גם במהו המרחק בינו לבין כדור הארץ (בו נמדד האור). אנחנו יכולים למדוד רק בהירות נראית, כדי לדעת מהי הבהירות האמיתית של הכוכב (כלומר: מהו הספק (עוצמת) האור שפלט) עלינו לדעת מהו המרחק מהכוכב. בברכה, MathKnightהגותי (שיחה) 15:27, 7 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא, זה גבול הבהירות הנראית (limiting magnitude). עין אדם לא תבחין בכוכב שבהירותו הנראית (להבדיל מבהירותו המוחלטת) גבוהה מערך זה. למעשה זה חוק אמפירי, שנשען על איזשהו ממוצע של רגישות עין האדם לאור. קיימים הבדלים גדולים מאד בין אנשים. בתצפיות שאנחנו עורכים קל לזהות הבדלים גדולים (2 מגניטיודות ואולי יותר) בין רגישות אנשים שונים. אצלי אישית עין ימין רגישה יותר מעין שמאל, בכמחצית המגניטיודה. אילן שמעוני - שיחה16:56, 7 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפי הספרות - 6. בפועל אנשים רבים רואים טוב מכך (ואני בינהם). אולי בשל הרפואה המודרנית, או אולי התזונה המודרנית. אילן שמעוני - שיחה20:45, 7 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נחזור אם כך לטענה המקורית: אם טלסקופ שקוטר העדשה שלו הוא 2R מעלה את סף הרגישות מ-6 ל-, אז הוא מעלה את הבהירות של כל כוכב ב- ; בפרט, קוטר העדשה של "הטלסקופ הנייטרלי" (שאינו משפר את הבהירות) הוא מ"מ; זה הרבה יותר אינפורמטיבי. עוזי ו. - שיחה20:55, 8 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כל הבריטים מתלוננים על שיטת הבחירות שלהם, ודי בצדק. השאלה שלי היא: בארה"ב זה לא אותו דבר בדיוק, רק שבמקום "אזורי בחירה" אומרים "מדינות"? למה שם אף אחד לא מתלונן? סתם עומר • שיחה15:35, 7 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ההבדל הוא ששם במקביל נבחר הנשיא בבחירה ישירה (פחות או יותר, ראה מקרה הבחירות ב 2000), ולעומת זאת הזיקה המפלגתית והמשמעת הסיעתית בקונגרס היא לא כל כך גבוהה.
לעומת זאת בבריטניה זהות המפלכה שנמצאת בשלטון נקבעת בבחירות לבית הנבחרים. eman • שיחה • ♥15:46, 7 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא ממש. בארה"ב יש אותה בעיה בבחירת הנשיא - אם יש שלושה מתמודדים, א' יכול לזכות ב-20% בחצי מהמדינות וב-40% בחצי השני, ב' יזכה באותן מדינות במספר ההפוך, וג' יזכה ב-30% בכל המדינות ולא יזכה ולו באלקטור אחד. השיטה בארה"ב מורכבת יותר מהשיטה הבריטית, כי יש שני בתי נבחרים בשיטות שונות, נשיא בשיטה שלישית, וכמעט אף פעם לא הייתה מפלגה שלישית בעלת אלקטורט שהשפיע על תוצאות הבחירות. הדו-מפלגתיות נמצאת ביסודות השיטה, וגם בחקיקה - אתה מוכרח להירשם לפני הבחירות כדמוקרט, רפובליקן או לא מזדהה, אבל אין עוד מפלגות שמחייבות רישום (אף שיש עוד מפלגות). בכל מקרה, גם האמריקאים מתעצבנים לפעמים, למשל מהעובדה שמדינות כמו אוהיו או פלורידה זוכות להכריע בחירות שלמות ומצביעי ניו יורק וקליפורניה משתעממים להם בבחירות צפויות מראש וחסרות השפעה בשל כך. קיצור, לכל שיטה חסרונותיה. אדם נבו•שיחה02:33, 17 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ערכתי בויקי ערך למונח שונא מתנות יחיה ופתאום אני לא מוצא אותו רשמתם לי שיש נעילה שצריך לשחרר לא הבנתי כנראה את אופן התהליך של יצירת ערך אנא בשרו לי שהערך שלי לא נמחק ושהוא יופיע כחלק אינטגרלי לציבור תודה מאיר
יש ברשותי אוסף בולים מהארץ ומחו"ל שהייתי מעונין להעריכו. אם מי מהוויקיפדים יכול להמליץ לי על מומחה אמין ומהימן שהוא או היא מכירים אישית אודה לו או לה אם ישלחו לי מייל דרך הויקי. תודה. שנילי • שיחה11:18, 8 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום, האם בפרק של הסימפסונס אי פעם הייתה את הגרסה הזאת להתחלה : [[3]] ?
שפשוט שמו את זה כאודיו במשך סירטון ההתחלה ואז הראו אותו או משהו ?בברכה, Nimrod333 - שיחה23:54, 8 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אתה נכנס ל"מקומי הרשת שלי", בצד ימין למעלה "הצג חיבורי רשת", לוחץ על החיבור וחלק מהפרטים שם זה המהירות. איתי פ. • שיחה23:06, 9 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בעזרת אתרים כמו זה וזה ואתרים דומים. צריך לציין שהתוצאות של אתר מקומי לא שוות ערך לתוצאות אתר בחו"ל. אריה ה. - שיחה23:12, 9 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כתבתי לפני התנגשות עריכה: זה הסבר שלא תקף לרוב החיבורים לרשת משום שהוא מראה לרוב מה המהירות בינך לבין הנתב או המודם.
בדיקת המהירות הכי טובה היא לבדוק מה אתה מקבל בתכלס בעזרת אתרי בדיקה כמו זה. את התוצאה באתר הנ"ל יש להכפיל ב8 וזאת משום שהעולם סופר בבייטים וספקי האינטרנט אוהבים לספור בביטים. הידרו - שיחה23:15, 9 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
באתר בקישור SPEEDNET זה כבר נתון בביטים, אז לא צריך להכפיל ב8, אלא אם כן שינית את ההגדרות באתר.109.65.40.6607:33, 17 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם בתגובת דה-פרוטונציה של חומצה שמגיבה עם מים, AH-->A- + +H קבוע ש"מ הוא, לדוגמה, 0.1, האם זה אומר שמולקולה אחת מתוך עשר מולקולות חומצה עוברת דה פרוטונציה, או שאי אפשר לדעת על סמך קבוע הש"מ מולקולה אחת מכמה מולקולות עוברת דה-פרוטונציה? תודה מראש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אפשר לדעת (באופן סטטיסטי) איזה חלק מהמולקולות מתפרקות, אבל אתה לא עושה את החישוב נכון. תיזכר בהגדרה של קבוע שיווי המשקל, תציב את ריכוז החומצה AH, חשב את ריכוז -A ותראה איזה חלק מהמולקולות מתפרקות. odedee • שיחה00:32, 12 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אז למה אין מדד נוסף, מלבד Ka, שמציין אחת מכמה מולקולות הגיבה? מדד כזה לא יבטא, באופן ברור יותר מ-Ka, את מידת ההתרחשות של התגובה?
זה מובן שמספר מולקולות החומצה שעוברות דה-פרוטונציה תלוי בריכוז החומצה, אבל לגבי היחס בין מספר המולקולות שעברו דה-פרוטונציה לבין אלה שלא - האם יחס זה אינו מספר קבוע שנקבע ע"י חוזק החומצה?
לא. עשה כפי שאמרתי לך: מצא מתוך הגדרת K את הנוסחה לריכוז -A, והשווה אותו לריכוז HA כדי לראות את היחס ביניהם. תיווכח שהיחס הזה הוא פונקציה (די פשוטה) של K וגם של ריכוז HA. odedee • שיחה17:37, 12 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בבקשה חיפשתי ולא מצאתי.בתלמוד יש מושג-שחליים.אינני יודעת מה זה
שחליים [=ירק גינה]
קטונתי מלדעת למה הכוונה בשימוש במילה 'שחליים' בתלמוד. בכל מקרה, בעברית בת-זמננו, שחליים הינו סוג במשפחת המצליבים, שכולל את שחליים תרבותיים (רשאד) שעליו משמשים למאכל. 16:53, 12 במאי 2010 (IDT)
שלום רב
רציתי לדעת איך עובד מקור זרם? אשמח גם לדוגמא קונקרטית למקור זרם שהוא לא מקור מתח.
תודה רבה פלקל - שיחה ( המערכת חסמה אותי אז נרשמתי)
בעזרת טרנזיסטורים שמחוברים בחיבור שנקרא ראי זרם, ונראה כמו בתמונה משמאל. אם אתה מכיר טרנזיסטורים: נקודת העבודה של הטרנזיסטור השמאלי נקבעת רק על ידי הנגד שמחובר לו לקולט. מאחר שהן הבסיסים של שני הטרנזיסטורים והן הפולטים שלהם מקוצרים זה לזה, הזרמים דרכם שווים. כך, הזרם שזורם בצד ימין לא תלוי במתח שם או בנגד שמחברים אליו, והוא נשאר פחות או יותר קבוע. ההספק החשמלי מסופק ממקור מתח, אך המעגל מתפקד כמקור זרם. Keleti - שיחה09:53, 13 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מחפשת את התרגום הנכון למונח "economies of scale" - תרגום מילולי הוא יתרונות להיקף אבל יש לי זיכרון אינטואיטיבי שזה דווקא יתרונות למגוון. אוריון - שיחה13:46, 13 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מישהו יכול להסיר לי מה ההבדל בין הולכה להסעה? זה לא ממש מובן לי מהערך. תנו דוגמה לכל אחד מהם. 79.180.55.25113:10, 14 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בהולכה החום עובר במגע ישיר בין שני גופים. למשל, אם אתה נוגע בקומקום, אתה מרגיש את החום שלו באמצעות הולכה. לעומת זאת, בהסעה, ישנו מתווך: החום עובר בדרך כלל בגז או בנוזל ממקום אחד למקום אחר. למשל, אם אתה מניח את היד שלך באוויר מעל לקומקום, אדי המים העולים ממנו יעבירו את החום ממנו אל היד שלך. odedee • שיחה13:25, 14 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ליתר דיוק, הולכת חום מתייחסת להעברת אנרגיה דרך תווך באמצעות תנודות, כאשר האטומים או המולקולות המרכיבים את התווך, ממוקמים, פחות או יותר. בטמפרטורה גבוהה יותר תנודות אלה מהירות יותר, ולהיפך. לעומת זאת, בתהליך הסעת חום מדובר בגושי חומר הנעים, פיזית, ממקום למקום, עקב שינויי טמפרטורה. מובן שתהליך זה קורה במצבי צבירה נוזלי וגזי. דוגמאות, בהמשך לתיאור של קודמי: מתכת מתחממת בתהליך של הולכה; דייסה לעומת זאת, מתחממת בסיר על האש, הן באמצעות הולכה, והן באמצעות הסעה, שאותה ניתן לראות בבירור: גושי דייסה עולים כלפי מעלה ויורדים משני צידי מוקדי העליה (בדר"כ, בדיוק מעל אזורי המגע הישיר עם האש או גוף החימום). ולהשלמת הנושא: גופים מתחממים גם בתהליך נוסף, קרינה, מהשמש או ממקור אחר. דוגמאות לזה הן, א. מרכב של מכונית החונה בשמש (ביחוד אם היא כהה), ב. חימום ובישול מזון באמצעות מכשיר מיקרו-גל, שהוא, בסופו של דבר, אנטנה המקרינה קרינה א"מ בתחום תדרים מסוים (גלי מיקרו), המתאים לאינטראקציה עם מים, שהוא המרכיב העיקרי בחומרים אורגניים. בנצי - שיחה16:14, 17 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בנוגע לחימום האוטו שתי הערות:
א. זה מעניין - זה קורה גם בקרור - המכונית מבודדת היטב מהקרקע וקורנת, ובלילות יבשים ללא רוח הטמפרטורה שלה יכולה לרדת הרבה מתחת לטמפרטורת הסביבה (בירושלים, בלילות של 3-4 מעלות יש המוצאים שכבת קרח דקה על השמשות בבוקר).
ב. לפני כמה ימים אמר לי מישהו שההתחממות של האוטו יותר משהיא פונקציה של הצבע שלו (כמה הוא כהה), היא פונקציה של שטח החלונות שלו, דרכם חודרת קרינה ומחממת את המשטחים הפנימיים.
בהתייחס לחלק השני של דבריך, אלו הם שני אפקטים שונים. דוגמא אנלוגית לזו שאליה התכוונתי, היא מדרכה הצבועה בשחור לבן, או עמוד תמרור שחלקו התחתון צבוע בצורה דומה. ההבדל גדול. חג שמח, בנצי - שיחה16:11, 18 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ראוי לציין כי שער האירו ביום ההשקה 1 בינואר 1999 היה 1.17 דולר אמריקאי כך שגם שער של 1.10 הוא שער נמוך יותר משער ההשקה. Geagea - שיחה19:42, 17 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מדוע בעצם ערביי מזרח ירושלים לא מצביעים בבחירות העירוניות? הרי הם יכולים לשלוט בכשליש מחברי המועצה, ובאופן תיאורטי אפילו להרכיב קואלציה אנטי-ציונית עם החרדים. וכמו כן, האם ערביי מזרח ירושלים זכאים להצביע בבחירות לרשות הפלסטינית? 03:29, 15 במאי 2010 (IDT)03:29, 15 במאי 2010 (IDT)~~
הם חוששים פן הצבעה תכיר בסיפוח הישראלי, וכן הם מצביעים בבחירות לרש"פ.
האם ניתן להגיש בקשה לצו עשה ולצו מניעה במסגרת תביעה אחת ולאיזה בית משפט כדאי להגיש?
השאלה מורכבת, וחסרים נתוני בסיס. עקרונית אין מניעה להגיש בקשה לצו עשה ולצו מניעה במסגרת תביעה אחת. יש להבחין בין סעד עיקרי וסעד ביניים, ולבחון כל מקרה לגופו. האם מדובר בסעדים שונים הנוגעים לאותו נכס? לנכסים שונים? אותו נתבע? נתבעים שונים? אין מספיק נתונים כדי אפילו להתחיל לענות על השאלה. לאיזה בית משפט כדאי להגיש? כמובן, לזה שיש לו את הסמכות העניינית... לך להתייעץ עם עורך דין!אלמוג17:57, 16 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
פעם הייתה תבנית כזאת, שאומרת שוויקיפדיה היא לא מקור לייעוץ משפטי אלא להעשרה בלבד, אתה יודע מה קורה איתה - אני לא מוצא אותה. בברכה, MathKnightהגותי (שיחה) 18:02, 16 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בכתבה הזאת: [4] פורסם שגוגל השתמשה ברשתות אלחוטיות כדי לאסוף מידע לתוכנה שהם בונים. אבל אם הם הצליחו "בטעות" גם לאסוף מידע של משתמשים שהשתמשו ברשת הזאת (כמו לקוח בבית קפה ששלח מייל אישי) אז הם ממש השתלטו על הרשת המקומית ולא רק השתמשו בה. האם זה חוקי? זה נראה כאילו הם "פרצו" לראוטר של אחד מבתי הקפה ועשו בו כרצונם. או שלא הבנתי את זה נכון...109.65.40.6607:34, 17 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
קשה לקרוא למה שהם עשו "פריצה". במובן מסויים זה כאילו הם נסעו ברחוב וצילמו משם תמונות. אלא שבדיעבד הסתבר שלאנשים רבים יש קירות שקופים לבתים. אם הרשת האלחוטית אינה מוצפנת, כל מי שעובר בסביבה יכול לברר עליה פרטים מסויימים. יש כאן אכן הפרת פרטיות. גם הנתונים של מיקומי הנתבים הם משהו מעניין כשלעצמו.
אם כייפא הכהן הגדול היה דאז נשיא הסנהדרין, מדוע אינו מזוכר כנשיא ברשימה התלמודית?, הרי גם יוסף בן מתתיהו טוען שהיה נשיא הסנהדרין (אם אינני טועה)..
מה הולך פה? תודה מראש.
קראתי במהירות את הערך באנגלית (en:Sanhedrin Trial of Jesus) ויש כמה אפשרויות: ייתכן שהוא עמד בראש סנהדרין קטנה (23 דיינים), כפי שנרמז ממיקום המשפט במקום שאיננו לשכת הגזית, בעוד שרשב"ג עמד בראש הסנהדרין הגדולה (71 דיינים). בערך גם מוזכרת אפשרות שהוא עמד בראש סנהדרין צדוקית שהייתה אלטרנטיבה לסנהדרין הפרושית, אם כי המקורות הרבניים נוטים לומר שהייתה סנהדרין גדולה אחת עם יחסי כוחות משתנים. יוסף בן מתתיהו כנראה לא כתב הרבה על ישו (ראה העדות הפלוויאנית), אך אולי פספסתי. כמובן שיש אפשרות שהמסורות הנוצריות והרבניות סותרות זו את זו. אין כמה תשובה של ממש, רק נקודות לחשיבה. DGtal 16:16, 17 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מישהו זוכר\יודע איזו להקה יחסית מודרנית עשתה גרסת רוק לשיר מ'קזבלן' - 'כל הכבוד' (בקסבה בחצי היום). תודות וברכות לעונים...81.218.8.16922:07, 17 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אולי זה נשמע שאלה נאיבית אבל הבנתי ממישהו ש"מכשיר סלולרי לא פולט קרינה. הוא משרה סביבו שדה אלקטרומגנטי. המכשיר לא פולט קרינה אלא משרה סביבו שדה אלקטרומגנטי בלתי מיינן, ולפי המחקרים המדעיים כנראה גם בלתי מזיק." מכיוון שהדברים האלה נשמעים לי בלתי משכנעים בעליל, אני מתעניין לדעת מה דעתכם בעניין? Anonymous - שיחה12:02, 18 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
איזה עיתוי מושלם יש לאותו מישהו. ראה כאן - מסקנות של מחקר מקיף, שלפיו, אצל משתמשים כבדים, דווקא יש עליה מסויימת בסיכון לסרטן. עוזי ו. - שיחה12:17, 18 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
פולט גם פולט. שדה אלקטרומגנטי מושרה בסביבתך וקרינה אלקטרומגנטית חד הם. אחרת לא היית מסוגל בכלל לדבר בסלולרי. מרקו • שיחה12:24, 18 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
קרא את הכתבה ולא את הכותרת. "המחקר, שנערך בחסות ארגון הבריאות העולמי, לא מצא קשר כולל בין שימוש בסלולרי להתפתחות גידולים במוח"( המפשט השני בכתבה סותר את הנאמר בכותרת). עוד משפט מהכתבה:"ככלל, לא אובחן במחקר קשר סטטיסטי בין שימוש מצטבר בטלפונים סלולריים במשך עשר שנים לבין התפתחות גידולים סרטניים במוח." לא מספיק? עוד ציטוט: "מנהל הסוכנות לחקר הסרטן, ד"ר כריסטופר ווילד, מסר בתגובה, כי "ממצאי המחקר לא מצביעים על עלייה בסיכון לסרטן המוח. ". (לעוזי ו.)
לגבי העליה ב40% לסיכון לפתח גליומה שכביכול נמצאה. אם הסיכוי לאדם שלא משתמש כלל בטלפון הוא 1 אחוז( וזה מוגזם), אז הסיכוי של משתמש כבד הוא 1.4 אחוז. ולגבי השאלה שלך- הטלפון פולט קרינה. גם אתה פולט קרינה. 79.180.47.11413:12, 18 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מעניין. אתמול התפרסמה באותו מקום גרסה מקוצרת של אותה כתבה, עם אותה כותרת בדיוק. חבל שב"הארץ" לא נותנים קישור לגרסאות-קודמות. חבל גם שהכתבים לא מדווחים על רמת המובהקות של התוצאות, שבלעדיה הם די חסרי משמעות. ולעניין הסיכון הנמוך-ממילא, אני מסכים; החוקרים גם לא שיקללו את הפחתת הסיכון לחזור הביתה עם הקצפת הלא נכונה מהסופר. עוזי ו. - שיחה14:03, 18 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גם אני פולט קרינה, משרה סביבי שדה אלקטרומגנטי, מקרין קרינה בלתי מייננת, כל הזמן. וגם אתה, וגם העצים והאבנים. אבל אני, במקום להפנות אותך לכתבות עם כותרות גדולות שתופסות רבע מהעמוד הראשי של העיתון של ערב החג כדי לנסות להוכיח לך שקרינה מסרטנת או לא מסרטנת או שלא הוכח קשר בינה לבין גידולים שונים ומשונים אך גם לא הופרך קשר כזה - אעדיף לשפר את הערכים על אלקטרומגנטיות וגלים, כדי שלפחות תדע מה לשאול ותבין את המושגים שבהם אתה משתמש, בניגוד לכותבי אותה הכתבה המצוטטת כאן. בברכת חג שמח, Keleti - שיחה14:35, 18 במאי 2010 (IDT).__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
עניין של קשיי הבנה שלי או שהערך לא מספיק ברור: אני לא הבנתי מה ההבדל בין 'יוסי בנה בית' לבין 'יוסי הקשיב למוזיקה'. זה שהראשון הוא מושא ישיר זה עוד בסדר, אבל למה השני מושא עקיף? מה ההבדל בין שניהם? Anonymous - שיחה20:47, 18 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כאשר קיימת המילה "את", או שניתן להוסיף אותה, זה מושא ישיר: "יוסי בנה את הבית". כל מושא אחר הוא עקיף. דולב • שיחה21:33, 18 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מהוא החלקיק הקל ביותר ביקום? האם ניתן להגיד שזאת יחידת המסה הכי קטנה ביקום ושאם נחלק אותה נקבל ביטוי חסר משמעות פיזיקלית? 79.180.47.11421:19, 18 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הפוטון הוא "חלקיק כוח" אן במונח יותר מדויק בוזון כיול ולכן לא מרכיב חומר. השואל התכוון לשאול מה הוא חלקיק החומר הקטן ביותר והאם כל המסות של כל הדברים בעולם הן כפולות שלמות שלו. התשובה היא לא. ישנם מספר חלקיקי חומר: קווארקים ולפטונים והם מופיעים במספר דורות, כאשר לכל דור יש מסה שונה. מאחר שכל חומר בעולם הוא קומבינציות של מספר סוגי קווארקים ולעיתים גם בתוספות אלקטרונים, מיואונים או אלקטרוני טאו - לא מדובר בכפולות שלמות של איזה כמות מסה בסיסית (מה עוד שבחלקיקים מורכבים חלק מהמסה הופכת לאנרגיית הקשר). חלקיק החומר הקטן ביותר הוא כנראה האלקטרון עם מסה של 0.511 מגה-אלקטרון-וולט. הנייטרינו השונים הם בעלי מסה של כמעט אפס וכנראה קטנה יותר מזה של האלקטרון, אך הם בדרך כלל לא מרכיבים חומר סטנדרטי ונלווים בעיקר לתהליכים גרעיניים של הכוח הגרעיני החלש. בברכה, MathKnightהגותי (שיחה) 21:42, 18 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הרסת לי את החיים. עוד תאוריה נכשלה לפני שהתחילה.... אי אפשר למצוא איזה "מסת 1" שתהיה האבן יסוד של כל המסות האחרות? כל הנייטרינו הזה אי אפשר להתיחס אליו כליחידית בסיס? 79.180.47.11421:47, 18 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אינטואיטיבית נדמה שאפשר להקביל את הדיון כאן לפרדוקס של זנון עם אכילס והצב; פרדוקס זה מבוסס על הנחה שכל יחידת מרחק ניתנת לחלוקה. מהנחה זו נובע אף יותר מזה: לא ניתן לעבור אף יחידת מרחק במרחב, לכאורה, כי מכיוון שכל יחידה יכולה להתחלק, מעבר של כל מרחק שהוא משמעותו לעבור אינסוף מרחקים, וכדי לעבור אינסוף מרחקים דרוש אינסוף זמן.
ואגב, להשכלה הכללית: השאלה "האם יש חלק שאינו מתחלק" נפוצה בקרב כמה פילוסופים קדמונים מימה"ב ואולי אפילו עוד לפני, והגיעה אף לפילוסופיה היהודית ולקבלה. ראו לדוגמה כאן. גוונא+שיחה+פורטל הלכה זקוק לדם חדש11:07, 19 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם כבר - מעניין אותי לשאול - גם אם נניח שהטבע רציף, איך המדענים יודעים שהוא מעוצמת הרצף? אולי הוא מעוצמה גדולה יותר? בתורת היחסות הכללית ממדלים את המרחב בעזרת המספרים הממשיים, כלומר - יוצאים מנקודת הנחה שלא רק שהטבע רציף, אלא הוא מעוצמת הרצף. אני תוהה מה מקור ההנחה הזאת. 85.64.171.22611:32, 19 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש להיזהר מהשלכת אמיתויות מתמטיות על המציאות ככה. הדיון המתמטי בעוצמות הוא עיסוק טהור הנובע ממערכת האקסיומות שמניחה תורת הקבוצות האקסיומטית. אקסיומות אלו לא בהכרח מתארות נאמנה את הטבע ולא בטוח שיש בכלל משמעות פיזיקלית לעוצמה. ראו למשל הפרדוקס של בנך-טרסקי שעל אף שמתמטית הוא נכון לחלוטין, הוא בעייתי מבחינה פיזיקלית. פיזיקאים מסתפקים בכך שהמספרים הממשיים הם מודל מוצלח מספיק לכל צרכיהם עד כה. דניאל ב.11:41, 19 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
פרדוקס בנך-טרסקי מניח את אקסיומת הבחירה, ולכן ברור שלא ניתן לממשו במציאות (החלוקה לא ניתנת לבנייה). שאלת העוצמה של קבוצות לעומת זאת היא שאלה שהיא לדעתי טבעית מאוד, ואפשר לשאול אותה גם על המרחב שאנחנו חיים בו. 85.64.171.22611:46, 19 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: מדענים אינם באמת יודעים אם הוא כן או לא מעוצמת הרצף. עובדה שבעקבות תורת היחסות הכללית בא לעולם רעיון אורך\זמן פלאנק. עובדה שעד היום הפרדוקס של קסנון עושה אצל חלק מהפילוסופים והפיזיקאים חור בראש, כשבוחנים אותו למול ההיבטים השונים של המחקר העכשווי בפיזיקה. יחסות כללית היא תיאוריה טובה, אשר אומתה בשנים האחרונות בלוויני GPS ובתצפיות אסטרונומיות, אבל כמו בכל תיאוריה בפיזיקה, גם בה מיושמים אי אילו קירובים והנחות (דוגמת הנחת הרצף). זו תיאוריה שחישוביה תקפים אך ורק למימדים אסטרונומים, בהם עיקום של המרחב-זמן מפסיק להיות זניח. מרקו • שיחה11:48, 19 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בשביל לדבר על ה"עוצמה" של המרחב יש לדבר עליו במונחים של קבוצות. כלומר להגדיר מהם איבריו. כאן כבר מתחילה הבעיה. מהם איברי המרחב? האם למושג הנקודה האפס מימדית (שהוא מן הסתם האיבר) יש קיום פיזיקלי ממשי? האם המרחב רציף? (אולי בכלל אוסף הנקודות הוא בן מנייה ואפילו סופי). ניסיון להשליך את תורת הקבוצות כך על המציאות הפיזיקלית לא עולה יפה. דניאל ב.11:56, 19 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אגב, זה כבר גבול הידע שלי בנושא, אבל לדעתי ניסיון לפתח את הפיזיקה עם מודל לא סטנדרטי של מספרים מעוצמה גבוהה מעוצמת הרצף יביא לאותן תוצאות. דניאל ב.12:01, 19 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא אמשיך מכאן את הדיון. חשש לסייע לך ולאלמוני לעבור סף מסוים שאיני מעוניין בכך שתעברו. לא שזה תלוי בי ;-). מרקו • שיחה12:04, 19 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם קראת את שני הערכים, ראית בוודאי, שלייטמוטיב הוא מוטיב מוזיקלי החוזר על עצמו בהקשר מסוים לאורך כל היצירה - מוטיב אהבה, מוטיב המוות, או מוטיב הנקשר לדמות מסוימת. מושג מקביל הוא אידאה פיקס. הערך מוטיב (מוזיקה) לא נכתב עדיין. נקווה שייכתב בהקדם.שלומית קדם - שיחה17:46, 19 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה שלייטמוטיב הוא קטע מוזיקלי הבנתי. מה שלא הבנתי הוא האם לייטמוטיב יכול שיופיע גם ביצירות ספרותיות, כפי שקראתי איפהשהוא. איתן - שיחה19:22, 19 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה למשל:
Leitmotif is also used in the "Sirens" chapter of Ulysses by James Joyce (chapter 11). Critics argue that there are recurring themes of music that begin at the beginning of the chapter and continue throughout the rest of the chapter, and also the book.
The "leitmotif" is also present in Joyce's A Portrait of the Artist as a Young Man. The themes of the Virgin Mary, the Greek myth of Stephen's namesake, Daedalus, are some of the more noticeable leitmotifs throughout the work. The leitmotif in this novel provides unity as the character of Stephen matures
האם קיימת תוכנה היכולה לפרק את השיר ולקחת את המידע ממנו של כל קטע של כלי נגינה שהוקלט ולנגן אותו בנפרד ולשלוף אותו ולהשאיר את מה שבא לך ? ידוע שיש מכונות של הקלטה שעושות את זה, אבל האם קיימת תוכנה שממש יכולה לקחת את המידע של השיר ופשוט לפרק אותו לטראקים שהוא מורכב מהם? , Nimrod333 - שיחה16:36, 19 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כן, קלי קלות. יש לי חבר מוזיקאי שמשתמש בתוכנה כזו. ממש מבודד צלילים נקיים בטווח תדרים של קול אנושי, פסנתר, בס, תופים וכו'. קוראים לזה קיובוקס או קיוביט נדמה לי. מרקו • שיחה16:39, 19 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אחרי התנגשות עריכה וסידור קל:
אני מתכוון לקחת את המידע אחרי כל העריכות שנעשו בתוכנה כמו Q-Base, 'המוגמר' ולקודד אותו בחזרה למידע MIDI של Q-Base? בברכה , Nimrod333 - שיחה16:45, 19 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תן לי איזה יום או יומיים להתייעץ עם החבר הזה. ודאי יש ויקיפדים שמכירים את הנושא ויקדימו אותי. בכל מקרה אשאל אותו. מרקו • שיחה17:04, 19 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מכיר את התוכנה ואת רוב האפשריות בה, וכך גם רוב החברים שלי, אני מקווה שחברך הוא מומחה אמיתי, תודה רבה. בברכה Nimrod333 - שיחה17:06, 19 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נמרוד, הנה התשובה שלו. אני מצטט: "הדבר הכי קרוב הוא אולי להכפיל רצועת שיר לתוך ערוץ נוסף, להפוך את הפאזה שלו ולהזיז אותו קדימה או אחורה בטווח שבין 0.01 ל-10 אלפיות השנייה (עם התייחסות מיוחדת לטווח של עד 1 אלפית השניה) ולהשמיע את שניהם ביחד התוצאה תבטל מדי פעם כמה תדרים וערוצים ,ועל ידי כך יהיה אפשר לשמוע ביתר בירור ערוצים אחרים." מרקו • שיחה17:07, 20 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כמה דברים לא ברורים, 1)למה הוא התכוון בפאזה של הערוץ?
2)להכפיל רצועת שיר בQ-Base לערוץ נוסף שאני פותח שם(האם למשפט הזה התכוונתה?)
3)מה זה משנה אם אני מזיז אותו אחורה או קדימה? ולמה בטווח שבין 0.01 ל10 אלפיות השנייה?
4)האם ע"י השמעת שני הערוצים ביחד ניתן לקבל ערוץ אחד ברור?
בברכה , Nimrod333 - שיחה23:50, 20 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש כמה משפטים מתוך טקסט מקור שאני מנסה להבין. אם למישהו\י מכם\ן יש רעיונות למה התכוון הכותב אשמח לשמוע. הקטע הוא מתוך הספר The Black Death / translated and edited by Rosemary Horrox
הקטע לקוח מתוך החיבור - The treatise of John of Burgundy, 1365
אז הקטע שאני מנסה להבין הוא זה:
"Phlebotomy should be performed because it helps nature, in that the extraction and evacuation of blood strengthens the expulsive virtue of the heart and diminishes the quantity of unhealthy matter. " אני אודה מאוד לכל מי שיש רעיונות למה הכוונה בטקסט הזה. 132.66.100.4517:10, 20 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
איפה הימים הטובים שעלוקות היו טיפול פופולרי... הטענה בטקסט היא שיש לבצע הקזת דם כי היא מסייעת לטבע, בכך שהוצאת דם מחזקת את הזרמת הדם מהלב ומפחיתה את כמות החומר המזיק בגוף. odedee • שיחה17:20, 20 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כיצד מלח מרכך את המים? למיטב הבנתי ככך שיש יותר מוצקים מומסים במים הם קשים יותר - לפי זה המלח מקשה את המים... מה ההגיון? אילן שמעוני - שיחה20:20, 20 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
היון שמקשה את המים הוא בעיקר סידן, כך שיוני הנתרן במלח מחליפים אותו והופכים את המים לפחות קשים. ראה גם ריכוך מים. איתן - שיחה22:20, 20 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מהו השלב הבעייתי, ה"צילום" או ההדבקה? תוכל לבדוק זאת ע"י הדבקה בתוכנה אחרת (MS-Paint למשל) שמוליק - שיחה23:39, 20 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
השלב הבעייתי הוא שאני לוחץ PrintScreen אך הפוטושופ טוען שאין כלום ב-Clipboard ואז אפשרות ההדבקה "חסומה". בברכה, MathKnightהגותי (שיחה) 15:30, 21 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ובאמת יש משהו בקליפבורד? או שגם תוכנות אחרות לא מוצאות שם כלום?, נסה גם לחיצה ארוכה, יחד עם CTRL שיפט או אלט (כל אחד בנפרד). כי אם הבעיה ב"כפתור" אז אפשר לנסח את השאלה אחרת (לדוג' "בווינדוז אקס-וואיי למרות שאני לוחץ פרינט-סקרין לא נכנס כלום לקליפבורד") שמוליק - שיחה15:45, 21 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש תצוגות על המסך שפרינטסקרין לא יודע ללכוד. למשל סרטים. כדי ללכוד אותן צריך משהו אחר (אני כבר לא זוכר מה). אולי ניסית ללכוד תמונה מסרט או ממתקון דומה? יוסי • שיחה15:48, 21 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני לא מנסה ללכוד תמונה מסרט (שמנסים מקבלים ריבוע שחור כי תוכן הסרט מורץ על ידי כרטיס המסך ולא במעבד הראשי ולכן לא נקלט ע"י מערכת ההפעלה, אלא נמצא רק בכרטיס מסך) אלא צילום מסך של חלונות ותוכנות בו (כמו וורד). בברכה, MathKnightהגותי (שיחה) 16:00, 21 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני לא יודע אם תוכן סרט מורץ רק על כרטיס המסך, אבל יש תוכנות שיודעות לגשת לשכבת הדיירקטX וללכוד תמונה. HyperSnapDX למשל. לא אופתע אם ישנן גם חונמות. אילן שמעוני - שיחה16:03, 21 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
גם תוכנות מולטימדיה כגון VLC יודעות ללכוד תמונה מסרט (מעניין אם "Windows Media Player" יודע גם). אך זו פונקציה שדורשת תכנות מיוחד (גישה מפורשת של המחשב לכרטיס המסך) ולא עובדת עם ה-PrintScreen הרגיל. בברכה, MathKnightהגותי (שיחה) 16:11, 21 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כרגע ה-PrintScreen והפוטושופ עובדים, כך שאני לא יכול לבדוק. אם זה יקרה שוב, אני אבדוק עם הצייר של חלונות. בברכה, MathKnightהגותי (שיחה) 16:00, 21 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום, לאחרונה שמעתי את היצירה של מוצרט KV.280 2nd movement ושמתי לב לדרמטיות, או לעצב שהוא מתאר שם, ובזמן האחרון רציתי לבדוק אם יש לו עוד מנגינות עם דרמה שכזאת או עצבות ואז ניזכרתי בריקוויאם שקרה בסוף חייו וגיליתי מנגינה בשם "Adagio In B Minor" ו"Piano Concerto No.23 2nd mov". עכשיו שאלתי היא האם מוצרט הראה שם עצב אמיתי? או שהוא ניסה להעביר שם תחושה או חוויה שהוא עבר שהיא לאו דווקא עצובה אלא דרמטית? והאם יש לו עוד יצירות המביעות רגשות או חוויות דומות? ומאיפה באה הדרמטיות\עצב הללו לתוך מנגינותיו, מה יכל בתוך החיים שלו להשפיע עליו? הדרישה הקשה של אביו לעבוד כ"ילד פלא" ברחבי אירופה? או אהבה ? מה דעתכם? בברכה, Nimrod333 - שיחה13:04, 21 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לדעתי כל ניסיון לתאר במילים מוזיקה נדון לכישלון. עם זאת ניתן, עד מידת מה, לדבר על מוסיקה. אולם להגדיר יצירה כ"עצובה" אל מול "דרמאטית" זה לא אפשרי, לענ"ד. אבל הניסיון לנתח פסיכולוגית אדם שחי לפני מאות שנים על פי התוים שהוא כתב, זו כבר הגזמה של ממש. אבל היצירות שציינת הן מהאהובות עליי של המלחין. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 13:15, 21 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם היבנתי נכון את דבריו של נמרוד, הוא לא מדבר על תיאור מילולי או אינטרפרטציה של יצירה מוזיקלית, אלא על השפעת חייו של אדם, חוויותיו וצרותיו, על יצירתו. יצירה מוזיקלית, כמו סיפור, וכמו ציור, אינם כמו ייצור בורג, ולכן לא ניתן לנתקם מהאדם עצמו, תחושותיו ומה שעובר עליו. יצירה אמנותית היא מעין צוהר לנפש, וכשזו בצרות, היא משליכה על התוצאה הסופית, בצורה מודעת וגם שלא מודעת. חייו של מוצרט לא היו קלים בשום מובן, מגיל אפס, כמעט. חיים ללא בית יציב (ניידות מתמדת), אי-ודאות כלכלית ועוד, השפיעו עליו מאוד, וכפועל יוצא, גם על יצירתו. בנצי - שיחה13:41, 21 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בנצי, הבנת נכון, ותודה על המידע על חייו, אם למישהו יש עוד מידע הוא יתקבל בברכה מרובה, בברכה Nimrod333 - שיחה13:59, 21 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני ממליצה לך מאד לקרוא את הספר: "הנשים של מוצרט: חייו, נשותיו, המוזיקה שלו" של ג'יין גלובר, מאנגלית: אביעד שטיר, הוצאת ספרי עליית הגג, ידיעות ספרים, 2007. יש בספר מספר רב של מכתבים מאת מוצרט לנשים שבחייו - אחותו ננרל, אמו, אשתו - ומהן אליו, לצד סיפור חייו הקשים, אך לא נעדרים שובבות והומור. אני חושבת שתמצא שם תשובה לשאלותיך, וגם תיהנה.שלומית קדם - שיחה19:23, 21 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום.
ראיתי שישנם בכמה ויקיפדיות מיזם שנקרא wikiproject .
אפשר בבקשה לדעת מה זה בדיוק ?
תודה
בורקס - שיחה15:30, 21 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אין מיזם מסוים שנקרא wikiproject - זה התרגום למילה "מיזם" שנהוגה אצלנו. דניאל צבי • שיחה 15:58, ח' בסיוון ה'תש"ע (21.05.10)
__DTSUBSCRIBEBUTTONDESKTOP__{"headingLevel":2,"name":"h-\u05e4\u05dc\u05d5\u05e0\u05d9_\u05e9\u05db\u05ea\u05d1_\u05dc\u05dc\u05d0_\u05d7\u05ea\u05d9\u05de\u05d4-2000-01-09T22:00:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-I_don't_ever_wanna_let_your_love_go-2000-01-09T22:00:00.000Z","replies":["c-\u05e4\u05dc\u05d5\u05e0\u05d9_\u05e9\u05db\u05ea\u05d1_\u05dc\u05dc\u05d0_\u05d7\u05ea\u05d9\u05de\u05d4-2000-01-09T22:00:00.000Z-I_don't_ever_wanna_let_your_love_go"],"text":"\u200eI don't ever wanna let your love go","linkableTitle":"I don't ever wanna let your love go"}-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONMOBILE__{"headingLevel":2,"name":"h-\u05e4\u05dc\u05d5\u05e0\u05d9_\u05e9\u05db\u05ea\u05d1_\u05dc\u05dc\u05d0_\u05d7\u05ea\u05d9\u05de\u05d4-2000-01-09T22:00:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-I_don't_ever_wanna_let_your_love_go-2000-01-09T22:00:00.000Z","replies":["c-\u05e4\u05dc\u05d5\u05e0\u05d9_\u05e9\u05db\u05ea\u05d1_\u05dc\u05dc\u05d0_\u05d7\u05ea\u05d9\u05de\u05d4-2000-01-09T22:00:00.000Z-I_don't_ever_wanna_let_your_love_go"],"text":"\u200eI don't ever wanna let your love go","linkableTitle":"I don't ever wanna let your love go"}-->
I don't ever wanna let your love go. בבקשה תעזרו לי אני לא מבינה מה המשפט הזה אומר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש ציפור שאני אוהב להביט בה -יפה באופן יוצא-דופן, קצת יותר קטנה מעורב, אפורה עם נוצות כחולות בשולי הכנפיים. מישהו מזהה?
נתקלתי בחרק מוזר: קטן דק וארוך יחסית, המון רגליים מגעילות, הולך על קירות, מחושים ארוכים ורץ ממש מהר, צבע אפרפר. תיאור עלוב, אני יודע, אבל אולי בכל זאת?
משהו כמו 3 ס"מ, אין לו שריון או משהו, וגוף ממש צר, קטן ומאורך. והוא ממש איכסה. אני אנסה לצלם בפעם הבאה. אנדר-ויק • 15:49, 23 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
המונח "אמנות רטרו" מתייחס לז'אנר בפופ ארט שהתפתח בארצות הברית בשנות ה-40 וה-50, והוא מאופיין באלמנטים שמושכים את העין ושניתר היה ליצור אותם בכל בית דפוס. ראה לדוגמא את ההדפס הזה או את ההדפס הזה. בברכה, אנדר-ויק • 01:15, 23 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מחפשת נתונים של כמות תושבים ביישוב נשר בין השנים 1925-1948 . אני לא יודעת היכן לחפש. ביישוב נשר היה גידול בכמות האנשים. על פי כתבות בעיתון דבר בשנים 1933 ו-1935 היו ביישוב 2000 תושבים. אני מעוניינת לוודא את הנתונים וגם לראות את הגידול באוכלוסיה. הייתי שמחה לקבל נתונים על השנים 1925, 1928, 1933, 1935, 1940, 1945. וכן נתונים גם מהקמת המדינה ב- 1948 ועד 1952. בתקופה זו נשר תל חנן ובן-דור היו יישובים נפרדים. בגרף אוכלוסיה המופיע בערך מצויין שב- 1948 היו בנשר 2,900 תושבים וב- 1955 7,200 תושבים. אני לא בטוחה שהנתונים בגרף המבוססים על הויקיפדיה הפולנית הם על אותו בסיס. תודה Hanay • שיחה • את נשר כבר ראית?12:39, 22 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני עומד לפני גיוס, וכשבדקתי את "קיוסק מידע אישי" שלי באתר aka, היה כתוב "כשיר לשרת ביחידות חי"ר ויחידות אחרות". לא היה כתוב פרופיל אבל אני מנחש שהוא 97. היה לי סעיף אחד, "ליקוי ראיה קל" (לא ציינו מספר, אבל שוב, אני מנחש שהוא נמוך). לא יודע מה הקב"א.
האם יש לי בעיה להתקבל לקורס טיס בעקבות הנתונים הללו? ואם היו לי נתונים מתאימים, הם היו כבר מזמן רושים "כשיר לקורס טיס", או שזה כלול ב"יחידות אחרות"?
תודה --84.229.228.8922:46, 22 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מלש"בים לא מקבלים נתונים מספריים כלשהם על הקב"א או על הפרופיל שלהם (אאל"ט החל מ-2007). לא כותבים לאף אחד "כשיר לקורס טיס", זה בהחלט כלול בתוך "יחידות אחרות". מה שיכול למנוע ממך הוא סעיף ליקוי הראיה. עליך לברר אם זהו סעיף מתיר או לא. מציעה לך להתקשר לבקו"ם (למיטב) לבקש מיון צ"א. נעה - שיחה23:44, 22 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נעה, אני חושב שאת טועה. לי היה צו ראשון לא מזמן ולא היתה בעיה להגיד לי או לחברי את הפרופיל. כמו כן, בקיוסק מידע היה כתוב לי במפורש "מתאים לצוות אוויר". דניאל ב.01:14, 23 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מצאתי מקור של שיר הילדות שהיינו שרים בגן כל שישי - "היום יום שישי, מחר שבת, שבת מנוחה".
המבצעים הם "מקהלת הדסים" - השאלה שלי - האם יש מישהו היכול למצוא מקור ודאי מי שר את השיר לראשונה, אם הוא היה כחלק מאלבום כלשהו, כי גם עופרה חזה מקושרת כאחת ששרה אותו.
תודה מראש - רונסו - שיחה14:35, 23 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הגרסה המוקדמת ביותר שאותרה מופיעה בשירון "גן ילדים" (חובר ועובד ע"י יצחק קצנלסון, ורשה תרע"ח). הטקסט המלא בעמ' 43 של החלק הטקסטואלי (עמ' 23 של הגרסה הסרוקה) והתווים בעמ' 17 של החלק המוזיקלי (עמ' 100 בגרסה הסרוקה). ההפניה - לגרסה סרוקה בבית הספרים הלאומי.
הבתים הנוספים של גרסה א מופיעים (בלחן שונה מעט) ללא הבתים המוכרים במספר שירונים, ובהם "זמר חן" (עמ' 9).
הגרסה הקיבוצית נולדה מגעגועי הילדים לחדרי הוריהם, שכן בשבתות זכו לבלות יותר זמן עם הוריהם.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת info-at-zemereshet.co.il.
לגבי 4: השאלה כמובן צריכה להישאל לא לגבי "דובר אנגלית מצוי" אלא לגבי ויקיפד מצוי - ראה כאן. כך שהייתי אומר - חיובית עם הסתייגויות. אני לפחות אהבתי. ואם ברצינות, אז נראה לי שיש כאן פּוֹצִיוּת קלה של מישהו במשרד החוץ שרוצה להתהדר באנגלית גבוהה ומשתמש במילה מאד לא שגרתית. לא נעים - לא נורא. בכבוד - קיפודנחש - שיחה19:45, 25 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לגבי 1, אני משער שזו תקנה מימי תחילת המדינה (או בזמן כינון היחסים עם גרמניה) להתמודד עם גרמניים שהיו מעורבים בתנועה הנאצית/פשעי מלחמה בזמן מלחמת העולם השנייה.
אכן כך, נקבע בשעתו שגרמנים המבקשים לבקר בישראל צריכים לעמוד בהליך דה-נאציפיקציה, ולצורך כך הם נדרשו להגיש בקשה לוויזה אם רצו להיכנס בישראל (לצורך בדיקת רקע ואימות פרטים). מהליך זה קיבלו פטור מי שנולדו לאחר 1928, כלומר היו בני פחות מ-17 בסוף ימי המשטר הנאצי, ומהם לא נדרשה הגשת בקשה לוויזה. כיום, כמובן, מיעוט בטל בשישים מבין התיירים הגרמנים נולדו לפני 1928, ובתוך העשור הקרוב תהפוך התקנה לאות מתה. Magister • שיחה21:29, 25 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אז אנשים כמו אייכמן היו יכולים להיכנס לישראל עם דרכונם האוסטרי? מעניין... תודה! ליאורޖޭ • י"ג בסיוון ה'תש"ע • 11:32, 26 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני יודעת שעדיף היה לצרף תמונה אבל לא היתה לי מצלמה.
ראיתי את הציפור בנהריה.
תאור כמה מדויק שאני יכולה לתת: גודל - כמו שחרור בערך (בכלל היא הזכירה מעת שחרור).
צבע - ראש וזנב שחורים, גוף אפור כהה, מקור כתום מסביב לעין אליפסה כתומה (יותר מודגשת מאשר אצל השחרור). כאשר היא עפה ניתן לראות שיש על הכנפיים ועל הזנב כתם לבן.
אשמח אם משהו יקשר אותי לשם הציפור, היא מאד מצאה חן בעיני. דקדוקית - שיחה12:22, 24 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נראה שזו היא - אני רואה שהיא לא כזאת תמימה כמו שהיא נראית, בכל אופן במציאות היא הרבה יותר נחמדה מאשר בתמונה דקדוקית - שיחה12:48, 25 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הערך על המיינה הוא מוטה לחלוטין וכתבתי זאת גם בדף השיחה. חוץ מלהאשים אותה בחטיפת ארטיקים מילדים תמימים היא מואשמת בכל שאר הפשעים האפשריים.אודי - שיחה14:17, 25 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הסרט "מלך האריות" מתחיל בקריאה גדולה (אאאאווניאא... בערך) וישנו גם השיר "אווימבאווה"(שם בג'ונגל בתוך הג'ונגל ישן לו האריה). זה בסווהילית? מבין המומחים מישהו יכול לתרגם (את המילה הנ"ל ואת שיר הפתיחה)? (בבקשה)
79.180.16.13216:57, 24 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני כמעט בטוח במאה אחוז שזה בסוואהילית. חפש ביוטיוב תרגום, או תחפש בגוגל באנגלית - אני מאמין שתמצא תרגום תוך דקות MT0 - שיחה09:22, 25 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נתון המקרה הבא: משתנה מקרי נדגם באופן רציף. אני רוצה לקחת "חלון זז" של 10 דגימות נניח ולמצוא את התוחלת, כעת אני רוצה "להזיז את החלון", לזרוק את הדגימה הראשונה ולקחת דגימה חדשה ולחשב שוב את התוחלת. אבל, אני לא רוצה להיות מושפע מדי מרעש, כלומר אם יש לי דגימה אחת "דפוקה" אני רוצה להתעלם ממנה אולי להתייחס לדגימות במשקל בעל פרופורציה הפוכה לריבוע ההפרש מהתוחלת שדגמתי קודם (למשל, נראה לי הגיוני, אבל אני פתוח להצעות). וכן הלאה, כך שבכל פעם שאני מכניס דגימה חדשה לסיפור אני מחשב תוחלת ומקבל מספר שהוא יחסית יציב לרעשים. מה שאני מסתבך איתו זה הנוסחה לחישוב התוחלת תוך הזנחת דוגמאות "רחוקות" מדי (רעש). Ranbar - שיחה21:13, 24 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ההתפלגות לא ידועה, הסיפור אקראי, כך שלפי חוק המספרים הגדולים כנראה שבסופו של דבר ההתפלגות היא נורמלית. Ranbar - שיחה21:53, 24 במאי 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->