העלתי בעבר את השאלה, אך לא קיבלתי תשובה מספקת. מה פרוש המילה "בחבורתו"? המופיעה בישעיה נ"ג,5.
המומחה כמובן יודע שבמילה זו האות "ב" השנייה אינה דגושה, בנוסף אבקש להתייחס לפרוש המילה האמיתי
מבחינה דקדוקית בלבד, מבלי להתייחס לשום דבר אחר, כגון, תרגומים, דעות כאלה ואחרות, מסורות, וכו'.
בבקשה, הפרוש על פי הדקדוק העברי בלבד. תודה.
חבּורה: "לימוד קבוצתי אינטימי, בו לומדת קבוצה קטנה יחסית של תלמידים. בדרך כלל ילמדו מסכת או סוגיא אחרת מהנלמד בישיבה, או לחלופין יעביר כל פעם אחד מבני החבורה מערכה תורנית על הסוגיא הנלמדת בישיבה. המונח "חבורה" משמש גם ככינוי מושאל למערכה תורנית. בדרך כלל יעביר חבורה אחד התלמידים המבוגרים בישיבה, אך לעתים אף צעירים". אנדר-ויק • 15:31, 14 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כבוד המומחה אמור לדעת שהמילה "חבורה" עם "ב" דגושה, פרושה "פצע". בהקשר למילה הנישאלת, במילה "בחבורתו", האות "ב" השנייה מופיעה ללא דגש!!!
על פי מילון אבן-שושן ומילון התנ"ך (יהושע שטיינברג, הוצאת "יזרעאל" 1960), "חֲבוּרָה" או "חֲבֻרָה" (כפי שמופיע במקור בישעיהו) היא מילה נרדפת ל"חַבּוּרָה", שהוראתה פצע או מכה. זו גם המשמעות המובנת מהתקבולת בפסוק זה ובפסוק שלפניו. אמנון שביט • שיחה18:17, 14 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
the elberfelder bibel that count to be the best bibel in the world for translation say that it dosnt matter how was pointed the bet.it is still a WOUND. Nachum - שיחה10:46, 15 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONDESKTOP__{"headingLevel":2,"name":"h-\u05e4\u05dc\u05d5\u05e0\u05d9_\u05e9\u05db\u05ea\u05d1_\u05dc\u05dc\u05d0_\u05d7\u05ea\u05d9\u05de\u05d4-2000-01-09T22:00:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-\u05de\u05d4_\u05d6\u05d4_MAIN_MEMORY?-2000-01-09T22:00:00.000Z","replies":["c-\u05e4\u05dc\u05d5\u05e0\u05d9_\u05e9\u05db\u05ea\u05d1_\u05dc\u05dc\u05d0_\u05d7\u05ea\u05d9\u05de\u05d4-2000-01-09T22:00:00.000Z-\u05de\u05d4_\u05d6\u05d4_MAIN_MEMORY?"],"text":"\u05de\u05d4 \u05d6\u05d4 MAIN MEMORY?","linkableTitle":"\u05de\u05d4 \u05d6\u05d4 MAIN MEMORY?"}-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONMOBILE__{"headingLevel":2,"name":"h-\u05e4\u05dc\u05d5\u05e0\u05d9_\u05e9\u05db\u05ea\u05d1_\u05dc\u05dc\u05d0_\u05d7\u05ea\u05d9\u05de\u05d4-2000-01-09T22:00:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-\u05de\u05d4_\u05d6\u05d4_MAIN_MEMORY?-2000-01-09T22:00:00.000Z","replies":["c-\u05e4\u05dc\u05d5\u05e0\u05d9_\u05e9\u05db\u05ea\u05d1_\u05dc\u05dc\u05d0_\u05d7\u05ea\u05d9\u05de\u05d4-2000-01-09T22:00:00.000Z-\u05de\u05d4_\u05d6\u05d4_MAIN_MEMORY?"],"text":"\u05de\u05d4 \u05d6\u05d4 MAIN MEMORY?","linkableTitle":"\u05de\u05d4 \u05d6\u05d4 MAIN MEMORY?"}-->
הידוע בשם: שינויים אחרונים?
האם תמיד, האח הגדול, עינו פקוחה?
נניח ואני רוצה להתחיל כאן עם מישהי שניראית לי נחמדה, כל מה שאכתוב לה כאן(בהנחה שאין מייל בדף המשתמש שלה), כך ניראה, נרשם בספר הזכרונות וחבל.
אז שוב, אין איזה מקום מסתור כאן בויקי?
אם אין, אולי אפשר לסדר?
תודה לכם.
לא, התכנסנו כאן כדי לכתוב ביחד אנציקלופדיה. אם יש לך משהו לכתוב שאתה לא רוצה שאנשים אחרים יראו, כנראה שמקומו אינו כאן. דניאל צבי • שיחה 21:38, כ"ח באדר ה'תש"ע (14.03.10) 21:38, 14 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה, אשמח לתגובות נוספות.
התכנסנו כאן כדי לכתוב ביחד אנציקלופדיה. אם יש לך משהו לכתוב שאתה לא רוצה שאנשים אחרים יראו, כנראה שמקומו אינו כאן. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית21:46, 14 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
התכנסנו כאן כדי לכתוב ביחד אנציקלופדיה. אם יש לך משהו לכתוב שאתה לא רוצה שאנשים אחרים יראו, בטח שמקומו אינו כאן. 22:12, 14 במרץ 2010 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם התכוונת בפה פעור - הכוונה בהתעניינות מרובה, בתרכזות מוחלטת - מקור הביטוי הוא מאנשים אשר פשאירים את פיהם פתוח כשהם מתרכזים דקדוקית - שיחה09:56, 15 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מדוע יותר קל לאזן על היד (בניצב ליד) מקל ארוך מאשר מקל קצר מאותו חומר. מבחינת הגיון זה עובד אך אני רוצה הסבר פיזיקלי הרי למקל ארוך יש מומנט גדול יותר על מרכז המסה.
תודה מראש, --ALPR - שיחה13:19, 15 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
במקל ארוך וגמיש מעט הצדדים נוטים מטה ומנמיכים את מרכז הכובד אל מתחת לנקודת האחיזה, מה שמקנה לו יציבות. אבל אם הוא לא גמיש האינטואיציה הזו לא עובדת... Ranbar - שיחה20:49, 15 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מדבר על כך שהמקל עומד מאונך לקרקע על גבי והיד המקבילה לקרקע( כאשר המקלות אינם גמישים). מישהו? ALPR - שיחה20:57, 15 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נסה לאזן על כף היד עפרון ומקל של מטאטא (אפשר גם לא בעת ובעונה אחת). כשהמקל ארוך מרכז הכובד שלו גבוה יותר, ולכן כאשר הוא יוצא מאיזון (מה שקורה כמעט מיד, משום שהמצב המאוזן הוא שיווי משקל לא יציב), לוקח יותר זמן עד שזווית הנטיה גדלה; המקל הקצר מספיק ליפול, ואת הארוך אפשר לאזן בחזרה. עוזי ו. - שיחה21:13, 15 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יכול להיות שבתאריך שכתבתי הם החליטו(לכך התכוונתי) שהם רוצים להקים? אבל כמובן שהקמת הארגון הייתה הדרגתית.Nimrod333 - שיחה19:53, 16 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני לא מצליח להכנס לתיקיין ה-דיסק און קי - זה לא נפתח אוטומטית, ואין סימון לחיבור בשורת ה-start. כשאני מכניס אותו לחיבור, נשמעת רק הודעת ה"ביפ" שמייצגת שגיעה. יש איזשהי דרך להכנס לתקייה הזו מהמחשב, למשל מ"המחשב שלי"? תודה, 20:22, 16 במרץ 2010 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ניסיתי, זה לא קיים. חוץ מהצפצוף של הודעת הטעות, המחשב לא מתייחס בכלל להכנסת הדיסק און קי. 20:49, 16 במרץ 2010 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אין לי ווינדואז אז אני לא יכול לוודא את השלבים. נסה את שרשרת הצעדים הבאים: כפתור ימני על "המחשב שלי" --> נהל (Manage) --> אחסון. בדוק שם אם יש שטח אחסון שאתה לא מזהה, יכול להיות שהדיסקאוןקי שלך דורש פירמוט. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית20:53, 16 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
84.229.246.197 20:57, 16 במרץ 2010 (IST)מה מקור המשפט ? 20:57, 16 במרץ 2010 (IST)20:57, 16 במרץ 2010 (IST)20:57, 16 במרץ 2010 (IST)20:57, 16 במרץ 2010 (IST)84.229.246.19720:57, 16 במרץ 2010 (IST)ומה פירושו?
"הבדיחות היא הממוצע בין החוצפה והטימטום"__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לדעתי אין כאן נכון או לא נכון וכולם נכונים או לא נכונים בערך באותה מידה. אבל האמונה הבוגומילית נראה לי כפחות מתאים מכולם, כפי שלא נכתוב האמנוה הפרוטטנטית, אמונת האיימיש או האמונה השינטואית. גרגור סמסא - שיחה22:21, 16 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אפשר פשוט 5/6. לעיצוב יותר יפה ורב-שימושי יותר הולכים להוספה->אובייקט->Microsoft Equation Object 3.0 ואז עורכים לפי החלון שנפתח. בברכה, MathKnightהגותי (שיחה) 23:20, 17 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אבל אני צריך להציג נוסחה קטנה, ואין לי את Microsoft Equation Object. (אני בגרסת 2003). בעסה. אנדר-ויק • 23:24, 17 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
באסה ולא בעסה.
גם ב-2003 יש משוואות. אני לא ממש זוכר איך עושים את זה, אבל אם תנסה להוסיף אייקונים לסרגלי הכלים תמצא שם אייקון שבו האות a נמצאת בתוך שורש ריבועי. הוסף אותו ולחץ עליו - זה יתן לך את הנוסחה.
זה אמור להיות ב־Insert->Object->Microsoft Equation. זה היה קיים בוורד כבר ב־1997.
אם אתה לא רואה את זה, יכול להיות שאתה צריך להוסיף את בהתקנה. תכניס את התקליטור המקורי של אופיס, תריץ Setup ותוסיף את Equation Editor. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה16:20, 19 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
פנ
הבן והאח המסור
היקר התמים
והטהור באדם
שמעון בנימין
גולדרינג
בר אברהם הלוי זל
בן ונכד חלוצי ובוני הגליל
ראש פינה
חלוץ המשטרה העברית בחיפה
בתקןפת המנדט
נפל בדמי חייו על הגנת ים
במאורעות תרפא נ' כב חשון תרפב
תנצבה
לפי רישומי החברה קדישא, ולפי מיקום הקבר, הוא גם שייך למשפחת סגל (כנראה מצד אמו).
חיפשתי עליו מידע, אבל הוא לא מוזכר בשום מקום - לא בנזכור את כולם, לא ברשימת חללי הצבא הבריטי, לא ברשימת חללי משטרת המנדט (הרשימה מתחילה כמה חודשים אחרי מותו), לא ברשימת חללי ההגנה, ואין עיתונים עבריים מהתקופה הזו ברשת.
ראשית, ברשימת מייסדי ראש פינה מופיעים ברוך ואביו יצחק גולדרינג, שהנ"ל מן הסתם צאצא שלהם. אפשר לפנות לארכיון ראש פינה (דרך המועצה המקומית), ודאי יש אצלם רישום על בן המושבה שנפל במאורעות. בנוסף, כדאי לך לפנות לעודד ישראלי, בלוגר מעניין בעל ניסיון בחשיפת סיפורים אישיים מעניינים בעקבות מצבות. אם תמצא דברים מעניינים ספר לנו. אמנון שביט • שיחה01:27, 19 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הרבה פעמים חשבנו לבשל במהלך טיולים (בארץ...) בפחיות שימורים. יש כמה יתרונות- אפשר להרוס, הרבה יותר קל ועוד.
אבל, בפנים הפחית יש מין ציפוי לבן. חשבנו שאולי הוא רעיל- פולט גזים וכדו'. מישהו מבין בעניין ויכול לייעץ לנו?
תודה רבה! רחפן - שיחה • נו שויין. • ג' בניסן ה'תש"ע • 19:06, 18 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
סיר קטן\בינוני מאלומיניום דק עם מכסה שוקל מעט מאד וכדאי להצטייד באחד כזה אם אוהבים לבשל בטיולים. בין יתרונותיו, אפשר להשתמש בסיר לאכסון של מזון שרגיש למעיכות וחבטות (ירקות רכים, ביצים וכולי). מצד שני, קופסאות שימורים הן כבדות כי הן כוללות לא רק מתכת מיותרת, אלא גם נוזלים מיותרים ובדרך כלל התכולה שלהם פחות טעימה ממזון טרי. בנוסף, פחיות שימורים ריקות צריך להמשיך לסחוב על הגב עד שמגיעים לפח אשפה. לגבי בטיחות הנוגעת לבישול בקופסת שימורים, אני לא יודע. לגבי יתרונות של בישול בסיר מבחינה גסטרונומית ומבחינת נשיאת משקל מינימלי על הגב, עניתי. מבחינת הנאה, אני נהנה הרבה יותר מעיסוק ממשי בבישול בתנאי שטח מאשר חימום והכנה של מזון מוכן חלקית מראש, אז לגבי ההנאה שלכם, זה מין הסתם עניין של טעם. יוסי • שיחה14:02, 19 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא. הם ניגנו חלקים מיצירות בהמשכיות, כאילו היו יצירה אחת, אבל החלק שאני מדבר עליו מתחיל בשנייה ה-50, ואילו הדנובה הכחולה מתחילה מיד אחרי החלק של היצירה שעליה שאלתי. 12:04, 19 במרץ 2010 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
פעם כבר שאלו על זה והתשובה הייתה שאין מקור מהימן אחד. אפשר לפנות למשרד הפנים או למרכז מיפוי ישראל, ואולי גם לחברת "מפה". אני חושש שאף אחד מהם לא ייתן את המידע בחינם ולשימוש חופשי, אבל אולי אתבדה. אפשר גם לבדוק באתר ממ"ג של רשויות מקומיות, אבל בהם תמצא רק את גבולות הרשות. אמנון שביט • שיחה01:43, 19 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הרבה עיריות מחזיקות מפות GIS שהן די מדוייקות. לינקים באתרי העיריות. Ori • PTT 02:49, 28 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה זה OTRS?? זה מתחיל להופיע כאן בדפי שיחה יותר ויותר ואין לי שמצוצו של מושג במה דברים אמורים. נא לכתוב ערך מומלץ במקום תשובה. תודה. Ranbar - שיחה23:13, 18 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בהקשר של ויקיפדיה, זאת מערכת שוויקימדיה משתמשת בה לניהול תיבות הדוא"ל שלה. התיבות שרלוונטיות אלינו הן [email protected] ו[email protected], הראשונה משמשת בעיקר קוראים וכותבים חסרי ניסיון ששואלים שאלות או מבקשים עזרה מעורכים מנוסים. השנייה משמשת לשליחת אישורים לשימוש חופשי בטקסטים ובעיקר תמונות מבעלי זכויות היוצרים. דניאל ב.23:21, 18 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה שכתבתי שם נוגע בעיקר לאישורים על זכויות יוצרים בוויקישיתוף, וזה השימוש העיקרי של OTRS, אבל באופן כללי יותר זו דרך לפנות למיזמי ויקימדיה באופן "רשמי" ומתויק. אפשר לשלוח דרכה כל מיני שאלות אחרות שדף שיחה נראה פורום לא מספיק רשמי בשבילן. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה16:14, 19 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ממה נפשך: אם לפניו, אז דוחף, ואם מושך אז מאחוריו, הלא כן? (ולמיטב זכרוני מדובר בשני התקנים שונים (ואת שניהם דוחפים...) המגוב תוצרת ישראל והנוכרי שלל ומכאן שמו. המגוב מפנה את המוקשים (== דוחף אותם הצידה) והנוכרי אמור להפעיל אותם. הסתייגות: "למיטב זכרוני" זו לא המלצה חזקה, ועדיף שתשמע ממי שהידע טרי אצלו יותר. בב״ח - קיפודנחש - שיחה01:53, 4 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שמעתי פעם שביוון היו לפידים שבערו לפחות 24 שעות ללא שום תידלוק שהוא, האם זה אפשרי?..
תודה לכם!
אני מכיר לפידים שמקובל להשתמש בהם בטקס הכנסת ספר תורה חדש לבית כנסת (מעין מוט באורך חצי מטר, עשוי שעווה אדומה). הם מחזיקים מעמד בערך 20 דקות, למיטב זכרוני. תיאורטית נר או לפיד יכולים לדלוק המון זמן, תלוי בעובי הפתילה וכמות השעווה/חומר בעירה. מה הכוונה "ללא שום תדלוק"? בלי חומר בעירה - זה לא יתכן, לא 24 שעות ולא 24 שניות. בלי שום תדלוק באמצע ההבערה - תלוי כמה חומר שמו בהתחלה. בבית המקדש דלקו נרות המנורה 14 שעות ("לילי תקופת טבת") בעזרת חצי לוג שמן, כ - 180 סמ"ק (כנפח כוס חד פעמית). ביום הזיכרון לחללי צה"ל מדליקים ברחבת הכותל המערבי לפיד שדולק, אם אינני טועה, 24 שעות, ואינני יודע את טיב וכמות החומר ששמים בו. עזר - שיחה11:43, 19 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום עזר ותודה על תגובתך.
חומר תידלוק - אכן התכוונתי לחומר המספק את הבעירה עצמה.. השמן שעליו אתה מדבר הוא שמן זית? (מה שהיה בישראל של אז?)..
ועוד שאלה, אם החומר נמצא בתחתית הלפיד, והלהבה נמצאת בראשו, איך החומר מגיע אליה?..
נדמה לי שקראתי באיזה מקום על לפידים של פעם, שיוצרו מענפי אורן שנחתכו פעם אחר פעם והתמלאו בשרף. מתקבל ענף שרווי בחומר דליק. לא יודע מה זמן הבערה של לפיד כזה. יואלפ - שיחה08:47, 21 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפידים היו מכל מיני סוגים. הנה פירושו של הרמב"ם ללפיד המוזכר במשנה (מסכת כלים פרק ב משנה ח): "לפיד, "אלמשעל" והוא שעושין מן החרס כעין קנה ובראשו כלי קטן מחובר בו מתחילת עשייתו, נותנין בתוכו מוכין טבולים בעטרן או בשמן ומבעירין אותן ומהלכין בהן". כאשר החומר נמצא בתחתית הלפיד, חייבים להיות בתוך הלפיד סיבים שמוליכים את החומר הנוזלי כלפי מעלה. עזר - שיחה12:42, 21 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בדף הזה Tsars of Russia family tree ניתן ליראות מספר אנשים הן משושלת ריוריק ( Solomonia, SIMEON ) והן משושלת רומנוב (SIMEON) עם שמות בעלי קוטנציה דתית-יהודית.
שאלתי היא האם שמות אלה היו נפוצים גם בקרב הנוצרים, שכן שליטי רוסיה מלודימיר הראשון היו נוצרים.
אם לא, מה ההסבר ההגיוני? T-Bag - שיחה11:17, 19 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כן, שמות עבריים-תנ"כיים נפוצים בעולם הנוצרי (בווריציות שונות) תודות לכך שהתנ"ך מהווה חלק מהברית הישנה.
מדוע משתמשים בעץ שרוף כחומר דלק, בעצם? האם לא הגיוני יותר להשתמש בעץ לא-שרוף, שמן הסתם אצורה בו יותר אנרגיה? מה יתרונו של הפחם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אבל גם לפי הערך הזה, מה שבוער הוא לא הפחמן - להיפך, הפחמן (בדמות פחם) הוא אחד התוצרים של הבעירה. או שלא הבנתי משהו?
הערך פחם עץ בעברית מטעה. תסתכל על הבינויקי באנגלית, מדובר בשריפה אנארובית (ללא חמצן) שבעצם היא לא שריפה, או שריפה שמאוד רחוקה מלהיות מושלמת, או פירוליזה (קרא באנגלית) שבה מתאדים החומרים הנדיפים ונשאר החומר מוצק, רובו פחם, שהוא דליק יותר ועושה פחות עשן. כנראה שאנרגיה אכן הולכת לאיבוד בתהליך, אבל החברה שלנו לצערי לא כל כך מתעניינת ביעילות של ניצול אנרגיה. Setreset - שיחה11:13, 20 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ישנן סיבות מעשיות לשימוש בפחם (לא משנה אם פחם עץ או פחם אבן) על פני עץ. הפחם מכיל הרבה יותר אנרגיה לק"ג חומר בעירה, וגם בוער בטמפ' גבוהה הרבה יותר. למשל לא ניתן להתיך ברזל עם עץ, אבל אפשר עם פחם. למשל קטר של רכבת קיטור יפיק יותר קילומטראז' מפחם בזכות המשקל המצומצם יחסית לעץ. במנגל נראה לי שהשיקול היחיד הוא קלות ההצתה. אילן שמעוני - שיחה20:27, 20 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לגרסת הקלפים קוראים "מצא את המלכה" ולגרסת הכוסות קוראים "כוסות וכדורים" אבל לרוב זה מתייחס לקסם שמתבסס על ההונאה, שבו מטרת הקסם היא להדהים ולא להונות, ומשתמשים בשלושה כדורים במקום באחד. אריה ה. - שיחה16:39, 19 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הרבה פעמים יוצא לי במובהקות שכתובה רק נקודה בלי מספר. מה זה אומר? שהמספר שואף לאפס? תודה. Gidip - שיחה20:06, 19 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה הסיפור מאחורי "הכביש השורק" - קטע הבטון של כביש 3? זה ניסוי? מישהו יודע מתי נסלל הבטון? אילן שמעוני - שיחה20:32, 20 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הבטון שם בערך 10-15 שנים, נדמה לי שיותר לכיוון ה-15. בשיחות ספורטאי כורסא לא רשמיות, תוך-משפחתיות, הערכנו שמדובר בניסוי, יציקת בטון הדומה לטכניקה של סלילת כבישים בארה"ב, שככל הנראה היא יקרה יותר לביצוע אך עמידה יותר לאורך השנים. ככל הידוע לי זהו כביש הבטון הראשון והאחרון שנסלל בישראל. אפילו תיקונים שנעשים על כביש הבטון נעשים באספלט. יוסי מחשבון אחר - שיחה09:16, 21 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ראשון וודאי שלא, הבריטים סללו בבטון והיו הרבה כבישי בטון מנדטוריים כולם נסללו מחדש באספלט. Ranbar - שיחה10:16, 21 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מקבל את התיקון. כוונתי הייתה לתקופה שנקרא לה מודרנית, לעשרות השנים האחרונות. אגב, מדוח מבקר המדינה[3] עולה שנערך נסיון נוסף לסלילת כביש בטון בכביש 4 בשנת 1987. כתוב שהנסיון נכשל ואני לא יודע אם הכוונה שכלל לא הגיעו למצב שנסעו עליו או שנסעו עליו והוא התפרק. יוסי • שיחה12:59, 21 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
השנה האחרונה באלף השישי היא שנת ה'תתקצט (בעוד כ-230 שנה). לאחריה יחל האלף השביעי בשנת ו' אלפים, כשם שהאלף הששי החל בשנת ה' אלפים. סול במול - שיחה21:57, 20 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אציין, שעל פי המסורת/פלוקלור היהודי - העולם יבוא לקיצו בסוף אלף זה. Rex - שיחה13:47, 23 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אבל לא מסופר שרק יעקב, דניאל ועוד מישהו שאינני זוכר את שמו ידעו את תאריך ימי ביאת המשיח לפי היהדות? ychmist - שיחה19:54, 30 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אתה מערב בין ביאת המשיח לבין קץ העולם. הם לא חופפים. ואכן, המשיח יהיה מוכרח לבוא ב-230 שנה הקרובים בלבד, על פי הפלוקלור היהודי. Rex - שיחה20:10, 30 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא יודע איזה מסכת סנהדרין יש לך, אבל בשלי מוזכרות לפחות 7,000 שנה, משמע שהסוף עדיין קצת רחוק. דניאל צבי • שיחה 20:24, ט"ו בניסן ה'תש"ע (30.03.10)
ד"צ, אני מדבר על פלוקלור, לא על כוונת המשורר, ועל פלקולור כבר נאמר: פוק חזי מאי עמא דבר... Rex - שיחה22:16, 30 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
"שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב", לא "ששת אלפים שנה ואז נחרב וסוגרים את הבסטה". מה בדיוק יהיה באלף הזה, ומה יהיה לאחר מכן לא כתוב שם, אבל אם הוא חרב רק אלף שנה, משמע שיש משהו אח"כ, לא? דניאל צבי • שיחה 20:32, ט"ו בניסן ה'תש"ע (30.03.10)
אם אני אומר לך (בתור דוגמא אקראית) "ששת ימים תעשה מלאכה ויום אחד לא" תבין מכאן שאסור לעשות מלאכה מכאן ועד סוף כל הדורות? דניאל צבי • שיחה 20:39, ט"ו בניסן ה'תש"ע (30.03.10)
בדיוק: בדוגמה הזאת מובלעת הנחה בדבר המושג "שבוע" - יחידת זמן מחזורית; אבל אין סיבה להבליע הנחה כזאת בדיבורים מטאפיזיים העוסקים בקיום העולם עצמו. אביעדוס • ט"ז בניסן ה'תש"ע • 20:44, 30 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני חושב שזה כבר נשאל פה, אבל לא הצלחתי למצוא את השאלה ואת התשובה (ואני גם לא בטוח שזה נשאל), ולכן: האם היטלר היה צמחוני? תודה, 22:08, 20 במרץ 2010 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא סתם צמחוני. אלא טבעוני. עם חיבה רבה לזלילת עוגות שגרמה לו לבעיות בקיבה להרבה מחלות. ראה עוד בביוגרפיה של איאן קרשו בשם "היטלר". --Galoren.com - שיחה00:07, 21 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפי הספר "היטלר - דיוקנו של לא איש" מאת יואכים פאסט, היטלר פרסם עצמו בשנות השלושים כצמחוני וכמי שאינו מעשן. למטיב זכרוני, פאסט אפילו לא מתעסק עם בדיקת נכונות הטענה בספרו. עִדּוֹ (Eddau)עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות13:47, 28 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
היטלר לא היה צמחוני. תקופה מסוימת אמנם נמנע מאכילת בשר, במצוות רופאו, מסיבות בריאותיות (בעיות עיכול) ולא מסיבות אתיות או בשל אהבת בעלי חיים. רוב חייו אכל נקניקים, גוזלי יונים ממולאים ושאר מיני בשרים.
ראו קישור למאמרו של יריב גלבוע, "האם היטלר היה צמחוני?", ובו אסמכתאות:
מי המחבר של הספר :"דוקטור ג'ייקל ומייסטר הייד"? כל השבת אני מנסה להיזכר, ומה שהעלתי בבמחשבתי הוא:צ'אלרס דיקינס, שהתברר כטעות .
אשמח אם תעזרו לי,
בתודה
חצב.
האם ניתן ללכוד תמונה של אדם באמצעות תוכנה מסויימת מקטע וידאו ולהשתמש בתמונה באתר שלי?
האם דבר מפר זכויות יוצרים?אם אני מחפש תמונה של אדם מסויים מה שבד"כ לא מופיע באתרי תמונות בחינם,
איך אוכל להציג את התמונה(לדוגמה במסגרת כתבה על אותה אישיות מפורסמת)מבלי להפר זכויות כלשהן?
איך אני אדע אם וידאו הוא ברשות הציבור או לא?! נאמר שאני הורדתי את הוידאו מאתר יוטיוב
אך הקטע שמשודר הוא אינו כרוך בעבודת עריכה,אלא הועלה באותה צורה מהטלויזיה.
והאם אני יכול לצרף וידאו לאתר שלי אם אני מעתיק לינק מיוטיוב?האם זה פגיעה בזכות כלשהי?
יש מספר סוגים של סרטונים שמועלים ליוטוב. אחד מהם הוא היצירה העצמאית (סוג די נפוץ), והוא שייך אוטומטית ליוצר, חוץ מכמה מקרים שבהם היוצרים השתמשו במוזיקה או קטעי סרטים של יוצרים אחרים בצורה שלא נחשבת "שימוש הוגן" (שימוש בקטע גדול מהסרט או מהשיר, לא למטרות ביקורת ולא למטרות פרודיה,בלי קבלת אישור ממחזיק זכויות היוצרים). הסוג השני הוא הגניבה הברורה - העלאת סרט שלם בחלקים ליוטוב או שירים שלמים שלמעלה אותם אין זכויות יוצרים עליהן - הן ברוב המקרים עבירה על החוק. איכות לא טובה של הסרטון או טקסט שכותב "אני לא בעל זכויות היוצרים" בקטע המידע על הסרטון (לימינו), הם סממנים ברורים. שם משתמש פשוט ולא ברור (יוסי123 לעומת "Pony Records") הם עוד סממן, אבל סממן פחות ברור. הסוג השלישי הוא עסקים וחברות שמעלים סרטונים של שירים וסרטים ליוטוב, אבל הם בעלי זכויות היוצרים, או שיש להם אישור להשתמש ביצירות בדרך הזאת. לפעמים אלו אנשים שמתחזים לחברות (לרוב חברות תקליטים) וכדאי לבדוק טוב לפני שמשתמשים בסרטונים שלהם. פעם לחלקם היה סממן מיוחד שמציין שהם שותפים עסקיים של יוטוב (שיעיד שהם הדבר האמיתי), אבל כיום אני לא רואה את זה הרבה, אם בכלל. צריך להבין לאיזו קטגוריה הוידאו שלך שייך, ולבקש רשות מבעלי הזכויות לעשות מה שאתה רוצה לעשות. אבל אם אתה לא מעוניין להעביר את הוידאו למקום אחר (פיזית - למשל אם אתה לא מעוניין להוריד אותו למחשב ולהעלות אותו למקום אחסון אחר), ואם אתה לא מעוניין לערוך אותו, אתה יכול להשתמש ב"embed" (לימין הסרטון) כדי לצרף את הוידאו הזה לאתר שלך בצורה חוקית (כל עוד הוידאו עצמו לא עובר על החוק, וכל עוד התוכן שהוא מכיל לא עובר על תנאי השימוש של יוטוב ושל האתר שאליו אתה מצרף אותו). אתה יכול לבצע עריכה פשוטה על ידי הוספת #t=xmxs כשהX ליד הM מציין את הדקות, והX השני מציין את השניות. שמים את זה אחרי הקישור לסרטון, וזה גורם לקישור להיות קישור לקטע מסוים בסרטון (הוא מאפשר לדלג לזמן מסוים בסרטון). אתה יכול לקבל עוד עזרה והסברים בפורומי מחשב. אני לא עורך דין וזה לא ייעוץ רשמי לגבי החוק, וראוי להתייעץ עם עורך דין. אם תפגע מהמידע הזה זה לא באחריותי. בכל מקרה, כדאי לקרוא את תנאי השימוש של אתר יוטוב. אבל אם כל מה שאתה רוצה זה לשים סרטון בשלמותו באתר אחר, תשתמש בפונקציית ה embed - דבר שיוטוב מאפשר. אריה ה. - שיחה17:47, 21 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
היה, אבל הוא היה מאוד קצר ולכן נמחק. אם אתה רוצה, תכתוב ערך עליו, אבל גם הוא יכול להמחק אם האדם לא ייחשב "חשוב מספיק אנציקלופדית". דרך מהירה לבדוק האם יש חשיבות לערך על האיש היא לבדוק אם ערכים אחרים מקשרים אליו, אבל גם זה לא סממן בטוח. כרגע אין קישורים אליו, אבל יכול להיות שמזכירים אותו בערכים מסוימים בויקיפדיה ופשוט לא הפכו אותם לקישורים. אריה ה. - שיחה17:52, 21 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
המילה "צַפִּיחִית" היא ארכאית, ומופיעה היום כמעט אך ורק כחלק מהצירוף צַפִּיחִית בדבש המשמש לתיאור דבר מה מתוק במיוחד. הביטוי משמש לרוב באירוניה לתיאור אנשים או דברים שמתיקותם מוגזמת ואינה כנה. צפיחית היא מין עוגייה שטוחה ופריכה. בברכה, אנדר-ויק • 16:53, 21 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הרבה פעמים אני רואה במקור הדף שימוש בהערות כמו <!--[if IE]>...<![endif]-->, אבל לא הצלחתי למצוא על זה שום מידע באינטרנט. איפה אפשר ללמוד על זה בהרחבה? (כבר חיפשתי ב-w3schools). תודה, 21:03, 21 במרץ 2010 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ראה HTML element כדי ללמוד על קוד HTML שמשמש גם בויקיפדיה. במקרה הזה זאת סתם הערה בתוך הקוד, שלא משפיעה על הקוד בשום צורה ונועדה לעזרה למתכנתים/כותבים בעת העריכה. Setreset - שיחה11:49, 22 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא. יש לזה השפעה על הדף אם אדם גולש בדפדפן המתאים. אם אתה גולש ב-Internet Explorer, תראה "IE" כשאני ארשום <!--[if IE]><p>IE</p><![endif]-->. אחרת, לא תראה כלום. אני רוצה לדעת מה המשמעות של <!--[if gt IE 6]>...<![endif]-->, למשל, או <!--[if lt IE 5.5]>...<![endif]-->.
קודם כל, זה עסק מסובך שנאמרים בו לעיתים דברים סותרים. אם הבנתי נכון האיום הריאלי כרגע הוא הפסקת השירותים המקומיים, כגון google.cn (מקור). איום מרומז שאולי ניתן לפרש מכך, אבל לא זכור לי ששמעתי מישהו מגוגל אומר אותו בפועל, הוא שהם לא ייתנו שירות כלל ל-IP מסין, ולמעשה, במקור שקישרתי אף מציין אריק שמידט כי: "“It’s very important to know we are not pulling out of China".
גוגל cn סיננה (ויש שטוענים שכבר לא?) תכנים בהתאם לחוקים מסויימים בסין, אך לא זכור לי ששמעתי שגוגל עצמה סיננה תכנים עבור IP מסין בשירות החיפוש הגלובלי (com). עם זאת, היא כן הייתה יכולה להעביר אוטומטית לגוגל סין, וכמובן שהממשל הסיני יכול היה לצנזר אתרים ברמה המקומית - כלומר, לחסום את האתרים עצמם (ויש טענות שאכן כך קרה).
לגבי אובדן הכנסה, לא צריך לבכות על גוגל. לפני כמה חודשים היה גל של כתבות כשפתאום "נזכרו" שבעצם מדינות מסוימות, שפחות פתוחות לשווקים המערביים עלולות לגרום דווקא להפסדים. הסיבה היא שהמפרסמים הגדולים של האתרים האמריקאים הגדולים מוכרים פחות (או בכלל לא) במדינות כאלו, ולכן משלמות פחות על פרסומות עבורן (שלא נדבר על ppc). מנגד, האתרים עדיין צריכים לשלם הון רב כדי לתחזק את הפסים הרחבים להם הם זקוקים כדי להריץ את האפליקציות שלהם (תחשבו על רוחב הפס שצריך יו-טיוב, למשל), שלרוב עולה יותר עקב תשתית פחות מפותחת. הדברים כמובן אינם אבסולוטים, אבל הנקודה היא שגוגל תשרוד גם בלי סין ואולי אף עדיף לה להכנס לשוק רק כשיהיה בשל יותר. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! 20:29, 22 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ראיתי שגוגל הודיעו שהם יפנו את החיפושים מסין לאתר בהונג קונג, שאינו כפוף לצנזורה הסינית. יואלפ - שיחה08:11, 23 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני לא מבין למה לא מכניסים את הקנאביס לחוק הרי יש דברים הרבה יותר גרועים שאנחנו מכניסים לגוף מידי יום כמו אלכוהול וסיגריות ובכול זאת דווקה הקנאביס זהו צמח טבעי לחלוטין כמו גת או נענע או אורגנו למשל שאלוהים הניח לשימוש האדם אבל דווקה את זה לא נותנים לצרוך למרות שכל המחקרים בשנים האחרונות הראו מעל לכל צל של ספק שהנזק ככל שהוא יהיה הוא הפיך לגמרי! אשמח לקבל תשובה כנה ועניינית.- איתן
חלק מהמחקרים הראו שהוא מזיק. לגבי טבעיות הצמח - טבעיות לא שווה אוטומטית "משהו טוב" (למשל פטריות מורעלות). תנסה לעשן נענע ותראה בעצמך כמה טוב יש בצמח (במיוחד כשמכניסים לגוף כמויות גדולות של עשן - דבר שלא בריא לגוף). בנוסף, גם אם הנזק הוא הפיך, זה לא אומר שאנשים יהפכו אותו - הם עדיין יוכלו להוות סכנה לחברה. בנוסף, הטענה ש"אנחנו כבר מכניסים דברים מזיקים לגוף, למה לא עוד אחד" היא בעייתית. האם תפקידה של הממשלה לספק עוד דרך לאנשים לפגוע בעצמם? אריה ה. - שיחה03:55, 23 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ולעצם העניין, יש כמה תאוריות קונספירציה בדבר הסיבות לאי-חוקיות של מוצרי הקנאביס, בין השאר בשל לחץ של יצרני נייר, תרופות וכותנה, שביקשו להוציא את גידול הצמח, על כל שימושיו, מהחוק. כמה מההשערות הללו נזכרות באנגלית כאן, אך אין איזכור למידת מהימנותן. אמנון שביט • שיחה13:07, 23 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
וחוץ מזה אתה מחפש הגיון, החלטות ממשלתיות לא תמיד הגיוניות. ראה החלטת הממשלה להזיז את חדר המיון של בית חולים ברזילי באשקלון בגלל קברים Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד21:32, 23 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
החלטת הממשלה מאד הגיונית. אם הם יצביעו בעד החיים, הם עלולים להצביע נגד שמירה על תפקידיהם בממשלה. נכון להיום נדמה לרגע שדווקא הצבעתם בעד המתים, מסכנת את תפקידיהם בממשלה, ולכן הם שוקלים אותה מחדש. אין הגיון יצוק ועקבי מזה. יוסי • שיחה13:36, 24 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אתה לא צריך מספר אקראי ואפילו לא פסואודו-אקראי, אלא רק אקראי לצרכים מספקים. כמה תמונות יש? נסה לשחק עם איזושהי פעולה אריתמטית (לדוגמא כפל) על הזמן הנוכחי (בסגנון דקה נוכחית x שעה נוכחית) ותוציא מזה מודולו מספר התמונות שיש. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית01:24, 24 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זו דוגמא טובה לאמרה של MathKnight; אם מספר התמונות זוגי, למשל, אתה יוצר אפליה ביחס של 3:1 לטובת התמונות במקומות הזוגיים. עוזי ו. - שיחה10:30, 24 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ניסיתי להראות כיוון בנפנופי ידיים, צריך לשחק עם זה שלא יהיה Biased מדי, אבל בטח שזה צריך לבנות פרוטוקול קריפטוגרפי מלא. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית23:01, 24 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מסתבר שויקיפדיה:מומלץ אקראי מציג ערך פסבדו-אקראי מתוך 348 ערכים קבועים. אפשר לראות את הרשימה המלאה כאן - שימו לב שהרשימה חוזרת על עצמה ב 348, 696, 1044 ו 1392. יש עוד רעיונות ? מיקיMIK • שיחה • 22:58, 24 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
סיימתי את העבודה בויקיפדיה:תמונה מומלצת אקראית. השתמשתי בשני המספרים האקראיים ביותר שמצאתי - מספר העריכות בוויקיפדיה עד כה ומספר השניות בשעון. אני משתמש במספרים האלה כדי להגריל בין 11 הגרלות פסבדו-אקראיות שמגרילות מספר בין 0 ל 156. תוצאה מעניינת של השיטה הזאת היא שהאקראיות תהיה פחות אקראית בלילה בזמן שאין עריכות בכלל. יש הערות ? הצעות ? בעיות ? מיקיMIK • שיחה • 00:43, 25 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אולי תוכל להסביר בדיוק מה עשית. נניח ש-E הוא מספר העריכות ו-S הוא מספר השניות. אם יש n תמונות ברשימת התמונות המומלצות, איזו מהן תבחר כתמונה אקראית? עוזי ו. - שיחה02:23, 25 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
במגבלות של תכנות במערכת ויקי אין לולאות ואין שום ידע לגבי המצב הקודם של המערכת. אחרי כמה נסיונות וניחושים הגעתי למשהו שנראה שעובד טוב:
knonwn numbers to work with:
Total = מספר התמונות הממולצות מתוכן צריך לבחור אחת
E = מספר העריכות בוויקיפדיה - גודל בקצב לא קבוע ולא קשור לשעון
functionPseudoOrder(x)// x = 0 - 156begin// כל רשימה נותנת מספר פסבדו-אקראי (ייחודי) עבור מספר בתחוםlist0=[0-->66,1-->124,2-->47,......156-->12];list1=...list2=......list10=...chooselistnumber(secmod11)returnpseudonumberfor(x)accordingtothechosenlistendfunctionPseudoNumberbeginreturn(PseudoOrder((U+E)mod157)+(floor(Umod157)+PseudoOrder(Emod157))*157)modTotalend
המספר שמתקבל מ PseudoNumber הוא מספר הימים מהתאריך של התמונה המומלצת הראשונה.
הערות:
11 ו-157 הם מספרים ראשוניים.
בלילה, בזמן שאין עריכות בכלל מתקבל מחזור באורך 157*11 ששווה 1727.
שלום. יש שיר של דיוויד בואי שההקדמה שלו (intro) מאד מזכירה את השיר "כבר עכשיו" של ירמי קפלן (השיר מ"הפוך"). אם נגיד שזה מתחיל בצליל רה - אז זה "רה מי פה סול לה סי דו רה" (סוג של סולם דורי, אבל שמסתיים במתח ולא בטוניקה). מישהו כאן מכיר את השיר ויכול להגיד איך קוראים לו?
"כל שיש ביבשה יש בים, חוץ מחולדה". (גמרא מסכת חולין דף קכז עמ' א')
מישהו יודע למה החולדה? מה ההסבר שעומד מאוחרי זה? פו-איי - שיחה14:30, 24 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הסבר חלקי: המקור הוא דרשת רבי אחא על הפסוק מתהילים מ"ט "האזינו כל יושבי חֶלֶד". הקושי שעמד לפניו היה כנראה פירוש המילה "חלד", ומדוע לא לומר פשוט "ארץ". תשובת הדרשן לפי מיטב הבנתי הדלה היא שהמילה "חלד" מבדילה באופן מובהק את יושבי היבשה משוכני הים, שלא כמו שימוש סתמי במילה "ארץ", שהרי ל"סתם" יצורי יבשה יש מקבילה בעולם הים. הדרשה מבוססת כנראה על "ידע" מדעי מאותה תקופה שגרס סימטריה זואולוגית בין חיי היבשה לחיי הים, למעט החולדה. עד כאן התאוריה שלי לפשט הכתוב. כרגיל, בדרושים חסידיים ואחרים אפשר למצוא מטעמים מתוך הנסתרות. אגב, המשך המדרש יפה הרבה יותר: "וחד אמר: מה חולדה זו גוררת ומנחת ואינה יודעת למי מנחת, כך כל באי עולם גוררים ומניחים ואין יודעין למי מניחין, יצבור ולא ידע מי אוספם". איזה יופי!!! שמירה - שיחה15:48, 24 במרץ 2010 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
למה אתם סוברים שהטנה נכונה? האם כל מין ומין טקסונומי המצוי ביבשה מכיל גזע הגר בים? לא נראה לי שזה נכון. עִדּוֹ (Eddau)עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות14:04, 28 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפני כמה שנים, כשביקרתי באוסטריה, ראיתי המון שוקולדים עם השם "מוצרט", ובד"כ גם תמונה שלו. שאלתי היא, למי שייכות הזכויות על אדם, והאם גם הן פגות כעבור 120 שנים ממותו? תודה, 13:57, 26 במרץ 2010 (IDT) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אין דבר כזה "זכויות על אדם", זכויות על אדם זו עבדות. זכויות יכולות להיות ביצירה של אדם - ביצירות המוסיקליות של מוצרט, או במקרה זה - בתמונה שלו. פרטים נוספים על משך התקופה תוכל למצוא בערך זכות יוצרים, אבל הזמן המקובל הוא משך חיי היוצר בתוספת 70 שנה (ולא 120 שנה כפי שכתבת). במקרה הספציפי של השוקולד, סביר להניח שהחברה המייצרת את השוקולד רכשה את הזכויות להשתמש בתמונה (אם בכלל יש עדיין זכויות - ייתכן בהחלט שהצייר מת לפני למעלה מ-70 שנה). סוגייה אחרת שעשויה להיות דומה ל"זכויות על אדם" היא סוגיית המוניטין, אבל גם היא אינה רלבנטית כאשר האדם בו מדובר כבר מת. Goldmoon - שיחה16:14, 7 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מתי העבירו את השעון: היום (שישי, 26 במרץ) או אתמול? בכתבה הזאת נכתב "אמש (יום ה')", האם זה הגיוני? אתמול התעוררתי ב-5 וחצי בבוקר ועוד היה חשוך. Fade to Black - שיחה14:44, 26 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
היום. אגב, החושך, בשעה 5 וחצי, עתיד להיות חשוך יותר בעקבות שעון הקיץ מחר מאשר היה אתמול ללא שעון הקיץ (כלומר, אם אתמול זרח השמש ב6 היום זרח השמש ב7) בברכה, איש המרק - שיחה16:06, 26 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הגיחוך - שבהסקת מסקנות באמצעות חשיבה המתעלמת מהניסוי - ניתן להדגימה עלי ידי ויכוח מימי הביניים בעניין ה"שלמות" של אפלטון:
"בין המינים, הזכר היא הדמות המושלמת יותר מן הנקבה. בין הצורות הגיאומטיות השונות, המעגל הוא הצורה המושלמת. התרנגולות, בהיותן נקבות בלתי מושלמות, מטילות ביצים לא מושלמות, כלומר סגלגלות, ובעלות קצוות לא מהוקצעים. אבל, ישנן ביצים המתקרבות לשלמות יותר מאחרות, קרובות יותר לשלמות המעגל, מאלה יבקעו אפרוחי הזכר."
תאוריה זו, נידונה ברצינות, כאשר הבחנה פשוטה ביותר בשעת צאת האפרוחים מתוך הביצים, הייתה מראה כי איננה נכונה.
זה נשמע כמו תאוריה אלכימאית כלשהי. כדאי לשאול את משתמש:Avibliz שהוסיף את הדברים עוד ב-2004. כהערת אגב, בימי הביניים המתודה המדעית הייתה שונה מאשר היום, כך שגם אם הייתה תאוריה כזו, אני לא בטוח שמתאים להציג אותה כחשיבה המתעלמת מהניסוי, מדויק יותר לומר שזו חשיבה שמנותקת מניסוי - אם מישהו אמר את הדברים, זה היה מבלי שטרח לבדוק צורה של ביצים ומה היה מינו של האפרוח שבקע מהן. זה מקרה שונה מאשר לומר משהו כמו "השמש זורחת במערב" כאשר ברור שהעובדות הן אחרות. odedee • שיחה10:55, 27 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אגב, דוגמה שמשתמשים בה לעתים קרובות היא טענתו של אריסטו [5] שלנשים יש פחות שיניים מלגברים, שאמיתותה קלה לבדיקה אף יותר מהטענה על הקשר בין צורת הביצה למין האפרוח. דב ט. - שיחה13:21, 27 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מצטער אבל אחרי שש שנים קשה לזכור, ואני נאלץ לקרוא את דברי כאילו מישהו אחר כתב אותם, ומסכים עם תוכנם. אני מניח שתרגמתי זאת מויקי האנגלית באותה תקופה כי אז באמת היה מחסור בחומרים בסיסיים בעברית. עם זאת, השיטה הזו מדגימה את החשיבה בימי הביניים, ואשר לא מכבר שמעתי הרצאה של פרופ' אבשלום אליצור, שהסביר כי עד לתקופתו של ניוטון, הדעה המקובלת היתה זו שכתובה בספרים גם אם היא סותרת את הידע המדעי, במיוחד ספריו של אפלטון וספרים קלאסיים אחרים מיוון העתיקה. Avibliz - שיחה19:30, 27 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אנא עזרו לי למצוא סרטון שרואים בו ילדה מצוירת (אם אני לא טועה - בסגנון יפני) רוקדת לצלילי מוזיקה (מעצבנת) שחוזרת על עצמה שוב ושוב. הריקוד של הילדה מורכב בעיקר מתנועות ידיים לצדדים. הסרטון הפך ללהיט ביוטיוב.
תודה רבה.
המסך שלי לאחרונה התחיל לעשות היבהובים של ניגודיות של אור-כהה יותר, בהיר יותר, ממה זה נובע? חיבור רעוע של המסך ? וירוס מוזר ?כרטיס מסך שפועל בצורה לא כלכך טובה? תודה, Nimrod333 - שיחה15:58, 27 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מי היה הקריין שקולו נשמע בסלוגן של קול השלום: "Peace is the word, and the voice of peace is the station. twenty four hours a day"? 77.126.32.5816:14, 27 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
קל להבחין שזה לא אייבי נתן מתוך הסלוגן "שתו רק מים" שאייבי נתן פירסם בקולו שלו. בבירור זה לא אותו קול. אילן שמעוני - שיחה13:37, 28 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
חוזר מטעותי, עדיין מצטרף לשאלת האנונימי ,ייתכן שאחד מאורחיו הקבועים של אייבי נתן קריין את משפט זה, לפי איזה תוכנית על רדיו קול השלום שראיתי בעבר , Nimrod333 - שיחה13:42, 28 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נראה לי שהשנה קשה במיוחד לצעוד ביום סגרירי בלי לדרוך על חלזונות. האם הם באמת שכיחים השנה במיוחד? ואם כן, למה? האם מיינות ודררות אוהבות חלזונות פחות מאשר הציפורים שנפוצו כאן קודם? בתודה, ליאורޖޭ • י"ג בניסן ה'תש"ע • 21:24, 27 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לא יודע אבל רוב החלזונות שאתה רואה הם מינים פולשים בדיוק כמו המיינות והדררות. Gidip - שיחה23:58, 8 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
למה כשאני מדליקה את הקומקום האור נהיה יותר חלש? הקומקום "גונב" חשמל מהמנורה? אין מספיק לכולם?
ההחלשות שאתה שמה לב אליה היא ריגעית והאור חוזר למצבו הקודם כמה שניות אחרי שאת מפעילה את הקומקום. הסיבה שקיימת החלשות היא עומס פתאומי על מערכת החשמל ולזמן קצר באמת "אין מספיק חשמל". הסיבה שהעומס הפתאומי גורם לזה היא שקווי המתח של הבית קיימת השראות כמו בסליל השראה, שיוצרת התנגדות לשינויים מהירים בכמות הזרם שזורם בהם. כאמור, ההחלשות הזו ריגעית וכעבור כמה שניות יש בדיוק אותו אור כמו קודם. העיניים האנושיות מותאמות במיוחד לגילוי של שינויים בתאורה ולכן הן שמות לב יותר לעובדה שהייתה החלשות מאשר לעובדה שאחרי כמה שניות עוצמת האור היא בדיוק כמו שהייתה קודם.
יצא לי לשמוע מאחד ממכריי כי האף גודל עם הגיל ולמעשה הוא גודל עד שאנו מתים.
מן ההיגיון שלי נובע שכן האף גודל אך עם כי עד גבול מסוים, אני יודע שבתור ילדים האף של רובנו
שטוח ורק כשאנו מתחילים להתבגר מופיעה בליטה, האם האף גודל מאז שמופיעה הבליטה?
סדרה של ה-BBC בה רואים אנימציה של אדם מתבגר יחד עם אפו גירתה את סקרנותי שוב.
T-Bag - שיחה07:08, 28 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זה משום שכל החיים ממשיכים להפריש הורמון גדילה לתוך הדם. העצמות מפסיקות להגיב לו לקראת גיל עשרים אבל הסחוסים ממשיכים להגיב לו לנצח. לכן גם מפרקים עם סכוס ממשיכים לגדול להתעוות ולגרום לכאבים. עִדּוֹ (Eddau)עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות13:59, 28 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה ש-Eddau אמר או כל הסיפור על גדילת האף? לי לפחות טענתו נשמעת הגיונית כי הסחוסים שלנו מגיבים להורמון גדילה עד שהם הופכים לעצמות.
למה שהשאר לא ימשיכו להגיב?T-Bag - שיחה19:51, 28 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מיתולוגיה, דומה לזו שמספרת כי שיער וציפורניים ממשיכים לצמוח לאחר המוות. בקיצור, האף והאזניים אינם גדלים לאחר ששאר הגוף מסיים את צמיחתו בסוף גיל ההתבגרות. מה שקורה אצל אנשים מבוגרים הוא שרקמות רכות "צונחות" ומבליטות רקמות קשות יותר. כך כשהלחיים והעיניים הופכות שקועות - האף נראה גדול יותר, וכשהצוואר מצטמק - האזניים נראות גדולות יותר. סה טו. דקי • שיחה • לא רק בז'...14:29, 1 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מאז שנחתתי בארץ משפחתי מנסה לרכוש ראטר שיפעל עם המודם שרכשנו. התאמת הראטר למודם היא הטרטור הכי גדול שהיה לנו בינתיים כתושבים חוזרים. למה בארצות הברית יש מכשירי מודם-ראוטר משולבים שלא צריך לעשות שום תאום ביניהם (שני המכשירים הם אותו המכשיר בדיוק) ובארץ לא? יתרה מזאת, בארץ, אפילו אם קונים שני מכשירים מאותו ספק הספק לא יכול להביא אותם לבית הלקוח בו זמנית. למה זה מגיע לנו?! במה חטאנו?!. עִדּוֹ (Eddau)עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות13:57, 28 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
השאלה שלך לא ממש ברורה. אם אתה מזמין טכנאי של הוט שיתקין לך אינטרנט בבית ואומר לו (או שאתה אומר להם בטלפון) שאתה רוצה שיהיה לך גם Wireless אז הוא מתקין לך מודם שהוא גם נתב. בנוסף לכך, אם יש לך רק מודם שמקורו בחברת הכבלים או ה ADSL אז אתה יכול לחבר אליו כל נתב פשוט שאפשר לקנות באופיס דיפו ב 100 שקל.
כששאלת על זה כתבתי לך שאין הצדקה להביא מחו"ל מודם, כי אתה מקבל אותו חינם מספק התשתית, וראוטר אלחוטי סביר ביותר עולה 120 ש"ח. אני מבין שהחלטת בכל זאת להיכנס להרפתקה... תיהנה. odedee • שיחה17:36, 28 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
כתומך לשעבר, ניתן להשיג מודם-ראוטר בארץ (גם להוט וגם לבזק - L2TP,ADSL ואוטומטי(DHCP בצד של הוט)). שמוליק - שיחה17:47, 28 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תוהה, יש למודם שקנית בחו"ל איזה שהם יתרונות בולטים (למיטב ידיעתך) על פני המודמים שמחלקים חינם בארץ? בברכה, איש המרק - שיחה18:14, 28 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
חבר'ה, אתם כנראה לא מעודכנים. ביקשנו, התחננו, ראוטר צריך לקנות בארץ בנפרד. לגבי "לחבר אליו כל ראוטר פשוט" - הלוואי. נכשלנו כבר בחיבור של שני ראוטרים, לראוטר שלישי המתנו שבוע שיגיע בדואר שליחים והתייאשנו ולראוטר שהיה לנו כאן בחופשת הקייץ הייתה בעייה אחרת: לא נאה לו לעבוד עם המק של אישתי אלא רק עם הPCים של שאר המשפחה. . עִדּוֹ (Eddau)עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות18:37, 28 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אה, ולגבי המודם-ראוטר שהיה לי בחו"ל, אסור להביא אותו לארץ. אם הייתי מביא היו מחרימים לי אותו בנמל התעופה כי הוא לא מודם מורשה כניסה. היתרון בזה ששני המכשירים הם אותו המכשיר הוא שהם תואמים זה את זה. (חוץ מזה המכשיר עבד עם רשת הסיבים האופטיים השכונתית והיה מהיר מאוד). עִדּוֹ (Eddau)עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות18:44, 28 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
במקרה אתמול התקנתי אינטרנט של בזק, וקיבלתי מודם של D-LINK , שהוא גם ראוטר. נראה לי שהכעס שלך כלפי המדינה קשור בכלל למשהו אחר... (לוקח זמן להתאקלם)
ברור. בזק אמרו לי מזמן שאפשר לקבל נתב אלחוטי בחינם, אבל אז צריך להחזיר להם את המודם כי הנתב שהם נותנים הוא מודם-נתב משולב. לא רציתי, כי לפי דעתי דווקא אין שום יתרון בשילוב שני המכשירים האלה באחד, להפך - זה גרוע. אני לא מכיר בעיה של תאימות בין מודם ונתב - יש בארץ מגוון של נתבים זולים סטנדרטיים שנבדקו עם המודמים של בזק ושל הוט ועובדים בלי בעיה (גם עם מחשבי מק). לנו יש בבית שלושה נתבים שהבאנו מארה"ב, וגם להם מעולם לא הייתה בעיה לעבוד עם המודם שבזק מספקת, או עם מחשב מק. סביר שמקור הבעיות שלכם הוא לא בנתבים ולא במודמים, אלא בקינפוג לא נכון. odedee • שיחה02:18, 29 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
טוב, היום היה פה טכנאי של חברת אורנז׳ שסידר הכל והסביר שההתעקשות על הפרדה בין המודם לבין הראווטר היא של חברת הוט ולא של המדינה. בלי קשר, לאלמוני שמנסה לנתח את הרגשות שלי, אני ממליץ להירגע. אין לי בעיות התאקלמות מיוחדות בארץ ואין לי כעס מיוחד על המדינה. יש לי בעיות התאקלמות מעטות ונקודתיות מאוד. כמו כן נוח לי פה יותר ממה שהיה לי בשתי מדינות אחרות. את הפסיכולוגיה בגרוש הזו כתוב לאחרים. עִדּוֹ (Eddau)עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות16:15, 31 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני לא בטוח. אם אינני טועה, היא נמצאת ליד פריז, לא רחוק ממנה (צפון-מזרחית ממנה), אבל אני לא בטוח (אני לא בבית כרגע). אלדד • שיחה18:26, 28 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפני 10 פורסם בתקשורת כי עמותת הזמר הישראלי מיתכוונת להקים ברמת-השרון את פרויקט " בית הזמר הישראלי " .
שבו יוקם ארכיון, מוזאון, ספרייה, ואולם מופעים שיוקדשו כולם למען הזמר הישראלי.
מישהו אולי יודע מה מיתקדם עם הפרויקט ? בורקס - שיחה20:39, 28 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
קראתי, אך הוא לא מספק לי תשובה מעמיקה מספיק. למשל כמו זאת. אך עדיין נותרה השאלה השניה. נעה - שיחה14:34, 30 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אם את מתכוונת להיפוך התצוגה או תגובה כאשר המכשיר מתהפך, זה כמובן לא קשור למסך המגע שלו, אלא לחיישני תאוצה. ראי באנגלית: Accelerometer, לצערי אין בעברית עדיין בויקיפדיה. Setreset - שיחה11:02, 31 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
בנוסף לחיישני תאוצה נמצאים גם חיישני ג'ירוסקופ- תנסי לקרוא על ג'ירו ותכונותיו (שבגדול:הוא יכול להתמיד במצבו במישור מסויים). השילוב של חיישני תאוצה עם חיישני ג'ירו הוא שילוב במכשירים רבים (כמו ווי ורכינוע ).ALPR - שיחה01:12, 1 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
ההסבר שם לא מספק. יש מסכי מגע שמגיבים גם לאצבעות חשופות, אך גם למין מקלות (או איך לקרוא לזה?) מיוחדים שזהו הייעוד שלהם. ירון • שיחה01:49, 2 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
למקלות קוראים "סטיילוס", ואלה שפועלים עם מסכים שמגיבים לאצבעות עושים זאת באותו האופן - דרך שינויי קיבול. odedee • שיחה02:01, 2 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
האם יש דרך למצוא רשימה של ערכים המקשרים לשתי קטגוריות או יותר, מבלי ליצור להם קטגוריה חדשה? למשל, משהו בסגנון "קטגוריה:אמריקאים && קטגוריה:עשירים מופלגים". תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST) 22:36, 30 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני מחפשת בנרות את המקור לציטוט מיונה וולך:
'החיים של כולנו הם כישלון כלפי הנצח / המוות הוא אקסידנט. / הוא לא צריך בכלל לקרות. / זו טרגדיה נוראה'.
האם מישהו יודע היכן כתבה את הדברים?
אודה מאוד להתייחסותכם
62.219.101.1409:14, 31 במרץ 2010 (IDT)יעל__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
עפ"י ספר השיאים של גינס, שנת 2006, יצר טים סטורמס את הצליל הנמוך ביותר - הצליל סי הנמוך כמעט שתי אוקטבות מתחת לצליל הכי נמוך של פסנתר רגיל בעל 88 קלידים. אני לא ידוע אם זה יותר נמוך מים המלח, אבל זה נמוך. סול במול - שיחה21:05, 31 במרץ 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לדוגמה, לכמה אנשים מוכרים בארצות הברית, בבריטניה ובישראל יש קול כמו של רפי גינת או ג'יימס ארל ג'ונס? 77.126.53.14723:03, 1 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש לי מספר שאלות .
לפי מה שאני מבין, פרסי האדקמיה ( האוסקר) בארצות הברית נועד לסרטים של ההפקות הגדולות בהוליווד (לא סרטים עצמאים..) והוא לסרטים שנוצרו בארצות הברית בלבד (אחרת למה יש את קטגוריית הסרט הזר) ,אם ככה אז:
1. איך הסרט הבריטי " נער החידות מבומביי" היה מועמד ל10 פרסים?
2. אם תסריטאי צרפתי(לצורך העיניין)ימכור את התסריט שלו להפקה בהוליווד ויעשה ממנו סרט, האם הוא יכול להיות מועמד לפרס התסריט הטוב? ( הוא לא בעל אזרחות ארה"ב )
אין שום קשר לאזרחות אמריקאית בכל הקשור לאוסקר. סרטים שחברי האקדמיה אהבו יקבלו הרבה מועמדויות. כבר היה שני סרטים זרים שהיו מועמדים לאוסקר לסרט הטוב ביותר (החיים יפים האיטלקי ונמר דרקון הטייוואני). נמר דרקון גם קיבל 10 מועמדויות, זאת למרות שבינו לבין ארה"ב אין שום קשר, פרט להצלחה המסחרית חסרת התקדים בארה"ב לסרט (יחסית לסרט זר). כבר היו כמה וכמה סרטים בריטיים שזכו בפרס הסרט הטוב ביותר. זה לא משהו חדש. הכי יפה היה ב- 2003 כשרומן פולנסקי זכה בפרס האוסקר על הבימוי של הפסנתרן, כמו גם בפרס סזאר על בימוי של אותו סרט. מריון קוטיאר זכתה בפרס האוסקר על הופעתה בסרט צרפתי-בריטי. אז התשובה לשאלה מס' 1 היא שיש הרבה מפורסמים בהוליווד שמוצאם מבריטניה ובכלל יש קשר הדוק בין ארה"ב לבריטניה בתעשיית הסרטים (זה כמו לשאול, איך סטינג ואלטון ג'ון זכו בפרס הגראמי, הם הרי בריטים, לא אמריקאים). והתשובה ל- 2: בוודאי. אינגמר ברגמן היה מועמד 6 פעמים לפרס האוסקר בקטגוריית התסריט המקורי, וברגמן כידוע היה שבדי בכל רמח איבריו. בטלוויזיה בטיפול עברה לארה"ב ודיאן ויסט אף זכתה על תפקידה בסדרה בפרס האמי. Anonymous - שיחה10:56, 1 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
התנאי למועמדות לסרט הטוב היא להיות סרט טוב. זה לא משנה אם הוא מאולפן קטן, גדול או צולם בחצר האחורית של המפיק בעזרת המצלמה שקנו לאחותו לבת מצוה. אם חברי האקדמיה מכירים אותו וחושבים שמגיע לו לזכות - הוא יכול לזכות. אכן, זה גם לא משנה אם החצר האחורית נמצאת בהוליווד או בגוודלקנל, או אם המשתתפים הם אמריקאים או אזרחי בוטסוואנה.
קטגורית הסרט הזר היא לא עבור סרטים זרים בכלל, אלא על סרטים בשפה זרה, קרי לא אנגלית. אם יוצר אמריקאי יפנה לאולפן אמריקאי ויגבש צוות כל אמריקאי לעשות סרט דובר סווהילי - הסרט יכול להיות מועמד. לעומת זאת, אם צוות ישראלי מפיק סרט בישראל אבל משתמש יותר מדי באנגלית - הוא נפסל, וראה ביקור התזמורת. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! 22:22, 1 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מה שכתבת פה על האפשרות שסרט דובר סוואהילית של אולפן אמריקני יתמודד בקטגוריה לא מתיישב עם מה שכתוב בערך. דב ט. - שיחה13:36, 5 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
היום עקרו לי שן בינה. דבר ראשון, זה היה בחלקים. האם זה מקובל לעשות את זה בצורה כזאת? דבר שני, את החלק התחתון ביותר של השן הכירורגית החליטה בסופו של דבר להשאיר. לפי מה שהבנתי, היה לה מאבק ממושך איתו, ובסופו של דבר היא החליטה לוותר. היא אמרה לי שהוא יושב יותר מדי קרוב לעצב שאחראי על התחושה בסנטר. האם זה מקובל לעקור את רוב השן ולהשאיר חלק קטן? האם יש לזה השלכות?
קודם כול רפואה שלמה. עקירה בחלקים עדיפה, כי היא גורמת פחות נזק לפה. אם הכירורגית החליטה להשאיר חלק, מן הסתם יש לזה הצדקה. אם היא הייתה מתעקשת, היה נגרם לך נזק, ללא ספק. אל תשכח לגרגר במי מלח.רוניתש - שיחה00:06, 2 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה רבה, הרגעת אותי:-)
ויקיפדיה בוודאי אינה מקור לייעוץ רפואי. אם אתה חושב שמשהו לא בסדר פנה לרופא מוסמך. בשום אופן אל תסתמך על דברים שנאמרים לך פה בעניינים רפואיים. דניאל ב.00:17, 2 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני לוקח את זה בחשבון
אני לא רופאה ובדרך כלל אינני עונה על שאלות רפואיות. אבל עברתי ארבע עקירות, והשואל הרי היה אצל רופאה מומחית. רוניתש - שיחה10:32, 2 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
צודקת. אגב, האם מלח הורג חיידקים?
מלח מחטא ומרפא דלקות. טוב לגרגר מי מלח לגרון כואב ולחניכיים מודלקות. במקרה של השואל, הגרגור במי מלח עוזר להחלמת הפצע של העקירה.
היי, לא מזמן פרצו לי לפייסבוק (כדי לבקש מחברים שלי לשלוח לפורץ צ'יפים לפוקר או משהו כזה), וע"י תקשור עם המערכת של פייסבוק קיבלתי את החשבון שלי בחזרה ושיניתי סיסמה. לאחר שבוע כשניסיתי להתחבר קיבלתי הודעה כמו "Your Account has been disabled." כשמחפשים אותי בפייסבוק לא מוצאים, וכל התגובות שהגבתי נמחקו. לא הפרתי שום תנאי של פייסבוק בעצמי. כמובן שפניתי לתמיכה והכל, ואני עדיין מחכה לתשובה. עכשיו לשאלה שלי -
האם יכול להיות שהמשתמש נמחק לתמיד ושאהיה מוכרחת לפתוח אחד חדש? או שיש סיכוי שהם רק מסתירים את התגובות וכאלה ולא מחקו הכל? אני מתכוונת, כשאוכיח להם איכשהו (איך?) שאני הבעלים של המשתמש ושלא עשיתי כלום, האם יש סיכוי שאקבל אותו שוב כמו בפעם שעברה?
תודה,
שי ><
סביר להניח שהם יכולים להסתיר את החשבון ובטוח שהם יכולים לשחזר חשבון מחוק, זאת התשובה לשאלה השניה. לשאלה הראשונה, לצערי, ייתכן שהם יחליטו לא להחזיר לך את החשבון שלך ותצטרכי לפתוח חשבון חדש. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית17:30, 2 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
חג שמח!
כולנו מכירים את תיבת ההילוכים ברכב אוטומטי: P R N D 2 L
בחלק מהרכבים במקום L 2 יש 1 2 או 1 2 3 לא משנה כרגע.
השאלה שלי היא האם כדאי, כדי להאט, להוריד את ההילוכים מ-D ל-3 או 2 (בהתאם למה שיש ברכב) במקום להשתמש בבלמים.
המחשבה שלי מגיעה מהעבודה שכאשר אתה נוהג ברכב עם תיבת הילוכים ידנית, תמיד עדיף להאט בעזרת הורדת הילוך מאשר עם בלמים כדי לא לשחוק אותם יותר מדי. השאלה אם זה תופס גם ברכב אוטומטי או שמא הדבר לא נחוץ או אפילו מסוכן לרכב?
אני למשל נוהג בטויוטה קורולה 2010 עם תיבת הילוכים אוטומטית מלאה (לא גיר רובוטי) כלומר יש בתיבת ההילוכים שלי: P R N D 3 2 1
האם יש מה לבלום בעזרת הורדת הילוכים או שזה לא יעיל?
דרך אגב, שוחחתי עם שמאי רכב ועם בוחן רכב בנושא ושניהם אמרו שברכב אוטומטי כל הילוך שהוא לא D מיועד לבלימת הרכב בהאטה, בלימת הרכב בירידה ובכדי לדאוג שהרכב יישאר בהילוך נמוך בעלייה, ולכן המליצו לבלום בעזרת הורדת הילוכים.
תודה רבה 77.124.119.9919:57, 2 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אנ'לא מומחה ואני משתמש בהילוך נמוך רק כדי להישאר בהילוך נמוך בירידה חדה. ההגיון שלי אומר לי שלא כדאי להוריד הילוך כדי להאט בגלל שזה עלול לפגוע בתיבת ההילוכים, אבל אין לי בעיה לנסות את זה עם הליסינג ולראות מה קורה ;-) Yonidebest Ω Talk 02:16, 3 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני משתשמת הרבה פעמים בהורדת הילוך ל-2 כדי להאט בירידה. עדיף על שחיקת בלמי הרגל. לשם כך ההילוך הזה קיים. בירידה ארוכה אני נוהגת לשלב בין נהיגה במצב D לנהיגה במצב 2 לחילופין Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד06:41, 3 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שימוש כבד וממושך בבלמים (בירידות חדות וארוכות) עלול להעלות את החום שלהם יותר מדי ולגרום לפגיעה ביעילות שלהם. ההמלצה לשימוש בהילוכים נמוכים היא בטיחותית ולא כלכלית. לגבי אוברול, אישית לא ידוע לי על קשר בין שימוש במנוע לבלימה לבין שחיקה מוגברת בין הרינגים לצילינדר. יוסי • שיחה19:10, 3 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני נוהגת ביונדאי גטץ משנת 2004. יד ראשונה. אין לי כל הוצאות מיוחדות על אחזקת הרכב. ולא אוברול על המנוע. בטיחותית עדיף לבלום ע"י הורדת הילוך Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד19:48, 3 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
נראה לי שצריך להבדיל בין שני מקרים. באחד אתה בהילוך D והרכב בהילוך שני, ואתה מוריד להילוך שני (כדי לשמור על מהירות נמוכה). ברור שאין עם זה בעיה, ולאור זאת שבמקומות מסויימים השילוט דורש מאיתנו להישאר על הילוך נמוך, כנראה שאין עם זה בעיה מכאנית. במקרה אחד, הבעייתי בעיני, הוא שאתה בהילוך D והרכב בהילוך רביעי, ואתה מוריד להילוך שני (כדי לבלום באמצעות המנוע). במקרה זה הורדת את ההילוך במהירות שאינה מתאימה להילוך. לי נדמה שזה יכול לפגוע ברכב. Yonidebest Ω Talk 21:15, 3 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
התהליך הנכון הוא כדלקמן, בולמים את המהירות בעזרת בלם הרגל ואז מעבירים להילוך 2, המהירות נשמרת לאורך זמן בירידה בגלל ההילוך. כאשר מגיעים לאיזור פחות תלול מחזירים להילוך D. אני עושה זאת הרבה פעמים במיוחד בירידה בגוש שגב בין " צומת מורשת" לצומת מצפה אביב. עובד נהדר Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד10:14, 4 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
העליתי את התמונות הבאות לוויקישיתוף. התמונות מאתר העיריה של נשר. ששם מופיע מידע מועט לגביהן. את התמונה שבה רואים את בן גוריון מגבו, זיהיתי בעזרת אחותי זיהוי מוחלט. היא זוכרת את העצרת הזאת. הבעיה השניה היא התמונה שבה רואים את בן גוריון מהחזית. לדעתה התמונה לא צולמה באותו אירוע בגלל הגג שנמצא מעל ראשו. גם המיקרופון לא נראה זהה. מחפשת רעיון לזהות את השנה בה צולמה התמונה Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד23:54, 2 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לגבי התמונה השמאלית - "השאלה היא מתי?" לדעתי צולמה סביב 1960 או 1959 זאת לפי המיקרופון הימני. אגב, המיקרופון השחור הנמוך מבין השלושה הוא מיקרופון מסוף שנות הארבעים. אם התמונות היו ברזולוציה גבוהה יותר, אפשר היה לזהות טוב יותר את המיקרופונים.--Avin • שיחה 09:13, 3 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה, זה מה יש. אלה התמונות שהורדתי מהאתר של העירייה. לגבי התמונה הימנית. אני בטוחה לגבי טווח השנים שהיא צולמה. זו היתה אסיפת בחירות לכנסת או להסתדרות. מידע מתי היו בחירות לאחד משני הגופים האלה יכול לעזור למקד את השנה. לגבי השמאלית לא היה לי מושג מתי צולמה Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד19:46, 3 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
שלום
איפה אני יכול למצוא מידע מרוכז על לימודים גבוהים שקשורים לספורט- ספורט, תזונה, פיזיוטרפיה וכדומה- איפה אפשר ללמוד את המקצועות, מה הדרישות, איפה כדאי ללמוד, לאלו מקצועות יש ביקוש וכן הלאה. כמובן שאם מישהו מכיר את התחום, אשמח לשמוע המלצות.
כאשר אני נכנס לכתובת "www.google.com" , הספק מתרגם את הכתובת למספרים (כתובת) ואז אני מקבל נתונים מאיזשהו שרת (של הכתובת המתורגמת) וכך אני רואה את הדף ב FIREFOX . האם זה נכון ? (זה מה שהבנתי לאחר קריאה מורבה באינטרנט...) ואם זה נכון, זה נראה כי לספק אינטרנט יש שליטה מלאה על מה שאני הולך לראות בדף. כלומר, יכול להיות שאני אזין כתובת "www.google.com" ואני אקבל את הדף של www.msn.com ?
הספק יכול אם ירצה בכך לשלוט כמובן על כל מה שמגיע למחשבך, אבל אם אתה חושש דווקא משרת הDNS של הספק, קל להחליף אותו בשרתי DNS חינמיים. בברכה, איש המרק - שיחה01:24, 4 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
למה בשרת DNS חינמי אני יכול להיות בטוח שאני מקבל את הנתונים האמיתיים? והאם יש אפשרות שהספק גם יכול להעלות נתונים מהמחשב כרצונו (כמו שהוא מוריד למחשב איזה נתונים שהוא רוצה) ? אמיר 79.179.37.89
מה שנאמר מעלה אינו מדוייק. הספק יכול לחסום גישה לאיזה אתר שהוא רוצה, אבל לסנן תוכן הוא יכול רק לאתרים בלתי מאובטחים. מאתר מאובטח מתקבל מידע מוצפן. המידע גם חתום דיגיטלית, כך שהספק אינו יכול להתחזות לשרת המקורי. עוד (אני מקווה... בערך SSLאילן שמעוני - שיחה
האם הספק יכול להעביר נתונים למחשב שלי רק כאשר אני אבקש? (למשל שאזין כתובת בדפדפן) . או שהספק יכול להעביר נתונים למחשב שלי סתם ככה... לדוגמה להעביר לתיקייה: "c:\myFolder" קובץ של NOTEPAD ריק? או שיש מקום ספציפי שמוגדר לכל הנתונים שמגיעים ולכל שאר התיקיות במחשב אין גישה? אני מבין שכל הנתונים מהרשת מגיעים קודם כל לאיזשהו BUFFER בכרטיס רשת, אבל הם אמורים להיות שמורים איפשהו במחשב כדי שיכול לעבד אותם ולהציג אותם... איפה זה נשמר? אמיר 79.179.37.89
לספק אין גישה כזו אל מחשב עם מערכת ההפעלה חלונות (אם נתעלם מסוסים טרויאניים). הגלישה באינטרנט מתבצעת על פי רוב באמצעות דפדפן, ולכן אני מנחש שהדפדפן אחראי על קביעת המקומות שבהם נשמרים חלקי המידע. סביר להניח, בתוך תקיית "קבצי אינטרנט זמניים", של אינטרנט אקספלורר למשל. אני מנחש גם שבמערכת הפעלה מודרנית (XP פרופשיונל ומעלה) ניתן לקבוע למי יש גישה לתקיות מסוימות, וכך להגביל אף יותר את פעולותיו של הדפדפן (ומי שעובד באמצעותו). במקום שאמשיך לנחש, קרא את Temporary Internet Files ודפים המקושרים אליו. אולי תרצה אף לתרגם אותו לעברית? ברור שחסר לנו הערך קבצי אינטרנט זמניים. Yonidebest Ω Talk 04:27, 5 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
1. מהי "סגירה אלכסונית"?
2. מהי מהות הפציעה הידועה בשם "רגל עץ"?
3. מדוע שעון המשחק בכדורגל אינו נעצר בזמן שהמשחק מפסיק (כגון במקרה של פציעת שחקן או בשעה שהכדור יוצא לחוץ, למשל) בדומה לשיטה בכדורסל? מסתמא זו שיטה הוגנת יותר מאשר השיטה הקיימת של הוספת זמן פציעות. בנוסף, ראוי לציין שלפעמים השופט מאריך או מקצר את זמן הפציעות כראות עיניו- יש שופטים שלא יחדשו את המשחק אם נכבש שער לקראת סיום תוספת הזמן, ושופטים אחרים יאפשרו למשחק להמשיך להתנהל מעבר לתוספת הזמן שנקבעה אם אחת הקבוצות נמצאת במהלך התקפה וקרובה לכבוש שער. מדובר לכל היותר בכמה עשרות שניות, אבל העניין תמוה בעיני.
למיטב זכרוני, רגל עץ היא פגיעת חבלה בירך, ישירות להשריר הארבע ראשי. אבל לפעמים כל מיני פגיעות אחרות ברגל שגורמות להליכה עם ברך ישרה מכונות גם הן רגל עץ. יוסי • שיחה18:44, 4 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
יש לי פיירפוקס, וכל הזמן נפתחים לי דפים עם פרסומות מטומטמות. איך אני יכולה להיפטר מהם? ממה שאני זוכרת בהגדרות שלי שם לא נתתי אפשרות לפופאפים, אז מאיפה זה מגיע? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
את יכולה למחוק את הCOOKIES באפשריות של הBROWSER שלך.(אם אין COOKIES שאת צריכה כמובן- כמו לאתרים שמשתמשים בקוקיז בשביל לזכור משתמשים וכו').
את יכולה להוריד תוכנות שחוסמות פופ-אפים.
תסתכלי טוב יותר באפשריות, אולי אם תשימי על דרגת אבטחה גבוהה יותר זה יחסום יותר.
תסתכלי באפשריות מתחת לContent ותאשרי אם לא אשרת עד כה את Block pop-ups ויש מתחת אם אני לא טועה או ליד אפשרות לראות לאיזה אתרים את מאפשרת לעלות פופ-אפ ולאיזה לא.Nimrod333 - שיחה15:47, 4 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לי נראה שיש לך בעיה גדולה יותר של תוכנות רוגלה או סרגל כלים סורר. אני ממליץ על תוכנת spybot search & destroy [7] ועל Ad-Aware [8] החינמיים בתוך התחלה. Yonidebest Ω Talk 04:32, 5 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
הרבה יותר פשוט: כלים > אפשרויות > תוכן > חסום חלונות קופצים. 13:35, 5 באפריל 2010 (IDT) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
תודה רבה על התשובה, אבל שים לב, שאם התמרורים הם בינלאומיים, אז גם חלק גדול מהחוקים הם בינלאומיים, כי הרי חלק גדול מהחוקים הבסיסיים ביותר זה פשוט ציות לרמזורים ותמרורים
כששואלים שאלה לא ברורה, התשובה עשויה להיות לא ברורה גם היא. נסה/י לנסח מחדש את השאלה. האם מה שמעניין אותך זה מי היה הראשון שחשב שהגבלת מהירות היא רעיון טוב? מי היה הראשון שחשב שבגלל חשיבותו של תמרור עצור כדאי לתת לו צורה מיוחדת? היכן היתה המדינה הראשונה שאימצה את המשולש בתור תמרור שמקנה זכות קדימה? למה במדינה ישראל החליטו לאמץ סט חוקים כזה ולא אחר? פרט לכך, אני אינני משפטן אך למיטב זכרוני כשמדינה חותמת על אמנה בינלאומית האמנה מאושרת בהליך חקיקה בפרלמנט. בקיצור, צריך להגדיר יותר טוב את השאלה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית20:37, 4 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
לפני כשנה קראתי ערך בויקיפדיה העברית שציין משהו לגבי השאלה הלא פתורה בפילוסופיה, "למה יש משהו". כלומר, למה יש בכלל יקום, יש בני אדם וכו'. מישהו מזהה את הערך? תודה, 18:54, 5 באפריל 2010 (IDT) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
השאלה הפוליטיפדית? איך כותבים את זה באנגלית? (לא מצאתי מילון שיסביר מה המשמעות של המילה הזו, ולגוגל אין תוצאות). 12:33, 7 באפריל 2010 (IDT) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
זו גם שאלה וגם תשובה. התשובה היא שמרוב ערכים פוליטיים אין לויקיפדים זמן לכתוב על מטאפיזיקה ואונטולוגיה. (והשאלה היא למה). עוזי ו. - שיחה23:12, 7 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
היי. אני רוצה ללמוד מדעי המחשב והתקבלתי לטכניון ולבן גוריון ב"ש. אחרי כמה בדיקות, הבנתי שבטכניון אין חיים, אבל יש לו שם עולמי. לעומת זאת, בבן גוריון יש גם חיי חברה וגם רמת לימודים גבוהה (יותר או פחות מהטכניון, עדיין לא ברור). אך אני עדיין מתלבט? האם יש איזשהו אתר שסוקר כל מוסד אקדאמי? יתרונות... חסרונות... תודה!
אם התקבלת לטכניון, אז לך על הטכניון! אם בוגר טכניון ובוגר בן-גוריון מגיעים לריאיון - יעדיפו טכניון. בבן גוריון הרמה גבוהה מאוד, אבל הטכניון כבר הוכיחו את עצמם בקנה מידה עולמי.
מקבלים אדם בגלל היכולות האישיות שלו, לא בגלל שיש לו דיפלומה מטכניון ולא מ-bgu, או להפך. odedee • שיחה00:14, 7 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
אני דווקא הייתי ממליץ בן גוריון. טכניון זה באמת רק שם. בבן-גוריון המחלקה של מדעי המחשב חזקה וגם תוכל ליהנות תוך כדי הלימודים ("להנות" באופן יחסי, זה עדיין לימודי מדעי המחשב). וזה שטויות שהיו מעדיפים בריאיון בוגר של טכניון! יש עוד הרבה פרמטרים. בהצלחה.
נשמע לי מתיאור הדברים שאם אתה רוצה לימודים ברמה גבוהה והישגית, עם ידע רחב ותואר מרשים בסופם, כדאי לך ללכת לטכניון. אם אתה מבכר לימודים ברמה טובה אבל פחות מלחיצים, תואר סביר, ופעילות חברתית מרובה, לך לבאר שבע. זאת אני מסיק מדבריך ומהתגובות, לא מידע אישי. ידע אישי - חיפה יופי של עיר ובבאר שבע חם יחסית. יוסאריאן • שיחה • ערביי הרצליה כבר לא כועסים12:41, 7 באפריל 2010 (IDT)__DTREPLYBUTTONSCONTENT__-->
מאיפה אתה משיג את הנתונים האלה? גם בן גוריון חזקים במתמטיקה (וגם מדעי המחשב), פשוט העברית בירושלים זאת אוניב' ותיקה יותר בתחום, אז אולי היה לה יותר בוגרים "ידועים". חוץ מזה, האם קיים מוסד שעושה בדיקות בכל אוניברסיטה בתחום של מתמטיקה ומדרג? מיקי.
יכול להיות שירושלים זה לא המיקום הכי נוח (וזה לא תל אביב), אבל שווה ללמוד מדעי המחשב בעברית בירושלים כי יש כבוד (ראה - מיכאל רבין). איתי