הדרך, שאורכה כ-800 ק"מ, התחילה באנטינואופוליס (אנ')[2] שעל גדות הנילוס, פנתה לצפון-מזרח וחצתה את מכשול ההרים במדבר המזרחי, הגיעה לחוף ים סוף באבו שער, כ-20 ק"מ צפונית להורגאדה, ומשם נמשכה דרומה אל נמל ברניקי.
ויה אדריאנה התחברה לדרכי הרוחב אחרות שגישרו בין עמק הנילוס לחוף ים סוף, כגון זו שעברה בין קופטוס לבין נמל מיוס הורמוס (Myos Hormos).[3] הדרכים הללו קישרו בין אתרי כרייה, בעיקרם מחצבותפורפיר וגרנודיוריט, ושימשו להובלת תוצרי הכרייה. כמו כן שימשו לסחר בינלאומי עם הודו ועם אפריקה וכן לתובלת גייסות צבא.
התוואי של ויה אדריאנה ניכר בשרידי תחנות דרך (Mansiones) קטנות שנחשפו לרוב בחלקו הדרומי של הנתיב. תחנות הדרך היו מבוצרות ומיקומן נקבע בסמיכות למקורות מים (Hydreumata), רובם ככולם מי בארות. שרידים מועטים אותרו בצפונהּ של הדרך, והם נעדרים כליל בקטע ממערב למזרח, מאנטינואופוליס אל החוף. הדרך נסללה ככל הנראה כדי לבסס את כלכלתהּ של העיר החדשה שיסד אדריאנוס על ידי הטיה של תנועת המסחר דרכהּ, אך לא נעשה שימוש בתוואי הצפוני שלה כביֶתר הדרכים המוליכות מעמק הנילוס לחוף הים האדום.[4]
